באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אופיר שפיגל, מנכ"ל אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל.

שפיגל (43) הוא בעל תארים ראשון ושני מאוניברסיטת חיפה. מלבד היותו מנכ"ל המשרד, שעוסק בייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור, הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ובמוסדות לימוד נוספים, ומשמש כיועץ תקשורת וכלוביסט..

הביקור שלו במאורת הנמר נערך לציון 10 שנות פעילות למשרדו, שיושב בנופים המקסימים של עמק יזרעאל, אבל מלווה לקוחות מכל רחבי הארץ.

התחום בו החל שפיגל את דרכו המקצועית הוא העולם הפוליטי, עת שימש כעוזר פרלמנטרי, יועץ תקשורת ועוד. הוא הקים לפני כעשור את משרדו וביקר בפעם הראשונה במאורת הנמר ממש עם הקמתו.

הוא סיפר לי שהוא מכיר את קבוצת אנשים ומחשבים עוד מהיותו נער – אז, כמו רבים מבני דורו, היה ממתין בהתרגשות לגיליון המודפס של העיתון, אליו צורף דיסק ועליו משחקי דמו ותוכנות שונות. מאז עבר זמן רב, המחשבים השתנו והטכנולוגיות התפתחו, אבל שנינו הסכמנו שהטבע האנושי נותר כשהיה.

משרד יחסי הציבור ששפיגל מנהל הוא יצירתי, מונה שבע עובדות קבועות ובנוסף מעסיק פרילנסרים בתחומים שונים. הוא מנוהל לפי תפיסת עולמו של שפיגל, שעיקרה הוא לייצר נראות חיובית ובולטות תקשורתית בקרב קהלי היעד של לקוחותיו. הוא וצוותו המסור מציעים ללקוחות שלושה סוגי שירותים בתחום: קשרי עיתונות, שירותי ניו-מדיה ולובי פוליטי.

שפיגל סיפר על האתגרים של עבודה מהצפון והפתרון להם. "זה פשוט לעבוד קצת יותר קשה", אמר. דיברנו גם על התקשורת בצפון ועל ההתמודדות בענף שמתחדש כל הזמן. בהמשך שוחחנו על הצורך בקידום עולם הטכנולוגיה בכל רחבי המדינה וסיפרתי לו על הכנסים שערכה קבוצת אנשים ומחשבים באחרונה בעכו ובחיפה, כמו גם על כנסים נוספים שהיא תקיים בצפון בזמן הקרוב.

סיפרתי לשפיגל שקבוצת אנשים ומחשבים מתחילה באנשים ורק אחר כך מחשבים, כי הטכנולוגיה שנייה בחשיבותה לגורם האנושי. סיכמנו שהכול מתחיל ונגמר באנשים והבעתי תקווה שלא יחלוף עשור שלם נוסף עד לפגישתנו הבאה.

משה לסמן, מייסד ומנכ"ל גלובל דטה סנטר ומוותיקי ענף ה-IT בישראל, קפץ באחרונה לביקור במאורת הנמר יחד עם ארתור קיסלנסקי, מנהל המכירות של החברה.

לסמן ואני חברים ותיקים. הוא ניהל את חטיבת מיקור-החוץ של יבמ (IBM) ישראל ואת HP Global Services בארץ, לאחר ש-HP העולמית רכשה את קומפאק (Compaq), שרכשה מצידה את דיגיטל, בה החל את דרכו. קיסלנסקי הצטרף לחברה בשנה שעברה והביא עימו יותר מ-15 שנות ניסיון בניהול מכירות ובפיתוח עסקי.

גלובל דטה סנטר הוקמה על ידי לסמן ב-2013, בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה וחברת ההשקעות גלנרוק של ליאון רקנאטי. בפגישה הנעימה עם השניים למדתי שצוות ההנהלה של החברה כולל מנהלים עתירי ניסיון רלוונטי מחברות מובילות נוספות במשק הישראלי, כגון טבע וסלקום.

קיסלנסקי ולסמן סיפרו לי שגלובל דטה סנטר מפעילה באתר נגיש בהרצליה פיתוח דטה סנטר תת קרקעי ממוגן, יציב, אמין וחדשני, שנבנה על פי סטנדרטים עולמיים גבוהים. השטח שלו הוא כ-2,250 מ"ר, והוא מתקרב לתפוסה מלאה. לסמן ציין שבכוונת החברה להכפיל את שטח הדטה סנטר באותו האתר, בכדי לקלוט לקוחות חדשים. גלובל דטה סנטר משרתת חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה, הביטוח והפיננסים והתעשייה. לצד חברות גדולות כמו כלל ביטוח, הראל ביטוח ופיננסים ו-ECI, גם חברות בצמיחה וסטארט-אפים מתארחים במתקן שלה, במודל תשלום סקלבילי של Pay as you go.

