בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, יבמ ישראל

לפני מספר ימים הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים וקשרי המפתחים ביבמ (IBM) ישראל.

ויצמן, שהצטרף לענק הכחול לפני 10 שנים, מנהל בשנתיים האחרונות את הקבוצה האחראית על בניית שיתופי פעולה בין יבמ העולמית לסטארט-אפים הישראליים, במסגרתה בוחנת החברה שיתופי פעולה עם יותר מ-500 חברות בשנה. בין היתר, אחראי ויצמן על הפעילות בארץ ובעולם של Alpha Zone – המאיץ הראשון של יבמ.

בפגישה סיפר לי ויצמן איך ענק כמו יבמ מצליח לשתף פעולה עם סטארט-אפים בתחילת דרכם, במה יבמ ייחודית בנושא ואילו סטארט-אפים הוא מחפש.

מה מניע חברה גלובלית גדולה כמו יבמ לשתף פעולה עם סטארט-אפים ישראליים?
"יבמ היא גוף המחקר והפיתוח התעשייתי הגדול ביותר בעולם וזה 23 שנים ברציפות שאנחנו מובילים במספר הפטנטים הנרשמים בארצות הברית. אנחנו מייצרים ומובילים חדשנות טכנולוגית והסטארט-אפים הישראליים תמיד היו ראשונים בלאמץ חדשנות שכזאת".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים?
"אנחנו מעוניינים בסטארט-אפים טכנולוגיים שיגדלו להיות מצליחים ואנחנו תומכים בהם בבניית פתרונות המבוססים על הטכנולוגיה של יבמ. אנחנו מלווים אותם באינטגרציה, עוזרים להם בבניית התשתית המסחרית הנדרשת לשיתוף פעולה ארוך טווח איתנו ולבסוף מציגים את הפתרונות המשותפים ללקוחות האנטרפרייז שלנו בעולם. זהו בעצם מודל של 'חדשנות פתוחה', שמאפשר לנו לפתח יחד עם הסטארט-אפים הישראליים אפליקציות לתעשיות ספציפיות, המבוססות על הפלטפורמות החדשות ביותר שלנו".

מה האינטרס של הסטארט-אפ לשתף פעולה דווקא עם יבמ ולאילו סטארט-אפים כדאי לפנות אליכם?
"עצם קיום הפגישה איתנו וקבלת פידבק מהמומחים שלנו – יש בהם ערך רב ליזמים. כל סטארט-אפ טכנולוגי עושה שימוש בתשתיות וצורך שירותים מספקי טכנולוגיה שונים, דוגמת יבמ. עבור סטארט-אפים המכוונים לשווקים בהם יבמ היא שחקן בולט – בנקאות, טלקו, קמעונות, בריאות, ערים חכמות, מדיה ותחבורה, וכאלה המושתתים על טכנולוגיה בה יבמ נחשבת למובילה – מחשוב קוגניטיבי, ענן, אינטרנט של הדברים, ניתוח נתונים, מובייל וסייבר, אנחנו מציעים ערך מוסף משמעותי. מעבר לאינטגרציה טכנולוגית עם שחקן מוביל, יש פה צוות ישראלי שכל ייעודו הוא בניית שיתופי פעולה וניסיון להפוך את יבמ להרבה מעבר לספק הטכנולוגיה של הסטארט-אפ, אלא לשותף אסטרטגי שלו.

כשותף אסטרטגי, אנחנו תומכים בסטארט-אפים בחדירה לשווקים חדשים, בפיתוח טכנולוגיה, בפתיחת דלתות ללקוחות גלובליים, בחשיפה תקשורתית ואף בגיוס כספים. עבור סטארט-אפים בשלבים המתקדמים יותר (Post Seed), אנחנו מפעילים את Alpha Zone והשנה הקמנו את חממת המדען MindUP בתחום הרפואה הדיגיטלית, יחד עם קרן פיטנגו, מדטרוניק, המרכז הרפואי רמב"ם וקרן אימפקט פירסט".

עד כמה אתם מעורבים באקו-סיסטם המקומי?
"אנחנו מעורבים בו מאוד. הצוות שלי ואני מקדישים חלק לא מבוטל מזמננו כדי לתרום ולתמוך בכל מה שקשור ליזמות בישראל. זוהי גם הדרך שלנו לפגוש סטארט-אפים ויזמים בתחילת דרכם. אנחנו שותפים בתוכנית ההאצה MassChallenge, שבאחרונה החלה את פעילותה גם בישראל ובאקסלרטור של Today.Ventures, אנחנו חברים פעילים ב-SOSA, ב-WMN, במועדון היזמות של הבינתחומי, נמצאים בקשר הדוק עם הקרנות המובילות בישראל ואנחנו חלק מתוכנית שיתופי פעולה תאגידים של המדען הראשי, במסגרתה יבמ תומכת בחברות בקבלת מענקים מהמדען. בנוסף, אנחנו מארגנים ולוקחים חלק במפגשים ואירועים רבים בנושאי יזמות וחדשנות, ובהאקתונים, וזו השנה הרביעית שאנחנו שותפים בתחרות הסטארט-אפים The Pitch, יחד עם ארנסט אנד יאנג (EY), קרן פיטנגו ו-ESOP.

