"בעשור שהיא קיימת, טכנולוגיית Hadoop חוללה שינוי עצום בתעשייה"

צוות Hadoop ביאהו. עומדים, מימין: גלי שפי, יונתן גוטסמן, דמיטרי בסין, אנסטסיה ברג'ינסקי, אשכר הלל, אוהד שחם וערן גלעד. יושבים, מימין: אדי בורטניקוב ועידית קידר

אדי בורטניקוב, מנהל צוות מחקר במעבדות יאהו בחיפה, מספר על הטכנולוגיה, שחוגגת בימים אלה 10 שנים, ומציג את נקודת המבט הישראלית

טכנולוגיית Hadoop מציינת בימים אלה 10 שנים. ספר עליה בבקשה?
"חבילת הטכנולוגיה Hadoop היא המנוע שמאחורי מהפכת ה-Big Data, שחוללה שינויים עצומים בענפים רבים בעשור האחרון. Hadoop נולדה ביאהו (Yahoo) לפני 10 שנים כפרויקט קוד פתוח, ועד מהרה צמחה וחרגה מגבולות החברה והפכה לאמצעי המניע אלפי עסקים – מחברות קטנות ועד ענקיות אינטרנט".

מה הניע את יאהו ליזום את הפרויקט?
"לפני 10 שנים נוצר בחברה, כמו גם בשוק, צורך להתמודד עם כמויות דטה עצומות, שרק הלכו וגדלו. באותה התקופה, מתחרותיה של יאהו פיתחו, למטרה זו, טכנולוגיות פרטיות לשימושן הפנימי. לעומתן, יאהו שחררה את הטכנולוגיה שפיתחה, כפרויקט קוד פתוח, לשימוש התעשייה כולה".

מדוע בחרה יאהו לשתף את הקהילה?
"החברה הבינה שבזכות תמיכת קהילת המפתחים בתעשייה ניתן יהיה להרחיב את הפרויקט ובנוסף, היא עצמה תוכל לפתח יותר מהר את הטכנולוגיות שלה. ואכן, החזון של יאהו הוביל לכך שפרויקט פנימי של החברה התפתח לתעשייה גלובלית חשובה, עם עשרות חברות שתורמות לקוד ואלפי חברות שמשתמשות בטכנולוגיה".

מה תרומתה של Hadoop לתעשייה?
"מדובר ב-'פרויקט על' שבמסגרתו פותחה מסגרת תוכנה שמאפשרת אחסון ועיבוד נתונים בכמויות גדולות, שלא התאפשרו באמצעות טכנולוגיות שהיו קיימות בשוק בשנות ה-90. היא מאפשרת לנתח כמויות אדירות של מידע היסטורי במגוון צורות, כמו גם מידע שמגיע בזמן אמת. כל אלה – עבור מגוון צרכים, ביניהם שיפור חוויית המשתמש במוצרי חיפוש, פרסונליזציה של תוכן, מסחר אלקטרוני ופרסום. באחרונה הטכנולוגיה הזאת אומצה, מעבר לתעשיית האינטרנט, על ידי תחומים רבים בתעשייה".

האם יש ל-Hadoop מתחרים?
"קיימות בשוק טכנולוגיות פרטיות מקבילות, שפותחו על ידי חברות לשימושן הפנימי בלבד. לעומתן, Hadoop היא הטכנולוגיה היחידה בתחום שפתוחה לשימוש הקהל הרחב. ישנם פרויקטים צעירים יותר, כגון Spark, שמתחרות בהצלחה בחלק מטכנולוגיית Hadoop אך משתמשות בחלקים אחרים בה".

מה הלאה?
"ישנו מאמץ מתמשך להוריד את רף הכניסה לשימוש ב-Hadoop ולפשט את ניהול המערכות תחתיו כמה שיותר, לרבות בסביבת ענן. כיוון נוסף הוא הנגשת אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI), למשל כלים לפיתוח מודלים לחיזוי אוטומטי של העדפות המשתמש".

באיזה אופן מתבטא השימוש של יאהו ב-Hadoop?
"יאהו היא בין המאמצות הגדולות של הטכנולוגיה הזאת, בקנה מידה עולמי. אנחנו מריצים כ-36 אלף שרתים, הפרוסים על פני 17 מערכות מבוזרות (קלאסטרים). מהנדסי ומדעני החברה תורמים לפרויקטים מבוססים, כמו גם לכאלה שנמצאים עדיין בחממות. אנחנ מאפשרים לנסות דברים חדשים בשדה ניסויים אדיר מימדים".
מהי נקודת המבט הישראלית בסיפור?
"במרכז המחקר של יאהו בחיפה הובלנו מספר יוזמות חדשניות, שהועילו למוצרים של יאהו, כמו גם לכל קהילת Hadoop. למשל, תרמנו תרומה מכרעת לפרויקט Omid – טכנולוגיית עיבוד טרנזקציות למסד הנתונים HBase. היא משמשת את פלטפורמת הניהול הדינמי של תוכן ביאהו, שאחראית על הטיפול בזמן אמת באירועי חדשות, שערי מניות ועוד. ב-HBase עצמו, טכנולוגיה מבוססת שמשמשת עשרות פרויקטים ביאהו, עשינו שינויים מרחיקי לכת, שהאיצו את המערכת באופן משמעותי. כמו כן, תרמנו חידושים בטכנולוגיות HDFS ו-Zookeeper.

הצוות שלנו הוקם לפני שלוש שנים בערך ויחדיו, יש לנו הרבה שנות ניסיון לתרום ליאהו ולקהילת ה-Hadoop במחקר ופיתוח של מחשוב מבוזר. אנחנו מתמחים בסקלביליות ובזמינות גבוהה, שנחשבים לאתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני פלטפורמות ה-Big Data. אנחנו אוהבים לזהות בעיות קשות במערכות גדולות, לתכנן אלגוריתמים שיפתרו אותן, לפתח את הקוד, לערוך בו ניסיונות ובסופו של דבר לתרום לחברה ולקהילה. הצוות כולל חוקרים עם רקע תיאורטי מעמיק, שבמקביל יש להם את ההכשרה ההנדסית הדרושה להתמודדות עם קוד מורכב. החוקרים שלנו מציגים את החידושים שלהם באופן קבוע בכנסים של התעשייה, כמו גם בכנסים אקדמיים חשובים.

