באה לבקר במאורת הנמר: עדי סלמה, היטאצ'י ונטרה

לפני ימים אחדים, לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, הגיעה לבקר במאורת הנמר עדי סלמה, מנהלת השיווק של היטאצ'י ונטרה (Hitachi Vantara) ישראל.

סלמה אמרה לי כי היא "שמחה ונרגשת להצטרף לצוות היטאצי' ונטרה בתקופה אביבית, פורחת, מלבלבת ומלאה בהתחלות חדשות, במשרדים החדשים של הסניף הישראלי של החברה".

היא סיפרה כי הגיעה לתפקיד לאחר פגישה עם המנכ"ל של היטאצ'י ונטרה ישראל, אלי משה, במסגרת תפקידה הקודם בטכניון. "כמתאמת ביקורים בכירים באגף קשרי ציבור ופיתוח משאבים התכבדתי ללוות אורחים בכירים מהיטאצי' העולמית, שלווו על ידי משה ועל ידי איתן יהודה, סמנכ"ל הטכנולוגיות. הקוסמוס רצה והנסיבות אפשרו לי להראות את הכישורים שלי בזמן הנכון ובמקום הנכון. משה לא ניתק קשר וקרא לי להצטרף לצוות".

לדבריה, "זוהי הזדמנות של ממש עבורי לתת מעצמי ומאישיותי התוססת לשיווק החברה, וכמובן לצמוח מבחינה אישית ומקצועית".

בהזדמנות זו, קראה סלמה ללקוחות היטאצ'י ונטרה להירשם לאירוע פתיחת המשרדים החדשים של החברה במרפסת בית מור, רחוב משכית 26 בהרצליה, שיתקיים ב-24 באפריל.

עוד שוחחנו על מפגש הגומלין, שבמסגרתו אגיע בסוף החודש הבא למשרדים החדשים של היטאצ'י ונטרה ישראל, לרגל אירוח 90 מנמ"רים בכירים מחו"ל לשולחנות עגולים.

בא לבקר במאורת הנמר: דן אנגל, פוליקום

תחומי הטלפוניה והווידיאו הם תחומים מרתקים, עם התפתחויות מהירות ושינויים מסחררים. אחת החברות הבולטות בהם היא פוליקום (Polycom). דן אנגל, מנהל מכירות אזורי של החברה לישראל, יוון ודרום אפריקה בא באחרונה לבקר במאורת הנמר.

אנגל סיפר לי על שיתוף הפעולה של פוליקום עם מיקרוסופט (Microsoft) בסביבות Skype for Business ו-Office 365, ואמר שהוא הוכיח את עצמו. לדבריו, "שתי החברות משתפות פעולה ברמת כתיבת הקוד ולא רק בנגישות לשוק מזה מעל עשור, ויחס הצימוד בין מכשיר טלפון מבית הייצור של פוליקום לקו טלפון פעיל של Skype for Business עומד על יותר מ-80%".

הוא ציין כי "פעילות הטלפוניה של פוליקום מהווה כ-50% מהפעילות העסקית שלה בתחומי החומרה והתוכנה".

שוחחנו על הפתרון של פוליקום לחדרי דיונים קטנים ובינוניים – Trio880, המשלב יכולת הצגת תוכן מקומי, טלפון ועידה ועמדת וידיאו. אנגל ציין כי הפתרון, שהוצג באחרונה בתערוכת AV TLV, שערכה פוליקום בשיתוף אנשים ומחשבים, "ללא ספק סוחף את השוק. מספר הלקוחות הישראליים שמאמצים אותו הולך וגדל מחודש לחודש, ומוכיח שוב שפוליקום הצליחה לחדש בתחום של חדרי הישיבות".

בא לבקר במאורת הנמר: עופר בן דוד

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר עופר בן דוד, שאותו אני מכיר מזה כעשור, מתפקידים בכירים שאותם מילא בענף ה-IT, מתוכם שנים רבות במגוון תפקידים במלם תים.

בן דוד הוא בעל רקע ניהולי עשיר בתעשיית המחשוב והמערכות, שבה הוא עובד כ-23 שנים. הוא ניהל את חטיבת הפרויקטים של מלם תים, שבמסגרתה הוביל פרויקטי אינטגרציה מהגדולים והמשמעותיים שבוצעו בשוק הישראלי בשנים האחרונות. חלק מאותם פרויקטים בוצעו בשוק הציבורי-ממשלתי, ביניהם ברשות לעסקים קטנים, מחשוב המועצות הדתיות ופרויקטי בחירות.

אנומליות בשוק הפרויקטים

שאלתי את בן דוד על תכניותיו וכיצד הוא מתכוון למנף את ניסיונו העשיר בעולמות הפרויקטים, והוא שיתף אותי בשתי אבחנות מעניינות.