אני, באופן אישי, מנטור במספר אקסלרטורים, כמו התוכנית החברתית של 8200, ובחממה החברתית של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, ובזמני הפנוי נותן במה וחשיפה לחדשנות ישראלית בטור השבועי שלי ב-TheMarker ובאתר MobileBusinessInsights".

בא לבקר במאורת הנמר: גדי סוקניק

לפני ימים אחדים באו לבקר במאורת הנמר מגיש הטלוויזיה הוותיק גדי סוקניק (לילה כלכלי) ואנשי חברת סטארלינגאלי בן מאיר, חי לי שמש ומוטי שמש.

בפגישה העניקו אנשי החברה לסוקניק את הפסלון התלת מימדי האישי שלו. הפסלון יוצר עבור סוקניק לאחר שנסרק באירוע פורט טו פורט, שהתקיים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, ושבו השתתפו הסטארלינגים בשיתוף חברת אידיאהטק בהנהלת אילן רום.

מלבד היכולת להופיע בטלוויזיה, הפסלון זהה לסוקניק לחלוטין.

אנשי סטארלינג סיפרו לי כי הם משיקים בימים אלה את הסורק החדש של החברה, שמיועד לסריקת אנשים בכל הגילאים – ואפילו בעלי חיים. מדובר בסורק נייד וחדשני שניתן להגיע איתו ולסרוק כל קהל בכל מקום ובכל אירוע, וליצור פסלון אישי.

כמו כן, אנשי החברה עובדים בימים אלה על השלב הבא בחזון שלהם, המאפשר להיכנס אל העולם הווירטואלי ולייצר אנימציות אישיות, משחקים אישיים ועוד.

פרטים מלאים על סטארלינג ניתן למצוא באתר החברה ובעמוד הפייסבוק (Facebook) שלה.

בא לבקר במאורת הנמר: שלומי אבירם, Headsapp

באחרונה ביקר במאורת הנמר שלומי אבירם, המנכ"ל ואחד המייסדים של Headsapp Technologies.

את אבירם הכרתי דרך אחותו התאומה, חי-לי, ובעלה, מוטי – גם הם יזמים, שהקימו את Starling. מסתבר שיזמות היא עניין שנשאר במשפחה.

אבירם סיפר לי מדוע הקים את החברה לפני כשנה, יחד עם ליאור פרוימוביץ' וניב גרוס. הכוונה שלהם היא להחזיר את השליטה והשקיפות בתהליכים שקורים באפליקציות לידי המפתחים והבעלים שלהן.

הוא סיפר לי על המספר הרב של רכיבי קוד שעל מפתח אפליקציות לשים בתוך האפליקציה שלו בתהליך הפיתוח; עד כמה זה משפיע על ביצועי האפליקציה; מה המורכבות בהחלפת קוד לאחר שהאפליקציה עלתה לאוויר; ועל כך שאין למפתחים דרך לדעת מראש מהי היכולת שלהם לייצר הכנסה מרכיבי קוד אלה ועם מי מהספקים השונים כדאי להם לעבוד.

"HeadsApp היא לא רשת פרסום", אמר. "אנחנו מספקים את הפתרון הטכנולוגי שמאפשר, דרך קוד פשוט, לפנות לרשתות פרסום רבות במקביל ובצורה קלה, להבין את ההצעות שלהן, להבין מהי התוצאה שתתקבל ולבחור בלחיצת עכבר. כיוון שאין לנו אינטרס, כפי שיש לרשתות פרסום, לדחוף לכיוונים שלהן – השירות שלנו לא מוטה".

עוד הוא סיפר לי שהטכנולוגיה של Headsapp מצויה בתהליך אישור פטנט בארצות הברית, כיוון שהחברה פיתחה דרך בה, ללא שינוי בקוד המוטמע בצד הלקוח, ניתן לבצע שינויים והוספה של ספקים אל אותו קוד. המטרה בכך היא להרחיב את השירות וההיצע הקיימים במוצר ללא צורך בעבודה מיותרת של הלקוח עצמו.

"יש לנו SDK קל ונוח להטמעה עם מגוון הפרסומות הרלוונטי לאותו היום, שמתעדכן לפי הצורך", ציין אבירם. "אנחנו מאפשרים מבחן A/B על מנת למקסם את הקמפיין. אין צורך לבזבז זמן בכל פעם שמחליפים רשת פרסום. כמו כן, אנחנו פועלים ברקע על מנת ללמד את המערכת איך למקסם את התוצאות מבין הספקים השונים. המערכת מכילה כלים אנליטיים עמוקים המאפשרים להבין מראש כיצד לתכנן את המוניטיזציה, איזה סוג תוכן מתאים לסוג האפליקציה, איך תוצאות הספקים נראות בממשק אחוד ומה יש לעשות על מנת שיעבדו יותר טוב".

