שמחתי לארח באחרונה במאורת הנמר את תמי בן גדעון, יועצת ומומחית למיתוג אישי וארגוני ולשימור טאלנטים בארגונים בשיטת A.C.M.

A.C.M היא שיטת ייעוץ חדשנית, שמתמקדת בהון האנושי הקיים בכל ארגון ומהווה את הנכס העיקרי שלו.

בן גדעון סיפרה לי שכיועצת למנכ"לים, היא בונה ומנחה תוכניות לפיתוח ולהדרכת מנהלים בשיטתה. כמו כן, היא מאבחנת, במודל האבחון הדו שלבי של השיטה, מועמדים מובילים לשיבוץ בתפקידי ניהול בכירים.

בעברה הקימה בן גדעון וניהלה את משרד הפרסום קריאטיב, ומיתגה חברות וארגונים כמו קודאק (Kodak), סולל בונה, מכללת עמק יזרעאל, מלון חוף התמרים בעכו ועיריית חיפה. בשנת 2000, כשכבר החלה לפתח את שיטת A.C.M, היא הבינה שהייעוד שלה הוא להעצים אנשים וארגונים, ולכן סגרה את משרד הפרסום שלה והתמקדה בפיתוח שיטתה, כשהיא נעזרת בידע ובניסיון הרב שצברה בתחום המיתוג והשיווק ומיישמת אותו בתחום הארגוני.

אחת הבעיות המרכזיות: שימור הטאלנטים בארגון

לדברי בן גדעון, אחת הבעיות המרכזיות של ארגונים היא שימור המנהלים הטאלנטים שלו. כל ארגון נמדד על פי החוזקות של מנהליו וארגונים נחלשים כאשר טאלנט מרכזי עוזב אותם. במקרים מסוימים ארגונים פוגעים בארגונים אחרים על ידי השתלטות עוינת על טאלנטים. כמו כן, טאלנטים מייצרים בידול לארגון, כשבעזרתם ניתן להניע תהליכים חדשים בנושאי מדיניות, או, לחליפין, נבנתה על יכולותיהם המיוחדות תוכנית עבודה או תוכנית שיווק.

השאלה המרכזית היא, לדברי בן גדעון: איך מבטיחים שהטאלנטים המרכזיים לא יעזבו את הארגונים ובכך יחלישו אותם? היא מציעה פתרון באמצעות תהליך "המותג הכפול" בשיטת A.C.M.

תהליך זה, המיועד לאנשי מפתח בתפקידי ניהול, מבוסס על אבחון התנהגויות שלדבריה מאפשר את העצמת הפרט באופן אישי ממוקד, ובמקביל את בניית הקשר העמוק והבלתי מתפשר שלו לצוות, לערכים ולמטרות הארגון. תוכניות ההדרכה ופיתוח המנהלים, המלוות בפרויקטים יישומיים בתומן, מותאמות לכל ארגון לפי צרכיו ויוצרות פריצת דרך אישית, עסקית וארגונית, אמרה בן גדעון.

עוד היא ציינה שבסיום התהליך, נוצרת בטווח המיידי עבודה בשיתוף פעולה הרמוני, מתוך הכרה בערך האישי הגבוה ומתוך כבוד הדדי, שמשפיעה על הישגי הארגון, על יכולות השיווק שלו ועל תוצאותיו העסקיות. "השראת הדוגמה האישית של המנהלים מסיימי התוכנית משפיעה יום יומית באפקט מתמשך על כלל עובדי הארגון", אמרה. "כמו כן, תוך כדי התהליך נפתרים אתגרים ניהוליים המונחים באותו זמן על שולחנו של המנכ"ל. לטווח הרחוק נוצר מערך אנושי יעיל, עוצמתי, אכפתי ונאמן, עם ברק בעיניים, שמסייע ליציבות ארגונית ולמותג חזק כלפי פנים וכלפי חוץ".

בן גדעון הוסיפה שבין הארגונים שמצאו עניין בשיטת A.C.M אפשר למצוא גורמים בצה"ל ובחברות ביטחוניות בישראל.

עוד שוחחנו על המחקר האקדמי טרום דוקטורט שבן גדעון נמצאת בעיצומו ושלדבריה ייתן תוקף לחידוש הבינלאומי שהיא יצרה בתחום הארגוני. מטרתה היא להביא את פתרון שימור הטאלנטים לחברות הגדולות בארצות הברית ובאירופה.

בכל פעם שאני קורא על חברת היי-טק שהחליטה להעסיק אנשים עם אוטיזם, אני מתרגש. העסקת אדם עם מוגבלות, ואוטיזם בפרט, זה עדיין לא דבר מובן מאליו, ואני מקווה שעם הזמן התופעה תלך ותתרחב – כי יש כאן הרבה מה להרוויח, לשני הצדדים.