האבחנה הבולטת שלו היא שעל אף שהשוק הציבורי-ממשלתי מגלגל למעלה משליש מה-IT הישראלי, באופן מפתיע הוא מרתיע רבות מהחברות הבינוניות. אלה מהן שכבר מחליטות להתמודד אינן מנוסות מספיק בהבנת התהליכים המכרזיים – החל מהיבטי האיכות והמענה לדרישות הלקוח, וכלה במרכיב העלות – ובשל כך נכשלות בתהליך.

"מגבלות אלה לא מאפשרות לחברות קטנות ובינוניות ליהנות מחלקן ההוגן בעוגה של תקציב ה-IT הציבורי-ממשלתי וכתוצאה מכך, מתעכבות ואינן מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית שלהן", אמר בן דוד.

דוגמה מעניינת שהוא נתן לי היא של מכרז שהוציא משרד הבריאות, שמספר חברות בינוניות יכולות היו על הנייר לזכות בו בקלות, אולם הצעותיהן נפסלו על הסף בשל אי עמידה ברף האיכות הנדרש ובמענה לדרישות הלקוח. הוא אמר שיש לא מעט סיפורים כאלה.

אנומליה נוספת שבן דוד מצא כבולטת בשוק הפרויקטים נוגעת בבעיית המחסור ההולך וגדל בעובדים, עם דגש על מפתחים והיכולת לשמר אותם לאורך זמן במחיר סביר. הניסיון לפתור את המצוקה באמצעות חברות שעבדו עם Offshore העלה בעיות חמורות של איכות התוצרים והמוצר.

"את הפערים ניתן לזהות בקלות על פי הציונים הנמוכים שחברות אלה מקבלות בדרוג האיכות. הן ניגשות שוב ושוב למכרזים ונפסלות על אותם פרמטרי איכות בסיסיים", ציין בן דוד.

לדבריו, הוא החליט לרתום את ניסיונו על מנת לסייע לחברות לעבור את תקרת הזכוכית במגזרים אלה ולסייע לחברות בצמיחה עסקית. הוא מציע ליווי עסקי ואסטרטגי לחברות שמעוניינות לצמוח דרך הרחבת הפעילות לשוק הציבורי ודרך מעטפת של כלים מתודולוגיים ייחודיים, ואספקת פתרונות פיתוח ומפתחים המאפשרים לחברות ליהנות מהיתרון להוציא חבילות פיתוח או הרחבת צוותים לחברות Offshore, ללא פגיעה באיכות התוצרים ואיכות המוצר.

פורום אלפא למנהלים אירח את יובל דיסקין

במפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל התארחו ראש השב"כ לשעבר, וכן יזמים מובילים של גשרים עסקיים-כלכליים, תרבותיים וחברתיים ● הנמר השתתף בפורום, הקשיב לדוברים, והתרשם

פורום אלפא למנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התכנס במתחם החברתי באברהם הוסטל בתל אביב, למפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל, תחת הכותרת "איזו מדינה?!", שנערך בערב יום ב' האחרון.

באירוע השתתפו הדוברים פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א והמנהלת האקדמית של פורום אלפא, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר וכיום מייסד ושותף בשתי חברות היי-טק בתחום הסייבר, חוי ארנפלד, יזמת חרדית, רים יונס, יזמת ערביה, בעלים של חברת אלפא אומגה ופעילה חברתית, פרופ' חנה הרצוג, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מעוז ינון, יזם ומהבעלים של רשת "אברהם הוסטל", ושרון בן טובים, משוררת Poetry Slam.

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

פרופ' אורלי יחזקאל בירכה את המשתתפים והסבירה שלנוכח השסעים והפערים בחברה הישראלית, יתמקד המפגש דווקא בגשרים: עסקיים, אקדמיים, כלכליים, חברתיים, ואנושיים, שנבנים על ידי יזמים עסקיים וחברתיים. יזמים, שמובילים, איש איש בדרכו, תהליכי שינוי שצומחים מהחברה האזרחית.

"הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות"

יובל דיסקין, שהיה הדובר המרכזי במפגש – ושכאמור פועל כיום כמייסד שותף של שתי חברות, העוסקות בייעוץ ובפיתוח פתרונות סייבר סקיוריטי לתעשיית הרכב – התייחס בהרצאתו "גשר על מים סוערים" לניגודים ולפערים בחברה הישראלית, בצורך לשמור על ערכי היסוד, כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, ובדבריהם של האבות המייסדים דוגמת הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי שקראו לשמור על השוויון לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. עוד דיבר דיסקין על חובתה של מדינת ישראל להיות דוגמה ומופת לעולם כולו בהובלת המאבק בגזענות בשנאת האחר, דווקא בשל ההיסטוריה של העם היהודי.

