סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי; חלק ו' ואחרון

החברה הציגה בכנס השנתי שלה, שאליו הגיעו יותר מ-12 אלף משתתפים, את עולם הפיתוח החדש ואת הפתרונות שהיא מציעה למפתחים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

בין היתר, עסק הכנס בנושאים כמו IoT, אנליטיקה, ענן וכמובן – הפתרונות שסיסקו מציעה בתחומים אלה, עליהם נכתב בפרקים הקודמים. פרק זה מתמקד במה שמציעה החברה למפתחים של ימינו.


סיסקו מציגה את עולם הפיתוח המודרני: במקום זה הקלאסי, בו המפתח מתמחה בשפת פיתוח אחת ובסביבת פיתוח מסוימת, עתה הוא משתמש בעשרות תוכנות שונות לשלבים השונים שלו – מניהול הפרויקט ועד ניהול אבטחת איכות ופיתוח מתמיד. היתרון כיום הוא הימצאותן של רוב התוכנות בעולם הקוד הפתוח.


זה המסלול שסיסקו מציעה למצטרפים למעגל החיצוני של המפתחים (לא עובדיה): בואו עם ההשראה שלכם, נלמד אתכם, תפתחו וייתכן שגם תרוויחו ממכירת הפיתוח הטוב שלכם.


מחבר הקורסים – מהיסודות (101) ועד פיתון.


מה שהתחיל לפני שנתיים עם עשרות מפתחים חיצוניים מגיע כבר ל-370 אלף ברשת וליותר מ-70 מעבדות לימוד.


OpenBerlin הוא האב חדש שנפתח במרכז הבירה הגרמנית, בבניין בן שתי קומות ובו 1,500 מ"ר לעשרות מפתחים, שמקבלים מקום וסביבת עבודה על מנת לפתח את רעיונותיהם. סיסקו לא מקבלת מכך מאומה בשום שלב, רק מעודדת אותם לפתח. התחומים בהם מתמקד ההאב הם תעשייה וייצור IoT, המהווים את עוצמתה של הכלכלה בגרמניה.


כרגע עובדים בהאב החדש כ-80 יזמים והכוונה היא לגייס עוד עשרות רבות. כל אחד עובד במיזם שלו, עם הציוד של סיסקו שנמצא במקום. החברה מספקת חללים פתוחים, שרתים, נתבים, מתגים ומכשירים ייעודיים לסביבת IoT, אותם היא מביאה משותפיה, שמגויסים לפעול במסגרת ההאב.


בין השותפים: אינטל (Intel), בוש (Bosch), דוקר (Docker) – יצרנית תוכנת הקונטיינרים – ורבים נוספים.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי; חלק ה'

החברה, מובילת הרשת העולמית, שואפת להתברג בצמרת גם בתחומי הדיגיטליזציה, האינטרנט של הדברים ואנליטיקת הנתונים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

הייתה זו השנה ה-25 בה התקיים הכנס Cisco Live. הוא החל ב-1991, ומאז הלך, גדל וסחף אחריו עוד ועוד משתתפים.

השנה עמד הכנס בעיקר בסימן ה-IoT (האינטרנט של הדברים) והשפעתו על העולם, כמו גם הפתרונות של סיסקו לתחום, שחלקם הוצגו בפרקים הקודמים וחלקם יוצגו בהמשך. זאת, כמובן, לצד התחומים המסורתיים של החברה.


יישום IoT מיידי: התקרה הדיגיטלית. סיסקו ושותפיה בתחום יצרני התאורה הקלאסיים מציעים מערכת דיגיטלית לניהול כל רכיבי התאורה בתקרה. מדובר ביישום מהיר, חסכוני בעלויות ומסייע גם להורדת עלויות מיזוג האוויר. הבית החכם במובנו המטאורולוגי.


השותפים של סיסקו – מפיליפס (Phillips) הוותיקה ועד הסטארט-אפ Relayr – יוצרים צוות מומחים למעבר מהיר לתקרה הדיגיטלית.


סיסקו מסייעת לנהל בניינים לפי הנתונים הנאספים בהם על ידי IoT. חזון הבניין החכם מתגשם.


בתערוכה הצמודה לכנס הוצגו גם הפתרונות בתחומים הקיימים והוותיקים של סיסקו, שעדיין מייצרים לה מחזור שנתי של כ-50 מיליארד דולר, כמו רשתות ושרתי הדטה סנטרים.


לצידם הוצגו באירוע הפתרונות החדישים יותר של סיסקו לעולם הדטה סנטרים, למשל SDN – רישות מוגדר תוכנה, ששותפים רבים של סיסקו מספקים לו פתרונות משלימים.


כן הוצגו הפתרונות החדישים של ניהול קומות דיגיטלי על כל היישומים – מתאורה ועד אבטחה. הכול בשליטה המבוססת על ה-IoT.


מכיוון שסיסקו הולכת לכבוש לעצמה נתח שוק בפיתוח תוכנה ויישומי IoT, היא נזקקת לצבאות של מפתחים. לכן, היא פונה למודל המוכר ממיקרוסופט (Microsoft) ואורקל (Oracle) – יצירת קהילות מפתחים. אם מישהו עד עתה זיהה את סיסקו כיצרנית חומרה, הרי עתה היא גם יצרנית תוכנה – והרבה.

