"מלכת הקרוזים" יצאה לדרך

הנמר נכח באירוע ההשקה של קראון איריס, אניית התענוגות החדשה של מנו ספנות, והתוודע לחדרים היפים, למתקנים הרבים ולים החוויות שהיא מציעה

לפני ימים אחדים נכחתי באירוע של חברת הספנות והקרוזים מנו ספנות, שהמחיש היטב את המוטו שלה: "מנו ספנות – ים חוויות". היה נחמד ומרענן לשים בצד לשעה קלה את ענייני היום יום ולהגיע לאירוע ההשקה של קראון איריס, אניית התענוגות החדשה של החברה, שם מבטיחים שהיא תהווה "הדור הבא של הקרוזים בישראל". לדבריהם, זוהי אניית התענוגות הגדולה שפועלת בארץ כיום ושפעלה בה עד כה.

משה מנו, הבעלים של מנו ספנות, ביצע מחווה רומנטית כשקרא את האנייה על שם רעייתו, איריס. השיוט הראשון של האנייה יצא לדרך ביום ה' האחרון. היא צפויה לשוט, במתכונת של פנסיון מלא, ליעדים האהובים והמבוקשים: יוון ואייה, איטליה, סיציליה, קרואטיה, קפריסין ועוד רבים וטובים.

ים חוויות. קראון איריס. צילום: יח"צ

ים חוויות. קראון איריס. צילום: יח"צ

אורכה של הקראון איריס הוא כ-216 מטר, יש בה 11 קומות, שש מעליות, 750 חדרים בסטנדרט גבוה, כולל חדרי סוויטות וחדרים עם מרפסות, וביכולתה לאכלס עד 2,000 איש בהפלגה. באמת אניית ענק.

תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד. קראון איריס. צילום: מיכה ריבקין

תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד. קראון איריס. צילום: מיכה ריבקין

האנייה מציעה מגוון חדרים לכל סוג חופשה: בין חדרי קלאסיק ודה לוקס עם או בלי חלון, בגודל 10 מ"ר, סוויטה פנורמית שכוללת אמבטיה, סוויטה עם מרפסת, וכן סוויטת פרימיום עם מרפסת וסוויטה נשיאותית בגודל של כ-37 מ"ר. כמו כן, נבנו חדרים שהותאמו במיוחד לנוסעים עם מוגבלות.

שיט "מתוק". קראון איריס. צילום: מיכה ריבקין

שיט "מתוק". קראון איריס. צילום: מיכה ריבקין

השטחים הציבוריים בקראון איריס כוללים, בין היתר, מסלול הליכה מעגלי באורך של 500 מטר, אולם מופעים גדול ומפואר, אולמות אירועים לחגיגות פרטיות, חמש מסעדות שף מגוונות, מועדון לילה, בית כנסת, מגרש כדורסל, מתחם דיוטי פרי, קזינו, סיפוני שיזוף, חדרי ספא, חדר כושר ומועדון ילדים. כמו כן, יש על האנייה בריכות שחייה רחבות ידיים, ג'קוזי וגולת הכותרת – מגלשת מים שיורדת מהקומה ה-11.

במנו ספנות צופים שקראון איריס תאפשר לחברה להגיע לקהל חדש ורחב יותר. לדברי מורן מנו, סמנכ"ל מנו ספנות, "קראון איריס תציע לקהל לקוחותינו מוצר חדש, ייחודי ואטרקטיבי. כמו כן, היא תקבע סטנדרטים חדשים בתחום שיט התענוגות בישראל. אני סמוך ובטוח שצפויה לאורחינו חוויה יוצאת דופן".

בכירים מדברים חדשנות – בכנס של אמזון ושטראוס אסטרטגיה

הנמר, שמתעניין בחדשנות ומיישם אותה, הלך לשמוע מפי בכירים כיצד הם עשו זאת בארגונים שלהם ומה התובנות שהם הסיקו מכך

מפגש יוצא דופן בנושא חדשנות, בו לקחו חלק רבים מבכירי המשק, נערך באחרונה במסגרת AWS Tel Aviv Summit – Executive Track, בהובלה משותפת של שטראוס אסטרטגיה ו-AWS ישראל, ובהפקת אנשים ומחשבים. הכנס נערך בגני התערוכה בתל אביב.

