באחרונה הגיעו לביקור במאורת הנמר שני חברים ותיקים – יפתח בן צבי ומוטי ברנוב, לשעבר מבכירי ה-IT בתעשייה האווירית. השניים טוענים שיש פתרון למצוקת כוח האדם בהיי-טק – ובאו לספר לי, ובאמצעותי לכם, הקוראים, כיצד ניתן לעשות זאת.
בן צבי החל את דרכו בענף התוכנה בישראל לפני יותר מ-50 שנים – ב-1963 – וכיום מוביל צוות המבצע פעילות ענפה להוספת משאבי כוח אדם מקצועי לענפי התוכנה וההיי-טק. הוא סיפר כי פעילות הצוות מכוונת למטרה נוספת ולא פחות חשובה: הגברת התעסוקה בהיי-טק של בני ובנות המגזר הערבי.
כדי לממש את המטרות החשובות האלה, בן צבי ריכז צוות משימה המורכב מוותיקים בענף התוכנה וקצינים בכירים במילואים, בעלי קשרים וניסיון ניהולי רב. "יצרנו קשרי עבודה רבים עם גורמים במגזר הערבי בישראל וברשות הפלסטינית, והתחלנו בהקמת חברות תוכנה בפריפריה, בשיתוף פעולה עם יזמים ומשקיעים מקומיים", אמר.
הפעילות החלה לפני כחצי שנה והמניעים הישירים לה היו תחילתו של סבב הטרור האחרון, ובעקבות זאת התובנה שהסיכוי היחיד לזכות לחיים נורמליים בישראל מבוסס על בניית קשרים בין אנשים ושילוב דרך עבודה ופרנסה.
"במסעי היכרות ביישובים ערביים בישראל וברשות הפלסטינית גילינו שקיים פוטנציאל מאוד גדול של אנשי מקצוע מעולים בעלי השכלה במדעי המחשב ממוסדות אקדמיים מישראל, מארצות הברית ומאירופה", אמר בן צבי. "רבים מהמועמדים אינם עובדים כלל או שעובדים במקצועות אחרים".
הוא ציין כי ההשתתפות הנמוכה של הערבים הישראלים בענף נובעת הן מהמרחק של מרבית היישובים מהמרכז והן מחוסר מודעות מצד המועמדים והמעסיקים לפוטנציאל הקיים. באשר לנשים הערביות מצטרפת לכך מגבלה על תעסוקתן במקום זר ומרוחק מביתן. לגבי תושבי הרשות הפלסטינית קיימות מגבלות נוספות של תנועה והיעדר היכרות ויחסים בינם לבין יהודים. "אנחנו מעודדים ערבים ישראלים המקושרים עם אנשי מקצוע ויזמים פלסטינים להקים גשר לבניית יחסי עבודה עם מקביליהם ברשות הפלסטינית", אמר בן צבי.
המודל לפתרון מצוקת ההון האנושי בענף
"תוך לימוד אפשרויות ואילוצים פיתחנו מודל עבודה שיאפשר מימוש העסקה של מאות ואלפי עובדים ברמה גבוהה. בשבועות האחרונים הצלחנו להביא לשולחן יזמים ומשקיעים, מאות קורות חיים ושאיפה עזה מצד מועמדים להשתלבות בענף ההיי-טק הישראלי", אמר בן צבי.
"על פי המודל אנחנו מובילים הקמה של חברות תוכנה ביישובים שונים במגזר הערבי בישראל וברשות הפלסטינית", ציין. "בכל צוות יהיו כ-25 עובדים, שיעברו הכשרות והתאמות נוספות, על פי צרכי השוק, הרקע והיכולות של המועמדים. כל צוות יתבסס על כמה בעלי מקצוע מנוסים וקבוצה של בוגרי לימודים בתחילת דרכם, שיעבדו בהתמחות תוך הנחייה של בעלי מקצוע מנוסים. בכל אזור יש פוטנציאל צמיחה לתוספת עובדים עם הזמן".
בן צבי הדגיש כי "משרדי הממשלה מעניקים תמיכה וסיוע משמעותי לפעילויות של הכשרה ועידוד תעסוקה".
"בשלב זה, אנחנו מתחילים לפנות לחברות תוכנה והיי-טק על מנת להפעיל את מודל העבודה. לחברות רבות יש ניסיון בהעסקת עובדי קבלן במשרדי החברה ולחלק מהן יש ניסיון במיקור-חוץ מעבר לים – בהודו, באוקראינה ובמדינות אחרות. כמה חברות ישראליות כבר עובדות עם חברות תוכנה פלסטיניות או שפתחו שלוחות במגזר הערבי. ניתן להסיק מכך שהמודל יכול לעבוד, ובקנה מידה הרבה יותר גדול, עד כדי פתרון מלא למצוקת כוח האדם בתחום", אמר.
בנוסף למיקור-החוץ עם חברות בחו"ל מתבצעת במסגרת המודל שיטת עבודה דומה עם חברות בפריפריה. "מיקור-חוץ עם חברות מקומיות בפריפריה יכול להתבטא בהתקשרות בלעדית לזמן ארוך, בהתקשרות מזדמנת לפרויקט או כשותפות עסקית מלאה, עם שלוחה בה מועסקים עובדי חברה לכל דבר באזור מגוריהם ולא במשרד הראשי של החברה. כל אחת מהאפשרויות ליישום המודל תחייב חשיבה והיערכות מעט שונה מהשגרה, אבל תאפשר מיצוי של פוטנציאל כוח האדם באיכות גבוהה מאד ובזמינות מיידית", אמר.
"מאחר שאנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הקמה של צוותי פתוח בכמה מרכזים, נשמח לקיים פגישה עם כל חברה שתגלה עניין ולבדוק אפשרויות לניצול ההזדמנות", סיים בן צבי.
