באה לבקר במאורת הנמר: ענת סתיו

ענת סתיו, חברה ותיקה, הגיעה השבוע לבקר אותי במאורתי. סתיו מסיימת בימים אלה את תפקידה כמנמ"רית מכבידנט ושוחחנו אודות האופציות לאתגר הבא שלה כמנמ"רית וכמנהלת פעילות עסקית בעולמות ה-IT.

נושא נוסף שעלה בשיחה הוא תפקיד המנמ"ר. "אני משווה את המנמ"ר למנצח על תזמורת שהוא גם מלחין", אמרה. "הוא מלחין את המנגינות – הפתרונות הטכנולוגיים המתאימים ליעדים העסקיים של הארגון, בוחר את חברי התזמורת – ספקי הפתרונות, ומנצח – אינטגרטור על הנגינה, או היישום. מעל הכל, מנמ"ר חייב להיות מנצח, וירטואוז, כדי להעניק למשתמשים חוויה טכנולוגית מתקדמת וחדשנית".

עוד שוחחנו על משולש ה-Win-Win-Win – ההצלחה המשותפת של יועץ, ספק ולקוח. סתיו, ששימשה בתפקידים בכירים בכל שלושת העולמות, ציינה כי "שרשרת הערך יכולה להיות רציפה ומשמעותית רק אם כל שלוש צלעות המשולש עובדות בהרמוניה ושותפות להשגת היעדים של הארגון. לשם כך, כל מי שמנהל צלע כזאת חייב להניח את האגו בצד ולתת ליכולת הבדלנית שלו לתת את החותם בעשייה".

הביקור שמנפץ את הדעות הקדומות על חרדים בהיי-טק – חלק ב'

מימין: כרמית סילם, מפיקת אירועים בכירה; ומנור טבשי, מנהלת השיווק של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מעסיקים לא מעטים אוחזים בתפיסות שגויות על העסקתם של חרדים בענף, וביקור באמפרסנד בבני ברק מוכיח זאת ● מדובר במתחם עבודה שמאפשר להם להביא את יכולותיהם בעולם התורה לעולם החדשנות ● חלק א'

תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.

באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.

המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.

מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.

יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.

מכונת הנספרסו עובדת היטב, בלי ניסים לרווחת העובדים והמבקרים באמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מכונת הנספרסו עובדת היטב, בלי ניסים לרווחת העובדים והמבקרים באמפרסנד. צילום: פלי הנמר

כבר אמרו על ביבי שהוא בין היחידים שקרא את הפסוק "שונא מתנות יחיה" עד סופו ולא החסיר מילה, כלומר - הפסוק בשלמותו הוא "שונא מתנות יחיה רע". מטבעו של מקום כמו אמפרסנד הוא שאוהבים בו מתנות. כאן נצפה לוח דיגיטלי מתקדם מתנת סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר

כבר אמרו על ביבי שהוא בין היחידים שקרא את הפסוק "שונא מתנות יחיה" עד סופו ולא החסיר מילה, כלומר – הפסוק בשלמותו הוא "שונא מתנות יחיה רע". מטבעו של מקום כמו אמפרסנד הוא שאוהבים בו מתנות. כאן נצפה לוח דיגיטלי מתקדם מתנת סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר

יזמת באמפרסנד: עדי וייץ, מייסדת ומנכ"לית מטיילים בכיפה. צילום: פלי הנמר

יזמת באמפרסנד: עדי וייץ, מייסדת ומנכ"לית מטיילים בכיפה. צילום: פלי הנמר

יזמת נוספת: פייגי שטרן, מעצבת דיגיטל. צילום: פלי הנמר

יזמת נוספת: פייגי שטרן, מעצבת דיגיטל. צילום: פלי הנמר

עוד יזמת: ריקי גוטמן, יועצת שיווק. צילום: פלי הנמר

עוד יזמת: ריקי גוטמן, יועצת שיווק. צילום: פלי הנמר

קבלו את בתיה אליצור, מומחית שיווק ודיגיטל. צילום: פלי הנמר

קבלו את בתיה אליצור, מומחית שיווק ודיגיטל. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

