באו לבקר במאורת הנמר: עופר אמיתי ונילי אסיא, פורטנוקס

באו לבקר במאורת הנמר: מימין - נילי אסיא, סמנכל

עופר אמיתי, מנכ"ל וממייסדי פורטנוקס (Portnox), ונילי אסיא, סמנכל"ית השיווק של החברה, הגיעו באחרונה למאורה וסיפרו לי על כל מה שחדש בחברה ולאן הם רוצים לקחת אותה. היה מעניין ובעיקר מהנה.

פורטנוקס הוקמה ב-2007 במטרה לעזור לארגונים להגן על הרשת הארגונית שלהם, באמצעות טכנולוגיה שמאפשרת לראות את כל המכשירים שמחוברים לרשת, לבצע פעולות שמגנות עליה מפני מכשירים שאינם כשירים או לא מורשים, ולעשות הכול באופן אוטומטי. מדובר בטכנולוגיה שמקלה על מנהלי אבטחת המידע בעבודה היומיומית שלהם.

יש לפורטנוקס מגוון רחב של לקוחות אנטרפרייז ו-SMB, שמגיעים ממגזרים רבים, בין היתר הרפואי, הבנקאי וההיי-טק. החברה עובדת עם מפיצים ושותפים בארצות הברית, אירופה, ישראל ואפריקה.

אמיתי הסביר כי "גייסנו באחרונה לא מעט אנשים שמובילים בתחומם, על מנת לקחת את החברה קדימה ולעמוד ביעדים האסטרטגיים שהצבנו. גייסנו אנשים מחברות מובילות בתחום האבטחה בעולם וכיום הם מובילים את מערכי התמיכה, השיווק והכספים של פורטנוקס. הצלחנו לבנות צוות מנצח".

אסיא ואמיתי מעיינים במהדורה השביעית של ספר הנמר, ושמה "כוחו המחבר של הנמר להיות אדם טוב יותר. להתמסר"

אסיא ואמיתי מעיינים במהדורה השביעית של ספר הנמר, ושמה "כוחו המחבר של הנמר להיות אדם טוב יותר. להתמסר"

התחום שלכם קיים שנים. מה השתנה?
אסיא: "הטרנדים הנוכחיים בשוק, כמו האינטרנט של הדברים, מביאים איתם הבטחה גדולה אבל גם סיכונים. הם חושפים ארגונים ליותר פריצות לתוך הרשת הארגונית, מה שגורם להם לחפש פתרונות אבטחה כמו זה של פורטנוקס – חכמים, קלים לניהול ודואגים שהרשת הארגונית תהיה מאובטחת, תוך כדי עמידה בדרישות הרגולציה. גרטנר (Gartner) ו-IDC צופות שעד 2020 יהיו יותר מ-30 מילארד מכשירים מחוברים, מה שמוכיח שאנחנו נמצאים בזמן הנכון, במקום הנכון ועם הטכנולוגיה המתאימה".

מה מייחד אתכם מהמתחרים?
אמיתי: "הפתרון שלנו הוא היחיד שמציע את המוצר בענן שלנו – Portnox CLEAR, שאותו השקנו רשמית השנה. הוא כבר נמצא אצל לא מעט לקוחות בעולם ומאפשר להם הגנה על הרשת הארגונית מהענן. בדומה ל-Portnox CORE, מוצר המתקן שלנו On premise שלנו, גם הוא קל להטמעה ולניהול".

התרשמתי שמדובר בחברה עם טכנולוגיה חדשנית, מוצרים מובילים וחזון ברור. הפגישה נחתמה בכך שמסרתי להם שני עותקים מהמהדורה השביעית של ספר הנמר, ושמה "כוחו המחבר של הנמר להיות אדם טוב יותר. להתמסר".

