מה קורה כשסטארט-אפ וחברת אחסון גדולה משתפים פעולה?

הנמר שמע על פרויקט הטמעת מערכת האחסון K2 all-flash של קמינריו ב-eToro והסתקרן ● הוא הלך לבדוק כיצד היא השפיעה על הביצועים של החברה וגילה איך הברקזיט קשור לכל העניין

עולם הפיננסים הוא עולם מעניין במיוחד – שם מתנהל כל הכסף שלנו, שכמאמר השיר מסובב את העולם. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בהשקעות, מניות, מדדים ועוד דברים שנתקלים בהם בבורסה, בבנקים – וגם בחברות סטארט-אפ, למשל. זה נעשה מעניין שבעתיים כשעוסקים במערכות הטכנולוגיות שמאפשרות את כל זה.

לכן, הסתקרנתי לעמוד על שיתוף הפעולה בין קמינריו (Kaminario) לסטארט-אפ הישראלי eToro. גילוי נאות: מנכ"ל eToro הוא אחייני (דרך רעייתי, הקוסמת דליה אסיא-פלד), יוני אסיא, בנו של איש העסקים דיוויד אסיא, ממייסדי מג'יק (Magic), ונכדו של יהודה אסיא ז"ל, שהיה במשך שנים רבות ממובילי השוק הפיננסי בישראל ואחד הבנקאים הגדולים במדינה. eToro מספק פלטפורמת תוכנה כשירות (SaaS) חברתית להשקעות וזירת שוק גלובלית למסחר פיננסי.

במסגרת שיתוף הפעולה, דיווח הסטארט-אפ על הישג משמעותי ומשמח: שיפור של 80% בביצועי מערכת האחסון של פלטפורמת המסחר שלו באמצעות Kaminario K2 all-flash.

הפלטפורמה של eToro מאפשרת לראות שערי מטבע וסחורות, מניות ומדדים, וכוללת רשת חברתית פעילה להשקעות. כדי לשמור על שביעות רצון הלקוחות ממערכות סחר אלה, נדרשים כמובן ביצועים מרביים. על מנת לתמוך בצמיחה המהירה שלה, תוך שמירה על ביצועי מסחר טובים והסכמי רמת שירות (SLAs) גבוהים, היא התקינה את מערכי האחסון של קמינריו וכאמור, חוותה שיפור של 80% בזמן התגובה, תוך הפחתת מורכבות תפעולית ועלויות.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

איך בוצע התהליך – ומה התוצאה?

eToro משרתת יותר מחמישה מיליון לקוחות ב-170 מדינות. כעת יכולים לקוחותיה להשתמש טוב יותר בשירותיה, שמאפשרים לבחון, לעקוב וללמוד, ואפילו להעתיק באופן אוטומטי ובזמן אמת פעולות מסחר של חברים אחרים ברשת.

מסד הנתונים של eToro הוא לב פעילותה ועם הגידול המהיר בהיקף הטרנזקציות, החברה התקשתה לשמור על ביצועי דיסקים, במיוחד בעת אירועים בשוק. היא לא יכולה הייתה להסתכן בכך שזמני תגובה איטיים של האחסון ישפיעו באופן שלילי על ביצועי פלטפורמת המסחר ועל שביעות רצון המשתמשים, ולכן החליטה לשנות. החברה בחנה מספר חלופות, על פי קריטריונים של חדשנות טכנולוגית, מפרטי ביצועים, תפקודיות ותמורה להשקעה (ROI).

"זיהינו את העדיפות הטכנולוגית של קמינריו. ביצועים היו גורם רב משקל בהחלטה שלנו, אך כך היה גם מודל התמחור. הערכת ה-ROI שלנו כללה גדלים משתנים של בלוקים, דחיסה, ביטול כפילויות, נפח מובטח ומוכנות לסקלביליות עתידית. K2 היא מתאימה לכך", אמר אלעד גוטפריד, מנהל ייצור IT ב-eToro.

לאחר תכנון קפדני, וכדי למנוע כל הפרעה למשתמשים, בוצעה הגירה זהירה של מסד הנתונים לאורך תשעה חודשים. "זו הייתה פעילות עדינה, והיא בוצעה כמעט בצורה טובה מכפי שאפשר מלהאמין, בעזרת הצוות של קמינריו. האחסון עבד כצפוי מההתחלה, ובסך הכול זו הייתה חוויה חיובית מאוד", אמר גוטפריד.

מערך האחסון Kaminario K2 קיצר את מהירות התגובה לפחות ממילי-שנייה אחת. כמו כן, הושג שיפור משמעותי בתפעול ובוטל הצורך של eToro להתמודד עם שתי מערכות נפרדות והושגה פשטות ניהולית, מה שהפחית הזמן וההשקעה שנדרשו לצוות החברה כדי לפקח על מערך האחסון.

