פרק מיוחד: עולם ההיי-טק נמדד במדדים מאוד קשיחים – הוצאות, הכנסות, רווחיות – אבל יחד עם זאת מדובר בתחום שהיצירה והרוח הם נשמת אפו. מי ינצח את מי? האם הסטארט-אפיסט החולם ינצח את ה-QA? ומי יכול לדון ברוח וחומר יותר טוב מאשר פלי הנמר, מקצוען היי-טק זה 54 שנים ויזם ומנהיג אנשים ומחשבים כבר 40 שנה, המשוחח בפודקאסט זה עם שלי רום, אסטרולוגית ומלווה מיזמי היי-טק, על הקשר שבין הכוכבים בשמיים לנתונים היבשים.
האזנה נעימה!
לא מכבר התארחו במאורת הנמר סולומון עמר, המנכ"ל והבעלים של קבוצת AllStars-IT, והיועץ האסטרטגי לחברה, הח"כ לשעבר אלכס מילר. הם הגיעו לביקור במסגרת ההכנות לשבוע ישראל באוקראינה, המתרחש בין ה-29 ל-31 באוקטובר בקייב (להרשמה לאירוע לחצו כאן). הוזמנתי להרצות בכנס על ההכרח הוא אבי ההמצאה – איך צמחה אומת הסטארט-אפ בישראל, ואשתתף בפנל האורחים מחו"ל שיתקיים במהלכו.
במאורת הנמר. מימין: ח"כ לשעבר אלכס מילר, פלי הנמר וסולומון עמר. צילום: אירנה ברלינסקי
כחלק מההכנות לאירוע, הגיעה לבקר בישראל משלחת של מנכ"לי הסטארט-אפים המובילים באוקראינה, באירוח, בין היתר, של אנשי AllStars-IT Ukraine.
את הביקור בירושלים הם החלו במשכן הכנסת. אלכס, שהיה ח"כ במשך שלוש קדנציות, ערך להם סיור במשכן ושוחח עימם על הרגולציה בתחום ההיי-טק בישראל, הליכי חקיקה ומדיניות הממשלה לגבי הענף והאקו-סיסטם. על פי מילר, "ישראל הצליחה להגיע להישגים אדירים בתחום הטכנולוגי באמצעות שילוב נכון של המשאב האנושי ומדיניות ברורה של הרשויות המבצעת והמחוקקת. כולי תקווה שאוקראינה תלמד את סיפור הצלחת אומת ההיי-טק ותשכיל להקים אקו-סיסטם שיאפשר את צמיחת הענף במדינה".
בערב נפגשו המנכ"לים לסדרת הרצאות מרתקות בקמפוס של גוגל, קמפוס ובכלל זה הרצאתו של עמר על עבודה עם ישראלים. הוא הסביר כיצד הצוותים האוקראינים של AllStars-IT בקייב מתחברים לעמיתיהם הישראליים דרך מילים ישראליות כמו תכל'ס, דוגרי, צבר וסבלנות.
משתתפים בכנס. צילום: אלכסיי פיבוברצב
הערב הסתיים בארוחה ושתייה כיד המלך, כנהוג בקמפוס של גוגל.
המארגנים ציינו את Global Israeli Initiative, וכן את אלנה נובגורודסקיה ודמיטרי אימין מ-Unit City, על מאמציהם הרבים ועל תרומתם לקיום האירועים בישראל ובאוקראינה.
הילה עובדיה אקרמן, יועצת תקשורת ומנהלת יחסי ציבור, הגיעה אתמול (א') לבקר במאורת הנמר יחד עם השותפה החדשה שלה, גל זילברמן-ניסים, יועצת לשיווק במדיה הדיגיטלית.
עובדיה-אקרמן נמצאת בתחום יחסי הציבור מאז שנת 2000. היא ליוותה ומלווה מגוון חברות, ביניהן חברת החיפוש אלסטיק, הבורסה של טורונטו וחברות סטארט-אפ. זילברמן-ניסים מתמחה בקידום במדיה הדיגיטלית לארגונים, עסקים ועמותות בתחומי החינוך והתרבות, הצרכנות הדיגיטלית, הלייף סטייל, הרפואה האלטרנטיבית, המשפטים ועוד. מ-2010 היא מלווה חברות, עמותות ועסקים למקסום התוצאות, בהתאם למטרות וליעדים שלהם.