הביקור שמנפץ את הדעות הקדומות על חרדים בהיי-טק

מעסיקים לא מעטים אוחזים בתפיסות שגויות על העסקתם של חרדים בענף, וביקור באמפרסנד בבני ברק מוכיח זאת ● מדובר במתחם עבודה שמאפשר להם להביא את יכולותיהם בעולם התורה לעולם החדשנות ● חלק א'

תעסוקת החרדים ומגזרים מודרים אחרים בהיי-טק היא סוגיה שנמצאת בזמן האחרון על סדר היום של חברות בענף, כמו גם של הממשלה וגופים נוספים. רבים מדברים גבוהה גבוהה על היכולות שלהם, התרומה שהם יכולים לתת לתעשייה והחשיבות של העסקתם לכלכלה הישראלית, אבל יש עדיין דעות קדומות, ולא מעטים נרתעים מלהעסיק אותם. אלא שאין לי ספק שמי שחרץ את דעתו על מגזר החרדים בהיי-טק ישנה אותה לאחר שיבקר במתחם העבודה המשותף אמפרסנד בבני ברק.

באחרונה ביקרתי בעצמי, לאחר שידוכו של אברהם מינס, מנכ"ל הרשות הביומטרית, במתחם החדשני בעיר הוותיקה (הוקמה לפני 95 שנים והוכרה כעיר לפני שבעה עשורים, כמניין שנותיה של המדינה), שנמצא במגדל קונקורד, בסמוך לפארק הירקון. הוא מאפשר ואף גורם למגיעים בשעריו לשבור מוסכמות ודעות קדומות – הן על המגזר החרדי והן על עולם התעסוקה. מתברר שיש לא מעט יזמים ויזמיות חרדים וחרדיות, שחוכמתם מעולם התורה מסייעת להם בעולם העבודה, בפרט במגזר הטכנולוגיה.

המתחם הושק לפני כחמישה חודשים, בברכת ראש העיר, חנוך זייברט; בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל; פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי; ועדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. מדובר במיזם של שני יזמים חרדים – משה (מוישי) פרידמן ואברימי וינגוט, אותו צמד שהקים לפני שלוש שנים את קמא-טק, על מנת לקדם את שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי. 35 חברות היי-טק, מהגדולות בישראל, כבר לוקחות חלק בקואליציה שנבנתה סביב המיזם הזה. פרידמן סיפר שכשהוקמה קמא-טק היו חמישה מיזמים בלבד של חרדים וכיום כבר עומד מספרם על יותר מ-1,000, כשהקצב רק עולה.

מתחם אמפרסנד, שהוקם בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, קיבל את אישור הרבנים, כך שגם המדקדקים ביותר יכולים להשתתף בו. בין המשקיעים בו ניתן למצוא את פרופ' אמנון שעשוע, צביקה לימון, גיגי לוי, ראול שטיין ומייקל שטיינהראט. הגופים שפרסו את חסותן על המיזם הם גוגל, פייסבוק ובנק לאומי. כיום עובדים במתחם מעל 100 יזמים ויש בו מקום להרבה יותר. באולמות הפתוחים יש הפרדה לפי דרישה בין נשים לגברים, וכן חדרים להשכרה.

יצוין שהמתחם הזה הוא לא הסוף, אלא רק ההתחלה: פרידמן ו-וינגוט מתכננים להקים שני מתחמים דומים נוספים.

מגדל קונקורד בן 19 הקומות, שבו ממוקם המתחם של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מגדל קונקורד בן 19 הקומות, שבו ממוקם המתחם של אמפרסנד. צילום: פלי הנמר

מוישי פרידמן (משמאל) ואברהם מינס. צילום: פלי הנמר

מוישי פרידמן (משמאל) ואברהם מינס. צילום: פלי הנמר

צחי שאשא, סטארט-אפיסט והבעלים של סוכנות השיווק הדיגיטלי הרב ערוצי Intouch. צילום: פלי הנמר

צחי שאשא, סטארט-אפיסט והבעלים של סוכנות השיווק הדיגיטלי הרב ערוצי Intouch. צילום: פלי הנמר

מימין: מוישי פרידמן, ממייסדי קמא-טק; סימי ספולטר, מנהל הקהילה של אמפרסנד; וצחי שאשא, הבעלים של Intouch. צילום: פלי הנמר