כ-200 מנכ"לים ומנמ"רים מובילים, ביניהם רבים מחברי פורום C3 היוקרתי של אנשים ומחשבים, הקדישו את הבוקר כדי לשמוע כיצד מיישמים חדשנות באמזון, כמו גם על חדשנות בארגונים ישראליים.

פול מייזנר, סגן נשיא למדיניות חדשנות גלובלית ותקשורת באמזון, סקר בהרצאתו את עקרונות הניהול להנהגת חדשנות מתמשכת, המבוססת, לדוגמה, על Customer Obsession ומוכנות לקבלת הכישלון.

אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה. צילום: ניב קנטור

אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה. צילום: ניב קנטור

אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה, דיבר על ניסיון החברה בליווי 300 ארגונים גדולים במשק בישראל. הוא סקר את העקרונות לביצוע חדשנות דרך דוגמאות מרתקות של חברות אנטרפרייז ישראליות, שידעו להמציא את עצמן ואת המודל העסקי שלהן מחדש ובזמן.

הדוגמאות השונות המחישו את עקרונות המפתח: הכנת השינוי כשהכל עוד מצליח, "השאלת" מודל עסקי וטכנולוגיות מתחומים אחרים, יצירת חדשנות מהירה לצד המודל הקיים, החשיבות של חדשנות גם בדרך שבה עושים חדשנות, כיצד נכון לייצר ולתחזק שיתופי פעולה וסיעור מוחות, איך לנהל חדשנות כתהליך סיסטמתי בכל רחבי הארגון והמשמעות של Employee Obsessed בכדי להיות Customer Obsessed.

המאזינים לדברי הבכירים במסלול הביעו את שביעות רצונם הרבה מהדברים הממוקדים ששמעו, ששילבו השראה ופרקטיקה לביצוע חדשנות בארגון.

ענן, אפליקציות מולטימדיה והרבה שותפים – בכנס השנתי של אוויה

המדור לוקח אתכם הפעם לבנגקוק, שם היה הנמר בין 300 המשתתפים המובחרים, שהגיעו לכנס השותפים של אוויה לאזור אסיה-פסיפיק ושמעו על החידושים האחרונים בתחומים הבולטים הללו

אוויה ערכה באחרונה בבנגקוק את כנס השותפים השנתי שלה לאזור אסיה-פסיפיק, ובו חשפה אסטרטגיות חדשות למכירות ושיווק. 300 משתתפים הגיעו כדי לשמוע מידע עדכני על חידושים בתחומי הענן ואפליקציות המולטימדיה – הן בצד המשתמש והן בצד הלקוח, וכן על הזדמנויות נוספות לצמיחה בעזרת פתרונות אוויה.

מהסניף המקומי של אוויה, בניהולו של רפי שקולניק, יצאה משלחת שכללה בכירים בו ונציגי שותפותיה של החברה בישראל, כמו י.א. מיטווך, ITNAV, בזק בינלאומי וטלדור.

אתם מוזמנים להתרשם מכמה תמונות נבחרות מהאירוע המסקרן.


מבחר מהישגיי אוויה ב-2018: גידול של מעל ל-80% בהכנסות ממכירות תוכנה ושירותים ושל יותר מ-300% במושבי מוקדנים בענן, ומעל 7,000 לקוחות חדשים בעולם. התחומים החדשים שבהם אוויה מתמקדת הם בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, אנליטיקה, בלוקצ'יין ואומני צ'אנל. צילום: פלי הנמר.

החברה הישראלית הבינלאומית ורינט פרסה את חסותה הראשית בכנס. צילום: פלי הנמר.

ורינט אף הייתה בין המציגים שמשכו עניין רב בכנס. החברה הציגה פתרונות מקוונים לניתוח של שיחות במוקדי שירות. צילום: פלי הנמר.

אוויה הציגה בכנס סדרת מכשירים חדשים, שכוללים טלפונים שולחניים עם קישוריות Wi-Fi ושירותים חדשים למשתמשי הקצה שמכסים תוכנה, קונפיגורציה, שליטה ביישומים, ניהול מלאי ופיקוח מרוחק. מוצר הדגל של הסדרה פותח במרכז הפיתוח של אוויה בישראל. השילוב בין הטלפונים השולחניים והטלפונים לשיחות ועידה מבוססי SIP בסטנדרט פתוח של אוויה לבין פלטפורמת BroadSoft Business הוא צעד ראשון משמעותי בהתרחבות לשוק חדש. הטלפונים הללו הם נקודות קצה פשוטות, חזקות ובמחיר סביר, שמתאימות למגוון רחב של פלטפורמות קוד פתוח. סדרת המוצרים של אוויה כוללת שלושה דגמים: טלפון לשיחת ועידה, טלפון שולחני והמכשיר העתידי מבוסס האנדרואיד Avaya Vantage, שעליו הודיעה החברה לפני כשנה וחצי וכאמור, פותח במרכז הפיתוח בישראל. צילום: פלי הנמר.