לדבריו, "המציאות היא שבעלי שטח הפרסום מחפשים פתרון טכנולוגי הוליסטי שיעזור להם לנהל ולשפר את ההכנסות שלהם באופן מתמיד, ללא תלות בספק אחד או אחר. זהו הפתרון ש-Headsapp מביאה לשוק".

בימים אלה מצויה HeadsApp בתהליך של גיוס נוסף, המיועד להרחיב את היצע המוצר ואנחנו, באנשים ומחשבים, בוחנים אפשרויות שונות לשיתוף פעולה.

אבירם, טבח מקצועי בעברו, הביא לי איתו צנצנת חטיפי נמרים שהכין וקיבל את תפילת הנמר חקוקה על מחזיק מפתחות עם ברכה לרכב הבא שלו.

באו לבקר במאורת הנמר: איתן יורמן ומוש לדר, CloudNow

איתן יורמן, מנהל CloudNow – יחידת הענן של קבוצת יעל, ומוש לדר, מנהל הפיתוח העסקי של היחידה, ביקרו באחרונה במאורת הנמר.

השניים סיפרו לי על היחידה ואמרו כי "בניגוד לדעה הרווחת בקרב ארגונים שלפיה המעבר לענן מייתר את עבודת צוות ה-IT, אנחנו משחררים אותו מהזמן היקר והעבודה הסיזיפית של כיבוי השריפות, על מנת שיוכלו להתרכז בהקמת הפרויקטים הדרושים להתפתחות החברה. במילים אחרות, אנחנו מאפשרים לאנשי הצוות להיות בוב הבנאי ולא סמי הכבאי".

יורמן ולדר ציינו כי "קבוצת יעל השיקה לפני מספר חודשים יחידה עסקית חדשה – CloudNow, שמתמקדת בפרויקטים בתחום הענן. זאת, לאחר שפעילות הענן של קבוצת יעל התחילה לפני כארבע שנים, כחלק מיעל תוכנה. היחידה מנהלת פרויקטים על בסיס סל שירותי הענן של גוגל (Google) לעסקים ומציעה פתרונות משלימים לארגוני SMB, לסטארט-אפים ולארגוני אנטרפרייז. מדובר ביחידה מקצועית, זריזה ומנוסה, שמלווה חברות שמעוניינות לעבור לענן. אנחנו מנהלים עבורן את הפרויקט, כולל פיתוח, הטמעה, ניהול שוטף ותמיכה בהתאם לצרכיהן".

מה הייחודיות שלכם?
"CloudNow מאופיינת בפעילות ממוקדת, זריזה ואיכותית, בנוסף, אנחנו חלק מקבוצת IT מנוסה, שעוסקת במגוון רחב של תחומי מחשוב ולפיכך זוכה לגב היציב של הקבוצה כולה. עובדה זו חשובה, היות שהלקוחות המקומיים מחפשים שותף מקצועי, מנוסה ויציב, שיספק להם בטחון במעבר הקריטי הזה. היותנו חלק מקבוצה מעניק לנו מיומנויות גם בתחומים משלימים, כמו אנליטיקה ו-BI, עם פתרונות ייחודיים דוגמת טיבקו (Tibco), שגם היא נכנסה לענן של גוגל. כך מתאפשר לנו להציע ללקוחות טיבקו להשתדרג לענן בצורה הטבעית ביותר.

בנוסף, הניסיון הרב שלנו בתחום מאפשר לנו בתחילת התהליך להתמקד בייעוץ הבסיסי – האם בכלל מתאים לארגון לעבור לענן ומהי הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת, מבלי לגרום לזעזועים".

כיצד אתם משתלבים במאמץ של גוגל לקדם את פתרונות הענן שלה?
"תחום הענן הוא בנשמתה של גוגל ואנחנו הולכים איתה יד ביד כבר ארבע שנים בתוך קבוצת יעל וכעת, באופן ממוקד וייחודי, ב-CloudNow. אנחנו פועלים על מנת לסייע לגוגל להגדיל את נתח השוק בישראל. יש לגוגל שירותים ייחודיים, כמו חיוב לפי שימוש ברזולוציה של דקות עם הנחות לפי שימוש בפועל, בלי התחייבות או תשלום מוקדם כתנאי להוזלת העלויות. בנוסף, תשתיות BigQuery מתחקרות כמויות אדירות של מידע ומאפשרות קבלת תובנות עסקיות בתוך שניות. זאת, יחד עם תשתיות גמישות, שכוללות אפשרות להגדיר את משאבי המחשוב בכל מכונה באופן מדורג לחלוטין, בלי תלות בדגמים שהוגדרו מראש. כך, ניתן לבצע שינויים בזמן אמת, כגון הגדלה והקטנה של גודל דיסק ב-VM, בלי צורך להוריד אותו לתחזוקה".