החברה מגייסת את כל המפתחים מבחוץ, שיצטרפו להיות מפתחים על הפלטפורמות שלה, ופותחת רכזות HUBS למפתחים לפי תעשייה. בגרמניה, למשל, מדובר ברכזות סביב המגזר היצרני, בבריטניה – הפיננסי, בישראל – הסייבר, ועוד חמישה כאלה בעולם.

סיסקו גם מכריזה על תוכנית לעידוד אנשי IT, כמו מנהלי רשתות סיסקו בארגונים, להיות מפתחים בעצמם, באמצעות תוכנית DevNet שלה, בה היא רואה את המפתח כלקוח שלה (לא הלקוח הרוכש הקלאסי – מנהל ה-IT עצמו). היא מציעה לו אקו-סיסטם מעשיר ומקל לפיתוח ופותחת לו זירת מסחר שבה הוא יכול למכור את יישומיו. תחומי הפיתוח שהיא מעודדת הם התחומים שהיא משווקת: ענן, דטה סנטרים, אבטחה, שיתופיות ו-IoT.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי; חלק ד'

החברה, מובילת הרשת העולמית, שואפת להתברג בצמרת גם בתחומי הדיגיטליזציה, האינטרנט של הדברים ואנליטיקת הנתונים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

המוטו של הכנס השנה – שהיה המוטו בכנסים של חברות נוספות, כמו VMware – הוא "אנחנו מוכנים. האם אתם מוכנים?"

ואמנם, הכנס כולו עסק בלהוכיח שסיסקו מוכנה ושהיא תספק ללקוחותיה את הפתרונות שיעשו גם אותם מוכנים. מוכנים למה? לאנליטיקת זמן אמת מאובטחת בעולם של ה-IoT (האינטרנט של הדברים) בעידן הענן לצורותיו: פרטי, ציבורי או היברידי. זהו המצב הנתון.

המשתתפים גדשו את האולמות והתערוכה, שם היו יכולים לראות ולשמוע יותר לעומק על המוטו, כמו גם על מיטב החידושים של החברה בפרט ובתחומי פעילותה בכלל.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים. לכן, למה להכביר בדברים? אתן לצילומים לדבר!

 


מהפכת האנליטיקה: ממערכות מחסני נתונים קלאסיים במודל עיבוד אצווה (Batch) למודל עיבוד בזמן אמת של לימוד מכונה (ML) בקצב של PB

זהו המודל הכללי של סיסקו להובלת עיבוד הנתונים המאובטח מהדטה סנטרים ועד מכשירי הקצה, בעידן ה-IoT.


לבמה עולה דיוויד גלוקר, סגן נשיא בכיר לאבטחה בסיסקו (משמאל), ומסביר מה עושה אותה לענקית אבטחה. התשובה: הצעת פתרונות אבטחה בכל תחום – לא רק אנטי וירוס או פיירוול, מה שעושות מתחרותיה, אלא גם שילובם המוצלח ללא העמסת מנהלי האבטחה במסכי בקרה לכל פתרון בנפרד.


אבטחה מאנטי וירוס, אנטי ספאם ופיירוול, מניעת התקפות אתרים, זיהוי איומים אקטיבי ושאר הגנות – הכול במסך בקרה אחד לניהול מתקדם במכשירי הקצה, ברשת ובענן.


Talos  היא קבוצת המחקר של חטיבת האבטחה של סיסקו. בין ממצאיה, המעידים על חשיבות הטמעת האבטחה ב-IT בארגונים: מדי יום נחסמים כ-20 מיליארד מתקפות ואיומים, בהם 181 מיליון התקפות רוגלה. הדבר מעורר נחישות להטמעת אבטחה.


פתרון השירות של Talos: הגנה משולבת מעל מרכז הניהול של מכשירי FirePower, ובכלל זה אכיפת מדיניות אבטחה עקבית, עם מודעות כלל ארגונית ושיתוף מודיעין.


סיסקו הכריזה בכנס על FirePower 4100 – אפלייאנס הדגל, המביא תכונות חדישות לפיירוול של הדור הבא – NGFW. נקודת השיא היא 99.2% של אפקטיביות במניעת חדירות.


בשיחה עם ג'ין בליבאו-דאן (Jeanne Beliveau-Dunn), סגנית נשיא ומנכ"לית חטיבת השירותים של סיסקו. החזון שלה הוא: "כוח העבודה של העתיד בסיסקו". תפיסתה: מעולם הטכנולוגיה לא השתנתה בקצב כה מהיר כמו כיום, עד כדי כך שהיא משנה את חיי היום יום של האנשים, בעיקר בסביבת עבודתם. היא אומרת שהאופי של רוב המשרות ישתנה לחלוטין וחלק רב מהן פשוט ייעלם. זו משמעותה של המהפכה הדיגיטלית המלאה.

היא מציינת כי בתקופה האחרונה נוצרו 35 הגדרות של משרות חדשות שלא היו כלל בנמצא עד כה. לדבריה, המחסור העיקרי הוא בטאלנטים וחשיבות הלימוד תגבר, כי על האדם, שתוחלת חייו עולה, ללמוד כל חייו כדי לעמוד בקצב החידושים. כמו כן, יש מקום למבוגרים שיצליחו ללמוד והידע שלהם יעמוד לזכותם, ללא תלות בגיל.

