בא לבקר במאורת הנמר: בועז יהודה, טלדור

באחרונה הגיע לביקור במאורת הנמר בועז יהודה, חבר ותיק והסמנכ"ל החדש של חטיבת התקשורת של ענקית ה-IT טלדור.

יהודה, מוותיקי אנשי ה-IT בישראל, הוא בעל רקע ניהולי עשיר בתעשיית המחשוב והתקשורת, בה הוא עובד כ-30 שנים. בעברו הוא שימש כמנכ"ל סאן מיקרוסיסטמס (Sun Microsystems) ישראל וכמנכ"ל גטר טק. הוא הוביל את סאן להתאוששות וחדירה לשווקים חדשים אחרי המשבר של 2002, תוך בנייה של צוות מנצח וזכייה בפרויקטים הגדולים בתולדות החברה בישראל. לפני כן, הוביל יהודה קבוצת שיווק ומכירות מוצרים ב-21 מדינות. הוא אף היה ממקימי סניף EMC בישראל וניהל את תחום המכירות למערכות פתוחות בחברה.

אחד הדברים הבולטים שניתן לומר על יהודה הוא שיש לו הבנה עמוקה בכיוונים ומגמות של תעשיית המחשוב והתקשורת בארץ ובחו"ל. בשנים האחרונות הוא שימש כבעלים וכמנכ"ל של ליה – חברה שמתמחה בפיתוח עסקי בינלאומי ובסיוע ניהולי לסטארט-אפים. הוא בוגר תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מהטכניון.

יהודה נכנס לתפקיד מנהל פעילות טלדור תקשורת בתקופה מרגשת, בה עולמות ה-ICT עוברים קונסולידציה והופכים להיות עולם אחד ויחיד. את השינוי הזה ניתן לראות ולהרגיש היטב בטלדור, שהקדימה להבין לאן נושבת הרוח וכבר ביצעה מספר מהלכים, כגון איחוד כל אנשי המכירות לחטיבה אחת תחת סמנכ"ל מכירות חדש, חן ביבר, ששימש בשמונה השנים האחרונות במספר תפקידים בכירים בחברה; איחוד שלושת גופי הדליוורי, שעובדים במקביל ובשיתוף פעולה; וראיית הפרויקטים כחוצי ארגון, לעומת הראייה הסיגמנטלית שהייתה נהוגה בעבר.

מה למדת עד עכשיו בתפקידך בטלדור?
"הדבר הראשון שבו הבחנתי הוא צוות העובדים, שיש לו יכולת לחזות את הנולד ולהתאים את טלדור לשוק – הרבה יותר מרוב המתחרות שלה. על ידי כך, טלדור מצליחה להישאר רלוונטית בעולם שכל הזמן משתנה. השינוי הזה הוא לא מובן מאליו, במיוחד כשמדובר בחברת IT כל כך גדולה ומבוססת. הוא בא לידי ביטוי בכך שהחברה הופכת לזריזה ממה שהייתה, עם יכולת לשנות ולהשתנות במהירות ובהתאם לצרכי השוק. אני מתכוון לייעל את תהליכי העבודה, כך שיתקיימו גם בפרויקטים קיימים וגם בפרויקטים חדשים, והלקוחות ירגישו זאת היטב.

מבחינת יכולות טכניות וכלכליות, טלדור מסוגלת לתת פתרונות מקיר לקיר – וזה לא פשוט. אין אף חברה אחרת בארץ שמסוגלת להעניק פתרון כולל בבית אחד – מעולם הטלפוניה ועד עולם ה-IT, לאורך כל הדרך, כולל הענן".

מהן התוכניות לעתיד?
"אנחנו חיים בעידן מרתק, שמזמן אתגרים רבים עבור תעשיית ההיי-טק. העולם סביבנו הופך ליותר ויותר דיגיטלי והתעשייה, לרבות זו שעוסקת באתגרי המחשוב הארגוניים, צריכה לעמוד בקצב הביקוש ההולך וגדל. חלק גדול ממאמציי יופנו להיכנס לעולם לקוחות חדש, סטארט-אפים, חברות טכנולוגיה חדשניות וכמובן גם לייעל את העבודה מול הלקוחות הקיימים ולהביא אותם למחוזות שעוד לא היו בהם".

באו לבקר במאורת הנמר: מארק גרנות ואייל שוריאן, אפלאוז

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר שני אורחים מיוחדים ומעניינים: מארק גרנות, שמונה לא מכבר לתפקיד מנכ"ל הסניף הישראלי של אפלאוז (Applause), ואייל שוריאן, סמנכ"ל המכירות של הסניף.

אני מכיר את גרנות שנים רבות מתפקידים בכירים שמילא בענף ה-IT, למשל במטריקס ובמלם תים. לאחר מכן, הוא כיהן בתפקידי ניהול במספר סטארט-אפים.

להכיר את אפלאוז זו חוויה מיוחדת, מכיוון שמדובר בחברה חדשנית, שיצרה והובילה שינוי גדול בתחומי בדיקות איכות התוכנה וחוויית המשתמש של אתרים, יישומים, אפליקציות, חנויות אונליין ומוצרי אינטרנט של הדברים – באמצעות גישת ה-CrowdTesting. עם קהילה של יותר מ-300 אלף בודקים, שנותנים שירות לפי דרישה, מספקת אפלאוז ללקוחותיה תובנות אותנטיות, הנסמכות על בדיקות אנושיות אמיתיות בכל שלב של פיתוח התוכנה.

בפגישה הכרתי כיצד מנצלת אפלאוז את יתרונות ה-CrowdSourcing בתחום הבדיקות. גרנות ושוריאן סיפרו לי שלקוחות המשתמשים בפתרונות של אפלאוז יכולים לבצע בדיקות קפדניות בהיקף שלא ניתן היה לבצע קודם לכן, ועל ידי כך לספק ללקוחותיהם חוויות דיגיטל ברמה גבוהה וללא באגים, ועל ידי כך לבנות נאמנות לקוחות, להאיץ חדשנות ולהגדיל הכנסות.