אילו ארגונים הם הבשלים ביותר למעבר לענן?
"מרבית הארגונים בוחנים מעבר לענן כיוון שהם מחפשים פתרונות שיאפשרו להם זמינות מקסימלית, אלסטיות וצמצום עלויות. סטארט-אפים הם הראשונים לאמץ אותו, אולם גם ארגוני אנטרפרייז מתאהבים בו, משום שהוא מקצר להם זמנים, מאפשר זריזות וחוסך ביורוקרטיה פנים ארגונית מסורבלת. בדרך זו כל מנהל יכול להזמין, בהתאם לצרכיו, מערכת שתעלה לאוויר בתוך כמה דקות מרגע הבקשה. בנוסף, לחברות שמפתחות מערכת בתחום המובייל באופן מיוחד קל יותר לעשות זאת בענן בעזרת שירותים כגון FireBase Google, המספק Backend לאפליקציות המובייל כשירות מנוהל. אנחנו, יחד עם צוותי הפיתוח של הקבוצה, נותנים מענה לאפליקציות מורכבות, כגון חדשות 2 ושירותי בריאות כללית".

מה יעלה בגורל הדטה סנטרים של הארגונים בעקבות המעבר לענן?
"ארגוני האנטרפרייז הופכים להיות היברידיים ועדיין, מי שמבצע את העבודה בדטה סנטרים שלהם אלה אנשי הסיסטם. הענן הוא המיינפריים החדש, שמאפשר שליטה מלאה מכל מקום – לא משנה איפה המערכת נמצאת".

האם אתם צופים שהכניסה של הארגונים לענן תגרום לכך שמנהלי ה-IT יהיו מיותרים?
"נהפוך הוא! אנחנו משחררים את המנמ"ר וצוותו מהזמן יקר שהם מבלים בכיבוי שריפות ומאפשרים להם להתרכז בבניית מערך ה-IT הארגוני. זאת, לצד קידום פרויקטי מחשוב פנים ארגוניים, שמוציאים לפועל את האסטרטגיה העסקית של הארגון".

בא לבקר במאורת הנמר: שרון נימירובסקי, White Hat

אחד האורחים שהגיע בימים האחרונים למאורת הנמר היה שרון נימירובסקי, הבעלים והמנכ"ל של חברת מודיעין הסייבר White Hat.

נימירובסקי עוסק ביומיום שלו בזירת האיומים המתרחבת שבדארק נט. המסר שלו לארגונים, וגם לצרכנים, הוא חד וחלק: אל תבטחו באף אחד. לדבריו, קצב הטכנולוגיה לא מדביק ולא ידביק לעולם את קצב התפתחות האיומים, שככל שקל יותר לממש אותם, כך קשה יותר לאתר ולנטרל אותם. "כל אחד יכול להיות האקר כיום, צריך רק לרצות ואז לעשות גוגל (Google)", כך אמר לי.

בסופו של דבר, ציין נימירובסקי, איסוף שוטף של מודיעין על איומים מתפתחים בסייבר והיערכות פרו-אקטיבית לקראתה על מנת להגן על נכסי הארגון מסתמנים ככלים היעילים ביותר באופן יחסי להתמודדות זו.

נימירובסקי הקים את White Hat ב-2012 ומעסיק בחברה עשרות האקרים – חלקם הגדול מאייש תפקידי מודיעין בגופים גדולים במשק, במגזרים הפיננסי, הציבורי והממשלתי. בדירקטוריון של החברה יושבים בכירים לשעבר במערכת הביטחון, עתירי ניסיון וידע בכל הנוגע לזירת הסייבר והפתרונות הקיימים והנדרשים.

הוא מעיד על עצמו כהאקר חובב כבר מגיל 14. לאחר שירות צבאי ביחידה סודית ולימודי תארים ראשון ושני במדעי המחשב ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, השתלב נימירובסקי בתעשיית ההיי-טק ועסק במגוון תפקידים, האחרונים שבהם כיועץ סייבר באבנט וקודם לכן כמנהל הטכנולוגי הראשי של בית החולים אסף הרופא.

לשאלתי מה הייחוד של White Hat לעומת המגוון הרב של החברות שעוסקות בתחום הסייבר בישראל, הוא הדגיש שפועלות בארץ שלוש חברות מודיעין סייבר בלבד, והייחודיות של White Hat היא בכך שהיא היחידה שמעסיקה האקרים ("עכבישי רשת") מומחים, יוצאי יחידות טכנולוגיות ו-HLS, הפועלים באופן פרו-אקטיבי, ממוקד משימה. המטרה שלהם היא לתת מענה לאיומי סייבר קיימים ועתידיים, באמצעות נוכחות 24X7 ברשת וחיפוש אקטיבי אחר האיומים. White Hat מאבטחת את הרשת של הארגון על ידי תקיפתה וזיהוי פרצות ואיומים, תוך שימוש במרחבים הווירטואלי והפיזי כאחד.

ההבדל בין האקרים לבנים לשחורים

נימירובסקי הדגיש ש-"האקרים לבנים" פועלים כמו האקרים שחורים זדוניים, אך בהרשאת הלקוח בלבד וללא כל פגיעה במערכות הארגון או ניצול המידע הנחשף בפניהם לרעה.