באחרונה יצאו השתיים לדרך משותפת והקימו את משרד GH PR & Digital, המתמחה במתן שירותי יחסי ציבור ודיגיטל לחברות וארגונים בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, הכלכלה והמשפט, החברה והלייף סטייל. הן אמרו כי "שילוב הכוחות והמומחיות הן מצד יחסי הציבור והן מצד הדיגיטל מאפשר לנו להעניק ללקוחותינו שלם הגדול מסך חלקיו. בעולם בו החשיפה התקשורתית משלבת מגוון ערוצים, הפעילות המשותפת שלנו מאפשרת לנו לתת מענה מלא לכלל הצרכים התקשורתיים של הלקוחות. בנוסף, אנחנו מציעות מסלול ייעודי לחברות סטארט-אפ, המאפשר להן ליהנות משירותי המשרד באופן ממוקד לתקופה קצרת טווח, לקידום מטרות ממוקדות שלהן".
השתיים הציגו בפניי את פעילות המשרד שלהן וציינו שהן מאמינות בשילוב של יצירתיות וחשיבה עסקית להעברת הסיפור היטב. "בין אם זה בתקשורת המסורתית או במדיה הדיגיטלית, אנחנו יוצרות את הסיפור המתאים ביותר לאסטרטגיה של הלקוחות שלנו", אמרה עובדיה-אקרמן. "אנחנו מאמינות במתן מעטפת חשיפה תקשורתית ושיווקית ללקוח, תוך שילוב כלל ערוצי המדיה הקיימים, במטרה למקסם את הפעילות מול קהל היעד והשגת המטרות", הוסיפה זילברמן-ניסים.
לסיכום, הן אמרו כי "אנחנו מכוונות תמיד הכי גבוה והכי רחוק שאפשר להגיע עם החשיפה, לתת ללקוחות ערך נוסף, ומאמינות ביחסי עבודה ארוכי טווח המבוססים על אמון ופתיחות – עם לקוחותינו ועם התקשורת".
הרכבים האוטונומיים וכל ההייפ סביבם הם דברים מעניינים, שגורמים לי לרצות לדעת מה זה בדיוק אומר ומהם הפיתוחים האחרונים והחדשים ביותר בתחום. לכן, שמחתי לקבל את ההזמנה של יאנדקס לנסוע ברכב אוטונומי, והגעתי לשם הבוקר (ד') עם רעייתי, הקוסמת דליה אסיא-פלד, מנכ"לית אנשים ומחשבים.
הנסיעה הייתה נעימה ומעניינת. בתחילה סקרתי את המצלמות והמחשבים המפוזרים במכונית וצילמתי מכל זווית, תוך שאני מסתכל, כמובן, על התנועה הסואנת בכביש. לאחר כמה דקות הפסקתי להתפעל, שלפתי את הסמארטפון ונשאבתי, כרגיל, אל טרדות ועבודת היום יום.
המכונית האוטונומית טויוטה פריוס, ובה ציוד ותוכנה של יאנדקס, נוסעת היטב ברחובות צפון תל אביב, ובשעות העומס גם בנתיבי איילון וברחובות הקטנים. לא רק נוסעת אלא גם עוצרת כשצריך, ובקיצור – משתלבת בתנועה כהלכה. ואם מישהו ירד לכביש בפתאומיות, המצלמות ילכדו אותו והתוכנה תפרש את "כוונתו" לקפוץ – ותבלום עוד לפני שהפגוש של הרכב ייפגש בגוף של אותו אדם לא זהיר. לא כל נהג בן אנוש פועל כך, הרוב מאיצים וחוצים את הכביש לפני הולך הרגל, שבטוח שמעבר החציה שלו ברגע שהוא רואה אותו.