הצוות שלנו, על החוקרים שבו, יוצר תמהיל מגוון של ניסיון – מהתיאוריה של חישוב מבוזר ועד מערכות גדולות, כמו מערכות קבצים ומסדי נתונים. רובנו בעלי תואר דוקטור בתחומים אלה. אנחנו גאים במיוחד להוות צוות חלוצי הפיתוח של Hadoop בישראל. למיטב ידיעתנו, אנחנו הצוות הכחול לבן היחיד שתורם קוד למערכת זו.

בנוסף, אנחנו מעבירים קורסים על טכנולוגיות Big Data, מארגנים מפגשים טכניים ומשתפים פעולה עם עמיתים אקדמיים. יחד עם זאת, אנחנו שמחים תמיד לחלוק את הידע והפעילות שלנו עם הקהילה הגדולה והצומחת של משתמשי Hadoop בענף ההיי-טק המקומי".

טכנולוגיה, תיירות ושלדון אדלסון – חלק ב'

שלדון אדלסון על הבמה. צילום: שי שבירו

כנס Travel Tech Israel 2016 חשף את הטכנולוגיות הישראליות של הסטארט-אפים בתחום בפני בכירים מתעשיית התיירות העולמית, בהם שלדון אדלסון, בעל השליטה בענקית התיירות Las Vegas Sands

בכירים מתעשיית הטכנולוגיה לעולמות התיירות בארץ ובעולם פקדו את כנס Travel Tech Israel 2016, שנערך בשבוע שעבר במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. מטרת הכנס הייתה לחבר בין תעשיית התיירות המקומית לעשרות סטארט-אפים ישראליים ולחברות התיירות הגדולות בעולם.

האורח המרכזי בכנס היה איל ההון שלדון אדלסון, בעל השליטה בענקית התיירות Las Vegas Sands, ויזם ותיק בתחום. אדלסון מחזיק בבתי מלון ובבתי קזינו במקומות שונים בעולם, בהם לאס וגאס, מקאו, סינגפור ו-וייטנאם.

הכנס נערך ביוזמת Innovel – מרכז חדשנות לטכנולוגיה בתיירות, שיוצר קואליציה של חברות בינלאומיות בתחום התיירות שמחפשות יחד פתרונות טכנולוגיים. המרכז הוקם על ידי רום הנדלר, בכיר בתעשיית התיירות העולמית, שעד לאחרונה כיהן כמשנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ועל ידי היזם אריאל שפירא. Innovel הוקמה השנה מתוך מטרה להיות מרכז חדשנות וגשר בין חברות תיירות עולמיות לסצנת הסטארט-אפים בענף התיירות הישראלי.

מי עוד במשתתפים?

אדלסון היה הדובר המרכז בכנס. פרט לו נשאו במהלכו דברים, בין היתר, נוח טראפט, בכיר בענקית התיירות אקספדיה (Expedia); סוזן גרינפילד, שעומדת בראש הפיתוח העסקי של Priceline – קבוצה שבבעלותה שישה מותגים, ביניהם Booking.com; ומייקל בייל, מנהל תחום המובייל ב-Amadus IT Group. בין הישראלים שדיברו בכנס היו גיגי לוי, יזם סדרתי ומייסד האקסלרטור NFX Guild; וראובן אלקס מהנהלת רשת מלונות פתאל.

הסטארט-אפים שהשתתפו בכנס מנו את: Travelyo, Snapshot, Koshwhere.com, Sidekix, Aspectiva, Voyjer, Howazit, Eventact, Travel Maker, Udrub, Accessible?, Every place, RoutePerfect, GivingWay, Voyajo, Arbirip, LibaliTravel, Weski, Bitemojo ו-VIOOZER. נציגי החברות הציגו את הפעילות שלהן, מה שאפשר לאנשי המקצוע, מהארץ ומהעולם, להתרשם מפעילות טכנולוגית ישראלית פורצת דרך.

הנדלר אמר כי "כאומת סטארט-אפ, ישראל מתעלת את יכולותיה הטכנולוגיות הגבוהות ומושכת אליה יזמים ובכירים מהתעשייה הגלובלית, שמחפשים מאוד את המוחות הישראליים ומגלים עניין להשקיע בהם. חלקם הגיעו לכנס כדי לבחון שיתופי פעולה ואפיקים להשקעה. הכנס חשף חידושים ופיתוחים פורצי דרך בענף ושפך אור על תעשיית הטכנולוגיה לעולמות התיירות (ה-Travel Tech), שנמצאת בתנופה".

שלדון אדלסון עם חמי פרס. צילום: שי שבירו

שלדון אדלסון עם חמי פרס. צילום: שי שבירו

מימין: רום הנדלר, מייסד שותף של Innovel ולשעבר משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ושלדון אדלסון. צילום: יח"צ

מימין: רום הנדלר, מייסד שותף של Innovel ולשעבר משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ושלדון אדלסון. צילום: יח"צ

מימין: רום הנדלר, מייסד שותף של Innovel ולשעבר משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ודני פדרמן. צילום: שי שבירו

מימין: רום הנדלר, מייסד שותף של Innovel ולשעבר משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ודני פדרמן. צילום: שי שבירו

טכנולוגיה, תיירות ושלדון אדלסון – חלק א'

כנס Travel Tech Israel 2016 חשף את הטכנולוגיות הישראליות של הסטארט-אפים בתחום בפני בכירים מתעשיית התיירות העולמית, בהם שלדון אדלסון, בעל השליטה בענקית התיירות Las Vegas Sands

בכירים מתעשיית הטכנולוגיה לעולמות התיירות בארץ ובעולם פקדו את כנס Travel Tech Israel 2016, שנערך בשבוע שעבר במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. מטרת הכנס הייתה לחבר בין תעשיית התיירות המקומית לעשרות סטארט-אפים ישראליים ולחברות התיירות הגדולות בעולם.

האורח המרכזי בכנס היה איל ההון שלדון אדלסון, בעל השליטה בענקית התיירות Las Vegas Sands, ויזם ותיק בתחום. אדלסון מחזיק בבתי מלון ובבתי קזינו במקומות שונים בעולם, בהם לאס וגאס, מקאו, סינגפור ו-וייטנאם.