עוד הוא אמר כי White Hat מספקת בסיום עבודתה דו"ח מקיף הממפה את הפרצות בארגון, ושעל בסיסו הוא יוכל לשפר את אבטחת הרשת ולמנוע התקפות עתידיות. "לא מדובר רק בבדיקת חדירה", הדגיש, "כי אנחנו פורצים למערכות בפועל ומגישים ללקוח את המידע הקריטי ביותר שלו, שהשגנו באמצעות שימוש בכלי הפריצה העומדים לרשותנו. זאת, כמובן, לאחר שהוא נותן לנו אישור לעשות את מה שצריך כדי לבדוק את הגנות הארגון".

"כשמציגים למנהל אבטחת המידע או למנכ"ל מידע שאמור להיות חסוי ביותר, ולטענתו גם מוגן היטב, אין אחד שלא ירצה בו במקום לשמוע כיצד זה קרה ויותר חשוב – כיצד מונעים את הפריצה הבאה מצד גורם זר ועוין", הוסיף.

"בשלב הבא מזמנת הנהלת הארגון ספקי פתרונות לאבטחת סייבר וביחד אנחנו בוחנים מה יהיה הפתרון המיטבי להגנת מערכות המידע הארגוניות. כיום יש צורך, יותר מאי פעם, בפתרונות מקיפים, רב מערכתיים, שיכולים לתקשר עם פתרונות שכבר מותקנים בארגון ולבסס את שכבת ההגנה שלו, כאשר ברקע פועל כל העת שירות המודיעין שאנחנו מספקים", אמר נימירובסקי.

בשולי הפגישה שלנו, שיתף אותי האורח בכמה אנקדוטות על שיטות המודיעין המקוריות, אפילו במרחב הפיזי, שאנשיו נוקטים בהן כדי להגיע למידע חסוי השמור במערכות המידע. הוא הסביר שלא רק ארגונים חשופים לסכנות הסייבר, אלא גם אנשים פרטיים, שחסרים את הכלים להתמודד.

לדבריו, White Hat מספקת שירות המיועד לאנשים מפורסמים ובעלי ממון – שומר ראש אישי למרחב הסייבר שלהם. "האנשים הללו חשופים כיום יותר מכולנו לאיומי פרוטקשן ולהפצת תכנים רגישים עליהם ברשת", אמר נימירובסקי. "אנחנו מנטרים את המרחב הסייברי שלהם בכל המכשירים שלהם ושל בני משפחתם, ומוודאים ששום דבר לא ייכנס או ייצא לפני שהוסר החשש לגבי אמינות המקור".

לשאר המשתמשים, ממליץ נימירובסקי לא לבטוח במיילים שמגיעים מחברים עם מסמכים שנראים לכאורה תמימים. "אם אתם לא מצפים למייל הזה, קחו בחשבון שהאקר מנסה להתחבר אליכם", אמר. בכל מצב, הוא ממליץ לגבות מידע חשוב בכונן נפרד ולא להשאירו לעולם על המחשב.

ללא ספק, זה היה אחד הביקורים היותר מדאיגים במאורה.

באו לבקר במאורת הנמר: משה חורב ודנה ושרון מאושר, Pepper.ai

לפנמי ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר שלישייה מראשי מיזם Pepper.ai: משה חורב, יו"ר ועדת הייעוץ ולשעבר מנכ"ל אורקל (Oracle) ישראל ו-HP ישראל; דנה מאושר, מייסדת שותפה; ושרון מאושר, מייסד שותף. שניהם, אגב, מאושרים יחדיו. הסטארט-אפ קרוי על שם פפר, מזכירתו הנאמנה של סופרמן.

במהלך הפגישה הציגה בפניי המנכ"לית, דנה, את הפלטפורמה לאוטומציית ניהול יומן ותיאום פגישות שפיתחה החברה, ושגם היא קרויה Pepper.ai.

הפתרון של החברה מאפשר תיאום פגישה מרובת משתתפים בלחיצת כפתור ובצורה חסויה, ללא צורך בשיתוף יומנים – אפילו לא על בסיס פנוי או תפוס. מדובר בפתרון חוצה פלטפורמות, המציע שירותי אופטימיזציית ניהול יומן ותיאום פגישות עבור כל משתמש בהתאם להרגליו – למשל, מתי הוא בדרך כלל קם וישן, או מהן שעות העבודה והרגלי העבודה שלו – דפוסי התנהגות, הרכב משתתפים בפגישות, זמן הגעה משוער, הפרשי שעות בין משתתפים, תוך שימוש בניתוח חזוי (Predictive Analysis) ולימודי מכונה. הפתרון מדמה שירות תיאום פגישות וניהול יומן של עוזר אישי.

כל משתמש בפלטפורמה נהנה מיתרון עצום – הסרת העול והזמן המתבזבז על ניהול זמן ו-"מתי ואיפה" הפגישה מתקיימת. לאחר ההרשמה של כל פגישה, אירוע או משימה שירצה המשתמש לבצע, יהיה עליו רק להגדיר את זהות המשתתפים. Pepper.ai תדע מנקודה זו לתאם לבדה את זמן ומקום הפגישה מולם, בין אם הם רשומים לשירות או לא. בדיוק כפי שמנהלים מצפים מעוזרים בני אנוש שיפעלו לתאום את הפגישה עבורם, כך שהם יוכלו להתמקד במה שחשוב.