מקרה מבחן: הברקזיט

בעוד שבעבר, עלולה הייתה להיגרם פגיעה משמעותית בזמן התגובה של המערכות של eToro בעת אירועי שוק גדולים, כשהיה זינוק בפעילות, זמן קצר לאחר המעבר המלא של החברה לפלטפורמת K2 הגיע מקרה מבחן: הברקזיט. ההשלכות של החלטת בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי הביאו לזעזועים גדולים בשוק ולזינוק משמעותי בפעילות, אבל כל זה לא השפיע לרעה על זמן התגובה של המערכת, שנשאר כפי שהיה.

"זו הייתה דרך מצוינת להסתכל על ביצועי שוק ולמדוד ביצועי אחסון", אמר גוטפריד. "זמני התגובה נותרו כמו ביום רגיל".

"קמינריו שינתה את הדרך שבה אנחנו חושבים על ביצועים. לפני כן, תמיד הייתה דאגה מסוימת לגבי עמידות המערכות. עתה יש לנו מערכת שיכולה להתמודד עם עומסים תוך שמירה על רמת שירות צפויה. היא מונעת בעיות ייצור ומסייעת לנו להשביע את רצון לקוחותינו", סיכם.

ומה אומר הצד השני? רון דוידי, מנהל הפיתוח העסקי של קמינריו באזור EMEA, ציין כי "ההטמעה הזו מוכיחה שחזון ה-All flash הפך למציאות. הפתרון של קמינריו העניק ל-eToro עלות בעלות כוללת (TCO) טובה מזו של מערכות אחסון All-flash אחרות, וטובה בהרבה לעומת מערכות היברידיות. הסטארט-אפ נהנה מההתרחבות הגלובלית של קמינריו, מה שאפשר לו להטמיע מספר מערכות אחסון שלה במקומות שונים בעולם. רמת היישום הפרויקטלית וכן רמת השירות שלנו אפשרו ל-eToro הטמעה חלקה ומוצלחת".

בא לבקר במאורת הנמר: נתן לייבזון, Startau

באחרונה הגיע להתארח במאורת הנמר נתן לייבזון, דירקטור קהילה במרכז היזמות Startau של אוניברסיטת תל אביב ומנהל קהילת היזמות אצטדיון הסטארט-אפ. במפגש שוחחנו, בין היתר, על יזמות, תוכנית BEE והפעילויות השונות ב-Startau.

ההיכרות הראשונה בינינו קרתה דרך אצטדיון הסטארט-אפ – קהילה שמפעילה דף פייסבוק (Facebook) בעל 40 אלף עוקבים, אירועים גדולים ואת הפודקאסט היי-טק בפקקים.

לייבזון הסביר לי בפגישתנו הנוכחית שתוכנית BEE מיועדת לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומשנה ב' ומעלה בלבד. היא מציעה להם מגוון מסלולים שונים, שמעבירים אותם תהליך יזמות שלם: החל מבניית צוות, דרך חשיבה על רעיונות ובחירה של מיזם, מודל עסקי, תוכנית שיווקית ויציאה לשוק, ועד לבניית מצגת משקיעים והצגה מולם. הקבוצות עוברות תהליך מנטורינג צמוד, כמו גם הרצאות וסדנאות מעשיות .

אחד מרגעי השיא של התוכנית יהיה הצגת המיזמים בדוכנים באירוע Tau innovation, שיתרחש בין 7 ל-9 במאי. הסטארט-אפ הזוכה בתוכנית יציג את המיזם שלו מול השופטים, יחד עם הסטארט-אפים שיעלו לחצי הגמר מהתחרות TLV startup challenge.

שוחחנו על החשיבות של היוזמה בחיים ועל העובדה שכל סטודנט, ובעצם כל בנאדם, הוא יזם, הוא מישהו שבוחר ליצור את ההזדמנויות בחיים שלו. לכן, לייבזון אמר לי שהוא רואה חשיבות גדולה בתוכנית BEE, שלוקחת את הסטודנטים מאזור הנוחות שלהם – לדאוג לסיים את התואר בממוצע גבוה – ומאתגרת אותם בבניית סטארט-אפ בתוך שלושה חודשים.

אמנם, התוכנית עדיין לא הוציאה את ה-Waze הבא, אבל רוב בוגריה עוסקים ביזמות, בעלי מיזמים פעילים ומכתירים את התוכנית כבעלת השפעה על החיבור והזיקה שלהם ליזמות. "התוכנית לא יוצרת מיזמים – היא יוצרת יזמים, וכולנו צריכים להיות כאלה", סיכם לייבזון.

באו לבקר במאורת הנמר: יעל קקון, המכון לקידום החרש, ואילן אלתר, אלתרנט

יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש, ביקרה באחרונה בפעם הראשונה במאורת הנמר, ביחד עם אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ומומחה למערכות מחשוב ומובייל, שכבר ביקר במאורה פעמים רבות.