דליה אסיא-פלד, הקוסמת ומנכ"לית אנשים ומחשבים, מתרווחת לה במכונית האוטונומית של יאנדקס לקראת נסיעת המבחן. צילום: פלי הנמר
תוכנת הנהיגה האוטונומית של יאנדקס מחויבת לחלוטין לשני כללים: הראשון, להיצמד לחוקי התנועה במלואם, ללא שום "חיתוך פינות", והשני – בכל מקרה של ספק בקריאת מצב התנועה היא נוקטת משנה זהירות, מה שקרוי באנגלית Better Safe Than Sorry. כך, המכונית הזו לא תעקוף בכבישים צרים, מה משאפיין את רוב הנהגים והכבישים העירוניים בישראל, ולא תיצמד למכונית שלפניה בנהיגת פגוש לפגוש – Bumper to bumper, המקובלת במקומותינו.
הדבקות של יאנדקס בכללים אלה נובעת לא רק מהאמונה שלה עצמה, אלא גם מ-"אימת" הרגולציה, קרי: משרד התחבורה. יצרני מכוניות אוטונומיות חייבים באישור של הרגולטור כדי לעלות על הכבישים. יאנדקס היא היחידה עד עתה שזכתה לאישור שכזה בישראל והמכונית שבה נהגתי כבר מסתובבת מזה כמה חודשים בכבישי תל אביב. המטרה העיקרית היא ללמוד על תפקודה במזג אוויר שונה מאוד לעומת זה שיש במוסקבה ובערים אירופיות אחרות, שלא לדבר על ההבדלים במזג האנושי הישראלי לעומת זה הרוסי, למשל. גם לכך התוכנה צריכה להתאים את עצמה.
המודל העסקי של יאנדקס מתבסס על הכנסות משירותי הסעה (היא מתחרה ישירה ל-Gett ,Lyft ואובר). החברה טוענת שהיא תציע מחיר נסיעה נמוך יותר מהמתחרות, כי עלויותיה נמוכות הרבה משלהן. בניגוד לחברות האחרות, היא לא צריכה לשלם לנהגים וכל מכונית אוטונומית שלה תעבוד 24X7. עם זאת, מכוניות אוטונומיות של יאנדקס ישולבו בציי הרכב של החברות הללו. כמו בהרבה מקרים, הן מתחרות במקום אחד ומשתפות פעולה במקום אחר.
יושבים קדימה ואינם נוהגים. מימין: דימיטרי פולישוק, מוביל הפעילות האוטונומית ביאנדקס מוסקבה, וליאוניד שבלב מיאנדקס תל אביב. צילום: פלי הנמר
כרגע, יאנדקס היא היחידה שמציעה מכוניות אוטונומיות באירופה. בארצות הברית יש חברות אחדות שפועלות בתחום, כשהחלוצה היא Waymo של גוגל, שהוקמה לפני עשור ולפני כשנתיים התחילה להסיע את הרכב האוטונומי שלה בכבישי המדינה באופן מלא.
התשובה של יאנדקס לשאלה הזו היא שהיא מצאה את המכונית הזו כמתאימה ביותר לנהיגה אלקטרונית – Drive by wire. התשובה המעשית היא שהם אמרו לעצמם :"מה שטוב לגוגל – טוב לנו". זו מחשבה נכונה וטובה, ללא יוהרה.
אם כבר גוגל, מתבקש להניח שהמפות במכונית האוטונומית של יאנדקס הן של Waze. אז זהו שלא: ליאנדקס, שהיא חברה ענקית עם מחזור של מיליארדי דולרים ושווי של עשרות מיליארדים, יש חברה בת לניווט, שהיא זו שמספקת את המפות לרכבים האוטונומיים שלה.
יאנדקס רואה את שוק יצרניות הרכב הגלובליות כשוק יעד, והיא תציע להן לשלב את הטכנולוגיה שלה ברכבים שלהן, כדי שאותן חברות ידביקו את פיגורן בתחום המכוניות האוטונומיות.
לסיכום, עברתי חוויית נסיעה עירונית מרעננת בשעות הבוקר.
