הנמר מבקר במשרדי HackerU

גיל עדני, מנכ

בלי עובדים מקצועיים ואיכותיים, אומת החדשנות הישראלית לא הייתה כזו ● HackerU היא אחת החברות שמאפשרות לזה לקרות, באמצעות הדרכה והשמה של אותם עובדים ● יצאתי לבקר במשרדיה

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בביקור שערכתי באחרונה במשרדיה של אחת החברות המרתקות בענף, שעוזרת להביא אליו את העובדים שבלעדיהם הענף לא היה כה משגשג ואומת החדשנות הישראלית לא הייתה כזו. מדובר ב-HackerU – חברה ותיקה, שמתמחה בהכשרת והשמת העובדים למקצועות ההיי-טק. משרדי החברה נמצאים בליבו של אזור הבורסה ברמת גן (בעבר האזור שימש בעיקר ליהלומים, וכיום יש בו חברות מכל מיני תחומים), והיא בהחלט יהלום.

משרדי HackerU באעזור הבורסה ברמת גן. צילום: פלי הנמר

משרדי HackerU באזור הבורסה ברמת גן. צילום: פלי הנמר

כבר בכניסה ניתן לראות את החזון המרשים של המקום: "להוביל את שוק ההדרכה בישראל לעולמות ההיי-טק ולספק את התכנים העדכניים ביותר בתחומי ההדרכה השונים".

גיל עדני, מנכ"ל HackerU, שועל ותיק בתחום, הקים את החברה לפני יותר משני עשורים, במטרה לייצר עובדי היי-טק מקצועיים ואיכותיים במגוון תחומים, במסלולי הכשרה מהירים ומדויקים, ובסופו של תהליך לשלב אותם בחברות היי-טק גדולות. בכניסה למשרד שלו הוא מציג בגאווה לוח עם שמות כל החברות שבהן משולבים הבוגרים של HackerU.

מימין: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, מציגים את פריסת החברה בעולם. צילום: פלי הנמר

מימין: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, מציגים את פריסת החברה בעולם. צילום: פלי הנמר

עדני ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, הציגו בפניי במהלך הביקור את פריסתה של החברה בעולם וסיפרו כי לאחר שזיהו את המחסור הענק שקיים בעמק הסיליקון באנשי פיתוח איכותיים, החליטו בה ליישם את המודל הישראלי גם בארצות הברית ובמקומות נוספים. כיום פועלת HackerU במקומות רבים בעולם, ובאחרונה אף נכנסה לשוק ההודי.

שקט, לומדים... אלפי תלמידים לומדים במכללת HackerU בכל שנה. צילום: פלי הנמר

שקט, לומדים… אלפי תלמידים לומדים במכללת HackerU בכל שנה. צילום: פלי הנמר

המשרדים הצבעוניים משקפים את האווירה הצעירה במקום ומשפטי ההשראה מעטרים כל פינה. צילום: פלי הנמר

המשרדים הצבעוניים משקפים את האווירה הצעירה במקום ומשפטי ההשראה מעטרים כל פינה. צילום: פלי הנמר

משמאל: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, וחני שלום, מנהלת השיווק הנמרצת של החברה. צילום: פלי הנמר

משמאל: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, וחני שלום, מנהלת השיווק הנמרצת של החברה. צילום: פלי הנמר

70 שנים, 7,000 גיליונות והיד עוד נטויה

פלי הנמר, המייסד והעורך האחראי של אנשים ומחשבים, מביט אחורה בהנאה, ובעיקר מתבונן קדימה בתשוקה ● דבר המו''ל

הכל בסימן שבע: בשנה שהסתיימה לא מכבר, 2017, מלאו לי 70 שנים, לאחר שנולדתי ב-1947, וגם מלאו 47 שנים של חיים משותפים שלי עם דליה אסיא-פלד, אשתי הקוסמת, שלפני 37 שנים הקמנו ביחד את אנשים ומחשבים. אמנם זה עסק משפחתי, אבל במשך כל השנים לא ראינו בו רק עסק. בשבילנו, אנשים ומחשבים זו משפחה, שילדיה הם העובדים שלנו, שהם גם יוזמים, מייצרים, חושבים ואף מתמודדים יחד אתנו עם האתגרים הלא פשוטים של ניהול חברת הפקת אירועים מובילה ומדיה ייחודית, כמו שלנו, המשרתת את ההיי-טק בישראל ובעולם.

"בני המשפחה" שלנו הם גם האנשים שהולכים איתנו שנים רבות בעיתונות, בכנסים, בוועידות. הם החברים שלנו. אנשים שמאמינים במה שאנו עושים, כבר כמעט ארבעה עשורים. זה לא דבר מובן מאליו, וכך אנו מתייחסים כל בוקר כשאנו באים לעבודה עם שיר בלב, חיוך על השפתיים ומוטיבציית-על לעמוד בכל האתגרים שלפנינו.