הביקור נערך בעקבות הזכייה הכפולה של המכון לקידום החרש והמערכת לתרגום מרחוק לשפת הסימנים ותמלול, אותה הוא הטמיע בישראל בסיוע אלתר, בתחרות מצטייני המחשוב 2016 – הן בקטגוריית פרויקטים מיוחדים והן באות המערכת.

קקון מנהלת את המכון לקידום החרש מזה כ-10 שנים ודוברת שפת סימנים ישראלית מבית. "הוריי הם אנשים חרשים", היא סיפרה.

בפגישה הציגו קקון ואלתר בפניי את סיפורם של קהילת החרשים וכבדי השמיעה בישראל, שמספר הנמנים עליה עומד, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2016, על כ-750 אלף איש, כאשר 250 אלף מהם הינם מתחת לגיל 65.

יותר משני עשורים למען החרשים

המכון לקידום החרש הוא עמותה ארצית גדולה ומקצועית, שפועלת מעל ל-20 שנים לקידום המודעות וההנגשה לאנשים חרשים וכבדי שמיעה במעגלי החיים, בדגש על השכלה, תעסוקה ובריאות. הפעילויות של המכון כוללות את מרכז ההשכלה לקידום סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, מרכז הנגישות לאנשים אלה, תוכנית מסירה (מסע, בערבית) להעצמת אנשים חרשים וכבדי שמיעה בחברה הערבית, מרכז התעסוקה לבוגרים ועוד. למכון ניסיון וידע מקצועי נרחב בתרגום לשפת הסימנים ותמלול, בהיקפים גדולים, בין היתר לכ-8,000 זכאים המוכרים על ידי משרד הרווחה. פעילות נוספת של המכון היא העברת קורסים לשפת הסימנים במסגרת בית ספר מיוחד, וברשותו מאגר גדול של מתורגמנים ומקצועיים לשפת הסימנים.

לדברי קקון, עם כניסת חוק הנגישות והתקנות לנגישות, לקח המכון על עצמו להוביל את הטמעת הנגישות לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, במוסדות ציבוריים ועסקיים כאחד, באמצעות פלטפורמה אינטרנטית.

המכון הקים מערכת לתרגום מרחוק, שפותחה במיוחד עבור חרשים וכבדי שמיעה והוטמעה, פרט לישראל, במספר מדינות ברחבי העולם, בהן קנדה, יפן, ארצות הברית ומדינות שונות באירופה.

הפלטפורמה מאפשרת תרגום מרחוק בווידיאו לשפת הסימנים וביצוע שיחת טלפון קולית בו זמנית. לדבריה, זהו פתרון קל וזמין מכל מקום בארץ ובעולם, ומכל מכשיר קצה נייח או נייד, מאפשר עמידה בתקנות נגישות השירות, חוסך בעלויות בהשוואה לתרגום פנים אל פנים, נותן מענה לקושי במציאת מתורגמנים מקצועיים ומאפשר את אבטחת איכות התרגום.

מוקד המתורגמנים אותו הקים המכון לקידום החרש, בסיוע הקרן לפתוח שירותים לנכים מקרנות הביטוח הלאומי, מתבסס על פלטפורמה ממוחשבת, מאפשר תרגום שיחות בשפת הסימנים של חרשים וכבדי שמיעה עם נותני שירות שומעים ולהפך, ובכך משפר את העצמאות של קהילה זו בישראל, מסרה קקון.

באו לבקר במאורת הנמר: יוסי חיימוב, פרודוור, ושמעונה נווה, לוביסנקי

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר יוסי חיימוב, מנכ"ל פרודוור (Prodware) ישראל, ושמעונה נווה, סמנכ"לית מערכות המידע של לובינסקי, כדי להרים כוסית לכבוד השקת מועדון מקצועני מיקרוסופט (Microsoft) בישראל של אנשים ומחשבים.

חיימוב ונווה קטפו באחרונה את אות ההוקרה בקטגוריית פרויקטים מיוחדים בתחרות IT Awards של אנשים ומחשבים, עבור היישום המוצלח של מערכת הליבה מבוססת Microsoft Dynamics  בלובינסקי.

"הטמענו בלובינסקי מערכות ERP ו-CRM של מיקרוסופט בקרב 600 משתמשים", סיפרה נווה. "מדובר במערכות סופר מורכבות, שמנהלות את קשרי הלקוחות ואת תהליכי המכירה, השירות והתפעול שלנו על פלטפורמה אחת".

חיימוב אמר כי "תהליך ההטמעה היה לא קל, אבל בזכות הקשר האמיץ בין החברות ידענו לצלוח יחד את כל האתגרים. ללובינסקי יש כיום תשתית מערכות מידע מודרנית שאין לאף יבואן אחר. אנחנו יום יום, שעה שעה מתרגמים אותה ליתרון תחרותי".

נווה סיכמה באומרה כי "2016 הייתה שנת שיא במכירות עבור לובינסקי, עם מעל ל-17 אלף מסירות של רכבים חדשים. 2017 תהיה טובה אף יותר. ה-IT שלנו תומך בצמיחה המואצת ומאפשר אותה".