לדבריו, "השסעים הרבים בחברה הישראלית, המוזנים על ידי הפוליטיקאים במקרים רבים מתוך שיקולים תועלתניים קצרי טווח, הם האיומים הקיומיים האמתיים של מדינת ישראל, והם אלו שעלולים לפורר אותה מבפנים יותר מאשר האיומים הביטחוניים החיצוניים, חמורים ככל שיהיו".

בהיבט המדיני-ביטחוני הציג דיסקין את תפישתו המתנגדת לפתרון בילאטרלי בלבד בין ישראל לפלסטינים, עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו. לאור זאת דיסקין מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת של הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות, תוך תיאום ציפיות מוקדם בין כל הצדדים לגבי חוסר היכולת לפתור את כל רובדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדור הנוכחי.

דיסקין אמר כי הוא סבור שעדיף שלא להתחיל את המו"מ בדיונים בסוגיות הקשות – דוגמת: פינוי התנחלויות, המקומות הקדושים או זכות השיבה – ולדחות את העיסוק בהן לשלבים המאוחרים של המו"מ, לאחר שייצברו הצלחות ותשתפר האווירה והאמון בתהליך בשני הצדדים.

לדבריו, בשלבים הראשונים צריך להתחיל לפעול לפתרון הדרגתי שיהיה פרוס על לא פחות מ-10 שנים, תוך ניסיון לצבור הרבה הצלחות קטנות ולא כישלון אחד גדול. המיקוד צריך להיות במיזמים כלכליים ובשיתופי פעולה אזוריים, בשיפור חופש התנועה בשטחי איו"ש, בשיפור ברמת החיים של האזרחים הפלסטינים, ובהשקעות משמעותיות שיגיעו ממדינות האזור וממדינות נוספות בעולם, לצורך קידום פרויקטים בתחומים כגון תחבורה, אנרגיה, מים, חקלאות ועוד.

לסברתו, מיזמים אלה, במידה שיצליחו, יכולים להשפיע על שיפור האווירה ועל יצירת בסיס טוב יותר לקידום השיחות וליישום של תהליך שלום הדרגתי, שבו יתמכו גם מדינות נוספות באזור, ובכך יסייעו לשרידותו לטווח ארוך. הבעיה העיקרית, לדברי דיסקין, היא חולשת ההנהגות בשני הצדדים, שצריכות להוביל מהלכים כאלו.

טכנולוגיה כגשר לחיזוק קהילות

במפגש התארחו ושיתפו את הקהל בחזונם גם אחרים –

חוי ארנפלד, יזמת חרדית, דיברה על גשר בין נשים חרדיות ואקדמיה, וסיפרה על הדרך שהובילה אותה לפני כעשור להקמת חברה, שמסייעת לנשים חרדיות להתגבר על החסמים הרבים וללמוד באוניברסיטאות לתואר אקדמי. עד כה למדו דרכה למעלה מ- 2,500 נשים לתואר ראשון ושני. לדבריה, ההשכלה היא המפתח למיגור הבערות והעוני בחברה החרדית, וליצירת שינוי משמעותי במעמדן של הנשים.

רים יונס, יזמת ערביה, דיברה על טכנולוגיה כגשר לחיזוק הקהילה, באמצעות שילוב המגזר הערבי בעולם ההיי-טק. חברת אלפא אומגה, שנמצאת בבעלותה של יונס, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי המסייע למנתחי מוח לנווט, והיא חברת ההיי-טק הראשונה מהמגזר הערבי בישראל, שהוקמה כבר ב-1993. החזון של החברה הוא לצמצם פערים באמצעות קטר ההיי-טק, הן בקידום היזמות של עובדיה, והן בעידוד עובדים לצאת לעצמאות ולפתוח מיזמים משלהם. עד כה הוקמו כבר חמש חברות של יוצאי אלפא אומגה.

פרופ' חנה הרצוג, ערכה סקירה ומבט על החברה הישראלית בשנת 2018 וכיצד ניתן לגשר על הפערים החברתיים, באמצעות ידע שהוא כוח.

מעוז ינון דיבר על מיזמי תיירות פורצי דרך, כגשר תרבותי וכלכלי, כאשר הרעיון שהוביל את הקמת רשת "אברהם הוסטל" היה הקמת עסק תיירותי שיוביל לשינוי חברתי. ההוסטל הראשון, שהקימו בנצרת בעיר העתיקה בשנת 2005, הוביל להקמת הוסטלים נוספים בעיר, וכך בהמשך הוקם הוסטל בירושלים, שבו חוגגים את החגים של כל הקהילות והעמים, והוסטל שנפתח לפני כשנתיים בתל אביב, ומעורב בפעילות חברתית ענפה. לדבריו, חברות עסקיות חייבות לקחת חלק ולסייע בנושאים חברתיים.

