בא לבקר במאורת הנמר: מוטי פאר, מנכ״ל משותף בבלונד 2.0

מוטי פאר, מנכ״ל משותף בבלונד 2.0. צילום: פלי הנמר

מוטי פאר, מנכ״ל משותף בבלונד 2.0, הגיע באחרונה לבקר במאורת הנמר, כדי לדבר על הטרנדים האחרונים בכלכלת הקריפטו ובטכנולוגיית הבלוקצ׳יין.

פאר מתמחה בניהול משברים ויחד עם הצוות, מנהל את אסטרטגיית יחסי הציבור של לקוחות בלונד 2.0 במרוצת השנים.

הוא ידוע ביכולותיו לחזות טרנדים ולפעול בצורה אסטרטגית לטובת צמיחה וגדילה של לקוחות המשרד. הוא מוכר בתעשייה כשותף אמיתי לדרך הנאמן וזמין ללקוחותיו בכל שעות היממה, ויזמים יכולים להיוועץ עמו בכל רגע נתון.

פאר משמש גם כמרצה אורח בתוכנית ה-MBA של אוניברסיטת תל אביב, מכללת אפקה ותכנית היזמות של IDC, והשתתף לאחרונה בכנס יזמות השנתי של מרכז פילד בשיתוף אוניברסיטת אריאל. כמו כן, הוא מכהן כחבר מועצת המנהלים במרכז טאוב.

השנה פאר נשלח מטעם מדינת ישראל ומשרד החוץ לכנס בקרואטיה כדי לדבר על במת הכנס על חדשנות ויחסי ציבור באומת הסטארט-אפים, וכן הנחה פאנלים בתחומי הקריפטו והמדיה בבמות מאוקראינה ועד לאס וגאס.

פאר בעל תואר שני במנהל עסקים ושיווק מאוניברסיטת מנצ׳סטר. הוא היה קצין בצה״ל ושימש כמדריך ראשי בלוט״ר.

סוכנות יחסי ציבור בינלאומית עטורת פרסים

בלונד 2.0 היא סוכנות יחסי ציבור בינלאומית עטורת פרסים המתמחה בטכנולוגיה וסטארט-אפים. בלונד 2.0 נוסדה בשנת 2006 על ידי, אחת מאנשי (נשות) יחסי הציבור המובילות בעולם על פי מגזין Business Insider. נוף ופאר דורגו כשניים מעשרת המשפיענים ומובילי הדעה בסטארט-אפ ניישן על ידי מגזין פורבס.

בשנתיים האחרונות בלונד כבשה בסערה את עולם יחסי הציבור עבור חברות בלוקצ׳ין ומטבעות קריפטוגרפיים, וכיום היא מדורגת כחברת היח״צ מספר אחת בעולם בתחום.
כתוצאה מכך, בלונד 2.0 הרחיבה את פעילותה לתחומי עיסוק נוספים, עזבה את המשרד האינטימי ברמת החייל ועברה למשרד חדש ונוצץ במגדל אטריום במתחם הבורסה שברמת גן.

שנת 2018 היית שנה מעניינת ביותר לפאר, איילת נוף והצוות החל מהשקת שירות הסטרימינג של ספוטיפיי בישראל בסערה תקשורתית שעוררה הדים ועד להשקת סמארטפון הבלוקצ׳יין הראשון בעולם,

בלונד קטפה הצלחות מסחררות בתקשורת העולמית לקמפיינים תקשורתיים חסרי תקדים לחברות כמו Sixgill ,SIRIN LABS ,Winding Tree ,Zebra Medical Vision JFrog Soluna ,Kaltura ,Zen Protocol ,Neufund ועוד רבים. כמו כן ענף הקריפטו עלה לשגשוג, בו בלונד 2.0 קטפה את המקום הראשון בעולם כסוכנת יחסי הציבור מספר 1 בתחום קריפטו במספר אתרי חדשות בתחום הטכנולוגיה.

צוות יועצי התקשורת המנוסים בבלונד 2.0 מונה 36 עובדים ומנוהל על ידי אלונה שטיין, דירקטורית בחברה. הצוות מתמחה ביחסי ציבור בינלאומיים ומקומיים על כל ספקטרום הטכנולוגיה: בריאות, כלכלה, בלוקצ׳ין וקריפטו, קמפיינים למימון המונים, מובייל, IOT, ועוד.

