"להפוך משבר לפרויקט מעורר השראה"

יואש טרוקמן, אשר הקים קרן על שמו של אביו, שלמה טירן, מספר לאנשים ומחשבים על הפעילות ותרומתו לפרויקט החלל הישראלי, וכיצד תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אביו

השבוע, התקיימה תחרות הניסויים "רמון ספייסלאב" (Spacelab Ramon) של קרן רמון במסגרתה התחרו תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ על האפשרות לבצע ניסוי ישראלי בתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א (NASA).

התחרות נערכה באוניברסיטת בר אילן בנוכחות 700 תלמידות ותלמידי רשת אורט מכל הארץ. הגמר התקיים לזכר שלמה טירן בשיתוף פעולה בין הקרן על שם שלמה טירן הפועלת לעידוד יזמות ויצירתיות של הדור הבא, וקרן רמון לזכרם של אילן ואסף רמון המלווה את התלמידות והתלמידים הלוקחים חלק בתכנית.

הניסויים הוצגו לשיפוט בפני אסטרונאוטים של נאס"א ובפני נציגים של סוכנויות חלל מובילות בעולם. מתוך 10 הצעות לניסויים נבחרו חמישה בלבד, בעלי פוטנציאל להיות ניסויים פורצי-דרך שיסייעו באופן רוחבי לתחנת החלל בפרט ולחקר החלל בכלל.

חמשת הניסויים הזוכים הם ניסוי של אורט אלון בנצרת עלית, במסגרתו יבצעו בחלל ניסוי להפקת כמות גדולה של ויטמינים מהתרבות שמרים על מצע שתן. ההשערה היא שאם הוויטמינים יישמרו בשמרים יתאפשר לספק לאסטרונאוטים מקור בלתי פוסק של ויטמינים בסביבת חלל דלה במשאבים.

נפגשנו עם יואש טרוקמן אשר הקים את הקרן ע"ש שלמה טירן, אביו, על הפעילות ותרומתו לפרוייקט החלל הישראלי.

מהי קרן שלמה טירן?
"אבי, שלמה טירן, היה מחלוצי תחום המחשוב בישראל ומייסד אלעד מערכות. אבא נפטר בתחילת 2015 והיה ברור לנו כמשפחה, שבנוסף להמשך קיום הפעילות העסקית, נשאף להמשיך את דרכו כאדם של נתינה, וכך קמה הקרן על שם שלמה טירן".

מה הקרן עושה?
"הקרן מעודדת חדשנות, יצירתיות ומצוינות ומסייעת לעמותות וארגונים תוך מתן דגש על תחומי החינוך, רפואה, טכנולוגיה,מחשוב, נוער בסיכון ועוד".

מאיפה החיבור לקרן רמון ושבוע החלל?
"האבל על מותו של אבא, שהייתי קשור אליו מאוד, היה קשה מנשוא. בדקתי בגוגל (Google) כיצד ניתן להתמודד עם הכאב. התוצאה הראשונה בחיפוש הייתה, מי אם לא, רונה רמון. צפיתי ברונה מדליקה משואה ביום העצמאות ונושאת דברים – נדהמתי מהיכולת המופלאה שלה להתרומם ולנסוק מעל הכאב ולהפוך משבר לפרויקט אשר מעורר השראה באלפי ילדים. כך נפל הפור – תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אבא".

מה לניסויים לחלל ולמורשת של אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק?
"הניסויים שיישלחו לחלל הם התוצר הסופי של דרך ארוכה אותה עושים התלמידים, וכוללת פיתוח יצירתיות, יוזמה, חיפוש פתרונות לבעיות והתמודדות עם האתגרים שעולים בדרך, תוך כדי עבודת צוות וחשיבה מחוץ לקופסה. אלו גם הערכים המרכזיים שסייעו לאבא להפוך את אלעד מערכות לחברה מובילה אשר מספקת פרנסה ל-1,000 משפחות כיום".

