מאורת הנמר | פלי הנמר

28 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: דובי בליט וסרגיי זק, להעז ביחד

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 28 בפברואר 2017 With אין תגובות

השבוע באו לבקר במאורת הנמר דובי בליט, מוותיקי התעשייה ועד לאחרונה מנהל סימפליויטי (SimpliVity) ישראל, וסרגיי זק, מהנדס מערכות בבזק בינלאומי.

שניהם נפגשו בתוכנית להעז ביחד – בליט כמנחה וזק כמונחה.

להעז ביחד היא תוכנית שעוסקת בחיזוק וטיפוח מצוינות מקצועית, הבאה לסייע לשילוב צעירים מפרפריה הגיאוגרפית או החברתית – מהעיר לוד – במשרות בעלות אופק קידום במגזרים העסקי, הציבורי, היזמי והאקדמי. המשתתפים בתוכנית – צעירים בעלי מוטיבציה ומוכנות להשקעה ולעבודה קשה – לוקחים חלק בסדנאות, זוכים לחניכה אישית על ידי מנטורים מתנדבים כמו בליט וחבריו ויוצרים במשותף רשת חברתית איתנה בינם לבין עצמם ובינם לבין מעסיקים באזור ובמשק הישראלי.

זק אמר כי "אני ושאר ממשתפי התוכנית קיבלנו במהלכה כלים להשתלבות והצטיינות בעבודתנו, בדרכנו להפוך לקבוצה של פורצי דרך, מצליחנית ואכפתית, שתסלול את הדרך עבורנו ועבור צעירים אחרים מלוד ומערים אחרות".

מדובר בתוכנית של מרכז הצעירים בלוד ושל מיזם להעז של עמותת בוגרי סיירת מטכ"ל, שבליט נמנה על יוצאיה.

23 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: רוברט פרישקו, קבוצת זמינגו

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 23 בפברואר 2017 With אין תגובות

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר רוברט פרישקו (39), סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קבוצת המובייל זמינגו.

הביקור נערך בעקבות תחום חדש בעולם המובייל, האפליקציות של הדברים – AoT (ר"ת Apps of Things) – בו עוסקת הקבוצה באחרונה.

זמינגו מונה יותר מ-120 עובדים. היא החלה את פעילותה ב-2008 כסטארט-אפ שעסק בפיתוח אפליקציות כשהתחום עוד היה בחיתוליו. מהר מאוד הבינה החברה שיש בעולם האפליקציות "בהלה לזהב" והחליטה שתציע את "המקושים והג'ינסים" לכורי הזהב של העת החדשה.

ה-AoT – מילת הבאזזז החדשה אחרי ה-IoT

"בחיבור בין בני אדם למכשירים חכמים יש תווך שלם שבו אנחנו פועלים, שקראנו לו AoT. זה הדבר הבא בעולם המובייל. הכוונה היא איך לייצר ערך מוסף לחברות המוצר ולמשתמשים על ידי יצירת חוויה רב מימדית בין המשתמש למוצר, דרך המובייל", אמר פרישקו.

"קחו לדוגמה מוצר כמו מזגן", ציין. "לרוב, השיח של חברות המוצר הוא לחבר את המזגן לאפליקציה כדי ליצור סוג של שלט רחוק. איפה נכנס הפתרון שלנו? ברגע שנחבר את המזגן לאפליקציה, נוכל לחבר אותו לטמפרטורה, דרך האינטרנט, ובאמצעות זיהוי המיקום ב-GPS, האפליקציה תדע לבד לכוון את המזגן לקירור או לחימום. לכך מתווספים רבדים נוספים בחוויית המשתמש, כמו היכולת לספק חוויות שונות למשתמשים שונים, היכולת לדעת נתוני צריכה על כל משתמש בכל זמן נתון והיכולת לשלוח הודעות אישיות לייעול השימוש, כמו למשל 'פלי, החלונות שלך פתוחים'".