זהו הזמן לציין את העובדים הנפלאים והמסורים שלנו: ראשית, מאחר שמדובר בגיליון ה-7,000 של ה-Dailymaily, את אנשי המערכת, ובראשם העורך הראשי, יהודה קונפורטס, וסגנו, יוסי הטוני, ואיתם את העורך, יניב הלפרין, וסגנו, אלון שילדקראוט, ואת שלל כתבי המערכת. בולטים גם אנשי המחלקות האחרות של החברה: נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק; אוה שקלאר, מנהלת הפרסום והמדיה; יניב פאר, המנמ"ר; אילן ג'יבלי, סמנכ"ל הכספים; צוות ההפקה: מפיקת-העל יעל מסר, חגית קדם, המפיקה המנוסה, וגיל אור-נר הצעירה; והגרפיקאיות הוותיקות: מיכל לידני ואתי זך.

כבר שנים רבות אנחנו מפיקים בכל שנה עשרות כנסים ו-ועידות – בהם כלליים בתחומי ה-IT וההיי-טק השונים, כגון סייבר, בריאות, ממשלה, המגזר המוניציפאלי ועוד, ואירועים לחברות מהבולטות בענף. בשנתיים האחרונות הצטרפו כנסים חדשים, על תחומים צעירים אך חמים בעולם הטכנולוגי, כגון אופנה (Fashtech), פינטק (Fintech junction), צ'טבוט (Chatbot Summit) ובינה מלאכותית (Future of AI). "על האש" נמצאים כנסים ואירועים נוספים, בהם בחו"ל – בניהולו של בננו, ביג-בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי. זה המקום להזכיר את בתנו הבכורה, דנה פלד, שהצטרפה אלינו לפני עשור ומאז תורמת רבות לחברה וללקוחותיה.

37 שנים של הצטיינות

כשיזמתי ב-1981 את הרעיון הייחודי – הוצאה לאור של עיתון שבועי לקהילת ההיי-טק, שבקושי ידעה אז שזהו שמה – דליה כבר הייתה בעולם ההוצאה לאור. היינו השבועון היחיד בישראל בכל תחום מקצועי. אחר כך הוצאנו את הפקס-עיתון הראשון בעולם לקהילת ה-IT, ושמו בוקר טוב (שהיה ייחודי בעולם). עד שלפני כ-20 שנים הגיע עידן האינטרנט, וכמו כל השוק, התאמנו את עצמנו למציאות החדשה של הניו-מדיה. כיום אנחנו מפיצים את המידע שלנו בפורטל, שמעדכן במשך כל היום את חדשות הכי חמות בענף, במגזין המודפס, שיוצא אחת לרבעון, ובניוזלטר היומי, Dailymaily, שזוכה להצלחה רבה. בעיניי זו תופעה מופלאה. מההתחלה לא האמנתי, ואני עדיין לא ממש מאמין, שאפשר לדווח חדשות טכנולוגיות כמו עיתון יומי – והנה זה קורה.

כאמור, לצד המדיה, אנחנו גם ובעיקר חברה שמפיקה אירועים לקהילת ההיי-טק ולמשק בכלל. וגם בזה, בצניעות המתבקשת, אנחנו מצטיינים. כאן מתבטא שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם לקוחותינו ושותפינו. יחד איתם חווינו במשך השנים הצלחות וגם תקופות קשות. אנשים ומחשבים הביאו לארץ את התערוכות הבינלאומיות הכי גדולות מעודן בעולם המחשוב בישראל, כמו COMDEX ו-InternetWorld. היו לנו אתגרים לא קלים בדרך, אבל התגברנו עליהם – ובגדול. היום אנו עובדים על הלקוחות הבינלאומיים והחברות המקומיות הגדולות ביותר בישראל.

אשתי, דליה, שזה המקום לציין שזכתה באחרונה בפרס אמ"י על מפעל חיים בכובע השני שלה כקוסמת, ואני מביטים אחורה בסיפוק וקדימה באופטימיות: נמשיך ליזום וליצור את העתיד, כמו שעשינו בעבר (הוצאנו את הפקס-עיתון הראשון, המצאנו את המושג מנמ"ר ועוד עשרות רעיונות). אנחנו מאחלים לנו ולכל משפחת אנשים ומחשבים – העובדים, המנהלים והשותפים שלנו – שנמשיך ביחד, נצליח ונגיע בריאים ושלמים ליובל ה-50. והכי חשוב: No More MotS (ר"ת More of the Same), לא עוד מאותו הדבר – לחדש, לחדש ולחדש.

שלכם,

פלי הנמר החבר.

באו לבקר במאורת הנמר: בכירים באלוט תקשורת

קצת לפני הפסח הגיעו לבקר במאורת הנמר חמישה בכירים באלוט תקשורת: ליאור דרי, מנהל אזורי למזרח אירופה ולמזרח התיכון; פרי נקר, AVP להצלחת לקוחות ארגוני אנטרפרייז; ליטל אור-עם, מנהלת Inside Sales/Sales ops לארגוני אנטרפרייז וטלפוניקה; מירי ורביצקי, מנהלת ערוצי שיווק גלובלית; וזאב הופמן, מנהל פריסייל לארגוני אנטרפרייז.