מי שמתכוון לקדם את נושא האוטיזם גם בקרב אנשי תעשיית ההיי-טק הוא עמוס שפירא, בעברו מנכ"ל של חברות בולטות כמו סלקום ואל על וכיום יו"ר אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. כששפירא לוקח על עצמו משימה, אי אפשר לעצור אותו. הוא מכהן בתפקיד בהתנדבות, רק מספר חודשים, לאחר שסיים קדנציה כנשיא אוניברסיטת חיפה. פגשתי בו בכובעו החדש בערב ההתרמה לאלו"ט בסוף ינואר, כתומך מתמיד של העמותה בעצמי.

למאורת הנמר הוא הגיע יחד עם רחל רוזנמן, מנהלת אגף גיוס משאבים באלו"ט, והשניים סיפרו לי על העמותה ועבודתה, וגם על אוטיזם בכלל.

מאבק תמידי של ההורים על הזכויות הבסיסיות של הילדים האוטיסטים

הופתעתי לשמוע שאוטיזם הוא הלקות הקשה והמורכבת ביותר מבין כל הלקויות ההתפתחותיות. אחד מכל 100 פעוטות נולד עם אוטיזם, וזה עוד התסריט האופטימי. נתונים בארצות הברית כבר מדברים על אחד ל-68 וצפונה. לפי נתוני משרד הרווחה, בתוך עשור, מספר האנשים המוכרים כבעלי אוטיזם בארץ גדל פי שלושה. כ-80% מהם אלה זכרים ושיעור האנשים המאובחנים עם אוטיזם גבוה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מבוססות יותר מבחינה חברתית-כלכלית.

עם קצב גידול כל כך אינטנסיבי ואף מדאיג במספר האנשים עם אוטיזם, אין פלא שהאתגרים הם רבים וגדולים, כי הביקוש לכל סוגי המסגרות רק גדל. להורים לילד "רגיל" ברור שיהיה לו תמיד מקום מובטח בגן, בבית הספר, בקייטנה ועוד, אבל הורים לילדים אוטיסטים נאלצים להיאבק כל הזמן על זכויות בסיסיות של ילדיהם. לאורך שנים יש מחסור במעונות יום, בגנים, בבתי ספר מיוחדים, בכיתות תקשורת, בקייטנות, במועדוניות ובמסגרות נוספות. בסיום כל המסלול הזה, צריך למצוא לילד תעסוקה או לשלבו במעגל העבודה – אתגר עצום שטרם נפתר.

רוזנמן ושפירא סיפרו לי עד כמה חשוב הטיפול בשלבים הראשונים שמיד לאחר האבחון, מה שנקרא התערבות מוקדמת ואינטנסיבית. ככל שזו קורית מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייו של הפעוט להפוך לבוגר עצמאי יותר, שימצה יותר את יכולותיו ויהיה פחות תלוי בסביבה. לכן, ניצחון במאבק סביב מקום במסגרת מעון יום שיקומי לפעוטות עם אוטיזם הוא קריטי.

הנושאים הללו מעסיקים את הנהלת אלו"ט, שעושה עבודת קודש ומלווה את הילד האוטיסט ומשפחתו מיום האבחון בגיל הרך לאורך כל מעגל חייו.

שפירא, שמשקיע כעת את מרצו הרב בלימוד הנושא, אמר לי: "כל חיי עבדתי וניהלתי אנשים ששפר עליהם גורלם – טייסים, מהנדסים, אנשי תקשורת ואחרים. מאז שנחשפתי לממדי תופעת האוטיזם אני חש כמו חייל ששרד, כשכל חבריו נפגעו והוא חש רגשי אשמה וצורך לעשות משהו כדי לכפר על כך ששרד. לפיכך, אני מתכוון לעשות ככל יכולתי ולתרום ממיטב נסיוני כדי לשפר את איכות החיים וקידום הזכויות של אנשים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם".

בסיום פגישתנו ביקש ממני שפירא לצאת, בעזרת אנשים ומחשבים, בקריאה ליזמים, למנהלים ולעובדים בכל הקשור להעסקה וכל סיוע אחר לבוגרים וילדים עם אוטיזם. הוא עצמו ישמח להגיע להרצות לכל פורום אליו יוזמן ולתת מנסיונו הניהולי חינם, כדי לפתוח בתמורה את הדלת לאלו"ט באותו ארגון.