כיצד חברות מוצר בארץ ובעולם יכולות להפיק תועלת מהטכנולוגיה שלכם?
"אנחנו מפתחים תשתיות טכנולוגיות ל-AoT וביחד עם החברה הלקוחה את ממשק החיבור שלה בין המוצר לאפליקציה. באמצעות הפתרון שלנו, חברות המוצר יודעות מה המשתמשים שלהן עושים עוד לפני שקיבלו את דו"חות המכירה מטרגט (Target) או בסט ביי (Best Buy), ושיח המכירה עובר מכמה יחידות מוצר אפשר למכור ללקוח לכמה מוצרים אפשר למכור לו במהלך כל שנותיו כלקוח. זה משהו שלא קיים בעולם הישן של המוצרים הפיזיים, וזאת הבשורה של זמינגו לעולם המובייל".

20 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: אורי רשף, קליקטייל

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 20 בפברואר 2017 With אין תגובות

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אורי רשף, ראש המחלקה לחקר נתונים בקליקטייל (Clicktale). במהלך ביקורו סיפר לי רשף על היכולות הטכנולוגיות של החברה ועל הדרך שבה היא מסייעת לעסקים גלובליים למקסם רווחים ופעילות באתרי האינטרנט שלהם – על ידי טיוב האינטראקציה של הגולשים באתרים דרך מחשבים, טאבלטים ומכשירים ניידים.

"קליקטייל הישראלית היא חברה המנהלת את החוויה הדיגיטלית של הצרכן", הסביר. "על בסיס מידע אינטרנטי ומחקרים, החברה מייצרת המלצות לשינויים בנכסים הדיגיטליים של העסקים, במטרה שיקבלו את מה שהם רוצים בצורה הטובה ביותר והמהירה ביותר".

בפגישתנו ניהלנו שיח מעניין על עולם הדטה העולמי. "צוותים בכל העולם מתמודדים עם פתרון בעיות יומיומיות סביב הדטה. בעבר, מחלקות שלמות בחברות רבות בעולם פעלו במשך שנה-שנתיים על פתרון בעיה מסובכת שבסוף לא הביא שום תועלת עסקית לחברה. בעידן הנוכחי, התפישה השתנתה. העבודה של מחלקות חקר הנתונים נעשית מתוך הבנה שפתרון אותה בעיה צריך להוביל את החברה קדימה ולהביא לה ערך בעולם התחרותי", אמר.

"זה בדיוק העניין אצלנו", הוסיף רשף. "הצוותים שלנו מורכבים מאנשי מחשבים, פסיכולוגים, אנשי מתמטיקה, סטטיסטיקה, הנדסת מחשבים ומומחי Deep Learning. החיבור ביניהם מאפשר לנו ביתר שאת להביא ללקוחותינו תובנות על הנתונים שברשותם".

הוא ציין שקליקטייל נוקטת בגישה מולטי-דיסציפלינרית, שמאפשרת לאנשיה ללמוד את השטח, להיות מעודכנים בכל בעת ולפתח מוצרים מותאמים ללקוחות, כמו גם לזהות את הבעיות והצרכים ולהיות גמישים במענה שהחברה נותנת.

נושא נוסף שעליו שוחחנו הוא החיבור בין האקדמיה לשטח. "זו גישה מודרנית מאוד, שמתחברת לעולם הפסיכולוגיה. החיבור אונליין בין המותג לצרכנים נשען במידה רבה מאוד על עולמות אלה". במילים אחרות, "כל חלקיק באתר החברה צריך להיות בנוי בצורה נכונה. אסור לחברות ולמותגים לזלזל בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם, בייחוד כיום, כשנקודות המפגש שלהם עם הלקוח הופכות להיות יותר ויותר וירטואליות", הוסיף.

"כאן נכנסת לתמונה קליקטייל", ציין רשף. "פיתחנו מערכת חכמה, שיודעת לזהות את הכוונה המסתתרת מאחורי כל פעולה של הגולש במדיה הדיגיטלית ולומר לחברה אילו נקודות בערוץ הדיגיטלי שלה בנויות בצורה טובה ואילו פחות, מה יש לשפר, איך לעשות זאת נכון וחשוב מכל – איך כל זה גורם ללקוח להרגיש ביחס למותג. קליקטייל מייצרת ממשק שמגשר בין החוויה הדיגיטלית ללקוח הממשי, תוך שימוש בגישות העדכניות ביותר – הן בתחום הדיגיטלי והן בזה הפסיכולוגי".