כיצד לדעתכם פעילות זו משפיעה על התלמידים?
"אבא לא למד מדע בתיכון ולא חלם על שליחת ניסויים לחלל. הוא למד להיות מסגר מכני בבית ספר מקצועי. את הבגרות הוא השלים בגיל 24. סיפור חייו עשוי להיות דוגמה אישית לבני הנוער, ושם דגש על כמה חשוב לפתח מיומנויות, להתמיד בעקשנות, להתמודד עם משברים ולהיות חדור מטרה בדרך להגשמת היעדים והחזון".

MICO של מעבדות סאפ בישראל מנגישה טכנולוגיות לסטארט-אפים

התוכנית שפועלת מזה ארבע שנים, מאפשרת לחברות להרחיב את קהל לקוחותיהם ● עד היום השתתפו בה למעלה מ-50 חברות שחלקן נהפכו לשותפות של סאפ

תוכנית MICO (ר"ת Mutual Inboud co innovation) של מרכז הפיתוח של מעבדות סאפ (SAP) בישראל מאפשרת לחברות סטארט-אפ וחברות צעירות לעשות את הצעדים הראשונים שלהן בסביבה של מערכות וטכנולוגיות סאפ.

התוכנית פועלת מזה ארבע שנים, ועד היום השתתפו בה יותר מ-50 חברות, שחלקן הפכו לשותפות של החברה.

ארז סובול, מנהל תוכנית MICO ומנהל פיתוח עסקי ומירב שמחי, מנהלת הקשרים עם האקו-סיסטם הישראלי במעבדות סאפ, מספרים על מטרות התוכנית והיתרונות שהיא מעניקה לחברות שלוקחות בה חלק.

מה המטרה המרכזית של תוכנית MICO ומה היתרונות שהיא מעניקה למשתתפים בה?
סובול: "מטרת התוכנית לתת לסטארט-אפים ולחברות צעירות הזדמנות להתחבר למערכות ולטכנולוגיות של סאפ בקלות, ביעילות ובעלות נמוכה. זאת במטרה לסייע להם להציג את הפתרון שלהם לסאפ ולקוחותיהם".

שמחי: "מערכות סאפ מותקנות היום באלפי ארגונים בישראל, במגוון גדול של וורטיקלים וגודלי ארגון שונים. אין ספק שעובדה זו הופכת את סאפ למרכזית עבור חברות שונות שמציעות לארגונים שירותי מחשוב אלו ואחרים. תוכנית MICO מאפשרת לחברות ליצר בקלות POC מול מערכות סאפ ובכך להקל על "מכירת" הפתרון שלהם ללקוחות פוטנציאליים. התוכנית בעצם מעניקה לחברות גישה לשוק רחב יותר ויתרון יחסי אל מול המתחרים".

תוכלו לתת דוגמא לחברות שהצטרפו לתוכנית ומה בעצם הערך המוסף שזה נתן להם?
סובול: "כיום יש מעל 50 חברות שכבר הפכו לשותפות בתוכנית ביניהן: מנטור גרפיקס, VATBox, Neebula, Fieldbit ועוד. התוכנית סייעה לחברות אלו כמנוע צמיחה עסקי וחלקן כבר הפכו לשותפות עסקיות של סאפ, מה שמעניק להן חשיפה וגישה למאות אלפי לקוחות ארגוניים שלנו. דוגמא טובה לכך היא מנטור גרפיקס. החברה מספקת מוצרים, שירותי ייעוץ, הטמעה ותמיכה לחברות המובילות בשוק האלקטרוניקה והמוליכים למחצה. מנטור גרפיקס הוסמכה לאחרונה כשותף של SAP NetWeaver, שותפות שמאפשרת לה לשלב את הפתרונות שלה עבור לקוחות המשתמשים במערכות סאפ באופן יעיל ומהיר יותר. זה בוודאי מוסיף לה יתרון נרחב אל מול המתחרים שלה".