החמישה סיפרו לי על קו המוצרים של אלוט תקשורת בתחום מערכות ה-DPI, שאותו היא מפתחת מזה יותר משני עשורים, ושמספק ניתוח רשתות ואבטחה חדשניים בזמן אמת, וכן על הפתרונות המשלימים שהיא מציעה בתחומי הסייבר וה-BI.

החברה הוקמה ב-1996, ונסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסדא"ק. יש לה יותר מ-4,500 לקוחות ברחבי העולם, ביניהם משרדי ממשלה, גופי אכיפת חוק, בנקים גדולים, גופים מוסדיים וחברות מסחריות, כמו גם ספקיות שירות גדולות בישראל. המכירות בארץ ובעולם מתבססות על משווקים מוסמכים ומפיצים מובילים.

החמישה סיפרו לי שקו המוצרים של אלוט תקשורת מספק לארגוני אנטרפרייז מבוזרים אפשרות לאכוף ולבקר, באופן מרכזי וידידותי, את כלל האפליקציות והפרוטוקולים ברשת – הגלויים והסמויים; להאיץ ולשפר את חוויית המשתמש; לבצע אופטימיזציה מקסימלית של שימוש במשאבי הרשת השונים, ועל ידי כך להשיג חסכון והתייעלות לארגון. יתרון בולט של קו מוצרי החברה הוא היכולת לטפל בנפחי תעבורה גדולים מאוד ובזמן אמת.

"שוק האנטרפרייז גדול מאוד וצמא לפתרונות"

מ-2010 פותחו ונוספו לקו המוצרים של אלוט תקשורת פתרונות סייבר משלימים, מנועי התנהגות ואנליטיקה, שמספקים לארגונים יכולת לראות ולהגיב טוב יותר לאירועי סייבר בזמן אמת. עוד אמרו לי אורחיי שכיאה לפתרונות Carrier Grade, שמותקנים שנים אצל ספקיות תקשורת מובילות בעולם – כגון וודפון (Vodafone), עם 18 מילון משתמשים באירופה – קו מוצרי החברה מספק שרידות ויתירות גבוהים במיוחד.

כחברה ישראלית, המטה, הפיתוח והייצור של אלוט תקשורת נמצאים בארץ. לצד ארבעה מוקדי תמיכה טכנית המפוזרים בעולם, סך העובדים בחברה הוא 460.

דרי סיפר לי כי הוא התחיל את עבודתו באלוט ב-2012, אחרי 16 שנים במגוון תפקידי מכירות ושיווק בחברות 3Com ו-Enterasys, ולפני כן בתפקידים טכניים בסאיטקס ובממר״ם. לדבריו, "שוק האנטרפרייז הוא גדול מאוד וצמא לפתרונות. אנחנו נדרשים לעבודה רבה על מנת להקים רשת משווקים חזקה ומקצועית, וזהו כרגע המיקוד שלי. לאחר שנים שאנחנו מספקים ללקוחות CSPs מגוון פתרונות למניעת אובדן הכנסה, אנליטיקות שיווקיות, יכולת הגנה ממתקפות סייבר גדולות ואופטימיזציה לרשתות ענק, ארזנו את כלל היכולות האלה לקו מוצרי ה-SSG (ר"ת Secure Service Gateway) והתאמנו את מחירי המוצרים הללו לשוק האנטרפרייז. דבר זה היה מתבקש כבר הרבה שנים, ומאפשר לנו עכשיו להגיע למספר רב יותר של לקוחות עם מגוון רחב יותר של פתרונות. ההכנסות משוק האנטרפרייז מהווה שליש מהכנסות החברה ואני מאמין שבהשקעה נכונה וממוקדת, יש לנו את יכולות להגדיל את המספר באמצעות המכירות במדינות מתפתחות".

באה לבקר במאורת הנמר: עדי סלמה, היטאצ'י ונטרה

לפני ימים אחדים, לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, הגיעה לבקר במאורת הנמר עדי סלמה, מנהלת השיווק של היטאצ'י ונטרה (Hitachi Vantara) ישראל.

סלמה אמרה לי כי היא "שמחה ונרגשת להצטרף לצוות היטאצי' ונטרה בתקופה אביבית, פורחת, מלבלבת ומלאה בהתחלות חדשות, במשרדים החדשים של הסניף הישראלי של החברה".