פורום אלפא למנהלים אירח את יובל דיסקין

במפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל התארחו ראש השב"כ לשעבר, וכן יזמים מובילים של גשרים עסקיים-כלכליים, תרבותיים וחברתיים ● הנמר השתתף בפורום, הקשיב לדוברים, והתרשם

פורום אלפא למנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התכנס במתחם החברתי באברהם הוסטל בתל אביב, למפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל, תחת הכותרת "איזו מדינה?!", שנערך בערב יום ב' האחרון.

באירוע השתתפו הדוברים פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א והמנהלת האקדמית של פורום אלפא, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר וכיום מייסד ושותף בשתי חברות היי-טק בתחום הסייבר, חוי ארנפלד, יזמת חרדית, רים יונס, יזמת ערביה, בעלים של חברת אלפא אומגה ופעילה חברתית, פרופ' חנה הרצוג, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מעוז ינון, יזם ומהבעלים של רשת "אברהם הוסטל", ושרון בן טובים, משוררת Poetry Slam.

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

פרופ' אורלי יחזקאל בירכה את המשתתפים והסבירה שלנוכח השסעים והפערים בחברה הישראלית, יתמקד המפגש דווקא בגשרים: עסקיים, אקדמיים, כלכליים, חברתיים, ואנושיים, שנבנים על ידי יזמים עסקיים וחברתיים. יזמים, שמובילים, איש איש בדרכו, תהליכי שינוי שצומחים מהחברה האזרחית.

"הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות"

יובל דיסקין, שהיה הדובר המרכזי במפגש – ושכאמור פועל כיום כמייסד שותף של שתי חברות, העוסקות בייעוץ ובפיתוח פתרונות סייבר סקיוריטי לתעשיית הרכב – התייחס בהרצאתו "גשר על מים סוערים" לניגודים ולפערים בחברה הישראלית, בצורך לשמור על ערכי היסוד, כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, ובדבריהם של האבות המייסדים דוגמת הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי שקראו לשמור על השוויון לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. עוד דיבר דיסקין על חובתה של מדינת ישראל להיות דוגמה ומופת לעולם כולו בהובלת המאבק בגזענות בשנאת האחר, דווקא בשל ההיסטוריה של העם היהודי.

לדבריו, "השסעים הרבים בחברה הישראלית, המוזנים על ידי הפוליטיקאים במקרים רבים מתוך שיקולים תועלתניים קצרי טווח, הם האיומים הקיומיים האמתיים של מדינת ישראל, והם אלו שעלולים לפורר אותה מבפנים יותר מאשר האיומים הביטחוניים החיצוניים, חמורים ככל שיהיו".

בהיבט המדיני-ביטחוני הציג דיסקין את תפישתו המתנגדת לפתרון בילאטרלי בלבד בין ישראל לפלסטינים, עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו. לאור זאת דיסקין מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת של הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות, תוך תיאום ציפיות מוקדם בין כל הצדדים לגבי חוסר היכולת לפתור את כל רובדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדור הנוכחי.

דיסקין אמר כי הוא סבור שעדיף שלא להתחיל את המו"מ בדיונים בסוגיות הקשות – דוגמת: פינוי התנחלויות, המקומות הקדושים או זכות השיבה – ולדחות את העיסוק בהן לשלבים המאוחרים של המו"מ, לאחר שייצברו הצלחות ותשתפר האווירה והאמון בתהליך בשני הצדדים.

לדבריו, בשלבים הראשונים צריך להתחיל לפעול לפתרון הדרגתי שיהיה פרוס על לא פחות מ-10 שנים, תוך ניסיון לצבור הרבה הצלחות קטנות ולא כישלון אחד גדול. המיקוד צריך להיות במיזמים כלכליים ובשיתופי פעולה אזוריים, בשיפור חופש התנועה בשטחי איו"ש, בשיפור ברמת החיים של האזרחים הפלסטינים, ובהשקעות משמעותיות שיגיעו ממדינות האזור וממדינות נוספות בעולם, לצורך קידום פרויקטים בתחומים כגון תחבורה, אנרגיה, מים, חקלאות ועוד.