מיד אמרתי לו שקבוצת אנשים ומחשבים מגוייסת להצעה מעניינת כזו, ומקווה שרבים אחרים יצטרפו ויפתחו את לבם לאנשים מיוחדים, ובעיקר אנשים עם אוטיזם, שפעמים רבות דווקא בזכות הלקות שלהם, הם בורכו בכישורים מיוחדים שהופכים אותם לבעלי ערך אמיתי לתעשיית ההיי-טק.

מי שרוצה לפנות לשפירא ולהצטרף ליוזמה מוזמן לעשות זאת דרך כאן.

לפני ימים אחדים ביקר במאורת הנמר שי כהן, מנהל יחידת טכנולוגיות המידע של המכללה האקדמית אשקלון, שהחל את תפקידו זה לפני כחצי שנה.

כהן נשוי + 3 והוא דור שלישי במושב בית חנן, שסבתא וסבא שלו, שעלו מבולגריה ב-1925, היו בין מייסדיו ארבע שנים לאחר מכן. הוא נמצא בענף כמעט 20 שנים ובשנתיים האחרונות עבד כיועץ בשטראוס אסטרטגיה. בין היתר, כהן שימש כסמנכ"ל טכנולוגיה ומערכות מידע בבזק אונליין, מנהל אינטגרציה ב-Ideo Digital, מנהל פרויקטים ב-IT Solutions ומנהל התשתיות של מימון ישיר.

הוא משתתף בנבחרת Tough Mudder למען גיוס תרומות לעמותת גדולים מהחיים – נבחרת שמארגנים אנשים ומחשבים וקבוצת אוטופונט (Autofont).

המכללה האקדמית אשקלון הוקמה לפני 50 שנים כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן והחל מ-2002 היא מעניקה תארים עצמאיים. ד"ר פנחס חליווה הוא המייסד והמנכ"ל שלה. יש במכללה יותר מ-6,000 סטודנטים במסלולים אקדמיים ומסלולי הנדסאים. נלמדים בה מקצועות מדעי החברה, כלכלה, חשבונאות, רפואה (סיעוד, תזונה ומדעי הציבור), ומתקיים בה חוג למדעי המחשב עם התמחות בסייבר. כמו כן, הוקמה במכללה מעבדת סייבר בשיתוף רפאל והאוניברסיטה הלאומית למדע וטכנולוגיה של טייוואן (NTUST).

התשתית הטכנולוגית ופרויקטים שביצעה המכללה

כהן סיפר לי כי "המכללה נמצאת בחזית הטכנולוגיה מבחינת תשתית. זו מורכבת מפתרונות וירטואליזציה של VMware, תשתית אחסון של קמינריו (Kaminario), פתרון ניהול זהויות (IDM) שפיתחה EDP על תשתית NET IQ, פתרונות שו"ב מבוססי Nagios, תשתית אלחוטית של סיסקו (Cisco) ועוד. אנחנו מספקים גישה למידע למגוון משתמשים – סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי ועוד – ובמגוון מכשירים, כגון עמדות נייחות, ניידים, טאבלטים וטלפונים חכמים, ממעבדות וחדרי מחשב בשטח הקמפוס ומחוצה לו".

הוא ציין כי "התחלנו בשנה האחרונה מספר פרויקטים לשיפור השירות והחוויה של המשתמשים שלנו.

הקמנו אתר חדש, שייתן מענה שיווקי ויהווה שער כניסה לשירותי המכללה. האתר יהיה נגיש בהתאם לתקן הנגישות החדש.

פיתחנו אפליקציה לניווט 'עד הכיתה' (In Door Navigation), שתאפשר לסטודנט לנווט מביתו ועד הכיתה. האפליקציה תיתן מענה לקבלת שירות, נוכחות ולמצבי חירום. למשל, היא תציג אוטומטית את הדרך הקרובה למרחב מוגן במקרה של אזעקה.

כחלק מהקמת מחסן הנתונים, יצרנו פתרון מודולרי עם ממשק משתמש נוח ויעיל שיאפשר למשתמשים לנתח את הכמות האינסופית של נתונים הקיימים בארגון, על מנת להפכם למידע בעל ערך עסקי שתורם לקבלת החלטות נכונות. הפתרון הנדרש יהיה לייצר תובנות שיאפשרו לקבל החלטות בהתאם לנתונים, לדוגמה: צורך בתגבור בנושא מסוים לסטודנט כתוצאה מירידה בציוני המבחנים ו/או העבודות שלו, או אי נוכחות.

טפסים מקוונים – פרויקט שיכלול הקמת תשתית למענה אונליין לטפסים הרבים שנמצאים בשימוש נרחב באקדמיה. הפתרון ייתן מענה לסטודנטים שיוכלו להשתמש בטלפונים החכמים האישיים למילוי טפסים ולאנשי הסגל לתת מענה טוב יותר כולל תהליכים ובקרה".