היא סיפרה כי הגיעה לתפקיד לאחר פגישה עם המנכ"ל של היטאצ'י ונטרה ישראל, אלי משה, במסגרת תפקידה הקודם בטכניון. "כמתאמת ביקורים בכירים באגף קשרי ציבור ופיתוח משאבים התכבדתי ללוות אורחים בכירים מהיטאצי' העולמית, שלווו על ידי משה ועל ידי איתן יהודה, סמנכ"ל הטכנולוגיות. הקוסמוס רצה והנסיבות אפשרו לי להראות את הכישורים שלי בזמן הנכון ובמקום הנכון. משה לא ניתק קשר וקרא לי להצטרף לצוות".

לדבריה, "זוהי הזדמנות של ממש עבורי לתת מעצמי ומאישיותי התוססת לשיווק החברה, וכמובן לצמוח מבחינה אישית ומקצועית".

בהזדמנות זו, קראה סלמה ללקוחות היטאצ'י ונטרה להירשם לאירוע פתיחת המשרדים החדשים של החברה במרפסת בית מור, רחוב משכית 26 בהרצליה, שיתקיים ב-24 באפריל.

עוד שוחחנו על מפגש הגומלין, שבמסגרתו אגיע בסוף החודש הבא למשרדים החדשים של היטאצ'י ונטרה ישראל, לרגל אירוח 90 מנמ"רים בכירים מחו"ל לשולחנות עגולים.

בא לבקר במאורת הנמר: דן אנגל, פוליקום

תחומי הטלפוניה והווידיאו הם תחומים מרתקים, עם התפתחויות מהירות ושינויים מסחררים. אחת החברות הבולטות בהם היא פוליקום (Polycom). דן אנגל, מנהל מכירות אזורי של החברה לישראל, יוון ודרום אפריקה בא באחרונה לבקר במאורת הנמר.

אנגל סיפר לי על שיתוף הפעולה של פוליקום עם מיקרוסופט (Microsoft) בסביבות Skype for Business ו-Office 365, ואמר שהוא הוכיח את עצמו. לדבריו, "שתי החברות משתפות פעולה ברמת כתיבת הקוד ולא רק בנגישות לשוק מזה מעל עשור, ויחס הצימוד בין מכשיר טלפון מבית הייצור של פוליקום לקו טלפון פעיל של Skype for Business עומד על יותר מ-80%".

הוא ציין כי "פעילות הטלפוניה של פוליקום מהווה כ-50% מהפעילות העסקית שלה בתחומי החומרה והתוכנה".

שוחחנו על הפתרון של פוליקום לחדרי דיונים קטנים ובינוניים – Trio880, המשלב יכולת הצגת תוכן מקומי, טלפון ועידה ועמדת וידיאו. אנגל ציין כי הפתרון, שהוצג באחרונה בתערוכת AV TLV, שערכה פוליקום בשיתוף אנשים ומחשבים, "ללא ספק סוחף את השוק. מספר הלקוחות הישראליים שמאמצים אותו הולך וגדל מחודש לחודש, ומוכיח שוב שפוליקום הצליחה לחדש בתחום של חדרי הישיבות".

בא לבקר במאורת הנמר: עופר בן דוד

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר עופר בן דוד, שאותו אני מכיר מזה כעשור, מתפקידים בכירים שאותם מילא בענף ה-IT, מתוכם שנים רבות במגוון תפקידים במלם תים.

בן דוד הוא בעל רקע ניהולי עשיר בתעשיית המחשוב והמערכות, שבה הוא עובד כ-23 שנים. הוא ניהל את חטיבת הפרויקטים של מלם תים, שבמסגרתה הוביל פרויקטי אינטגרציה מהגדולים והמשמעותיים שבוצעו בשוק הישראלי בשנים האחרונות. חלק מאותם פרויקטים בוצעו בשוק הציבורי-ממשלתי, ביניהם ברשות לעסקים קטנים, מחשוב המועצות הדתיות ופרויקטי בחירות.

אנומליות בשוק הפרויקטים

שאלתי את בן דוד על תכניותיו וכיצד הוא מתכוון למנף את ניסיונו העשיר בעולמות הפרויקטים, והוא שיתף אותי בשתי אבחנות מעניינות.

האבחנה הבולטת שלו היא שעל אף שהשוק הציבורי-ממשלתי מגלגל למעלה משליש מה-IT הישראלי, באופן מפתיע הוא מרתיע רבות מהחברות הבינוניות. אלה מהן שכבר מחליטות להתמודד אינן מנוסות מספיק בהבנת התהליכים המכרזיים – החל מהיבטי האיכות והמענה לדרישות הלקוח, וכלה במרכיב העלות – ובשל כך נכשלות בתהליך.

"מגבלות אלה לא מאפשרות לחברות קטנות ובינוניות ליהנות מחלקן ההוגן בעוגה של תקציב ה-IT הציבורי-ממשלתי וכתוצאה מכך, מתעכבות ואינן מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית שלהן", אמר בן דוד.

דוגמה מעניינת שהוא נתן לי היא של מכרז שהוציא משרד הבריאות, שמספר חברות בינוניות יכולות היו על הנייר לזכות בו בקלות, אולם הצעותיהן נפסלו על הסף בשל אי עמידה ברף האיכות הנדרש ובמענה לדרישות הלקוח. הוא אמר שיש לא מעט סיפורים כאלה.