על החלק האמנותי הופקדה האומנית שרון בן טובים, משוררת Poetry Slam, שהקסימה את הקהל בהצגת שיריה "חריף" ו"שכבת הסומק".

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

המפגש כלל מרתון "ספיד נטוורקינג" בין המנהלים, בניהולה של טלי שילון. בין המשתתפים בו נכללו נורית ברמן, יו"ר עמדה, איתי כוכבי, מנכ"ל Novelook, עדי מימרן, מנכ"ל Eduboost Investments, איציק למפל, בכיר בשב"כ לשעבר, בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ויזם היי-טק, כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים, ירון לובינסקי, סמנכ"ל מטרה טובה, רבקה קהת, יזמית ויועצת אסטרטגיה וחדשנות, אריק רוטמן, שותף ומנכ"ל ביזנס סמארט, מיכל בלימן, סמנכ"לית באפקטיב, ג'וס נויהאוז, יועץ עסקי, ניצן קמחי, מהבעלים של אברהם הוסטל ואחרים. מנחי האירוע היו אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במט"ח ואבי תמיר, מייסד Autonome.

באו לבקר במאורת הנמר: פרנצ'סקה איודי, גיא גדניר ורפי שקולניק, אוויה

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר פרנצ'סקה איודי, מנהלת תחום וידאו באוויה (Avaya) אירופה, יחד עם גיא גדניר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של החברה בארץ, ורפי שקולניק, מנהל הפעילות העסקית של אוויה ישראל.

איודי הגיעה לישראל לרגל השקת הענן הישראלי של אוויה, בשיתוף ABnet, באירוע שנערך במרינה בהרצליה. בכך מאפשרת החברה לעסקים קטנים ובינוניים (עד 3,000 שלוחות ללקוח) להשתמש בפתרונות תקשורת אחודה ומרכזי תקשורת בענן, תוך דגש על אבטחת מידע. הענן מציע למשווקים כלים לרכישה קלה, מהירה ועצמאית של שירותי ענן עבור לקוחותיהם, וכלים לניהול ידידותי של השירותים שנרכשו.

שקולניק אמר לי כי "לעסקים מעולם לא היה קל יותר להיכנס לעולם הענן העסקי וליהנות מיתרונותיו. עבור אוויה, פלטפורמה זו מהווה ערוץ הפצה יעיל, שמקדם את עסקינו בארץ".

גדניר הוסיף כי "בין הטכנולוגיות של אוויה ניתן למצוא פלטפורמות כמו Avaya IP Office ,Avaya Oceana ,Equinox ו-Breeze, המיועדות להסמיך ארגונים ליישם בינה מלאכותית ולרתום לטובתם חידושים כמו למידה ממוחשבת, האינטרנט של הדברים ו-Big Data. חלק מהפתרונות מפותחים פה, במרכז הפיתוח בישראל". הוא ציין ש-"גרטנר (Gartner) חוזה ששוק שירותי הענן הציבורי יגדל ב-18.5%, כך שיש פוטנציאל משמעותי לשותפים שרוצים להציע את אותה חוויית תקשורת שהלקוחות מצפים לה מפתרונות אוויה, במקום הארגון וגם בעננים השונים".

באו לבקר במאורת הנמר: ז'רארד אליסון, זיו רוקח ויוסי עטיה, גיגמון

לפני ימים אחדים שמחתי לארח במאורת הנמר את ז'רארד אליסון, סגן נשיא גיגמון לאזור EMEA, לשיחה על אבטחת מידע, סכנות סייבר ונראות של הרשת. לביקור הצטרפו זיו רוקח, שמונה באחרונה כמנהל הפעילות של גיגמון בישראל, ויוסי עטיה, מהנדס מערכת בכיר אזורי בחברה.

זה לא הביקור הראשון של אליסון בארץ והוא אמר לי שבכל פעם מחדש הוא מתרשם מהתעשייה הישראלית ומעצם היותנו אומת הסטארט-אפ.

אליסון הצטרף לגיגמון לאחר תריסר שנים בג'וניפר (Juniper), וכיום הוא אחראי בחברה על היבטי הנעת ותיאום המכירות, הערוצים, התמיכה הטכנית והשיווק באזור. הוא הדגיש שלגיגמון יש הרבה מה להציע ללקוחות בארץ.