"אנחנו, ב-Pepper.ai, שמים דגש רב על נוחות המשתמש ועל זמנו היקר, ולכן משקיעים בהנגשה של השירות דרך היישומים הכי רלוונטיים להליכים בהם המשתמש עשוי להעלות את הצורך לתיאום פגישה או אירוע, כגון אי-מיילים ו-ווטטסאפ (WhatsApp)", אמרו השלושה.

לאחר הליך למידה ארוך, שכלל מחקר שהחל ב-2012 והתבסס בין היתר על בקשות פטנט מרחבי העולם, המערכת מצויה כיום בשלב אלפא ובתחילת בחינות בטא סגורה. הרשמה לגרסת הבטא, לכשתתחיל, תתאפשר באמצעות אתר החברה.

לפני פיזור, ראוי לציין שהצוות המוביל של Pepper.ai כולל גם את נועם לייבוביץ', מנהל פרויקטי ה-Full Stack, ועידו אברמוביץ', מנהל הטכנולוגיות הראשי.

באו לבקר במאורת הנמר: מרטין פיגרמן ורומן מיטשל

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר מרטין פיגרמן, מנהל השותפים וערוצי ההפצה של NetSuite באזור EMEA. זהו ביקורו הראשון של פיגרמן בישראל מזה שש שנים, אך יש להניח שביקוריו כאן יהפכו לתכופים יותר בעקבות הסכם ההפצה עליו חתמה NetSuite עם קבוצת One1, שבולטת בתחום ה-ERP בשוק המחשוב המקומי. בפגישה השתתף גם רומן מיטשל, שעומד בראש חטיבה בקבוצת One1 ומי שמנהל בה את פעילות NetSuite.

NetSuite האמריקנית מספקת פתרונות ERP בענן. פיגרמן סיפר לי שהיא נוסדה כחברת ענן כבר ב-1998 וכיום יש לה יותר מ-30 אלף לקוחות ארגוניים ביותר מ-200 מדינות. פיגרמן עובד במטה EMEA של החברה בבריטניה ומתגורר בלונדון.

הפתעתי אותו כשהפגנתי את היכרותי עם חלקיה ופרבריה של בירת הממלכה המאוחדת. לאחר מכן הענקתי לו שי מיוחד, עליו חקוקה תפילת הנמר – באנגלית, כמובן.

פיגרמן סיפר לי על פעילות NetSuite ברחבי העולם והוסיף שעדיין יש לה הרבה לאן לצמוח. בישראל היא מתכוונת להצליח בכך בעזרת הניסיון הרב של One1 בעולמות ה-ERP וההיכרות העמוקה שלה עם השוק המקומי ועם צרכי הלקוחות בישראל. פיגרמן הדגיש את המחויבות הגבוהה של NetSuite כלפי One1 ולקוחותיה כיום ובעתיד. לדבריו, One1 מהווה שותף בכיר של NetSuite בישראל.

"בתוך כשנה השלימה One1 את פיתוח הלוקליזציה הישראלית, שתושק בקרוב, בליווי והנחיה צמודה של המומחים במטה NetSuite בלונדון. One1 גייסה והכשירה אנשים על הפלטפורמה שלנו והיא פועלת במרץ למכירת פרויקטים נוספים בשוק הישראלי", אמר לי האורח.

במבט לעתיד, פיגרמן הוסיף כי "יחד עם One1, בכוונתנו להרחיב את השימוש של לקוחות קיימים בישראל בפלטפורמת NetSuite, עם מודולים מיוחדים לתעשיית ההיי-טק, כגון בילינג, תכנון פיננסי ומסחר אלקטרוני. זאת, לצד מכירה ללקוחות חדשים".

בסיום הפגישה הזמנתי את פיגרמן להצטרף לקהילת ה-IT המקומית, לשוב ולבקר בארצנו היפה, ואף להשתתף ולהוביל את האירועים הבאים של התעשייה. פיגרמן, שהגיע לישראל בשיאו של גל חום, קיבל את ההזמנה בשמחה והוסיף שמזג האוויר בישראל הוא נעים מאוד – אם רק לא היה צריך ללבוש חליפה.

באו לבקר במאורת הנמר: ד"ר גיא יוגב וגדעון כהן, BDO Customer Management

לפני ימים אחדים הגיעו לביקור במאורת הנמר ידידים ותיקים – ד"ר גיא יוגב, שותף מנהל, וגדעון כהן מ-BDO Customer Management.

הידידות ושיתוף הפעולה בין יוגב וכהן לביני היא ארוכת שנים. היא החלה בראשית שנות ה-2000, כששניהם היו שותפים ברנסיס, ונמשכת בימים אלה, במסגרת יוזמה חדשה שאנחנו שוקדים עליה ושתפורסם בקרוב.

