בא לבקר במאורת הנמר: ארז כלב, מאסטר ביזנס

לפני ימים אחדים הגיע לביקור במאורת הנמר ארז כלב, המייסד והבעלים של מאסטר ביזנס – אסטרטגיה שיווקית ממוקדת לעסקים.

כלב הוא דמות יוצאת דופן בעולם השיווק הדיגיטלי. ראשית, הוא תושב עכו הצפונית והמרוחקת ושנית, הוא חרדי, חוזר בתשובה שהפך, בעזרת עבודה קשה ומאומצת, לגורו שיווק במגזר ומחוצה לו. כלב מסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיכנס לאינטרנט ולהשתמש בו ככלי שיווקי, ועל הדרך מוצא דרכים מקוריות לשמור על כללי והלכות הדת הקשורים במדיום. באמתחתו ספר שיווק שכתב בשם השיטה, ובו הוא מפרט ומסביר על עולם השיווק באינטרנט. שאלתי אותו כמה שאלות שסקרנו אותי.

איך מגיעים מעולם התורה לעולמות האינטרנט והשיווק?
"בזמן שחיפשתי לעצמי דרך ליצור הכנסה חדשה, כעצמאי, נחשפתי לעולם המדיה החברתית, שהקסים אותי. מאחר שאני אדם חרדי, התקנתי מערכת לסינון תכנים לא הולמים והתחלתי לחקור את העולם הזה. ממש התאהבתי. החלטתי שאני הולך להתמחות בתחום הזה ולמדתי מהטובים ביותר בעולם איך לעשות שיווק ברשת".

פריצת הדרך של כלב הייתה עם פרסום סדרת מדריכים אינטרנטיים להצלחה בעסק באמצעות הרשת, שנקראו 3 כלים להצלחה עוצמתית ודירה במחיר של רכב. המדריכים הפכו לפופולריים וזכו לעשרות אלפי הורדות. כך מיתג את עצמו כלב כמומחה בתחומו.

אילו שירותים אתה מציע ללקוחות?
"האינטרנט הוא מקום עצום והדרכים לשווק בו הן נרחבות. העקרון המנחה הוא למצוא אילו דרכים ושיטות מתאימים לעסק שלך. אני בונה לכל לקוח שמגיע אליי אסטרטגיית שיווק ייחודית לו, על פי המאפיינים הייחודיים שלו. יחד עם העסק אני בונה את כל מערך השיווק הדיגיטלי שלו ונותן לו בסופו את המפתחות לניהול עצמאי. ישנם לקוחות שאני ממשיך לנהל עבורם את השיווק, אבל השאיפה היא לבנות, ללמד ולתת ללקוח 'לנהוג לבד'. זה יכול להיות בניית משפכי לקוחות, הקמת מערך פרסום בגוגל (Google) ו/או בפייסבוק (Facebook), עבודה מול רשימות דיוור אלקטרוני ועוד".

האם תוכל לספר על אחד מסיפורי ההצלחה שלך?
"סיפור יוצא דופן הוא זה של שרה רוזנבוים – אישה חרדית מחסידות גור השמרנית, בעלת ידע עצום בעמותות ובעיקר בגיוס כספים באמצעות שיטה שפיתחה. את שרה הכרתי לפני 10 שנים, כשעוד הייתה שכירה והתפקיד שלה היה לגייס כספים לעמותות. היא הגיעה לסדנה ליצירת עסק דיגיטלי שעוזר לעמותות לגייס כספים, והחליטה להצטרף כלקוחה במסגרת השירות שלי להקמת קורס דיגיטלי שמסייע לעמותות לגייס כספים מתורמים. סיפור הצלחה כזה לא רואים בכל יום: כיום, רוזנבוים היא היו”רית והבעלים של מיליון או דולר – גיוס משאבים, מומחית בגיוס כספים ופיתוח משאבים לעמותות ולארגונים.

הצלחתה בגיוס משאבים בקרב המגזר השלישי ופעילויות ההדרכה והייעוץ הרבות הקנו לה מעמד של מנטורית מובילה בעולם העמותות, ושל מרצה בינלאומית בקרב אלה שרוצים למנף את משאביהם הכספיים ולייצר הכנסות גבוהות לארגונים. רוזנבוים גם מעבירה סדנאות והרצאות, ונחשבת לאוטוריטה בתחום, מכיוון שהייתה הראשונה ליצור קורס אינטרנטי בנושא".

בימים אלה אתה עובד על הספר השני שלך – מרעיון לעסק מצליח, כלים ותובנות מעולם השיווק והעסקים. ספר לנו קצת עליו.
"זהו ספר שני בסדרה השיטה, והוא אוסף של ראיונות עם לקוחות שעברו דרכי וזכו להצלחה ולהעצמה. אני פותח את הספר בסיפור מעצים, שאת מוסר ההשכל שלו אני מסכם במשפט: 'כשאתה רוצה להצליח כמו שאתה רוצה לנשום, אז תהיה איש מצליח!' זאת מהות הספר. אני מסביר בו את מהות ההצלחה העסקית בצורה פשוטה ונגישה.

רוב רובם של האנשים לא רוצים להצליח באותה המידה שבה הם רוצים 'לצלול' למיטה ולישון, למשל. חלקם מעדיפים לישון יותר מאשר לעבוד קשה ולהיות מצליחנים. בספר, אני אומר להם שאם רוצים להיות מצליחים, צריכים לוותר על אזור הנוחות. אם באמת רוצים להצליח, לפעמים צריך לעבוד ברצף, משום שאם לא נמצאים בעשייה תמידית, מחמיצים את ההזדמנות להצליח. זה נסב סביב עד כמה צריך באמת לרצות את זה".

בא לבקר במאורת הנמר: דוד קלר, Prime

לפני מספר ימים הגיע לבקר במאורת הנמר דוד קלר, מנכ"ל Prime.

קלר אמר על החברה שהוא מנהל כי היא חברת פיתוח ועיצוב מוצר, שמתמקדת בטכנולוגיה. לדבריו, "אנחנו נותנים פתרון מלא – משלב האפיון דרך החשיבה, הרעיון ואסטרטגיית המוצר ועד לעיצובו – פיזית ודיגיטלית".