לדבריו, "גיגמון היא הגשר בין עולמות אבטחת המידע וניהול רשתות התקשורת, והפתרון שהיא מספקת הוא חוצה פלטפורמות. אנחנו מתמקדים בנראות הרשת – אבל בעולם מאובטח. אנחנו מעצימים את כלי האבטחה ולכן קריטיים לספקיות אבטחת המידע. מה שאנחנו מציעים מאפשר לארגונים ליצור 'אזור פיענוח' מרוכז, שבעזרתו ניתן לראות ולנטר בקלות את היקפי המידע המוצפנים, מבלי לשנות את הארכיטקטורה. כך, אנחנו מסייעים לחשוף נוזקות שעלולות לפגוע בארגונים ועונים על האתגרים עמם מתמודדים צוותי אבטחת המידע והרשת".

קצב גידול של 45%

גיגמון, שמספקת פתרונות נראות רשת מוכחים, מקיפים ורחבים, מציגה קצב גידול מרשים של 45% בשנים האחרונות. גם בישראל רשמה החברה בשנים האחרונות עלייה מרשימה במכירות. הסניף הישראלי של החברה, שפועל מספר שנים, עובד עם ארגונים במגזרי הפיננסים, התעשייה והמסחר, ההיי-טק, הטלקום, גורמי ממשלה ומגזר הביטחון.

החברה הוקמה ב-2004 ויצאה להנפקה ב-2013. היא זכתה בפרסים רבים בתחום ניטור תעבורת התקשורת וניהולה. בין הארגונים שהטמיעו את מוצרי גיגמון נמנים Salesforce ,eBay, וולמארט (Walmart) ונסדא"ק.

אליסון סיכם ואמר כי "כחברה המתמקדת בפיתוח פתרונות אלה, בדגש על מענה לאיומי הסייבר, השכילה גיגמון להשקיע משאבים רבים בקידום טכנולוגיה זו. בהתבסס על הצרכים והדרישות של לקוחותיה הצליחה גיגמון לבדל את עצמה ממתחרותיה".

בא לבקר במאורת הנמר: אורן אינדיצקי, דל

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר אורן אינדיצקי, דירקטור לניהול מוצר ומנהל תחום חדשנות התוכנה בדל (Dell) העולמית. הוא סיפר לי שארגונו אחראי על פיתוח מוצרי תוכנה שמקנים לכלל מחשבי דל (40 מיליון יחידות נמכרות מדי שנה) יכולות ייחודיות וחדשות, חוויית משתמש טובה יותר ויתרון תחרותי.

אינדיצקי הצטרף לדל ב-2014 ומאז השיק מוצרי תוכנה ייחודיים, שסללו את הדרך עבור חברת הענק לזכייה בפרסים יוקרתיים בתערוכת CES ארבע שנים ברציפות, כולל פרס התוכנה הטובה ביותר לשנת 2018. לפני הצטרפותו לדל הוא עבד ב-HP ובאמזון (Amazon), ושימש כמפקד צוות ביחידה קרבית מובחרת. הוא עובד ממשרדי דל שבעמק הסיליקון, ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסית MIT ותואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת בן גוריון.

שתי תוכנות בולטות שאינדיצקי השיק באחרונה

Dell Mobile Connect – האינטגרציה המלאה הראשונה אי פעם בין מחשבים לסמארטפונים, שמאפשרת למשתמשי אנדרואיד (Android) ו-iOS לבצע שיחות טלפון, לשלוח הודעות טקסט, לקבל התראות ולשלוט בכל אפליקציות הסמארטפון ישירות ממסך המחשב.

"מאז שהסמאטפון הושק לפני יותר מעשור, משתמשי המחשב נאלצו כל הזמן לפצל את תשומת הלב שלהם בין שני המכשירים", סיפר לי אינדיצקי, שהגה ותכנן את המוצר. "Dell Mobile Connect מאפשר למשתמשי המחשב להישאר כל הזמן מעודכנים על ידי הטמעת דרכי ההתקשרות החשובות להם מהסמארטפון למחשב, ומקנה להם גישה מלאה להתראות ואפליקציות הטלפון שלהם על המחשב. בכך המוצר מאפשר להם לעבוד ביעילות ממסך אחד".

לדבריו, עם Mobile Connect, משתמשי המחשב לא יפספסו שיחה חשובה מלקוח או הודעת טקסט מקולגה, ויוכלו להתמקד בעבודתם על המחשב ללא הצורך לבדוק את הטלפון בכל כמה דקות. כמו כן, על מנת למנוע הסחות דעת מיותרות, ניתן לקבוע אילו אפליקציות רשאיות לשלוח התראות למחשב.
הוא אמר כי לצורך שמירה על ביטחון המידע ופרטיות המשתמשים, החיבור האלחוטי מתבצע ישירות בין הטלפון למחשב באמצעות טכנולוגיה ייחודית, המשלבת Bluetooth and Wi-Fi Direct ושאינה דורשת חיבור לאינטרנט או לנתב אלחוטי.

