רונן זרצקי וישראכרט – פרידה שכולה אהבה הדדית; חלק ב'

הנהלת ועובדי החברה התכנסו על מנת להיפרד מזרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות הפורש שלה, ולהוקיר את תרומתו הרבה לאורך 10 שנים ● הנמר היה וראה

לאחר 10 שנים בתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, פרש רונן זרצקי לפני כשלושה חודשים. החברה ערכה לו באחרונה מסיבת פרידה, בה הודגשו תרומתו לארגון וההערכה ההדדית בינו לבין עמיתיו בישראכרט.

זרצקי עזב את חברת כרטיסי האשראי לאתגר המשמעותי השלישי בחייו (הראשון היה שורת תפקידים בצה"ל, ובראשם מפקד ממכ"א) – הקמת חברת ייעוץ אסטרטגית-טכנולוגית-עסקית.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

החברה אותם הקים זרצקי נקראת bsd-it. אמנם, משמעותה השם באנגלית היא Business software development and IT consulting, אבל יודעי סוד יודעים לספר שזרצקי בחר לקרוא לה כך בגלל משמעות רוחנית-דתית גדולה יותר: בס"ד (ר"ת בסיעתא דשמיא), או בעזרת השם.

במסגרת החברה, זרצקי כבר רץ ומייעץ לחברות גדולות בשוק במגוון נושאים. בעודו עושה כן, התקשרו אליו החברים ממקום העבודה הקודם וביקשו לערוך לו מסיבת פרידה. הבקשה היחידה של זרצקי הייתה לקיים מסיבה צנועה – גם בכיבוד והתפאורה וגם במספר המשתתפים. לכן, היא נערכה במרפסת חדר האוכל של ישראכרט ולא במקום גדול יותר. השתתפו בה הנהלת החברה, מנהלי ועובדי האגף וגם אני הוזמנתי על ידי החברים המארגנים.

מנהיגות, מקצועיות ואנושיות

המשתתפים לא הפסיקו לשבח את זרצקי על פועלו הכפול בחברה – גם בתחום הניהולי-מקצועי וגם בתחום האנושי ובקהילה. עמדו על תרומתו מנכ"ל החברה, רון וקסלר, וחברי הנהלה נוספים.

הגדיל לעשות המנמ"ר שהחליף את זרצקי, שי ורדי, שהוא גם ידיד אישי שלו שנים רבות. הוא דיבר על הפסגות אליהן הגיע קודמו בתפקיד וציין כי ״אמרת לי שאמשיך לקדם את החברה, אבל בגבהים כאלה האוויר דליל״.

גם רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, שיחד עם זרצקי הקים פרויקט ERP במהירות שיא של 13 חודשים, דיבר על הכישורים הייחודיים של בעל השמחה "כאסטרטג מחשוב מהטובים בארץ וכאיש שיודע לנהל דברים מלמעלה אבל גם לרדת לפרטים ולוודא ביצוע בזמן קצר של הגעה לשוק". גם הוא הזכיר בדבריו את פעילותו הרבה של זרצקי למען הקהילה ואף אמר ש-"אם הוא ימשיך בדרכו זו, לא ירחק היום והוא ידליק משואה ביום העצמאות״.

וקסלר, ידיד ותיק של זרצקי עוד מתקופת היותם סמנכ״לים מקבילים בישראכרט, לפני כארבע שנים, ציין את תרומתו להישגי החברה בעשור האחרון והדגיש את מעורבותו העסקית בה לאורך שנים, שהתבטאה בתוצאות המרשימות של האגף הטכנולוגי.

אנשי האגף ומנהליו עמדו בדבריהם על רוח המנהיגות של מנהלם הפורש, שהוביל אותם להצטיינות, לחדשנות ולהישגים, תוך ראיית הפרט והמשפחה שמאחוריו בכל מקום ובכל זמן. הם אמרו כי הם רוחשים לו אהבה והוקרה, והוסיפו כי שמחו לעבוד איתו לאורך השנים הללו.

"חובת המנמ"ר: להעביר את המקל טוב יותר למחליפו"

זרצקי הודה למברכים, וציין את חובתו של כל מנמ״ר לקחת את המקל מקודמו ולהעביר אותו טוב יותר לזה אחריו.

הוא הזכיר את אירוע נפילת המקל לאצניות האמריקניות במהלך מרוץ השליחים באולימפיאדת בייג'ינג 2008. "צריך לא להעביר את המקל לבא בתור ללא נפילה, אלא לנהוג כפי שהאמריקניות נהגו באולימפיאדה הנוכחית: הן למדו את הלקח, הגישו ערעור, זכו בו ולבסוף ניצחו", אמר. לדבריו, הפקת לקחים היא נדבך חשוב בעבודה של כל מנהל ושל כל ארגון, "על מנת לא ליפול שנית במקומות בהם נפלנו בעבר. כל תפקיד הוא זמני והדבר החשוב עבור מנהל הוא לתרום את חלקו בזמן שהוא בתפקיד, להשביח את המקום ולהעביר את המקל הלאה באהבה, עם פרגון גדול לבא אחריו".