לסברתו, מיזמים אלה, במידה שיצליחו, יכולים להשפיע על שיפור האווירה ועל יצירת בסיס טוב יותר לקידום השיחות וליישום של תהליך שלום הדרגתי, שבו יתמכו גם מדינות נוספות באזור, ובכך יסייעו לשרידותו לטווח ארוך. הבעיה העיקרית, לדברי דיסקין, היא חולשת ההנהגות בשני הצדדים, שצריכות להוביל מהלכים כאלו.

טכנולוגיה כגשר לחיזוק קהילות

במפגש התארחו ושיתפו את הקהל בחזונם גם אחרים –

חוי ארנפלד, יזמת חרדית, דיברה על גשר בין נשים חרדיות ואקדמיה, וסיפרה על הדרך שהובילה אותה לפני כעשור להקמת חברה, שמסייעת לנשים חרדיות להתגבר על החסמים הרבים וללמוד באוניברסיטאות לתואר אקדמי. עד כה למדו דרכה למעלה מ- 2,500 נשים לתואר ראשון ושני. לדבריה, ההשכלה היא המפתח למיגור הבערות והעוני בחברה החרדית, וליצירת שינוי משמעותי במעמדן של הנשים.

רים יונס, יזמת ערביה, דיברה על טכנולוגיה כגשר לחיזוק הקהילה, באמצעות שילוב המגזר הערבי בעולם ההיי-טק. חברת אלפא אומגה, שנמצאת בבעלותה של יונס, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי המסייע למנתחי מוח לנווט, והיא חברת ההיי-טק הראשונה מהמגזר הערבי בישראל, שהוקמה כבר ב-1993. החזון של החברה הוא לצמצם פערים באמצעות קטר ההיי-טק, הן בקידום היזמות של עובדיה, והן בעידוד עובדים לצאת לעצמאות ולפתוח מיזמים משלהם. עד כה הוקמו כבר חמש חברות של יוצאי אלפא אומגה.

פרופ' חנה הרצוג, ערכה סקירה ומבט על החברה הישראלית בשנת 2018 וכיצד ניתן לגשר על הפערים החברתיים, באמצעות ידע שהוא כוח.

מעוז ינון דיבר על מיזמי תיירות פורצי דרך, כגשר תרבותי וכלכלי, כאשר הרעיון שהוביל את הקמת רשת "אברהם הוסטל" היה הקמת עסק תיירותי שיוביל לשינוי חברתי. ההוסטל הראשון, שהקימו בנצרת בעיר העתיקה בשנת 2005, הוביל להקמת הוסטלים נוספים בעיר, וכך בהמשך הוקם הוסטל בירושלים, שבו חוגגים את החגים של כל הקהילות והעמים, והוסטל שנפתח לפני כשנתיים בתל אביב, ומעורב בפעילות חברתית ענפה. לדבריו, חברות עסקיות חייבות לקחת חלק ולסייע בנושאים חברתיים.

על החלק האמנותי הופקדה האומנית שרון בן טובים, משוררת Poetry Slam, שהקסימה את הקהל בהצגת שיריה "חריף" ו"שכבת הסומק".

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

המפגש כלל מרתון "ספיד נטוורקינג" בין המנהלים, בניהולה של טלי שילון. בין המשתתפים בו נכללו נורית ברמן, יו"ר עמדה, איתי כוכבי, מנכ"ל Novelook, עדי מימרן, מנכ"ל Eduboost Investments, איציק למפל, בכיר בשב"כ לשעבר, בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ויזם היי-טק, כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים, ירון לובינסקי, סמנכ"ל מטרה טובה, רבקה קהת, יזמית ויועצת אסטרטגיה וחדשנות, אריק רוטמן, שותף ומנכ"ל ביזנס סמארט, מיכל בלימן, סמנכ"לית באפקטיב, ג'וס נויהאוז, יועץ עסקי, ניצן קמחי, מהבעלים של אברהם הוסטל ואחרים. מנחי האירוע היו אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במט"ח ואבי תמיר, מייסד Autonome.

