ברשות שדות התעופה הרימו שלשום (ג') כוסית לרגל השלמתו המוצלחת של פרויקט מאתגר ומורכב להעברת אחד הדטה סנטרים שלה לירושלים. האירוע נועד להוקיר ולכבד את אלה שעשו במלאכה ולהודות לחברות השותפות על תרומתן.

"היה לנו חזון להרחיק את אחד ממרכזי המחשבים של הרשות משטח נמל התעופה. זה חיוני לתפיסת ה-DRP שלנו. הנהלת הרשות ומועצת המנהלים אישרו את המהלך ותמכו בו", מסר מיכאל רוף, סמנכ"ל התקשוב של רשות שדות התעופה.

לדבריו, "הפרויקט היה אחת הפעילויות המורכבות, המאתגרות והמסוכנות ביותר בתחום תשתיות המחשוב. נוספה לכך הדרישה לבצע את המהלך תוך כדי עבודת הארגון וכמובן שלא להפריע לה. צריך לזכור שבנתב"ג עוברת כמות נוסעים גדולה בכל חודש. לדוגמה, בקיץ אנחנו מגיעים לשני מיליון נוסעים בחודש. כתוצאה מהשלמת המהלך, התווספה לרשות יכולת ברמה האסטרטגית, של מתקן מרוחק ומודרני שמשפר את השרידות שלנו ויאפשר להפעיל שדה בינלאומית נוסף (שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון, שייפתח בחודשים הקרובים) במקרה של השבתה משמעותית בנתב"ג, מכל סיבה שהיא".

רוף ציין כי "החלטנו שאנחנו מובילים ומבצעים את הפעילות בעצמנו והוספנו את בינת, בזק, מטריקס, יבמ, HPE ו-EMC לקבוצה שהשתתפה במהלך. הפרויקט נוהל ובוצע בצורה קפדנית, בדיוק כפי שתוכנן ותורגל לפני כן וללא פגיעה בפעילותו השוטפת של הארגון".

אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות שדות התעופה. צילום: פלי הנמר

אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות, ציין בפני האורחים ש-"במציאות של ימינו, המחשוב הארגוני לא יכול לסבול מצב של שני דטה סנטרים שצמודים פיזית האחד לשני. הסיבה לכך היא הצטברות האיומים הביטחוניים. בנוסף לכך, פתיחתו הצפויה של נמל תעופה שני הצריך את המהלך. זהו אירוע ברמה הלאומית ומועצת המנהלים של הרשות תמכה בו מראשיתו. לפני ביצוע המעבר עצמו, ערכנו שישה תרגולים למעבר חלק. האתגר המשלים להעתקת הדטה סנטר היה לוודא שהמהלך לא יפריע לתנועת העוברים בנתב"ג ולא יורגש – וכך היה".

פורום אלפא למנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התכנס במתחם החברתי באברהם הוסטל בתל אביב, למפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל, תחת הכותרת "איזו מדינה?!", שנערך בערב יום ב' האחרון.

באירוע השתתפו הדוברים פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א והמנהלת האקדמית של פורום אלפא, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר וכיום מייסד ושותף בשתי חברות היי-טק בתחום הסייבר, חוי ארנפלד, יזמת חרדית, רים יונס, יזמת ערביה, בעלים של חברת אלפא אומגה ופעילה חברתית, פרופ' חנה הרצוג, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מעוז ינון, יזם ומהבעלים של רשת "אברהם הוסטל", ושרון בן טובים, משוררת Poetry Slam.

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

פרופ' אורלי יחזקאל בירכה את המשתתפים והסבירה שלנוכח השסעים והפערים בחברה הישראלית, יתמקד המפגש דווקא בגשרים: עסקיים, אקדמיים, כלכליים, חברתיים, ואנושיים, שנבנים על ידי יזמים עסקיים וחברתיים. יזמים, שמובילים, איש איש בדרכו, תהליכי שינוי שצומחים מהחברה האזרחית.

"הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות"

יובל דיסקין, שהיה הדובר המרכזי במפגש – ושכאמור פועל כיום כמייסד שותף של שתי חברות, העוסקות בייעוץ ובפיתוח פתרונות סייבר סקיוריטי לתעשיית הרכב – התייחס בהרצאתו "גשר על מים סוערים" לניגודים ולפערים בחברה הישראלית, בצורך לשמור על ערכי היסוד, כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, ובדבריהם של האבות המייסדים דוגמת הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי שקראו לשמור על השוויון לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. עוד דיבר דיסקין על חובתה של מדינת ישראל להיות דוגמה ומופת לעולם כולו בהובלת המאבק בגזענות בשנאת האחר, דווקא בשל ההיסטוריה של העם היהודי.

לדבריו, "השסעים הרבים בחברה הישראלית, המוזנים על ידי הפוליטיקאים במקרים רבים מתוך שיקולים תועלתניים קצרי טווח, הם האיומים הקיומיים האמתיים של מדינת ישראל, והם אלו שעלולים לפורר אותה מבפנים יותר מאשר האיומים הביטחוניים החיצוניים, חמורים ככל שיהיו".