"כמעט שאין בימינו מוצר שאין לו ממשק, אפליקציה, אתר או שירות. בעולם הטכנולוגי של היום, אנשים מצפים לזה, וחברות חייבות לעמוד בסטנדרט", אמר קלר. כך, למשל, הוא ציין ש-Prime עומדת מאחורי עיצוב הראוטר החדש של בזק, שנראה יותר כפריט עיצובי ולא כאותה קופסת פלסטיק סטנדרטית עם נורות מהבהבות.

קלר הוסיף ש-"אנחנו שמים סטנדרט גבוה ורוצים להביא את הלקוח שלנו אליו. כיום, ארגונים מוכרים 'כלכלת חוויה' (Experience economy), ולחוויה הזו יש מספר מופעים. בין אם מדובר באפליקציה, שירות קולי או בוט שמתכתב עם הלקוח בסמארטפון שלו, השאלה היא איך מעצבים את השירות – מה הוא אומר ללקוח, איך הוא משוחח אתו וכיצד הוא מונגש לבני אדם. זה מה שאנחנו עושים".

אתם גם מייצאים?
"יש לנו לא מעט לקוחות בינלאומיים, כמו מובילאיי (Mobileye), לה עיצבנו את המוצר החדש, וסדרה של פרויקטי קיקסטארטר (Kickstarter) מוצלחים במיוחד של חברות ישראליות שגייסו מאות אלפי דולרים, בהן OMB, שהופכת את הגיטרה האישית ללהקה, ו-Akita – מוצר סייבר ששומר על הרשת הביתית. שתי החברות גייסו יותר מ-1.6 מיליון דולר במימון המונים. כמו כן, אנחנו מפתחים סדרה של מוצרים ללקוחות בחו"ל, שיבשילו בחודשים הקרובים".

לדברי קלר, "אנחנו רוצים להיות חברת עיצוב בינלאומית, יחד עם שימור של היתרונות הישראליים. התרבות שלנו היא של פתירת בעיות. בעיצוב, הניסיון מביא לידי ביטוי את היכולת לקחת ממספר מקומות ולספק פתרונות מעולים, גם מעולמות אחרים. כך, לדוגמה, אנחנו עסוקים בימים אלה במוצר שבהליך הפיתוח שלו היינו צריכים לייצר ריאקציה בין שני חומרים, אבל לאיש לא היו את הזמן או המשאבים לפתח את זה. או אז עלה לנו הרעיון של הסטיקלייט – מוצר זול ופשוט, שיוצר ריאקציה בין שני חומרים. לכך הכוונה בפתרון בעיות – אין צורך להמציא את הגלגל. העניין הוא למצוא פתרון פשוט, אלגנטי, זול ויעיל, שיעשה את העבודה, ולזה להוסיף את הסטנדרטים הגבוהים שאותם אנחנו מביאים מהעולם".

האם אתם משתתפים גם בפיתוח המוצר עצמו, לא רק בעיצוב?
"כן, בהחלט. אם מסתכלים על עיצוב רק ברמה הקוסמטית, יופיו של המוצר – מדובר בסטיילינג. אין עדיין מילה בעברית המכילה את כל המשמעות של Design. אנחנו מבצעים תהליך פיתוח: עיצוב מכני, עיצוב תוכנה ועיצוב אלקטרוני. התהליך הזה מביא את המוצר משלב הרעיון לשלב הביצוע, כולל כמה זה יעלה ללקוח".

"בסוף זה עניין של סיפור סיפורים", סיכם קלר את שיחתנו. "Prime בונה את הסיפור של המוצר ומכילה את כל הערכים, החלקים, הממשקים והמהות של המוצר בתוכו. כך אנחנו הופכים טכנולוגיה מדהימה למשהו שאפשר להשתמש בו ולמכור אותו".

באו לבקר במאורת הנמר: חנן כרמלי, ניר גרצמן ונועה שומן, theDOCK

באחרונה הגיעו אליי לבקר במאורת הנמר חנן כרמלי, ניר גרצמן ונועה שומן מ-theDOCK – מרכז חדשנות ואקסלרטור הראשון מסוגו בארץ לתחום טכנולוגיות נמל וספנות.

theDOCK הוקמה על ידי כרמלי וגרצמן – יוצאי חיל הים ובעלי ניסיון בעולמות ההיי-טק הישראלי, ושמה לה למטרה לרתום את הידע והניסיון הקיימים בארץ ולמנף את ישראל – אומת הסטארט-אפ – גם בתחום טכנולוגיות הנמל והספנות. לשאלתי למה דווקא בישראל ענה כרמלי: "ישראל התברכה בהובלה טכנולוגית בתחומים רבים, כאשר דוגמה מרשימה לצורך זה היא תחום טכנולוגיות עולם הרכב, שעד לפני כחמש שנים כמעט שלא בא לידי ביטוי בארץ ואילו כיום, ישראל היא מובילת חדשנות עולמית בתחום. פוטנציאל זה ללא ספק קיים גם בתחום הספנות והנמלים".

למה החלטתם להקים את theDOCK?
כרמלי: "לפני כשנה זיהינו, גרצמן ואני, מספר גורמים ואינדיקציות המצביעים על שינוי ממשי, מונע על ידי טכנולוגיה, ותנופת חדשנות בתחום הספנות: פיתוח האנייה האוטונומית, מודעות גוברת לאיומי סייבר, שילוב טכנולוגיות בלוקצ'יין לתמיכה בשרשרת הערך של ההובלה הימית, מינויים של מנהלי דיגיטל ומנהלי חדשנות בחברות נמל וספנות, אירועי האקתון ייעודיים לתחום ועוד. זו הייתה הזדמנות נפלאה לשלב את תשוקתנו לים עם ניסיוננו העשיר בתחום ההיי-טק, ולשלבם בניסיון למצוא פתרונות לאתגרי עולם הספנות והנמלים העתידי".

theDOCK מהווה פלטפורמה המפגישה שלושה סוגי בעלי עניין: גורמי נמל וספנות, יזמים יצירתיים ומשקיעים. השותפים העסקיים של theDOCK נהנים מחשיפה לטכנולוגיות החדשות ביותר, בעוד הסטארט-אפים נהנים מהאצת המוכנות שלהם לשוק, וחברות בוגרות יותר יכולות להסב טכנולוגיות מוכחות ליישומים בתחום הספנות.