אנומליה נוספת שבן דוד מצא כבולטת בשוק הפרויקטים נוגעת בבעיית המחסור ההולך וגדל בעובדים, עם דגש על מפתחים והיכולת לשמר אותם לאורך זמן במחיר סביר. הניסיון לפתור את המצוקה באמצעות חברות שעבדו עם Offshore העלה בעיות חמורות של איכות התוצרים והמוצר.

"את הפערים ניתן לזהות בקלות על פי הציונים הנמוכים שחברות אלה מקבלות בדרוג האיכות. הן ניגשות שוב ושוב למכרזים ונפסלות על אותם פרמטרי איכות בסיסיים", ציין בן דוד.

לדבריו, הוא החליט לרתום את ניסיונו על מנת לסייע לחברות לעבור את תקרת הזכוכית במגזרים אלה ולסייע לחברות בצמיחה עסקית. הוא מציע ליווי עסקי ואסטרטגי לחברות שמעוניינות לצמוח דרך הרחבת הפעילות לשוק הציבורי ודרך מעטפת של כלים מתודולוגיים ייחודיים, ואספקת פתרונות פיתוח ומפתחים המאפשרים לחברות ליהנות מהיתרון להוציא חבילות פיתוח או הרחבת צוותים לחברות Offshore, ללא פגיעה באיכות התוצרים ואיכות המוצר.

פורום אלפא למנהלים אירח את יובל דיסקין

במפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל התארחו ראש השב"כ לשעבר, וכן יזמים מובילים של גשרים עסקיים-כלכליים, תרבותיים וחברתיים ● הנמר השתתף בפורום, הקשיב לדוברים, והתרשם

פורום אלפא למנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התכנס במתחם החברתי באברהם הוסטל בתל אביב, למפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל, תחת הכותרת "איזו מדינה?!", שנערך בערב יום ב' האחרון.

באירוע השתתפו הדוברים פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א והמנהלת האקדמית של פורום אלפא, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר וכיום מייסד ושותף בשתי חברות היי-טק בתחום הסייבר, חוי ארנפלד, יזמת חרדית, רים יונס, יזמת ערביה, בעלים של חברת אלפא אומגה ופעילה חברתית, פרופ' חנה הרצוג, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מעוז ינון, יזם ומהבעלים של רשת "אברהם הוסטל", ושרון בן טובים, משוררת Poetry Slam.

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

פרופ' אורלי יחזקאל בירכה את המשתתפים והסבירה שלנוכח השסעים והפערים בחברה הישראלית, יתמקד המפגש דווקא בגשרים: עסקיים, אקדמיים, כלכליים, חברתיים, ואנושיים, שנבנים על ידי יזמים עסקיים וחברתיים. יזמים, שמובילים, איש איש בדרכו, תהליכי שינוי שצומחים מהחברה האזרחית.

"הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות"

יובל דיסקין, שהיה הדובר המרכזי במפגש – ושכאמור פועל כיום כמייסד שותף של שתי חברות, העוסקות בייעוץ ובפיתוח פתרונות סייבר סקיוריטי לתעשיית הרכב – התייחס בהרצאתו "גשר על מים סוערים" לניגודים ולפערים בחברה הישראלית, בצורך לשמור על ערכי היסוד, כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, ובדבריהם של האבות המייסדים דוגמת הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי שקראו לשמור על השוויון לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. עוד דיבר דיסקין על חובתה של מדינת ישראל להיות דוגמה ומופת לעולם כולו בהובלת המאבק בגזענות בשנאת האחר, דווקא בשל ההיסטוריה של העם היהודי.

לדבריו, "השסעים הרבים בחברה הישראלית, המוזנים על ידי הפוליטיקאים במקרים רבים מתוך שיקולים תועלתניים קצרי טווח, הם האיומים הקיומיים האמתיים של מדינת ישראל, והם אלו שעלולים לפורר אותה מבפנים יותר מאשר האיומים הביטחוניים החיצוניים, חמורים ככל שיהיו".

בהיבט המדיני-ביטחוני הציג דיסקין את תפישתו המתנגדת לפתרון בילאטרלי בלבד בין ישראל לפלסטינים, עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו. לאור זאת דיסקין מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת של הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות, תוך תיאום ציפיות מוקדם בין כל הצדדים לגבי חוסר היכולת לפתור את כל רובדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדור הנוכחי.

דיסקין אמר כי הוא סבור שעדיף שלא להתחיל את המו"מ בדיונים בסוגיות הקשות – דוגמת: פינוי התנחלויות, המקומות הקדושים או זכות השיבה – ולדחות את העיסוק בהן לשלבים המאוחרים של המו"מ, לאחר שייצברו הצלחות ותשתפר האווירה והאמון בתהליך בשני הצדדים.