הכנס נערך ביוזמת Innovel – מרכז חדשנות לטכנולוגיה בתיירות, שיוצר קואליציה של חברות בינלאומיות בתחום התיירות שמחפשות יחד פתרונות טכנולוגיים. המרכז הוקם על ידי רום הנדלר, בכיר בתעשיית התיירות העולמית, שעד לאחרונה כיהן כמשנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ועל ידי היזם אריאל שפירא. Innovel הוקמה השנה מתוך מטרה להיות מרכז חדשנות וגשר בין חברות תיירות עולמיות לסצנת הסטארט-אפים בענף התיירות הישראלי.

מי עוד במשתתפים?

אדלסון היה הדובר המרכז בכנס. פרט לו נשאו במהלכו דברים, בין היתר, נוח טראפט, בכיר בענקית התיירות אקספדיה (Expedia); סוזן גרינפילד, שעומדת בראש הפיתוח העסקי של Priceline – קבוצה שבבעלותה שישה מותגים, ביניהם Booking.com; ומייקל בייל, מנהל תחום המובייל ב-Amadus IT Group. בין הישראלים שדיברו בכנס היו גיגי לוי, יזם סדרתי ומייסד האקסלרטור NFX Guild; וראובן אלקס מהנהלת רשת מלונות פתאל.

הסטארט-אפים שהשתתפו בכנס מנו את: Travelyo, Snapshot, Koshwhere.com, Sidekix, Aspectiva, Voyjer, Howazit, Eventact, Travel Maker, Udrub, Accessible?, Every place, RoutePerfect, GivingWay, Voyajo, Arbirip, LibaliTravel, Weski, Bitemojo ו-VIOOZER. נציגי החברות הציגו את הפעילות שלהן, מה שאפשר לאנשי המקצוע, מהארץ ומהעולם, להתרשם מפעילות טכנולוגית ישראלית פורצת דרך.

הנדלר אמר כי "כאומת סטארט-אפ, ישראל מתעלת את יכולותיה הטכנולוגיות הגבוהות ומושכת אליה יזמים ובכירים מהתעשייה הגלובלית, שמחפשים מאוד את המוחות הישראליים ומגלים עניין להשקיע בהם. חלקם הגיעו לכנס כדי לבחון שיתופי פעולה ואפיקים להשקעה. הכנס חשף חידושים ופיתוחים פורצי דרך בענף ושפך אור על תעשיית הטכנולוגיה לעולמות התיירות (ה-Travel Tech), שנמצאת בתנופה".

גופים רבים בתעשיית התיירות בארץ ובעולם - ב-Travel Tech Israel 2016

גופים רבים בתעשיית התיירות בארץ ובעולם – ב-Travel Tech Israel 2016

על הבמה: מימין - רון הנדלר, עד לאחרונה משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ושלדון אדלסון, בעל השליטה בחברה

על הבמה: מימין – רון הנדלר, עד לאחרונה משנה בכיר למנכ"ל Las Vegas Sands, ושלדון אדלסון, בעל השליטה בחברה

מימין: גיגי לוי, יזם סדרתי ומייסד האקסלרטור NFX Guild, וליאת אהרונסון, יו"רית מרכז זל ליזמות

מימין: גיגי לוי, יזם סדרתי ומייסד האקסלרטור NFX Guild, וליאת אהרונסון, יו"רית מרכז זל ליזמות

יזמי הסטארט-אפ Fonety, שמספק מידע תיירותי, שהציגו בכנס. מימין: מיכאל גוקמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי, ואור פתאל, המנכ"ל

יזמי הסטארט-אפ Fonety, שמספק מידע תיירותי, שהציגו בכנס. מימין: מיכאל גוקמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי, ואור פתאל, המנכ"ל

לחלק א' לחצו כאן.

ראשונה לציון – גם בטכנולוגיה וביזמות

RishonTech הוא מיזם שמאגד את היזמים והסטארט-אפים מהעיר הוותיקה לקהילה חדשנית ושוקקת של טכנולוגיה ● הנמר היה, ראה והתרשם מהיזמות המקומית, שתתרום גם לתעשייה הארצית

קהילת היזמות הישראלית ממשיכה להתפתח ועוברת בשנים האחרונות גם לערים שלא הייתה לה נוכחות בהן לפני כן, או שהנוכחות שלה בהן הייתה מצומצמת יחסית. אחת מאותן קהילות מתפתחות נמצאת בראשון לציון – עיר בעלת היסטוריה עשירה, שמקומה בין הערים שמהוות מרכזי חדשנות והיי-טק בישראל הולך ומתרחב.

חלק לא מבוטל מכך מתקיים בזכות קהילת RishonTech, שנוצרה על מנת לאפשר לתושבי העיר שהינם יזמים, סטארט-אפיסטים, אקדמאים, אנשי טכנולוגיה והיי-טק, ואף משקיעים מנוסים, ליצור קשרים עסקיים עם בני עירם ולתרום לפיתוח הכלכלה בעיר.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

הקהילה היא פרי רעיון של שני יזמים תושבי ראשון לציון – דניאל שרעבי ורוני קום. שרעבי היא מנהלת שיווק גלובלית בחברת ייעוץ, שהגיעה לתחום היזמות לאחר שהקימה סטארט-אפ בתחום האופנה. קום הוא יזם עסקי-חברתי ומנטור שעוזר לסטארט-אפים לגייס הון ראשוני. מלווים אותם שני מתנדבים, אף הם מראשון לציון – אורי סער, מנהל התפעול והאירועים, וחן פלדמן, מנהל הפיתוח העסקי. ביחד הם מפעילים את הקהילה.

לדברי שרעבי, "מטרת RishonTech היא לאפשר שיתופי פעולה בין בעלי רעיונות למיזמים, לקיים דיונים מקצועיים ולהוות מרחב בטוח ותומך ליזמות בעיר. בהמשך נפעל גם בתחום החינוך ליזמות בקרב בני הנוער בעיר. לחברי הקהילה חשוב להגיע לשכונות בראשון לציון ולהעצים באמצעות פעילות זו את האוכלוסיות הצעירות". קום ציין ש-"הכוח של קהילת היי-טק מקומית הוא עזרה הדדית".

יותר מ-400 חברים – בתוך חצי שנה בלבד

הקהילה הצליחה לצבור יותר מ-400 חברים בתוך חצי שנה בלבד מהמפגש הראשון שלה, שהתקיים באפריל. בסך הכול התקיימו עד כה שמונה מפגשים בהם אירחו אנשי RishonTech יזמים מצליחים, משקיעים ואנשים מהאקו-סיסטם הישראלי. ביניהם ניתן למנות את רועי פוברצ׳יק – מומחה, מרצה ומייעץ לסטארט-אפים בנושאי תוכן ו-Growth Hacking; יזהר שי – יזם היי-טק, משקיע ושותף מנהל בקרן ההון-סיכון Canaan partners Israel; וינון לנדנברג – יזם מ-SFBI (סדנה לפיתוח רעיונות ומיזמים משלב הרעיון ועד לחברה פועלת).