באו לבקר במאורת הנמר: דן ליכטנפלד ויוסי אסא, IdeoDigital

דן ליכטנפלד, הבעלים והמנכ"ל של IdeoDigital, ויוסי אסא, שותף מנהל בחברה, הגיעו באחרונה למאורה וסיפרו לי על החברה שבראשה הם עומדים. מפה לשם, סגרנו שיתוף פעולה, אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

IdeoDigital הוקמה ב-2009 והיא רואה את עצמה כמי שמלווה חברות בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. לחברה מגוון רחב של לקוחות אנטרפרייז ו-SMB, שמגיעים ממגוון מגזרים, בין היתר הרפואי, הבנקאי וההיי-טק.

ליכטנפלד הסביר כי "אנחנו בונים בימים אלה קבוצה שהיא רק דיגיטל. באחרונה, עם כניסתנו לפרויקטים עם לקוחות בינלאומיים כמו אינטל (Intel) ואמדוקס, החלטנו להתרענן ולבנות נבחרת של מובילי דיגיטל. במסגרת החלטה זו, הצטרף אלינו יוסי אסא, מי שהיה מנכ"ל חברת הדיגיטל המצליחה Netwise, שלימים נרכשה על ידי מטריקס. אסא ואני מכירים מאז הצבא, כבר שנים שאני מזמין אותו להצטרף אליי – ועכשיו הצלחתי".

"בנוסף לגיוס האנשים הנכונים, אנחנו נמצאים בעיצומו של מסע רכישות ובדרכנו להפוך לקבוצת פיתוח הדיגיטל החזקה ביותר בישראל", הצהיר אסא. "באחרונה הכרזנו על רכישת Uteam, שעוסקת בתחומי הווב והמסחר האלקטרוני, ועל הפרק נמצאות רכישות נוספות. נכון לעכשיו, מצבת כוח האדם שלנו עומדת על כ-80 עובדים, מומחי דיגיטל".

כנס Digital Impact

התרשמתי ורשמתי לעצמי שהולכת ונבנית כאן חברה ייחודית עם סגל שאין כמותו ומומחיות גדולה מאוד בדיגיטל. או אז, הרעיונות התחילו להתרוצץ בראשי ולצוף. "למה שלא נארגן ביחד כנס דיגיטל?", שאלתי אותם. "הרי 2017 סומנה על ידי כל האנליסטים כשנת הטרנספורמציה הדיגיטלית, אז למה שלא נפיק את הכנס הראשון, הגדול והאיכותי בנושא?"

באותו הרגע שררה דממה במאורה, ודקה אחר כך – מהומה. "רעיון נהדר", אמר ליכטנפלד והמשיך את קו המחשבה שלי. "נקרא לכנס Digital Impact ונכוון אותו למנמ"רים, חדשנות, טכנולוגיה ושיווק". "נביא את המומחים הגדולים ביותר לצד סיפורי הצלחה מהארץ ומהעולם", הוסיף אסא.

"בינגו", אמרתי. ניכר שהרעיון מוצא חן ביניהם. לכנס יש כבר תאריך ומקום: הוא יתקיים ב-24 במאי באולם האירועים LAGO בראשון לציון.

שאלתי אותם אם הם רוצים להוסיף משהו על iDeoDigital וליכטנפלד אמר: "אנחנו מסייעים ללקוחות לבנות מודלים עסקיים חדשים המבוססים על כלים דיגיטליים. הקבוצה מספקת את כל טווח השירותים בעולם הדיגיטל, משלב בניית האסטרטגיה, דרך פיתוח, עיצוב, גיבוש חוויית לקוח ובניית פתרונות טכנו-דיגיטליים ועד לשלבי היישום, המעקב, ניתוח התהליך ותחזוקה שוטפת".

הפגישה נחתמה בהבטחה שאשלח ל-Ideo Digital שני עותקים מהמהדורה השביעית של ספר הנמר, ושמה "כוחו המחבר של הנמר להיות אדם טוב יותר. להתמסר", לרווחת המנהלים והעובדים. בינתיים, אנחנו מתחילים לעבוד ביחד על Digital Impact – כנס הדיגיטל הגדול הראשון מסוגו בישראל.