מימין: אלי בן סימון, מנהל המכירות של ITNavPro; בוריס קוטלרסקי, פריסייל ב-י.א. מיטווך-NCR; פאדי מובראק, סגן נשיא באוויה; אייל נח, מנהל המכירות של אוויה ישראל; עמי פרג', מנהל תחום Collaboration בבזק בינלאומי; ענבר שני, פריסייל בטלדור; ושי עטיה, מנהל המכירות של י.א. מיטווך-NCR. צילום: פלי הנמר.

מימין: בוריס קוטלרסקי, י.א. מיטווך-NCR; ענבר שני, טלדור תקשורת; אלי בן סימון ,ITNavPro; עמי פרג', בזק בינלאומי; אייל נוח, אוויה; ושי עטיה, י.א. מיטווך-NCR. צילום: פלי הנמר.

הכותב היה אורח החברה בכנס.

בדרכים עם טום אקסבי, מנכ"ל CloudHealth by VMware

CloudHealth by VMware היא חברת תוכנה, מבוססת פתרון SAAS , הנחשבת על פי אנליסטים לחברה המובילה בשוק פתרונות התוכנה לניהול תשתית הענן, עבור לקוחות הנשענים על תשתיות הענן הציבורי (של שלושת הספקיות העיקריות – AWS של אמזון, AZURE של מיקרוסופט ו GCP של גוגל).

CloudHealth Technologies, שהחלה את דרכה בבוסטון, כסטארט-אפ קטן ב 2012, גייסה במהלך חמש שנות פעילותה העצמאית כ 85 מיליון דולר, בין היתר מקרנות הון סיכון מובילות בעמק הסיליקון (דוגמאת קליינר פרקינס) – נרכשה בשלהי השנה שעברה על ידי VMware, כחלק מהאסטרטגיה של החברה להרחיב את פעילותה סביב תשתיות הענן הציבורי (דוגמאת שיתוף הפעולה המתוקשר לאחרונה סביב VMware on AWS).

ל-CloudHealth למעלה מ 4,000 לקוחות ברחבי העולם והיא מנהלת למעלה מ 5 וחצי מיליארד דולר בשנה, של צריכה בענן הציבורי, עבור לקוחותיה.

CloudHealth פעילה בארץ מזה כשנתיים והסניף המקומי משרת קרוב ל-600 לקוחות בישראל. יואב וילדר, המנהל את פעילות החברה בישראל, מספר שעיקר הכנסות הסניף הישראלי מקורן במערך מפותח של שותפים, הכולל מגוון חברות, מהמובילות בשוק המחשוב בישראל ביניהן: מטריקס, מלם-תים, אמת מחשוב, יעל תוכנה, קבוצת סלע ועוד, כמו גם חברות נישה, המובילות את תחום הענן הציבורי בארץ ובעולם כגון: AllCloud ו-DoIT International.

מימין לשמאל: להב סביר CTO ב-ALLCLOUD, דני לברן, EVP SALES ALLCLOUD, רונית רובין – GM ALLCLOUD, אילן נמני – VP SALES TALDOR צילום: עצמי

מימין לשמאל: להב סביר CTO ב-ALLCLOUD, דני לברן, EVP SALES ALLCLOUD, רונית רובין – GM ALLCLOUD, אילן נמני – VP SALES TALDOR. צילום: עצמי

בשבוע שעבר הגיע ארצה לביקור קצר מבוסטון, טום אקסבי, מנכ"ל החברה, שמצא את הזמן בלוח הזמנים הצפוף שתוכנן לביקורו בישראל, גם להגיע לביקור במאורת הנמר, יחד עם וילדר.