למפגש האחרון, שנערך לפני כשבועיים תחת הכותרת ״אקסלרטורים, יזמים ומה שביניהם״, הגיעו מנהלי מאיצי סטארט-אפים לספר על עולם זה ולענות על שאלות הקהל. איתן כץ, ראש חממת החדשנות של HPE, הרצה על מודלים עסקיים לחדשנות, ורוני אורנשטיין, מנהלת הקהילה באקסלרטור TechForGood, דיברה על אקסלרטור כזרז לבניית קהילה. לאחר מכן הציג ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים והאקדמיה ביבמ (IBM) ישראל, את עולם הסטארט-אפים בישראל, והתקיים פאנל מרתק בנושא, אותו הנחה רועי גולדנברג, מנהל התקשורת של COMO ולשעבר עיתונאי טכנולוגיה.

הדיון היה מפרה ומעניין, והיזמים זכו לשמוע תשובות לשאלות כמו: איך סטארט-אפ צריך להתכונן לקראת פגישה עם אנשי אקסלרטור? מה התרומה הכי גדולה של האקסלרטור לסטארט-אפ? ואיך מסננים את החברות לפני שהן נכנסות למאיץ?

לאנשי RishonTech יש תוכניות רבות לעתיד והם פועלים על מנת ליצור קהילה שאנשים ירגישו שייכות אליה, כך שהיזמים מראשון לציון יוכלו להפוך את הרעיונות שלהם לממשיים. החברות והיוזמות שיקומו בתחומי העיר ייצרו מקומות עבודה נוספים לתושביה ויפרו את עולם ההיי-טק השוקק – בישראל בכלל ובראשון לציון בפרט.

לירן מיוסט, מנהל התפעול הראשי של COMO, שאירחה את המפגש

לירן מיוסט, מנהל התפעול הראשי של COMO, שאירחה את המפגש

רוני אורנשטיין, מנהלת הקהילה באקסלרטור TechForGood

רוני אורנשטיין, מנהלת הקהילה באקסלרטור TechForGood

איתן כץ, ראש חממת היזמות של HPE, מדגים את עולם המודלים לחדשנות עסקית עם אחד ממשתתפי המפגש

איתן כץ, ראש חממת היזמות של HPE, מדגים את עולם המודלים לחדשנות עסקית עם אחד ממשתתפי המפגש

ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים והאקדמיה ביבמ ישראל

ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים והאקדמיה ביבמ ישראל

פאנל בנושא אקסלרטורים. מימין: המנחה, רועי גולדנברג, מנהל התקשורת של COMO ולשעבר עיתונאי טכנולוגיה; ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים והאקדמיה ביבמ ישראל; רוני אורנשטיין, מנהלת הקהילה באקסלרטור TechForGood; ואיתן כץ, ראש חממת היזמות של HPE

פאנל בנושא אקסלרטורים. מימין: המנחה, רועי גולדנברג, מנהל התקשורת של COMO ולשעבר עיתונאי טכנולוגיה; ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים והאקדמיה ביבמ ישראל; רוני אורנשטיין, מנהלת הקהילה באקסלרטור TechForGood; ואיתן כץ, ראש חממת היזמות של HPE

"המטרה: לשמש מחצבת היהלומים של הסטארט-אפים בישראל"

"אנחנו רוצים להיות מקום עלייה לרגל לחברות גדולות ולעודד מיזמים להצליח״, אמר עמוס טלמור, ממייסדי ויו"ר Lighthouse ● הנמר סייר במתחם היזמות החדש ברעננה, ששם לו למטרה להוריד את אחוז הכישלונות של הסטארט-אפים הישראליים

אחד המיזמים המסקרנים בזירה הטכנולוגית היזמית הוא מתחם Lighthouse שברעננה, שהציב לו למטרה להוריד משמעותית את אחוזי הכישלונות של הסטארט-אפים הישראליים. יו"ר המיזם הוא עמוס טלמור, שאמר לאנשים ומחשבים: ״אנחנו רוצים לבנות כאן את הקהילה הגדולה ביותר של מיזמים בישראל ובו בזמן לשמש כמחצבת היהלומים הגדולה ביותר של הסטארט-אפים בארץ״.

שמו של טלמור מוכר בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הוא אחד האנג'לים הפעילים בארץ בעשור האחרון ושימש בעבר כמנהל ב-ECI, שעבורה פיתח את השוק במזרח הרחוק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

טלמור מנהל את Lighthouse עם שותפו, עידו מנור – המנכ"ל. מאחורי הפרויקט עומדים מנהלת עסקים רעננה, עיריית רעננה וארגון Yazamiyot. יצוין כי לצורך הקמת המיזם חברו הוא ומנור לששי גבע, מיזמי סלוויז, שגייסה באחרונה כ-25 מיליון דולר; סטיפ פוטרמן מ-ERB, שעוסקת בתחום הניהול הפיננסי לסטארט-אפים; ועו"ד יניב איזרדל, שמעורב בתחום הסטארט-אפים בישראל. יותר מ-50 איש מהתעשייה כבר הצטרפו כמנטורים ב-Lighthouse, כמו גם שותפים עסקיים גדולים, דוגמת לאומי קארד ובזק בינלאומי.

״השם Lighthouse נבחר על ידי שותפי, מנור, כשהגדיר את הבעיה של סטארט-אפים בארץ כחברות שנתקלות בסלעים במקום להגיע לחוף מבטחים", אמר טלמור.

"הדרך הנכונה" ליזמים וליזמיות

Lighthouse מבקש להראות את "הדרך הנכונה״ ליזמים וליזמיות, וכבר זכה לכינוי "הדור הבא של מתחמי העבודה לסטארט-אפים". הוא מהווה מודל חדש ליצירת סביבה תומכת בחדשנות ומקום שיספק פעילות ענפה של תמיכה ביזמים. המתחם מיועד לסטארט-אפים שפעילים בתחומי הפינטק, הסייבר, האינטרנט של הדברים, המובייל, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיה לגיל השלישי.