באה לבקר במאורת הנמר: מלכה גוברובר-אמיר, סמיקום לקסיס

השבוע הגיעה לבקר במאורת הנמר מלכה גוברובר-אמיר, מנמ"רית סמיקום לקסיס.

גוברובר-אמיר סיפרה לי כי במסגרת תפקידה, היא אחראית על מערכות המחשוב המגוונות של החברה, תוך כדי הערכת פונקציות ה-IT וזיהוי הזדמנויות עסקיות חדשות, שתספקנה החזר השקעה מיטבי, ניתוח מצבים, קביעת סדרי עדיפיות והפניית המשאבים וניצולם האופטימלי למקומות החשובים בארגון.

כמו כן, היא מנהלת את מערכת ה-ERP priority שמוטמעת בסמיקום לקסיס, ומבצעת תחזוקת מערכות, WMS, רכש חכם, פיתוח אסטרטגיה טכנולוגית ויוזמות IT עבור החברה.

לגוברובר-אמיר יש תואר ראשון Bed עם התמחות במדעים ותואר שני (MA) עם התמחות בניהול, תוכניות לימודים והדרכה מאוניברסיטת חיפה. היא גם בוגרת קורס לניהול טכנולוגיות המידע בארגון של ג'ון ברייס.

באו לבקר במאורת הנמר: דובי בליט וסרגיי זק, להעז ביחד

השבוע באו לבקר במאורת הנמר דובי בליט, מוותיקי התעשייה ועד לאחרונה מנהל סימפליויטי (SimpliVity) ישראל, וסרגיי זק, מהנדס מערכות בבזק בינלאומי.

שניהם נפגשו בתוכנית להעז ביחד – בליט כמנחה וזק כמונחה.

להעז ביחד היא תוכנית שעוסקת בחיזוק וטיפוח מצוינות מקצועית, הבאה לסייע לשילוב צעירים מפרפריה הגיאוגרפית או החברתית – מהעיר לוד – במשרות בעלות אופק קידום במגזרים העסקי, הציבורי, היזמי והאקדמי. המשתתפים בתוכנית – צעירים בעלי מוטיבציה ומוכנות להשקעה ולעבודה קשה – לוקחים חלק בסדנאות, זוכים לחניכה אישית על ידי מנטורים מתנדבים כמו בליט וחבריו ויוצרים במשותף רשת חברתית איתנה בינם לבין עצמם ובינם לבין מעסיקים באזור ובמשק הישראלי.

זק אמר כי "אני ושאר ממשתפי התוכנית קיבלנו במהלכה כלים להשתלבות והצטיינות בעבודתנו, בדרכנו להפוך לקבוצה של פורצי דרך, מצליחנית ואכפתית, שתסלול את הדרך עבורנו ועבור צעירים אחרים מלוד ומערים אחרות".

מדובר בתוכנית של מרכז הצעירים בלוד ושל מיזם להעז של עמותת בוגרי סיירת מטכ"ל, שבליט נמנה על יוצאיה.

בא לבקר במאורת הנמר: רוברט פרישקו, קבוצת זמינגו

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר רוברט פרישקו (39), סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קבוצת המובייל זמינגו.

הביקור נערך בעקבות תחום חדש בעולם המובייל, האפליקציות של הדברים – AoT (ר"ת Apps of Things) – בו עוסקת הקבוצה באחרונה.

זמינגו מונה יותר מ-120 עובדים. היא החלה את פעילותה ב-2008 כסטארט-אפ שעסק בפיתוח אפליקציות כשהתחום עוד היה בחיתוליו. מהר מאוד הבינה החברה שיש בעולם האפליקציות "בהלה לזהב" והחליטה שתציע את "המקושים והג'ינסים" לכורי הזהב של העת החדשה.

