בא לבקר במאורת הנמר: צבי שלגו, PTL Group China

בתוך ים הכותרות על סין ויחסיה עם ההיי-טק הישראלי, לא קשה לפעמים ללכת לאיבוד. לכן, שמחתי על ההזדמנות לארח במאורת הנמר את צבי שלגו, מייסד ויו"ר PTL Group China ומוותיקי היזמים הישראליים בסין, ולשמוע ממנו מידע עדכני ומרתק מהשטח לגבי מה שקורה במדינת הענק.

"אנחנו שומעים הרבה על הכסף הגדול שמגיע מסין", אמר שלגו. "ואכן, הסינים מגיעים בקצב הולך וגובר להשקיע בטכנולוגיה ישראלית. המגמה הזו ככל הנראה תימשך, בגלל מגבלות הרגולציה האחרונות בסין, שמגבילות מאוד השקעות חוץ בתחומים שאינם טכנולוגיה. עם זאת, על מנת להימנע ממערכת יחסים לא סימטרית ובעייתית בין יזם זר לבין המשקיע המקומי בו, היזמים הישראליים צריכים לחשב את דרכם בתבונה ולא למהר".

למה כוונתו? לדברי שלגי, תהיה זו טעות מצד יזמים טכנולוגיים להתחבר לשותף או משקיע סיני לפני שיצרו נוכחות מקומית או התחילו לעבוד בשוק הסיני. "הדרך המורכבת יותר היא בסופו של דבר זו שתוכיח את עצמה: יש להגיע לסין, להעסיק מהנדסים מקומיים ולעשות בדיקת היתכנות ראשונית, שהטכנולוגיה שאתם מציעים אכן מתאימה לשוק הסיני. אל תסמכו על הקרן המשקיעה שתעשה זאת עבורכם. לא כדאי לרוץ למשקיע הסיני הראשון שמציע כסף, הציבו חזון ארוך טווח ופעלו לפיו", ציין.

לשלגו, שפועל בסין כבר 20 שנים, רקע עשיר של יזמות בשוק זה: לאחר שניהל מפעלים ישראליים מהראשונים בסין, הוא ייסד את PTL Group China, קבוצת חברות המספקת שירותי ניהול ותפעול לחברות טכנולוגיה בינלאומיות במדינה זו. ב-17 שנות קיומה, ניהלה PTL Group יותר מ-200 פרויקטים עבור חברות רב לאומיות, רובן מישראל במקור, בהן: ג'ון ברייס, מטריקס גלובל, פלטין, רדוור ו-Inneractive.

בנוסף, שלגו הוא שותף מנהל בקרן ההשקעות Synergy China Funds והמייסד של TRIG – חברה המבצעת בסין הדרכות היי-טק ומיוני עובדים על בסיס טכנולוגיה ישראלית. מיזם נוסף שהקים בשותפות הוא החממה התעשייתית בעיר צ'אנגז'ו שליד שנחאי. הוא כיהן בנוסף כיו"ר לשכת המסחר הישראלית בשנחאי.

"טירונות" לסטארט-אפים

שלגו סיפר לי על אחת היוזמות האחרונות שלו, China BootCamp – מחנה אימונים לסטארט-אפים בשנחאי. מדובר ביוזמה שנולדה בעקבות לא מעט מהלכים שגויים של סטארט-אפים ישראליים לכניסה לשוק הסיני.

לדבריו, "כסטארט-אפ, לא צריך יומרות גדולות לכבוש את סין ובטח שלא לתת בלעדיות הפצה לגורם אחד, אלא להוכיח יכולות בסין – ואת זה אפשר לעשות בתוך שנה וחצי, ללא השקעה גדולה מדי, באמצעות פלטפורמות עסקיות ייעודיות. יש לא מעט דוגמאות בהן המשקיע המקומי עלול להיות גורם מגביל, מכיוון שהוא דורש בלעדיות בשוק, בעוד הטכנולוגיה מסוגלת להגיע לנתח שוק גדול הרבה יותר".

במסגרת China Bootcamp, היזמים ומנהלי הסטארט-אפים הישראליים יעברו מסלול הכשרה מרוכז בן שבוע בשנחאי, כולל סדנאות עומק ומבט מקיף על השוק הסיני, נטוורקינג עם יזמים מנוסים בחברות טכנולוגיה מקומיות, ישראליות ובינלאומיות הפועלות בסין, וסיורים בחברות ומיזמים מובילים. כל אלה יציפו מגוון שיקולים שיש לקחת בחשבון בתכנון הכניסה לסין. כמו כן, תתקיים סדנת התנסות במפגש בלתי אמצעי מול גופי השקעה סיניים. ההרצאות והתכנים במחנה האימונים ניתנים ללא עלות. בספטמבר 2017 ייפתח מחזור נוסף של התוכנית ל-10 חברות שייבחרו מראש כמתאימות ביותר לשוק הסיני – חברות שנמצאות בשלב Round A ומעלה.

"החברות המתאימות ביותר ל-China BootCamp הן חברות בוגרות, שמתכוונות להגיע לסין כבר מחר ושיש להן השקעה ראשונית או לקוחות ראשונים בסין. מתאימות גם חברות שהחליטו אסטרטגית לפעול בסין אבל מעוניינות לקבל עוד כלים", הוסיף שלגו.

יצוין כי מנהלי הפעילות בסין של חברות ישראליות מצליחות – בהן איירון סורס (Iron Source), ורינט (Verint), אורבוטק (Orbotech), אי-טורו (eToro), מובילאיי (Mobileye) ו-Screemo – ישתפו מניסיונם במסגרת פאנל מנהלים שייערך במהלך מחנה האימונים.