חזון החברה, לפי טלמור, הוא ״להיות הגוף המוביל בארץ במספר המיזמים המוצלחים שינבטו ממנה. אנחנו שואפים להיות מקום עלייה לרגל לחברות גדולות, לאתר מיזמים והשקעות ולעודד מיזמים להצליח״. בינתיים, אמר, בארבעה חודשי פעילות בלבד, עם חמישה עובדים (כולל שני היזמים), גייסה החברה 54 מיזמים, ״בתקווה להגיע מהר מאוד ל-100״. את קהלי המטרה הוא הגדיר כ-"מיזמים בכל השלבים המוקדמים (Seed ו-Preseed) או אחרי סבב A (״לפני גידול ל-20 עובדים״, לדבריו).

כאמור, המטרה המוצהרת של Lighthouse היא להוריד, ובצורה משמעותית, את אחוזי הכישלונות של הסטארט-אפים הישראליים. האמצעים לכך הם מקום שמציע ליזמים השקעות בטוחות וטובות – הרבה מעבר לכיסא או משרד. ״אנחנו מציעים ליזמים את כל השירותים הדרושים להם – משולחן, אינטרנט, מטבח ומרפסת שמש, ועד לייעוץ, מפגשים עם מנטורים ועזרה בקשרים ובחדירה לשווקים הנכונים בחו"ל", אמר טלמור.

לדבריו, "במתחם יושבים היזמים של Lighthouse, שהם בעצמם מנטורים, ובכל שבוע מגיעים אליו משקיעים מקצועיים, שלמדו את תהפוכות השוק ואת הקשיים. הם מוסיפים ערך עצום ליזמים הצעירים. אנחנו מספקים לאורחים שלנו חלל עבודה משותף, ללא הגבלת זמן ישיבה, על בסיס כסאות ומשרדים, מעטפת אדמיניסטרטיבית ומגוון שירותי בסיס שיאפשרו להם לעבוד נטולי דאגות".

"אבל", הוסיף, "אנחנו בעיקר מספקים ליזמים נוכחות קבועה שלנו בשטח, קשרים ענפים ופעילות יומיומית בקהילת ההון-סיכון הישראלית, עם וחיבור ישיר של החברות שיקומו במתחם לצמרת עולם זה, לטובת גיוס השקעות חכמות. הסיוע בגיוס ההשקעות בא לידי ביטוי גם בקיום קבוע של מפגשי יזמים-משקיעים, אירועי ספיד דייטינג ושיתופי פעולה עם גופים מובילים ועם אקסלרטורים מובילים אחרים״.

פעילות למען הקהילה

חלק חשוב בפעילות מקדיש הצוות לתרומה לקהילה. במסגרת זו הוא ״אימץ״ את בית איזי שפירא ברעננה. ״אנחנו עוזרים לאקסלרטור שלהם להתפתח, מסייעים לאנשים בעלי מוגבלויות ומלמדים בני נוער מהמקום על העולם החדש״, אמר טלמור.

כמו כן, Lighthouse מקיימת קורס ליזמיות, שמעניק למשתתפות ארגז כלים שיאפשר להן לפרוץ לשוק עם המיזם שלהן. טלמור הסתובב בשבוע שעבר במתחם, כשהוא מוקף בעשרות נשים משתתפות הקורס, חלקן עם תינוקות בני יומם. מדי פעם הוא עצר, ליטף ראש, הניף באוויר תינוקת וחלק מחמאות לאימא המאושרת.

במסגרת הקורס האזינו המשתתפות להרצאות של אנשי מקצוע, בעיקר של יזמיות שכבר "עשו זאת", ופגשו משקיעים פוטנציאליים. ״בעולם היזמות פועלות מעט מאוד נשים – פחות מ-3% – וחייבים לשנות את התמונה הזו״, אמר טלמור. ״בוגרות הקורס יקבלו כלים טובים ורשת קשרים שתאפשר להן לעשות את הצעדים הראשונים בעולם הטכנולוגיה הקשוח בצורה טובה הרבה יותר".

בנקודה זו לא שכח טלמור לציין את מעצבת הבית (ורעייתו), מרטה טלמור – שהרימה, תכננה ועיצבה חללים מזמינים וצבעוניים, שמשדרים תחושה ביתית וחסרת הניכור המאפיין חללי עבודה אחרים. ״היא דאגה בנוסף לצייד את המתחם באולם מאובזר, שישמש לכנסים וימי עיון, לטובת הרחבת האופקים והקשרים״, אמר טלמור.

"סיבת ההצלחה שלנו היא היותנו החדשניים ביותר בזירה הגדולה של מתחמי העבודה. אנחנו רוצים להיות לקהילה הגדולה ביותר של מיזמים בישראל ולשמש כמחצבת היהלומים הגדולה ביותר של הסטארט-אפים הישראליים״, ציין טלמור. הוא סיכם באמרו כי "Lighthouse הוא מקום שאליו באים כדי להצליח"

הבניין בו שוכן מתחם Lighthouse, בליבו של אזור ההיי-טק של רעננה

הבניין בו שוכן מתחם Lighthouse, בליבו של אזור ההיי-טק של רעננה

מרטה טלמור, מעצבת המתחם, וברק טלמור, מנהל שירות הלקוחות

מרטה טלמור, מעצבת המתחם, וברק טלמור, מנהל שירות הלקוחות

עידו מנור, מנכ"ל ומיזמי Lighthouse, בעמדת הקבלה

עידו מנור, מנכ"ל ומיזמי Lighthouse, בעמדת הקבלה

מימין: מירב נאור וישראל חייקין, יזמים שהקימו מיזם ב-Lighthouse וגייסו במסגרת פעילותם במתחם יותר ממיליון דולר

מימין: מירב נאור וישראל חייקין, יזמים שהקימו מיזם ב-Lighthouse וגייסו במסגרת פעילותם במתחם יותר ממיליון דולר

עמוס טלמור עם מאיר הלוי, מומחה לקשרים בינלאומיים (במיוחד עם הודו ודרום קוריאה), שעוזר לקשר מיזמים ללקוחות

עמוס טלמור עם מאיר הלוי, מומחה לקשרים בינלאומיים (במיוחד עם הודו ודרום קוריאה), שעוזר לקשר מיזמים ללקוחות