תכנית קלוג-רקנאטי חוגגת 20 עם מנהלים בכירים

מימין: פרופ' קאר יאן תם, דקאן בית הספר HKUST באוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה; פרופ' מרקוס רודולף , דקאן בית הספר וולנדאר באוניברסיטת WHU בגרמניה; פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב; פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית קלוג; פרופ דז'ו הורבט, דקאן בית הספר שוליך באוניברסיטת יורק בקנדה; ופרופ קיאו ליו, דקאן בית הספר גואנג-חואה באוניברסיטת פקינג בסין. צילום: יעל צור

המנהלים, מהבכירים במשק, ציינו את האירוע החגיגי בערב שכלל תחזית ל-20 השנים הבאות בתחומי הניהול והעסקים, בדינמיות של היזמות והחדשנות ובשילוב בין האקדמיה לעסקים בעולם גלובלי

ביום ד' האחרון התקיים במתחם שבע בתל אביב אירוע חגיגי לציון 20 שנים להקמת תכנית קלוג-רקנאטי – תכנית ה-MBA למנהלים של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף בית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבארצות הברית.

לכבוד האירוע הגיעה לישראל פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית קלוג – הראשונה שמכהנת בתפקיד זה, וזו השנה השביעית לכהונתה. פרופ' בלאונט הגיעה יחד עם בכירים מבית הספר ועם הדקאנים של כל בתי הספר ברשת הגלובלית של תכניות התואר השני במנהל עסקים למנהלים, ה-Executive MBA של קלוג.

הדקאנים התארחו באותו הבוקר במפגש דקאני הרשת הגלובלית של קלוג, שהתקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, והצטלמו ברחבת הכניסה לפקולטה. מלבד פרופ' בלאונט נכחו באירוע פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה; פרופ קיאו ליו, דקאן בית הספר גואנג-חואה באוניברסיטת פקינג בסין; פרופ דז'ו הורבט, דקאן בית הספר שוליך באוניברסיטת יורק בקנדה; פרופ' מרקוס רודולף, דקאן בית הספר וולנדאר באוניברסיטת WHU בגרמניה; ופרופ' קאר יאן תם, דקאן בית הספר HKUST באוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה.

"תכנית קלוג-רקנאטי – הנדבך הראשון של הרשת הבינלאומית"

הערב החגיגי לכבוד 20 השנים עסק בניסיון לצפות מה יידרש בשני העשורים הקרובים בתחומי הניהול והעסקים, בדינמיות של היזמות והחדשנות ובשילוב בין האקדמיה לעסקים בעולם גלובלי. מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, דיבר על חזון של חדשנות המקדמת את הכלכלה ועל הצורך בהכפלת מספר עובדי ההיי-טק בישראל לכחצי מיליון איש בתוך 10 שנים.

מימין: ד"ר יובל קליש, אהרון אהרון, פיונה דרמון ואורית מנדלסון שהם. צילום: יעל צור

מימין: ד"ר יובל קליש, אהרון אהרון, פיונה דרמון ואורית מנדלסון שהם. צילום: יעל צור

פרופ' בלאונט ציינה ש-"תכנית קלוג-רקנאטי היא התכנית הראשונה של קלוג מחוץ לארצות הברית ובכך, למעשה, נוסד הנדבך הראשון של הרשת הבינלאומית". לדבריה, "שיתוף הפעולה ארוך השנים בין קלוג לרקנאטי מבוסס על הערכה הדדית ואמונה בעשייה פורייה להצמחת מנהלים שהם מנהיגים עסקיים".

בדברי הפתיחה ציין פרופ' צבירן שתכנית קלוג-רקנאטי היא תכנית הדגל של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שבראשה הוא עומד. לדבריו, "שילוב היכולות של שבעת בתי הספר החברים ברשת קלוג – בארצות הברית, בקנדה, באירופה ובאסיה – מאפשר למנהלים הלומדים בתכנית לקבל את מיטב התובנות ולרכוש את ארגז הכלים הנדרש לניהול בעולם העסקים הגלובלי. יש בינינו קשר הייחודי המייצר שפה משותפת בניהול, במחקר ובהוראה".

פרופ' צבירן הכריז על הקמת קרן מלגות על שמו של הדקאן לשעבר של קלוג, פרופ' דון ג'ייקובס, שנפטר השבוע בגיל 90. פרופ' ג'ייקובס כיהן כדקאן קלוג בין השנים 1975-2001, והוא זה שייסד את התכנית ומיסד את שיתוף הפעולה.