מימין: מוישי פרידמן, ממייסדי קמא-טק; סימי ספולטר, מנהל הקהילה של אמפרסנד; וצחי שאשא, הבעלים של Intouch. צילום: פלי הנמר

הנה הטריק-גימיק שמוישי מפליא בו את המבקרים: אברהם מינס והנמר "עלו" על פשקווילים שמאדירים אותם. טוב שהם לא נצפו בתמונה מסמיקים מהנאה. צילום: פלי הנמר

הנה הטריק-גימיק שמוישי מפליא בו את המבקרים: אברהם מינס והנמר "עלו" על פשקווילים שמאדירים אותם. טוב שהם לא נצפו בתמונה מסמיקים מהנאה. צילום: פלי הנמר

המרפסת של אמפרסנד היא מקום מומלץ להגיע אליו, כי הנוף עוצר נשימה. צילום: פלי הנמר

המרפסת של אמפרסנד היא מקום מומלץ להגיע אליו, כי הנוף עוצר נשימה. צילום: פלי הנמר

טריק-גימיק ענק של אבריימי: פלורליזם גם בטוסטרים. צדיק בכשרותו יחיה. צילום: פלי הנמר

טריק-גימיק ענק של אבריימי: פלורליזם גם בטוסטרים. צדיק בכשרותו יחיה. צילום: פלי הנמר

המשך יבוא…

בא לבקר במאורת הנמר: דרור בן דוד, מטריקס

עיבוד למידה עמוקה באמצעות Deep Dream Generator. קרדיט: דרור בן דוד

באחרונה אירחתי במאורת הנמר את דרור בן דוד מחטיבת הביטחון של מטריקס. בן דוד עובד בשיתוף פעולה עם מרבית גופי הביטחון בארץ על פרויקטים ומהלכים אסטרטגיים. בנוסף לכך, הוא צלם חובב, שחזר באחרונה מסבב צילומים מרהיב בהודו של חיות רבות (ביניהן, כמובן, טיגריסים ונמרים) ונוף עוצר נשימה.

במהלך שיחתנו שיתף אותי בן דוד במסעות הצילום שלו ברחבי העולם, לרבות המסע האחרון והטיגריסים המרהיבים שהוא פגש במהלכו. לאחר מכן עברנו לדבר על עבודתו במטריקס, בתחום הלמידה העמוקה, שמאפשר ללמד תוכנות, לקרוא, לכתוב, להאזין לדיבור, לפענח תצלומי לוויין או הדמיות רפואיות, "לראות" סרטי וידיאו ו-"להבין" את הכל. המחשב יכול, למשל, לקרוא עיתונים שמתפרסמים בעולם, "להבין" מה הוא קרא ולשמור בבסיס נתונים את תוכן המאמרים השונים, בצורה שמאפשרת חיפוש בהם.

בנוסף, בן דוד סיפר לי על הפעילות של מטריקס במגזר הביטחוני. החברה מפתחת מערכות ביטחוניות מורכבות ומתקדמות, מעניקה שירותים ופתרונות בתחום הסייבר, מפעילה מרכזי מומחים בעולמות הלמידה העמוקה ורשתות הנוירונים, ושותפה בהפעלת חמ"לי סייבר, שבהם היא עוקבת אחר תנועות חשודות ברשת, מאתרת ומנתחת אותן, ופועלת למיגורן.

בא לבקר במאורת הנמר: אבישי מלול, טקטיקה

באחרונה ביקר במאורת הנמר אבישי מלול, המייסד, המנכ״ל והבעלים של טקטיקה.

טקטיקה מתמחה בשירותי אבטחת מידע ומיקור-חוץ. מלול הקים אותה ב-2012, "על מנת להעניק לשוק הישראלי יכולות הגנת סייבר והון אנושי ברמה הגבוהה ביותר", כך אמר לי בשיחתנו. החברה מספקת תכנון, ניהול ויישום של פתרונות אבטחת מידע בכל שכבות ההגנה הנדרשות לארגונים, לרבות הקשחה, וכן הגנה לתחנות ושרתים, כמו גם לשירותי ענן, מכשירים סלולריים ועוד. טקטיקה מעניקה שירותים בתחומי הפיננסים, ההיי-טק, הביטחון, התעשייה והבריאות, לארגונים מסחריים ו/או לארגוני אנטרפרייז.