מה הרעיון שעומד מאחורי הפתרון של החברה?
"הרעיון הוא שחברות שזקוקות לביצוע בדיקות של אתרים, יישומים ואפליקציות יכולות להשתמש לשם כך במיקור-חוץ, עם גישה למגוון אדיר של מאפייני בדיקה. קהילה שכאמור, מונה 300 אלף בודקים מאפשרת לחברות להגדיר כל בדיקה רצויה – דרישה שקשה מאוד לבצע באמצעות צוות פנימי. למשל, אם צריכים לבדוק אפליקציה על גבי מערכת הפעלה בשפה הפורטוגזית במכשירי LG ו-iPhone, אפשר פשוט לבחור חברים מהקהילה שעונים להגדרות אלה. אם רוצים לבדוק נגישות של אפליקציה לעיוורי צבעים, אפשר לבחור מהקהילה כמה עשרות עיוורי צבעים שיבצעו לה בדיקות איכות.

כל לקוח של אפלאוז מלווה על ידי מנהל פרויקט מנוסה, שמסייע לבחור את צוות הבודקים הנכון ולייעץ מניסיונו הרב בתהליך הבדיקות. התובנות מהבדיקות מרוכזות בפלטפורמה שלנו".

אפלאוז הוקמה ב-2007 בארצות הברית ודורון ראובני משמש כמנכ"ל החברה מאז הקמתה. ב-2017 היא נרכשה על ידי Vista Equity Partners. מטה החברה נמצא בבוסטון, ובישראל היא פועלת בקרב סטארט-אפים ותאגידים. בין לקוחות אפלאוז נכללים: גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft), אדובי (Adobe), אובר (Uber), רשת הטלוויזיה Fox, וולמארט (WalMart), סיטי בנק (Citi Bank), דיסני (Disney), אקספדיה (Expedia), רשת מלונות הילטון (Hiltomn), כמו גם PayPal ,eBay ,CNN ,HBO ,BMW ופולקסוואגן (VolksWagen), ובשוק הישראלי – אל על, קלטורה ורבים נוספים.

באה לבקר במאורת הנמר: דורית שר, Experity

דורית שר, מנכ"לית Experity, הגיעה באחרונה לבקר במאורת הנמר.

גם דורית היא נמרה. לא סתם נמרה – לביאה. אמרתם חדשנות וחוויית לקוח? אמרתם דורית שר.

לדורית רזומה מרשים של שני תארים בהצטיינות מהטכניון – MBA במנהל עסקים עם התמחות בתעשיות עתירות ידע ו-Bsc בהנדסת תעשיה וניהול, וניסיון של מעל 20 שנים כמנהלת בכירה בתחום מערכות המידע וכ-CIO ב-013-נטוויז'ן. היא ניהלה פרויקטים שונים ומגוונים של פיתוח והטמעת פתרונות טכנולוגיים ממוקדי לקוחות וערך עסקי, ויש לה ניסיון רב בייעוץ אסטרטגי ופרקטי בחברות וארגונים גדולים ובינוניים, כגון AIG, משרד המשפטים, רפאל, אורבוטק, מי עדן, מילגם, אינטרנט רימון וטאבולה.

בשנים האחרונות זיהתה דורית צורך של חברות להשקיע בפתרונות טכנולוגיים וחדשנות בחוויית הלקוח, כי העולם משתנה בכל רגע והטכנולוגיה מתפתחת, ולצד אלה גם צרכי ורצונות הלקוחות. על כן, היא הקימה את Experity – חברה חדשנית ופורצת דרך, שמתמחה בייעוץ ויישום פתרונות טכנולוגיים וחדשנות בחוויית לקוח לחברות מובילות במשק. ביחד עם סיירת מומחים בעולמות תוכן משלימים, שלכל אחד מהם ידע וניסיון מקצועי וניהולי רב, הם פועלים במקצועיות ובמסירות להצלחת לקוחותיהם.

החברה מתמחה ביכולת לספק פתרון כולל לחברות וארגונים למתן חוויית לקוח חדשנית ויוצאת דופן – החל מבניית אסטרטגיה ותכנית עבודה ועד ליישום הפרקטי, תוך שילוב כל עולמות התוכן הרלוונטיים: עסקי, תהליכי, תרבותי וכמובן טכנולוגי.

החזון והשיטה של דורית

החזון שאותו מובילה דורית הוא לייצר מצב שבו כולם מרוויחים – הארגונים ולקוחותיהם (שזה בעצם כולנו). כלומר, המטרה היא לייצר לארגונים סביבה צרכנית הרמונית, שמצד אחד תאפשר ללקוחות חוויה טובה יותר ומצד שני, תאפשר לארגונים לשמור על רלוונטיות בשוק לאורך זמן ולבלוט מעל המתחרים, וכל אלה בסביבה טכנולוגית וצרכנית שמשתנה בקצב מהיר, שבה הכוח נמצא בידיים של הלקוח.

לדורית יכולת ראייה הוליסטית ואבחון מהיר, וכדי להצליח במשימה שעומדת לפניה, היא פיתחה שיטה המבוססת על עקרונות ה-Lean והאג'ייל, ומאפשרת מצד אחד הסתכלות מעיני הלקוח (Out – In) ומצד שני – הסתכלות מעיני החברה (In – Out). זאת, כדי לייצר חוויית לקוח אופטימלית, תוך שמירה על אפקטיביות עסקית.

כשפוגשים את דורית רואים מיד שמעבר למקצוענות שבה והלביאה שהיא, חשוב לה לעשות את הדברים הנכונים לטובת הלקוחות שלה. חשוב לה שהם יצליחו.