מימין: פרופ' משה צבירן ופרופ' סאלי בלאונט. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' משה צבירן ופרופ' סאלי בלאונט. צילום: יעל צור

אורית מנדלסון שהם, מנכ"לית תכניות ה-MBA למנהלים ותכנית קלוג-רקנאטי, וד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של התכנית, הנחו את האירוע. מנדלסון שהם אמרה ש-"מנהלים בכירים ואנשי עסקים בונים גשרים. מנהיגים עסקיים בארץ ובעולם, החברים ברשת קלוג, יוצרים קהילה רחבת היקף, המתבססת על כ-1,000 בוגרי קלוג-רקנאטי ויותר מ-9,000 בוגרי הרשת הגלובלית. קהילה זו מאפשרת לקדם יוזמות עסקיות וחברתיות החוצות גבולות ותרבויות".

המנהלים והמנהלות בוגרי קלוג-רקנאטי שלקחו חלק באתגר לצפות את המגמות העתידיות הם צחי ויספלד, מנכ"ל תחום הסטארט-אפים במיקרוסופט (Microsoft) ישראל, ואיתי כוכבי, יזם ומייסד אקסלרטור עסקי העוסק בקידום השלום. יחד הם התייחסו לכך שטכנולוגיות מאפשרות לקדם ולחבר בין אנשים, עסקים ומדינות – כל אחד מהזווית שלו. שתי בוגרות של התכנית ומנהלות בכירות – פיונה דרמון, שותפה ומנכ"לית תפעול בקרן ההון-סיכון JVP, ואמני דאיר, מנהלת קשרי משקיעים בחברה הפלסטינית לניהול קרנות סירג' – סיפרו על בניית גשרים גלובליים בין העמים ובמרחב האזורי באמצעות עסקים וטכנולוגיה.

פרופ' גל אסטרייכר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת בתחום ניהול הטכנולוגיה והמידע, התייחסה לשינויים בהתנהגות הצרכנית ולכך שחברות התחילו לעבור לניהול לקוחות במקום ניהול מוצרים. ד"ר מורן סרף מקלוג, חוקר בתחומי המוח והנוירו שיווק, דיבר על היכולת לשכלל את היכולות האנושיות ואת קבלת החלטות באמצעות המוח, ועל הקשר העתידי בין האדם לרובוטיקה.

כמו כן, הוצגו באירוע סרטונים שצילמו אישים ומנהלים בכירים מרחבי העולם, ששיתפו בהשקפת עולמם לגבי העתיד, ובהם העיתונאי הבכיר תומאס פרידמן; הווארד טולמן, יזם אמריקני ומנכ"ל 1871 – חממה לסטארט-אפים בשיקגו; ואג'יי ננאואטי, שכיהן כמנהל בכיר ב-3M.

מימין: צחי וייספלד וחנוך ברקת. צילום: יעל צור

מימין: צחי וייספלד וחנוך ברקת. צילום: יעל צור

עוד נצפו באירוע מנהלים ואנשי עסקים בוגרי קלוג-רקנאטי לאורך השנים, בהם: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק (Facebook) ישראל; יואב צרויה, שותף ב-JVP; חנוך ברקת, יו"ר דואליס; אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב-דש; אנדרו דנוס, מבעלי קבוצת ג'יימס ריצ'רדסון; רוחה לוין, דירקטורית נדל"ן בגלובווסטמנט מקבוצת טדי שגיא; זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור; רחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ; לימור בקר, מנהלת הפעילות בישראל של המילטון ליין; עו"ד תמיר גילת; משה בראונר, מייסד גולדבר; עמי בוהם, שותף בקרן פימי; יונתן ברגר, מנכ"ל פודטק; אוהד צוקרמן, שותף מנהל בקרן ההון-סיכון Copia; דנה שטרן, מנהלת Yes studios; עדי מימרן, יו"ר סמארט דרייב; נדב כדר, סגן נשיא בבריינפופ; אבי אורטל, שותף מנהל בקרן סקיי; דיוויד בלוק, מנכ"ל סרינה; עודד חודורוב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדיזנהאוז; טלי ונגוש-בירון, מנכ"לית מאמי קר; כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים; הילה יוחנן, מנכ"לית מנופי אבי; ואלחנן יהב, מנכ"ל קידום. הגיעו אליו גם בוגרים של התכנית מרחבי העולם ו-19 מנהלים שלומדים כעת בתכנית של קלוג בגרמניה.