תוכנת Dell Mobile Connect זכתה בפרס התוכנה הטובה ביותר בכנס CES 2018, שנערך בינואר בלאס וגאס. היא מותקנת בחינם על כל מחשבי דל מהסדרות XPS ,Inspiron ,Vostro ו-Alienware, החל מינואר 2018.

Dell Cinema – כיום, יותר מבעבר, אנשים צופים בסרטים וסדרות במחשב. מחקר שערכה דל הראה שאחוז האנשים שמעדיפים לראות סדרות וסרטים בטלוויזיה צנח מ-52% ל-23% בתוך שנה. בה בעת, 42% מהנשאלים הביעו העדפה לצפייה בסדרות ובסרטים באמצעות המחשב – עלייה מ-32% בשנה שעברה.

אינדיצקי ציין כי בעקבות נתונים אלה פיתחה דל את Dell Cinema, שמשלבת שלוש טכנולוגיות מתקדמות שעובדות יחד על מנת לאפשר למשתמשי מחשבי החברה את חוויית הצפייה הטובה ביותר. הטכנולוגיות הן:

Cinema Color – מאפשרת צפייה בתכני HDR במחשב עם כמות פרטים גדולה יותר, פי 60 יותר צבעים, בהירות גבוהה יותר וניגודיות הגבוהה ב-40% ממסכים סטנדרטיים.

Cinema Sound – פתרון תוכנה שמקנה חוויית שמע קולנועית עם בס מודגש, תדרים גבוהים חדים ועוצמת שמע גבוהה יותר.

Cinema Stream – טכנולוגיה שמאפשרת זיהוי חכם של המידע שמגיע מהאינטרנט למחשב ומאפשרת תעדוף של תכני וידיאו. בכך היא מקטינה פי 10 הפסקות לא רצויות לצורך טעינה.

באו לבקר במאורת הנמר: ליאור חן וג'יל פומייר, Veeam

באחרונה ביקרו במאורת הנמר ליאור חן, מנהל השותפים ב-Veeam ישראל, וג׳יל פומייר, סגן נשיא לשותפים באזור EMEA, שהציג את הגידול במכירת הפתרונות של החברה. הוא אמר לי כי "את השנה האחרונה סיימנו עם גידול של 32% והגרף ממשיך לעלות".

"חלק נכבד מההצלחה הוא הודות לשותפים של Veeam", ציין פומייר. לדבריו, "ההצלחה הגדולה של פתרונות זמינות המידע שלנו נובעים מהיותם חדשניים, יחד עם אקו-סיסטם מפותח שהחברה מטפחת. Veeam רואה בשותפיה העסקיים שותפים אמיתיים לדרך".

עוד הוא הציג לי את הדירוג האחרון של Canalys – חברת אנליסטים מובילה בשוק הטכנולוגי, שבו דורגה Veeam, לצד מספר ונדורים נוספים, כמובילה בשביעות הרצון של השותפים.

פומייר הגיע לישראל על מנת להשתתף בכנס השותפים השנתי של Veeam, שהתקיים שבוע שעבר ב-BAU בתל אביב, עם כ-150 מהשותפים המובילים של החברה בארץ.

ערב של חדשנות

אירוע הפתיחה של קהילת AEAI connect כלל הרצאות TED על אקו-סיסטמים חדשניים, המהפכות הטכנולוגיות שעוברות בימים אלה על עולם התחבורה וההון האנושי בארגונים ● בקהילה מבטיחים ערבים נוספים ומעניינים לא פחות

לפני ימים אחדים התקיימו בבית המהנדס במרכז תל אביב ערב ראשון בסדרת אירועי Connect Talk – הרצאות קצרות בסגנון TED, נטוורקינג ובירה – ופתיחה של אירועי הקהילה הטכנולוגית AEAI connect. מדובר במיזם חדש, שמטרתו לחבר בין כלל העוסקים בטכנולוגיה תחת קהילה אחת.

הערב נפתח בנטוורקינג, כאשר כ-100 חברי קהילה הגיעו ליצור קשרים, לחפש הזדמנויות עסקיות וסתם להרגיש חלק מהקהילה. השתפו בו מהנדסים, יזמים, סטארט-אפיסטים, מנהלי שיווק ועוד, לרבות מחברות מובילות בהיי-טק ובתעשייה המסורתית, בהן אלתא של התעשייה האווירית, נס טכנולוגיות, אלביט, אינטל (Intel), מובילאיי (Mobileye) וסימנס (Siemens).