השירותים של Experity

Experity מספקת מגוון שירותים, וביניהם: בניית אסטרטגיית חוויית לקוח חדשנית, ייעוץ לשיפור תהליכי ניהול לקוחות, בניית אסטרטגיית מחשוב לטרנספורמציה דיגיטלית ממוקדת ערך לקוח, הובלת מעבדות חדשנות בחברות וארגונים, ייעוץ וליווי בהטמעת מערכות לניהול לקוחות וחוויית לקוח (כולל CRM), ייעוץ וליווי בבחירת והטמעת פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים חדשניים לשיפור חוויית הלקוח, CDO/CXO במיקור-חוץ, והעברת סדנאות פנים ארגוניות בנושאי חדשנות וניהול ממוקד לקוח.

"אנחנו מאמינים במערכות יחסים ארוכות טווח. מבחינתנו, 'הלקוח במרכז' זו לא קלישאה, אלא 'אני מאמין' ודרך חיים. לכן, אנחנו פועלים במסירות ובמקצוענות כדי לספק שירות מצוין, תוך כדי דיוק מקסימלי של צרכי החברה שאותה אנחנו מלווים ומחויבות לתוצאות. הערכים המובילים אותנו בעשייה הם בדיוק אלה החרוטים על דגלנו: חדשנות וחווית לקוח", כך לדבריה.

תשאלו אילו חברות יכולות להרוויח מהשירותים הייחודיים ש-Experity מציעה? הו, מצוין ששאלתם. בעצם, כל חברה שמעוניינת להישאר רלוונטית בעיני הלקוחות שלה ומבינה שהדרך לכך עוברת דרך חוויית לקוח חדשנית ויוצאת דופן.
אמרתם חוויית לקוח וחדשנות – אמרתם Experity.

בא לבקר במאורת הנמר: ארז כלב, מאסטר ביזנס

לפני ימים אחדים הגיע לביקור במאורת הנמר ארז כלב, המייסד והבעלים של מאסטר ביזנס – אסטרטגיה שיווקית ממוקדת לעסקים.

כלב הוא דמות יוצאת דופן בעולם השיווק הדיגיטלי. ראשית, הוא תושב עכו הצפונית והמרוחקת ושנית, הוא חרדי, חוזר בתשובה שהפך, בעזרת עבודה קשה ומאומצת, לגורו שיווק במגזר ומחוצה לו. כלב מסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיכנס לאינטרנט ולהשתמש בו ככלי שיווקי, ועל הדרך מוצא דרכים מקוריות לשמור על כללי והלכות הדת הקשורים במדיום. באמתחתו ספר שיווק שכתב בשם השיטה, ובו הוא מפרט ומסביר על עולם השיווק באינטרנט. שאלתי אותו כמה שאלות שסקרנו אותי.

איך מגיעים מעולם התורה לעולמות האינטרנט והשיווק?
"בזמן שחיפשתי לעצמי דרך ליצור הכנסה חדשה, כעצמאי, נחשפתי לעולם המדיה החברתית, שהקסים אותי. מאחר שאני אדם חרדי, התקנתי מערכת לסינון תכנים לא הולמים והתחלתי לחקור את העולם הזה. ממש התאהבתי. החלטתי שאני הולך להתמחות בתחום הזה ולמדתי מהטובים ביותר בעולם איך לעשות שיווק ברשת".

פריצת הדרך של כלב הייתה עם פרסום סדרת מדריכים אינטרנטיים להצלחה בעסק באמצעות הרשת, שנקראו 3 כלים להצלחה עוצמתית ודירה במחיר של רכב. המדריכים הפכו לפופולריים וזכו לעשרות אלפי הורדות. כך מיתג את עצמו כלב כמומחה בתחומו.

אילו שירותים אתה מציע ללקוחות?
"האינטרנט הוא מקום עצום והדרכים לשווק בו הן נרחבות. העקרון המנחה הוא למצוא אילו דרכים ושיטות מתאימים לעסק שלך. אני בונה לכל לקוח שמגיע אליי אסטרטגיית שיווק ייחודית לו, על פי המאפיינים הייחודיים שלו. יחד עם העסק אני בונה את כל מערך השיווק הדיגיטלי שלו ונותן לו בסופו את המפתחות לניהול עצמאי. ישנם לקוחות שאני ממשיך לנהל עבורם את השיווק, אבל השאיפה היא לבנות, ללמד ולתת ללקוח 'לנהוג לבד'. זה יכול להיות בניית משפכי לקוחות, הקמת מערך פרסום בגוגל (Google) ו/או בפייסבוק (Facebook), עבודה מול רשימות דיוור אלקטרוני ועוד".

האם תוכל לספר על אחד מסיפורי ההצלחה שלך?
"סיפור יוצא דופן הוא זה של שרה רוזנבוים – אישה חרדית מחסידות גור השמרנית, בעלת ידע עצום בעמותות ובעיקר בגיוס כספים באמצעות שיטה שפיתחה. את שרה הכרתי לפני 10 שנים, כשעוד הייתה שכירה והתפקיד שלה היה לגייס כספים לעמותות. היא הגיעה לסדנה ליצירת עסק דיגיטלי שעוזר לעמותות לגייס כספים, והחליטה להצטרף כלקוחה במסגרת השירות שלי להקמת קורס דיגיטלי שמסייע לעמותות לגייס כספים מתורמים. סיפור הצלחה כזה לא רואים בכל יום: כיום, רוזנבוים היא היו”רית והבעלים של מיליון או דולר – גיוס משאבים, מומחית בגיוס כספים ופיתוח משאבים לעמותות ולארגונים.

הצלחתה בגיוס משאבים בקרב המגזר השלישי ופעילויות ההדרכה והייעוץ הרבות הקנו לה מעמד של מנטורית מובילה בעולם העמותות, ושל מרצה בינלאומית בקרב אלה שרוצים למנף את משאביהם הכספיים ולייצר הכנסות גבוהות לארגונים. רוזנבוים גם מעבירה סדנאות והרצאות, ונחשבת לאוטוריטה בתחום, מכיוון שהייתה הראשונה ליצור קורס אינטרנטי בנושא".