פורום מקצועני Microsoft Dynamics יוצא לדרך

על בסיס הניסיון הנצבר של נווה, שיישמה מערכות Dynamics של מיקרוסופט כמנמ"רית לא רק בלובינסקי אלא גם באקסלנס, ושל חיימוב, מחלוצי השימוש במערכת בישראל, עם עשרות פרויקטי ERP ו-CRM שנוצרו על בסיסה בשוק הישראלי, הקמנו את מועדון המקצוענים של Microsoft Dynamics בישראל. המועדון פתוח ללקוחות ולספקים של המערכת, ומטרתו היא לתת פלטפורמה בלתי אמצעית לשיתוף ידע, חשיבה משותפת והעשרה.

השקת המועדון תתקיים בכנס ה-ERP בעידן הדיגיטלי של אנשים ומחשבים, שייערך ב-2 במרץ. המפגש הראשון שלו יתקיים בחודש אפריל, במסגרתו תארח נווה את חבריו בלובינסקי – יבואנית פיג'ו, סיטרואן, MG KTM ופולאריס. בתוכנית: סיור במתקן החדיש של לובינסקי במעוין סורק, הצגת סיפור לקוח על הטמעת מערכות CRM ו-ERP של Microsoft Dynamics בלובינסקי והרצאה בנושא חידושים ומגמות ב-Dynamics365.

באו לבקר במאורת הנמר: פרנצ'סקו קוארו ודורון קרופמן, APC שניידר אלקטריק

פרנצ'סקו קוארו, מנהל CEE ב-APC מבית שניידר אלקטריק, קפץ באחרונה, במהלך ביקורו בישראל, לביקור קצר במאורת הנמר, יחד עם דורון קרופמן, מנהל פעילות APC בישראל.

קוארו הגיע ארצה במטרה לפגוש לקוחות אסטרטגיים ושותפים עסקיים של החברה, כדי להעמיק עוד יותר את הפעילות העסקית שלה בתחום הדטה סנטר. בשיחתנו, הוא ציין לשבח את ענף ההיי-טק בישראל, את החדשנות הטכנולוגית, את ריבוי ההזדמנויות ואת ההון האנושי שקיים בארץ.

במהלך הביקור במאורה ציין קוארו כי לשניידר אלקטריק יש את היכולת להביא לכך שהדטה סנטר בארגונים השונים יתופעל באופן יעיל, עם צמצום ההוצאות על אנרגיה. לדבריו, "המוטו של החברה הוא להשיג יעילות אנרגטית גבוהה בפחות משאבים בתחום מרכזי המחשוב. את משאבי התקציב המתפנים ניתן להפנות לפיתוח מערכות חדשות עבור הארגון. עם המערכות החכמות של שניידר אלקטריק, גם משאבי הטבע פועלים לטובתנו ואנחנו יודעים לנצל בצורה מיטבית תנאי סביבה לקירור דטה סנטר עם נצילות אנרגטית גבוהה, באמצעות מערכות Free Cooling".

כמו כן, התייחס קוארו לטרנד המתפתח של מחשוב קצה ומודולים מוכנים מראש (Prefabricated Modules), שהולך ותופס תאוצה בעולם בכלל – וגם בישראל. פתרון זה מאפשר ללקוח לתכנן מראש את הדטה סנטר שלו, לבנות אותו במפעל, לבדוק אותו ואחר כך להתקינו במהירות באתר הלקוח. "שימוש בטכנולוגיה זו", אמר האורח, "מוביל להקטנה דרמטית של לוח הזמנים של הפרויקט ושל תקציבו (עד כ-30%) – דבר המאפשר לחברות לחסוך בהוצאות מיותרות".

באה לבקר במאורת הנמר: יעל מיטלמן, מנכ"לית היי סנטר

לפני ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר יעל מיטלמן, שמובילה מאז 2008 את היי סנטר, מאיץ טכנולוגי-עסקי בחיפה, ומקימה בימים אלה את קרן ההשקעות היי סנטר ונצ'רס.

מדובר בתפקיד מאתגר ולא מובן מאליו בעולם ההיי-טק הדינמי, אבל בכך אגע בהמשך.

לפני כן אציין שבטרם כניסתה לתפקיד מנכ”לית היי סנטר, כיהנה מיטלמן כמנכ”לית Trivnet – חברה גלובלית שפיתחה תוכנת תשלומים לתחום הטלקום (Mobile Financial Services), והובילה את החברה במהלך שהפך אותה למובילה בתחומה. ב-2010 נרכשה החברה על ידי ג’מלטו בסכום המוערך ב-40 מיליון דולר. לפני כן היא כיהנה כסמנכ”לית הלקוחות של חילן טק.