הוא אמר לי ש-"אנחנו לא עושים הכול, אבל את מה שאנחנו עושים – אנחנו עושים הכי טוב".

מלול שיתף אותי שהוא מחזיק בכ-18 שנות ניסיון בעולמות ה-IT וה-ICT, בתפקידי ניהול ואסטרטגיה בכירים בארגונים מבוזרים, מורכבים וגלובליים.

טקטיקה מונה 12 עובדים ונמצאת במגמת עלייה והתפתחות – הן במספר העובדים והן בשיתופי הפעולה שלה עם חברות מובילות בתעשייה. כדי לסבר את האוזן – סימנטק, צ'ק פוינט, Pulse Secure, ג'וניפר ו-One Identity הן, לדברי מלול, רק טעימה לשלל השותפות שלה לדרך.

לדבריו, ״רוב הצוות עובד בחברה מזה מספר שנים וחלקו הגיע מיצרנים (ונדורים) וארגונים מובילים בתעשייה. כל אחד מאנשי הצוות של החברה הוא מומחה בתחומו. בנוסף, על מנת להישאר ברמה המקצועית הגבוהה ביותר בשוק, אנחנו מקפידים לערוך השתלמויות מקצועיות וקורסי הכשרה על בסיס קבוע. אנחנו עובדים ביחד, כמו יחידה קרבית. עשרות שנות הניסיון שלנו בעולמות אבטחת המידע בישראל הביאו את טקטיקה להבנה שהיכולת והמקצועיות בבחירת המוצרים, לצד הקשר המעולה עם היצרנים והשותפים העסקיים, הם הדרך הבטוחה והנכונה לספק ללקוחות את השירות הטוב והמקצועי ביותר״.

מה מחכה לחברה בעתיד?
״חלק בלתי נפרד מההתפתחות ומהצמיחה של טקטיקה טמון ברמת השירות הגבוהה והממוקדת שהחברה מעניקה ללקוחותיה.ֿ בעולם אבטחת המידע התחרותי של היום יש משמעות רבה לזמינות גבוהה, מקצועיות, אדיבות, זריזות ויצירתיות, על מנת שהלקוח יקבל את הפתרון המקצועי ביותר, בזמן הקצר ביותר. אנחנו נהנים מצמיחה מואצת אצל לקוחות מגוונים בשוק הישראלי, שהגיעו למסקנה שהבחירה בנו היא הטקטיקה הנכונה ביותר עבורם״.

בא לבקר במאורת הנמר: דני אזולאי, פרינטר סנטר

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר דני אזולאי, הבעלים של אחת החברות המעניינות והבולטות בתחום ההדפסה – פרינטר סנטר.

בפגישתו סיפר לי אזולאי כי הוא הקים את פרינטר סנטר כבר לפני 28 שנים, ביחד עם ניסים כהן. החברה עוסקת במתן פתרונות הדפסה, סריקה ופלט לארגונים גדולים במשק הישראלי. היא משמשת כמשווק פלטינום של HP, ומפעילה מעבדה ומערך טכנאים מומחה בפריסה ארצית רחבה.

ב-2002 רכשה פרינטר סנטר את אדיסמה – חברה שעוסקת בהפצה של מוצרים ופתרונות לעולם הלוגיסטיקה: מסופונים חכמים, קוראי ברקוד, עמדות מכירה POS, מדפסות טרמיות ומדפסות מדבקות. החברות שאותן מייצגת "אדיסמה" בארץ הן קונצרן Honeywell, וכן Citizen ,Tysso ו-Bar Tender. לדברי אזולאי, אנשי אדיסמה מספקים תמיכה מקצועית וצמודה למשווקיה בארץ, ומלווים תהליכי מכירה מורכבים עד לסיום הטמעה מוצלחת אצל לקוחות הקצה.