ה-AoT – מילת הבאזזז החדשה אחרי ה-IoT

"בחיבור בין בני אדם למכשירים חכמים יש תווך שלם שבו אנחנו פועלים, שקראנו לו AoT. זה הדבר הבא בעולם המובייל. הכוונה היא איך לייצר ערך מוסף לחברות המוצר ולמשתמשים על ידי יצירת חוויה רב מימדית בין המשתמש למוצר, דרך המובייל", אמר פרישקו.

"קחו לדוגמה מוצר כמו מזגן", ציין. "לרוב, השיח של חברות המוצר הוא לחבר את המזגן לאפליקציה כדי ליצור סוג של שלט רחוק. איפה נכנס הפתרון שלנו? ברגע שנחבר את המזגן לאפליקציה, נוכל לחבר אותו לטמפרטורה, דרך האינטרנט, ובאמצעות זיהוי המיקום ב-GPS, האפליקציה תדע לבד לכוון את המזגן לקירור או לחימום. לכך מתווספים רבדים נוספים בחוויית המשתמש, כמו היכולת לספק חוויות שונות למשתמשים שונים, היכולת לדעת נתוני צריכה על כל משתמש בכל זמן נתון והיכולת לשלוח הודעות אישיות לייעול השימוש, כמו למשל 'פלי, החלונות שלך פתוחים'".

כיצד חברות מוצר בארץ ובעולם יכולות להפיק תועלת מהטכנולוגיה שלכם?
"אנחנו מפתחים תשתיות טכנולוגיות ל-AoT וביחד עם החברה הלקוחה את ממשק החיבור שלה בין המוצר לאפליקציה. באמצעות הפתרון שלנו, חברות המוצר יודעות מה המשתמשים שלהן עושים עוד לפני שקיבלו את דו"חות המכירה מטרגט (Target) או בסט ביי (Best Buy), ושיח המכירה עובר מכמה יחידות מוצר אפשר למכור ללקוח לכמה מוצרים אפשר למכור לו במהלך כל שנותיו כלקוח. זה משהו שלא קיים בעולם הישן של המוצרים הפיזיים, וזאת הבשורה של זמינגו לעולם המובייל".

בא לבקר במאורת הנמר: אורי רשף, קליקטייל

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אורי רשף, ראש המחלקה לחקר נתונים בקליקטייל (Clicktale). במהלך ביקורו סיפר לי רשף על היכולות הטכנולוגיות של החברה ועל הדרך שבה היא מסייעת לעסקים גלובליים למקסם רווחים ופעילות באתרי האינטרנט שלהם – על ידי טיוב האינטראקציה של הגולשים באתרים דרך מחשבים, טאבלטים ומכשירים ניידים.

"קליקטייל הישראלית היא חברה המנהלת את החוויה הדיגיטלית של הצרכן", הסביר. "על בסיס מידע אינטרנטי ומחקרים, החברה מייצרת המלצות לשינויים בנכסים הדיגיטליים של העסקים, במטרה שיקבלו את מה שהם רוצים בצורה הטובה ביותר והמהירה ביותר".

בפגישתנו ניהלנו שיח מעניין על עולם הדטה העולמי. "צוותים בכל העולם מתמודדים עם פתרון בעיות יומיומיות סביב הדטה. בעבר, מחלקות שלמות בחברות רבות בעולם פעלו במשך שנה-שנתיים על פתרון בעיה מסובכת שבסוף לא הביא שום תועלת עסקית לחברה. בעידן הנוכחי, התפישה השתנתה. העבודה של מחלקות חקר הנתונים נעשית מתוך הבנה שפתרון אותה בעיה צריך להוביל את החברה קדימה ולהביא לה ערך בעולם התחרותי", אמר.