בפגישה שוחחנו על ההיי-טק בצפון הארץ בכלל ובחיפה בפרט. מיטלמן שטחה בפניי את הקשיים, החסמים, ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בעיר. עוד היא סיפרה על הפעילות החשובה שהיא מובילה בחיפה, בתחום פיתוח היזמות, ועל מעטפת התמיכה בסטארט-אפים ובהיי-טק שבהיי סנטר. החברה מציעה תשתיות ומימון לחברות ומעודדת הגעתן של חברות לעיר והשתלבותן בקהילה החיפאית המתפתחת.

"לחיפה אוניברסיטאות מעולות ומשאבי אנוש איכותיים וברמה הגבוהה ביותר בעולם. בהינתן קרנות הון מממנות, יכולה להתפתח פה תעשיית סטארט-אפים שתהווה קטר משמעותי להתפתחות ההיי-טק בצפון כולו", אמרה.

קשרים מיוחדים עם עיריית חיפה

מיטלמן פירטה על הקשרים המיוחדים שיש להיי ונצ'רס עם עיריית חיפה והעומד בראשה, יונה יהב, והציגה כיצד רשות מקומית בסדר גודל ענק כמו עיריית חיפה – גוף לא גמיש לכאורה – יכול לתת מענה לצרכי ההיי-טק המשתנים. היא עושה זאת על ידי החברה הכלכלית של חיפה ויהב עצמו, שבוחר לטפל בנושא ברמה האישית.

"ההצלחה של היי סנטר מתבטאת בהקמתן של חברות היי-טק שגייסו ומגייסות בהיקפים גדולים במרוצת השנים ונותנות דחיפה משמעותית להתפתחותן של טכנולוגיות בתחומי הניו-מדיה, האינטרנט של הדברים, הרפואה, החקלאות והערים החכמות", ציינה.

שוחחנו גם על נשים בהיי-טק, נשים מנהלות ומאפיינים של ההתמודדות נשים בעולם העסקים. בהקשר זה שמחתי לשמוע שגם לדעת מיטלמן, חובה עלינו לקדם את הנשים הצעירות והאיכותיות, להתקדם, להגשים ולתרום רבות מיכולותיהן וכישוריהן לתעשיית ההיי-טק הישראלית.

לסיום, דנו בטיפוח משקיעים ובנקודת מבטה של מיטלמן על המשקיעים כשותפים. קבענו לשוב להיפגש ולפעול ביחד לקידום ההיי-טק בצפון בכלל ובחיפה בפרט. חובתנו, כקבוצת אנשים ומחשבים, לסייע ולקדם את ההיי-טק במדינת ישראל כולה, ואני שמח שיש לנו שותפים בצפון.

ספר חדש: "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי"

הספר, אשר הוציאה לשכת העיתונות הממשלתית בעריכתו של מנהלה, ניצן חן, מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה לכל מי שעוסק בתחום התקשורת

לשכת העיתונות הממשלתית הוציאה לאור ספר הדרכה עדכני ומקורי  בשם "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי". הספר מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה כל מי שעוסק בתחום התקשורת.

את הספר ערך ניצן חן, המכהן מאז שנת 2012 כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. בעבר שימש ככתב, עורך ומנהל החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר מועצת הכבלים והלוויין.

"עידן ה-Web 2.0 הביא  עימו שינויים מרחיקי לכת בכל היבט של חיינו", כותב חן בהקדמה לספר. "השינויים האלו מציבים בפני הדובר הממשלתי אתגרים חדשים וגם הזדמנויות, אם יידע לנצלן".

 ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

בהמשך ההקדמה מציע חן לדוברים דימוי מקורי: "תחשבו על עצמכם כחפיץ (גאדג'ט) משוכלל, המחבר את הארגון שלכם לכל אמצעי התקשורת ולעיתים גם ישירות לציבור, ומעביר מידע הלוך ושוב במהירות שיא".

הספר, בן 62 עמודים, מכיל שמונה  פרקים הכתובים בצורה קלילה וזורמת, התואמת את רוח התקופה אליה מכוון הספר. בין הפרקים, יש פרק המגדיר את הקוד האתי של הדובר, "כאשר שם המשחק הוא שקיפות ושיתוף פעולה מלא עם הציבור בכל הערוצים האפשריים".

"חלפו הימים שבהם דובר יכול היה להסתיר מידע. כיום כל בלוגר או מנהל קבוצה בפייסבוק (Facebook) יכול לטרטר דובר יממה שלמה ולקבוע לו סדרי עדיפויות", נאמר בספר.

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

בספר יש גם טיפים מעשיים להתמודדות עם מצבים שונים ואפילו מדריך איך לייצר ספין או לנטרלו. בחלק האחר של הספר, יש התייחסות נרחבת לאמצעי המדיה החדשים: פייסבוק, יוטיוב (YouTube), טוויטר (Twitter), אינסטגרם (Instagram) ועוד, כולל  הנחיות בסיסיות איך לנהוג בהם ואיך להפעילם לטובת הארגון.