עמוס טלמור עם אמיתי חיון, שהקים את Servi - מיזם שפועל בתחום המלצרות

עמוס טלמור עם אמיתי חיון, שהקים את Servi – מיזם שפועל בתחום המלצרות

סטיב ספוטרמן, שותף פעיל ב-Lighthouse ומומחה לענייני מימון וניהול כספים

סטיב ספוטרמן, שותף פעיל ב-Lighthouse ומומחה לענייני מימון וניהול כספים

נמרוד לוריא, יזם סידרתי ומומחה אבטחה

נמרוד לוריא, יזם סידרתי ומומחה אבטחה

פרס, טכנולוגיה והמגזר החרדי

שמעון פרס הבין לעומק את החשיבות שבפיתוח ההיי-טק הישראלי ובשילובן בו של אוכלוסיות שונות ● במסגרת זו, הוא השתתף בטקס השקת פרויקט תלפיות, שמקדם חרדיות בענף ● לזכרו

מאז ששמעון פרס, לשעבר נשיא המדינה וראש הממשלה, הלך לעולמו אתמול (ד') נישאו לזכרו הספדים יפים. רבים הזכירו את פרס כאדם, ובעיקר את תרומתו לביטחון, לשלום ולחברה.

צד אחד שפחות התייחסו אליו הוא האהבה של פרס למדע ולטכנולוגיה, והפעילות שלו לקידום נושאים אלה בישראל. הוא עודד וסייע לפיתוח הטכנולוגיה והמדע עוד בשנות ה-50', ובמידה לא מעטה אחראי על השם הטוב שיצא להיי-טק ולסטארט-אפים הישראליים בחו"ל.

כחלק מזה, הוא עמד על החשיבות שבקידום אוכלוסיות מוחלשות, כאלה שפחות משולבות בתעשיית ההיי-טק שלנו, וקידם את הפעילויות של חברות ישראליות ורב לאומיות לכך. פרס הבין ששילוב של אותן אוכלוסיות בענף תקדם את שני הצדדים, כמו גם את ישראל בכללותה.

במסגרת זו הוא השתתף לפני שבע שנים, בהיותו נשיא המדינה, בטקס ההשקה של פרויקט תלפיות מבית מטריקס, שפועל לשילובן של נשים חרדיות.

פרס אמר במעמד הטקס כי "פרויקט תלפיות הוא מפעל חשוב, שמסייע למגזר החרדי לצאת מהעוני ועוזר גם להיי-טק הישראלי".

צילום: פלי הנמר

צילום: פלי הנמר

המבנה במודיעין עילית שבו שכנו משרדי תלפיות.

צילום: פלי הנמר

צילום: פלי הנמר

המטה של תלפיות, בין קופת חולים, משרדי עורכי דין ועוד.

חדשנות דיגיטלית עם בנק הפועלים ו-AWS – חלק ב'

הנמר היה באירוע ההשקה של Poalim Startup Week - שבוע של אירועים שבמסגרתו יוכלו סטארט-אפיסטים להיפגש עם בכירי המערכת הבנקאית ולפתח מוצרים חדשניים בתחום

בנק הפועלים ואמזון (AWS) יקיימו בנובמבר הקרוב את Poalim Startup Week – שבוע של אירועים שיפגישו יזמי סטארט-אפים, משקיעים ובכירים בתעשיית ההיי-טק. השבוע יכלול האקתון בן 24 שעות לפיתוח אפליקציות בנקאיות. ההאקתון יאפשר למפתחים שימוש ב-API, שיכלול ממשק לנתוני מידע בנקאי ולנתוני פעולות בחשבונות הבנק.

Poalim Startup Week, שהושק השבוע, נערך ביוזמת חטיבת החדשנות בבנק, בראשותו של אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל, שטבעה לעצמה מיתוג חדשני משל עצמה – POINT (ר"ת POalim INnovation Team) – ובשיתוף AWS ישראל, בראשותו של הראל יפהר, המנכ"ל. מדובר ביוזמה ראשונה מסוגה של בנק בישראל, כדי למסד ולחזק את מערכת הקשרים בינו לבין חברות סטארט-אפ וליצור ערוץ פתוח לשיתופי פעולה שיעודדו הטמעת חדשנות בתחום הבנקאות הישראלית.

כוכבא אמר כי "שבוע אירועי הסטארט-אפים מצטרף לשורה של יוזמות חדשניות שמוביל בנק הפועלים, במטרה לחזק את הקשרים עם קהילת הסטארט-אפים והיזמים בישראל. עבורנו, בנקאות פתוחה היא לא רק סיסמה אלא תפיסה אסטרטגית. לצד הרצאות, סדנאות ומפגשים אנחנו מאפשרים בראשונה לסטארט-אפים ולמפתחים עצמאיים הזדמנות לפתח עבור לקוחות פיננסיים פתרונות בעלי ערך, תוך שימוש בממשק שלא היה נגיש להם עד כה במערכת הבנקאות בישראל".


יפהר ציין ש-״אמזון מספקת שירותים לחברות הגדולות בעולם ואנחנו שמחים לשתף פעולה עם בנק הפועלים, כבנק הגדול בישראל, ולהיות שותפים להטמעת חדשנות במערכת הבנקאית הישראלית. אנחנו שמחים לקחת חלק ב-Poalim Startup Week ורואים כיצד רוח היצירתיות והיזמות של קהילת הסטארט-אפים בישראל לוקחת חלק בהתוויית בנקאות העתיד המקומות".


AWS חזקה גם בשירותי ענן למגזר הפיננסי, שחייב ברגולציה קפדנית ואבטחת מידע עילאית. כך קמה לה ב-AWS חטיבה פיננסית חזקה.

רשימה של מבחר מוסדות בנקאיים בעולם, לקוחות מרוצים של AWS, בבחינת יהללוך זרים ולא פיך.


לצד המוסדות הבנקאיים, השמרנים ביותר, יש בין לקוחותיה של AWS גם מהגופים הנועזים ביותר בתעשייה – הרי הם הסטארט-אפים. על המסך מופיעה רשימת 50 הסטארט-אפים הנבחרים של פורבס (Forbes), שכולם, ללא יוצא מן הכלל, בחרו ב-AWS.

לחלק א' לחצו כאן.