בהיבט המדיני-ביטחוני הציג דיסקין את תפישתו המתנגדת לפתרון בילאטרלי בלבד בין ישראל לפלסטינים, עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו. לאור זאת דיסקין מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת של הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות, תוך תיאום ציפיות מוקדם בין כל הצדדים לגבי חוסר היכולת לפתור את כל רובדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדור הנוכחי.

דיסקין אמר כי הוא סבור שעדיף שלא להתחיל את המו"מ בדיונים בסוגיות הקשות – דוגמת: פינוי התנחלויות, המקומות הקדושים או זכות השיבה – ולדחות את העיסוק בהן לשלבים המאוחרים של המו"מ, לאחר שייצברו הצלחות ותשתפר האווירה והאמון בתהליך בשני הצדדים.

לדבריו, בשלבים הראשונים צריך להתחיל לפעול לפתרון הדרגתי שיהיה פרוס על לא פחות מ-10 שנים, תוך ניסיון לצבור הרבה הצלחות קטנות ולא כישלון אחד גדול. המיקוד צריך להיות במיזמים כלכליים ובשיתופי פעולה אזוריים, בשיפור חופש התנועה בשטחי איו"ש, בשיפור ברמת החיים של האזרחים הפלסטינים, ובהשקעות משמעותיות שיגיעו ממדינות האזור וממדינות נוספות בעולם, לצורך קידום פרויקטים בתחומים כגון תחבורה, אנרגיה, מים, חקלאות ועוד.

לסברתו, מיזמים אלה, במידה שיצליחו, יכולים להשפיע על שיפור האווירה ועל יצירת בסיס טוב יותר לקידום השיחות וליישום של תהליך שלום הדרגתי, שבו יתמכו גם מדינות נוספות באזור, ובכך יסייעו לשרידותו לטווח ארוך. הבעיה העיקרית, לדברי דיסקין, היא חולשת ההנהגות בשני הצדדים, שצריכות להוביל מהלכים כאלו.

טכנולוגיה כגשר לחיזוק קהילות

במפגש התארחו ושיתפו את הקהל בחזונם גם אחרים –

חוי ארנפלד, יזמת חרדית, דיברה על גשר בין נשים חרדיות ואקדמיה, וסיפרה על הדרך שהובילה אותה לפני כעשור להקמת חברה, שמסייעת לנשים חרדיות להתגבר על החסמים הרבים וללמוד באוניברסיטאות לתואר אקדמי. עד כה למדו דרכה למעלה מ- 2,500 נשים לתואר ראשון ושני. לדבריה, ההשכלה היא המפתח למיגור הבערות והעוני בחברה החרדית, וליצירת שינוי משמעותי במעמדן של הנשים.

רים יונס, יזמת ערביה, דיברה על טכנולוגיה כגשר לחיזוק הקהילה, באמצעות שילוב המגזר הערבי בעולם ההיי-טק. חברת אלפא אומגה, שנמצאת בבעלותה של יונס, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי המסייע למנתחי מוח לנווט, והיא חברת ההיי-טק הראשונה מהמגזר הערבי בישראל, שהוקמה כבר ב-1993. החזון של החברה הוא לצמצם פערים באמצעות קטר ההיי-טק, הן בקידום היזמות של עובדיה, והן בעידוד עובדים לצאת לעצמאות ולפתוח מיזמים משלהם. עד כה הוקמו כבר חמש חברות של יוצאי אלפא אומגה.

פרופ' חנה הרצוג, ערכה סקירה ומבט על החברה הישראלית בשנת 2018 וכיצד ניתן לגשר על הפערים החברתיים, באמצעות ידע שהוא כוח.

מעוז ינון דיבר על מיזמי תיירות פורצי דרך, כגשר תרבותי וכלכלי, כאשר הרעיון שהוביל את הקמת רשת "אברהם הוסטל" היה הקמת עסק תיירותי שיוביל לשינוי חברתי. ההוסטל הראשון, שהקימו בנצרת בעיר העתיקה בשנת 2005, הוביל להקמת הוסטלים נוספים בעיר, וכך בהמשך הוקם הוסטל בירושלים, שבו חוגגים את החגים של כל הקהילות והעמים, והוסטל שנפתח לפני כשנתיים בתל אביב, ומעורב בפעילות חברתית ענפה. לדבריו, חברות עסקיות חייבות לקחת חלק ולסייע בנושאים חברתיים.

על החלק האמנותי הופקדה האומנית שרון בן טובים, משוררת Poetry Slam, שהקסימה את הקהל בהצגת שיריה "חריף" ו"שכבת הסומק".

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

המפגש כלל מרתון "ספיד נטוורקינג" בין המנהלים, בניהולה של טלי שילון. בין המשתתפים בו נכללו נורית ברמן, יו"ר עמדה, איתי כוכבי, מנכ"ל Novelook, עדי מימרן, מנכ"ל Eduboost Investments, איציק למפל, בכיר בשב"כ לשעבר, בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ויזם היי-טק, כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים, ירון לובינסקי, סמנכ"ל מטרה טובה, רבקה קהת, יזמית ויועצת אסטרטגיה וחדשנות, אריק רוטמן, שותף ומנכ"ל ביזנס סמארט, מיכל בלימן, סמנכ"לית באפקטיב, ג'וס נויהאוז, יועץ עסקי, ניצן קמחי, מהבעלים של אברהם הוסטל ואחרים. מנחי האירוע היו אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במט"ח ואבי תמיר, מייסד Autonome.