בסוף הספר יש כמה ציטוטים מעיתונאים ודוברים ותיקים תחת הכותרת "דברים שגוגל (Google) לא ידע". ברובם חוזר המוטיב – "דבר אמת, עדיף לשתוק מאשר לשקר". עצה זו נכונה מן הסתם לכל מי שעוסק ביחסי ציבור ובכלל בתקשורת עם אנשים.

קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

קרן מרציאנו, פרשנית כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

הספר הושק באירוע שערכה לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים לדוברים ואנשי תקשורת בממשלה בנושא "חדשנות, אקטיביזם בעולם הדוברות". באירוע השתתפו מלבד חן, נורית דאבוש, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלווין וכיום מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית, קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2, ועוד.

באה לבקר במאורת הנמר: לימור רזניק, טלדור

באה לבקר במאורת הנמר: לימור רזניק, מנהלת השיווק החדשה של טלדור

השבוע באה לבקר במאורת הנמר לימור רזניק, מנהלת השיווק החדשה של טלדור.

רזניק בת ה-36 מתגוררת בראשון לציון. היא סיפרה לי שהיא התחילה את הקריירה שלה בתור מעצבת גרפית בישראכרט. "במהרה התקדמתי לניהול הסטודיו המעצב וכשראו כל הצדדים כי טוב, קידמו אותי שוב והשתלבתי בעולם ההפקות, האירועים והכנסים", ציינה.

לדברי רזניק, "החלטתי לעזוב את ישראכרט כי סקרן אותי להיכנס לעולם משרדי הפרסום. כך, התקבלתי למשרד הפרסום דחף, שם עבדתי עם לקוחות כמו קוקה קולה (Coca Cola), גלובוס גרופ, U Bank ומיטב דש".

"כאשר קיבלתי הצעה ממשרד האסטרטגיה השיווקית Respect, החלטתי לקבל אותה, כי עניין אותי לעבוד לא רק על קמפיינים, אלא גם ללוות חברות במשך שנים במתן ייעוץ שיווקי-פרסומי מעמיק ומקיף יותר. ב-Respectt עבדתי עם לקוחות כמו שטראוס והמותג העולמי שלה, Sabra, שטראוס מים, מגה, רכבת ישראל, אורקל (Oracle), טמבור, V-Sonic ו-NICE", אמרה.

"משם חזרתי לצד הלקוח והשתלבתי בבזק און ליין, כמנהלת תקשורת שיווקית. עסקתי, בין היתר, בכתיבה וביישום של אסטרטגיה שיווקית שנתית, ניהול תקציב, יחסי ציבור, כנסים ואירועים, שיווק דיגיטלי, כתיבה, עיצוב והפקה של חומרים שיווקיים ופרזנטציות מול לקוחות", הוסיפה.

רזניק ציינה ש-"כיום אני שמחה להשתלב בחברת ההיי-טק הגדולה והמבוססת טלדור, כמנהלת השיווק. התחלתי את עבודתי לפני כשבוע וחצי ובתוכנית העבודה שלי רבות ונצורות. אני מתכוונת להדגיש את החוזקות של טלדור, כחברה ותיקה וגדולה בענף, ויחד עם זאת כחדשנית וצעירה. ביכולותה להרים פרויקטי ענק חוצי חברה, מסובכים ומורכבים, ויחד עם זאת לרכוש חברת סטארט-אפ עם פתרונות מהמתקדמים בשוק. עם פתרונות מקצה לקצה, אנחנו One stop shop עבור הלקוחות שלנו".

"להפוך משבר לפרויקט מעורר השראה"

יואש טרוקמן, אשר הקים קרן על שמו של אביו, שלמה טירן, מספר לאנשים ומחשבים על הפעילות ותרומתו לפרויקט החלל הישראלי, וכיצד תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אביו

השבוע, התקיימה תחרות הניסויים "רמון ספייסלאב" (Spacelab Ramon) של קרן רמון במסגרתה התחרו תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ על האפשרות לבצע ניסוי ישראלי בתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א (NASA).

התחרות נערכה באוניברסיטת בר אילן בנוכחות 700 תלמידות ותלמידי רשת אורט מכל הארץ. הגמר התקיים לזכר שלמה טירן בשיתוף פעולה בין הקרן על שם שלמה טירן הפועלת לעידוד יזמות ויצירתיות של הדור הבא, וקרן רמון לזכרם של אילן ואסף רמון המלווה את התלמידות והתלמידים הלוקחים חלק בתכנית.

הניסויים הוצגו לשיפוט בפני אסטרונאוטים של נאס"א ובפני נציגים של סוכנויות חלל מובילות בעולם. מתוך 10 הצעות לניסויים נבחרו חמישה בלבד, בעלי פוטנציאל להיות ניסויים פורצי-דרך שיסייעו באופן רוחבי לתחנת החלל בפרט ולחקר החלל בכלל.