סיסקו משקיעה בפיתוח לימודים והכשרה. כבר כיום, כ-20% מהכנסותיה מגיע משירותים, והחלק שלהם ילך ויגדל. המודל בניהול כוח אדם הוא הגמישות שלו. כשסיסקו החלה לפעול, לפני כ-30 שנים, היא הייתה צריכה לגייס אנשים ולהכשיר אותם למשהו שהיה אז חדש – ניהול רשתות – ועתה היא עושה זאת שוב, בנושאי דיגיטל ו-IoT.


בשיחה עם פיליפ רוגבנד, המנהל האזורי לפיתוח עסקי לאבטחת סייבר (Philippe Roggeband, Cybersecurity Business Development Manager EMEAR). הטיעון המרכזי שלו הוא שהמהפכה הדיגיטלית הולכת יד ביד עם הטמעת האבטחה והיא לא תתאפשר ללא ביטחון מוחלט באבטחה.

ללא אבטחה, הארגונים לא יפתחו, הוא אומר, ומציג את הסקר שביצעה סיסקו, שמראה שמנהלי ה-IT נוטים להימנע מפיתוח יישומים דיגיטליים עד שיהיו משוכנעים באבטחת הנתונים שלהם.

לדבריו, סיסקו משקיעה בדטה סנטרים, רישות, שיתופיות ואבטחה, ועתה גם באינטרנט של הדברים, שגם הוא תלוי אבטחת נתונים לחלוטין. הוא מציין כי ההכרזה החדשה – של FirePower 4100 – היא תוספת לארכיטקטורת האבטחה של סיסקו, שהושקה לפני כשנה, ומעתה, מקונסול אחד יש שליטה מלאה בכל המרעין בישין – מחודרות לרוגלות לבקרת גישה ולניהול זהויות, בכל אוסף של פתרונות מיצרנים מרובים, כשאין להם אינטגרציה מאלה, כמו בסיסקו.


בשיחה עם ענבר לסר-ראב, סגנית נשיא לפתרונות תשתיות ודיגיטל (Inbar Lasser-Raab, VP Solutions Infrastructure and Digital).

לסר-ראב היא ישראלית בכירה בניהול של סיסקו באזור EMEA, הפועלת מישראל ומוכרת בכל האזור, בצמרת סיסקו ואצל לקוחותיה. היא מניעה את התחומים החדשים אליהם מכוונת החברה: דיגיטל ו-IoT, על יסודות שליטתה במרכזי הנתונים וברישות. לסר-ראב מאמינה שאנחנו חוזים ברגע ההיסטורי, של המהפכה הרביעית – מהפכת הדיגיטל, בכל התהליכים, בכל הארגונים ובכל החטיבות והאגפים – מהייצור והשירותים ועד למסחר וללוגיסטיקה. לדבריה, זו ההזדמנות הגדולה של מנהלי ה-IT להיות שיחת היום בחדרי ההנהלה, המודעת להתקרבות המהפכה וחייבת מנהלים טובים על מנת להוביל אותה: אנשים כמו המנמ"רים ומנהלי הרשתות, שמבינים את הטכנולוגיה, מכירים את הארגון, צרכיו ומטרותיו, ויודעים להוביל אותו בדרך הנכונה להצלחה. היא מציינת שחברות שלא ישנו את המודל העסקי שלהן לאספקת מוצרים ושירותים דיגיטליים – ייעלמו מהשוק.

סיסקו עצמה מציעה שירותים דיגיטליים חדשניים, אומרת לסר-ראב. למשל, לקוחות רוכשים רישיון למוצרי ושירותי סיסקו (במקום קנייה של המוצרים עצמם) ומקבלים בעצם רישיון לחדשנות. יש להם מספר קטלוגי אחד, איתו הם רוכשים מסיסקו הכול. כך, חוויית הלקוח של סיסקו מתעצמת.

כמו כן, התמיכה בלקוח ובלקוחות שלו מתעצמת על ידי תמיכה מלאה מרחוק. כך, כל לקוח זוכה בתמיכה של מומחה, לא משנה היכן הוא נמצא. בבנקאות, למשל, מספר השירותים הזמינים לכל לקוח כמעט ושולש על ידי הגישה מרחוק.

תמצית העולם הדיגיטלי, לפי לסר-ראב, באה לידי ביטוי בשתי מדינות סקנדינביות: בהכרזתה של דנמרק על היותה מדינה ללא מזומן כבר ב-2030 ובעובדה שכבר כיום, רק 2% מהעסקאות בשבדיה מבוצעות במזומן. המהפכה הדיגיטלית, לדבריה, אפשרה לעבור ממהפכת הסרט הנע – ייצור המוני זול וחסר אופי – להתאמה אישית מלאה של כל מוצר לכל לקוח.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי; חלק ג'

החברה, מובילת הרשת העולמית, שואפת להתברג בצמרת גם בתחומי הדיגיטליזציה, האינטרנט של הדברים ואנליטיקת הנתונים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

המוטו של הכנס השנה – שהיה המוטו בכנסים של חברות נוספות, כמו VMware – הוא "אנחנו מוכנים. האם אתם מוכנים?"