"זה בדיוק העניין אצלנו", הוסיף רשף. "הצוותים שלנו מורכבים מאנשי מחשבים, פסיכולוגים, אנשי מתמטיקה, סטטיסטיקה, הנדסת מחשבים ומומחי Deep Learning. החיבור ביניהם מאפשר לנו ביתר שאת להביא ללקוחותינו תובנות על הנתונים שברשותם".

הוא ציין שקליקטייל נוקטת בגישה מולטי-דיסציפלינרית, שמאפשרת לאנשיה ללמוד את השטח, להיות מעודכנים בכל בעת ולפתח מוצרים מותאמים ללקוחות, כמו גם לזהות את הבעיות והצרכים ולהיות גמישים במענה שהחברה נותנת.

נושא נוסף שעליו שוחחנו הוא החיבור בין האקדמיה לשטח. "זו גישה מודרנית מאוד, שמתחברת לעולם הפסיכולוגיה. החיבור אונליין בין המותג לצרכנים נשען במידה רבה מאוד על עולמות אלה". במילים אחרות, "כל חלקיק באתר החברה צריך להיות בנוי בצורה נכונה. אסור לחברות ולמותגים לזלזל בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם, בייחוד כיום, כשנקודות המפגש שלהם עם הלקוח הופכות להיות יותר ויותר וירטואליות", הוסיף.

"כאן נכנסת לתמונה קליקטייל", ציין רשף. "פיתחנו מערכת חכמה, שיודעת לזהות את הכוונה המסתתרת מאחורי כל פעולה של הגולש במדיה הדיגיטלית ולומר לחברה אילו נקודות בערוץ הדיגיטלי שלה בנויות בצורה טובה ואילו פחות, מה יש לשפר, איך לעשות זאת נכון וחשוב מכל – איך כל זה גורם ללקוח להרגיש ביחס למותג. קליקטייל מייצרת ממשק שמגשר בין החוויה הדיגיטלית ללקוח הממשי, תוך שימוש בגישות העדכניות ביותר – הן בתחום הדיגיטלי והן בזה הפסיכולוגי".

באו לבקר במאורת הנמר: אסף גבעתי, מטריקס, ודלית רוזן, Infinity Labs

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי ומנהל חברות בנות במטריקס, ודלית רוזן, מנהלת השיווק של Infinity Labs R&D מבית מטריקס, ביקרו באחרונה במאורת הנמר.

גבעתי ורוזן שמחו להכיר את תורת הנמר ואני למדתי על Infinity דברים חדשים ומעניינים.

השניים סיפרו לי ש-Infinity היא חברת מחקר ופיתוח מבית מטריקס, שמציעה תוכנית הכשרה בת 28 שבועות. התוכנית מיועדת לבוגרי אקדמיה מצטיינים ממדעי המחשב, ההנדסה והמדעים המדויקים, ללא ניסיון בהיי-טק, שמעוניינים בהסבה מקצועית לתחום פיתוח התוכנה. זאת, תוך שילובם בעבודה בתפקידי הנדסה ופיתוח שדורשים 2-4 שנות ניסיון – בחברות היי-טק, חברות ביטחוניות ובסטארט-אפים.

Infinity מקבלת לשורותיה בוגרי אקדמיה בעלי פסיכומטרי עם ציון 700 ומעלה, ומעבירה אותם, על חשבונה, מסלול הכשרה שכולל שיטות העבודה המשלבות משימות פיתוח מתקדמות, תוך יישום מתודולוגיות מתחומי האימון ומדעי הלמידה. בנוסף, המסלול מציב למשתתפיו דרישות קפדניות ומקנה להם ניסיון מעשי, שאותו הם צוברים במהלך תקופת ההכשרה הקצרה אך האינטנסיבית.

הקמת החברה – בעקבות צורך מהשטח

לדברי גבעתי ורוזן, Infinity הוקמה בעקבות צורך גובר והולך מהשטח בעובדים צעירים ומבריקים בעלי ניסיון מעשי. תעשיית ההיי-טק מתפתחת בקצב מואץ והביקוש לעובדים מקצועיים גדול מההיצע. על פי ההערכות, חסרים בישראל אלפי בוגרים של לימודי מחשבים ונראה שהאוניברסיטאות לא מצליחות לספק את הביקוש בשוק.