האם חברות ספנות החלו כבר לחפש חדשנות בישראל?
גרצמן: "שיתופי פעולה עם חברות תעשיות בארץ לא כלל עד כה את ענקי הספנות והנמל העולמיים. על אף שיש כיום נוכחות מוטת מו"פ של כ-350 תאגידים בינלאומיים בארץ, ועשרות חברות נוספות משתפות פעולה עם סטארט-אפים – מקומן של ענקי הספנות נפקד עד כה. כל זאת עומד להשתנות. באחרונה העלינו את ישראל על מפת החדשנות לתחום הספנות והנמלים, והחלה תנועה של נציגי חדשנות של חברות ענק מהתחום לישראל. כל זאת בעקבות פעילויות שקיימנו בחודשים האחרונים על מנת לקדם המודעות לתחום".

שומן הצטרפה ל-theDOCK לפני כשלושה חודשים, בתפקיד מנהלת השיווק והקהילה. היא בעלת ניסיון רב בניהול קשרי משקיעים, בשיווק ובתקשורת. משימתה הראשונה הייתה להקים מערכת CRM לניהול הקהילה של theDOCK, שהלכה וצמחה בקצב אדיר בחודשים האחרונים עקב הפעילות הרבה.

"כשהתחלתי את דרכי ב-theDOCK לפני כמה חודשים היה ידוע לנו על אקסלרטור אחד כמונו בעולם, שפועל ברוטרדם", אמרה שומן. "מאז צצו אקסלרטורים נוספים לתחום הספנות – אחד בלונדון והשני בניו-יורק, מה שמוכיח לנו שאנחנו במקום הנכון ובזמן הנכון".

אנשי theDOCK גייסו קרן (Micro Fund) להשקעות Seed בסטארט-אפים ויצאו לפני כשבועיים בקול קורא לחברות הזנק להגיש את מועמדותן להצטרפות לאקסלרטור הראשון מסוגו בארץ לתחום הספנות והנמלים. התוכנית תיפתח בתחילת אפריל בחיפה, ממש ליד שער הנמל. היא מציעה השקעה ראשונית של עד 100 אלף דולר, מתחם עבודה והחשוב מכל – ליווי צמוד על ידי חברות בינלאומיות מתחום הספנות והנמלים, כגון מארסק ולוידס רג'יסטר, שלאורך כל הדרך אנשיהן ישתפו את הסטארט-אפים באתגרים שלהן, יסייעו בהתוויית המוצר, ישמשו כמעבדה וסימולציה, ולעתים אף יהוו לקוח ראשון לסטארט-אפ הבשל.

אירוע ההשקה החגיגי של theDOCK ייערך ב-26 באפריל 2018 בחיפה. לאירוע זה יגיעו בכירים מתעשיית הספנות בארץ ובעולם, סטארט-אפים בתחום ומשקיעים.

באו לבקר במאורת הנמר: דורון פלד ויריב עיני, TDK-Lambda

באו לבקר במאורת הנמר: דורון פלד, מנכ

השבוע שעבר נחתם במאורת הנמר בביקורם של שני אורחים מצפון הארץ: דורון פלד (אין קשר משפחתי אליי), מנכ"ל TDK-Lambda, ויריב עיני, סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה.

שמחתי להכיר את TDK-Lambda, שמייצרת מ-1979 ופועלת מכרמיאל. פלד ועיני סיפרו לי שהחברה מעסיקה יותר מ-250 עובדים ומייצרת ספקי כוח איכותיים לחשמל שחיוני למכשירים רבים שכולנו מכירים.

שוחחנו על מוצרי החברה הנמצאים בשוק, בתחום פתרונות ההספק. למדתי שספקי הכוח, ממירי המתח, ספקי המעבדה ומסנני הרעש שאותם מפתחת ומייצרת החברה משווקים בהתאמה אישית לחברות הגדולות בעולם, כגון LG, טושיבה (Toshiba), מיקרוסופט (Microsoft) וסימנס (Siemens), כמו גם לחברות מרכזיות במשק הישראלי. לאורחיי היה חשוב לציין שהם לא מוכרים רק מוצר, אלא מכלול שלם של מערך שירות, תמיכה ואף מערכות התפורות לצרכי הלקוח.

חברה ישראלית תחת ניהול יפני

עוד שוחחנו על ניהול יפני של חברה ישראלית – הפערים, היתרונות והחסרונות. TDK-Lambda היא חברה בת של התאגיד היפני TDK, ופלד ועיני אמרו שהשילוב בין שתי החברות – והתרבויות – עובד מצוין. עם זאת, לדבריהם, "יחד עם היתרונות הרבים הטמונים בחברה ישראלית שהיא חלק מתאגיד עולמי חזק, כמובן שיש גם אתגרים. אלה מקבלים מענה בראש ישראלי יצירתי וחדשני, המוערך בעולם, שחוסה תחת תאגיד ענק ומשתלב במערך ייצור המוני". פלד ועיני ציינו בהקשר זה את ההערכה הרבה שקיימת בעולם לראש הישראלי היוזם ולהצלחות חברות ישראליות.

כמו כן, השניים ציינו את ההיסטוריה של TDK-Lambda והתמודדותה המרשימה עם משבר הסאב-פריים ב-2008, כאשר בניגוד לחברות אחרות, היא לא פיטרה עובדים בגללו.

לקראת סיום שוחחנו על ספרות וספרים, ועל ערכים בעסקים ופערי תרבות. קיבלתי מאורחיי שי נאה והענקתי להם את ספרי, בהתאם לכלל הנמרי הידוע: "בחיים אל תמתין להבנה, ראשית – תן מתנה".

בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, דלויט

השבוע הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte).