19 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: אסף גבעתי, מטריקס, ודלית רוזן, Infinity Labs

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 19 בפברואר 2017 With אין תגובות

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי ומנהל חברות בנות במטריקס, ודלית רוזן, מנהלת השיווק של Infinity Labs R&D מבית מטריקס, ביקרו באחרונה במאורת הנמר.

גבעתי ורוזן שמחו להכיר את תורת הנמר ואני למדתי על Infinity דברים חדשים ומעניינים.

השניים סיפרו לי ש-Infinity היא חברת מחקר ופיתוח מבית מטריקס, שמציעה תוכנית הכשרה בת 28 שבועות. התוכנית מיועדת לבוגרי אקדמיה מצטיינים ממדעי המחשב, ההנדסה והמדעים המדויקים, ללא ניסיון בהיי-טק, שמעוניינים בהסבה מקצועית לתחום פיתוח התוכנה. זאת, תוך שילובם בעבודה בתפקידי הנדסה ופיתוח שדורשים 2-4 שנות ניסיון – בחברות היי-טק, חברות ביטחוניות ובסטארט-אפים.

Infinity מקבלת לשורותיה בוגרי אקדמיה בעלי פסיכומטרי עם ציון 700 ומעלה, ומעבירה אותם, על חשבונה, מסלול הכשרה שכולל שיטות העבודה המשלבות משימות פיתוח מתקדמות, תוך יישום מתודולוגיות מתחומי האימון ומדעי הלמידה. בנוסף, המסלול מציב למשתתפיו דרישות קפדניות ומקנה להם ניסיון מעשי, שאותו הם צוברים במהלך תקופת ההכשרה הקצרה אך האינטנסיבית.

הקמת החברה – בעקבות צורך מהשטח

לדברי גבעתי ורוזן, Infinity הוקמה בעקבות צורך גובר והולך מהשטח בעובדים צעירים ומבריקים בעלי ניסיון מעשי. תעשיית ההיי-טק מתפתחת בקצב מואץ והביקוש לעובדים מקצועיים גדול מההיצע. על פי ההערכות, חסרים בישראל אלפי בוגרים של לימודי מחשבים ונראה שהאוניברסיטאות לא מצליחות לספק את הביקוש בשוק.

Infinity מגייסת מועמדים שיש להם ראייה מערכתית, חשיבה יצירתית ומקורית והבנה טכנולוגית עמוקה וכאמור, הם רוכשים במהלך התוכנית ניסיון של מספר שנים בהיי-טק. ההכשרה שניתנת למשתתפים מבוססת על מתודולוגיה מקורית מתחומי האימון ומדעי הלמידה. מהיום הראשון מפתחים המשתתפים פרויקט יישומי עתיר טכנולוגיות מתקדמות, ובד בבד נהנים מליווי אישי של מומחים והכשרות שוטפות, תוך לימוד עצמי, חשיבה מחוץ לקופסה, מציאת פתרונות מהירים ויעילים ופרקטיקה בעולם הפיתוח ובדיקות התוכנה. כל זאת תחת תוכנית לימודים ועבודה קפדנית ואינטנסיבית.

גבעתי ורוזן אמרו שהתוכנית תוכננה בהתאמה לדרישות התעשייה ומציידת את בוגריה בכלים ויכולות ייחודיים, שמקנים להם יתרון בשוק העבודה, בהשוואה למפתחים אחרים, ומספקת להם כלים לקבלה לעבודה ולקידום מהיר יותר בקריירה. במהלך התוכנית מתנסים המשתתפים בביצוע פרויקטים מ-א' ועד ת', תוך גילוי אחריות אישית גבוהה ועמידה קפדנית בלוחות זמנים – כך שהם חווים את "העולם האמיתי".
Infinity Labs R&D רואה את חינוך הדור הצעיר כערך עליון ועל כן, היא שותפה בפרויקט לאומי: אולימפיאדת הסייבר לילדים ונוער, שמובילים משרד החינוך, קרן רש"י וארגון IATI. החברה שותפה בפיתוח ובניהול המשחק, תרמה כסף לפרויקט ומנטורים מטעמה מלווים את המתמודדים בתחרות.