Infinity מגייסת מועמדים שיש להם ראייה מערכתית, חשיבה יצירתית ומקורית והבנה טכנולוגית עמוקה וכאמור, הם רוכשים במהלך התוכנית ניסיון של מספר שנים בהיי-טק. ההכשרה שניתנת למשתתפים מבוססת על מתודולוגיה מקורית מתחומי האימון ומדעי הלמידה. מהיום הראשון מפתחים המשתתפים פרויקט יישומי עתיר טכנולוגיות מתקדמות, ובד בבד נהנים מליווי אישי של מומחים והכשרות שוטפות, תוך לימוד עצמי, חשיבה מחוץ לקופסה, מציאת פתרונות מהירים ויעילים ופרקטיקה בעולם הפיתוח ובדיקות התוכנה. כל זאת תחת תוכנית לימודים ועבודה קפדנית ואינטנסיבית.

גבעתי ורוזן אמרו שהתוכנית תוכננה בהתאמה לדרישות התעשייה ומציידת את בוגריה בכלים ויכולות ייחודיים, שמקנים להם יתרון בשוק העבודה, בהשוואה למפתחים אחרים, ומספקת להם כלים לקבלה לעבודה ולקידום מהיר יותר בקריירה. במהלך התוכנית מתנסים המשתתפים בביצוע פרויקטים מ-א' ועד ת', תוך גילוי אחריות אישית גבוהה ועמידה קפדנית בלוחות זמנים – כך שהם חווים את "העולם האמיתי".
Infinity Labs R&D רואה את חינוך הדור הצעיר כערך עליון ועל כן, היא שותפה בפרויקט לאומי: אולימפיאדת הסייבר לילדים ונוער, שמובילים משרד החינוך, קרן רש"י וארגון IATI. החברה שותפה בפיתוח ובניהול המשחק, תרמה כסף לפרויקט ומנטורים מטעמה מלווים את המתמודדים בתחרות.

באו לבקר במאורת הנמר: דוד פלדמן ואבי ברק, Cybonet

דוד פלדמן, מנכ"ל Cybonet, בא באחרונה לבקר במאורת הנמר ביחד עם אבי ברק, מנהל המכירות האזורי של החברה. פלדמן וברק שמחו להכיר את תורת הנמר ואני למדתי על החברה דברים חדשים ומעניינים.

Cybonet מוכרת לקהילת ה-IT בכלל ולמנמ"רים בפרט בשמה הקודם, PineApp. זו התמקדה באבטחת מידע למייל והמוצר שלה, PineApp MailSecure, נמכר החל מ-2002 בישראל ובעשרות רבות של מדינות נוספות. לפני כשנתיים ביצעה החברה אתחול מחדש ושינתה את השם ל-Cybonet. בניצוחו של פלדמן, שצמח בחברה ומונה למנכ"ל, היא הרחיבה את ההיצע שלה ומציעה פתרונות סייבר מקיפים עבור השווקים הישראלי והבינלאומי.

לפני שמונה למנכ"ל Cybonet כיהן פלדמן במגוון תפקידים בחברה. כך, הוא הקים ב-2004 את מרכז התמיכה העולמי של PineApp, שסיפק שירותי תמיכה 24/7 ללקוחות בעשרות מדינות ברחבי העולם. בהמשך הוא כיהן כסמנכ"ל טכנולוגיות וניהול מוצר, וריכז את תכנון המוצרים, תהליכי הוצאתם לשוק ומפות הדרכים לכל מוצר.

לברק כ-18 שנות ניסיון בניהול מכירות בתחומי ה-IT, בדגש על תחומי אבטחת המידע ופתרונות לרשתות תקשורת. בין השאר, הוא עבד ב-Arrow ECS, צ'ק פוינט (Check Point), בזק בינלאומי ונטוויז'ן.