בהמשך הודה זרצקי בחום רב לאשתו, איריס, על הליווי רב השנים ועל הדחיפה לעבור לתפקיד הבא – ייעוץ. ״החלטתי, כמי שעוסק רבות בנתינה, לתת לאנשים אחרים את הבמה, לעמוד מאחוריהם ולייעץ להם בתחומי האסטרטגיה המחשובית-עסקית, הטרנספורמציה הדיגיטלית, הפיתוח העסקי ושאר הנושאים החמים בשוק, ולתרום להם מניסיוני הרב, כדי שיצליחו", אמר.

ואכן, הוא עושה זאת בימים אלה מול חברות גדולות בישראל, כמו גם מול קרנות הון-סיכון וסטארט-אפים, בהם כאלה שטיפח במסגרת ישראכרט. לסיום האירוע קיבל זרצקי ספר עם תמונות, סיפורים וברכות ממנהלים ועובדים באגף הטכנולוגיות.

היטיבה לסכם את הדברים אחת המנהלות באגף באומרה: "הפרידה מזרצקי היא פרידה שכולה אהבה הדדית״.

מימין: ז'ניה, מנהלת מחלקת פיתוח בישראכרט; צ'יקו, מנהל תשתיות בכיר; מייק שורקנד, לשעבר מנהל תשתיות בכיר בישראכרט; וחיים הבל, ראש צוות באגף הטכנולוגיות של החברה.


מוטי קראוס
, תוכניתן בכיר והמנחה הקבוע באירועי האגף.


מימין: מירה יהודאי, מנהלת מחלקת רכש ותקציבים באגף הטכנולוגיות של ישראכרט, לצד זרצקי.


מימין: סיגל ברוך, מנהלת מחלקה בכירה באגף הטכנולוגיות של ישראכרט, לצד שי ורדי, מחליפו של זרצקי, אורן כהן ואיילת פרבר.


מימין: עירית צורף, מנהלת OCIO באגף הטכנולוגיות של ישראכרט, אירית בטאט, מנהלת אמריקן אקספרס בישראל, ורונן זרצקי.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

המשך יבוא…

באו לבקר במאורת הנמר: פול הופר, מנכ"ל גיגמון, והצוות הישראלי של החברה

לפני כחצי שנה סיפרנו לכם, באנשים ומחשבים, על פתיחת הפעילות של גיגמון (Gigamon) בישראל, ביחד עם Arrow ECS.

במסגרת ביקורו בישראל של פול הופר, מנכ״ל גיגמון, נפגשתי עימו ועם הצוות הישראלי של החברה לשיחה על תחום נראות הרשת, על הפעילות העולמית של החברה ועל ההתקדמות בארץ. הראיון המלא יפורסם בקרוב.

גיגמון היא מובילת שוק עולמית בתחומה, עם קצב גידול מרשים של 45% שנה אחר שנה ונתוני מכירות גדולים פי 2.5 מהמתחרה הקרובה ביותר. הופר מייחס את ההצלחה למיקוד בתחום אחד והצטיינות בו וטוען כי "גיגמון מספקת את פתרון נראות הרשת המוכח, המקיף, העמוק והגמיש ביותר שקיים בתחום, תוך דגש על החזר השקעה גבוה והוספת יכולות בלתי פוסקת".

עוד הוא ציין כי "בשנתיים האחרונות בלבד הצגנו יותר מ-300 תכונות חדשות המוטמעות על ידי לקוחותינו, והדבר מתורגם להצעה בעלת ערך גבוה עבורם. 70% מחברות הפורצ'ן 100 (Fortune 100) משתמשות במוצרינו. ההשקעה שלנו במחקר ופיתוח עצומה, באחרונה הצגנו מענה לסביבת NSX VMware ובנובמבר הקרוב נשיק פתרון ראשון מסוגו ל-AWS".

יוסי עטיה, מהנדס מערכת בכיר אזורי, וכפיר בירנבוים, מנהל הפעילות האזורית של גיגמון, אמרו כי יש בישראל "הצלחה יוצאת דופן לצד ביקוש הולך וגובר" למוצריה של החברה. "מרגע פתיחת הסניף המקומי, בדצמבר האחרון, לקוחות מרכזיים מכלל המגזרים בחרו לשלב את פתרונות גיגמון בליבת מרכזי הנתונים ומערכי הסייבר שלהם", אמרו.

רונן זרצקי וישראכרט – פרידה שכולה אהבה הדדית; חלק א'

הנהלת ועובדי החברה התכנסו על מנת להיפרד מזרצקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות הפורש שלה, ולהוקיר את תרומתו הרבה לאורך 10 שנים ● הנמר היה וראה

לאחר 10 שנים בתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, פרש רונן זרצקי לפני כשלושה חודשים. החברה ערכה לו באחרונה מסיבת פרידה, בה הודגשו תרומתו לארגון וההערכה ההדדית בינו לבין עמיתיו בישראכרט.

זרצקי עזב את חברת כרטיסי האשראי לאתגר המשמעותי השלישי בחייו (הראשון היה שורת תפקידים בצה"ל, ובראשם מפקד ממכ"א) – הקמת חברת ייעוץ אסטרטגית-טכנולוגית-עסקית.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

החברה אותם הקים זרצקי נקראת bsd-it. אמנם, משמעותה השם באנגלית היא Business software development and IT consulting, אבל יודעי סוד יודעים לספר שזרצקי בחר לקרוא לה כך בגלל משמעות רוחנית-דתית גדולה יותר: בס"ד (ר"ת בסיעתא דשמיא), או בעזרת השם.