ויצמן הצטרף באחרונה לדלויט, לאחר 11 שנים שבהן עבד ביבמ (IBM). בתפקידו האחרון בענק הכחול הוא ניהל את קבוצת הסטארט-אפים וקשרי המפתחים בישראל והיה אחראי על תוכנית האקסלרציה של החברה בארץ (IBM Alpha Zone). ביקורו במאורת הנמר נתן לי הזדמנות מצוינת לראיין אותו ולשאול אותו עליו ועל פעילותו המעניינת.

מה זה בדיוק מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים?
"המשימה שלי היא לתמוך וללוות חברות בינלאומיות באיתור ובהטמעה של טכנולוגיות ישראליות, וביצירת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות. ישראל נחשבת בעולם כמעצמה טכנולוגית והתברכנו באלפי סטארט-אפים פעילים. חברות בינלאומיות רבות, שדוגלות באימוץ חדשנות, מזהות את הפוטנציאל ומגיעות לארץ כדי לבחון כיצד הן יכולות להשתלב. אני וצוות היועצים והמומחים בדלויט מלווים את החברות האלה כבר מהביקור הראשון בישראל, בהגדרת האסטרטגיה איך יהיה נכון עבורן לפעול כאן ועד להוצאה לפועל של הטמעת הטכנולוגיה, רכישת חברה ישראלית, השקעה בחברה או בקרן, הקמת מרכז חדשנות או מרכז פיתוח וכדומה".

למה חברות בינלאומיות גדולות צריכות את העזרה של גוף כמו דלויט?
"בישראל פועלות כיום יותר מ-300 חברות בינלאומיות שעוסקות באיתור טכנולוגיות בדרכים כאלה ואחרות. זה יכול להיות במרכזי פיתוח, מרכזי חדשנות, אקסלרטורים, חממות של רשות החדשנות, קרנות הון-סיכון, תחרויות ועוד. אם זה לא מפסיק, קיימים עוד שחקנים מקומיים רבים שפונים גם הם לאותו הקהל. יש לא מעט אתגרים שעומדים בפני חברה בינלאומית שרוצה גם היא להצטרף למשחק, כמו באיזה מודל לפעול, היכן למקם את המשרדים, איך לדבר ולעבוד עם יזמים ישראליים, לאילו שותפים מקומיים לחבור ועוד.

דלויט ישראל כבר ליוותה בשנים האחרונות עשרות חברות בינלאומיות במסע הזה וצברה ניסיון רב, אבל בעיקר פיתחה מתודולוגיה שמאפשרת לחברות הענק האלה להוריד את הסיכון שבמהלך ולהעלות את הסיכוי להצלחה. יש לנו צוות של לא פחות מ-15 אנשים, שמצד אחד מאד מקושרים לאקו-סיסטם המקומי ומצד שני יודעים איך להטמיע חדשנות בחברה גדולה. בנוסף, אנחנו מלווים את החברות בהקמת החברה, קבלת מענקים מרשות החדשנות ורילוקיישן של עובדים אם יש בכך צורך, ונותנים מענה לכל מה שרק נדרש מחברה גדולה כשהיא נכנסת לפעול בשוק חדש".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים ואיך אתם מצליחים לאתר אותם?
"לא חסרות חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות חדשניות בישראל. החוכמה היא לאתר את אלה שיתאימו לצרכי הלקוח. מעבר לכך שהצוות שלנו פוגש עשרות סטארט-אפים בשבוע על מנת להישאר מעודכן, אנחנו שומרים על קשר הדוק עם קרנות הון-הסיכון הישראליות, עם המשקיעים הפרטיים ועם חברות בינלאומיות שכבר פועלות בארץ – על מנת לשמוע על החברות שמעניינות אותם. מעבר לכך, יש בדלויט מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים, כמו סייבר, אנליטיקה, בנקאות ודיגיטל, שאנחנו נעזרים בהם בבחינת הטכנולוגיות. כל חברה בינלאומית מחפשת טכנולוגיה בשלב בשלות אחר ולמטרה שונה, מה שגם כמובן משפיע על תהליך החיפוש.

לבסוף חשוב גם לזכור שלטנגו צריך שניים ולכן, לפני שאנחנו מחברים בין סטארט-אפ לחברה, אנחנו מנהלים שיח מעמיק עם היזמים, כדי לוודא שהם מבינים ויודעים איך להתנהל מול חברה בינלאומית. בסיומו של תהליך הבחינה אנחנו מביאים את כלל הנתונים בפני הלקוח שלנו וביחד מקבלים החלטות".

אחרי 11 שנים ביבמ, איך אתה מסכם את המעבר לדלויט?
"ביליתי ביבמ כמעט שליש מחיי, כך שיבמ הייתה עבורי משפחה, יותר ממה שהיא הייתה מקום עבודה. אף פעם לא פשוט לעזוב משפחה וליבמ תמיד תישאר פינה חמה בלב שלי. הרגשתי שצברתי ניסיון רב בכל הקשור בהטמעת חדשנות וחיבור סטארט-אפים לחברות ענק ואני מצליח, דרך דלויט, ליישם את הניסיון הזה בחברות רבות, כך שהסיפוק המקצועי הוא אדיר. לשמחתי, גיליתי מהר מאוד שיש לי עוד משפחה, שקוראים לה דלויט, עם אנשים מדהימים ותרבות ארגונית שמעודדות יצירתיות ומאפשרת לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה. כיום אני כבר בטוח שלא יכול הייתי לבחור טוב יותר".

בא לבקר במאורת הנמר: ערן ואנונו, לייבפרסון

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר ערן ואנונו, מנכ"ל לייבפרסון (LivePerson) ישראל וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה העולמית. לייבפרסון מפתחת פלטפורמת צ'טבוטים לפתרונות תקשורת דיגיטליים. הטכנולוגיה שלה מאפשרת מעבר לערוץ תקשורת דיגיטלי, לתיווך בין לקוחות לחברות, בהתבסס על בינה מלאכותית.

החברה מונה כ-1,000 עובדים, מתוכם יותר מ-430 עובדים במרכז הפיתוח הטכנולוגי בישראל. ללייבפרסון מרכז מו"פ הממוקם ברעננה כבר 15 שנים ובימים אלה היא מתפרשת למרכז פיתוח חדש בשרונה Labs בתל אביב.