15 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: דוד פלדמן ואבי ברק, Cybonet

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 15 בפברואר 2017 With אין תגובות

דוד פלדמן, מנכ"ל Cybonet, בא באחרונה לבקר במאורת הנמר ביחד עם אבי ברק, מנהל המכירות האזורי של החברה. פלדמן וברק שמחו להכיר את תורת הנמר ואני למדתי על החברה דברים חדשים ומעניינים.

Cybonet מוכרת לקהילת ה-IT בכלל ולמנמ"רים בפרט בשמה הקודם, PineApp. זו התמקדה באבטחת מידע למייל והמוצר שלה, PineApp MailSecure, נמכר החל מ-2002 בישראל ובעשרות רבות של מדינות נוספות. לפני כשנתיים ביצעה החברה אתחול מחדש ושינתה את השם ל-Cybonet. בניצוחו של פלדמן, שצמח בחברה ומונה למנכ"ל, היא הרחיבה את ההיצע שלה ומציעה פתרונות סייבר מקיפים עבור השווקים הישראלי והבינלאומי.

לפני שמונה למנכ"ל Cybonet כיהן פלדמן במגוון תפקידים בחברה. כך, הוא הקים ב-2004 את מרכז התמיכה העולמי של PineApp, שסיפק שירותי תמיכה 24/7 ללקוחות בעשרות מדינות ברחבי העולם. בהמשך הוא כיהן כסמנכ"ל טכנולוגיות וניהול מוצר, וריכז את תכנון המוצרים, תהליכי הוצאתם לשוק ומפות הדרכים לכל מוצר.

לברק כ-18 שנות ניסיון בניהול מכירות בתחומי ה-IT, בדגש על תחומי אבטחת המידע ופתרונות לרשתות תקשורת. בין השאר, הוא עבד ב-Arrow ECS, צ'ק פוינט (Check Point), בזק בינלאומי ונטוויז'ן.

פתרונות שמשרתים קרוב ל-40 אלף דומיינים

פלדמן סיפר לי שפתרונות הסייבר ואבטחת המידע של Cybonet, שכוללים גם את פתרונות PineApp, מותקנים כיום על גבי יותר מ-3,000 מערכות ומשרתים קרוב ל-40 אלף דומיינים ביותר מ-60 מדינות בעולם. החברה מספקת מענה מקיף לא רק לאבטחת מייל, אלא גם לסינון כתובות URL, ניטור מלא ושוטף של רשתות ובדיקות של פגיעויות אבטחת מידע.

בין לקוחותיה נמנים מפעילי טלקום, משרדי ממשלה, ארגונים פיננסיים ועסקים קטנים ובינוניים. דוגמאות ללקוחות אלה הן חברות הטלקום של תאילנד וסרי לנקה ומפעילת התקשורת ההודית הגדולה BSNL.

לדברי פלדמן, אחד המהלכים המשמעותיים שנעשו ב-Cybonet באחרונה היה העצמת יכולתה לספק ניטור מלא ושוטף של רשתות ובדיקות של פגיעויות אבטחת מידע, על בסיס יכולות ה-EDR (ר"ת Endpoint Detection and Response) שלה.

בעלת השליטה ב-Cybonet היא צארום אחזקות שבבעלות רוני צארום, המכהן גם כיו"ר החברה.

פלדמן ציין ש-"יש הרבה חברות שעושות פתרונות סייבר נקודתיים, אבל קשה למצוא One stop shop לחברות בגודל בינוני – אותם ארגונים שלא יכולים להשקיע 100 אלף דולר בהגנת סייבר, אבל כן ישקיעו 10,000-20,000 דולר. אנחנו משלימים בימים אלה את פיתוח מוצר הסייבר הבא עבורם, שיושק בחודשים הקרובים. לארגונים האלה אין את האנשים, הידע והניסיון כדי לטפל באיומי סייבר".