חמשת הניסויים הזוכים הם ניסוי של אורט אלון בנצרת עלית, במסגרתו יבצעו בחלל ניסוי להפקת כמות גדולה של ויטמינים מהתרבות שמרים על מצע שתן. ההשערה היא שאם הוויטמינים יישמרו בשמרים יתאפשר לספק לאסטרונאוטים מקור בלתי פוסק של ויטמינים בסביבת חלל דלה במשאבים.

נפגשנו עם יואש טרוקמן אשר הקים את הקרן ע"ש שלמה טירן, אביו, על הפעילות ותרומתו לפרוייקט החלל הישראלי.

מהי קרן שלמה טירן?
"אבי, שלמה טירן, היה מחלוצי תחום המחשוב בישראל ומייסד אלעד מערכות. אבא נפטר בתחילת 2015 והיה ברור לנו כמשפחה, שבנוסף להמשך קיום הפעילות העסקית, נשאף להמשיך את דרכו כאדם של נתינה, וכך קמה הקרן על שם שלמה טירן".

מה הקרן עושה?
"הקרן מעודדת חדשנות, יצירתיות ומצוינות ומסייעת לעמותות וארגונים תוך מתן דגש על תחומי החינוך, רפואה, טכנולוגיה,מחשוב, נוער בסיכון ועוד".

מאיפה החיבור לקרן רמון ושבוע החלל?
"האבל על מותו של אבא, שהייתי קשור אליו מאוד, היה קשה מנשוא. בדקתי בגוגל (Google) כיצד ניתן להתמודד עם הכאב. התוצאה הראשונה בחיפוש הייתה, מי אם לא, רונה רמון. צפיתי ברונה מדליקה משואה ביום העצמאות ונושאת דברים – נדהמתי מהיכולת המופלאה שלה להתרומם ולנסוק מעל הכאב ולהפוך משבר לפרויקט אשר מעורר השראה באלפי ילדים. כך נפל הפור – תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אבא".

מה לניסויים לחלל ולמורשת של אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק?
"הניסויים שיישלחו לחלל הם התוצר הסופי של דרך ארוכה אותה עושים התלמידים, וכוללת פיתוח יצירתיות, יוזמה, חיפוש פתרונות לבעיות והתמודדות עם האתגרים שעולים בדרך, תוך כדי עבודת צוות וחשיבה מחוץ לקופסה. אלו גם הערכים המרכזיים שסייעו לאבא להפוך את אלעד מערכות לחברה מובילה אשר מספקת פרנסה ל-1,000 משפחות כיום".

כיצד לדעתכם פעילות זו משפיעה על התלמידים?
"אבא לא למד מדע בתיכון ולא חלם על שליחת ניסויים לחלל. הוא למד להיות מסגר מכני בבית ספר מקצועי. את הבגרות הוא השלים בגיל 24. סיפור חייו עשוי להיות דוגמה אישית לבני הנוער, ושם דגש על כמה חשוב לפתח מיומנויות, להתמיד בעקשנות, להתמודד עם משברים ולהיות חדור מטרה בדרך להגשמת היעדים והחזון".

סיסקו ציינה 20 שנים של חדשנות בישראל

באירוע בגני התערוכה, בנוכחות המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס, חגגה החברה 20 שנים של חדשנות, פיתוחים ופעילות חברתית ברחבי המדינה

יש בארץ הרבה חברות שמציעות חדשנות – חלקן מקומיות וחלקן רב לאומיות. כולן ביחד מרכיבות את הפסיפס שבזכותו יצא שמעה של ישראל כמדינת חדשנות לרחוק.

אחת הבולטות מבין החברות הללו היא סיסקו (Cisco). כבר 20 שנים שהחברה הענקית מייצרת חדשנות בסניפיה בישראל, ובמהלך שני העשורים שהיא כאן קנתה סיסקו 12 חברות מקומיות, בסכום כולל של יותר משבעה מיליארד שקלים. רק ביוני האחרון היא הודיעה על רכישת CloudLock תמורת כ-300 מיליון דולר.

תחילה פתחה החברה מטה בנתניה. כעבור שנתיים היא כבר העסיקה בארץ יותר מ-100 עובדים וכיום מגיע מספרם לכ-1,500. הם מועסקים בארבעה מרכזים שונים: בנתניה, בירושלים, בקיסריה ובתל אביב.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

החברה ציינה מלאות 20 שנים לפעילותה בישראל באירוע חגיגי שקיימה אתמול (ג') בגני התערוכה בתל אביב, במעמד צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, שעושה בימים אלה בארץ, ואורן שגיא, המנכ"ל שלה בישראל.

באירוע לקחו חלק עובדי החברה, לקוחותיה ושותפיה. במהלכו הוצגה תערוכה שדרכה עברו הנכנסים לאירוע, שמציגה את הסיפור של סיסקו ישראל ברבות השנים, כמו גם את הפיתוחים והחידושים שפיתחו עובדיה בארץ – עשרות פיתוחים שהניבו לה מאות פטנטים.