במסגרת החברה, זרצקי כבר רץ ומייעץ לחברות גדולות בשוק במגוון נושאים. בעודו עושה כן, התקשרו אליו החברים ממקום העבודה הקודם וביקשו לערוך לו מסיבת פרידה. הבקשה היחידה של זרצקי הייתה לקיים מסיבה צנועה – גם בכיבוד והתפאורה וגם במספר המשתתפים. לכן, היא נערכה במרפסת חדר האוכל של ישראכרט ולא במקום גדול יותר. השתתפו בה הנהלת החברה, מנהלי ועובדי האגף וגם אני הוזמנתי על ידי החברים המארגנים.

מנהיגות, מקצועיות ואנושיות

המשתתפים לא הפסיקו לשבח את זרצקי על פועלו הכפול בחברה – גם בתחום הניהולי-מקצועי וגם בתחום האנושי ובקהילה. עמדו על תרומתו מנכ"ל החברה, רון וקסלר, וחברי הנהלה נוספים.

הגדיל לעשות המנמ"ר שהחליף את זרצקי, שי ורדי, שהוא גם ידיד אישי שלו שנים רבות. הוא דיבר על הפסגות אליהן הגיע קודמו בתפקיד וציין כי ״אמרת לי שאמשיך לקדם את החברה, אבל בגבהים כאלה האוויר דליל״.

גם רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, שיחד עם זרצקי הקים פרויקט ERP במהירות שיא של 13 חודשים, דיבר על הכישורים הייחודיים של בעל השמחה "כאסטרטג מחשוב מהטובים בארץ וכאיש שיודע לנהל דברים מלמעלה אבל גם לרדת לפרטים ולוודא ביצוע בזמן קצר של הגעה לשוק". גם הוא הזכיר בדבריו את פעילותו הרבה של זרצקי למען הקהילה ואף אמר ש-"אם הוא ימשיך בדרכו זו, לא ירחק היום והוא ידליק משואה ביום העצמאות״.

וקסלר, ידיד ותיק של זרצקי עוד מתקופת היותם סמנכ״לים מקבילים בישראכרט, לפני כארבע שנים, ציין את תרומתו להישגי החברה בעשור האחרון והדגיש את מעורבותו העסקית בה לאורך שנים, שהתבטאה בתוצאות המרשימות של האגף הטכנולוגי.

אנשי האגף ומנהליו עמדו בדבריהם על רוח המנהיגות של מנהלם הפורש, שהוביל אותם להצטיינות, לחדשנות ולהישגים, תוך ראיית הפרט והמשפחה שמאחוריו בכל מקום ובכל זמן. הם אמרו כי הם רוחשים לו אהבה והוקרה, והוסיפו כי שמחו לעבוד איתו לאורך השנים הללו.

"חובת המנמ"ר: להעביר את המקל טוב יותר למחליפו"

זרצקי הודה למברכים, וציין את חובתו של כל מנמ״ר לקחת את המקל מקודמו ולהעביר אותו טוב יותר לזה אחריו.

הוא הזכיר את אירוע נפילת המקל לאצניות האמריקניות במהלך מרוץ השליחים באולימפיאדת בייג'ינג 2008. "צריך לא להעביר את המקל לבא בתור ללא נפילה, אלא לנהוג כפי שהאמריקניות נהגו באולימפיאדה הנוכחית: הן למדו את הלקח, הגישו ערעור, זכו בו ולבסוף ניצחו", אמר. לדבריו, הפקת לקחים היא נדבך חשוב בעבודה של כל מנהל ושל כל ארגון, "על מנת לא ליפול שנית במקומות בהם נפלנו בעבר. כל תפקיד הוא זמני והדבר החשוב עבור מנהל הוא לתרום את חלקו בזמן שהוא בתפקיד, להשביח את המקום ולהעביר את המקל הלאה באהבה, עם פרגון גדול לבא אחריו".

בהמשך הודה זרצקי בחום רב לאשתו, איריס, על הליווי רב השנים ועל הדחיפה לעבור לתפקיד הבא – ייעוץ. ״החלטתי, כמי שעוסק רבות בנתינה, לתת לאנשים אחרים את הבמה, לעמוד מאחוריהם ולייעץ להם בתחומי האסטרטגיה המחשובית-עסקית, הטרנספורמציה הדיגיטלית, הפיתוח העסקי ושאר הנושאים החמים בשוק, ולתרום להם מניסיוני הרב, כדי שיצליחו", אמר.

ואכן, הוא עושה זאת בימים אלה מול חברות גדולות בישראל, כמו גם מול קרנות הון-סיכון וסטארט-אפים, בהם כאלה שטיפח במסגרת ישראכרט. לסיום האירוע קיבל זרצקי ספר עם תמונות, סיפורים וברכות ממנהלים ועובדים באגף הטכנולוגיות.

היטיבה לסכם את הדברים אחת המנהלות באגף באומרה: "הפרידה מזרצקי היא פרידה שכולה אהבה הדדית״.

אורלי עופרי, מנהלת מחלקת מערכות ייעודיות בישראכרט וחברת הנהלת גשר של אור.