לדבריו, "אנחנו מונעים נזקים ומקצרים את זמן התגובה של הארגון מרגע הכניסה של תוקף הסייבר. גם אם יש לארגון בגודל בינוני איש שאחראי על הרשת, הוא לא יכול לעקוב אחריה כל הזמן ולהיות מסוגל לאתר ולטפל במתקפות בזמן אמת. לכן, החזון שלנו ברור: להיות ספקי הסייבר של שוק הארגונים הבינוניים בארץ ובעולם. על מנת לממש את החזון הזה, אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם חברות סייבר ישראליות כמו צ'ק פוינט ורדוור, שאיתן נערוך כנס משותף בחודש הבא".

14 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: איתן וולף, בנק הפועלים

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 14 בפברואר 2017 With אין תגובות

לפני ימים אחדים בא לביקור במאורת הנמר איתן וולף, יועץ אסטרטגי לאבי כוכבא, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת החדשנות של בנק הפועלים.

וולף הצטרף לצוות ההקמה של החטיבה לפני כשנה. לא מדובר בדבר מובן מאליו, משום שהרקע שלו הוא אחר: וולף הוא עורך דין בהכשרתו ועבד במשך חמש שנים לצד פרופ' יוסי גרוס, שנחשב לאבי דיני התאגידים בישראל וממנסחי חוק החברות. לצידו של פרופ' גרוס הוא עבד עם גופים גדולים במשק במגוון תחומים, כגון חברות אנרגיה, בנקים, קרנות הון-סיכון וגופים ממשלתיים.

שוחחנו על ניסיונו בתחום דיני התאגידים – המעשי והעיוני. הוא חקר את התחום ופרסם, יחד עם פרופ' גרוס ובאופן עצמאי, עשרות מאמרים מקצועיים בתחומי החברות ודירקטורים. וולף נטל חלק בייצוג לשכת עורכי הדין בתיקון חוק החברות, והרצה במגוון פורומים בישראל ובעולם, בהם באו"ם.

התרשמתי מכך שב-2014, בהיותו רק בן 28, הוא פרסם את ספרו חברות – המדריך למנהל, לדירקטור ולבעל המניות, שנועד להוות כלי בידי מי שעוסק בתחומי היזמות והניהול. במילים אחרות, הספר הזה לא אמור להישאר על המדף.

לאחר סיום עבודתו במשרדו של פרופ' גרוס, הוביל וולף את הייעוץ המשפטי באחד העיתונים הבולטים בישראל, כשהוא במקביל מסיים תואר שני בהצטיינות יתירה במנהל עסקים. בעקבות כך הוא בחר להיכנס לתחום הייעוץ המשפטי-העסקי בבנק הפועלים – בייעוץ לחטיבת השווקים הפיננסיים. בחלוף תקופה קצרה נבחר וולף להצטרף לצוות הניהולי של הקמת חטיבת החדשנות, כיועץ האסטרטגי וכעוזר האישי של ראש החטיבה, כוכבא, כשהוא למעשה היועץ האסטרטגי הצעיר ביותר לחבר הנהלה בבנק.

13 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: נתן לייבזון, Startau

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 13 בפברואר 2017 With אין תגובות

באחרונה הגיע להתארח במאורת הנמר נתן לייבזון, דירקטור קהילה במרכז היזמות Startau של אוניברסיטת תל אביב ומנהל קהילת היזמות אצטדיון הסטארט-אפ. במפגש שוחחנו, בין היתר, על יזמות, תוכנית BEE והפעילויות השונות ב-Startau.

ההיכרות הראשונה בינינו קרתה דרך אצטדיון הסטארט-אפ – קהילה שמפעילה דף פייסבוק (Facebook) בעל 40 אלף עוקבים, אירועים גדולים ואת הפודקאסט היי-טק בפקקים.

לייבזון הסביר לי בפגישתנו הנוכחית שתוכנית BEE מיועדת לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומשנה ב' ומעלה בלבד. היא מציעה להם מגוון מסלולים שונים, שמעבירים אותם תהליך יזמות שלם: החל מבניית צוות, דרך חשיבה על רעיונות ובחירה של מיזם, מודל עסקי, תוכנית שיווקית ויציאה לשוק, ועד לבניית מצגת משקיעים והצגה מולם. הקבוצות עוברות תהליך מנטורינג צמוד, כמו גם הרצאות וסדנאות מעשיות .