ואמנם, הכנס כולו עסק בלהוכיח שסיסקו מוכנה ושהיא תספק ללקוחותיה את הפתרונות שיעשו גם אותם מוכנים. מוכנים למה? לאנליטיקת זמן אמת מאובטחת בעולם של ה-IoT (האינטרנט של הדברים) בעידן הענן לצורותיו: פרטי, ציבורי או היברידי. זהו המצב הנתון.

המשתתפים גדשו את האולמות והתערוכה, שם היו יכולים לראות ולשמוע יותר לעומק על המוטו, כמו גם על מיטב החידושים של החברה בפרט ובתחומי פעילותה בכלל.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים. לכן, למה להכביר בדברים? אתן לצילומים לדבר!
כנס Cisco Live נערך השנה, כאמור, בברלין, והנהלת סיסקו החליטה לכבד את המדינה המארחת ולהזכיר שעד מלחמת העולם השנייה, גרמניה הייתה מרכז חדשנות עולמי ושמוצרים רבים, שמשתמשים בהם עד היום, נוצרו בה. אחת מאותן התפתחויות טכנולוגיות בולטות היא מכונת הדפוס של גוטנברג, שיוצרה ב-1439. כמו כן, הזכירו שם את המכונית הראשונה, גלולת האספירין, ג'ינס ה-Levi's ומשחת השיניים.


במליאת הפתיחה מעלים ציטטה של ג'ון צ'יימברס, יו"ר מועצת המנהלים של סיסקו, שמפיץ את החדשנות כאמונה דתית – חדשנות או למות. סיסקו בהובלתו הייתה לאלופת רכישת חברות, עם לא פחות מכ-180 רכישות, כולל שבע בישראל. זאת, כי הנהלתה מאמינה שלא כל השכל והידע מרוכזים במקום אחד, אלא הם מפוזרים בעולם כולו.


לבמת המליאה עולה הבכיר ביותר (בהעדר ג'ון צ'יימברס, היו"ר, וצ'אק רובינס, המנכ"ל) – סגן הנשיא הבכיר וה-CTO למוצרים ופלטפורמות, זורוואר בירי סין (Zorawar Biri Singh), המכונה בירי. הוא מפרט את האסטרטגיה של "סיסקו החדשה": לא רק רישות ודטה סנטרים, אלא גם, והרבה, IoT ואנליטיקה של נתונים בזמן אמת. היכן ייערך העיבוד של הנתונים של מכשירי הקצה? בנתבים של סיסקו, שנמצאים בקמפוסים בהם נמצאים המכשירים. שהרי נתב הוא מחשב לכל דבר. כלומר, סיסקו עוברת גם לפיתוח ולשיווק תוכנה ואפליקציות, שם שולי הרווח גבוהים יותר מב-"ברזלים" (נתבים ומתגים).


זהו, על פי סיסקו, העידן החדש – הרביעי – של עולם ה-IT: דיגיטציה של נתונים ו-IoT של מכונות ואנליטיקה למקבלי ההחלטות.


העידן הדיגיטלי, על פי סיסקו, יוצר שני גלים, לאנשים ולמכונות: אנליטיקה ואינטרנט של הדברים. סיסקו רוצה להוביל את שניהם, כשהיא מספקת לשניהם אבטחה מלאה.


בשקף זה מוצגים עולמות הפתרונות של סיסקו לעידן החדש, הרביעי: קישוריות, אבטחה, אוטומציה ואנליטיקה.


התשתיות שסיסקו מספקת לפתרונות של העולם הדיגיטלי: רישות, מרכזי נתונים ועננים, אנליטיקה ואבטחת יישומים.


המוטו של סיסקו: הנתונים הם ה-"נפט" (המחצב החדש) של העולם ובהתאם, הדטה סנטרים הם בתי הזיקוק. סיסקו תספק את התשתיות לנפט ולבתי הזיקוק בכל בתוכנה, כי היא העיקר.


שימו לב למודל פיתוח התוכנה העתידי על פי סיסקו: שכבת הווירטואליזציה (VMware) נעלמת. המפתחים כותבים APIs מיקרו-שירותים לתוך קונטיינרים מעל קבצי Hadoop, וכך גם מערכת ההפעלה ההכבדה המסורתית נעלמה – רק גרעין קל של לינוקס (Linux) נותר. במקום זאת, המודל של היום הוא פיתוח יישומים כבדים יחסית, שרצים מעל שכבת וירטואליזציה, כאשר מעל מערכות הפעלה במכונות וירטואליות, מעבדים, אחסון ורישות. כלומר, המיקרו-שירותים נכתבים היישר ל-"ברזלים" עצמם, מה שמאיץ את הביצועים.


זהו הפתרון של סיסקו לתזמור וניהול סביבת הענן ההיברידי, שמסייע לצוות ה-IT. הוא עונה על האתגר המרכזי שלהם: לתזמר מודלים של צריכת IT עם סוגי העבודות השונות – במתקן או בענן.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי; חלק ב'

החברה, מובילת הרשת העולמית, שואפת להתברג בצמרת גם בתחומי הדיגיטליזציה, האינטרנט של הדברים ואנליטיקת הנתונים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס, ומביא את רשמיו

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

המוטו של הכנס השנה – שהיה המוטו בכנסים של חברות נוספות, כמו VMware – הוא "אנחנו מוכנים. האם אתם מוכנים?"