בימים אלה אתה עובד על הספר השני שלך – מרעיון לעסק מצליח, כלים ותובנות מעולם השיווק והעסקים. ספר לנו קצת עליו.
"זהו ספר שני בסדרה השיטה, והוא אוסף של ראיונות עם לקוחות שעברו דרכי וזכו להצלחה ולהעצמה. אני פותח את הספר בסיפור מעצים, שאת מוסר ההשכל שלו אני מסכם במשפט: 'כשאתה רוצה להצליח כמו שאתה רוצה לנשום, אז תהיה איש מצליח!' זאת מהות הספר. אני מסביר בו את מהות ההצלחה העסקית בצורה פשוטה ונגישה.

רוב רובם של האנשים לא רוצים להצליח באותה המידה שבה הם רוצים 'לצלול' למיטה ולישון, למשל. חלקם מעדיפים לישון יותר מאשר לעבוד קשה ולהיות מצליחנים. בספר, אני אומר להם שאם רוצים להיות מצליחים, צריכים לוותר על אזור הנוחות. אם באמת רוצים להצליח, לפעמים צריך לעבוד ברצף, משום שאם לא נמצאים בעשייה תמידית, מחמיצים את ההזדמנות להצליח. זה נסב סביב עד כמה צריך באמת לרצות את זה".

בא לבקר במאורת הנמר: דוד קלר, Prime

לפני מספר ימים הגיע לבקר במאורת הנמר דוד קלר, מנכ"ל Prime.

קלר אמר על החברה שהוא מנהל כי היא חברת פיתוח ועיצוב מוצר, שמתמקדת בטכנולוגיה. לדבריו, "אנחנו נותנים פתרון מלא – משלב האפיון דרך החשיבה, הרעיון ואסטרטגיית המוצר ועד לעיצובו – פיזית ודיגיטלית".

"כמעט שאין בימינו מוצר שאין לו ממשק, אפליקציה, אתר או שירות. בעולם הטכנולוגי של היום, אנשים מצפים לזה, וחברות חייבות לעמוד בסטנדרט", אמר קלר. כך, למשל, הוא ציין ש-Prime עומדת מאחורי עיצוב הראוטר החדש של בזק, שנראה יותר כפריט עיצובי ולא כאותה קופסת פלסטיק סטנדרטית עם נורות מהבהבות.

קלר הוסיף ש-"אנחנו שמים סטנדרט גבוה ורוצים להביא את הלקוח שלנו אליו. כיום, ארגונים מוכרים 'כלכלת חוויה' (Experience economy), ולחוויה הזו יש מספר מופעים. בין אם מדובר באפליקציה, שירות קולי או בוט שמתכתב עם הלקוח בסמארטפון שלו, השאלה היא איך מעצבים את השירות – מה הוא אומר ללקוח, איך הוא משוחח אתו וכיצד הוא מונגש לבני אדם. זה מה שאנחנו עושים".

אתם גם מייצאים?
"יש לנו לא מעט לקוחות בינלאומיים, כמו מובילאיי (Mobileye), לה עיצבנו את המוצר החדש, וסדרה של פרויקטי קיקסטארטר (Kickstarter) מוצלחים במיוחד של חברות ישראליות שגייסו מאות אלפי דולרים, בהן OMB, שהופכת את הגיטרה האישית ללהקה, ו-Akita – מוצר סייבר ששומר על הרשת הביתית. שתי החברות גייסו יותר מ-1.6 מיליון דולר במימון המונים. כמו כן, אנחנו מפתחים סדרה של מוצרים ללקוחות בחו"ל, שיבשילו בחודשים הקרובים".

לדברי קלר, "אנחנו רוצים להיות חברת עיצוב בינלאומית, יחד עם שימור של היתרונות הישראליים. התרבות שלנו היא של פתירת בעיות. בעיצוב, הניסיון מביא לידי ביטוי את היכולת לקחת ממספר מקומות ולספק פתרונות מעולים, גם מעולמות אחרים. כך, לדוגמה, אנחנו עסוקים בימים אלה במוצר שבהליך הפיתוח שלו היינו צריכים לייצר ריאקציה בין שני חומרים, אבל לאיש לא היו את הזמן או המשאבים לפתח את זה. או אז עלה לנו הרעיון של הסטיקלייט – מוצר זול ופשוט, שיוצר ריאקציה בין שני חומרים. לכך הכוונה בפתרון בעיות – אין צורך להמציא את הגלגל. העניין הוא למצוא פתרון פשוט, אלגנטי, זול ויעיל, שיעשה את העבודה, ולזה להוסיף את הסטנדרטים הגבוהים שאותם אנחנו מביאים מהעולם".

האם אתם משתתפים גם בפיתוח המוצר עצמו, לא רק בעיצוב?
"כן, בהחלט. אם מסתכלים על עיצוב רק ברמה הקוסמטית, יופיו של המוצר – מדובר בסטיילינג. אין עדיין מילה בעברית המכילה את כל המשמעות של Design. אנחנו מבצעים תהליך פיתוח: עיצוב מכני, עיצוב תוכנה ועיצוב אלקטרוני. התהליך הזה מביא את המוצר משלב הרעיון לשלב הביצוע, כולל כמה זה יעלה ללקוח".

"בסוף זה עניין של סיפור סיפורים", סיכם קלר את שיחתנו. "Prime בונה את הסיפור של המוצר ומכילה את כל הערכים, החלקים, הממשקים והמהות של המוצר בתוכו. כך אנחנו הופכים טכנולוגיה מדהימה למשהו שאפשר להשתמש בו ולמכור אותו".