לדבריו, בשלבים הראשונים צריך להתחיל לפעול לפתרון הדרגתי שיהיה פרוס על לא פחות מ-10 שנים, תוך ניסיון לצבור הרבה הצלחות קטנות ולא כישלון אחד גדול. המיקוד צריך להיות במיזמים כלכליים ובשיתופי פעולה אזוריים, בשיפור חופש התנועה בשטחי איו"ש, בשיפור ברמת החיים של האזרחים הפלסטינים, ובהשקעות משמעותיות שיגיעו ממדינות האזור וממדינות נוספות בעולם, לצורך קידום פרויקטים בתחומים כגון תחבורה, אנרגיה, מים, חקלאות ועוד.

לסברתו, מיזמים אלה, במידה שיצליחו, יכולים להשפיע על שיפור האווירה ועל יצירת בסיס טוב יותר לקידום השיחות וליישום של תהליך שלום הדרגתי, שבו יתמכו גם מדינות נוספות באזור, ובכך יסייעו לשרידותו לטווח ארוך. הבעיה העיקרית, לדברי דיסקין, היא חולשת ההנהגות בשני הצדדים, שצריכות להוביל מהלכים כאלו.

טכנולוגיה כגשר לחיזוק קהילות

במפגש התארחו ושיתפו את הקהל בחזונם גם אחרים –

חוי ארנפלד, יזמת חרדית, דיברה על גשר בין נשים חרדיות ואקדמיה, וסיפרה על הדרך שהובילה אותה לפני כעשור להקמת חברה, שמסייעת לנשים חרדיות להתגבר על החסמים הרבים וללמוד באוניברסיטאות לתואר אקדמי. עד כה למדו דרכה למעלה מ- 2,500 נשים לתואר ראשון ושני. לדבריה, ההשכלה היא המפתח למיגור הבערות והעוני בחברה החרדית, וליצירת שינוי משמעותי במעמדן של הנשים.

רים יונס, יזמת ערביה, דיברה על טכנולוגיה כגשר לחיזוק הקהילה, באמצעות שילוב המגזר הערבי בעולם ההיי-טק. חברת אלפא אומגה, שנמצאת בבעלותה של יונס, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי המסייע למנתחי מוח לנווט, והיא חברת ההיי-טק הראשונה מהמגזר הערבי בישראל, שהוקמה כבר ב-1993. החזון של החברה הוא לצמצם פערים באמצעות קטר ההיי-טק, הן בקידום היזמות של עובדיה, והן בעידוד עובדים לצאת לעצמאות ולפתוח מיזמים משלהם. עד כה הוקמו כבר חמש חברות של יוצאי אלפא אומגה.

פרופ' חנה הרצוג, ערכה סקירה ומבט על החברה הישראלית בשנת 2018 וכיצד ניתן לגשר על הפערים החברתיים, באמצעות ידע שהוא כוח.

מעוז ינון דיבר על מיזמי תיירות פורצי דרך, כגשר תרבותי וכלכלי, כאשר הרעיון שהוביל את הקמת רשת "אברהם הוסטל" היה הקמת עסק תיירותי שיוביל לשינוי חברתי. ההוסטל הראשון, שהקימו בנצרת בעיר העתיקה בשנת 2005, הוביל להקמת הוסטלים נוספים בעיר, וכך בהמשך הוקם הוסטל בירושלים, שבו חוגגים את החגים של כל הקהילות והעמים, והוסטל שנפתח לפני כשנתיים בתל אביב, ומעורב בפעילות חברתית ענפה. לדבריו, חברות עסקיות חייבות לקחת חלק ולסייע בנושאים חברתיים.

על החלק האמנותי הופקדה האומנית שרון בן טובים, משוררת Poetry Slam, שהקסימה את הקהל בהצגת שיריה "חריף" ו"שכבת הסומק".

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

המפגש כלל מרתון "ספיד נטוורקינג" בין המנהלים, בניהולה של טלי שילון. בין המשתתפים בו נכללו נורית ברמן, יו"ר עמדה, איתי כוכבי, מנכ"ל Novelook, עדי מימרן, מנכ"ל Eduboost Investments, איציק למפל, בכיר בשב"כ לשעבר, בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ויזם היי-טק, כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים, ירון לובינסקי, סמנכ"ל מטרה טובה, רבקה קהת, יזמית ויועצת אסטרטגיה וחדשנות, אריק רוטמן, שותף ומנכ"ל ביזנס סמארט, מיכל בלימן, סמנכ"לית באפקטיב, ג'וס נויהאוז, יועץ עסקי, ניצן קמחי, מהבעלים של אברהם הוסטל ואחרים. מנחי האירוע היו אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במט"ח ואבי תמיר, מייסד Autonome.