ואמנם, הכנס כולו עסק בלהוכיח שסיסקו מוכנה ושהיא תספק ללקוחותיה את הפתרונות שיעשו גם אותם מוכנים. מוכנים למה? לאנליטיקת זמן אמת מאובטחת בעולם של ה-IoT (האינטרנט של הדברים) בעידן הענן לצורותיו: פרטי, ציבורי או היברידי. זהו המצב הנתון.

המשתתפים גדשו את האולמות והתערוכה, שם היו יכולים לראות ולשמוע יותר לעומק על המוטו, כמו גם על מיטב החידושים של החברה בפרט ובתחומי פעילותה בכלל.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים. לכן, למה להכביר בדברים? אתן לצילומים לדבר!


המשלחת הישראלית, בראשותו של אלון סלע, מנהל לקוחות בסיסקו ישראל, כללה כ-15 איש מארגונים, שותפים ועובדי סיסקו ישראל. בארוחת הערב השתתפו: אריאל כהן, מנהל מרכז הנתונים של כיל; סרגיי אודובנקו, שירותי מומחה, בזק בינלאומי; פבל אייזק, ה-CTO של טלקאר; מוטי גמליאל, מנהל תקשורת וטלפוניה באלביט; איציק שטיינמן, מהנדס תקשורת ביבמ (IBM); רוני רפאל, אבטחת מידע, בינת; רוני פולק, שירותי מומחה, בינת; ולדיסלב פודגייצקי, ה-CTO של גלובברנדס; שלומי כהן, מנהל לקוחות במגזר הביטחון בסיסקו; בועז אלגר, מנהל שיווק אנטרפרייז בסיסקו; ירון הראל, סמנכ״ל שירותי מומחה בסיסקו; וטל יכנין, ראש צוות בסלקום.

ישראלים נוספים שהשתתפו היו: ענבר לסר-ראב, VP Solutions Infrastructure and Digital בסיסקו; ובוני שפירא, מנהל הכנס.


אלה הנתונים התומכים בטענת היסוד של סיסקו על העולם הדיגיטלי הניצב לפתחנו: בשנה הנוכחית, היקף תעבורת הנתונים ברשת העולמית (IP) יגיע ל-1 זטה-בייט, כלומר: מיליון טרה-בייט. בעוד שלוש שנים, כארבעה מיליארד איש יהיו בעלי גישה לרשת האינטרנט; בעוד ארבע שנים יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים לרשת – הנה לכם IoT; ובאותה השנה יהיו יותר מכשירי מובייל ממכוניות.


בשקף הזה מוצגים השינויים שכל ארגון יאלץ להתמודד איתם או לחדול: דיגיטליזציה, IoT (שמשמעו Big Data), קצב מואץ של חידושי IT ואבטחה מלאה. כמובן שיש לסיסקו פתרונות בעולם זה, שהרי זה הכנס שלה והיא קובעת את התפיסה.


אמרה מפורסמת קובעת שיש רק שני דברים בטוחים בחיים: המיסים והמוות. ואמרה משוכללת יותר מוסיפה שהלוואי שהם יבואו בסדר הפוך: כלומר, קודם נמות ואחר כך נשלם מיסים. סיסקו טוענת שדבר בטוח שלישי הוא השלב הטכנולוגי הבא, שיהיה IoT – והיא הולכת לשם.


40% מהעסקים שלא יאמצו את תפיסת ה-IoT ייעלמו בתוך חמש שנים. מי יחזור לבדוק זאת בעוד חמש שנים?


כמה כסף יש בדיגיטליזציה? לפי סיסקו, שהיא חזקה במספרים חזקים – יש המון. ראו חלוקה לפי גיאוגרפיות: קרוב ל-24 טריליון דולר. יש מה למכור ולמי.


סיסקו מעידה מדוע כדאי לבחור בה כשותף אסטרטגי לארגונים למעבר לדיגיטליזציה מלאה ואנחנו נזכרים שהיא ספקית תשתית הרישות העולמית: החברה בונה רשתות כבר יותר מ-30 שנים ו-80% מהתעבורה העולמית עוברת בצנרת של מוצריה.


החברה מדגישה גם את חשיבות האבטחה של הנתונים שישמשו ליישומי הדיגיטיליזציה העולמית. ממצאי סקר שערכה מגלים ש-60% מהארגונים נמנעים ליישם דיגיטיליזציה בגלל חשש מאי אבטחת הנתונים ו-96% מאמינים שהצלחת ה-IoT תלויה באבטחת הסייבר.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

סיסקו ב-"לייב" – בכנס האירופי השנתי

החברה, מובילת הרשת העולמית, שואפת להתברג בצמרת גם בתחומי הדיגיטליזציה, האינטרנט של הדברים ואנליטיקת נתונים ● הנמר סייר בין ההרצאות, הדוכנים והאנשים בכנס, ומביא את רשמיו ● חלק א'

סיסקו (Cisco) היא חברה ותיקה בשוק – היא הוקמה לפני יותר מ-30 שנים והצליחה לכבוש את הצנרת של הולכת הנתונים ברשת האינטרנט הגלובלית, עד שכיום, כ-80% מהתעבורה העולמית עוברת בנתביה ובמתגיה.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

לפני כשבע שנים היא הגדירה שוק נוסף שבו היא מעוניינת לצמוח, הוא שוק הדטה סנטרים. סיסקו החלה אז לספק לשוק זה שרתים אחודים מבוססי ארכיטקטורת X86. אף על פי שהשוק נשלט אז על ידי שלושה ענקים – HP, דל (Dell) ויבמ (IBM) – היא הצליחה, עם שרתיה, המכונים UCS (ר"ת Cisco Unified Computing System), לתפוס את מקומה. השרתים הללו מציעים שילוב תשתית אחודה במארז של מעבדים, וירטואליזציה, רישות ותוכנת ניהול.