אחד מרגעי השיא של התוכנית יהיה הצגת המיזמים בדוכנים באירוע Tau innovation, שיתרחש בין 7 ל-9 במאי. הסטארט-אפ הזוכה בתוכנית יציג את המיזם שלו מול השופטים, יחד עם הסטארט-אפים שיעלו לחצי הגמר מהתחרות TLV startup challenge.

שוחחנו על החשיבות של היוזמה בחיים ועל העובדה שכל סטודנט, ובעצם כל בנאדם, הוא יזם, הוא מישהו שבוחר ליצור את ההזדמנויות בחיים שלו. לכן, לייבזון אמר לי שהוא רואה חשיבות גדולה בתוכנית BEE, שלוקחת את הסטודנטים מאזור הנוחות שלהם – לדאוג לסיים את התואר בממוצע גבוה – ומאתגרת אותם בבניית סטארט-אפ בתוך שלושה חודשים.

אמנם, התוכנית עדיין לא הוציאה את ה-Waze הבא, אבל רוב בוגריה עוסקים ביזמות, בעלי מיזמים פעילים ומכתירים את התוכנית כבעלת השפעה על החיבור והזיקה שלהם ליזמות. "התוכנית לא יוצרת מיזמים – היא יוצרת יזמים, וכולנו צריכים להיות כאלה", סיכם לייבזון.

12 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: יעל קקון, המכון לקידום החרש, ואילן אלתר, אלתרנט

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 12 בפברואר 2017 With אין תגובות

יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש, ביקרה באחרונה בפעם הראשונה במאורת הנמר, ביחד עם אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ומומחה למערכות מחשוב ומובייל, שכבר ביקר במאורה פעמים רבות.

הביקור נערך בעקבות הזכייה הכפולה של המכון לקידום החרש והמערכת לתרגום מרחוק לשפת הסימנים ותמלול, אותה הוא הטמיע בישראל בסיוע אלתר, בתחרות מצטייני המחשוב 2016 – הן בקטגוריית פרויקטים מיוחדים והן באות המערכת.

קקון מנהלת את המכון לקידום החרש מזה כ-10 שנים ודוברת שפת סימנים ישראלית מבית. "הוריי הם אנשים חרשים", היא סיפרה.

בפגישה הציגו קקון ואלתר בפניי את סיפורם של קהילת החרשים וכבדי השמיעה בישראל, שמספר הנמנים עליה עומד, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2016, על כ-750 אלף איש, כאשר 250 אלף מהם הינם מתחת לגיל 65.

יותר משני עשורים למען החרשים

המכון לקידום החרש הוא עמותה ארצית גדולה ומקצועית, שפועלת מעל ל-20 שנים לקידום המודעות וההנגשה לאנשים חרשים וכבדי שמיעה במעגלי החיים, בדגש על השכלה, תעסוקה ובריאות. הפעילויות של המכון כוללות את מרכז ההשכלה לקידום סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, מרכז הנגישות לאנשים אלה, תוכנית מסירה (מסע, בערבית) להעצמת אנשים חרשים וכבדי שמיעה בחברה הערבית, מרכז התעסוקה לבוגרים ועוד. למכון ניסיון וידע מקצועי נרחב בתרגום לשפת הסימנים ותמלול, בהיקפים גדולים, בין היתר לכ-8,000 זכאים המוכרים על ידי משרד הרווחה. פעילות נוספת של המכון היא העברת קורסים לשפת הסימנים במסגרת בית ספר מיוחד, וברשותו מאגר גדול של מתורגמנים ומקצועיים לשפת הסימנים.

לדברי קקון, עם כניסת חוק הנגישות והתקנות לנגישות, לקח המכון על עצמו להוביל את הטמעת הנגישות לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, במוסדות ציבוריים ועסקיים כאחד, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית.