פתרונות שמשרתים קרוב ל-40 אלף דומיינים

פלדמן סיפר לי שפתרונות הסייבר ואבטחת המידע של Cybonet, שכוללים גם את פתרונות PineApp, מותקנים כיום על גבי יותר מ-3,000 מערכות ומשרתים קרוב ל-40 אלף דומיינים ביותר מ-60 מדינות בעולם. החברה מספקת מענה מקיף לא רק לאבטחת מייל, אלא גם לסינון כתובות URL, ניטור מלא ושוטף של רשתות ובדיקות של פגיעויות אבטחת מידע.

בין לקוחותיה נמנים מפעילי טלקום, משרדי ממשלה, ארגונים פיננסיים ועסקים קטנים ובינוניים. דוגמאות ללקוחות אלה הן חברות הטלקום של תאילנד וסרי לנקה ומפעילת התקשורת ההודית הגדולה BSNL.

לדברי פלדמן, אחד המהלכים המשמעותיים שנעשו ב-Cybonet באחרונה היה העצמת יכולתה לספק ניטור מלא ושוטף של רשתות ובדיקות של פגיעויות אבטחת מידע, על בסיס יכולות ה-EDR (ר"ת Endpoint Detection and Response) שלה.

בעלת השליטה ב-Cybonet היא צארום אחזקות שבבעלות רוני צארום, המכהן גם כיו"ר החברה.

פלדמן ציין ש-"יש הרבה חברות שעושות פתרונות סייבר נקודתיים, אבל קשה למצוא One stop shop לחברות בגודל בינוני – אותם ארגונים שלא יכולים להשקיע 100 אלף דולר בהגנת סייבר, אבל כן ישקיעו 10,000-20,000 דולר. אנחנו משלימים בימים אלה את פיתוח מוצר הסייבר הבא עבורם, שיושק בחודשים הקרובים. לארגונים האלה אין את האנשים, הידע והניסיון כדי לטפל באיומי סייבר".

לדבריו, "אנחנו מונעים נזקים ומקצרים את זמן התגובה של הארגון מרגע הכניסה של תוקף הסייבר. גם אם יש לארגון בגודל בינוני איש שאחראי על הרשת, הוא לא יכול לעקוב אחריה כל הזמן ולהיות מסוגל לאתר ולטפל במתקפות בזמן אמת. לכן, החזון שלנו ברור: להיות ספקי הסייבר של שוק הארגונים הבינוניים בארץ ובעולם. על מנת לממש את החזון הזה, אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם חברות סייבר ישראליות כמו צ'ק פוינט ורדוור, שאיתן נערוך כנס משותף בחודש הבא".

בא לבקר במאורת הנמר: איתן וולף, בנק הפועלים

לפני ימים אחדים בא לביקור במאורת הנמר איתן וולף, יועץ אסטרטגי לאבי כוכבא, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת החדשנות של בנק הפועלים.

וולף הצטרף לצוות ההקמה של החטיבה לפני כשנה. לא מדובר בדבר מובן מאליו, משום שהרקע שלו הוא אחר: וולף הוא עורך דין בהכשרתו ועבד במשך חמש שנים לצד פרופ' יוסי גרוס, שנחשב לאבי דיני התאגידים בישראל וממנסחי חוק החברות. לצידו של פרופ' גרוס הוא עבד עם גופים גדולים במשק במגוון תחומים, כגון חברות אנרגיה, בנקים, קרנות הון-סיכון וגופים ממשלתיים.

שוחחנו על ניסיונו בתחום דיני התאגידים – המעשי והעיוני. הוא חקר את התחום ופרסם, יחד עם פרופ' גרוס ובאופן עצמאי, עשרות מאמרים מקצועיים בתחומי החברות ודירקטורים. וולף נטל חלק בייצוג לשכת עורכי הדין בתיקון חוק החברות, והרצה במגוון פורומים בישראל ובעולם, בהם באו"ם.