כיום, היקף מכירותיה של סיסקו מגיע לכדי 50 מיליארד דולר לשנה, רווחיה – כתשעה מיליארד דולר, וערכה הבורסאי הוא כ-135 מיליארד. החברה מייצרת כ-14 מיליארד דולר מוזמן בשנה וגובהה של ערימת המזומנים עליה היא יושבת הוא כ-60 מיליארד. עם שיאי ביצועים שכאלה ואיתנות פיננסית חזקה, מי היה מצפה לשמוע שהמסר של החברה בכנס Cisco Live 2016 בברלין, שהתקיים בשבוע שעבר, הוא "אנחנו מחפשים שווקים חדשים, אליהם הולכת הכלכלה העולמית, ושם יחול הגידול המואץ שלנו".

הדבר מזכיר את אנדי גרוב, ממייסדי אינטל (Intel) בתחילת שנות ה-70' של המאה הקודמת ומי שהוביל אותה כמנכ"ל בשנים 1987 עד 1998. גרוב טבע את האמרה "רק הפרנואידים שורדים", שהייתה גם לשם ספרו.

זורוואר בירי סין (Zorawar Biri Singh), סגן הנשיא הבכיר וה-CTO של סיסקו למוצרים ופלטפורמות

זורוואר בירי סין (Zorawar Biri Singh), סגן הנשיא הבכיר וה-CTO של סיסקו למוצרים ופלטפורמות

שני האישים המובילים את סיסקו כיום הם ג'ון צ'יימברס, יו"ר מועצת המנהלים ומי שהיה המנכ"ל והנשיא שלה במשך כ-20 שנים, עד לפני שנתיים, וצ'אק רובינס, שהחליף אותו בתפקיד המנכ"ל.

השניים נעדרו מכנס המשתמשים האירופיים השנתי של החברה, שנערך זו השנה ה-25 ברציפות. הם שלחו אליו את סגן הנשיא הבכיר וה-CTO למוצרים ופלטפורמות, זורוואר בירי סין (Zorawar Biri Singh), המכונה בירי, שגויס לסיסקו לפני כחצי שנה בלבד. הוא היה זה שהעביר במהלך הכנס בצורה הכי ברורה את המסר: סיסקו עוברת לעולם החדש, של הדיגיטליזציה הגלובלית ושל האינטרנט של הדברים, והיא לא תסתפק יותר בתשתיות הולכת הנתונים, אלא תספק גם אבטחתם המלאה ואת האנליטיקה שלהם. שהרי גם הנהלת סיסקו יודעת שתשתיות המחשוב לא נועדו אלא לספק נתוני זמן אמת למקבלי ההחלטות ולוודא שהם אמינים. כלומר, גם אבטחת המידע חשובה. ואמנם, סיסקו היא מובילה עולמית גם באבטחת נתונים, עם היקף מכירות שנתי של שני מיליארד דולר.

בירי אמר בהרצאת הפתיחה שלו בכנס שבעולם החדש הזה, סיסקו תספק אנליטיקת נתונים שתסייע לארגונים לקבל החלטות מבוססות נתוני אמת, כדי להישאר תחרותיים בעולם הדיגיטלי החדש. אחרת, לדבריו, לא מעטים מהם ייעלמו. באחד השקפים הבולטים שהוא הציג נטען שכ-40% מהעסקים המסורתיים הקיימים כיום ייעלמו בתוך חמש שנים, בגלל השיבוש (Disruption) הדיגיטלי הכלל עולמי. האחרים יסתגלו ויעברו לעולם החדש.

החל ממחר, ובמשך הימים הבאים, אציע לכם סיור מצולם בכנס, בו תוכלו לעמוד מקרוב יותר על הנתונים המרתקים שהוצגו בו, לצפות בבכירים שהשתתפו באירוע ולהתרשם מהאווירה ששררה באולמות. שהרי כבר נאמר שתמונה טובה מאלף מילים.

המשך יבוא…

כי מכפר קאסם ייצא היי-טק – חלק ב'

מרכז היזמות החדש במשולש הוא אבן דרך בשילובה של האוכלוסייה הערבית בהיי-טק הישראלי - שילוב שיעשה טוב לשני הצדדים ● הנמר היה באירוע ומביא את רשמיו

אחד הנושאים המדוברים ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית בזמן האחרון הוא הצורך להגביר את שילובם בה של הערבים אזרחי ישראל. הולכת ורווחת בענף ההבנה שיש במגזר הערבי אלפי צעירים בעלי ידע וכישורים שיכולים לתרום לתעשייה – וזו יכולה לתרום להם.