באו לבקר במאורת הנמר: חנן כרמלי, ניר גרצמן ונועה שומן, theDOCK

באחרונה הגיעו אליי לבקר במאורת הנמר חנן כרמלי, ניר גרצמן ונועה שומן מ-theDOCK – מרכז חדשנות ואקסלרטור הראשון מסוגו בארץ לתחום טכנולוגיות נמל וספנות.

theDOCK הוקמה על ידי כרמלי וגרצמן – יוצאי חיל הים ובעלי ניסיון בעולמות ההיי-טק הישראלי, ושמה לה למטרה לרתום את הידע והניסיון הקיימים בארץ ולמנף את ישראל – אומת הסטארט-אפ – גם בתחום טכנולוגיות הנמל והספנות. לשאלתי למה דווקא בישראל ענה כרמלי: "ישראל התברכה בהובלה טכנולוגית בתחומים רבים, כאשר דוגמה מרשימה לצורך זה היא תחום טכנולוגיות עולם הרכב, שעד לפני כחמש שנים כמעט שלא בא לידי ביטוי בארץ ואילו כיום, ישראל היא מובילת חדשנות עולמית בתחום. פוטנציאל זה ללא ספק קיים גם בתחום הספנות והנמלים".

למה החלטתם להקים את theDOCK?
כרמלי: "לפני כשנה זיהינו, גרצמן ואני, מספר גורמים ואינדיקציות המצביעים על שינוי ממשי, מונע על ידי טכנולוגיה, ותנופת חדשנות בתחום הספנות: פיתוח האנייה האוטונומית, מודעות גוברת לאיומי סייבר, שילוב טכנולוגיות בלוקצ'יין לתמיכה בשרשרת הערך של ההובלה הימית, מינויים של מנהלי דיגיטל ומנהלי חדשנות בחברות נמל וספנות, אירועי האקתון ייעודיים לתחום ועוד. זו הייתה הזדמנות נפלאה לשלב את תשוקתנו לים עם ניסיוננו העשיר בתחום ההיי-טק, ולשלבם בניסיון למצוא פתרונות לאתגרי עולם הספנות והנמלים העתידי".

theDOCK מהווה פלטפורמה המפגישה שלושה סוגי בעלי עניין: גורמי נמל וספנות, יזמים יצירתיים ומשקיעים. השותפים העסקיים של theDOCK נהנים מחשיפה לטכנולוגיות החדשות ביותר, בעוד הסטארט-אפים נהנים מהאצת המוכנות שלהם לשוק, וחברות בוגרות יותר יכולות להסב טכנולוגיות מוכחות ליישומים בתחום הספנות.

האם חברות ספנות החלו כבר לחפש חדשנות בישראל?
גרצמן: "שיתופי פעולה עם חברות תעשיות בארץ לא כלל עד כה את ענקי הספנות והנמל העולמיים. על אף שיש כיום נוכחות מוטת מו"פ של כ-350 תאגידים בינלאומיים בארץ, ועשרות חברות נוספות משתפות פעולה עם סטארט-אפים – מקומן של ענקי הספנות נפקד עד כה. כל זאת עומד להשתנות. באחרונה העלינו את ישראל על מפת החדשנות לתחום הספנות והנמלים, והחלה תנועה של נציגי חדשנות של חברות ענק מהתחום לישראל. כל זאת בעקבות פעילויות שקיימנו בחודשים האחרונים על מנת לקדם המודעות לתחום".

שומן הצטרפה ל-theDOCK לפני כשלושה חודשים, בתפקיד מנהלת השיווק והקהילה. היא בעלת ניסיון רב בניהול קשרי משקיעים, בשיווק ובתקשורת. משימתה הראשונה הייתה להקים מערכת CRM לניהול הקהילה של theDOCK, שהלכה וצמחה בקצב אדיר בחודשים האחרונים עקב הפעילות הרבה.

"כשהתחלתי את דרכי ב-theDOCK לפני כמה חודשים היה ידוע לנו על אקסלרטור אחד כמונו בעולם, שפועל ברוטרדם", אמרה שומן. "מאז צצו אקסלרטורים נוספים לתחום הספנות – אחד בלונדון והשני בניו-יורק, מה שמוכיח לנו שאנחנו במקום הנכון ובזמן הנכון".

אנשי theDOCK גייסו קרן (Micro Fund) להשקעות Seed בסטארט-אפים ויצאו לפני כשבועיים בקול קורא לחברות הזנק להגיש את מועמדותן להצטרפות לאקסלרטור הראשון מסוגו בארץ לתחום הספנות והנמלים. התוכנית תיפתח בתחילת אפריל בחיפה, ממש ליד שער הנמל. היא מציעה השקעה ראשונית של עד 100 אלף דולר, מתחם עבודה והחשוב מכל – ליווי צמוד על ידי חברות בינלאומיות מתחום הספנות והנמלים, כגון מארסק ולוידס רג'יסטר, שלאורך כל הדרך אנשיהן ישתפו את הסטארט-אפים באתגרים שלהן, יסייעו בהתוויית המוצר, ישמשו כמעבדה וסימולציה, ולעתים אף יהוו לקוח ראשון לסטארט-אפ הבשל.

אירוע ההשקה החגיגי של theDOCK ייערך ב-26 באפריל 2018 בחיפה. לאירוע זה יגיעו בכירים מתעשיית הספנות בארץ ובעולם, סטארט-אפים בתחום ומשקיעים.

באו לבקר במאורת הנמר: דורון פלד ויריב עיני, TDK-Lambda

באו לבקר במאורת הנמר: דורון פלד, מנכ

השבוע שעבר נחתם במאורת הנמר בביקורם של שני אורחים מצפון הארץ: דורון פלד (אין קשר משפחתי אליי), מנכ"ל TDK-Lambda, ויריב עיני, סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה.