מימין: אורן כהן-בוטנסקי, מנהל מערך פועלים בטלפון בבנק הפועלים ועד לאחרונה סמנכ"ל מכירות ושירות בישראכרט, ורונן זרצקי.

מימין: דניאל, ראש צוות תוכנה בישראכרט; יונתן לופו, מנהל הדיגיטל של החברה; איריס זרצקי, רעייתו של רונן; עמוס בר סלע, לשעבר מנהל אבטחת מידע באגף הטכנולוגיות של ישראכרט; וקובי בית הלחמי, מנהל מערך ה-CRM וסגן מנהל מחלקת הפיתוח בחברה.


מימין: הגר בן עזרא, רון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט, ועמי אלפן, סמנכ"ל רגולציה בחברה.


הרב נוישטאט, שמעביר בישראכרט שיעור שבועי ומכונה "הרב גוגל", בגלל ידיעותיו, מכבד את זרצקי בהגעה מפתיעה לאירוע.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

המשך יבוא…

"המדינה צריכה לתת תמריצים לחברות היי-טק שיעסיקו תלמידים"

"עליה לתת הטבות כדי להביא את החברות להכרה בצורך לקבל תלמידים לסטאז'", אמרו עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית קבוצת עמל, ועמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל ● עו"ד דום עיני הוסיפה כי "מערכת החינוך צריכה להעניק לתלמידים את הכלים של המחר"

"אחד התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך הוא להעניק לבני הנוער את הכלים המתאימים ביותר, כולל הטכנולוגיים, כדי להכין אותם באופן הראוי ביותר לעולם המחר ולפתוח בפניהם אופק של עתיד מבטיח", כך אמרה עו"ד רוית דום עיני, מנכ"לית קבוצת עמל.

עו"ד דום עיני אמרה את הדברים בראיון משותף לאנשים ומחשבים עם עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל. השניים שוחחו על שיתוף הפעולה ביניהם ועל החשיבות העצומה, לדבריהם, בחינוך למדעים כבר מגיל צעיר.

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל

"לימודי המדעים והנחלת האהבה למקצועות אלה הם שיבטיחו שנשמור על מקומנו המכובד במפת ההיי-טק העולמית. הילדים של היום הם הדור הבא של העובדים בתעשיית ההיי-טק וחשוב לטפח אותם כבר מגיל צעיר, על מנת שתעשייה זו תמשיך להוביל את מגזר הייצוא הישראלי." אמר דובר.

כיצד כל אחד מכם פועל בנושא?
דום עיני: "בעידן של עולם המשתנה ללא היכר, עידוד החינוך המדעי והטכנולוגי הוא בנפשנו, כחברה וכמדינה. זהו מוטיב מרכזי באג'נדה שאני מובילה ברשת עמל בשנים האחרונות. למדע ולטכנולוגיה השפעה מכרעת על עולמנו, שרק הולכת ומתעצמת ככל שחולף הזמן. אבל כדי שבני הנוער שלנו יימשכו לעולם זה, חשוב לטפח אצלם את חדוות הלימוד ולקרב אותם לכך באמצעות יצירת חוויה לימודית מהנה ומרתקת.

מתוך גישה זו, יזמתי מרכזי יזמות שמחוברים לחברות היי-טק בסביבתם של בתי הספר. בני הנוער לומדים שם יזמות ומפתחים פרויקטים, תוך התמקדות בביו-רפואה, סייבר, עיצוב תעשייתי ופיתוח אפליקציות. מדובר במהלך שמטרתו היא חינוך ליזמות ושילוב בתעשייה, שיוצר חיבור אמיתי לעולם המדע והטכנולוגיה.

מרכזי המצוינות של עמל מצוידים במעבדות וסדנאות למידה המאפשרות התנסות מעשית, מהכוח אל הפועל, בשילוב מדריכים מקצועיים בתחום. בד בבד, נערכים מפגשים עם קואוצ'רים מעולם ההיי-טק והתעשייה".

דובר: "אנחנו בקבוצת יעל ואני באופן אישי רואים ערך עליון בקידום החינוך בכלל והחינוך הטכנולוגי בפרט. הדבר בא לידי ביטוי הן בקידום פרויקטים בתחום ובפעילויות התנדבותיות אותן אנחנו מבצעים בגופי חינוך שונים.

החיבור של קבוצת יעל לרשת עמל נוצר בזכות מעורבותינו בפרויקט יזמות חינוכית, שאותו ליווינו כמנטורים טכנולוגיים. אני מאמין שלחברות הטכנולוגיה יש אחריות לקדם את דור העתיד, כיוון שהנכס העיקרי שלהן הוא ההון האנושי".

אילו פעולות נערכות בבתי הספר לאורך השנה המעודדות לימודי מדעים?
דום עיני: "אנחנו מאפשרים מגוון רחב של מגמות מדעיות וטכנולוגיות, בין אם מדובר בלימודי ביו-רפואה והנדסת חשמל ובין אם בלימודי הנדסת מכונות. בבתי הספר של עמל נלמדים מקצועות מדעיים ברמה מוגברת וכן מקצועות טכנולוגיים מבוססי מדע, כמו ביו-טכנולוגיה והנדסת תוכנה.