בין הגופים הבולטים שעוסקים בתחום נמצא צופן. העמותה מקדמת מזה מספר שנים את שילובם של הערבים בהיי-טק הישראלי, ועושה זאת בהצלחה. עד כה היא עשתה זאת בעיקר בצפון, אולם לא מכבר היא החליטה להרחיב את הפעילות לאזור נוסף שיש בו אוכלוסיה ערבית רבה – המשולש. בשבוע שעבר היא ציינה אבן דרך כאשר השיקה, יחד עם פורום MIT ליזמות ובתמיכת משרד החוץ האמריקני, מרכז יזמות ראשון להיי-טק בכפר קאסם (לסיקור חדשותי של האירוע לחצו כאן).

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

המרכז, TRI/O Tech, הוקם בעלות של שישה מיליון שקלים, והוא כולל בית ספר ליזמות ומאיץ למיזמים טכנולוגיים.

באזור המשולש חיים כיום אלפי צעירים ורבים מהם יכולים להשתלב בתעשיית ההיי-טק והיזמות. המרכז הוקם במטרה לאפשר להם לפתח את יכולותיהם הניהוליות ולהעניק להם את הכלים להצלחה בתחום היזמות. בצופן מציינים כי יושם במרכז החדש דגש רב בהכשרת נשים ערביות, שאחוז היציאה שלהן לעבודה ושיעורן בהיי-טק נמוכים.

פורום MIT מלווה את "אומת הסטארט-אפ" מראשיתה, בתחילת שנות ה-90' – בהדרכה, בתמיכה, בחינוך מנהלים ובייעוץ.

צופן פועלת כבר שמונה שנים בחברה הערבית, לקידום העסקת אנשי היי-טק. כשהיא החליטה לעלות מדרגה בפעילות בתחום היזמות, הבחירה בפורום MIT הייתה טבעית.

אלה מטלון, מנכ"לית פורום MIT ליזמות, אמרה כי "אנחנו מאמינים ביכולתם של יזמי המשולש להפוך את חלומם למציאות, ונעזור להם להגשים את החלום".

באירוע הפתיחה רב הרושם נכחו עדאל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם; אד מילבסקי, יו"ר פורום MIT; אלה מטלון, מנכ"לית הפורום; ד"ר רמזי חלבי, יו"ר צופן; פז הירשמן וסאמי סעדי, מנכ"לי הארגון; סמדר נהב, ממייסדות צופן; ודדי פרלמוטר, המשמש כיום כיו"ר המועצה הציבורית של הארגון, לצד זיאד חנא, היזם הנס שקור, ספי גלעזר וד"ר יוסי ורדי.

הקורס הראשון ליזמות היי-טק (TES: Technology Entrepreneurship School) ייפתח בסוף החודש הנוכחי ויסתיים בחודש מאי. המחזור הראשון של "כן השיגור" למיזמים (LP: Launchpad) ייפתח ביולי הקרוב וישתתפו בו מספר יוזמות שייבחרו בקפידה.

מימין: דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ואלה מטלון, מנכ"לית פורום MIT

מימין: דיוויד אסיא, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ואלה מטלון, מנכ"לית פורום MIT

במרכז: זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל NICE וקומברס וכיום יו"ר גליל סופטוור, שממוקמת בנצרת

במרכז: זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל NICE וקומברס וכיום יו"ר גליל סופטוור, שממוקמת בנצרת

הנס שאקור, יזם, אסטרטג יזמות, מייסד פורום וקהילת ההיי-טק ״מובייל מאנדיי נצרת״ ומנחה הכנס

הנס שאקור, יזם, אסטרטג יזמות, מייסד פורום וקהילת ההיי-טק ״מובייל מאנדיי נצרת״ ומנחה הכנס

לחלק א' לחצו כאן.

כי מכפר קאסם ייצא היי-טק

מרכז היזמות החדש במשולש הוא אבן דרך בשילובה של האוכלוסייה הערבית בהיי-טק הישראלי - שילוב שיעשה טוב לשני הצדדים ● הנמר היה באירוע ומביא את רשמיו ● חלק א'

אחד הנושאים המדוברים ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית בזמן האחרון הוא הצורך להגביר את שילובם בה של הערבים אזרחי ישראל. הולכת ורווחת בענף ההבנה שיש במגזר הערבי אלפי צעירים בעלי ידע וכישורים שיכולים לתרום לתעשייה – וזו יכולה לתרום להם.

בין הגופים הבולטים שעוסקים בתחום נמצא צופן. העמותה מקדמת מזה מספר שנים את שילובם של הערבים בהיי-טק הישראלי, ועושה זאת בהצלחה. עד כה היא עשתה זאת בעיקר בצפון, אולם לא מכבר היא החליטה להרחיב את הפעילות לאזור נוסף שיש בו אוכלוסיה ערבית רבה – המשולש. בשבוע שעבר היא ציינה אבן דרך כאשר השיקה, יחד עם פורום MIT ליזמות ובתמיכת משרד החוץ האמריקני, מרכז יזמות ראשון להיי-טק בכפר קאסם (לסיקור חדשותי של האירוע לחצו כאן).

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

המרכז, TRI/O Tech, הוקם בעלות של שישה מיליון שקלים, והוא כולל בית ספר ליזמות ומאיץ למיזמים טכנולוגיים.