באו לבקר במאורת הנמר: פרנצ'סקה איודי, גיא גדניר ורפי שקולניק, אוויה

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר פרנצ'סקה איודי, מנהלת תחום וידאו באוויה (Avaya) אירופה, יחד עם גיא גדניר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של החברה בארץ, ורפי שקולניק, מנהל הפעילות העסקית של אוויה ישראל.

איודי הגיעה לישראל לרגל השקת הענן הישראלי של אוויה, בשיתוף ABnet, באירוע שנערך במרינה בהרצליה. בכך מאפשרת החברה לעסקים קטנים ובינוניים (עד 3,000 שלוחות ללקוח) להשתמש בפתרונות תקשורת אחודה ומרכזי תקשורת בענן, תוך דגש על אבטחת מידע. הענן מציע למשווקים כלים לרכישה קלה, מהירה ועצמאית של שירותי ענן עבור לקוחותיהם, וכלים לניהול ידידותי של השירותים שנרכשו.

שקולניק אמר לי כי "לעסקים מעולם לא היה קל יותר להיכנס לעולם הענן העסקי וליהנות מיתרונותיו. עבור אוויה, פלטפורמה זו מהווה ערוץ הפצה יעיל, שמקדם את עסקינו בארץ".

גדניר הוסיף כי "בין הטכנולוגיות של אוויה ניתן למצוא פלטפורמות כמו Avaya IP Office ,Avaya Oceana ,Equinox ו-Breeze, המיועדות להסמיך ארגונים ליישם בינה מלאכותית ולרתום לטובתם חידושים כמו למידה ממוחשבת, האינטרנט של הדברים ו-Big Data. חלק מהפתרונות מפותחים פה, במרכז הפיתוח בישראל". הוא ציין ש-"גרטנר (Gartner) חוזה ששוק שירותי הענן הציבורי יגדל ב-18.5%, כך שיש פוטנציאל משמעותי לשותפים שרוצים להציע את אותה חוויית תקשורת שהלקוחות מצפים לה מפתרונות אוויה, במקום הארגון וגם בעננים השונים".

באו לבקר במאורת הנמר: ז'רארד אליסון, זיו רוקח ויוסי עטיה, גיגמון

לפני ימים אחדים שמחתי לארח במאורת הנמר את ז'רארד אליסון, סגן נשיא גיגמון לאזור EMEA, לשיחה על אבטחת מידע, סכנות סייבר ונראות של הרשת. לביקור הצטרפו זיו רוקח, שמונה באחרונה כמנהל הפעילות של גיגמון בישראל, ויוסי עטיה, מהנדס מערכת בכיר אזורי בחברה.

זה לא הביקור הראשון של אליסון בארץ והוא אמר לי שבכל פעם מחדש הוא מתרשם מהתעשייה הישראלית ומעצם היותנו אומת הסטארט-אפ.

אליסון הצטרף לגיגמון לאחר תריסר שנים בג'וניפר (Juniper), וכיום הוא אחראי בחברה על היבטי הנעת ותיאום המכירות, הערוצים, התמיכה הטכנית והשיווק באזור. הוא הדגיש שלגיגמון יש הרבה מה להציע ללקוחות בארץ.

לדבריו, "גיגמון היא הגשר בין עולמות אבטחת המידע וניהול רשתות התקשורת, והפתרון שהיא מספקת הוא חוצה פלטפורמות. אנחנו מתמקדים בנראות הרשת – אבל בעולם מאובטח. אנחנו מעצימים את כלי האבטחה ולכן קריטיים לספקיות אבטחת המידע. מה שאנחנו מציעים מאפשר לארגונים ליצור 'אזור פיענוח' מרוכז, שבעזרתו ניתן לראות ולנטר בקלות את היקפי המידע המוצפנים, מבלי לשנות את הארכיטקטורה. כך, אנחנו מסייעים לחשוף נוזקות שעלולות לפגוע בארגונים ועונים על האתגרים עמם מתמודדים צוותי אבטחת המידע והרשת".

קצב גידול של 45%

גיגמון, שמספקת פתרונות נראות רשת מוכחים, מקיפים ורחבים, מציגה קצב גידול מרשים של 45% בשנים האחרונות. גם בישראל רשמה החברה בשנים האחרונות עלייה מרשימה במכירות. הסניף הישראלי של החברה, שפועל מספר שנים, עובד עם ארגונים במגזרי הפיננסים, התעשייה והמסחר, ההיי-טק, הטלקום, גורמי ממשלה ומגזר הביטחון.

החברה הוקמה ב-2004 ויצאה להנפקה ב-2013. היא זכתה בפרסים רבים בתחום ניטור תעבורת התקשורת וניהולה. בין הארגונים שהטמיעו את מוצרי גיגמון נמנים Salesforce ,eBay, וולמארט (Walmart) ונסדא"ק.

אליסון סיכם ואמר כי "כחברה המתמקדת בפיתוח פתרונות אלה, בדגש על מענה לאיומי הסייבר, השכילה גיגמון להשקיע משאבים רבים בקידום טכנולוגיה זו. בהתבסס על הצרכים והדרישות של לקוחותיה הצליחה גיגמון לבדל את עצמה ממתחרותיה".