התרשמתי מכך שב-2014, בהיותו רק בן 28, הוא פרסם את ספרו חברות – המדריך למנהל, לדירקטור ולבעל המניות, שנועד להוות כלי בידי מי שעוסק בתחומי היזמות והניהול. במילים אחרות, הספר הזה לא אמור להישאר על המדף.

לאחר סיום עבודתו במשרדו של פרופ' גרוס, הוביל וולף את הייעוץ המשפטי באחד העיתונים הבולטים בישראל, כשהוא במקביל מסיים תואר שני בהצטיינות יתירה במנהל עסקים. בעקבות כך הוא בחר להיכנס לתחום הייעוץ המשפטי-העסקי בבנק הפועלים – בייעוץ לחטיבת השווקים הפיננסיים. בחלוף תקופה קצרה נבחר וולף להצטרף לצוות הניהולי של הקמת חטיבת החדשנות, כיועץ האסטרטגי וכעוזר האישי של ראש החטיבה, כוכבא, כשהוא למעשה היועץ האסטרטגי הצעיר ביותר לחבר הנהלה בבנק.

בא לבקר במאורת הנמר: נתן לייבזון, Startau

באחרונה הגיע להתארח במאורת הנמר נתן לייבזון, דירקטור קהילה במרכז היזמות Startau של אוניברסיטת תל אביב ומנהל קהילת היזמות אצטדיון הסטארט-אפ. במפגש שוחחנו, בין היתר, על יזמות, תוכנית BEE והפעילויות השונות ב-Startau.

ההיכרות הראשונה בינינו קרתה דרך אצטדיון הסטארט-אפ – קהילה שמפעילה דף פייסבוק (Facebook) בעל 40 אלף עוקבים, אירועים גדולים ואת הפודקאסט היי-טק בפקקים.

לייבזון הסביר לי בפגישתנו הנוכחית שתוכנית BEE מיועדת לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומשנה ב' ומעלה בלבד. היא מציעה להם מגוון מסלולים שונים, שמעבירים אותם תהליך יזמות שלם: החל מבניית צוות, דרך חשיבה על רעיונות ובחירה של מיזם, מודל עסקי, תוכנית שיווקית ויציאה לשוק, ועד לבניית מצגת משקיעים והצגה מולם. הקבוצות עוברות תהליך מנטורינג צמוד, כמו גם הרצאות וסדנאות מעשיות .

אחד מרגעי השיא של התוכנית יהיה הצגת המיזמים בדוכנים באירוע Tau innovation, שיתרחש בין 7 ל-9 במאי. הסטארט-אפ הזוכה בתוכנית יציג את המיזם שלו מול השופטים, יחד עם הסטארט-אפים שיעלו לחצי הגמר מהתחרות TLV startup challenge.

שוחחנו על החשיבות של היוזמה בחיים ועל העובדה שכל סטודנט, ובעצם כל בנאדם, הוא יזם, הוא מישהו שבוחר ליצור את ההזדמנויות בחיים שלו. לכן, לייבזון אמר לי שהוא רואה חשיבות גדולה בתוכנית BEE, שלוקחת את הסטודנטים מאזור הנוחות שלהם – לדאוג לסיים את התואר בממוצע גבוה – ומאתגרת אותם בבניית סטארט-אפ בתוך שלושה חודשים.

אמנם, התוכנית עדיין לא הוציאה את ה-Waze הבא, אבל רוב בוגריה עוסקים ביזמות, בעלי מיזמים פעילים ומכתירים את התוכנית כבעלת השפעה על החיבור והזיקה שלהם ליזמות. "התוכנית לא יוצרת מיזמים – היא יוצרת יזמים, וכולנו צריכים להיות כאלה", סיכם לייבזון.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)