אקסבי סיפר, בהתרגשות רבה יש לציין, על רשמיו מביקורו הראשון אי פעם בישראל, על האנשים, המקומות, התרשמותו ממידת הקדמה של התעשייה המקומית ובעיקר על השותפים של החברה בישראל, שבחכמתם, תעוזתם ויכולתם למתוח את גבולות פתרונות הפלטפורמה עד לקצוות – בעצם מסייעים ביום יום לשיפור ולעיצוב המוצר והשירות.

כמו כן, עוד באותו השבוע הוזמנתי להשתתף כאורח של כבוד בערב הבכירים לשותפי CloudHealth בישראל, שנערך  במתחם "חדר פרטי" בדרום תל אביב. לצד אקסבי, שכיבד את האירוע בנוכחותו, וילדר ניצל את המעמד  להודות לשותפים המקומיים על העשייה בשנה שחלפה ולאחל המשך צמיחה גם בשנת העסקים 2019.

מימין לשמאל: סידני אפנר – מומחה פתרונות CHT בישראל, רן מימין מרואלי – אנליסט ענן ב-DOIT, נעם ארליך – CFO ב-DOIT. צילום: עצמי

מימין לשמאל: סידני אפנר – מומחה פתרונות CHT בישראל, רן מימין מרואלי – אנליסט ענן ב-DOIT, נעם ארליך – CFO ב-DOIT. צילום: עצמי

באירוע נכחו גם נציגים ממטה החברה בלונדון, אליו משתייכת האופרציה הישראלית –אנה ליטנר, מנהלת השיווק לאיזור EMEA וסמיר מהרה, מנהל תחום AZURE בחברה.

בנוסף, נכחו באירוע גם נציגת הסניף הישראלי של VMWare – קארן שליו, המנהלת מישראל את פעילות שותפי הענן בחלקים נרחבים של אירופה ותמר פינקל, האחראית על פעילות ה VMware on AWS בסניף.

באירוע חולקו אותות הוקרה לשותפים, אשר עמדו בסטנדרטים ובמבחני ההסמכה בשנה שחלפה.

את האירוע נעלה הרצאתו המרתקת של לובו וייזנר בנושא חדשנות והקשר שבין טכנולוגיה ועולם הרוקנרול.

הביקור שמנפץ את הדעות הקדומות על חרדים בהיי-טק – חלק ב'

מימין: כרמית סילם, מפיקת אירועים בכירה; ומנור טבשי, מנהלת השיווק של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מעסיקים לא מעטים אוחזים בתפיסות שגויות על העסקתם של חרדים בענף, וביקור באמפרסנד בבני ברק מוכיח זאת ● מדובר במתחם עבודה שמאפשר להם להביא את יכולותיהם בעולם התורה לעולם החדשנות ● חלק א'

תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.

באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.

המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.

מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.

יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.

מכונת הנספרסו עובדת היטב, בלי ניסים לרווחת העובדים והמבקרים באמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מכונת הנספרסו עובדת היטב, בלי ניסים לרווחת העובדים והמבקרים באמפרסנד. צילום: פלי הנמר

כבר אמרו על ביבי שהוא בין היחידים שקרא את הפסוק "שונא מתנות יחיה" עד סופו ולא החסיר מילה, כלומר - הפסוק בשלמותו הוא "שונא מתנות יחיה רע". מטבעו של מקום כמו אמפרסנד הוא שאוהבים בו מתנות. כאן נצפה לוח דיגיטלי מתקדם מתנת סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר

כבר אמרו על ביבי שהוא בין היחידים שקרא את הפסוק "שונא מתנות יחיה" עד סופו ולא החסיר מילה, כלומר – הפסוק בשלמותו הוא "שונא מתנות יחיה רע". מטבעו של מקום כמו אמפרסנד הוא שאוהבים בו מתנות. כאן נצפה לוח דיגיטלי מתקדם מתנת סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר

יזמת באמפרסנד: עדי וייץ, מייסדת ומנכ"לית מטיילים בכיפה. צילום: פלי הנמר

יזמת באמפרסנד: עדי וייץ, מייסדת ומנכ"לית מטיילים בכיפה. צילום: פלי הנמר

יזמת נוספת: פייגי שטרן, מעצבת דיגיטל. צילום: פלי הנמר

יזמת נוספת: פייגי שטרן, מעצבת דיגיטל. צילום: פלי הנמר

עוד יזמת: ריקי גוטמן, יועצת שיווק. צילום: פלי הנמר

עוד יזמת: ריקי גוטמן, יועצת שיווק. צילום: פלי הנמר

קבלו את בתיה אליצור, מומחית שיווק ודיגיטל. צילום: פלי הנמר

קבלו את בתיה אליצור, מומחית שיווק ודיגיטל. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