חדשנות דיגיטלית עם בנק הפועלים ו-AWS – חלק א'

הנמר היה באירוע ההשקה של Poalim Startup Week - שבוע של אירועים שבמסגרתו יוכלו סטארט-אפיסטים להיפגש עם בכירי המערכת הבנקאית ולפתח מוצרים חדשניים בתחום

בנק הפועלים ואמזון (AWS) יקיימו בנובמבר הקרוב את Poalim Startup Week – שבוע של אירועים שיפגישו יזמי סטארט-אפים, משקיעים ובכירים בתעשיית ההיי-טק. השבוע יכלול האקתון בן 24 שעות לפיתוח אפליקציות בנקאיות. ההאקתון יאפשר למפתחים שימוש ב-API, שיכלול ממשק לנתוני מידע בנקאי ולנתוני פעולות בחשבונות הבנק.

Poalim Startup Week, שהושק השבוע, נערך ביוזמת חטיבת החדשנות בבנק, בראשותו של אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל, שטבעה לעצמה מיתוג חדשני משל עצמה – POINT (ר"ת POalim INnovation Team) – ובשיתוף AWS ישראל, בראשותו של הראל יפהר, המנכ"ל. מדובר ביוזמה ראשונה מסוגה של בנק בישראל, כדי למסד ולחזק את מערכת הקשרים בינו לבין חברות סטארט-אפ וליצור ערוץ פתוח לשיתופי פעולה שיעודדו הטמעת חדשנות בתחום הבנקאות הישראלית.

שבוע האירועים יתקיים בין 13 ל-17 בנובמבר במתחם ראצ'ה בנווה צדק בתל אביב, ויכלול הרצאות וסדנאות מעשיות בתחומים שונים שקשורים לבנקאות העתיד, כמו פינטק, Big Data ואנליטיקה, האינטרנט של הדברים ובנקאות דיגיטלית.

את הסדנאות המעשיות יובילו מומחים מ-AWS מהארץ ומהעולם, והמשתתפים יוכלו להתנסות בכלים המתקדמים שמציעה החברה בענן.

השותפים למיזם. מימין: הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל; אבי כוכבא, משנה למנכ"ל בנק הפועלים וראש חטיבת החדשנות בבנק; וטוני ואן דה ברג', מנהל החטיבה הארגונית (אנטרפרייז) ב-AWS לאזור EMEA.

כאמור, היום האחרון של Poalim Startup Week יוקדש להאקתון בן 24 שעות, שבמהלכו יוכלו מפתחים לפתח אפליקציה תוך שימוש ב-API, שיציע גישה למידע בנקאי ולנתוני ביצוע פעולות בנקאיות דוגמת העברת כספים וביצוע תשלומים. לרשות משתתפי ההאקתון יועמדו ללא עלות כלי הפיתוח של AWS.

בנק הפועלים הוא הבנק הישראלי הראשון ואחד הראשונים בעולם שמציע שירות כזה למפתחים. ההתחברות לאתר הבנק מתוך האפליקציה החיצונית נעשית תחת נהלי אבטחת מידע מחמירים, והנתונים של הלקוחות לא נחשפים לאפליקציה החיצונית.

חטיבת החדשנות של בנק הפועלים, שהוקמה בתחילת השנה, נועדה להוביל את השינויים בו לעבר בנקאות העתיד, תוך דגש על עולמות הטכנולוגיה, חוויית המשתמש ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים וארגונים, חברות סטארט-אפ ופינטק. מבנה החטיבה מעיד על כוונותיה להתעסק בכל תחומי החדשנות ב-IT הפיננסי.

כפי שהתבטא כוכבא, הבנקים הגדולים והוותיקים לא ייעלמו בגלל הסטארט-אפים הקטנים, החדשים והזריזים, כי הם ייערכו להציע ללקוחותיהם אותם השירותים באותן היעילות והזריזות. כוכבא סיפר שגייס נבחרת של בכירים מצטיינים לעמוד בראש המיזמים הדיגיטליים בחטיבתו.

זה מה שקורה דיגיטלית כבר כיום בבנק הפועלים, שמשרת את לקוחותיו 24 על 7, כיאה לזירה החדשה.

לחלק ב' לחצו כאן.

חדשנות נוסח סמסונג – חלק ב'

Samsung Next TLV, מרכז החדשנות של החברה, הושק בתחילת השבוע במתחם שרונה, ומציע ליזמים ולחברות סטארט-אפ תוכניות ואפשרויות השקעה לצמיחה ● הנמר היה, ראה, התרשם וצילם

ברוכים הבאים למרכז החדשנות של סמסונג (Samsung) בתל אביב, שהושק בתחילת השבוע. המרכז, Samsung Next TLV, נמצא בלב הפועם של תל אביב – מתחם שרונה – שהרבה יותר נגיש מאזור ההיי-טק של שדרות רוטשילד. מדובר במקום שמשלב חדשנות והיסטוריה – בבניין בו שוכן המרכז שכנו בעבר משרדי ממשלה שאכלסו אישים כגולדה מאיר ויצחק רבין.

הסניף התל אביבי הוא חלק מ-Samsung GIC. זהו הסניף השלישי בלבד בעולם והראשון אחרי ארצות הברית. השניים האחרים פועלים בסן פרנסיסקו ובניו-יורק. עובדה זו מהווה הבעת אמון של הנהלת סמסונג העולמית, ושל הנהלת המיזם, בהיי-טק ובקהילת הסטארט-אפים בישראל.

ואמנם, במרכז מתכוונים לקדם חברות חדשניות ורעיונות מקוריים – לטובת שני הצדדים, כמובן. מלבד חלל עבודה, Samsung Next TLV מציע ליזמים ולסטארט-אפים אפשרויות השקעה ותנאים טובים לצמיחה. שש מבין החברות שהשתתפו במיזם בארצות הברית אף נרכשו על ידי חברת הענק.

המרכז הושק במסיבת עיתונאים שהתקיימה במקום, שבה דיבר אייל מילר, מנהל פעילות Samsung Next TLV, והשיב לשאלות. ניצלתי את ההזדמנות לצלם את המקום היפה – ולפניכם התוצאות.

דיוויד אן, מנהל Samsung GIC, מחפש את הסטארט-אפים שיוסיפו לחומרה של סמסונג את המוח בצורת תוכנה, והוא עושה זאת בין היתר בתל אביב. אן, שנבצר ממנו להגיע למפגש, מסר: "ההחלטה על פתיחת הסניף הישראלי שלנו התקבלה בזכות האקו-סיסטם החזק של הסטארט-אפים המקומיים וההון האנושי באזור זה, שהינו ברמה עולמית. בנוסף, לישראל יש רקורד מוכח בתחומי התוכנה ושירותי החדשנות, ומומחיות עמוקה בתחומים שמעניינים אותנו במיוחד".