שמחתי להכיר את TDK-Lambda, שמייצרת מ-1979 ופועלת מכרמיאל. פלד ועיני סיפרו לי שהחברה מעסיקה יותר מ-250 עובדים ומייצרת ספקי כוח איכותיים לחשמל שחיוני למכשירים רבים שכולנו מכירים.

שוחחנו על מוצרי החברה הנמצאים בשוק, בתחום פתרונות ההספק. למדתי שספקי הכוח, ממירי המתח, ספקי המעבדה ומסנני הרעש שאותם מפתחת ומייצרת החברה משווקים בהתאמה אישית לחברות הגדולות בעולם, כגון LG, טושיבה (Toshiba), מיקרוסופט (Microsoft) וסימנס (Siemens), כמו גם לחברות מרכזיות במשק הישראלי. לאורחיי היה חשוב לציין שהם לא מוכרים רק מוצר, אלא מכלול שלם של מערך שירות, תמיכה ואף מערכות התפורות לצרכי הלקוח.

חברה ישראלית תחת ניהול יפני

עוד שוחחנו על ניהול יפני של חברה ישראלית – הפערים, היתרונות והחסרונות. TDK-Lambda היא חברה בת של התאגיד היפני TDK, ופלד ועיני אמרו שהשילוב בין שתי החברות – והתרבויות – עובד מצוין. עם זאת, לדבריהם, "יחד עם היתרונות הרבים הטמונים בחברה ישראלית שהיא חלק מתאגיד עולמי חזק, כמובן שיש גם אתגרים. אלה מקבלים מענה בראש ישראלי יצירתי וחדשני, המוערך בעולם, שחוסה תחת תאגיד ענק ומשתלב במערך ייצור המוני". פלד ועיני ציינו בהקשר זה את ההערכה הרבה שקיימת בעולם לראש הישראלי היוזם ולהצלחות חברות ישראליות.

כמו כן, השניים ציינו את ההיסטוריה של TDK-Lambda והתמודדותה המרשימה עם משבר הסאב-פריים ב-2008, כאשר בניגוד לחברות אחרות, היא לא פיטרה עובדים בגללו.

לקראת סיום שוחחנו על ספרות וספרים, ועל ערכים בעסקים ופערי תרבות. קיבלתי מאורחיי שי נאה והענקתי להם את ספרי, בהתאם לכלל הנמרי הידוע: "בחיים אל תמתין להבנה, ראשית – תן מתנה".

בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, דלויט

השבוע הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte).

ויצמן הצטרף באחרונה לדלויט, לאחר 11 שנים שבהן עבד ביבמ (IBM). בתפקידו האחרון בענק הכחול הוא ניהל את קבוצת הסטארט-אפים וקשרי המפתחים בישראל והיה אחראי על תוכנית האקסלרציה של החברה בארץ (IBM Alpha Zone). ביקורו במאורת הנמר נתן לי הזדמנות מצוינת לראיין אותו ולשאול אותו עליו ועל פעילותו המעניינת.

מה זה בדיוק מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים?
"המשימה שלי היא לתמוך וללוות חברות בינלאומיות באיתור ובהטמעה של טכנולוגיות ישראליות, וביצירת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות. ישראל נחשבת בעולם כמעצמה טכנולוגית והתברכנו באלפי סטארט-אפים פעילים. חברות בינלאומיות רבות, שדוגלות באימוץ חדשנות, מזהות את הפוטנציאל ומגיעות לארץ כדי לבחון כיצד הן יכולות להשתלב. אני וצוות היועצים והמומחים בדלויט מלווים את החברות האלה כבר מהביקור הראשון בישראל, בהגדרת האסטרטגיה איך יהיה נכון עבורן לפעול כאן ועד להוצאה לפועל של הטמעת הטכנולוגיה, רכישת חברה ישראלית, השקעה בחברה או בקרן, הקמת מרכז חדשנות או מרכז פיתוח וכדומה".

למה חברות בינלאומיות גדולות צריכות את העזרה של גוף כמו דלויט?
"בישראל פועלות כיום יותר מ-300 חברות בינלאומיות שעוסקות באיתור טכנולוגיות בדרכים כאלה ואחרות. זה יכול להיות במרכזי פיתוח, מרכזי חדשנות, אקסלרטורים, חממות של רשות החדשנות, קרנות הון-סיכון, תחרויות ועוד. אם זה לא מפסיק, קיימים עוד שחקנים מקומיים רבים שפונים גם הם לאותו הקהל. יש לא מעט אתגרים שעומדים בפני חברה בינלאומית שרוצה גם היא להצטרף למשחק, כמו באיזה מודל לפעול, היכן למקם את המשרדים, איך לדבר ולעבוד עם יזמים ישראליים, לאילו שותפים מקומיים לחבור ועוד.

דלויט ישראל כבר ליוותה בשנים האחרונות עשרות חברות בינלאומיות במסע הזה וצברה ניסיון רב, אבל בעיקר פיתחה מתודולוגיה שמאפשרת לחברות הענק האלה להוריד את הסיכון שבמהלך ולהעלות את הסיכוי להצלחה. יש לנו צוות של לא פחות מ-15 אנשים, שמצד אחד מאד מקושרים לאקו-סיסטם המקומי ומצד שני יודעים איך להטמיע חדשנות בחברה גדולה. בנוסף, אנחנו מלווים את החברות בהקמת החברה, קבלת מענקים מרשות החדשנות ורילוקיישן של עובדים אם יש בכך צורך, ונותנים מענה לכל מה שרק נדרש מחברה גדולה כשהיא נכנסת לפעול בשוק חדש".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים ואיך אתם מצליחים לאתר אותם?
"לא חסרות חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות חדשניות בישראל. החוכמה היא לאתר את אלה שיתאימו לצרכי הלקוח. מעבר לכך שהצוות שלנו פוגש עשרות סטארט-אפים בשבוע על מנת להישאר מעודכן, אנחנו שומרים על קשר הדוק עם קרנות הון-הסיכון הישראליות, עם המשקיעים הפרטיים ועם חברות בינלאומיות שכבר פועלות בארץ – על מנת לשמוע על החברות שמעניינות אותם. מעבר לכך, יש בדלויט מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים, כמו סייבר, אנליטיקה, בנקאות ודיגיטל, שאנחנו נעזרים בהם בבחינת הטכנולוגיות. כל חברה בינלאומית מחפשת טכנולוגיה בשלב בשלות אחר ולמטרה שונה, מה שגם כמובן משפיע על תהליך החיפוש.