בא לבקר במאורת הנמר: נתן לייבזון, Startau

באחרונה הגיע להתארח במאורת הנמר נתן לייבזון, דירקטור קהילה במרכז היזמות Startau של אוניברסיטת תל אביב ומנהל קהילת היזמות אצטדיון הסטארט-אפ. במפגש שוחחנו, בין היתר, על יזמות, תוכנית BEE והפעילויות השונות ב-Startau.

ההיכרות הראשונה בינינו קרתה דרך אצטדיון הסטארט-אפ – קהילה שמפעילה דף פייסבוק (Facebook) בעל 40 אלף עוקבים, אירועים גדולים ואת הפודקאסט היי-טק בפקקים.

לייבזון הסביר לי בפגישתנו הנוכחית שתוכנית BEE מיועדת לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומשנה ב' ומעלה בלבד. היא מציעה להם מגוון מסלולים שונים, שמעבירים אותם תהליך יזמות שלם: החל מבניית צוות, דרך חשיבה על רעיונות ובחירה של מיזם, מודל עסקי, תוכנית שיווקית ויציאה לשוק, ועד לבניית מצגת משקיעים והצגה מולם. הקבוצות עוברות תהליך מנטורינג צמוד, כמו גם הרצאות וסדנאות מעשיות .

אחד מרגעי השיא של התוכנית יהיה הצגת המיזמים בדוכנים באירוע Tau innovation, שיתרחש בין 7 ל-9 במאי. הסטארט-אפ הזוכה בתוכנית יציג את המיזם שלו מול השופטים, יחד עם הסטארט-אפים שיעלו לחצי הגמר מהתחרות TLV startup challenge.

שוחחנו על החשיבות של היוזמה בחיים ועל העובדה שכל סטודנט, ובעצם כל בנאדם, הוא יזם, הוא מישהו שבוחר ליצור את ההזדמנויות בחיים שלו. לכן, לייבזון אמר לי שהוא רואה חשיבות גדולה בתוכנית BEE, שלוקחת את הסטודנטים מאזור הנוחות שלהם – לדאוג לסיים את התואר בממוצע גבוה – ומאתגרת אותם בבניית סטארט-אפ בתוך שלושה חודשים.

אמנם, התוכנית עדיין לא הוציאה את ה-Waze הבא, אבל רוב בוגריה עוסקים ביזמות, בעלי מיזמים פעילים ומכתירים את התוכנית כבעלת השפעה על החיבור והזיקה שלהם ליזמות. "התוכנית לא יוצרת מיזמים – היא יוצרת יזמים, וכולנו צריכים להיות כאלה", סיכם לייבזון.

בין תל אביב לשנגחאי

כנס מסקרן שקיימה הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב עסק בהיבטים שונים ביחסים בין סין לישראל, בעיקר הכלכליים והטכנולוגיים ● הסיבה החגיגית לקיומו הייתה ספרו החדש של פרופ' אהרון שי, "סין וישראל"

ביום שלישי האחרון, בשעות אחר הצהרים, התקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כנס "סין וישראל – חישוב מחדש של המסלול הגיאופוליטי והעסקי". הסיבה החגיגית לקיומו של הכנס היא צאתו לאור של ספרו של פרופ' אהרון שי, סין וישראל.

פרופ' שי עוסק ביחסים שבין שתי המדינות מזה 50 שנים ומלקט בספר מסמכים נדירים, חומרי ארכיון וראיונות של שורה של אישים שהיו בלב יחסי ישראל-סין לאורך השנים.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

הכנס נערך על ידי המרכז לחקר עסקים גלובליים על שם מקס פרלמן. הוא התקיים בשיתוף מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, פורום החברות הרב לאומיות של המכון, Global Up, בפקולטה לניהול, ועם החוג ללימודי מזרח אסיה והקתדרה לחקר מזרח אסיה על שם שאול אייזנברג באוניברסיטת תל אביב.

במושב "בין תל אביב לשנגחאי – עסקים במרקם הגיאופוליטי" נשאו דברים פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול וראש מכון הורביץ; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, המכהן כיו"ר מכון הורביץ; פרופ' גדי אריאב, יו"ר מרכז פרלמן; וד"ר אורי סלע מהחוג ללימודי מזרח אסיה.

