באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אדם מעניין במיוחד: ארז קמינסקי, שחקן פוטבול בדימוס וכרגע עובד כעוזר מיוחד למנכ״ל בחברת המחקר וולפרם (Wolfram). ואם לא די בכך, הרקע שלו הוא בעולמות הפיזיקה והמתמטיקה.

קמינסקי סיפר לי כי "ב-30 השנים שבהן וולפרם משרתת את עולמות החישוב והמחשוב, עזרנו לחברות ומוסדות מכל הגדלים להגשים את המטרות שלהן. שפת התכנות היחודית שלנו, שפת וולפרם, מאיצה פיתוח טכני ונותנת גישה למאגר אלגוריתמים גדול . מנוע החישוב שלנו, וולפרם אלפא, מספק תשובות מדויקות למכלול תחומים רחב בעזרת שאלות בשפה טבעית. אנחנו מציעים גישה קלה אליו בעזרת API".

לדברי קמינסקי, "וולפרם מעוניינת להרחיב את המאמצים שלה בישראל ולמטרה זו התבקשתי להעביר את הקיץ הנוכחי בארץ, בכדי לעזור לחברות מקומיות להבין איך להתממשק עם המערכת שלנו. אנחנו מעוניינים להיפגש עם חברות מתאימות, ולתת להן גישה חינמית למערכת שלנו בכדי לקדם את הפיתוח שלהן".

כדי להדגים בקצרה את השפה, לפניכם סרט קצר שנעשה על ידי מנכ"ל החברה, סטפן וולפרם.

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר יאיר סאקוב, יו"ר מרכז היזמות ומנטור ראשי ב-StartOno Accelerator – מאיץ המיזמים של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו.

בישראל כמו בישראל, מהר מאוד, אחרי דקתיים של שיחה, מצאנו עמיתים משותפים, ששנינו מכירים ומוקירים משלבים כאלה ואחרים בקריירות.

סאקוב, שגדל בגבעתיים, העיר בה מצויים משרדי אנשים ומחשבים, אף חולק עם רעייתי, הקוסמת דליה אסיא פלד, את תחביב הקוסמות, והופיע במסיבות יום הולדת כבר בגיל 15.

דבר נוסף ראוי לציון ברזומה של סאקוב הוא היותו מנהל המוצר של הפנטיום האגדי כשעבד באינטל (Intel) בארצות הברית והיה חלק מההצלחה הפנומנלית של המוצר. עם חזרתו לארץ ניהל קרן הון-סיכון של מעל 100 מיליון דולר ולאחר מכן ניהל במספר חברות גדולות.

יותר מהכול: יזמות חברתית

אבל יותר מהכול, העדיף סאקוב לספר לי על פעילותו בתחום היזמות החברתית. יותר מ-15 שנים שהוא חבר ב-IVN, ארגון פילנתרופי העוסק בהקמת המגזר הרביעי – עסקים חברתיים – בישראל. סאקוב גם חבר בוועד המנהל של הבית של סוזן, עסק חברתי שעוזר לנוער במצוקה, ושל הגסט האוס של ג'וחא, עסק חברתי שפועל לקידום כלכלי וחברתי של ג'סר א-זרקא.

לפני הגיעו לקריה האקדמית אונו, היה סאקוב סמנכ"ל באלפנאר, מיזם חברתי העוסק בהכוונה, הכשרה והשמה של ערבים בעסקים בישראל. בהקשר זה הוא סיפר לי על הייחודיות של הקריה האקדמית אונו, שבה לומדים סטודנטים ערבים רבים שזוכים לתוכניות קידום ומכינות, סטודנטים מהמגזר החרדי בקמפוסים ייעודיים המותאמים לצרכיהם, אחוז גבוה של סטודנטים ממוצא אתיופי ותוכניות לאוכלוסיות מיוחדות נוספות.