בנוסף, אנחנו מעודדים את היצירתיות של התלמידים, פועלים לגירוי הסקרנות שלהם ומקנים להם כלים לחשיבה יצירתית ולהעמקת ההיכרות והחשיפה שלהם לעולם המדע והטכנולוגיה.

כדי לעודד את החינוך המדעי-טכנולוגי, חייבים להתחבר לעולם של התלמידים ולטכנולוגיות שבהן הם משתמשים.

אנחנו מפעילים תוכניות מיוחדות להעלאת אחוז לומדי חמש יחידות במתמטיקה ואנחנו רואים את התוצאות. רשת עמל מפעילה גם שתי קהילות מורים וירטואליות – אחת בפיזיקה, בשיתוף מכון ויצמן, ואחת במתמטיקה, בשיתוף אוניברסיטת חיפה. כמו כן, אנחנו מאוד מעודדים בנות להשתלב בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים. אחת הבעיות ששמנו לנו למטרה להתמודד איתן היא הסרת מכשולים תודעתיים וחסמים רגשיים המונעים מהבנות להשתלב בתחומי המדעים והטכנולוגיה. אני רואה חשיבות רבה בכניסה של בנות לתחומים אלה ומאמינה שבחירה במקצועות המדעיים-טכנולוגיים תפתח בפניהן מרחב הזדמנויות להשתלבות מוצלחת בעולם התעסוקה".

מה עושים בקבוצת יעל בנושא?
דובר: "הפעילות שלנו מגוונת למדי: העסקת בני נוער בחופשות, ליווי פרויקטים באקדמיה ובתיכון, מתן הזדמנות לצעירים להיקלט ולצבור ניסיון בשורותינו ופרויקט האוניברסיטה שלנו, שמעשיר את הידע של עובדי קבוצת יעל. הפעילויות שלנו ישפיעו על עתידם של אותם צעירים".

האם הפעילויות שעורכים בקבוצת עמל מיועדות רק לתלמידים הלומדים במגמות הריאליות או שאתם מעודדים את כלל התלמידים לקחת בהן חלק?
דום עיני: "אנחנו מעודדים את כלל התלמידים להיחשף לתחומי המדע והטכנולוגיה, מתוך תקווה שחלקם לפחות יגלה עולם חדש עם אינספור אפשרויות לפיתוח קריירה עתידית. הניסיון שלנו מראה שככל שמקרבים את בני הנוער לתחומים הללו, כך גדל העניין שלהם ללמוד במגמות המדעיות והטכנולוגיות".

האם חשוב שמוסד לימודי ישתף פעולה עם התעשייה בתחום?
דום עיני: "רק שיתוף פעולה מלא של מערכת החינוך עם התעשייה יכול להבטיח הכשרת דור שישתלב בהצלחה, בייחוד בעולם מדעי וטכנולוגי, שהוא כל כך דינמי. שילוב התעשייה בכלל וההיי-טק בפרט בתוכניות הלימוד הוא חיוני, כדי לחשוף בפני התלמידים עולם תוכן מגוון ועשיר, ובעיקר כיישום מעשי ללימודי המדע והטכנולוגיה. רק דרך התנסות וחיבור אמיתי עם עולם התעשייה נוכל לחולל שינוי מהותי. ככל שנשכיל לחשוף את בני הנוער כבר מגיל צעיר מאוד לעולם האמיתי של התעשייה, כך נמנע בעתיד מחסור בכוח אדם איכותי בענף ההיי-טק. צריך להתחיל בכך בבתי הספר, וזאת אנחנו עושים".

השניים ציינו ש-"כיום, החיבור בין ההיי-טק לבתי הספר נעשה על בסיס פרטני ולא כחלק ממדיניות מוסדרת כוללת. הדבר מותנה ברצונם הטוב של מנכ"לי החברות וביכולת של בתי הספר או רשתות החינוך ליצור קשרים ולחבר את התלמידים לעולם האמיתי. מה שדרוש הוא שינוי ברמה המערכתית – שהממשלה תיתן תמריצים משמעותיים למפעלי תעשייה מתקדמת שיעסיקו תלמידים. יש הכרח לתת פטורים ממיסוי או להעניק הטבות שונות למפעלים, על מנת להביא אותם להכרה בצורך לקבל תלמידים לסטאז' ולהתנסות אמיתית בתעשייה, כפי שקורה ברוב מדינות אירופה. בראייה מערכתית, כולם ייצאו מכך נשכרים".

לסיכום אמרה דום עיני כי "הדרך שאותה אנחנו מובילים כיום בקבוצת עמל תורמת תרומה חשובה להצמחת דור חדש של אנשי מדע, היי-טק וטכנולוגיה. הם ייתנו תנופה משמעותית מאוד לתעשיית ההיי-טק ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל, והם עצמם יצעדו לעבר עתיד מבטיח ויחושו ביטחון בערך העצמי שלהם".

עם המנמ"ר על הגג של עזריאלי

שיחה עם ישראל רוזלי, מנמ"ר קבוצת עזריאלי ● על רקע הנוף היפה שמשתקף מגג הבניין העגול הוא מדבר על הקבוצה ועל אתגרי המנמ"ר

יום בהיר ויפה קידם את פניו של ישראל רוזלי, מנמ"ר קבוצת עזריאלי, ואת פניי כשעלינו על גג המגדל העגול במגדלי עזריאלי בתל אביב. ניתן לראות משם נוף מרהיב – את גוש דן וכמובן את הים.