בא לבקר במאורת הנמר: אורן אינדיצקי, דל

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר אורן אינדיצקי, דירקטור לניהול מוצר ומנהל תחום חדשנות התוכנה בדל (Dell) העולמית. הוא סיפר לי שארגונו אחראי על פיתוח מוצרי תוכנה שמקנים לכלל מחשבי דל (40 מיליון יחידות נמכרות מדי שנה) יכולות ייחודיות וחדשות, חוויית משתמש טובה יותר ויתרון תחרותי.

אינדיצקי הצטרף לדל ב-2014 ומאז השיק מוצרי תוכנה ייחודיים, שסללו את הדרך עבור חברת הענק לזכייה בפרסים יוקרתיים בתערוכת CES ארבע שנים ברציפות, כולל פרס התוכנה הטובה ביותר לשנת 2018. לפני הצטרפותו לדל הוא עבד ב-HP ובאמזון (Amazon), ושימש כמפקד צוות ביחידה קרבית מובחרת. הוא עובד ממשרדי דל שבעמק הסיליקון, ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסית MIT ותואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת בן גוריון.

שתי תוכנות בולטות שאינדיצקי השיק באחרונה

Dell Mobile Connect – האינטגרציה המלאה הראשונה אי פעם בין מחשבים לסמארטפונים, שמאפשרת למשתמשי אנדרואיד (Android) ו-iOS לבצע שיחות טלפון, לשלוח הודעות טקסט, לקבל התראות ולשלוט בכל אפליקציות הסמארטפון ישירות ממסך המחשב.

"מאז שהסמאטפון הושק לפני יותר מעשור, משתמשי המחשב נאלצו כל הזמן לפצל את תשומת הלב שלהם בין שני המכשירים", סיפר לי אינדיצקי, שהגה ותכנן את המוצר. "Dell Mobile Connect מאפשר למשתמשי המחשב להישאר כל הזמן מעודכנים על ידי הטמעת דרכי ההתקשרות החשובות להם מהסמארטפון למחשב, ומקנה להם גישה מלאה להתראות ואפליקציות הטלפון שלהם על המחשב. בכך המוצר מאפשר להם לעבוד ביעילות ממסך אחד".

לדבריו, עם Mobile Connect, משתמשי המחשב לא יפספסו שיחה חשובה מלקוח או הודעת טקסט מקולגה, ויוכלו להתמקד בעבודתם על המחשב ללא הצורך לבדוק את הטלפון בכל כמה דקות. כמו כן, על מנת למנוע הסחות דעת מיותרות, ניתן לקבוע אילו אפליקציות רשאיות לשלוח התראות למחשב.
הוא אמר כי לצורך שמירה על ביטחון המידע ופרטיות המשתמשים, החיבור האלחוטי מתבצע ישירות בין הטלפון למחשב באמצעות טכנולוגיה ייחודית, המשלבת Bluetooth and Wi-Fi Direct ושאינה דורשת חיבור לאינטרנט או לנתב אלחוטי.

תוכנת Dell Mobile Connect זכתה בפרס התוכנה הטובה ביותר בכנס CES 2018, שנערך בינואר בלאס וגאס. היא מותקנת בחינם על כל מחשבי דל מהסדרות XPS ,Inspiron ,Vostro ו-Alienware, החל מינואר 2018.

Dell Cinema – כיום, יותר מבעבר, אנשים צופים בסרטים וסדרות במחשב. מחקר שערכה דל הראה שאחוז האנשים שמעדיפים לראות סדרות וסרטים בטלוויזיה צנח מ-52% ל-23% בתוך שנה. בה בעת, 42% מהנשאלים הביעו העדפה לצפייה בסדרות ובסרטים באמצעות המחשב – עלייה מ-32% בשנה שעברה.

אינדיצקי ציין כי בעקבות נתונים אלה פיתחה דל את Dell Cinema, שמשלבת שלוש טכנולוגיות מתקדמות שעובדות יחד על מנת לאפשר למשתמשי מחשבי החברה את חוויית הצפייה הטובה ביותר. הטכנולוגיות הן:

Cinema Color – מאפשרת צפייה בתכני HDR במחשב עם כמות פרטים גדולה יותר, פי 60 יותר צבעים, בהירות גבוהה יותר וניגודיות הגבוהה ב-40% ממסכים סטנדרטיים.

Cinema Sound – פתרון תוכנה שמקנה חוויית שמע קולנועית עם בס מודגש, תדרים גבוהים חדים ועוצמת שמע גבוהה יותר.

Cinema Stream – טכנולוגיה שמאפשרת זיהוי חכם של המידע שמגיע מהאינטרנט למחשב ומאפשרת תעדוף של תכני וידיאו. בכך היא מקטינה פי 10 הפסקות לא רצויות לצורך טעינה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)