Samsung Next מציעה לסטארט-אפים וליזמים שיתארחו אצלה שלושה אופני עבודה שיתוף פעולה: מרעיון טוב למוצר מעולה – Build, כאשר סמסונג מממנת את הכול; Grow – החברה מבטיחה לפתח את המוצר של המשתתפים לכדי ביזנס; ו-Scale – כשלחברה יש כבר פעילות עסקית, היא מציעה מינוף לחברה גלובלית ושימוש בפלטפורמות, קווי המוצר ובאקו-סיסטם שלה בעולם.

מילר ציין שאין לחברה מגבלת תקציב להשקעות בחברות. המטרה היא להשקיע בחברות מתחומי המציאות הרבודה והווירטואלית, ה-AI, ה-NLP, הסייבר, AR/VR,האינטרנט של הדברים, הבינה המלאכותית, הענן וה-Big Data.

Samsung GIC תתמוך בחברות ישראליות באמצעות שלושה מסלולים של רכישות, השקעות ושיתופי פעולה: סטארט-אפים בשלבי Seed, A ו-B יזכו להשקעה של עד מיליון דולר (כאשר החברה גמישה גם מעבר לכך); יזמים מנוסים יזכו להשקעה לתקופה של עד שנתיים, במסגרת תוכנית EIR (ר"ת Entrepreneur In Residence), שמאפשרת ליזמים בשלבי רעיון ראשוני לפתח את המוצר בזמן קצר יחסית, בתמיכתה של סמסונג הן בהיבט הפיננסי והן בהיבט המקצועי, במטרה שבסוף התקופה יתבצע גיוס של מימון נוסף או רכישה; ופעילות למען קהילת הסטארט-אפים והיזמות.


מילר וסמסונג מציעים השקעות, ליווי אישי וקהילה תומכת.


זהו רועי בן יוסף מ-Samsung Next. הצוות מונה כיום שלושה אנשים ומילר שואף להרחיבו בקרוב. הם מגייסים איש השקעות, מנהל טכנולוגי ראשי ומומחים במוצרים ובחוויית לקוח.

יתרונות גדולים שיש לסמסונג במתחם שרונה הם הרחבה הענקית העומדת לרשות המרכז והצמידות למשרדי WeWork.

לחלק א' לחצו כאן.

חדשנות נוסח סמסונג – חלק א'

Samsung Next TLV, מרכז החדשנות של החברה, הושק בתחילת השבוע בתל אביב, ומציע ליזמים ולחברות סטארט-אפ תוכניות ואפשרויות השקעה לצמיחה ● הנמר היה, ראה, התרשם וצילם

ברוכים הבאים למרכז החדשנות של סמסונג (Samsung) בתל אביב, שהושק בתחילת השבוע. המרכז, Samsung Next TLV, נמצא בלב הפועם של תל אביב – מתחם שרונה – שהרבה יותר נגיש מאזור ההיי-טק של שדרות רוטשילד. מדובר במקום שמשלב חדשנות והיסטוריה – בבניין בו שוכן המרכז שכנו בעבר משרדי ממשלה שאכלסו אישים כגולדה מאיר ויצחק רבין.

הסניף התל אביבי הוא חלק מ-Samsung GIC. זהו הסניף השלישי בלבד בעולם והראשון אחרי ארצות הברית. השניים האחרים פועלים בסן פרנסיסקו ובניו-יורק. עובדה זו מהווה הבעת אמון של הנהלת סמסונג העולמית, ושל הנהלת המיזם, בהיי-טק ובקהילת הסטארט-אפים בישראל.

ואמנם, במרכז מתכוונים לקדם חברות חדשניות ורעיונות מקוריים – לטובת שני הצדדים, כמובן. מלבד חלל עבודה, Samsung Next TLV מציע ליזמים ולסטארט-אפים אפשרויות השקעה ותנאים טובים לצמיחה. שש מבין החברות שהשתתפו במיזם בארצות הברית אף נרכשו על ידי חברת הענק.

המרכז הושק במסיבת עיתונאים שהתקיימה במקום, שבה דיבר אייל מילר, מנהל פעילות Samsung Next TLV, והשיב לשאלות. ניצלתי את ההזדמנות לצלם את המקום היפה – ולפניכם התוצאות.


כך נראה המרכז מבפנים – ישראלי עם אווירה בינלאומית. המרכז מתמקד בהשקעות, רכישות ושותפויות בתחום התוכנה.

ארון "הקודש" – אוצר המכשירים הסלולריים של סמסונג.


מוטיבציה על הקירות: אתגר את הסטטוס קוו. המשפט הזה, שנמצא על הקיר במרכז החדשנות של סמסונג, מתאים למוטו של הנמרים: מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה – שונה, נועז, מפחיד, חריג? סמסונג רוצה לעשות זאת עוד ועוד. בכל יום, אם אפשר.

המשרד של המיזם הראשון שנכנס ל-Samsung Next TLV, ובראשו מתן גוטר וארז ויינרוט.

המשרד של המיזם השני שנכנס למרכז – Data Dynamics. יש בקומה הראשונה של המרכז חדר נוסף, למיזם השלישי, וקומה שנייה, לבאים אחריו.


אייל מילר, מנהל הפעילות של המרכז, הוא רכש חדש, שהובא לאחר שמילא שורה של תפקידים בגוגל (Google). בין היתר, הוא הקים את הקמפוס של החברה בתל אביב.

כאמור, הסניף הוא השלוחה הראשונה של Samsung GIC מחוץ לגבולות ארצות הברית, כיאה לסיליקון ואדי. בראש Samsung GIC עומד דיוויד אן, לשעבר נשיא חטיבת המדיה ב-AOL וסגן נשיא בגוגל. פעילויות המרכז כוללות רכישות, שותפויות והשקעות בתחום התוכנה ליחידות ה-Consumer Electronics של סמסונג, בהן קבוצות המובייל, הטלוויזיה ומוצרי הצריכה. הוא מסייע לסטארט-אפים בשלבי מחזור חיים שונים, משמש כחממה לרעיונות חדשים של יזמים ומבצע השקעות בשלבים המוקדמים – משלב ה-Seed ועד סבב השקעות B.


סמסונג משקיעה 40 מיליון דולר בכל יום במחקר ובפיתוח. שלושה ממרכזי הפיתוח שלה נמצאים בישראל – לסלולר, לטכנולוגיות ולחדשנות.

המשך יבוא…

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)