לפני כחצי שנה מונה אלון כהן למנכ"ל פרינטר סנטר. כהן, שהיה לפני כן מנכ"ל אוטופונט וסמנכ"ל המכירות של זירוקס ישראל, מכיר היטב את עולם ההדפסה המשרדית ומעיד כי יש לפרינטר סנטר גישה שירותית ייחודית ללקוחות והיא משלבת טכנולוגיות מתקדמות במתן הפתרון להם.

לדברי כהן, "בצד השירות, גישתנו ללקוחות היא לצמצם את צי המדפסות, כמו גם את צריכת הדפים והמתכלים, ולהיות ירוקים יותר. זו לכאורה סתירה מול הכוונות העסקיות של החברה, אולם אנחנו מאמינים שלטווח הארוך, הלקוחות מעריכים את יושרנו ומקצועיותנו, כערכים ייחודיים בשוק זה".

הוא הוסיף כי "בצד הטכנולוגי, אנחנו מהראשונים בשוק שעוד לפני 15 שנים התחילו ביישום של קונספט מרכזי ההדפסה החכמים אצל הלקוחות, לשליטה ובקרה ולאבטחת המידע המודפס. בשנה האחרונה פיתחנו טכנולוגיה חדשה בשם iService, המאפשרת לנו לנהל את ציי המדפסות של הלקוחות דרך הענן ולדעת מבעוד מועד על תקלות או על טונר שעומד להסתיים. כך אנחנו נותנים ללקוח מענה עוד לפני שהוא בכלל מודע לבעיה. זו רמת שירות שבנוסף פותרת את הלקוח מהצורך להחזיק מלאי מתכלים אצלו ולעסוק בהזמנות, ניהול מלאי ושינוע שלו".

כמו כן, אמר כהן, "חברות דוגמת הראל ביטוח, החברה המרכזית למשקאות קלים, נסטלה-אסם ו-BDO הן לקוחות של פרינטר סנטר מזה שנים רבות. החברות הללו עובדות בקונספט של מרכזי הדפסה מנוהלים ומקבלות מפרינטר סנטר רמת שירות בלתי מתפשרת מבחינת SLA – באמצעות פתרון ה-iService".

אזולאי, שבאחרונה לקח חלק בסיור של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים במרוקו, סיכם באמרו ש-"אני רואה זיקה מתחזקת בין המנמ"רים לעולם ההדפסה. זהו עולם שיש בו אתגרים חדשים, שכן ההדפסה הופכת לתשתית נמדדת ומנוהלת, דורשת רמת שירות מידית וחשופה לפריצות אבטחת מידע וסייבר".

באו לבקר במאורת הנמר: אליאור נאור הושמנד ונדב וירש, פוטוקיר

באחרונה באו לבקר במאורת הנמר איש העסקים ויזם הנדל"ן אליאור נאור הושמנד ושותפו לסטארט-אפ פוטוקיר, איש המחשבים נדב וירש. בשיחה קולחת סיפרו לי השניים על המיזם החדש שלהם, שמביא חדשנות לעולם העיצוב.

הושמנד ו-וירש נתנו לי סריקה מקיפה, ומבלי היסוס טענו: "אנחנו יכולים לגרום לכך שיהיו לך נמרים על הקיר בכל גודל ובכל כמות שתרצה, תוך שעות ספורות, שיתנו לך את ההרגשה שאתה בטוח נמצא במאורת נמרים חיים". אותי כבר אי אפשר להפתיע, ממרום ניסיוני בחיים, והפניתי להם מבט עם סימן שאלה גדול וסיננתי: "נו, איך?"

"אני עובד עם מספר אדריכלים ומעצבי פנים מהטובים בענף. אני נעזר בהם ומחפש את הייחודיות וחדשנות בפרויקטים שלי", סיפר הושמנד. "אם אלה משרדים או דירות, תמיד הרגשתי שאני רוצה עוד משהו שחסר לי, ולא ידעתי להצביע על נקודה מסוימת. עיקרי העצות שקיבלתי היו: תזיז קיר, תנמיך קיר, תצבע בקיר זה או אחר בגוון מסוים, תוסיף טפט, תבחר סוג קרמיקה מסוים וכדומה. שיתפתי את ההתלבטויות שלי עם וירש, שחזר אליי כעבור זמן עם רעיון מהפכני. הוא שאל אותי: מה תאמר אם אגיד לך שאני יכול ליישם את כל חלומות העיצוב שלך במהירות ובאיכות? אתה יכול לבחור כל תמונה או ציור ותוך שעות הוא יהיה מודפס על כל קיר, משטח עץ, קרמיקה, פרספקס או זכוכית – וכל זאת באמצעות מכונות הדפסה משוכללות, שיוצרות אפקטים חזותיים מרהיבים, שתופסים כל עין".