שמחי: "החברות שמצטרפות לתוכנית, מקבלות בעצם הזדמנות להבין את הטכנולוגיה של סאפ ולבחון כיצד הטכנולוגיה שלהן יכולה להתחבר לתוך המערכות של סאפ. אם המוצר שלהן אכן בעל יכולת התממשקות, אז ההשתתפות בתוכנית MICO מסייעת להן להפחית עלויות ומשאבים, להפוך את המוצר שלהן למתאים יותר עבור ארגונים גדולים, ובכך כמובן לפתוח בפניהם שוק נוסף".

למי פתוחה התוכנית ומה התהליך כדי להצטרף אליה?
ארז: "התוכנית פתוחה לכל חברה (סטארט-אפ, חברה קטנה, חברה גדולה ואפילו אקדמיה) שיש לה מוצר בעל פוטנציאל טוב להתממשק למערכות של סאפ. לאחר תהליך סינון ראשוני, יחד עם Xact שהיא שותפה עסקית שלנו, אנחנו עוזרים להן להצליח – הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי".

מה כוללת התוכנית?
שמחי: "היא מעניקה לחברות גישה ישירה וחינמית למערכות של סאפ בתוספת ידע שהם מקבלים על ידי מומחים שמדריכים אותם. זה מאפשר להם להתנסות בכל הנוגע להתממשקות של המערכות שלהם למערכות סאפ, כך כשהם פונים ללקוח הם כבר בעלי מיומנות וניסיון להציע פתרון כולל על גבי מערכות שלנו, שכבר מותקנות בארגון. האסטרטגיה של החברות שמחליטות להצטרף לתוכנית היא לגדול דרך ההתממשקות שלהם למערכות סאפ, ותוכנית MICO מהווה עבורם את הצעד הראשון בדרך לכך".

מהו הערך המוסף עבורכם?
שמחי: "אנחנו במעבדות סאפ בישראל נותנים חשיבות אדירה לכל הנוגע לחיבור עם האקו-סיסטם הישראלי ובייחוד לחברות סטארט-אפ. אנחנו משקיעים בחדשנות, ויש לנו כמה תוכניות כאלו בישראל, שמאפשרות להביא חדשנות לתוך הארגון שלנו. במקרה של תוכנית כמו MICO, הרווח שלנו בא לידי ביטוי בכך שאנו מרוויחים שותפים חדשים ואיכותיים מצד אחד, ואפשרות להעצמת המוצרים שלנו בשוק מצד שני. השותפות החדשה עם מנטור גרפיקס למשל הובילה לכך שהם מקימים בארץ מעבדת פיתוח משלהם עם טכנולוגיות סאפ . שיתופי פעולה כאלה חשובים לנו ברמה האסטרטגית ולכן אנחנו משקיעים בתוכנית MICO זמן ומשאבים רבים".

סובול: "מאז ומתמיד האמנו בחיבור לאקו-סיסטם, ובאמצעות תוכנית MICO אנחנו מסייעים לסטארט-אפים הלכה למעשה להגיע לשווקים חדשים ונרחבים יותר. המעבדה בישראל היא היוזמת של MICO ובינתיים הראשונה שמיישמת אותה, אבל עקב ההצלחה שלה, כבר קיימת כוונה של סאפ העולמית להעתיק אותה למעבדות נוספות של סאפ ולאוניברסיטאות ברחבי העולם".

סינגפור: היעד החדש ליזמים וסטארט-אפים

קרן השקעות חדשה בשם InovGate תשקיע בסטארט-אפים ישראליים ותסייע להם לחדור לשוק במדינה האסייאתית הקטנה אך חשובה

אזור אסיה-פסיפיק הוא השוק הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם: המשחקים האולימפיים ב-2020, התקשורת המהירה וההתרחבות בכל תחומי המסחר. בנוסף ניתן לומר שהאוכלוסייה באזור צמאה למוצרים ושירותים חדשים, מה שמניע את הצמיחה המהירה בשוק זה. השער להצלחה באזור אסיה-פסיפיק הוא בסינגפור. נפגשנו עם פנינה איתן ויזהר מרחבי, שותפים ומייסדי קרן ההשקעות/האצה  InovGate, שהשיקה לאחרונה את פעילותה במטרה להשקיע בסטארט-אפים ישראליים ולסייע להם לחדור לשוק הסינגפורי.