הביקור שמנפץ את הדעות הקדומות על חרדים בהיי-טק

מעסיקים לא מעטים אוחזים בתפיסות שגויות על העסקתם של חרדים בענף, וביקור באמפרסנד בבני ברק מוכיח זאת ● מדובר במתחם עבודה שמאפשר להם להביא את יכולותיהם בעולם התורה לעולם החדשנות ● חלק א'

תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.

באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.

המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.

מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.

יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.

מגדל קונקורד בן 19 הקומות, שבו ממוקם המתחם של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מגדל קונקורד בן 19 הקומות, שבו ממוקם המתחם של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מוישי פרידמן (משמאל) ואברהם מינס. צילום: פלי הנמר

מוישי פרידמן (משמאל) ואברהם מינס. צילום: פלי הנמר

צחי שאשא, סטארט-אפיסט והבעלים של סוכנות השיווק הדיגיטלי הרב ערוצי Intouch. צילום: פלי הנמר

צחי שאשא, סטארט-אפיסט והבעלים של סוכנות השיווק הדיגיטלי הרב ערוצי Intouch. צילום: פלי הנמר

מימין: מוישי פרידמן, ממייסדי קמא-טק; סימי ספולטר, מנהל הקהילה של אמפרסנד; וצחי שאשא, הבעלים של Intouch. צילום: פלי הנמר

מימין: מוישי פרידמן, ממייסדי קמא-טק; סימי ספולטר, מנהל הקהילה של אמפרסנד; וצחי שאשא, הבעלים של Intouch. צילום: פלי הנמר

הנה הטריק-גימיק שמוישי מפליא בו את המבקרים: אברהם מינס והנמר "עלו" על פשקווילים שמאדירים אותם. טוב שהם לא נצפו בתמונה מסמיקים מהנאה. צילום: פלי הנמר

הנה הטריק-גימיק שמוישי מפליא בו את המבקרים: אברהם מינס והנמר "עלו" על פשקווילים שמאדירים אותם. טוב שהם לא נצפו בתמונה מסמיקים מהנאה. צילום: פלי הנמר

המרפסת של אמפרסנד היא מקום מומלץ להגיע אליו, כי הנוף עוצר נשימה. צילום: פלי הנמר

המרפסת של אמפרסנד היא מקום מומלץ להגיע אליו, כי הנוף עוצר נשימה. צילום: פלי הנמר

טריק-גימיק ענק של אבריימי: פלורליזם גם בטוסטרים. צדיק בכשרותו יחיה. צילום: פלי הנמר

טריק-גימיק ענק של אבריימי: פלורליזם גם בטוסטרים. צדיק בכשרותו יחיה. צילום: פלי הנמר

המשך יבוא…

היועצים שמאחורי פרויקט הענק להקמת מאגר נתוני האשראי

הפרויקט, בעלות של 130 מיליון שקלים, הצליח בין היתר בזכות הייעוץ והליווי שקיבלו מבצעיו משטראוס אסטרטגיה, ובראשם אלדר לב-רן, יועץ בכיר בחברה

משרדי בנק ישראל בתל אביב אירחו בשבוע שעבר אירוע להשקת פרויקט הענק, בהיקף של יותר מ-130 מיליון שקלים, להקמת המערכת ומערכי התפעול והשירות של מאגר נתוני האשראי של המדינה.

כבר כתבנו כאן, באנשים ומחשבים, על הפרויקט עצמו ועל השותפים לו – חטיבת הטכנולוגיות של הבנק בראשות אבנר זיו, מטריקס בראשות מוטי גוטמן, וכן HPE ורפאל. הפעם אני מבקש להתמקד בגורם נוסף שתרם להצלחתו של הפרויקט בשנתו האחרונה ורוויות האתגרים, וסייע רבות בהובלתו: יועצי שטראוס אסטרטגיה ובראשם אלדר לב-רן, יועץ בכיר מטעם החברה. לב-רן שימש בפרויקט זה כמשנה לחנה עמר, מנהלת אגף תשתיות פיננסיות בבנק ישראל, והיה מנהל הפרויקט בפועל לאחר יציאתה לחופשת לידה.