המכון הקים מערכת לתרגום מרחוק, שפותחה במיוחד עבור חרשים וכבדי שמיעה והוטמעה, פרט לישראל, במספר מדינות ברחבי העולם, בהן קנדה, יפן, ארצות הברית ומדינות שונות באירופה.

הפלטפורמה מאפשרת תרגום מרחוק בווידיאו לשפת הסימנים וביצוע שיחת טלפון קולית בו זמנית. לדבריה, זהו פתרון קל וזמין מכל מקום בארץ ובעולם, ומכל מכשיר קצה נייח או נייד, מאפשר עמידה בתקנות נגישות השירות, חוסך בעלויות בהשוואה לתרגום פנים אל פנים, נותן מענה לקושי במציאת מתורגמנים מקצועיים ומאפשר את אבטחת איכות התרגום.

מוקד המתורגמנים אותו הקים המכון לקידום החרש, בסיוע הקרן לפתוח שירותים לנכים מקרנות הביטוח הלאומי, מתבסס על פלטפורמה ממוחשבת, מאפשר תרגום שיחות בשפת הסימנים של חרשים וכבדי שמיעה עם נותני שירות שומעים ולהפך, ובכך משפר את העצמאות של קהילה זו בישראל, מסרה קקון.

06 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: פרנצ'סקו קוארו ודורון קרופמן, APC שניידר אלקטריק

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 6 בפברואר 2017 With אין תגובות

פרנצ'סקו קוארו, מנהל CEE ב-APC מבית שניידר אלקטריק, קפץ באחרונה, במהלך ביקורו בישראל, לביקור קצר במאורת הנמר, יחד עם דורון קרופמן, מנהל פעילות APC בישראל.

קוארו הגיע ארצה במטרה לפגוש לקוחות אסטרטגיים ושותפים עסקיים של החברה, כדי להעמיק עוד יותר את הפעילות העסקית שלה בתחום הדטה סנטר. בשיחתנו, הוא ציין לשבח את ענף ההיי-טק בישראל, את החדשנות הטכנולוגית, את ריבוי ההזדמנויות ואת ההון האנושי שקיים בארץ.

במהלך הביקור במאורה ציין קוארו כי לשניידר אלקטריק יש את היכולת להביא לכך שהדטה סנטר בארגונים השונים יתופעל באופן יעיל, עם צמצום ההוצאות על אנרגיה. לדבריו, "המוטו של החברה הוא להשיג יעילות אנרגטית גבוהה בפחות משאבים בתחום מרכזי המחשוב. את משאבי התקציב המתפנים ניתן להפנות לפיתוח מערכות חדשות עבור הארגון. עם המערכות החכמות של שניידר אלקטריק, גם משאבי הטבע פועלים לטובתנו ואנחנו יודעים לנצל בצורה מיטבית תנאי סביבה לקירור דטה סנטר עם נצילות אנרגטית גבוהה, באמצעות מערכות Free Cooling".

כמו כן, התייחס קוארו לטרנד המתפתח של מחשוב קצה ומודולים מוכנים מראש (Prefabricated Modules), שהולך ותופס תאוצה בעולם בכלל – וגם בישראל. פתרון זה מאפשר ללקוח לתכנן מראש את הדטה סנטר שלו, לבנות אותו במפעל, לבדוק אותו ואחר כך להתקינו במהירות באתר הלקוח. "שימוש בטכנולוגיה זו", אמר האורח, "מוביל להקטנה דרמטית של לוח הזמנים של הפרויקט ושל תקציבו (עד כ-30%) – דבר המאפשר לחברות לחסוך בהוצאות מיותרות".

01 פבר 2017

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: חמי פקר, מוטורולה סולושנס

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 1 בפברואר 2017 With אין תגובות

חמי פקר, מנהל מרכז החדשנות של מוטורולה סולושנס (Motorola Solutions) בישראל, הגיע באחרונה לביקור במאורת הנמר. הביקור שלו אפשר לי לשאול אותו מספר שאלות ולדעת טוב יותר על מוטורולה, המרכז החדש שלה ופתרונות שקשורים בערים החכמות ובביטחון הציבור.