קבוצת עזריאלי היא חברת נדל"ן מניב מהגדולות בישראל. החברה עוסקת בבנייה ובפיתוח של נכסי נדל"ן בארץ ובחו"ל, וכן בתחום הדיור המוגן.

רוזלי הוא בן 47, נשוי ואב ל-2. לפני שהגיע לקבוצת עזריאלי הוא שימש כמנהל מחלקת ה-Helpdesk וכסגן המנמ"ר בארנסט אנד יאנג (E&Y) ישראל.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

לדבריו, "הקבוצה רואה בשילוב טכנולוגי-דיגיטלי חלק אינטגרלי בהתקדמות שלה. אני מוצא בצמיחתה של החברה הזדמנויות רבות ואתגרים. כל פרויקט כולל גם את החידושים הטכנולוגיים והדיגיטליים. האפשרות להיות חלק מהשינויים של ה-IT הקלאסי מהווה אתגר רב וממלאת בסיפוק עצום".

ממרומי המגדל העגול של עזריאלי ישבנו, רוזלי ואני, וקיבלנו פרופורציה על עבודתנו. כמו שרואים מסביב, השאיפה היא תמיד לאתגרים ועשייה רבים יותר.

רוזלי מסכים עם הקביעה שתפקידו של המנמ"ר הוא לצמוח עם החברה להיות שותף מלא בעשייה ובבנייה. אולם, לדבריו, "עם כל העשייה והסיפוק, צריך לראות ולדעת גם את העבר ואיך הכול התחיל".

הוא דיבר על אתגרי המנמ"ר בעידן הנוכחי ואומר כי הם "צמחו, והולכים וצומחים. כמו המגדלים מסביב, עשייתו ותפקידו השתנו וממשיכים להשתנות. מנמ"רים רואים רחוק יותר וגבוה יותר. העשייה שלהם לא נפסקת, וכך גם הלמידה, האתגרים והטכנולוגיות".

 

הנמר על גג אותו מגדל כשגבו לעבר, אל עבר בניינה הקודם של יבמ (IBM) ישראל, לפני שעברה לפתח תקווה. כיום זהו בניין רמות אינווסטמנטס. הנמר עבד בשירות יבמ בשנות ה-70', עד לפני 35 שנים.


רוזלי במשרדו במגדלי עזריאלי, נצפה קורא במגזין מנהיגים של קבוצת אנשים ומחשבים. על שער המגזין מתנוססת תמונתו של נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור, המצוטט בכתבת השער כאומר" "מנמ"רים, הזריקו חדשנות לארגוניכם".


ממרומי מגדלי עזריאלי, במבט מזרחה, נגלים משרדיה של קבוצת אנשים ומחשבים, בקומה העליונה של מגדל הפניקס בגבעתיים (במרכז התמונה). מאורת הנמר שוכנת בפינה הצפונית-מערבית ומשקיפה מערבה, למגדלי עזריאלי.

באו לבקר במאורת הנמר: חיים כהן ורון דוידי, קמינריו

אל מאורת הנמר הגיעו לביקור בשבוע האחרון שני מנהלים צעירים ודינמיים – חיים כהן ורון דוידי מחברת אחסון ה-All-flash קמינריו.

החברה הוקמה ב-2010 ועל אף שהמטה שלה נמצא כיום בנידהאם, מסצ'וסטס, שורשיה נטועים עמוק באזור ההיי-טק של יקנעם, עם מרכז פיתוח וחדשנות בו מועסקים יותר מ-200 עובדים. אחדים אנשי ההנהלה, ובראשם המנכ"ל, דני גולן, עובדים חלק מהזמן מהמשרדים ביקנעם, כך שבהחלט ניתן לראות אותם שם לא מעט.

כהן הוא מנהל מכירות קמינריו בישראל ודוידי הוא מנהל הפיתוח העסקי של החברה באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). לדברי כהן, הלקוחות הרבים של החברה בארץ מרוויחים מהקרבה אל אנשי הפיתוח, שמאפשרת להם ליהנות מידע ומומחיות שמגיעים ממקור ראשון – מה שלא תמיד נמצא בהישג יד כשמדובר בחברות גלובליות עם סניף ישראלי.

השניים סיפרו לי שקמינריו מגדירה מחדש את העתיד של הדטה סנטרים המודרניים, והפתרון שלה מאפשר לארגונים להצליח בעולם ה-On demand של היום ומכין אותם לטפל באופן חלק בחידושים של מחר.

קמינריו עושה זאת באמצעות מערך ה-Kaminario K2 all-flash, שמספק אג'יליות, סקלאביליות, ביצועים ויתרונות כלכליים אותם דורשים דטה סנטרים כדי להתמודד עם עולם דינמי מוכוון ענן ועם גישה בזמן אמת לנתונים – בכל מקום ובכל זמן.

לדברי דוידי, מאות לקוחות בעולם מסתמכים על Kaminario K2 כדי להעצים את היישומים הקריטיים שלהם ולהגן על האקו-סיסטם הדיגיטלי שלהם.