באחרונה זכיתי לביקור מיוחד ושונה מבדרך כלל במאורת הנמר. במאורה מתארחים חדשות לבקרים בכירי התעשייה, אנשי היי-טק ונציגי סטארט-אפים. הפעם אירחתי בה אישה שמשלבת את עולם הטכנולוגיה עם תחומי ההתפתחות האישית, שלוקחת את הטוב בשני העולמות הטובים הללו. הכוונה היא לספיר זיסמן, שהגיעה לביקור יחד עם בעלה (הטרי), איתי סלע.
זיסמן סיפרה לי שהיא הקימה את אחת הקהילות הגדולות בישראל להתפתחות אישית, הפיצו סרטוני השראה ומוטיבציה שהגיעו ליותר משמונה מיליון צפיות בשנתיים האחרונות – מספר מכובד לכל הדעות, והקימה את עמוד הפייסבוק "סרטוני ההשראה הטובים ביותר", שמספר עוקביו כבר עבר את ה-80 אלף.
הנושא שלשמו הגיעה זיסמן למאורת הנמר הוא ExtraBe – אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית שאותה היא פיתחה. "בזמן האחרון אני מתעניינת מאוד בתחום ה-AI", אמרה, "ו-ExtraBe היא האפליקציה הראשונה בעולם להתפתחות אישית ומדיטציות שמשלבת טכנולוגיה של בינה מלאכותית ויודעת להציע למשתמש תכנים מותאמים אישית, בהתאם למצב הרוח שלו".
פיתוח האפליקציה והאהבה לתחום הבינה המלאכותית הביאו את זיסמן להשתתף בכנס ה-AI האחרון שהפיקה אנשים ומחשבים. לדבריה, "הכנס היה מטורף, הכרנו הרבה אנשים ויצרנו שלושה שיתופי פעולה חדשים בתוך פחות מחודש. מאחר שבעלי והנמר מכירים שנים רבות אחורה, מיד שלחנו לו הודעה ותיאמנו פגישה. אני חייבת לציין שקבלת הפנים הייתה חמה ואוהבת, והשיחה הייתה מרתקת ומעשירה".
איך התרשמת ממאורת הנמר?
"זה אחד המשרדים הכי יפים שהייתי בהם. לא מזמן עיצבתי את המשרד החדש שלנו ברמת גן, אבל מאורת הנמר רק עשתה לי חשק לעשות שיפוץ ולעצב גם את המשרד שלי בצורה כזאת מגניבה. יש לצרף לזה את העובדה שכבר שנים אני שומעת את שמו של פלי הנמר. כולם מדברים על האנרגיות והמשפטים החכמים שלו, אבל עד שלא פוגשים אותו – לא יודעים על מה מדובר. למדתי אצל ד"ר ריצ'רד בנדלר, ממציא ה-NLP, אבל הנמר יכול ללמד אותו דבר או שניים על החיים".
ומה הלאה?
"אני מזל אריה, וכשאריה ונמר נפגשים, חייב לצאת מזה משהו טוב. נקיים בקרוב ראיון, לכמה סרטונים מעניינים שנוציא ביחד בעמוד שלי ובאפליקציית ExtraBe. הולך להיות מרתק!"
בשבוע שעבר ביקרה משלחת שותפים עסקיים מישראל במפעל איטון בעיר סמוכה לגרנובל, בירתו של עמק רון-אלפס היפה בנוף מעמקי הנהר השוטף כל השנה ועד פסגות ההרים המושלגים גם בקיץ.
רותי אביאל, מנהלת ערוצי ההפצה של איטון בישראל ואשר בוחניק, מנהל ערוצים ופתרונות IT ב-CMS, מפיצת איטון בישראל, ארגנו את הסיור ופלי הנמר, עורך ראשי של קבוצת אנשים ומחשבים, ליווה את הקבוצה ודיווח מהשטח.
מראה המפעל מחלון המלון הצמוד והפסגות המושלגות מאחוריו. צילום: פלי הנמר
איטון הנה חברת ניהול אנרגיה גלובלית, שפתרונות האנרגיה היעילים והירוקים שהיא מפתחת, עוזרים לארגונים לנהל בצורה אמינה, בטוחה וברת-קיימא את האנרגיה החשמלית, ההידראולית והמכנית שלהם.