זוג השותפים יצא למפעל בחו"ל על מנת ללמוד את ביצועי המכונה, ושבו ארצה לאחר שחתמו בחברה בחו"ל על בלעדיות והקימו בשותפות את פוטוקיר.

השניים המחישו לי, בעזרת סרטון, את ביצועיה של מכונת ההדפסה האוטומטית המשוכללת שלהם: הם שלחו למדפסת פקודות באמצעות מחשב נייד וכך נוצר לנגד עיניי, שלב אחרי שלב, אריה בגודל טבעי ובצבעים מלאים המבצבצים על הקיר, ועד גמר ההדפסה התקבלה תמונה תלת ממדית מרשימה. וירש האנרגטי הראה לי עבודות נוספות, ולשאלה מיהם הלקוחות שלכם הוא ענה בלי היסוס: "מי לא? עשינו עבודות לגני ילדים, חדרי ילדים, דלת זכוכית במשרד, חדרי קבלה וללקוחות של מעצבים".

הושמנד הוסיף: "אנחנו נותנים שירות טוב ללקוחות שלנו והם מקדמי המכירות הכי טובים שלנו. יותר מ-50% מהלקוחות החדשים שלנו מגיעים מהמלצות".

מיהם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם?
הושמנד: "כמעט כל אחד – בתי חולים, מרפאות, בתי אבות, מרכזי יופי, חברות פרטיות בתחומים כמו ביטוח וניהול, משרדים, סיטונאים וקמעונים, ועד לעולמות הלייף סטייל והקולינריה – מכוני כושר, בתי מלון, מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדוני לילה, מוזיאונים, לקוחות פרטיים ומי לא?!"

האם יש הגבלה לגודל שאתם יכולים להדפיס?
"אנחנו יכולים להדפיס על כל עצם, עץ, זכוכית, פרספקס, קיר וכדומה, מגובה של סנטימטרים בודדים עד לגובה של ארבעה מטרים, כאשר מבחינת הרוחב אין לנו שום הגבלה, מותנה בעבודה בתנאי השטח של המזמין. אם יש רצף של מספר מטרים ללא מכשול בדרך, תבוצע העבודה כמקשה אחת. ההדפסה היא ברמה איכותית ומקצועית עם חומרים וצבעים מהיצרנים הטובים בעולם. אנחנו ערוכים ובעלי יכולת ביצוע של כל רעיון או משאלה של הלקוח".

לסיכום אמר הושמנד כי "ההדפסה מהווה פתרון עיצובי טוב לכל מטרה, כאשר תכונות האזור המודפס – קרי: קיר, אריח, דלת זכוכית או ויטרינה – לא משתנות לאחר ההדפסה. כתוצאה מכך, ההדפס נשאר עמיד בכל תנאי מזג אוויר ונשמר לאורך שנים".

באה לבקר במאורת הנמר: הנהלת וולף תקשורת

באחרונה הגיעו לבקר במשרדי אנשים ומחשבים, ובכלל זה במאורת הנמר, חברי הנהלת וולף תקשורתלימור רוזנטל, ארז בנק ורוני וולף.

השאלה המרכזית שעלתה בפגישה במאורה היא: מה קורה כשהזאבים מגיעים למאורת הנמר? זאבים ונמרים בבית הוורד זו כבר התחלה של סיפור טוב.

בוולף תקשורת, מחברות יחסי הציבור הבולטות בישראל, מאמינים שמאחורי המילים, התמונות ועומס המידע ישנו אדם שמביא עמו הסתכלות ייחודית וזווית אחרת, המאפשרת לה, כקבוצה, לראות את התמונה הרחבה ולהבין את התהליכים בקשר הנכון והמדויק יותר. השלושה אמרו לי ש-"נקודות החוזק והמומחיות שכל אחד במשרד מביא עמו יוצרים יחידה סינרגטית ששואפת למלא את צרכי הלקוחות באחריות, נאמנות, מקצועיות, רצון טוב ובכבוד לאדם ולמילה הכתובה".