"הכלכלה הדיגיטלית מייצרת כמות אדירה של נתונים. פעולות דיגיטליות יומיומיות מייצרות מידע שמעובד על ידי שרתים המופעלים תמיד בדטה סנטר", סיפר לי לסמן. לסיכום הוא אמר ש-"הגידול בשימוש בענן דווקא דוחף יותר לקוחות לדטה סנטרים ומגדיל את הענף שלנו באופן שהביא לזינוק חד בפעילותנו ב-2016, והצמיחה הזו תימשך השנה. מנמ"רים מבינים את היתרונות של אירוח שרתים בדטה סנטרים חיצוניים. תוסיף לזה את העובדה שלקוחות מוצאים בדטה סנטר מקום שבו הם יכולים לקבל יעילות אנרגטית, שהופכת לחשובה מתמיד, ואת יכולתם לשלם במודל Pay as you go, וקיבלת הסבר מצוין לעסקים הטובים שאנחנו עושים ושנמשיך לעשות".

לפני ימים אחדים אירחתי במאורה את מלישו סמאי מטק-קריירה.

סמאי היא בת 29, נשואה ואם לילדה, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן. היא סיפרה לי ש-"התחלתי את דרכי בטק-קריירה באוגוסט האחרון, כמנהלת קשרי מעסיקים והשמה, ובמקביל אני מפתחת את תחום הבוגרים והמתנדבים בעמותה. הגעתי עם 10 שנות ניסיון במגוון תפקידים בארגון לתת, כשבתפקידי האחרון ליוויתי נשים בעלות עסקים קטנים בתחילת דרכן".

"בחצי השנה הזו בטק-קריירה התוודעתי לעשייה מדהימה ומרתקת, נחשפתי לדור חדש של מנהיגים מהקהילה האתיופית בישראל ואין לי שום ספק שטק-קריירה היא המקום שמקדם שוויון הזדמנויות צודק והולם בחברה הישראלית", אמרה סמאי.

היא קוראת לחברות הנמצאות בחוד החנית של תעשיית ההיי-טק בישראל לקחת חלק בפעילויות של העמותה, והן: "יצירת שיתופי פעולה עם חברות המעוניינות לשלב את בוגרינו לתפקידי היי-טק בתחום הכשרתם; השתלבות של מתנדבים בתוכנית המנטורינג של טק-קריירה הכוללת ליווי והכנת הסטודנטים שלנו לעבודה בשוק ההיי-טק; סיורים בתעשייה לסטודנטים שלנו, על מנת לחשוף אותם לתרבות הארגונית של התעשייה; עזרה בהכנת הסטודנטים לראיונות עבודה מקצועיים ואישיותיים דרך סימולציות; הרצאות מקצועיות; תרגולים לסטודנטים; ותמיכה כלכלית בפעילויותינו".

במהלך המפגש דיברנו על החשיבות של "חזון טק-קריירה להענקת הזדמנות ייחודית לצעירות וצעירים יוצאי אתיופיה לקבל הכשרה טכנולוגית ולהשתלב בשוק ההיי-טק ובחברה הישראלית".

רון ווליכמן, המנכ"ל החדש של בינת סמך, שהחליף בתפקידו את קובי ביטר, הגיע לבקר במאורת הנמר מספר שעות לאחר שבנו עלה לתורה. הוא סיפר לי בפגישה על המאורע המרגש, כמו גם על ההתרגשות שלו להיכנס לתפקידו החדש והמחייב.

בינת סמך, הפועלת בישראל מ-1997 ומעסיקה קרוב ל-400 עובדים. היא חלק אינטגרלי מקבוצת רד-בינת של יהודה זיסאפל, ומתמחה במתן שירותי מיקור-חוץ ושירותים מנוהלים מגוונים למגזרים הממשלתי והפרטי כאחד.

מסתבר שווליכמן ואני שירתנו בצבא ביחידת ממכ"א, האחראית על מערכות ניהול כוח האדם, ובפגישתנו החלפנו חוויות והבנו שלמרות פער הגילאים בינינו, שירתנו עם אותן דמויות פיקודיות.

ווליכמן סיפר לי שבתפקידו הקודם הוא כיהן כמנהל פעילות שירותי הבדיקה של נס בבנק לאומי. קודם לכן הוא ניהל את אגף פיתוח התוכנה והפרויקטים של אופאל טכנולוגיות במשך יותר משש שנים, וכיהן כסמנכ"ל התפעול של משיק.