בא לבקר במאורת הנמר: מוישי פרידמן, קמא-טק

נושא שילובם של חרדים בתעשיית ההיי-טק הישראלי נמצא באחרונה על הפרק, והולך וצובר תאוצה. חברות מבינות את היתרונות שבהעסקתם. מי שמשדך אותן עם אוכלוסיה זו הוא מיזם קמא-טק, שמוישי פרידמן, מייסד שותף והמנכ"ל שלו, הגיע באחרונה לבקר במאורת הנמר.

פרידמן סיפר לי את סיפורו: "לפני שש שנים, כשהקמתי את הסטארט-אפ Clipop והסתובבתי בכנסים ובמפגשים, חשתי תחושה של זרות. במקומות רבים הייתי היזם החרדי הראשון שדרך אי פעם על מפתן הדלת, אנשים רבים הסתכלו עליי כמו חייזר, לעתים בסקרנות אך על פי רוב בחשדנות ואף בעוינות. הרגשתי שכל הדלתות סגורות בפניי".

הוא אמר כי התפנית הגיעה כש-"באותו הזמן נפגשתי במקרה בכנס גדול עם ד"ר יוסי ורדי, שנחשב לאחד מאבות ההיי-טק הישראלי, וסיפרתי לו על הקשיים שאני נתקל בהם. ד"ר ורדי אמר לי ששילוב חרדים בהיי-טק הוא משימה לאומית ושהוא רוצה לסייע בעניין. הוא הכיר לי את זיקה אב-צוק מסיסקו (Cisco) ושלושתנו הקמנו ביחד את מיזם קמא-טק, על מנת לסייע לשילוב חרדים בענף".

"פנינו למספר גופים מובילים בהיי-טק", הוסיף, "לחברות ענק כמו סיסקו, מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google), לקרנות הון-סיכון כמו פיטנגו, קיינן ו-וינטאג', ולעוד גופים רבים, והקמנו קואליציה של קרוב ל-80 חברות וקרנות הון-סיכון שנרתמו לסייע במשימה. אנחנו פועלים לעזור בשילוב חרדים בחברות הגדולות כמהנדסים ומתכנתים, כמו גם לקיום הכשרות טכנולוגיות בתחומים שונים לחרדים, למשל פיתוח אפליקציות, Big Data וסייבר, ומקיימים הרבה סדנאות, כנסים ומפגשים. הארגון מטפל כיום ביותר מ-6,000 גברים ונשים מהמגזר החרדי, שפנו אלינו ומעוניינים בעזרה בהשמה או בקבלת הכשרות שונות".

"יש צמיחה של יזמות בעולם החרדי"

"אולם", לדבריו, "גולת הכותרת שלנו היא הפעילות לעידוד יזמות טכנולוגית. התחלנו לקיים הרצאות, מפגשים, אירועים, כנסים ותחרויות ליזמים חרדים, ובהמשך הקמנו את מאיץ הסטארט-אפים החרדי הראשון".

פרידמן ציין כי "כיום, כעבור שש שנים, יש צמיחה מסחררת של יזמות טכנולוגית בעולם החרדי. באירוע שעשינו עם גוגל בתחילת 2013 איתרנו בקושי חמישה יזמים חרדים על מנת שיציגו; לתחרות סטארט-אפים שערכנו בסוף 2013 עם מיקרוסופט ופיטנגו של חמי פרס נרשמו 20 יזמים; למחזור הראשון של המאיץ שלנו, שהוקם בסיועם של פרופ' אמנון שעשוע והמשקיע יזהר שי בתחילת 2015, נרשמו 220 סטארט-אפים; ובמחזור השני, שהחל בראשית 2016, כבר השתתפו 450 סטארט-אפים חרדים".

הוא פירט על האקסלרטור של קמא-טק: "המאיץ בנוי במודל מיוחד, בו חברות סטארט-אפ מצליחות מאמצות חברות הזנק חרדיות. סטארט-אפים גדולים נרתמו למיזם, ביניהם Wix ,Outbrain Taboola ,LiveU ,Plarium ,SQream ,ClickTale ו-OurCrowd. זהו מודל חדשני, שמאפשר ליזמים חרדים בתחילת דרכם ללמוד מהיזמים הטובים ביותר ומקנה להם גישה ישירה ללב האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי".

"בוגרי המחזור הראשון כבר גייסו יחד 7.2 מיליון דולר ומעסיקים 80 עובדים", אמר פרידמן. "באופן יחסי לאקסלרטורים אחרים, אלה נחשבים מספרים מרשימים ביותר, שמצביעים על כך שיש יזמים חרדים מצוינים שרק חיכו לקבל את ההזדמנות. תעשיית סטארט-אפים חרדית הולכת ומוקמת במהירות מול העיניים שלנו".

הוא ציין כי "באחרונה התחלנו בגיוס מועדון משקיעים, שישקיע בסטארט-אפים בוגרי המאיץ של קמא-טק, ושורה ארוכה של בכירי ההיי-טק הישראלי הצטרפו למועדון והשקיעו יחד יותר משני מיליון דולר. ביניהם נמצאים מנכ"לי מיקרוסופט ופייסבוק (Facebook) ישראל, מייסדי Wix, קלטורה ו-Plarium, וכן משקיעי הון-סיכון ואנג'לים מובילים כמו גיגי לוי, חמי פרס, דב מורן ויזהר שי".