וולף מייצגת חברות ישראליות הפועלות בארץ ובחו"ל וחברות בינלאומיות הפועלות בישראל. בנוסף לפעילות יחסי הציבור, החברה הינה הבעלים של הסטארט-אפ Talk ahead, המאפשר הטמעת תכנים בזמן אמת באתרי חדשות מובילים ברשת ובנוסף משמשת כנציגה הרשמית בישראל של HKTDC – החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג, שעוסקת בקידום סחר שירותים ומוצרים ממנה ברחבי העולם.

במסגרת המפגש עם הצוות שלנו, שמלבדי כלל את יהודה קונפורטס, יוסי הטוני, יניב הלפרין, רלי כהן-קיבק וקרן גביש, הדגישו החברים מוולף מניסיונם שהטכנולוגיה עוטפת אותנו בכל מקום ובכל מצב ונמצאת בכל מוצר, שירות ותהליך, גם בחברות שאינן מזוהות כחברות טכנולוגיה. הכוונה היא לחברות כנטפליקס, המזוהה עם תעשיית הסרטים והבידור, דרך מאסטרקארד, שמחפשת סטארט-אפים בישראל והיא בעצמה חברת פינטק מהגדולות בעולם, ועד למרצדס, שהקימה בישראל מרכז פיתוח, ועוד ועוד.

באו לבקר במאורת הנמר: מנהלי הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל

באו לבקר במאורת הנמר: מימין - אלי פרנק, היו

צמרת הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל הגיעה באחרונה לבקר במאורת הנמר. אלי פרנק, היו"ר החדש, דוד בן טולילה, סגן היו"ר, ויורם אלדר, המנכ"ל, סיפרו לי על ההתחדשות שעוברת הלשכה בימים אלה.

פרנק נבחר לפני כשבועיים לתפקיד על ידי נשיאות הלשכה וביחד עמה הציבו כיעד להיות הבית המקצועי של כל אנשי ה-IT וההיי-טק בישראל. "הלשכה", אמר לי פרנק, "חרטה על דגלה את קידום המקצוענות באמצעות מרכזי מצוינות לתחומים השונים (תשתיות, דטה ואנליטיקה, דיגיטל, ענן, ALM, סייבר, האינטרנט התעשייתי של הדברים, חדשנות, יזמות ועוד), הסמכות מקצועיות, מפגשי למידה, שיתוף ידע ופורומים (מיט-אפים, כנסים וקבוצות ברשתות החברתיות). בכוונת הלשכה להמשיך ולעודד הצטרפות לשורותיה של יחידים וארגונים, לרבות הרחבה להשתתפות של אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית".

אלדר סיפר ש-"הלשכה מונה אלפי חברים ורק בחודשים האחרונים הצטרפו אליה כחברים תאגידיים מספר ארגונים גדולים במשק, שעליהם יפורסם בתקשורת בימים הקרובים".

השלושה עדכנו שתכנית העבודה של הלשכה ל-2019 היא העשירה ביותר בתולדותיה, עם יותר מ-65 פעילויות מקצועיות למען הקהילה הטכנולוגית בישראל. מתכנית זו ניתן לראות שהחזון של הלשכה להוות בית מקצועי לכל אנשי ההיי-טק בישראל קורם עור וגידים לנגד עינינו. החברים בלשכה נהנים מקבלת ערך מקצועי וחברתי אדיר, ושותפים לקהילה מקצועית חיה ותוססת. "באחרונה גם הרחבנו את שיתופי הפעולה עם המוסדות האקדמיים – האוניברסיטאות והמכללות – ובימים הקרובים נוכל לפרסם על שיתוף פעולה חדש ומאתגר – מקצועית וחברתית – שתרומתו לחברה הישראלית תהיה ענקית", ציינו אורחיי.