באזור המשולש חיים כיום אלפי צעירים ורבים מהם יכולים להשתלב בתעשיית ההיי-טק והיזמות. המרכז הוקם במטרה לאפשר להם לפתח את יכולותיהם הניהוליות ולהעניק להם את הכלים להצלחה בתחום היזמות. בצופן מציינים כי יושם במרכז החדש דגש רב בהכשרת נשים ערביות, שאחוז היציאה שלהן לעבודה ושיעורן בהיי-טק נמוכים.

פורום MIT מלווה את "אומת הסטארט-אפ" מראשיתה, בתחילת שנות ה-90' – בהדרכה, בתמיכה, בחינוך מנהלים ובייעוץ.

צופן פועלת כבר שמונה שנים בחברה הערבית, לקידום העסקת אנשי היי-טק. כשהיא החליטה לעלות מדרגה בפעילות בתחום היזמות, הבחירה בפורום MIT הייתה טבעית.

אלה מטלון, מנכ"לית פורום MIT ליזמות, אמרה כי "אנחנו מאמינים ביכולתם של יזמי המשולש להפוך את חלומם למציאות, ונעזור להם להגשים את החלום".

באירוע הפתיחה רב הרושם נכחו עדאל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם; אד מילבסקי, יו"ר פורום MIT; אלה מטלון, מנכ"לית הפורום; ד"ר רמזי חלבי, יו"ר צופן; פז הירשמן וסאמי סעדי, מנכ"לי הארגון; סמדר נהב, ממייסדות צופן; ודדי פרלמוטר, המשמש כיום כיו"ר המועצה הציבורית של הארגון, לצד זיאד חנא, היזם הנס שקור, ספי גלעזר וד"ר יוסי ורדי.

הקורס הראשון ליזמות היי-טק (TES: Technology Entrepreneurship School) ייפתח בסוף החודש הנוכחי ויסתיים בחודש מאי. המחזור הראשון של "כן השיגור" למיזמים (LP: Launchpad) ייפתח ביולי הקרוב וישתתפו בו מספר יוזמות שייבחרו בקפידה.

מימין: דדי פרלמוטר וד"ר יוסי ורדי, מוותיקי ההיי-טק בישראל וחברי המועצה הציבורית של צופן. צילום: יוני רייף

מימין: דדי פרלמוטר וד"ר יוסי ורדי, מוותיקי ההיי-טק בישראל וחברי המועצה הציבורית של צופן. צילום: יוני רייף

מימין: ספי גלעזר, סמנכ"ל קבוצת אמן; אביטל ינובסקי, מנהלת הפיתוח העסקי של צופן; דדי פרלמוטר; וסאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן. צילום: יוני רייף

מימין: ספי גלעזר, סמנכ"ל קבוצת אמן; אביטל ינובסקי, מנהלת הפיתוח העסקי של צופן; דדי פרלמוטר; וסאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן. צילום: יוני רייף

עדאל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, צילום: יוני רייף

עדאל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, צילום: יוני רייף

דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. צילום: יוני רייף

דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל. צילום: יוני רייף

המשך יבוא…

 

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש – חלק ג'

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


השקף הזה מראה שאפשר לחבר למכשירים ולמשדרים גם ג'וקים, ולא רק גיקים.


והרי התחזית: התפתחות מטאורית בעשור הקרוב של תחום האינטרנט של הדברים, עד כדי כך שב-2025 יהיו 500 מיליארד (קראתם נכון) מכשירים מחוברים, שמשדרים כל הזמן.


שתל אחד בגופנו יכול להחליף את כל מה שנמצא בכיסינו.


זהו האנס סיובלאד השבדי, Chief Disruption Officer ומייסד איגוד הביו-האקרים השבדי. בגב כף ידו הותקן שבב IP המאפשר לה להיות כרטיס האשראי שלו ושאר אמצעי זיהוי חיוניים לשרוד בעולם הדיגיטלי. סיובלאד היה המרצה המרכזי והמעניין ביותר באירוע.


כאן נראה גב כף ידו ובו השתל. לא בולט, אך פועל ונראה נאה וחביב ביותר.

להתראות ב-CeBIT!

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש – חלק ב'

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


תשתית ה-IT העולמית שוכנת על הקרקע או עמוק מתחתיה, בדטה סנטרים של הארגונים ברחבי העולם. גם הם נושא מרכזי ב-CeBIT השנה.


ב-CeBIT 2016 צפויים שורה של כנסים מקצועיים עם מרצים מעניינים. כדאי להיכנס לאתר הכנס ולראות מי במרצים, שישכנעו את המשתתפים להיכנס לאולמות במקום לשוטט בתערוכות.


אחד החידושים הבולטים באירוע השנה הוא תצוגת סטארט-אפים בה יציגו כ-250 חברות ממדינות שונות.


אחד התחומים המסקרנים של הזמן האחרון הוא הרחפנים. כמצופה מתערוכה חדשנית כמו CeBIT, גם הוא יבוא בה לידי ביטוי.

נושא חם וסקסי עוד יותר הוא הביו-האקינג. הכוונה היא להפיכת הגוף שלנו לדיגיטלי, על ידי השתלות של מכשירי IP. כולנו נהפוך לסייבורגים.

בכל שנה, מדינה אחת היא המדינה השותפה של CeBIT. הפעם המארגנים הגרמניים לא הלכו כל כך רחוק ובחרו בשווייץ. השווייצרים יציגו 50 מיצגים שיביאו את בשורת החדשנות שיוצאת ממדינה זו.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)