לבסוף חשוב גם לזכור שלטנגו צריך שניים ולכן, לפני שאנחנו מחברים בין סטארט-אפ לחברה, אנחנו מנהלים שיח מעמיק עם היזמים, כדי לוודא שהם מבינים ויודעים איך להתנהל מול חברה בינלאומית. בסיומו של תהליך הבחינה אנחנו מביאים את כלל הנתונים בפני הלקוח שלנו וביחד מקבלים החלטות".

אחרי 11 שנים ביבמ, איך אתה מסכם את המעבר לדלויט?
"ביליתי ביבמ כמעט שליש מחיי, כך שיבמ הייתה עבורי משפחה, יותר ממה שהיא הייתה מקום עבודה. אף פעם לא פשוט לעזוב משפחה וליבמ תמיד תישאר פינה חמה בלב שלי. הרגשתי שצברתי ניסיון רב בכל הקשור בהטמעת חדשנות וחיבור סטארט-אפים לחברות ענק ואני מצליח, דרך דלויט, ליישם את הניסיון הזה בחברות רבות, כך שהסיפוק המקצועי הוא אדיר. לשמחתי, גיליתי מהר מאוד שיש לי עוד משפחה, שקוראים לה דלויט, עם אנשים מדהימים ותרבות ארגונית שמעודדות יצירתיות ומאפשרת לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה. כיום אני כבר בטוח שלא יכול הייתי לבחור טוב יותר".

בא לבקר במאורת הנמר: ערן ואנונו, לייבפרסון

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר ערן ואנונו, מנכ"ל לייבפרסון (LivePerson) ישראל וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה העולמית. לייבפרסון מפתחת פלטפורמת צ'טבוטים לפתרונות תקשורת דיגיטליים. הטכנולוגיה שלה מאפשרת מעבר לערוץ תקשורת דיגיטלי, לתיווך בין לקוחות לחברות, בהתבסס על בינה מלאכותית.

החברה מונה כ-1,000 עובדים, מתוכם יותר מ-430 עובדים במרכז הפיתוח הטכנולוגי בישראל. ללייבפרסון מרכז מו"פ הממוקם ברעננה כבר 15 שנים ובימים אלה היא מתפרשת למרכז פיתוח חדש בשרונה Labs בתל אביב.

למה החלטתם לפתוח מרכז פיתוח נוסף?
"המרכז בתל אביב פונה לקהל שגר באותו האזור ולא מוכן להתרחק עד רעננה. בעוד שמרכז הפיתוח ברעננה מתמקד בטיפול בתקשורת בין עסקים ללקוחות הקצה ובתצורת צ'טים במובייל, המרכז בתל אביב עוסק במדעי נתונים, Data Intelligence ו-Natural Language Understanding. אנחנו מחפשים למשרדים החדשים מפתחים בעלי ניסיון מעולמות הבינה המלאכותית ולימודי המכונה".

"לייבפרסון עוסקת בקשר בין הצרכנים לחברות, כאשר הצרכנים עוברים מעולם של צ'טים למסג'ינג", אמר ואנונו. "עבור הצרכן, יש הבדל בין המושגים. צ'ט הוא שיחה שיש לה סוף, בעוד שמסג'ינג הוא שיחה שנמשכת. מעבר של חברות למסג'ינג נותן ערך ללקוחות, כי הדבר מאפשר להם לבצע את ההתקשרות עם שירות הלקוחות בזמן שנוח להם".

הוא ציין כי הצ'טבוטים עומדים לתת חוויית שירות לקוחות טובה יותר והצרכנים יגלו בקרוב כמה זמן הטכנולוגיה החדשה חוסכת להם במקרים של צורך להיות בקשר עם הבנק או עם חברות תקשורת. "הניסיון של הבוטים נכשל בעבר, כי הטכנולוגיה לא הייתה מספיק טובה. כבר עכשיו אנחנו רואים התקדמות בטכנולוגיה, אבל היא צריכה עוד להשתפר", הוסיף ואנונו. לדבריו, "כיום ניתן להבין מהמלל מה הלקוח רוצה. המידע עצמו כבר קיים באתרי האינטרנט של החברות ולא צריך שנציג אנושי יענה על השאלות הללו. הרעיון הוא שהבוט יצוד את המידע ישר מהאתר".

הוא ציין שהכניסה הראשונה של בוטים תהיה בתחומים הקשורים להנגשת מידע בסיסי – למשל, מהם התנאים לקבלת הלוואה מסוימת בבנק? "בוט הוא עוד סוג של נציג. אנחנו, בלייבפרסון, נותנים פתרון לשילוב בוטים ובני אדם אלה לצד אלה. מדובר בסוג של טנגו: מכונה ונציג. הלקוח מדבר עם הבוט וכאשר הוא מזהה שיש צורך בנציג אנושי, הוא מעביר לו את השיחה. הלקוח יודע בכל זמן נתון מי מדבר אתו – בוט או בן אדם", אמר ואנונו.