למה החלטתם לפתוח מרכז פיתוח נוסף?
"המרכז בתל אביב פונה לקהל שגר באותו האזור ולא מוכן להתרחק עד רעננה. בעוד שמרכז הפיתוח ברעננה מתמקד בטיפול בתקשורת בין עסקים ללקוחות הקצה ובתצורת צ'טים במובייל, המרכז בתל אביב עוסק במדעי נתונים, Data Intelligence ו-Natural Language Understanding. אנחנו מחפשים למשרדים החדשים מפתחים בעלי ניסיון מעולמות הבינה המלאכותית ולימודי המכונה".

"לייבפרסון עוסקת בקשר בין הצרכנים לחברות, כאשר הצרכנים עוברים מעולם של צ'טים למסג'ינג", אמר ואנונו. "עבור הצרכן, יש הבדל בין המושגים. צ'ט הוא שיחה שיש לה סוף, בעוד שמסג'ינג הוא שיחה שנמשכת. מעבר של חברות למסג'ינג נותן ערך ללקוחות, כי הדבר מאפשר להם לבצע את ההתקשרות עם שירות הלקוחות בזמן שנוח להם".

הוא ציין כי הצ'טבוטים עומדים לתת חוויית שירות לקוחות טובה יותר והצרכנים יגלו בקרוב כמה זמן הטכנולוגיה החדשה חוסכת להם במקרים של צורך להיות בקשר עם הבנק או עם חברות תקשורת. "הניסיון של הבוטים נכשל בעבר, כי הטכנולוגיה לא הייתה מספיק טובה. כבר עכשיו אנחנו רואים התקדמות בטכנולוגיה, אבל היא צריכה עוד להשתפר", הוסיף ואנונו. לדבריו, "כיום ניתן להבין מהמלל מה הלקוח רוצה. המידע עצמו כבר קיים באתרי האינטרנט של החברות ולא צריך שנציג אנושי יענה על השאלות הללו. הרעיון הוא שהבוט יצוד את המידע ישר מהאתר".

הוא ציין שהכניסה הראשונה של בוטים תהיה בתחומים הקשורים להנגשת מידע בסיסי – למשל, מהם התנאים לקבלת הלוואה מסוימת בבנק? "בוט הוא עוד סוג של נציג. אנחנו, בלייבפרסון, נותנים פתרון לשילוב בוטים ובני אדם אלה לצד אלה. מדובר בסוג של טנגו: מכונה ונציג. הלקוח מדבר עם הבוט וכאשר הוא מזהה שיש צורך בנציג אנושי, הוא מעביר לו את השיחה. הלקוח יודע בכל זמן נתון מי מדבר אתו – בוט או בן אדם", אמר ואנונו.

כשמסתכלים קדימה, אילו הזדמנויות הבוטים נותנים למרכזי שירות הלקוחות?
"אנחנו רגילים לחשוב על מרכז שירות כעל מקום שבו יושבים אנשים באופן ספייס עם אוזנייה על הראש. אנחנו רוצים לעשות לזה 'שיבוש'. אפשר להתקשר למוקד מכירות של רשת אלקטרוניקה ולבקש לקנות מדפסת, אלא שבמקום שנציגה כללית, שלא מבינה בהכרח בתחום, תענה לאותה שיחה, זו יכולה להיות מופנית לנציג מחלקת מדפסות, שעובד באחד הסניפים של הרשת ופנוי לענות באותו הרגע, מאחר שמדובר בשעות המתות של אותה החנות. לאותו נציג יש הבנה גבוהה יותר בתחום והוא גם רוצה למכור את המדפסת, כי הוא מקבל אחוזים מהמכירה. הדבר מאפשר לאותה הרשת להשתמש באותו כוח אדם קיים, מבלי להוסיף נציגים טלפוניים".

ואנונו סיכם באמרו כי "שמנו לעצמנו למטרה לסייע לחברות לתת את המענה המהיר והיעיל ביותר ללקוח ואנחנו עושים זאת באמצעות פלטפורמת LiveEngage, שמסייעת לחברות לנהל אינטראקציות דיגיטליות חכמות עם לקוחותיהן באמצעות תקשורת א-סינכרונית, בוטים וטכנולוגיות בינה מלאכותית מובילות. פיתוח הפלטפורמה נעשה כולו במרכז הפיתוח שלנו ברעננה".

באו לבקר במאורת הנמר: מאיר גבעון ויוסי עפרוני, GIV

מאורת הנמר ממשיכה לארח אורחים מיוחדים ומעניינים, והפעם אלה מאיר גבעון, מנכ"ל GIV, ויוסי עפרוני, סמנכ"ל השיווק והמכירות שלה.

השניים אמרו לי בשמחה ש-"GIV בצמיחה מואצת, בכל המישורים ובעיקר במספר הלקוחות המרוצים והפרויקטים האיכותיים. אנחנו מגייסים כוח אדם איכותי למגוון תפקידים".

עם בשורה טובה כזאת, התעניינתי לדעת במה מדובר. השניים ציינו בפניי של-GIV יש מספר רב של מנועי צמיחה – עסקיים, מקצועיים, טכנולוגיים, פיננסיים וניהוליים. הם הדגישו שניים מהם: הראשון הוא הפתרונות ה-ורטיקליים שלה, מבוססי Infor EAM. החברה מציעה מערכות לניהול עיר חכמה (GIV-City), קמפוס הדרכה (GIV-Campus), כבישים (GIV-RMS) וגשרים ומבנים (GIV-BMS) – מערכת שעומדת בתקנים המחמירים בישראל ובעולם, לדבריהם. מנוע הצמיחה השני הוא "הצוות הניהולי והמקצועי המגובש והאינטגרטיבי, שפועל כסיירת מובחרת של מומחים, מנהלי פרויקטים ויועצים מקצועיים שלנו, שמסייעים ללקוחות להשיג יתרון תחרותי עסקי", אמרו גבעון ועפרוני.

החברה הרחיבה השנה את פעילותה ברחבי העולם, ויש לה משרדים בארצות הברית, בסין ובדרום אמריקה, כמו גם שותפויות בחו"ל. "הפתרונות הוורטיקליים שלנו מובילים טכנולוגית ומושכים עניין רב מלקוחות ושותפים שונים ברחבי העולם", ציינו השניים.

