באה לבקר במאורת הנמר: מרה קופלר, תיכון אורט יד ליבוביץ', נתניה

בדרך כלל, אני מארח במאורת הנמר אנשי היי-טק – מבכירי התעשייה ועד לסטארט-אפיסטים. הפעם שמחתי שלמאורתי הגיעה אורחת מתחום חשוב לא פחות: החינוך. ולא סתם אורחת, אלא כזו שמחברת את החינוך עם הטכנולוגיה. מדובר במרה קופלר, רכזת מגמות טכנולוגיות בתיכון אורט יד ליבוביץ' בנתניה. שוחחנו על חשיבות החינוך הטכנולוגי לתעשיית ההיי-טק הישראלית ועל האופן שבו התעשייה יכולה להרוויח מקשרי גומלין עם המגמות הטכנולוגיות בתיכונים בארץ.

מה החשיבות של לימודים מדעיים-טכנולוגיים בתיכון? תואר אקדמי לא מספיק?
"כשאנחנו רוצים אלוף אולימפי, אנחנו לא מתחילים את תכנית האימונים שלוש שנים לפני האולימפיאדה, אלא מטפחים אותו מילדות. כך גם כשמדובר באנשי מקצוע בתעשיית ההיי-טק: יש יתרון להתחיל את ההכשרה והאימונים לפני הלימודים הגבוהים. באופן זה, התלמידים, שהם אנשי המקצוע לעתיד, יכולים לרכוש כלים נכונים, לפתח גישה נכונה לתחום ולצבור ניסיון בפרויקטים לימודיים. בסוף התהליך התלמידים רוכשים את הביטחון הדרוש להם ומגיעים לשוק מוכנים יותר".

אילו כלים ניתנים לתלמיד תיכון בחינוך הטכנולוגי?
"תלמיד שלומד מתודולוגיה בצורה נכונה מהבסיס בונה את עצמו לטווח ארוך. אנחנו שמים דגש על אלגוריתמיקה וניהול פרויקט הלכה למעשה, כמו גם על ההיבטים השונים של הפיתוח, התיעוד וההצגה. תלמיד יקבל ציון טוב על פרויקט רק אם ידע להציגו היטב בזמן מדוד. כל זה נכלל בתכנית הלימודים".

עד כמה קיימת בתעשיית ההיי-טק מודעות לאופן ההכשרה בתיכון?
"לצערי, המודעות למה שנעשה בלימודי התיכון – דלה. מעטים בתעשייה יודעים עד כמה גבוהות רמת ההוראה ורמת המחקר במקצועות דוגמת הנדסת תוכנה, גילוי ואיתור ועוד. אלא שהם לא יודעים כמה תועלת ניתן להפיק מתלמידים שקדניים, שעובדים במתודולוגיה הנכונה עם הציוד הנכון.

עם זאת, יש חברות טכנולוגיות שמשתפות פעולה עם תיכונים ומשלבות תלמידים בפרויקטים. כשתלמיד מקבל משוב אמיתי מהתעשייה, זה אישוש אמיתי ליכולותיו. בחזון שלי, חברות ההיי-טק יחזרו אחרי התיכונים במטרה לשלב את התלמידים בפרויקטים באופן משמעותי אף יותר".

מה לגבי משאבים? האם לתיכון יש את הכלים הדרושים לצורך ההכשרה?
"בחינוך הטכנולוגי יש צורך בכלי עבודה שדומים עד כמה שניתן לכלים שבהם נעשה שימוש בתעשיית ההיי-טק. הכלים הללו עולים הרבה כסף. לצערי, גם מעבדת מחשבים שנחשבת מיושנת על פי סטנדרטים של חברה מסחרית, עלולה להיות מחוץ להישג ידו של תיכון. דוגמה לזה היא למידת מכונה: כוח המחשוב הדרוש לצורך כך מחייב מכשור חדש.

ככל שתהיה הלימה רבה יותר בין הכלים שמשתמשים בהם בתעשייה לאלה שמשתמשים בהם בבית הספר, כך התוצרים והניסיון יהיו מתאימים יותר. קשרי גומלין בין התעשייה לבין התיכונים, קרי – שילוב של תלמידים בפרויקטים אמיתיים, ומתן גישה לכלים טכנולוגיים עדכניים יניבו פרי עבור כל הצדדים".