מה הוביל אתכם להקים קרן השקעות דווקא לשוק הסינגפורי?
"השוק בדרום מזרח אסיה והשוק בסינגפור בפרט, הינו שוק המחפש טכנולוגיות חדשניות ואף רווי אמצעי מימון לכך. הממשלה הסינגפורית הכריזה שבמהלך חמש השנים הקרובות בכוונתה להפוך את סינגפור לסיליקון ואלי של המזרח, ולהיות קובעי הקצב והכיוון הטכנולוגי של השוק. הכרזה זו מלווה בצעדים ממשיים, המאפשרים היתכנות להצלחה באזור. כיום יש פער גדול בין היצע של טכנולוגיות מול ביקוש והטמעה בשוק. המדדים מראים שסינגפור הינה יעד אטקרטיבי להשגת השקעות/לקוחות, כאשר על כל משקיע/לקוח בסינגפור יש שביעית ממספר החברות המתמודדות על השקעה/לקוח בסיליקון ואלי, דבר המגדיל את סיכויי ההצלחה בסינגפור".

מה הופך את סינגפור לאטרקטיבית?
"מיקומה המרכזי של סינגפור הופך אותה למסלול המהיר החדש לאסיה, בהיותה המרכז המסחרי האידיאלי עם קשרים לדרום מזרח אסיה (כגון: יפן, סין, דרום קוריאה, טאיוואן, ויאטנם, קמבודיה, תאילנד, אוסטרליה, מלזיה, אינדונזיה והפיליפינים). למעשה, כמעט כל תאגיד, מוסד פיננסי או קבוצת מו"פ חשובים מחזיקים משרד פיתוח בסינגפור. האוכלוסיה דוברת אנגלית ומתאפיינת בחריצות ורמת השכלה מהגבוהות בעולם. בסינגפור אוניברסיטאות מעולות ותאגידים המשתפים פעולה במתן עידוד ותגמול ליצירתיות. הודות לקשרים המצוינים בין שתי המדינות וההערכה הרבה לחדשנות הישראלית, סינגפור היא המקום המושלם שבו חברות ישראליות יכולות לשגשג".

האם כבר התחלתם בפעילות כלשהי?
"הקרן החדשה הינה נגזרת מפעילותנו השוטפת בסינגפור של ייצוג חברות טכנולוגיות זרות והגדלת פעילותן בשוק אסיה-פסיפיק. במהלך החצי שנה האחרונה הובילה הקרן סבב ראשון עם שש חברות. כתוצאה מפעילות InovGate, חלק מהחברות כבר הצליחו לסגור עסקאות ראשונות בסינגפור, כשחלק אחר נמצא בשלבי בדיקת היתכנות אצל לקוחות מקומיים או בשלבי מו"מ על סגירת עסקאות".

מה הקשר שלכם לסינגפור ומה הופך אתכם למומחים באזור הזה?
איתן: "אני הייתי בעבר שותפה להקמת מספר חברות סטארט-אפ ועמדתי בראש Software Alliances מקבוצת אמדוקס, ויזהר, שותפי, הוא יזם מנוסה בעל עבר עשיר בחיל האוויר, ושימש כנספח בסינגפור. אנו עובדים בסינגפור כנציגי חברות זרות, יש לנו היכרות מעמיקה עם השוק, צרכיו, האפשרויות הטמונות בו עבור יזמים ישראליים, פעילות שוטפת ורשת קשרים ענפה. מעבר לכך, לקרן InovGate שותפים סינגפורים המובילים את המהלכים המקומיים. השותף האסטרטגי הסינגפורי הינו Incuvest, חממה מקומית וקרן השקעות המנוהלת על ידי סופר אנגל מקומי. שותפים נוספים הינם גופים ממשלתיים ואקדמים".