בן טולילה, האחראי בנוסף על שיווק הלשכה, אמר ש-"אנחנו רואים עלייה במעורבות החברים בערוצי התקשורת החדשים של הלשכה – בפייסבוק, בלינקדאין ובקבוצות הטלגרם השונות, ובכוונתנו להרחיב מגמה זו ולהנגיש את תכניה המקצועיים הרבים של הלשכה באמצעים דיגיטליים".

השלושה העניקו לי פרס מפעל חיים בשם הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל על עשייתי הענפה ומרובת השנים למען הקהילה הטכנולוגית בארץ.

היועצים שמאחורי פרויקט הענק להקמת מאגר נתוני האשראי

הפרויקט, בעלות של 130 מיליון שקלים, הצליח בין היתר בזכות הייעוץ והליווי שקיבלו מבצעיו משטראוס אסטרטגיה, ובראשם אלדר לב-רן, יועץ בכיר בחברה

משרדי בנק ישראל בתל אביב אירחו בשבוע שעבר אירוע להשקת פרויקט הענק, בהיקף של יותר מ-130 מיליון שקלים, להקמת המערכת ומערכי התפעול והשירות של מאגר נתוני האשראי של המדינה.

כבר כתבנו כאן, באנשים ומחשבים, על הפרויקט עצמו ועל השותפים לו – חטיבת הטכנולוגיות של הבנק בראשות אבנר זיו, מטריקס בראשות מוטי גוטמן, וכן HPE ורפאל. הפעם אני מבקש להתמקד בגורם נוסף שתרם להצלחתו של הפרויקט בשנתו האחרונה ורוויות האתגרים, וסייע רבות בהובלתו: יועצי שטראוס אסטרטגיה ובראשם אלדר לב-רן, יועץ בכיר מטעם החברה. לב-רן שימש בפרויקט זה כמשנה לחנה עמר, מנהלת אגף תשתיות פיננסיות בבנק ישראל, והיה מנהל הפרויקט בפועל לאחר יציאתה לחופשת לידה.

בפרויקט עבדו כ 250 איש והוא כלל מערך ניהולי מורכב, שניצח על פאזל עדין של עובדים, ספקים, לקוחות מכל הסוגים והמינים, לחצים, משברים, מורכבות ארגונית, ניהולית, טכנולוגית וכלכלית. ניהול הפרויקט כלל נקודות קריטיות רבות שבהן נדרשה קבלת החלטות, בכדי לעבור שלבים קשים ומאתגרים ביותר. בהתאם לכך, התרומה של לב-רן, בליווי יועצים בכירים נוספים משטראוס אסטרטגיה, הפכה את האתגר לאפשרי ותרמה להבאתו לנקודה שבה הוא נמצא כיום.

מה היה המפתח להצלחה של הפרויקט?
לב-רן: "מהיום הראשון לעבודה הבנו שפרויקט בסדר גודל כזה מחייב ראייה רחבה, המאפשרת אינטגרציה בין צוותים רבים ומערכות מרובות והנעה של הגורם האנושי, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הנהלת הבנק. ללא הבנה זו לא היינו מצליחים במהלך כה מורכב. צוות יועצי שטראוס אסטרטגיה נכנס במהירות לפרויקט, ובתוך זמן קצר הביא ערך ותמיכה למקבלי ההחלטות בצמתים המאתגרים במיוחד לאורך המהלך כולו. הצוות הגיע עם ניסיון רב בניתוח עלויות קפדני, ביכולת לנתח את ארכיטקטורת המערכת, בהבאת מתודולוגיית מימוש ותפעול מתאימה, ובעיקר בהבנה של המרכיבים הנדרשים לצורך מוכנות תפעולית".

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל. צילום: פלי הנמר

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל. צילום: פלי הנמר

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגיד בנק ישראל, הדגישה מרכיב זה בטקס לציון שלב ההקמה. "לפרויקט מורכב שכזה, של הקמת מאגר נתוני אשראי ברמה הלאומית, נדרשים לא רק אמונה, אלא גם אמון של השותפים בפרויקט ולאחריו של הציבור. אין ספק שהניסיון הרב והיכולות המוכחות של המעורבים בפרויקט לא רק תרמו לאמונה, אלא גם הצדיקו את האמון של השותפים בהצלחת המהלך", אמרה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)