עוד הם אמרו כי "השנה עלינו לאוויר עם מספר פרויקטים גדולים, ביניהם בקרב לקוחות ביטחוניים וחברות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות. לקוחות GIV בוחרים בנו שוב ושוב – הן בשל הפונקציונליות הגבוהה והמקצוענות של הצוות שלנו, שמורידה באופן מובהק ומוכח סיכונים ללקוח, והן בשל הכדאיות הכלכלית – ברכישה כמו גם בעלות מחזור החיים של הפתרונות והשירות שאנחנו מציעים. אנחנו מאפשרים ללקוחותינו ניהול ארגוני כולל, רזה, פרויקטלי, הנדסי, כלכלי, אחזקתי ותפעולי, תוך התייעלות תפעולית, ברמה הגבוהה ביותר, בסיכון הנמוך ביותר ובכדאיות הכלכלית הגבוהה ביותר".

פתרונות נוספים

חוץ מהפתרונות מבוססי Infor EAM, ציינו גבעון ועפרוני, GIV מציעה פתרונות רבים נוספים של אותה החברה, ביניהם HCM ,LN ,AI ,XI ו-Birst – פתרון BI בענן. "נבחן את צרכי השוק הישראלי ואת תעדוף הלקוחות", אמרו.

עוד הם ציינו שבעשור האחרון, Pack-IT Solutions מקבוצת GIV מיישמת ומספקת מערכות PLM מבוססות ARAS, ואף פיתחה פתרון ורטיקלי GIV-PLM, שפועל שנים רבות בתעשיות התרופות והמזון בישראל. כמו כן, היא מציעה פתרונות לניהול חוזים ומכרזים (מו"ח), ניהול פורטפוליו פרויקטים ועוד.

"Infor העולמית זיהתה את היתרון במערכת ה-PLM של ARAS ומאפשרת להציע אותה כמודול של Infor, עם האינטגרציה של XI למוצריה. כך שלקוחות מעוניינים יוכלו לקבל מ-GIV, דרך כל אחד משני האפיקים, את השירות, התמיכה והאינטגרציה למוצר ה-PLM", הוסיפו השניים.

הם סיפרו לי על הכנס השנתי של החברה, שיעמוד השנה בסימן Smart enterprise. לסיום אמרו גבעון ועפרוני ש-"אנחנו שמחים להציע בישראל ובעולם, יחד עם שותפים עסקיים מגוונים, עם הפתרונות שלנו לעיר חכמה, לקמפוס ולאקדמיה חכמים, לתחבורה חכמה ולארגון חכם".

בא לבקר במאורת הנמר: תומר פרי, אינוקום

תומר פרי, מנכ"ל אינוקום בארבע השנים האחרונות, לאחר רכישתה על ידי קבוצת אמן, הגיע באחרונה לבקר אותי במאורת הנמר. פרי סיפר לי שמאז הרכישה, החברה הכפילה את עצמה, "תחת ה-DNA המדהים והמחבק של קבוצת אמן והנהלתה", כלשונו.

לדבריו, אינוקום עובדת עם ספקים ועם שותפים מקומיים כדי להבטיח הטמעה מוצלחת של טכנולוגיות חדשות. "התוצאה היא יתרון עסקי מקסימלי ללקוחותינו ותוצאות עסקיות משופרות עבור השותפים שלנו", אמר. הוא ציין כי "בשנתיים האחרונות איתרנו וחתמנו על הסכמי הפצה עם נציגים של מספר טכנולוגיות מובילות, במטרה להמשיך ולאתר, צעד אחד לפני השוק, את הצרכים של המחר".

המנכ"ל סיפר לי על הצוותים הטכניים מהרמה הגבוהה ביותר שהוא מעסיק באינוקום ועל מרכזי התמיכה וההדרכה למוצרים אותה היא מייצגת. "ההון האנושי הינו הערך המוסף, שמייצר את ההצלחה של החברה מדי שנה בשנה", אמר פרי.

שאלתי אותו על הטכנולוגיות החדשות שהחברה מציעה, והחברות שמייצרות אותן, ופרי שמח לפרט:

"אנחנו מציעים את הפתרון של Rubrik, שהיא חברת תשתיות צומחת ונכנסה לרשימה של גרטנר (Gartner) אחרי ארבעה רבעוני מכירות בלבד. החברה מייצרת פתרון גיבוי וניהול מידע לארגוני ביניים ומעלה, משולב חומרה ותוכנה, שמאגד בתוכו את כל מרכיבי הגיבוי המסורתי – תוכנה, אחסון ורפליקציה. הפתרון מייצר עבור הלקוח פשטות, גדילה לפי צורך והורדה בעלות הכוללת של הארגון (TCO). מוצר נוסף הוא של Proofpoint – מובילת גרטנר בתחום ההגנה על מיילים, התחזות ומניעת התקפות דרך המייל הארגוני. Centrify, שהפתרון שלה נמצא אף הוא בפורטפוליו שלנו, היא מובילת גרטנר בתחום ניהול הזהויות האחודות, גישה והפריבילגיות. CipherCloud מציעה פתרונות הגנה והצפנת מידע לארגונים שעובדים מול הענן, כולל אישורי רגולציה".

הוא הסביר גם על מוצרים שמייצגת אינוקום ביותר מהעשור האחרון, כגון אלה של פאלו אלטו (Palo Alto), יצרנית האבטחה והסייבר המובילה בעולם, על פי גרטנר; וסיטריקס (Citrix), שמספקת פתרון מקצה לקצה משולב לניוד עסקי, שמאפשר הנגשה של סביבת העבודה הארגונית מכל מקום, מכל מכשיר ובכל זמן – ובצורה מאובטחת. גם כאן מדובר בפתרון מוביל גרטנר.

פרי סיכם את הפגישה באמרו כי "נמשיך לבחון את צרכי השוק המשתנים וננסה לספק פתרונות מקצה לקצה שיביאו ערך מוסף ומענה רחב לשותפינו ולקוחותינו. אנחנו כבר שוקדים על מחקר לגבי פתרונות הדור הבא, מתוך מטרה לייצג בכל שנה מוצר או שניים חדשים. הדגש שלנו הוא על חדשנות".