כשמסתכלים קדימה, אילו הזדמנויות הבוטים נותנים למרכזי שירות הלקוחות?
"אנחנו רגילים לחשוב על מרכז שירות כעל מקום שבו יושבים אנשים באופן ספייס עם אוזנייה על הראש. אנחנו רוצים לעשות לזה 'שיבוש'. אפשר להתקשר למוקד מכירות של רשת אלקטרוניקה ולבקש לקנות מדפסת, אלא שבמקום שנציגה כללית, שלא מבינה בהכרח בתחום, תענה לאותה שיחה, זו יכולה להיות מופנית לנציג מחלקת מדפסות, שעובד באחד הסניפים של הרשת ופנוי לענות באותו הרגע, מאחר שמדובר בשעות המתות של אותה החנות. לאותו נציג יש הבנה גבוהה יותר בתחום והוא גם רוצה למכור את המדפסת, כי הוא מקבל אחוזים מהמכירה. הדבר מאפשר לאותה הרשת להשתמש באותו כוח אדם קיים, מבלי להוסיף נציגים טלפוניים".

ואנונו סיכם באמרו כי "שמנו לעצמנו למטרה לסייע לחברות לתת את המענה המהיר והיעיל ביותר ללקוח ואנחנו עושים זאת באמצעות פלטפורמת LiveEngage, שמסייעת לחברות לנהל אינטראקציות דיגיטליות חכמות עם לקוחותיהן באמצעות תקשורת א-סינכרונית, בוטים וטכנולוגיות בינה מלאכותית מובילות. פיתוח הפלטפורמה נעשה כולו במרכז הפיתוח שלנו ברעננה".

באו לבקר במאורת הנמר: מאיר גבעון ויוסי עפרוני, GIV

מאורת הנמר ממשיכה לארח אורחים מיוחדים ומעניינים, והפעם אלה מאיר גבעון, מנכ"ל GIV, ויוסי עפרוני, סמנכ"ל השיווק והמכירות שלה.

השניים אמרו לי בשמחה ש-"GIV בצמיחה מואצת, בכל המישורים ובעיקר במספר הלקוחות המרוצים והפרויקטים האיכותיים. אנחנו מגייסים כוח אדם איכותי למגוון תפקידים".

עם בשורה טובה כזאת, התעניינתי לדעת במה מדובר. השניים ציינו בפניי של-GIV יש מספר רב של מנועי צמיחה – עסקיים, מקצועיים, טכנולוגיים, פיננסיים וניהוליים. הם הדגישו שניים מהם: הראשון הוא הפתרונות ה-ורטיקליים שלה, מבוססי Infor EAM. החברה מציעה מערכות לניהול עיר חכמה (GIV-City), קמפוס הדרכה (GIV-Campus), כבישים (GIV-RMS) וגשרים ומבנים (GIV-BMS) – מערכת שעומדת בתקנים המחמירים בישראל ובעולם, לדבריהם. מנוע הצמיחה השני הוא "הצוות הניהולי והמקצועי המגובש והאינטגרטיבי, שפועל כסיירת מובחרת של מומחים, מנהלי פרויקטים ויועצים מקצועיים שלנו, שמסייעים ללקוחות להשיג יתרון תחרותי עסקי", אמרו גבעון ועפרוני.

החברה הרחיבה השנה את פעילותה ברחבי העולם, ויש לה משרדים בארצות הברית, בסין ובדרום אמריקה, כמו גם שותפויות בחו"ל. "הפתרונות הוורטיקליים שלנו מובילים טכנולוגית ומושכים עניין רב מלקוחות ושותפים שונים ברחבי העולם", ציינו השניים.

עוד הם אמרו כי "השנה עלינו לאוויר עם מספר פרויקטים גדולים, ביניהם בקרב לקוחות ביטחוניים וחברות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות. לקוחות GIV בוחרים בנו שוב ושוב – הן בשל הפונקציונליות הגבוהה והמקצוענות של הצוות שלנו, שמורידה באופן מובהק ומוכח סיכונים ללקוח, והן בשל הכדאיות הכלכלית – ברכישה כמו גם בעלות מחזור החיים של הפתרונות והשירות שאנחנו מציעים. אנחנו מאפשרים ללקוחותינו ניהול ארגוני כולל, רזה, פרויקטלי, הנדסי, כלכלי, אחזקתי ותפעולי, תוך התייעלות תפעולית, ברמה הגבוהה ביותר, בסיכון הנמוך ביותר ובכדאיות הכלכלית הגבוהה ביותר".

פתרונות נוספים

חוץ מהפתרונות מבוססי Infor EAM, ציינו גבעון ועפרוני, GIV מציעה פתרונות רבים נוספים של אותה החברה, ביניהם HCM ,LN ,AI ,XI ו-Birst – פתרון BI בענן. "נבחן את צרכי השוק הישראלי ואת תעדוף הלקוחות", אמרו.

עוד הם ציינו שבעשור האחרון, Pack-IT Solutions מקבוצת GIV מיישמת ומספקת מערכות PLM מבוססות ARAS, ואף פיתחה פתרון ורטיקלי GIV-PLM, שפועל שנים רבות בתעשיות התרופות והמזון בישראל. כמו כן, היא מציעה פתרונות לניהול חוזים ומכרזים (מו"ח), ניהול פורטפוליו פרויקטים ועוד.

"Infor העולמית זיהתה את היתרון במערכת ה-PLM של ARAS ומאפשרת להציע אותה כמודול של Infor, עם האינטגרציה של XI למוצריה. כך שלקוחות מעוניינים יוכלו לקבל מ-GIV, דרך כל אחד משני האפיקים, את השירות, התמיכה והאינטגרציה למוצר ה-PLM", הוסיפו השניים.

הם סיפרו לי על הכנס השנתי של החברה, שיעמוד השנה בסימן Smart enterprise. לסיום אמרו גבעון ועפרוני ש-"אנחנו שמחים להציע בישראל ובעולם, יחד עם שותפים עסקיים מגוונים, עם הפתרונות שלנו לעיר חכמה, לקמפוס ולאקדמיה חכמים, לתחבורה חכמה ולארגון חכם".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)