היקף מחזור מכירותיה היה מעל 21.6 מיליארד דולרים בשנה החולפת, 2018. בישראל יש לאיטון מטה מכירות הממוקם ברעננה ומרכז הפצה לוגיסטי הממוקם באשדוד.
החברה פועלת בשוק המקומי הן ישירות והן באמצעות שותפים עסקיים. המפיצה שלה בארץ היא CMS בניהולו של יוסי כהן ובוחניק. מוצרי איטון נמכרים בארץ מעל 60 שנים.
חטיבת כוח חשמלי ואלקטרוניקה באיטון: עובדות ומספרים אודות היקף מכירות וצמיחה ב-2018. צילום: פלי הנמר
פתרונות איטון למרכזי נתונים למנמ"רים ומנהלי התשתיות: ארונות 19", חומרה ותוכנת UPS ו-PDU למרכזי הנתונים. צילום: פלי הנמר
מבחר פתרונות ושירותים לתשתיות ניהול כוח חשמלי מארונות ועד מערכת תוכנה לשליטה ובקרה בניהול הכוח החשמלי לרוחב הארגון. צילום: פלי הנמר
השבוע התארחה קבוצת לקוחות מישראל במטה חברת איטון (Eaton) בצרפת, בעמק הרון, ליד העיר גרנובל. את הסיור ארגנו רותי אביאל, מנהלת ערוצי הפצה של איטון בישראל, ואשר בוחניק, מנהל מוצר איטון ב-CMS. פלי הנמר, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים, ליווה את הקבוצה בסיורה.
איטון היא חברת ניהול אנרגיה גלובלית, אשר פתרונות האנרגיה היעילים והירוקים שהיא מפתחת עוזרים לארגונים לנהל בצורה אמינה, בטוחה ובת-קיימא את האנרגיה החשמלית, ההידראולית והמכאנית שלהם. איטון מעסיקה יותר מ-99 אלף עובדים ברחבי העולם, ומוצריה מופצים ביותר מ-175 מדינות. בשנת 2018 רשמה החברה מכירות בהיקף של יותר מ-21.6 מיליארד דולרים.
בישראל יש לאיטון מטה מכירות הממוקם ברעננה, ומרכז הפצה לוגיסטי הממוקם באשדוד. החברה פועלת בשוק המקומי באופן ישיר ובאמצעות שותפים עסקיים. המפיץ היא חברת CMS, בניהולו של יוסי כהן, ואשר בוחניק מנהל את עסקי איטון. מוצרי איטון נמכרים בארץ מאז שנת 1954.
איטון מתמחה בבניית דטה סנטרים ומשלבת בפעילותה את הידע שצברה בתחום ניהול האנרגיה. החברה מספקת תשתית חכמה לניהול אנרגיה – IPM (ר"ת Intelligent Power Manager Infrastructure) – המספקת למנמ"רים פתרון קל לשימוש ופשוט להטמעה, לניטור תשתיות ומכשירים. מרכיב בודד, כמו מכשירי אל-פסק UPS, ועד לשליטה על מרכז הנתונים. IPM מאפשרת לאנשי IT להבין ולפקח באמצעות תשתית ה-IT על תצרוכת האנרגיה.
מערכות האל-פסק המתקדמות של החברה מותקנות במרכזי הנתונים ובפרויקטים הגדולים בישראל. בנוסף מספקת איטון לדטה סנטרים פסי שקעים מתקדמים ומנוהלים (ePDU), המאפשרים שליטה על האנרגיה המסופקת לשרתים, וכן RACK מודולרי להתקנת שרתים.
הירידה המתמשכת בעלויות אחסון האנרגיה יוצרת הזדמנויות להגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, תוך חיזוק רשת החשמל – הן לצרכנים תעשייתיים והן לצרכנים פרטיים. זאת, על רקע מתן שליטה טובה יותר על צריכת האנרגיה ועל חשבונות החשמל.