בחלקו השני של הערב נשמעו הרצאות קצרות, בנות רבע שעה כל אחת, בסגנון TED. אניה אלדן, סמנכ"לית וראשת זירת ההזנק ברשות החדשנות, פתחה את הערב עם הרצאה שעסקה בבניית אקו-סיסטמים חדשניים. היא סיפרה על תמיכת הרשות וזירת ההזנק ביזמים ובסטארט-אפים, וסיפקה נתונים כלליים על מה שצופן העתיד לאקו-סיסטם הישראלי.

מיד אחריה עלה רועי שטאנג, מנהל חטיבת קשרי לקוחות במובילאיי, שסיפר על שלוש מהפכות שונות שמתרחשות בימים אלה בבת אחת בתחום התחבורה: הרכב השיתופי, המכונית החשמלית והרכב האוטונומי.

רועי שטאנג, מנהל חטיבת קשרי לקוחות במובילאיי, בהרצאתו באירוע. צילום: אושרית יפרח

רועי שטאנג, מנהל חטיבת קשרי לקוחות במובילאיי, בהרצאתו באירוע. צילום: אושרית יפרח

באמצע הערב עלה על הבמה פרופסור אמריטוס אהוד מניפז, יו״ר קרן עירא לעסקים, טכנולוגיה וחברה ונשיא ארגון המדינות העולמי למחקר, חדשנות ויזמות. הוא סקר את נושא החדשנות והיזמות בעולם בכלל ובישראל בפרט. הממצאים התייחסו להגדרה המדעית של משתני האקו-סיסטם הרלוונטיים וההשפעה ההדדית ביניהם.

ברמה הלאומית-ישראלית, בין הממצאים הבולטים שאותם הציג הם העליות ביזמות במגזרים הערבי והחרדי. עוד הוא אמר כי יש להגביר את החינוך ליזמות בקרב הצעירים ולהסיר את המכשולים הביורוקרטיים שעומדים בפני עסקים צעירים.

שרון רנדליך, מייסדת במשותף ומנכ"לית StepAhead, דיברה על הסטארט-אפ שהקימה ועל ההון האנושי בארגונים. רנדליך היא אף יועצת ארגונית מזה 20 שנים והבעלים של גומא – המרכז הישראלי לגישור ואימון.

סיימה את הערב עו"ד אורית אלפרוביץ', היועצת המשפטית של קבוצת אדמונד דה רוטשילד ישראל, וסיפרה על Neome – מועדון לנשים משקיעות, שבו היא שותפה מייסדת.

מה זה בעצם AEAI connect?

אושרית יפרח, מנהלת שיווק, היוזמת והמנהלת של AEAI connect, ביקשה לפנות ליזמים ולמתעניינים: "אם הסקרנות, היצירתיות והידע המתחדש חדשות לבקרים מרגשים אתכם – הצטרפו לקהילה ייחודית שמטרתה לעודד ולפתח יוזמה, שיתוף, פיתוח, יצירה וחדשנות, וכן יצירת הזדמנויות עסקיות ונטוורקינג".

לדבריה, "בכוונתנו להדק את הקשר ביניכם ובין תחומי עניין טכנולוגיים-מדעיים מגוונים, ולקשר ביניכם לבין מיזמים מרתקים ופיתוחים מחקריים-אקדמיים בתעשייה ובאקדמיה, וכן בין אנשים מרתקים שחוו הצלחה ו/או כישלון מתוך ראייתם וניסיונם האישיים. הפעילות שלנו תאפשר חשיפה לתחומי עניין מרתקים, לפיתוח חדשנות ויצירתיות; חשיפה ליזמות; חשיפה לחברות ובכירים בתעשייה; חיבור ורישות; ומפגש בין רעיונות שונים לבין יוזמות".

אירועים עתידיים ועדכונים אפשר למצוא באתר הבית של הקהילה.

באו לבקר במאורת הנמר: גלית ניצן ואודי יאבו, אינסיילו

באו לבקר במאורת הנמר: גלית ניצן, מנהלת כללית של פעילות חברת הסייבר אינסיילו בישראל, ואודי יאבו, מנהל הטכנולוגיות הראשי ואחד מארבעת המייסדים של החברה. צילום: פלי הנמר

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר גלית ניצן, מנהלת כללית של פעילות חברת הסייבר אינסיילו (enSilo) בישראל, ואודי יאבו, מנהל הטכנולוגיות הראשי ואחד מארבעת המייסדים של החברה, שהפתרונות שלה כבר מיושמים בארגונים גדולים בארץ ובמקומות נוספים בעולם.

אינסיילו הוקמה לפני פחות מארבע שנים על ידי ארבעה מייסדים: רועי קתמור, המנכ"ל – איש היי-טק ותיק; אודי יאבו, מנהל הטכנולוגיות הראשי, ותומר ביטון, סמנכ"ל למחקר אבטחה – שניהם הגיעו מרפאל, שם היה יאבו מנהל הטכנולוגיות הראשי של מחקר הסייבר; ועידו קלזון, סמנכ"ל הנדסה, שהיה מנהל פיתוח בכיר באימפרבה.