יוגב וכהן עוסקים בשנים האחרונות בייעוץ מבוסס נתונים לשיפור ביצועים עסקיים בעולמות ניהול הלקוחות והשירות. בתחילת השנה מיזג יוגב את חברת הייעוץ שלו, YCG, לתוך חטיבת הייעוץ של BDO, תחת השם BDO Customer Management. היחידה מלווה ארגוני B2C ,B2B וארגוני ממשל בתכנון וביישום תוכניות ניהול חוויית לקוח, מעבר לדיגיטל, שירות רב ערוצי, נאמנות לקוחות, סקרים ומדדים.

במהלך הפגישה דיברנו על מודל מרכזיות הלקוח לשיפור ביצועים עסקיים שהחברה פיתחה. השניים סיפרו לי שהמודל מסייע לארגונים לנווט לנקודה האופטימלית, שבה הלקוח והארגון מקבלים ערך רב בו זמנית. שימוש במודל מוביל למספר תועלות, בהן העמקת היחסים עם הלקוח, התייעלות בשירות והגדלת ערך חיי הלקוח.

יוגב ציין שארגון ה-IT מהווה, למעשה, ארגון שירותים לכל דבר, שלקוחותיו הם עובדים ומחלקות שונות. לדבריו, "הלקוחות של ימינו מפתחים את סט הציפיות לרמת שירות מתקדמת, כפי שפגשו בה במגוון תחומים, לאו דווקא בתחום הטכנולוגי – בין אם מדובר בציפיות שירות לקבלת מענה מהיר, עמידה בלוחות זמנים מהירים, יחס מכבד ומקצועיות. ככל שעולם השירותים מתקדם, כך על יחידת ה-IT בארגון להתקדם ולהפוך לארגון שירותים מצוין".

כהן ויוגב אמרו שאחת הדרכים להתמודד עם אתגרים אלה היא באמצעות "ניהול הצלחת הלקוח הפנימי" – גישה לניהול הערך של מערכות מידע בארגון. הם הסבירו ש-"מדובר בגישה פרו-אקטיבית בה יחידת ה-IT יוזמת פעולות בזמן המתאים על מנת שלקוחותיה יצליחו בעבודתם. פעילות יזומה זו טומנת בחובה תובנות עסקיות המאפשרות ללקוחות ליהנות מביצועים טובים יותר ולקבל החלטות עסקיות נבונות".

את תיאור הגישה במלואה תוכלו למצוא במאמר שכתב ד"ר יוגב ושמופיע באתר של BDO.

באו לבקר במאורת הנמר: הרצל עוזר וארז קפלן, סייבר 2.0

לפני ימים אחדים הגיעו לבקר במאורת הנמר הרצל עוזר, מייסד סייבר 2.0, וארז קפלן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.

הם סיפרו לי על המערכת שהחברה פיתחה – מערכת הגנה שלדבריהם, פועלת גם לאחר שכל ההגנות לגילוי מוקדם כשלו או נעקפו.

"כידוע", אמרו לי השניים, "מערכות הסייבר הראשונות סיפקו הגנה היקפית לארגון בדמות פיירוול ואנטי וירוס. במקרים כאלה, כאשר וירוס חדש חודר בכל זאת, המידע מועבר לחברות אלה והן משפרות את המוצר, כך שיכלול הגנה גם בפני הווירוס החדש. בשלב הבא, הן מעדכנות את התוכנה אצל הלקוחות".

"הבעיה של מערכות אלה היא שהן לא מציעות הגנה אמתית נגד איומים חדשים", הוסיפו. "המערכת נדרשת להכיר את ההתקפות השונות על מנת להתמודד איתן. היא בנוייה להגיב על מתקפה ולכן, התוקפים תמיד נמצאים צעד אחד קדימה לפני המגנים".

נקודת המוצא: כל הארגונים נגועים

נקודת המוצא כיום היא שכל הארגונים נגועים בווירוס או בזליגת מידע. על רקע זה קמו חברות ששמו להן למטרה להגן על הארגון שכבר הותקף. המכנה המשותף להן הוא שהן לומדות את הארגון ומבצעות ניתוח של התעבורה בתוך הארגון, לצורך גילוי אנומליות וחריגות מהשגרה.

"גם כאן הבעיות רבות", לדברי עוזר וקפלן. "כל פתרון חייב להיות מותאם באופן פרטני לארגון ויש ללמוד אותו – דבר שדורש זמן. לעולם לא ניתן לכסות את כל הפעילות של הארגון, עלות היישום גבוהה ואין הצלחה מוחלטת, ומאידך יש התרעות שווא על פעילות חריגה, שאינה בהכרח עוינת. הדבר העיקרי הוא שאין פתרון לווירוסים לא מוכרים ואין מניעה של ההפצה הזדונית בארגון – אלא רק התרעות מפני חשש כזה".

שאלתי אותם: במה שונה, אם כך, סייבר 2.0? והם השיבו: "הפתרון שלנו מונע זליגת מידע מהארגון, גם מתוך מחשבים שכבר נגועים. הוא מונע בזמן אמת מווירוסים, מרוגלות ומתוכנות זדוניות (מוכרות ושאינן מוכרות), שפגעו כבר בחלק מהמחשבים בארגון, את התפשטותן לשאר המחשבים. כמו כן, הוא מונע ניסיונות השתלטות מרחוק של תוכנות לא מורשות, גם על מחשבים שכבר נגועים".