איטון משתפת פעולה עם חברות כמו יצרנית הרכב והטכנולוגיה ניסאן (Nissan) ותאגיד האנרגיה AES, ובכך מספקת טכנולוגיות אחסון וניהול אנרגיה מתקדמות ושירותי התקנה מגוונים.
איטון הציגה יחד עם ניסאן את טכנולוגיית ה-xStorage, כאשר הרעיון הבסיסי הוא שימוש במצברים של המכונית החשמלית מתוצרת ניסאן. ה-xStorage מעשיר את רשת החשמל, באמצעות המצברים הממוחזרים שהוצאו מהמכוניות החשמליות לאחר שימוש של עד 3 שנים, והמצברים מגיעים עם אחריות יצרן לחמש שנים נוספות.
לאחר כ-3 שנים של שימוש ברכב, במקום למחזר את המצברים (פירוקם עד הרכבם הכימי), המצברים עוברים בדיקות קפדניות ונשלחים למפעלים של Eaton שם הם עוברים סבב בדיקות נוסף. כל המצברים שאוגרים יותר מ-70% מהאנרגיה כבר אינם מתאימים למכונית, אבל כן מתאימים לשימוש ביתי, מסחרי ותעשייתי, שמאפשר אגירת אנרגיה מפנלים סולריים או כל מקור אנרגיה מתחדשת אחר, ושחרור האנרגיה בשעות שיא הצריכה, וכך מגיעים לחסכון ניכר בעלויות החשמל.
צריכת חשמל מהרשת הארצית בשעות השיא מייקרת את חשבון החשמל וכאן איטון נכנסת לתמונה עם פתרון ה-xStorage. הצרכן יכול להטעין את המצברים במערכת ה-xStorage בשעות השפל, כאשר עלות החשמל נמוכה, ולהשתמש בו לצריכה עצמית או למכור לחברת חשמל בשעות השיא, כאשר המחיר יקר יותר. מבחינה זו הצרכן יכול להרוויח פעמיים – פעם אחת כשחסך בהפרש עלויות בין צריכה בשעות השיא לשעות השפל ובפעם השנייה על ידי ייצוב המתח במתקן באמצעות מערך ה-xStorage.
מימין: שלומי פליוטקל, סמנכ"ל שיווק ומכירות, SMBIT; חיים פימט, קבוצת מילניום ליין פתרונות תקשורת; אילן בר-דוד, יועץ, טריפל-T; אשר בוחניק, מנהל מוצר איטון ב-CMS; פול די-טואל, מנהלת אירועי לקוחות EMEA, איטון מטה בצרפת; ליאור גולן, מנהל סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה, יעל פתרונות משולבים; רותי אביאל, מנהלת ערוצים, איטון ישראל; אמונה, מרצה-מומחה, אדיאל, איטון מטה צרפת; לאקרואה, מרצה-מומחה, איטון מטה צרפת; איציק בן-טוב, מנהל לקוחות, יעל פתרונות משולבים; אתי לוין, זיפקום. צילום: פלי הנמר
תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.
באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.
המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.
מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.
יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.
מכונת הנספרסו עובדת היטב, בלי ניסים לרווחת העובדים והמבקרים באמפרסנד. צילום: פלי הנמר
כבר אמרו על ביבי שהוא בין היחידים שקרא את הפסוק "שונא מתנות יחיה" עד סופו ולא החסיר מילה, כלומר – הפסוק בשלמותו הוא "שונא מתנות יחיה רע". מטבעו של מקום כמו אמפרסנד הוא שאוהבים בו מתנות. כאן נצפה לוח דיגיטלי מתקדם מתנת סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר
יזמת באמפרסנד: עדי וייץ, מייסדת ומנכ"לית מטיילים בכיפה. צילום: פלי הנמר
יזמת נוספת: פייגי שטרן, מעצבת דיגיטל. צילום: פלי הנמר
עוד יזמת: ריקי גוטמן, יועצת שיווק. צילום: פלי הנמר
קבלו את בתיה אליצור, מומחית שיווק ודיגיטל. צילום: פלי הנמר
תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.
באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.
המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.
מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.
יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.
מגדל קונקורד בן 19 הקומות, שבו ממוקם המתחם של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר
מוישי פרידמן (משמאל) ואברהם מינס. צילום: פלי הנמר
צחי שאשא, סטארט-אפיסט והבעלים של סוכנות השיווק הדיגיטלי הרב ערוצי Intouch. צילום: פלי הנמר
מימין: מוישי פרידמן, ממייסדי קמא-טק; סימי ספולטר, מנהל הקהילה של אמפרסנד; וצחי שאשא, הבעלים של Intouch. צילום: פלי הנמר
הנה הטריק-גימיק שמוישי מפליא בו את המבקרים: אברהם מינס והנמר "עלו" על פשקווילים שמאדירים אותם. טוב שהם לא נצפו בתמונה מסמיקים מהנאה. צילום: פלי הנמר
המרפסת של אמפרסנד היא מקום מומלץ להגיע אליו, כי הנוף עוצר נשימה. צילום: פלי הנמר
טריק-גימיק ענק של אבריימי: פלורליזם גם בטוסטרים. צדיק בכשרותו יחיה. צילום: פלי הנמר
המשך יבוא…
באחרונה באה לבקר במאורת הנמר מילי פרי. פרי הנה ד"ר במדעי המידע, יועצת חדשנות, מחקר ופיתוח באיחוד האירופי, חברה בוועדה הציבורית המייעצת של פורום הדירקטורים בישראל ויו"רית אוניברסיטת הבלוקצ'יין הגלובלית, BUG Blockchain University Global. פרי הנה מרצה, מובילה ומאמינה ביכולתה של טכנולוגית הבלוקצ'יין בביזור מוקדי כוח, העצמת המשתמשים, העמקת האמון בפעולות עם עמיתים ושותפים ותרומתה לשינוי וחדשנות בחברה ובכלכלה העולמית.
שוחחנו על הטכנולוגיה פורצת הדרך של הבלוקצ'יין. לדבריה, "הבלוקצ'יין הוא יציר הרשת. בעליו של הבלוקצ'יין היא רשת של אנשים המנוהלת מהמחשב האישי שבו נשמרת רשומה (בלוק) מוצפנת וחתומה דיגיטלית, המופעלת באמצעות אלוגריתם חכם".
"כל בלוק קשור לאלו שלפניו ולאלו שאחריו באופן כזה שאי אפשר לשנותו, לפצחו או לזייפו. מאגר נתונים מבוזר כזה נמצא על מספר רב של מחשבים המסתנכרנים זה עם זה – להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח, מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל את הפעילות או לפקח עליה", היא הוסיפה.
"הבלוקצ'יין , כמו טכנולוגיות דור רביעי נוספות, ישפיע על ציפיות הלקוחות, שיפור המוצרים והשירות, מבנה הארגונים, שיתופי פעולה וחדשנות. טכנולוגיות חדשות, נתונים וניתוח נתונים משנים את הדרך בה פועלים הארגונים מול ללקוחותיהם ואף משנים את המגזרים העסקיים עצמם ומבנה שיתופי הפעולה והחדשנות", אמרה פרי.
Blockchain University Global – BUG שמה לה למטרה לחנך ולהכשיר עובדים, מנהלים ואנשי תוכנה לעולם הבלוקצ'יין בלמידה מקוונת 24 על 7 במגוון קורסים, מתודות ותוכניות המלוות אינפוגרפיקה וחומרי לימוד עשירים ומעשירים.
לדברי פרי, "הביקור אצל פלי מבטיח חבירה עם אנשים ומחשבים שהוא מוסד המוביל חדשנות טכנולוגית עשרות שנים בישראל, וחשיפה למנמרים המנהלים את האסטרטגיה החדשנית והטכנולוגית בארגונים ואמונים על איתור טכנולוגיות פורצות דרך, בחינתן והתאמתן לחזון הארגוני.
מוזמנים להצטרף לקהל הלומדים כאן.