פקר סיפר לי שהמרכז בישראל הוא השני בעולם והראשון מחוץ לגבולות ארצות הברית. ראוי לציין שפקר מביא עימו ניסיון עשיר בתחום טכנולוגיות הגנת הציבור והסייבר במגזרים שונים. בתפקידו הקודם שימש כמנהל תוכניות הסייבר של לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) בישראל ולפני כן כראש מנהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה וכראש חטיבת הטכנולוגיה במועצה לביטחון לאומי ובמטה ללוחמה בטרור. לאורך שנותיו בשירות המדינה עסק פקר בין השאר בלוחמת מידע ובפיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ללוחמה בטרור.

מהי מוטורולה?
"מוטורולה, חברה עם היסטוריה מפוארת של כמעט 90 שנות חדשנות – למשל, היא זו שאחראית לייצור מכשיר הרדיו הראשון והטלפון הסלולרי הראשון – עברה ועוברת שינויים בעשור האחרון, כדי להתאים את עצמה לעידן הנוכחי. ב-2011 היא נפרדה מחטיבת הטלפונים הסלולריים, שינתה את שמה למוטורולה סולושנס וחזרה להתמקד בביטחון הציבור.

ב-2015 השקיעה מוטורולה העולמית 620 מיליון דולר, יותר מ-10% מהרווח השנתי שלה, בפיתוח, ובאחרונה השלימה את הרכישה של Airwave – ספקית התקשורת של גופי החירום בבריטניה, שמשרתת כ-300 אלף מנויים".

מה עושה כיום מוטורולה בישראל?
"התחום שבו היא מתמקדת נקרא Smart Public Safety. הוא כולל מספר קטגוריות: פתרונות תקשורת מתקדמים מבוססי נתונים – למשל סמארטפונים מוקשחים לרשת LTE; פתרונות לבישים – מצלמות, וכן משקפי מציאות רבודה ומציאות מדומה; מוצרי אינטרנט של הדברים לערים חכמות, מתקנים ותשתיות, ובכלל זה ניתוח Big Data שמגיע מהשטח, להפקת תובנות שיסייעו לייעל את תפקודן של הרשויות".

"בעבר", אמר פקר, "מי שהובילו את השינויים הטכנולוגיים הגדולים היו ממשלות, צבאות וארגונים מסחריים גדולים. בעידן הנוכחי, ההובלה הטכנולוגית עברה ליישומים צרכניים. החוכמה בחברות שפונות ללקוחות ממשלתיים וארגוניים היא לקחת את הטכנולוגיות, לפתח ולהתאים אותן לצרכי לקוחותיהן".

לדבריו, "אנחנו לוקחים טכנולוגיות בתחום התקשורת, מחשוב לביש ואפילו מציאות מדומה, ומפתחים יישומים שיסייע לגופים העוסקים בביטחון הציבור".

"אנחנו מסייעים לגופי ביטחון הציבור לעבור ממצב שבו הם מגיבים לתרחישים למצב שבו הם יכולים לחזות את התרחשותם ואף למנוע אותם", ציין פקר. "הלקוחות שלנו יכולים לשלב מידע קריטי שמגיע ממספר מקורות – מכשירי LTE, מצלמות לבישות, רשתות חברתיות, חדשות ומאגרי מידע – ולנתח, למשל, מגמות פשיעה לטובת חיזוי הפשע הבא. שימוש נכון באנליטיקה יכול לסייע בחיזוי 30%-40% ממקרי הפשע של המחר. אנחנו הופכים להיות ה-'App Store' של הפתרונות לביטחון הציבורי החכם".

מהי מטרתו של מרכז החדשנות?
"מרכז החדשנות שלנו, בשונה ממרכזים אחרים שהוקמו באחרונה, מסתכל קדימה לא לשנתיים-שלוש, אלא ליותר. תיכננו אותו כמנוע לצמיחה עתידית של החברה, שיעסוק בבינה מלאכותית, אנליטיקה וטכנולוגיות עתיד, שיסייעו לנו להמשיך ולבלוט בתחומים שלנו. אנחנו מגייסים ומחפשים אנשי אקדמיה מנוסים ומהנדסים בתחומי לימודי המכונה, הלמידה העמוקה והסייבר המתקדם".