עד היום גייסה אינסיילו יותר מ-30 מיליון דולר מקרנות, ביניהן כרמל ונצ'רס (לשעבר ויולה), Lightspeed ורמברנדט. מטה החברה ממוקם בסן פרנסיסקו ובהרצליה פועל מרכז המחקר והפיתוח שלה, שגדל בהתמדה. מספר עובדי החברה מגיע לכ-90, מהם כ-50 במרכז המו"פ שלה בהרצליה וכ-40 בארצות הברית, שמהווה השוק העיקרי למכירותיה.

ניצן הייתה עורכת דין שהחליטה לעבור לתחום המחשבים, למדה באוניברסיטה והתחילה לעבוד בענף. "חבורת המייסדים צירפה אותי לאינסיילו כמנהלת כללית בישראל כשרועי קתמור, המנכ"ל, עשה רילוקיישן לארצות הברית, שם יושב מטה הנהלת החברה", אמרה.

השניים סיפרו לי בביקורם שאינסיילו פיתחה ומשווקת פלטפורמה מקיפה להגנה על תחנות קצה בארגונים, שעוצרת בזמן אמת תקיפות זדוניות טרם ובמהלך פעילותן, תוך הגנה מתמדת על המידע הארגוני מפני גניבה ושינויים זדוניים. הם אמרו שהפלטפורמה מספקת אוטומציה וניצוח מלא על זיהוי, חסימה ותגובה בזמן אמת נגד מתקפות מודרניות כגון נוזקות ממוקדות, תוכנות כופר ודרכי פעולה ללא קבצים, מבלי להכביד על צוותי ה-IT והאבטחה הארגוניים.

נוף איומי הסייבר והפתרונות של אינסיילו

דיברנו על נוף איומי הסייבר, שהשניים העיקריים בו כיום הם גניבת המידע ומתקפות הכופר. לדברי ניצן ויאבו, "עד השנים האחרונות הפתרונות ניסו למנוע פריצה וחדירה מבחוץ. הבעיה היא שזה לא עובד והמתקפות הידועות הרבות בתחום זה, כמו WannaCry ו-NotPetya, מעידות על כך. אינסיילו מגינה על המידע עצמו – נשוא הנזק, כשהנזק יכול להיות הצפנה והשחתה של מידע או גניבתו. אנחנו מאפשרים למנוע זאת, כאשר משתמש הקצה כלל אינו מודע לכך ויכול להמשיך לעבוד על התחנה הנגועה גם בזמן מתקפה פעילה עליה".

כאן לא מסתיימים היתרונות בפלטפורמה של אינסיילו. לדבריהם, "מעבר לכך, אנחנו מספקים עוד פתרונות, כך שהלקוח יכול ליהנות מסל שירותים רחב מספק אחד. הפלטפורמה שלנו היא רב שכבתית ומאפשרת ללקוח לבחור גם NGAV – הדור הבא של האנטי וירוס, שמונע את הכניסה של הווירוסים; EDR – השכבה שמונעת את הנזק במידה שהתחנה כבר נגועה; ו-Communication control, שמספק לארגון מבט ושליטה על כל האפליקציות שבו שמתקשרות החוצה".

שאלתי את ניצן ויאבו איך אינסיילו פועלת מול השוק. מסתבר שהדינמיות של החברה באה לידי ביטוי גם בשיווק ובמכירות. אינסיילו מוכרת ישירות וגם בשיתופי פעולה עם משווקים ו-MSSPs – ספקי שירותים מנוהלים, כשגם החברה עצמה מספקת שירותים מנוהלים לפלטפורמה שלה. מגוון הלקוחות גדול – מגופים ביטחוניים דרך ממשלתיים והשוק העסקי, ויש לה מתחרים בשכבות הפעילות השונות של החברה. "כל מתחרה שלנו עושה דבר אחד, אבל בסופו של דבר זו תחרות על הכיס של הלקוח", אמרה ניצן. וכפי שאמרתי להם: אם אין מתחרים – אין שוק.

מה האסטרטגיה של החברה? בבירור, אסטרטגיית צמיחה. המכירות הנוכחיות של אינסיילו הן בסדר גודל של מיליוני דולרים, לעשרות לקוחות עם מאות אלפי נקודות קצה, והיא תוסיף מוצרים לסל שלה אם תראה שהשוק מבקש. זה אופייני לסטארט-אפ – מריחים את השוק וזזים מהר. ובכן, סטארט-אפ זה מהר, הרבה ומיד, ואינסיילו עושה את זה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)