פעילות למען ניצולי השואה

עוד דיברנו על האוריינטציה החברתית של בינת סמך ועל מוקדי השירות שאותם היא מנהלת, כגון המוקד למיצוי זכויות ניצולי השואה, שפועל מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, ומוקד משרד הרווחה, שפועל במתכונת של 24 על 7. "נציגי השירות עושים עבודת קודש", ציין. "המוקד למיצוי זכויות ניצולי השואה מקבל מדי יום אלפי פניות מניצולי שואה ומבני משפחותיהם, כשב-2015 המוקד יזם יותר מ-70 אלף שיחות לניצולי שואה".

ווליכמן הסביר כי "המוקד אחראי על מסירת מידע והכוונת הפונה – אילו זכויות מגיעות לו על פי החוק, האם הוא עומד בקריטריונים לקצבה או למענק חודשי, לפי שנת הלידה או העלייה שלו לישראל, הגדלת אחוזי נכות, תוספת הכנסה לעומדים בקריטריונים ועוד. במידה שניצול השואה עומד בקריטריונים, המוקדנים דואגים להסביר לו מהו התהליך שאותו עליו לבצע כדי להגיש בקשה, כולל שליחת טפסים והכוונה כיצד למלא את הפרטים, לאן להגיש ומתי".

הוא אמר לי ש-"הדגש במוקד מושם על השירות ועל מיצוי מלא של זכויות הפונה, כך שלא ייאלץ לפנות שנית, עקב חוסר ידע מספק. גם במקרה שאין זכאות לניצול שואה בכל הקשור לזכויות ממשרד האוצר בישראל, המוקד בוחן ומציע אופציות הקשורות לארגוני סיוע ולעמותות שאינן קשורות לאוצר, אך יכולות לעזור לניצול השואה".

רק בשבוע שעבר התבשרנו שהרשות לזכויות ניצולי השואה זכתה במקום הראשון בקרב כלל היחידות הממשלתיות הרבות שפועלות במדינה בקטגוריית השירות הטלפוני, שכאמור מופעל על ידי בינת סמך.

בנוסף, מפעילה החברה מוקדים עסקיים של גופים ארגוניים מסקטורים רחבים, דוגמת מוקד גיוס המשאבים של גרינפיס ומוקד מערך התמיכה הטכנית של עובדי הקד"ם של לאומי קארד.

ווליכמן ציין בפניי ש-"שוק התשתיות נמצא בעיצומה של מהפכה ואנחנו עוברים לשוק מוטה שירותים, עם דגש על מערכות אבטחה מתקדמות, שמטרתן אספקת הגנה מיטבית לארגון בעידן האינטרנט של הדברים. בינת סמך שייכת לקבוצת בינת – בה פועלות בסינרגיה שמונה חברות שמסוגלות לספק לכל לקוח, בכל גודל, מעטפת שירותים ומוצרים שלמה ומקיפה בתחומי התשתיות הפסיביות והאקטיביות, חומרה, תקשורת, אבטחת מידע וסייבר, וגם תוכנה – הן במתכונת פרוייקטלית והן במתכונת של שירות מנוהל. עובדה זו מאפשרת לה לקדם עשרות פרויקטים חדשים, תוך שהלקוח נהנה משירותי בוטיק כמו של חברה קטנה ומתמחה, עם מעטפת, מגוון שירותים, יכולות ביצוע וגב של חברת ענק".

"כמעט בכל סקטור עסקי קיימת תחרות אגרסיבית וכולם נלחמים בסופו של דבר על אותו פלח לקוחות", הוסיף ווליכמן. "התחרות אמנם הובילה להוזלת מחירים והלקוחות הם המרוויחים העיקריים ממנה, אבל חשובה להם לא פחות רמת המקצועיות ובעיקר השירות. בזירה זאת אין לנו מתחרים".

עוד הוא אמר כי "באחרונה השקנו מוצר שו"ב חדש שדוגם את כל האפליקציות הארגוניות ומתריע על רגרסיה בחוויית המשתמש עוד לפני שזה שם לב לירידה. המוצר מאפשר לארגון להבטיח את חוויית המשתמש ולהיות אקטיבי ויוזם בטיפול בבעיות בתחילת התרחשותן, ולא להמתין לתלונת הלקוח ולהגיב לה".

במהלך 2017, ווליכמן מתכנן להרחיב את פעילות בינת סמך לתחומים נוספים, שלדבריו יהוו פלטפורמה נוספת לקידום האינטרסים של הלקוחות בזירה העסקית.