מעבר לכך, בפועל – איזה ערך מוסף אתם מביאים ליזמים ולסטארט-אפים?
"באמצעות הקשרים הנרחבים שלנו בסינגפור, אנחנו מסוגלים להעניק לחברות צעירות את כל הכלים הדרושים להצלחה בשוק מורכב זה. לאחר שהחברות שנייצג יכירו שותפים פוטנציאליים, יצרנים, משווקים ומשקיעים, אנו נלווה אותם ונסייע להם בכל השלבים, גם אחרי שכבר התחילו לעשות עסקים באזור. הייחודיות של קרן InovGate לעומת קרנות, חממות ותוכניות האצה אחרות, הינה ביכולתנו להתמקד בסיוע לחברות צעירות להצליח באזור דרום מזרח אסיה-פסיפיק. ההיכרות המעמיקה שלנו עם השוק הסינגפורי מאפשרת לנו לגשר על הפערים התרבותיים, העסקיים והאחרים שקיימים בין המדינות. בעצם, אנו בונים גשר אל ההצלחה".

מהו מודל העבודה של הקרן?
"הקרן מחפשת חברות צעירות עם מוצרים או שירותים קיימים בעלי התכנות גבוהה. לקראת החדירה לשוק בסינגפור ישתתפו החברות בתוכנית שאורכת כארבעה חודשים, במהלכה יוכשרו לקראת השקת הפעילות שלהן בסינגפור. במהלך התוכנית יוגדרו החברה, המוצר, יתרונותיו (הצעת הערך), התועלות שהוא מציע, היעדים והדרכים להשגתם, תוך הבנת אזור אסיה-פסיפיק וגישור על פערים תרבותיים. בנוסף, תוגדר תוכנית עסקית מתאימה לשוק הסינגפורי, הדרישות הפיננסיות באסיה, דרכי מכירת המוצר לרבות תמחור, אריזה, מיצוב, ייצור ועוד. בסיום התהליך, לכל סטארט-אפ תהיה תוכנית אסטרטגית של חדירה לשוק וליווי צמוד של InovGate  להוצאת התוכנית אל הפועל".

מה פרופיל החברות שאתם מחפשים?
"על מנת להצטרף ל-InovGate, החברות צריכות להיות בעלות אב-טיפוס מוכח ומימון סיד. החברות שיבחרו להיות חלק מהקרן יקבלו כיסוי עלויות למהלך התוכנית ואת הכלים הדרושים להצלחה בשוק זה, כולל סיוע בקביעת פגישות עם גורמים אסטרטגיים. צוות הקרן יצטרף אל החברות בשטח, בכדי לפתח קשרים ארוכי טווח בסינגפור ולהאיץ את ההתקדמות העסקית".

מה כוללת התוכנית בפועל?

"לאחר השלב הראשון בישראל, ילוו מנהלי הקרן את החברות לסינגפור לתקופה של חודשיים נוספים. בפרק זמן זה הן יוצגו בפני שותפים, מפיצים, יצרנים ומשקיעים פוטנציאליים בשוק הסינגפורי. בנוסף יקבעו פגישות באוניברסיטאות מקומיות ובמשרדי הממשלה. בסיום ארבעת החודשים תקצה הקרן צוותים מקומיים, אשר ימשיכו לתפקד כנציגי החברות באזור וימשיכו לפתח את עסקי החברה בשוק המקומי. תהליך המיון של החברות מתבצע על ידי צוות המורכב מאנשים בכירים ומנוסים בתעשייה הישראלית שליוו או הובילו מכירות באזור זה, וצוות בכיר מהתעשייה המקומית שיאפשר להטמיע מוצרים ישראליים אצלם בחברות".

באיזה שלב אתם נמצאים עכשיו?
"בימים אלה הקרן החלה את תהליך המיון לתוכנית הראשונה, המונה שש-שמונה חברות, כשתוכנית ארבעת החודשים תתחיל במחצית הראשונה של 2016".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)