סאקוב עומד כיום, כאמור, בראש מרכז היזמות של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, שפותח בימים אלה ממש את ההרשמה למחזור השני של מאיץ המיזמים StartOno Accelerator . המחזור הראשון של התוכנית החל את דרכו לפני כמה חודשים ואת המיזמים שנבחרו ליווה צוות של מנטורים מהתעשייה. חמשת המיזמים שסיימו את התוכנית הציגו באחרונה ב-Demo Day הראשון מצגות מרשימות.

לדבריו, בשלב המיונים למחזור השני מחפש צוות האקסלרטור מיזמים מתחומי המוזיקה, העסקים החברתיים וסטארט-אפים עסקיים. המיזמים שייכנסו לתוכנית יזכו לליווי מקצועי צמוד על ידי מנטורים מובילים מהתעשייה.

לסיכום אמר סאקוב כי תוכנית האקסלרטור מהווה את קצה הפירמידה במודל היזמות של הקריה האקדמית אונו והדגיש את הצורך בהענקת ארגז כלים של יזמות לכלל הסטודנטים.

ארז אהרוני, הנמר שבפנים, הגיע באחרונה לבקר את פלי הנמר, מפתח תורת הנמר. הביקור התקיים לקראת הסדנה "איך להיות היזם המועצם ולא אחד סתם. להיות: מנהיג, יזם, מוכר ונמר – ולהצליח יותר", שתתקיים בקרוב.

אהרוני הוא המייסד והבעלים של מועדון טייגרס טאקוונדו, מאסטר בכיר (חגורה שחורה דאן 4), אלוף ישראל מזה 20 שנים וחמישי באירופה למשקל כבד (ב-2006). הוא פיתח שיטה חדשה, שנקראת הנמר שבפנים.

הוא סיפר לי שהשיטה נוצרה מהשילוב המופלא של עולמות אומנויות הלחימה, הרוח, היהדות, הזן והבודהיזם. דרך טכניקות ייחודיות היא מאפשרת ללמוד בפשטות דרכים להפחתת הלחץ והחרדות, ולהעלאת המוטיבציה וההצלחות.

כל אחד יכול לקבל כלים פשוטים ברורים להגשמה עצמית וקבוצתית, עבודה וחיים בזרימה והצלחה מעשית הלכה למעשה.

לדבריו, "שיטת הנמר שבפנים היא פריצת דרך של ממש בתחום הפיתוח המנטאלי. בשיטה זו לומדים איך להקשיב לקולות הפנימיים המלווים אותנו, לשבור פרדיגמות מעכבות, להסיר מחסומים רגשיים ומנטאליים, למקד את עצמנו על הדברים החשובים לנו, להעצים את עצמנו ואת הסובבים אותנו, לרבות בן/בת הזוג, ילדינו, עובדינו, חברינו ומשפחתנו הרחבה, ועד לשכן הנרגן שמחמיץ פנים בכל פעם שאנחנו נתקלים בו בחדר המדרגות".

אהרוני ציין שהשיטה כוללת את הכלים הבאים: נוסחת ההצלחה – איך להצליח בכל דבר שאנחנו ממוקדים עליו; נמר שחור / נמר לבן – איך להקשיב לקולות הפנימיים שלנו ולגייסם להעצמתנו ולהגשמתנו; טכניקת הבצל – הטכניקה לאימון כל יכולת מהבסיס ועד לטופ; הצטרפות והובלה – היכולת להוביל את האחר למקום הרצוי על ידינו (מצוין להורים, צוותי משא ומתן, אנשי מכירות, מנהלים ומורים); עקרון הפולס – טכניקה מחוללת תהליכים פנימיים נבחרים; חמשת המופלאים – זיהוי ועבודה עם החוזקות שלנו ושל סובבינו; חוק האיזון – הדרך הקלה והפשוטה לאזן כל דבר, החל מהאיזון המנטאלי שלנו ועד לאיזון חשבון הבנק לנקודה הרצויה; ו-"ווינר שוט" – התמודדות עם כישלון והפיכתו למנגנון הצלחה מובטחת.

את כל הנ"ל ועוד ניתן להשיג בפשטות עם שיטת הנמר שבפנים, שמשלבת תרגילים חווייתיים מעולם אומנויות הלחימה, למידה מואצת קוגניטיבית ותהליך התחברות רגשי אל עצמכם.