"כבר בהתקנה הראשונית המערכת מגלה וחוסמת את כל התוכנות הזדוניות, גם הלא ידועות, שמותקנות בארגון, ומאתרת וחוסמת התקנת תוכנות ותוספים לא מורשים במחשבי החברה", אמרו עוזר וקפלן.

הדבר העיקרי הוא, לדבריהם, שהמערכת "לא משביתה את המחשבים הנגועים, אבל גם לא מתריעה בדיעבד. היא פשוט חוסמת את יציאת האלמנטים הזדוניים, ואותם בלבד. זוהי מערכת שנמצאת צעד אחד קדימה לפני התוקפים, והיא מגנה על עצמה מפני תוקפים ומפני הנדסה הפוכה, וממשיכה להגן על הרשת גם אם תקפו או ניטרלו אותה".

"התקנת המערכת בארגון לא יוצרת לו שום סיכון, היא לא מעמיסה או מאטה את הפעילות בו ולא נדרשת להסתמך על מאגרים קיימים של התקפות ידועות", ציינו.

המערכת של סייבר 2.0 כבר רשמה ארבעה פטנטים, זכתה להכרה ולתמיכה של המדען הראשי ובימים אלה נמצאת בפיילוטים בשישה ארגונים גדולים במשק.

בא לבקר במאורת הנמר: רמי שטיינפלד, מייסד STR

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר רמי שטיינפלד, שהקים את STR – חברה שעוסקת בניהול משא ומתן ארגוני.

שטיינפלד, לשעבר חבר הנהלת מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ומערב אירופה, סיפר לי ש-"במהלך 25 שנות עבודתי עסקתי בתחומים שונים ומגוונים בארץ ובחו"ל. הסתובבתי במקומות רבים על פני הגלובוס, פגשתי אנשים ממקומות שונים ומתרבויות שונות, היו לי לקוחות, עובדים ועמיתים מכל העולם וניהלתי מאות תהליכי משא ומתן".

"הניסיון הרב שצברתי לאורך השנים בניהול אנשים, פרויקטים, עסקים ומכירות, בשילוב עם התובנה החזקה שהכול אפשרי, נתנו לי את היכולת והכלים לפתח מתודולוגיית משא ומתן אפקטיבית", אמר.

לדברי שטיינפלד, "ניהול תהליך משא ומתן הוא כמו ריצת מרתון. אין זבנג וגמרנו – זהו מסע ארוך ומתוכנן, שנבנה בחוכמה, באיזון ובתשומת לב, ומביא אותך ליעד בהצלחה!"

"תחילת דרכי המקצועית כאיש פיתוח והמשכה כסמנכ"ל פיתוח בתחום האחסון אפשרו לי להבין לעומק ניהול תהליכי פיתוח, חשיבות עבודת צוות, יצירת Internal Buy in ויכולת בניית תהליכי עבודה פרודוקטיביים", הוסיף.

הוא אמר ש-"השנים הרבות בהן עסקתי בניהול מאות אנשים ופרויקטי תוכנה מורכבים בחברות כגון TTI Telecom ו-ורינט (Verint) נתנו לי את ההזדמנות להתמקצע ב-Delivery ובניהול משברים מול לקוחות קטנים וגדולים, מתרבויות שונות ומתחומי עסקים מגוונים".

"ב-10 השנים האחרונות, כסמנכ"ל וחבר הנהלה במיקרוסופט ישראל ומערב אירופה, הובלתי בהצלחה רבה תהליכי משא ומתן מכירתיים מורכבים ורב שנתיים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, מול, בין היתר, משרד האוצר, משרד הביטחון וחברת החשמל, כמו גם מול גופים כוודפון (Vodafone), פורטוגל טלקום (Portugal Telecom) והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", ציין.

"משא ומתן הוא שפה שצריך ללמוד ולהטמיע"

שטיינפלד מבטיח ללקוחותיו הפוטנציאליים כי "כמומחה למשא ומתן, אלווה ואהיה שותף מלא לתהליך, עם הבנה וניתוח הצרכים, מיפוי העמדות, האינטרסים והכוחות הפועלים, תוך שמירה על ערכי הארגון".

"ההכנה, הצגת חלופות בארגון ומול הלקוח, העבודה השוטפת תוך מתן משוב והמלצות מעשיות הינן המפתח למשא ומתן מוצלח", הוסיף.

לדבריו, "הניסיון הרב מאפשר להביא פרספקטיבה רחבה. היכולת להיות מעורב ובו זמנית להביא נקודות מבט חיצונית לארגון מהוות יתרון משמעותי, שמאפשר לאנשים בארגון לקבל משוב שוטף ולחשוב מחוץ לקופסה כשצריך".

לסיכום אמר שטיינפלד כי "עולם המשא ומתן הוא מורכב ומתוחכם ולכן, מקצוענות וניסיון הם המפתח לתהליך מוצלח ולתוצאות טובות".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)