לצד הפעילות העסקית, צוינה באירוע הפעילות החברתית שסיסקו מקיימת בישראל, דוגמת שילוב נוער, חרדים וערבים בשוק ההיי-טק הישראלי. בכך היא עוזרת להקטנת מצוקת כוח האדם בענף ולהכשרת הדור הבא של ההיי-טקיסטים והסטארט-אפיסטים שלנו.

מנהלים ועובדים מסיסקו ישראל יחד עם המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס. צילום: ארתור פורר

מנהלים ועובדים מסיסקו ישראל יחד עם המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס. צילום: ארתור פורר

בין פעילויותיה החברתיות של סיסקו בישראל נמנות יוזמת הקמת תוכנית הכשרת היי-טק לבני נוער בשם נטע@, שבה עברו לאורך השנים אלפי משתתפים. בנוסף, היא יזמה את תוכנית קמא טק – קואליציה של עשרות חברות היי-טק, שהובילה לשילוב של אלפי עובדים חרדים בתעשייה. יוזמה נוספת מבית החברה היא תוכנית מענטק – קואליציה של 60 חברות, שמטרתה לעודד העסקה של ערבים ישראליים בענף ההיי-טק.

אנשי סיסקו. מימין: צ'אק רובינס, המנכ"ל העולמי; זיקה אבזוק, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי ממשל בישראל; אורן שגיא, המנכ"ל הישראלי; ד"ר יעל וילה, סגנית נשיא; ושני גינת, מנהלת משאבי האנוש בישראל. צילום: ארתור פורר

אנשי סיסקו. מימין: צ'אק רובינס, המנכ"ל העולמי; זיקה אבזוק, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי ממשל בישראל; אורן שגיא, המנכ"ל הישראלי; ד"ר יעל וילה, סגנית נשיא; ושני גינת, מנהלת משאבי האנוש בישראל. צילום: ארתור פורר

"ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל – לא מפתיעה"

במרכז האירוע קיים שגיא ראיון אחד על אחד עם רובינס, שאמר במהלכו כי "אי הוודאות היא הנורמליות החדשה. אנחנו חיים בעידן שבו ההזדמנויות נמצאות בכל מקום ולצידן חוסר הוודאות. זהו עולם משתנה, דינמי, ואנחנו צריכים להיות חדשניים מאוד בשביל להישאר רלוונטיים". עוד הוא ציין ש-"אין כיום תחום שלא מושפע מתהליך הדיגיטציה. ניתן לראות את היישומים היעילים של תהליך זה במגוון תחומים, דוגמת אנרגיה, תחבורה, בריאות ועוד".

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (משמאל), מראיין על הבמה את צ'אק רובינס, מנכ"ל החברה העולמית. צילום: ארתור פורר

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (משמאל), מראיין על הבמה את צ'אק רובינס, מנכ"ל החברה העולמית. צילום: ארתור פורר

לדברי רובינס, "מרגש לראות את ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל. זה לא מפתיע נוכח תדמיתה של ישראל כאומת סטארט-אפ וכעת, בביקורי הראשון כאן, אני עד ליצירתיות, ליוזמות ולאווירה המדהימה, שמאפשרת לדברים לצמוח הרבה יותר מהר. אני מודה לכל המעורבים בפעילות סיסקו לאורך השנים ובעיקר לעובדי החברה, שמהווים חלק אינטגרלי ממשפחת סיסקו העולמית".

סיסקו ישראל - שני עשורים של חדשנות. צילום: ארתור פורר

סיסקו ישראל – שני עשורים של חדשנות. צילום: ארתור פורר

שגיא ציין ש-"אנחנו שמחים וגאים לארח בישראל את מנכ"ל סיסקו העולמית ולחגוג איתו 20 שנות פעילות מוצלחות בארץ. סיסקו מבצעת בארץ ובעולם את המהפכה הדיגיטלית ואנחנו רואים את עצמנו כשותפים אסטרטגיים לארגונים, מדינות וערים, במעבר לאימוץ התהליך הדיגיטלי במלואו. יחד עם שותפינו ולקוחותינו נמשיך לקדם חדשנות, יצירתיות וקדמה, עם העובדים המסורים והמוחות המבריקים פה בארץ, שאחראים להרבה מהפיתוחים של סיסקו לאורך השנים".

המיצג המרהיב בתערוכה. צילום: ארתור פורר

המיצג המרהיב בתערוכה. צילום: ארתור פורר

בשנים האחרונות, מובילה סיסקו ישראל את תהליך הדיגיטציה בקרב מגוון רחב של משרדי ממשלה וחברות מובילות במשק. ביוני האחרון הכריזה החברה, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, על האצת הדיגיטציה בישראל – פרויקט שהחל בהאצת הדיגיטציה בנגב ויתפרס לאזורים נוספים. הסכם דומה נחתם שלשום (ב') עם עיריית ירושלים, להפיכתה לעיר חכמה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)