בין תל אביב לשנגחאי

כנס מסקרן שקיימה הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב עסק בהיבטים שונים ביחסים בין סין לישראל, בעיקר הכלכליים והטכנולוגיים ● הסיבה החגיגית לקיומו הייתה ספרו החדש של פרופ' אהרון שי, "סין וישראל"

ביום שלישי האחרון, בשעות אחר הצהרים, התקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כנס "סין וישראל – חישוב מחדש של המסלול הגיאופוליטי והעסקי". הסיבה החגיגית לקיומו של הכנס היא צאתו לאור של ספרו של פרופ' אהרון שי, סין וישראל.

פרופ' שי עוסק ביחסים שבין שתי המדינות מזה 50 שנים ומלקט בספר מסמכים נדירים, חומרי ארכיון וראיונות של שורה של אישים שהיו בלב יחסי ישראל-סין לאורך השנים.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

הכנס נערך על ידי המרכז לחקר עסקים גלובליים על שם מקס פרלמן. הוא התקיים בשיתוף מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, פורום החברות הרב לאומיות של המכון, Global Up, בפקולטה לניהול, ועם החוג ללימודי מזרח אסיה והקתדרה לחקר מזרח אסיה על שם שאול אייזנברג באוניברסיטת תל אביב.

במושב "בין תל אביב לשנגחאי – עסקים במרקם הגיאופוליטי" נשאו דברים פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול וראש מכון הורביץ; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, המכהן כיו"ר מכון הורביץ; פרופ' גדי אריאב, יו"ר מרכז פרלמן; וד"ר אורי סלע מהחוג ללימודי מזרח אסיה.

בין המשתתפים באירוע היו גם פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומנהלת פורום Global up; מנהלי מכון הורביץ – אודי אהרוני וד"ר רוית כהן מיתר; ודני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים.

פרופ' שי, שעוסק בהיסטוריה של סין המודרנית וכיהן כרקטור אוניברסיטת תל אביב, התייחס בדבריו להתעניינות הרבה של סין בישראל. הוא אמר כי "על מקבלי ההחלטות בארץ להכיר וללמוד לעומק את התרבות, הכלכלה והפוליטיקה של סין, כמו גם את אנשי העסקים המובילים בחברות שם. היכרות כזאת, בטרם תמכור ישראל חברות תשתית לאומיות שבבעלותה לסין, היא הכרחית. יש לכך אף משמעות ציבורית רבה, כך שבעתיד לא נופתע, כפי שקרה במקרה של פוסון הסינית, שעמדה על סף רכישת הפניקס".

מימין: יאיר סרוסי, פרופ' אהרון שי ופרופ' משה צבירן

מימין: יאיר סרוסי, פרופ' אהרון שי ופרופ' משה צבירן

לדבריו, "הבנה ולימוד ראויים של מי שעומד לפנינו חיוניים גם כשמדובר בחברות ישראליות המעוניינות לקדם עסקים בסין. אחרת קיים חשש של הפסד כספים. יש לזכור שסין שונה במהותה מהמוכר לנו בעולם המערבי".

פרופ' אריאב אמר שאין לישראל אפשרות להתעלם מההזדמנויות שיש בסין, אם כי צריך להתנהל בזהירות ותוך הכרה מעמיקה של השוק. כמו כן, הוא הצביע על "החשיבות של השוק הגלובלי עבור סין, כאשר כשליש מהייצוא הסיני מגיע מחוץ לה – נתון המצביע על חשיבות הקשרים הבינלאומיים של סין לכלכלתה".

"הקשר עם ישראל – בגלל הרצון ללמוד מהר"

בהמשך נערך פאנל בהנחיית פרופ' אריאב ובהשתתפות פרופ' שי; פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב; פיונה דרמון, סמנכ"לית תפעול ושותפה בקרן JVP; חגי שגריר, מנהל מחלקת צפון אסיה במשרד החוץ; וד"ר אורי סלע. הדוברים בו התייחסו לרצון וליכולת של הסינים להתפתח בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית, לצד חסמים עמם הם מתמודדים.

מימין: פרופ' משה צבירן, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' גדי אריאב

מימין: פרופ' משה צבירן, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' גדי אריאב

מדברי המשתתפים בפאנל עלה שרצונם של הסינים להניע את קטר ההיי-טק שלהם בא לידי ביטוי בלימוד מהיר ומעמיק של התחום. מכאן נובע הקשר ההדוק עם ישראל, ובכלל זה המשלחות הרבות המגיעות ללמוד על סוד ההצלחה של אומת הסטארט-אפים. בנוסף, הסינים מקדמים השקעות בישראל ושיתופי פעולה רבים בין שתי המדינות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והאקדמיה.

משתתפי הפאנל. מימין: ד"ר אורי סלע, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופיונה דרמון

משתתפי הפאנל. מימין: ד"ר אורי סלע, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופיונה דרמון

הדוברים ציינו כי התפתחותן של חברות דוגמת עלי באבא (Alibaba) והתרחבותן לתחומים שונים מצביעות על היכולות הסיניות בתחומי היזמות והחדשנות, להתקדם במהירות ולהוות מתחרה משמעותי. במקביל, הסינים מתמודדים עם חסמים הטמונים בשורשיה של התרבות הסינית, כמו ערכים של העדפת הקולקטיב על פני היחיד ותרבות היררכית, שמקשה על יזמות אישית.

כמו כן, התייחס הפאנל לכוחה של סין כמעצמה, לחשיבותה למדיניות החוץ של ישראל ולהתקדמות בשנים האחרונות בדיאלוג המדיני בין המדינות. בהתייחס להיבט הכלכלי, הם ציינו שהייצוא של ישראל לסין מגיע לכשלושה מיליארד דולר בשנה, וכי יש פוטנציאל לגידול משמעותי בהיקפו.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)