בתחילת השבוע באה לבקר במאורת הנמר אורלי דהן, המנכ״לית החדשה של אקומושן (EcoMotion). דהן קודמה באחרונה לתפקיד המאתגר, לאחר שהובילה בחמשת החודשים ההאחרונים פרויקטים רבים באקומושן, כמנהלת קהילה. היא מחליפה בתפקידה את ליאור זנו-זמנסקי, שניהלה את אקומושן במשך כארבע שנים והפכה אותו לארגון בולט. זנו-זמנסקי תמשיך לכהן כיועצת בכירה לארגון בשנה הקרובה.

אקומושן הוא מיזם ללא מטרות רווח למען קהילת התחבורה החכמה בישראל. הוא עושה זאת על ידי פעילויות מגוונות, וביניהן אירועים ומפגשים בין יזמים, משקיעים ושחקנים מישראל והעולם. המיזם הוקם ב-2012 על ידי מנהלת תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, המכון הישראלי לחדשנות, ואנשים וחברות בתעשיות הרכב וההיי-טק הישראליות. הוא הגיע להישגים משמעותיים וחיבר בין סטארט-אפים וחברות גדולות יותר רבות בישראל למשקיעים מקומיים וזרים, יצרניות רכב וספקי Tier-1.

דהן סיפרה על החזון של אקומושן ״למצב את ישראל כמרכז חדשנות לתחבורה חכמה, הכולל טכנולוגיות שונות – מרכבים אוטונומיים, חשמליים ומקושרים, דרך פתרונות לערים חכמות ותחבורה ציבורית ושיתופית ועד לרחפנים״. היא ציינה שיש כיום כ-5,000 חברי קהילה וכ-580 סטארט-אפים באקומושן וסיפרה לי על הפוטנציאל העצום בתחום התחבורה החכמה, בעיקר בישראל.

יצוין שדהן לא חדשה בתחום. יש לה 12 שנות ניסיון מקצועי בעולם התחבורה והיא מתעניינת בו מגיל צעיר. דהן עבדה בעבר כראשת תחום התחבורה הקרקעית בפרויקט ETNA ב-ISERD, כמנהלת הישראלית למו"פ האירופי האחראית על יישום ההסכם הטכנולוגי מדעי בין ישראל לאיחוד האירופי. כיזמת, היא ייסדה את בליץ מוטורס – חברה לקטנועים חשמליים, כשהייתה חברת קהילת אקומושן. המיזם הצליח ודהן מכרה אותו. יש לה תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

מהם חמשת הסקטורים העיקריים בתחבורה החכמה?

דהן תיארה בשיחתנו את חמשת הסקטורים העיקריים בתחום התחבורה החכמה: רכבים חכמים-מחוברים-אוטונומיים, תחבורה ציבורית, תשתיות והיערכות עירונית, פתרונות אנרגיה ותחליפי דלקים, ותחבורה (פרטית) שיתופית.

היא ציינה את היתרון היחסי של אקומושן כמיזם קטן וגמיש, שיכול לווסת את האסטרטגיה שלו מדי שנה. כך, המיזם יכול לפעול לפי הטרנדים ותנאי השוק העולמיים, ולקדם את מיזמי התחבורה החכמה בישראל בצורה הטובה ביותר, לדבריה. עוד היא אמרה כי לפני מספר שנים הפוקוס היה על קידום השקעות מוקדמות, בשלב ה-Pre-Seed, ולשם כך אקומושן הקים והפעיל אקסלרטור. כיום יש כבר יותר מ-500 סטארט-אפים בתחום והאקסלרטור הועבר לאוניברסיטת תל אביב. בימים אלה פועל אקומושן לקידום אותם סטארט-אפים על ידי חיבורם לרשויות תחבורה, יצרני רכב וספקי Tear-1 בארץ ובשאר העולם, ובמקביל מתכנן את האסטרטגיה והפעילויות הבאות.