הוא סיכם באמרו כי "אנחנו רואים תהליך מבורך של הרבה רצון טוב מצד תעשיית ההיי-טק לסייע והתעוררות של צעירים מהציבור החרדי, שפונים לעולם ההיי-טק והיזמות. אמנם, באופן יחסי המספרים עדיין קטנים ודרך ארוכה עוד לפנינו, אבל המגמה חיובית ונותנת הרבה תקווה. אני שמח שמעתה, קבוצת אנשים ומחשבים תסייע לנו להפיץ את הבשורה ולהפיק אירועים מעולים לקהילה המיוחדת שלנו".

בא לבקר במאורת הנמר: אורי לביא, PicScout

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר אורי לביא, מנכ"ל PicScout.

לביא סיפר לי ש-PicScout מיישמת שיטות חדשניות מתחום הבינה המלאכותית (AI) – למידה עמוקה (Deep Learning), טכנולוגיות מתקדמות של ניתוח תמונה ואנליטיקות – בכדי לעזור לחברות וליחידים להבין את השפעת התוכן הוויזואלי שלהם.

באמצעות טכנולוגיות אלה החברה סורקת את מרחב האינטרנט, ומקבלת מיפוי מלא של מופעי התמונות ומאפייני השימוש בהן ברשת. מיפוי כזה מאפשר ניתוח והבנה של טרנדים, והשפעות על משתמשים. במילים פשוטות, החברה מפיקה בעבור לקוחותיה תובנות ויזואליות בעלות השפעה כלכלית אדירה.

מוצרי הדגל של החברה הם Insights for Everyone ו-Insights for Business. לביא אמר כי המוצרים הללו מספקים יכולות של ניתוח תוכן ויזואלי ברחבי הרשת, על מנת לוודא אפקטיביות והשפעה של תוכן זה. המוצר Insights for Business מאפשר לחברות לשמור על איכות המוצרים, בלעדיות המיתוג וההשקה, והמוצר Insights for Everyone יכול לעזור לכל צרכן, מצלם מקצועי ועד הורה שמחפש תמונות של ילדיו, להבין מי ואיך משתמשים בתמונות שלו. מוצרים אלה הם אבולוציה של מוצרים ראשונים שסיפקה החברה בתחילת דרכה בתחום של הגנה על זכויות יוצרים. המוצרים הללו בעיקר תמכו באיתור שימוש בתמונות בעלות זכויות יוצרים ברשת.

בנוסף, החברה מציעה את PicScout Visual API – שירות API שמאפשר לחברות רבות להיעזר באינטליגנציה שפיתחה PicScout לאורך שנים על מנת לשלב טכנולוגיה כזו במוצרים שלהם. מדובר בחברות במגוון תחומים, מהמגזר הביטחוני ועד למגזר הקמעוני. החברה גם מחזיקה במנוע חיפוש התמונות ברישיון הגדול ביותר בעולם.

המטה המרכזי של החברה ממוקם בהרצליה פיתוח וכולל כ-70 עובדים, ששותפים להישגים רבים. כך, לדוגמה, סיפר לביא, החברה יצרה באחרונה קשרים עסקיים עם חברות בינלאומיות כמו אדידס (Adidas) ונייקי (Nike), שמבקשות לאמץ את מוצריה.

לביא הוא בעל 15 שנות ניסיון בעולם הטכנולוגי וניכר שהוא מביא עמו גישה ניהולית ששמה במרכז חדשנות מתמדת, שמתבטאת במוצריה האחרונים של החברה. מאז שמונה לתפקיד המנכ"ל, הוא הגדיל פי ארבעה את הכנסות החברה ויותר מהכפיל את כמות העובדים שלה.

לצד זאת, שוחחנו במהלך הפגישה על הפן החינוכי בפעילותה של PicScout. לביא ציין באוזניי שהחברה מובילה תוכניות לפיתוח קריירה ותוכניות חונכות לסטודנטים, שמחזקות את הקשר בין האקדמיה לתעשייה. כמו כן, החברה יוזמת תוכנית הכשרה לבני 50+ שבאה להחזיר אותם למעגל העבודה.

המהפכה בדרך

במבט לעתיד, לביא מאמין ש-PicScout תעזור לייצר מהפכה בתחום של טרנדים ואנליזות של תמונות ו-וידיאו, ותסייע לאנשים להיחשף למידע המותאם יותר לצרכים ולרצונות שלהם. הוא חוזה שהפתרונות שלה יהוו נדבך מרכזי עבור כל חברה שתרצה ליצור קשר טוב יותר עם לקוחותיה בעזרת שימוש בתוכן ויזואלי.

"כמות המידע הקיימת בעולם, ובמיוחד תכנים ויזואליים, גדלה בצורה אקספוננציאלית", אמר לביא. "כתוצאה מכך, אנשים מוצפים במרחב הדיגיטלי וזה מייצר פער שמקשה עליהם לברור את התכנים שמעניינים אותם. המגמה היא ש-PicScout תגשר על הפער בעזרת הבנת התכנים הוויזואליים והשפעתם על אנשים ברמה הפרסונאלית, וכך תעזור להם להיחשף לתכנים מתאימים יותר".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)