בפרויקט עבדו כ 250 איש והוא כלל מערך ניהולי מורכב, שניצח על פאזל עדין של עובדים, ספקים, לקוחות מכל הסוגים והמינים, לחצים, משברים, מורכבות ארגונית, ניהולית, טכנולוגית וכלכלית. ניהול הפרויקט כלל נקודות קריטיות רבות שבהן נדרשה קבלת החלטות, בכדי לעבור שלבים קשים ומאתגרים ביותר. בהתאם לכך, התרומה של לב-רן, בליווי יועצים בכירים נוספים משטראוס אסטרטגיה, הפכה את האתגר לאפשרי ותרמה להבאתו לנקודה שבה הוא נמצא כיום.

מה היה המפתח להצלחה של הפרויקט?
לב-רן: "מהיום הראשון לעבודה הבנו שפרויקט בסדר גודל כזה מחייב ראייה רחבה, המאפשרת אינטגרציה בין צוותים רבים ומערכות מרובות והנעה של הגורם האנושי, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הנהלת הבנק. ללא הבנה זו לא היינו מצליחים במהלך כה מורכב. צוות יועצי שטראוס אסטרטגיה נכנס במהירות לפרויקט, ובתוך זמן קצר הביא ערך ותמיכה למקבלי ההחלטות בצמתים המאתגרים במיוחד לאורך המהלך כולו. הצוות הגיע עם ניסיון רב בניתוח עלויות קפדני, ביכולת לנתח את ארכיטקטורת המערכת, בהבאת מתודולוגיית מימוש ותפעול מתאימה, ובעיקר בהבנה של המרכיבים הנדרשים לצורך מוכנות תפעולית".

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל. צילום: פלי הנמר

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל. צילום: פלי הנמר

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל, הדגישה מרכיב זה בטקס לציון שלב ההקמה. "לפרויקט מורכב שכזה, של הקמת מאגר נתוני אשראי ברמה הלאומית, נדרשים לא רק אמונה, אלא גם אמון של השותפים בפרויקט ולאחריו של הציבור. אין ספק שהניסיון הרב והיכולות המוכחות של המעורבים בפרויקט לא רק תרמו לאמונה, אלא גם הצדיקו את האמון של השותפים בהצלחת המהלך", אמרה.

החגיגה של בנק ישראל ומטריקס

שני הגופים חגגו ביום ה' האחרון את סיומו של פרויקט הענק, בעלות של 130 מיליון שקלים, להקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי ● הנמר היה וראה

לפני ימים אחדים נערכה הרמת כוסית לרגל סיום פרויקט פיתוח התוכנה למימוש חוק נתוני האשראי במשק (המקביל בתפיסתו ל-Credit score האישי בארצות הברית).

מטריקס, שזכתה במכרז של בנק ישראל להקמת המערך הלאומי לשיתוף נתוני אשראי, הקימה יחד עם אגף המחשוב בבנק, בראשותו של אבנר זיו, המנמ"ר, את הפרויקט הטכנולוגי של המאגר במשך כשנה וחצי, והיא שתתפעל ותתחזק אותו ב-15 השנים הבאות. עלות הפרויקט היא יותר מ-130 מיליון שקלים ויחד עם מטריקס היו שותפות לו רפאל ו- HPE.

רבים וטובים נכחו באירוע. לפניכם אלה שנצפו בעין העדשה שלי.

מימין: חנה עמר, ראשת אגף תשתיות פיננסיות בבנק ישראל; ועירון זדה, מנהל הפרויקט מטעם מטריקס. צילום: פלי הנמר

מימין: חנה עמר, ראשת אגף תשתיות פיננסיות בבנק ישראל; ועירון זדה, מנהל הפרויקט מטעם מטריקס. צילום: פלי הנמר

מימין: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל; וד"ר נדין בודו–טרכטנברג, המשנה לנגיד הבנק. צילום: פלי הנמר

מימין: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל; וד"ר נדין בודו–טרכטנברג, המשנה לנגיד הבנק. צילום: פלי הנמר

מימין: דליה רובינסון, סמנכ"לית ומנהלת החטיבה הפיננסית-טכנולוגית במטריקס; מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה; ליאורה הרץ, סמנכ"לית מכירות בחטיבה הפיננסית-טכנולוגית בחברה; ועירון זדה, מנהל הפרויקט מטעמה. צילום: פלי הנמר