בין המשתתפים באירוע היו גם פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומנהלת פורום Global up; מנהלי מכון הורביץ – אודי אהרוני וד"ר רוית כהן מיתר; ודני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים.

פרופ' שי, שעוסק בהיסטוריה של סין המודרנית וכיהן כרקטור אוניברסיטת תל אביב, התייחס בדבריו להתעניינות הרבה של סין בישראל. הוא אמר כי "על מקבלי ההחלטות בארץ להכיר וללמוד לעומק את התרבות, הכלכלה והפוליטיקה של סין, כמו גם את אנשי העסקים המובילים בחברות שם. היכרות כזאת, בטרם תמכור ישראל חברות תשתית לאומיות שבבעלותה לסין, היא הכרחית. יש לכך אף משמעות ציבורית רבה, כך שבעתיד לא נופתע, כפי שקרה במקרה של פוסון הסינית, שעמדה על סף רכישת הפניקס".

מימין: יאיר סרוסי, פרופ' אהרון שי ופרופ' משה צבירן

מימין: יאיר סרוסי, פרופ' אהרון שי ופרופ' משה צבירן

לדבריו, "הבנה ולימוד ראויים של מי שעומד לפנינו חיוניים גם כשמדובר בחברות ישראליות המעוניינות לקדם עסקים בסין. אחרת קיים חשש של הפסד כספים. יש לזכור שסין שונה במהותה מהמוכר לנו בעולם המערבי".

פרופ' אריאב אמר שאין לישראל אפשרות להתעלם מההזדמנויות שיש בסין, אם כי צריך להתנהל בזהירות ותוך הכרה מעמיקה של השוק. כמו כן, הוא הצביע על "החשיבות של השוק הגלובלי עבור סין, כאשר כשליש מהייצוא הסיני מגיע מחוץ לה – נתון המצביע על חשיבות הקשרים הבינלאומיים של סין לכלכלתה".

"הקשר עם ישראל – בגלל הרצון ללמוד מהר"

בהמשך נערך פאנל בהנחיית פרופ' אריאב ובהשתתפות פרופ' שי; פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב; פיונה דרמון, סמנכ"לית תפעול ושותפה בקרן JVP; חגי שגריר, מנהל מחלקת צפון אסיה במשרד החוץ; וד"ר אורי סלע. הדוברים בו התייחסו לרצון וליכולת של הסינים להתפתח בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית, לצד חסמים עמם הם מתמודדים.

מימין: פרופ' משה צבירן, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' גדי אריאב

מימין: פרופ' משה צבירן, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' גדי אריאב

מדברי המשתתפים בפאנל עלה שרצונם של הסינים להניע את קטר ההיי-טק שלהם בא לידי ביטוי בלימוד מהיר ומעמיק של התחום. מכאן נובע הקשר ההדוק עם ישראל, ובכלל זה המשלחות הרבות המגיעות ללמוד על סוד ההצלחה של אומת הסטארט-אפים. בנוסף, הסינים מקדמים השקעות בישראל ושיתופי פעולה רבים בין שתי המדינות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והאקדמיה.

משתתפי הפאנל. מימין: ד"ר אורי סלע, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופיונה דרמון

משתתפי הפאנל. מימין: ד"ר אורי סלע, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופיונה דרמון

הדוברים ציינו כי התפתחותן של חברות דוגמת עלי באבא (Alibaba) והתרחבותן לתחומים שונים מצביעות על היכולות הסיניות בתחומי היזמות והחדשנות, להתקדם במהירות ולהוות מתחרה משמעותי. במקביל, הסינים מתמודדים עם חסמים הטמונים בשורשיה של התרבות הסינית, כמו ערכים של העדפת הקולקטיב על פני היחיד ותרבות היררכית, שמקשה על יזמות אישית.

כמו כן, התייחס הפאנל לכוחה של סין כמעצמה, לחשיבותה למדיניות החוץ של ישראל ולהתקדמות בשנים האחרונות בדיאלוג המדיני בין המדינות. בהתייחס להיבט הכלכלי, הם ציינו שהייצוא של ישראל לסין מגיע לכשלושה מיליארד דולר בשנה, וכי יש פוטנציאל לגידול משמעותי בהיקפו.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)