"המדינה צריכה לתת תמריצים לחברות היי-טק שיעסיקו תלמידים"

"עליה לתת הטבות כדי להביא את החברות להכרה בצורך לקבל תלמידים לסטאז'", אמרו עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית קבוצת עמל, ועמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל ● עו"ד דום עיני הוסיפה כי "מערכת החינוך צריכה להעניק לתלמידים את הכלים של המחר"

"אחד התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך הוא להעניק לבני הנוער את הכלים המתאימים ביותר, כולל הטכנולוגיים, כדי להכין אותם באופן הראוי ביותר לעולם המחר ולפתוח בפניהם אופק של עתיד מבטיח", כך אמרה עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית קבוצת עמל.

עו"ד דום עיני אמרה את הדברים בראיון משותף לאנשים ומחשבים עם עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל. השניים שוחחו על שיתוף הפעולה ביניהם ועל החשיבות העצומה, לדבריהם, בחינוך למדעים כבר מגיל צעיר.

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל

"לימודי המדעים והנחלת האהבה למקצועות אלה הם שיבטיחו שנשמור על מקומנו המכובד במפת ההיי-טק העולמית. הילדים של היום הם הדור הבא של העובדים בתעשיית ההיי-טק וחשוב לטפח אותם כבר מגיל צעיר, על מנת שתעשייה זו תמשיך להוביל את מגזר הייצוא הישראלי." אמר דובר.

כיצד כל אחד מכם פועל בנושא?
דום עיני: "בעידן של עולם המשתנה ללא היכר, עידוד החינוך המדעי והטכנולוגי הוא בנפשנו, כחברה וכמדינה. זהו מוטיב מרכזי באג'נדה שאני מובילה ברשת עמל בשנים האחרונות. למדע ולטכנולוגיה השפעה מכרעת על עולמנו, שרק הולכת ומתעצמת ככל שחולף הזמן. אבל כדי שבני הנוער שלנו יימשכו לעולם זה, חשוב לטפח אצלם את חדוות הלימוד ולקרב אותם לכך באמצעות יצירת חוויה לימודית מהנה ומרתקת.

מתוך גישה זו, יזמתי מרכזי יזמות שמחוברים לחברות היי-טק בסביבתם של בתי הספר. בני הנוער לומדים שם יזמות ומפתחים פרויקטים, תוך התמקדות בביו-רפואה, סייבר, עיצוב תעשייתי ופיתוח אפליקציות. מדובר במהלך שמטרתו היא חינוך ליזמות ושילוב בתעשייה, שיוצר חיבור אמיתי לעולם המדע והטכנולוגיה.

מרכזי המצוינות של עמל מצוידים במעבדות וסדנאות למידה המאפשרות התנסות מעשית, מהכוח אל הפועל, בשילוב מדריכים מקצועיים בתחום. בד בבד, נערכים מפגשים עם קואוצ'רים מעולם ההיי-טק והתעשייה".

דובר: "אנחנו בקבוצת יעל ואני באופן אישי רואים ערך עליון בקידום החינוך בכלל והחינוך הטכנולוגי בפרט. הדבר בא לידי ביטוי הן בקידום פרויקטים בתחום ובפעילויות התנדבותיות אותן אנחנו מבצעים בגופי חינוך שונים.

החיבור של קבוצת יעל לרשת עמל נוצר בזכות מעורבותינו בפרויקט יזמות חינוכית, שאותו ליווינו כמנטורים טכנולוגיים. אני מאמין שלחברות הטכנולוגיה יש אחריות לקדם את דור העתיד, כיוון שהנכס העיקרי שלהן הוא ההון האנושי".

אילו פעולות נערכות בבתי הספר לאורך השנה המעודדות לימודי מדעים?
דום עיני: "אנחנו מאפשרים מגוון רחב של מגמות מדעיות וטכנולוגיות, בין אם מדובר בלימודי ביו-רפואה והנדסת חשמל ובין אם בלימודי הנדסת מכונות. בבתי הספר של עמל נלמדים מקצועות מדעיים ברמה מוגברת וכן מקצועות טכנולוגיים מבוססי מדע, כמו ביו-טכנולוגיה והנדסת תוכנה.

בנוסף, אנחנו מעודדים את היצירתיות של התלמידים, פועלים לגירוי הסקרנות שלהם ומקנים להם כלים לחשיבה יצירתית ולהעמקת ההיכרות והחשיפה שלהם לעולם המדע והטכנולוגיה.

כדי לעודד את החינוך המדעי-טכנולוגי, חייבים להתחבר לעולם של התלמידים ולטכנולוגיות שבהן הם משתמשים.