באו לבקר במאורת הנמר: אסף בר, לאה המאירי ואריאל עוז מאיטרניטי מקבוצת אמן

"כחברת פרויקטים המובילה בישראל, המומחים שלנו לקחו חלק בפרויקטי הדטה המרכזיים שבוצעו במהלך 2017", כך פתח אסף בר, מנכ"ל חברת איטרניטי, את פגישתנו שהתקיימה במאורת הנמר, ביחד עם לאה המאירי, המשנה למנכ"ל, ואריאל עוז, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה.

החברה, שנוסדה בשנת 2008, מציינת בימים אלה עשר שנים להיווסדה ושנתיים להצטרפותה לקבוצת אמן, שבה היא מהווה הזרוע המקצועית והביצועית בעולמות הנתונים (ביג דטה), הבינה העסקית (BI) והאינטגרציה.

לדברי המאירי, המשנה למנכ"ל, "המיזוג הוכיח את עצמו כאפקטיבי לשני הצדדים היות שאיטרניטי נהנית כעת מגב חזק של קבוצת הטכנולוגיה המובילה בישראל, ואמן מציעה באמצעותנו שירותים בתחומים הנוגעים לליבת הפעילות העסקית של ארגונים בעידן החדש. כחברה שנתפשה כל השנים כ-משפחתית", אמרה המאירי, "הועלו באיטרניטי חששות כיצד המיזוג עם חברת ענק יתנהל, בעיקר בהיבט החברתי והפנים-ארגוני. לשמחתנו הרבה בכירי הקבוצה, ובעיקר המנכ"ל, בן פסטרנק, קיבלו אותנו בזרועות פתוחות והליך ההתאקלמות היה קל ומהיר".

בשיחתנו עדכנו אותי השלושה כי איטרניטי עוברת בימים אלה מהלך מיתוגי חדש, שישקף באופן מיטבי את פעילותה בשוק כאשר הסלוגן המזוהה איתה מאז היווסדה "Take IT Higher" יוחלף ל-"All Around Data".

"בשנה האחרונה חלה צמיחה של 30% בפעילות החברה בתחומי הביג דטה, שבה הענקנו ללקוחות מעטפת של פתרונות מקצה לקצה, וזו אחת הסיבות שאנו מבצעים התאמה במעטפת המיתוג שלנו", אמר בר, מנכ"ל החברה, והוסיף ש"כוח האדם שלנו התרחב בכ-100 עובדים-מומחים חדשים, ששולבו בפרויקטים השונים, ונהנו מהפסיליטיס ותנאי ההעסקה המעולים של קבוצת אמן".

שותפות אסטרטגית מורחבת עם סאפ

אחד התחומים שבהם איטרניטי הרחיבה את פעילותה הוא תחום האנליטיקה, כאשר במסגרת זו חתמה החברה על שותפות אסטרטגית מורחבת עם סאפ (SAP) ישראל, בה ימשיכו שתי החברות לקדם פרויקטים עתידיים בעולם ה'נתונים'.

לדברי עוז, סמנכ"ל טכנולוגיות באיטרניטי, העובדה שהטכנולוגיות המובילות של סאפ היום בתחום תואמות לעולמות התוכן שבהם איטרניטי מובילה את השוק, הופכת שותפות זו לטבעית. "תחומי התמחות אלה כוללים את עולמות האנליטיקה, ה-Big Data, Predictive analysis ו-Self Service BI, הנמכרות כיום כחלק מחבילת ה-Business Objects ובסיס הנתונים SAP HANA ב-Cloud ו-on premise", הרחיב עוז.

שיתוף פעולה אסטרטגי נוסף בו מתגאה איטרניטי הוא עם חברת אוקטופאי, שפיתחה מערכת הממפה באופן אוטומטי את כל המידע הקיים במערכות ה-BI בארגונים ובכל השכבות, מרכזת אותם לפלטפורמה אחת ומאפשרת חיפוש של כל פרטי Metadata באמצעות מנוע חיפוש חכם ומהיר. לדברי בר, המערכת הוטמעה בכל חברות הביטוח הגדולות (ביטוח ישיר, מנורה, הראל ועוד) וכן ברשתות קמעונאות ותחבורה, כדוגמת שופרסל ואגד. לדבריו, כעת מומחי ה-BI בארגון יכולים למצוא בתוך ים הנתונים את מה שהם צריכים תוך שניות בודדות, במקום שעות רבות ואף ימים, ובכך לשפר משמעותית את זמן התגובה ואיכות הטיפול.

פרויקט מרכזי נוסף מעולם הביג דטה התקיים עם חברת iBasis, חלוצה בתחום התקשורת בזמן אמת באמצעות IP מקבוצת KPN, הנחשבת למובילה בתחום תעבורת קול ומספקת שרותים עבור מפעילי סלולר בכל העולם, בדגש על טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, כולל HD, שירותי SMS לחברות ושירותי נדידה LTE ו-VoLTE. במסגרת הפרויקט הקימה איטרניטי מערך של ארבעה דטה סנטרים בעולם, מקצה לקצה, החל משלבי היזום והגדרת הסיפור העסקי ועד לבחירת הכלים המתאימים, תכנון והקמת התשתית, אפיון הפתרון, פיתוח ובדיקות ועוד. הפרויקט מייצר ROI על-ידי פתרון תקלות בזמן אמת ואיסוף לידים ב-Realtime, בעזרת ניתוח תעבורת רשת ולוגים והעשרת המידע המתקבל מאנטנות סלולריות במטרה לאפיין ירידה באיכות האות ואו חוסר תקשורת לחלוטין, כל זאת באמצעות טכנולוגיות BIG DATA. לדברי בר, "מדובר בצוות איכותי שהוביל את iBasis לעולמות הביג דטה, תוך מחשבה יחד עם הלקוח על קידום ערך עסקי ומינוף החברה. בעולמות הביג דטה הוכח שוב שהטכנולוגיה חשובה אבל הסיפור העסקי יותר".