מימין: דליה רובינסון, סמנכ"לית ומנהלת החטיבה הפיננסית-טכנולוגית במטריקס; מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה; ליאורה הרץ, סמנכ"לית מכירות בחטיבה הפיננסית-טכנולוגית בחברה; ועירון זדה, מנהל הפרויקט מטעמה. צילום: פלי הנמר

עם אנשי חטיבת השרתים של לנובו בכנס של נוטניקס

הנמר הגיע לביתן של לנובו בתערוכה שנלוותה לכנס של נוטניקס בלונדון, ונפגש עם נציגי המשלחת המכובדת שלה שהגיעה מהארץ

לנובו DCG ישראל – חטיבת השרתים של החברה בארץ – שלחה נציגות נכבדת לכנס של נוטניקס, שהסתיים לפני ימים אחדים בלונדון. ניתן היה למצוא שם את אסף ברי, מנהל המכירות בישראל, עמית ברקו, אחראי תחום Hyper converged, ורועי עופר, מנהל לקוחות פיננסיים.

הנציגות הישראלית כללה גם נציגי שורה ארוכה של לקוחות משותפים של נוטניקס ולנובו, דוגמת טמפו, בנק ירושלים, IBI בית השקעות, איילון חברה לביטוח, מנועי בית שמש ומכללת אשקלון.

הביתן של לנובו בכנס של נוטניקס. צילום: פלי הנמר

הביתן של לנובו בכנס של נוטניקס. צילום: פלי הנמר

יצוין שלנובו היא שותפת ה-OEM המובילה של נוטניקס בארץ ובשאר העולם, וכחלק משיתוף הפעולה בין החברות, היא לקחה חסות פלטיניום בכנס.

מיקרוסופט בדרכים

קמפיין שהעלתה החברה באחרונה בחוצות הערים והדרכים חושף טפח מהענן שלה ואת התמקדותה בבינה מלאכותית ● שירה פאיאנס בירנבאום, CMO&COO במיקרוסופט ישראל, מסבירה מה עומד מאחורי השלטים המסקרנים

מיקרוסופט מאמינה, כמו מרבית עולם ה-IT, בבינה מלאכותית בכל תחום ובענן, ומקדמת אותם, על יכולותיהם המגוונות. השבוע השיקה הענקית מרדמונד קמפיין עולמי בשם The Brain Cloud, בשילוב מעניין בין הדיגיטל לפיזיקל.

פניתי לשירה פאיאנס בירנבאום, CMO&COO במיקרוסופט ישראל, כדי שתסביר על הקמפיין ועל מה שעומד מאחוריו.  "החזון שלנו הוא הרחבת היכולות של כל אדם, ארגון או חברה להשיג יותר במגוון רחב של תחומים וקטגוריות", אמרה.

שירה פאיאנס בירנבאום, COO&CMO במיקרוסופט ישראל. צילום: יח"צ

שירה פאיאנס בירנבאום, COO&CMO במיקרוסופט ישראל. צילום: יח"צ

"אנחנו, במיקרוסופט, מאמינים שבינה מלאכותית יכולה לתרום לצמיחה ולמינוף הפוטנציאל של כל אדם וארגון, בכל זמן או מקום. הבינה המלאכותית משרתת את כולנו כבר עכשיו, זה לא דבר של העתיד הרחוק. כבר כיום יש יוזמות רבות ונרחבות ויישומים חדשניים מבוססי AI בכל תעשייה שתחשבו עליה. פרויקטים ברחבי העולם משלבים שימושים של בינה מלאכותית לייעול תהליכים ויצירת פתרונות טכנולוגיים חכמים יותר, גם עבור ארגונים הומניטריים – עבורם היא תמשמ להפיכת העולם לבר קיימא ונגיש", הוסיפה פאיאנס בירנבאום.

לדבריה, "הקמפיין יחשוף עולם תוכן עשיר של פרויקטי AI בכל העולם ובתעשיות שונות".

כמו שאמרו חכמים, תמונות חזקות ממילים ותמונה אחת שווה אלף מילה. על אחת כמה וכמה מספר תמונות. לפניכם מבחר שלטים שנצפו בתחנות אוטובוס בשלטים בתל אביב, על גשרים בהרצליה – וגם בפריז (התמונה הראשונה).

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)