אנחנו מפעילים תוכניות מיוחדות להעלאת אחוז לומדי חמש יחידות במתמטיקה ואנחנו רואים את התוצאות. רשת עמל מפעילה גם שתי קהילות מורים וירטואליות – אחת בפיזיקה, בשיתוף מכון ויצמן, ואחת במתמטיקה, בשיתוף אוניברסיטת חיפה. כמו כן, אנחנו מאוד מעודדים בנות להשתלב בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים. אחת הבעיות ששמנו לנו למטרה להתמודד איתן היא הסרת מכשולים תודעתיים וחסמים רגשיים המונעים מהבנות להשתלב בתחומי המדעים והטכנולוגיה. אני רואה חשיבות רבה בכניסה של בנות לתחומים אלה ומאמינה שבחירה במקצועות המדעיים-טכנולוגיים תפתח בפניהן מרחב הזדמנויות להשתלבות מוצלחת בעולם התעסוקה".

מה עושים בקבוצת יעל בנושא?
דובר: "הפעילות שלנו מגוונת למדי: העסקת בני נוער בחופשות, ליווי פרויקטים באקדמיה ובתיכון, מתן הזדמנות לצעירים להיקלט ולצבור ניסיון בשורותינו ופרויקט האוניברסיטה שלנו, שמעשיר את הידע של עובדי קבוצת יעל. הפעילויות שלנו ישפיעו על עתידם של אותם צעירים".

האם הפעילויות שעורכים בקבוצת עמל מיועדות רק לתלמידים הלומדים במגמות הריאליות או שאתם מעודדים את כלל התלמידים לקחת בהן חלק?
דום עיני: "אנחנו מעודדים את כלל התלמידים להיחשף לתחומי המדע והטכנולוגיה, מתוך תקווה שחלקם לפחות יגלה עולם חדש עם אינספור אפשרויות לפיתוח קריירה עתידית. הניסיון שלנו מראה שככל שמקרבים את בני הנוער לתחומים הללו, כך גדל העניין שלהם ללמוד במגמות המדעיות והטכנולוגיות".

האם חשוב שמוסד לימודי ישתף פעולה עם התעשייה בתחום?
דום עיני: "רק שיתוף פעולה מלא של מערכת החינוך עם התעשייה יכול להבטיח הכשרת דור שישתלב בהצלחה, בייחוד בעולם מדעי וטכנולוגי, שהוא כל כך דינמי. שילוב התעשייה בכלל וההיי-טק בפרט בתוכניות הלימוד הוא חיוני, כדי לחשוף בפני התלמידים עולם תוכן מגוון ועשיר, ובעיקר כיישום מעשי ללימודי המדע והטכנולוגיה. רק דרך התנסות וחיבור אמיתי עם עולם התעשייה נוכל לחולל שינוי מהותי. ככל שנשכיל לחשוף את בני הנוער כבר מגיל צעיר מאוד לעולם האמיתי של התעשייה, כך נמנע בעתיד מחסור בכוח אדם איכותי בענף ההיי-טק. צריך להתחיל בכך בבתי הספר, וזאת אנחנו עושים".

השניים ציינו ש-"כיום, החיבור בין ההיי-טק לבתי הספר נעשה על בסיס פרטני ולא כחלק ממדיניות מוסדרת כוללת. הדבר מותנה ברצונם הטוב של מנכ"לי החברות וביכולת של בתי הספר או רשתות החינוך ליצור קשרים ולחבר את התלמידים לעולם האמיתי. מה שדרוש הוא שינוי ברמה המערכתית – שהממשלה תיתן תמריצים משמעותיים למפעלי תעשייה מתקדמת שיעסיקו תלמידים. יש הכרח לתת פטורים ממיסוי או להעניק הטבות שונות למפעלים, על מנת להביא אותם להכרה בצורך לקבל תלמידים לסטאז' ולהתנסות אמיתית בתעשייה, כפי שקורה ברוב מדינות אירופה. בראייה מערכתית, כולם ייצאו מכך נשכרים".

לסיכום אמרה דום עיני כי "הדרך שאותה אנחנו מובילים כיום בקבוצת עמל תורמת תרומה חשובה להצמחת דור חדש של אנשי מדע, היי-טק וטכנולוגיה. הם ייתנו תנופה משמעותית מאוד לתעשיית ההיי-טק ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל, והם עצמם יצעדו לעבר עתיד מבטיח ויחושו ביטחון בערך העצמי שלהם".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)