לדברי בר, המאירי ועוז גם בעולם מחסני הנתונים השיגה איטרניטי במהלך השנה האחרונה הצלחות רבות. החברה הקימה פרויקטי מחשוב מיוחדים לניהול נתונים המיועדים לתמיכה בתהליכי קבלת החלטות עבור ארגונים מהבולטים בשוק ובהם אגד, וורוניקס וסאנדיקס. לדבריהם, בזכות פרויקטים אלה הארגונים נהנים כעת מסביבה המבוססת על מגוון טכנולוגיות מחשוב מודרניות, המסוגלות לנהל נפחי נתונים גדולים ולהעמיד את הנתונים לרשות קהל מגוון של מקבלי החלטות.

איטרניטי אף נחלה הישגים באחד התחומים החמים בתחום ה-IoT, כאשר אחד הפרויקטים המרכזיים בוצע בוונוס קונספט, מהחברות המובילות בתחום האסתטיקה הרפואית. לדברי המאירי, עולם האסתטיקה הרפואית מגלגל בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים, כאשר התעשייה הרפואית וגם רפואת האסתטיקה הפרטית משקיעות משאבים כספיים עצומים במטרה להתייעל ולהשתפר, הן מבחינת הפקת ערכים מוספים מהדטה של הפציינטים והן מבחינה השקעה במכשור רפואי חדש. היות שוונוס קונספט נחשבת למובילה בתחום זה, וצוברת מכורח הנסיבות המון דטה, הקימה איטרניטי בעבורה מערך דטה שלם המתנהל ב"ענן" ומאפשר לחברה להפיק כעת ערכים משמעותיים בהיבט העסקי, השירותי, השיווקי והתדמיתי.

בסיום הפגישה במאורה עדכנו אותי השלושה כי אחד היעדים האסטרטגיים לשנת 2018 הוא הרחבת הפעילות לשווקים חדשים באירופה וארה"ב, ושכבר עתה מתקיימים הליכים עם גופים שונים מעבר לים.

אוויה מרחיבה את יוזמת Avaya A.I. connect שלה

Salesforce ,eGain ו-Sabio הם בין הארגונים הראשונים שמציעים שילוב של פתרונות בינה מלאכותית ביוזמה זו, בעוד ארגונים נוספים מצטרפים גם הם לשימוש שעושה אוויה בטכנולוגיות AI למטרות של תקשורת בארגונים

בכנס השנתי המרכזי שלה, Avaya Engage 2018, שנערך בשבוע שעבר בניו אורלינס, ארצות הברית, בהשתתפות מספר שיא של מעל 3,000 לקוחות ומקצועני החברה, אוויה (Avaya) הכריזה על הרחבת יוזמת A.I. Connect, כך שמעתה היא כוללת שלושה שותפים חדשים. Salesforce ,eGain ו-Sabio הם בין הארגונים הראשונים שמציעים שילוב של פתרונות בינה מלאכותית ביוזמה זו, בעוד ארגונים נוספים מצטרפים גם הם לשימוש שעושה אוויה בטכנולוגיות AI למטרות של תקשורת בארגונים.

אוויה לעולם הקישוריות. צילום: פלי הנמר

אוויה לעולם הקישוריות. צילום: פלי הנמר

איינשטיין של Salesforce, חלוצת הכללת AI במערכת ה-CRM, הוא הכלי לניבוי אנליטי שלה לגילוי תובנות, להמלצות למשימות. הכלי מסוגל לנתח את חוויית המשתמש בעבר ובהווה, תוך שימוש בקונטקסט, בידע של העובד ובאינטראקציות שלו עם הלקוחות.

eGain פתרונות ניהול ה-AI של eGain מחזקים יכולות של שירות עצמי, ללא קשר לערוץ. השילוב של הידע של eGain עם Avaya Oceana יכול לסייע לסוכני מכירות בשיחות שלהם עם הלקוחות, או לספק תגובות ישירות ללקוחות באמצעות כלי עזר וירטואליים דרך יישומים של שירות עצמי.

Sabio, שנוסדה באנגליה עם פעילות ברחבי אירופה, מסייעת לארגונים להשתמש בטכנולוגיה, שמאפשרת חוויית לקוח משודרגת באמצעים דיגיטליים דרך המענה הקולי. הפתרון משתמש בלמידה ממוחשבת כדי לקטלג לקוחות בערוצים דיגיטליים על סמך חיזוי קניה, ומאפשר למרכזי השירות למקסם שיחות ואינטראקציות.

היוזמה של אוויה להביא תכונות AI למוקדני מרכזי שירות. צילום: פלי הנמר

היוזמה של אוויה להביא תכונות AI למוקדני מרכזי שירות. צילום: פלי הנמר

לדברי גיא גדניר, מנכ"ל אוויה ישראל, "לאוויה יש רקע רחב בטכנולוגיות של למידה מלאכותית כדי לתמוך בחוויית הלקוח ולספק שירות ללקוחות שלנו. בזמן שבו פתרונות AI חדשים נכנסים לארגונים מצד חברות כמו Salesforce ,eGain ו-Sabio, יוזמת ה-A.I Connect של אוויה תאחד אותם יחד, בלי כל מאמץ מצד הלקוח, באופן יעיל יותר ותלמד את הלקוח דרכים חדשות ומרגשות לפעולה".

בהמשך להכרזות אלה, אמר, "אוויה מצפה להביא חידושים אלה גם לשוק הישראלי ולעבוד בשיתוף פעולה עם המשרדים המקומיים של שותפיה לשם כך".

יוזמת A.I.Connect של אוויה

יוזמת A.I.Connect של אוויה

בנוסף הכריזה אוויה במהלך כנס Engage, על רכישת חברת התקשורת הגלובלית Spoken Communications, המובילה בתחום מרכזי השיחות כשירות (CCaaS) ללקוחות ארגוניים, המספקת חווית ניהול יישומי לקוח בזמן אמת המתבססת על אינטליגנציה מלאכותית.

העסקה כוללת יותר מ-170 פטנטים ויישומי פטנטים. עד עתה אוויה שיווקה כ-OEM את הפתרון של Spoken ללקוחותיה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)