לפני ימים אחדים הגיע למאורת הנמר צב. לא כזה בעל שריון ומתהלך באיטיות, אלא יונתן פפר, חוקר, מייעץ, ומלמד חדשנות ומנטורינג.

לפפר רקע וניסיון מרשים בעולם העסקי ובאקדמיה: הוא מנטור לחדשנות בהארווארד ובמרכז הבינתחומי הרצליה, ומרצה ב-NYU. בנוסף, הוא משמש כמנחה מקצועי של תכנית המנטורינג של עמותת בוגרי יחידה 669. למיודענו תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה, תואר שני בפיתוח ארגוני ואנושי, והוא מסיים כעת את עבודת הדוקטורט שלו בנושא חדשנות ותרבות ארגונית.

מזה כעשור שפפר מייעץ בארצות הברית לסטארט-אפים ולחברות בינלאומיות כיצד לשמר תרבות של חדשנות. כמו כן, הוא המפתח של מודל 4X4 למנטורינג פנים ארגוני. מה המודל הזה בדיוק אומר? אתם מוזמנים לשאול אותו. בין לקוחותיו נמנים ענקי פרייבט אקוויטי ויוניקורס מפורסמים, סטארט-אפים בשלבי הקמה, חברות בולאות בתחומי הביו-טק והמזון, ועוד. לאורך הקריירה שלו, פפר הקים וניהל מספר ארגונים ושימש בתפקידי ייעוץ בארגונים ממוקדי משימה בישראל ובארצות הברית.

המסקנות של הצב מהנמר

פפר אמר לאחר הביקור כי "ביקרתי במאורת הנמר ונזכרתי בכך שבפוגשך נמר, אל תמהר. שים לב למה שהנמר אומר, לאופן שבו הוא אומר זאת, למה שהוא לא אומר, לסביבה שבה הוא אומר (או לא אומר) את הדברים ולבסוף, והכי חשוב – בגמר המפגש עם הנמר, שים לב לעצמך: מה אתה אומר, כיצד אתה אומר, וכיצד אתה שותק.

הוא העיד על הביקור: "פגשתי נמר נמרץ, מלא התלהבות, חיוכים ורעיונות. ואת מה שפלי הנמר אינו אומר, אומרים נמריו הרבים סביבו בעבורו. כך גם הטבעות שעל ידיו, לבושו, ספריו וכמובן תפילת הנמר – שהיות שעברתי בהצלחה את מבחן הנמר, זכיתי בעותקים שלהם".

"מאורת הנמר כה מרשימה כך שלא הבחנתי כלל בנוף הנשקף ממנה, עד שהנמר עצמו לא הפנה את תשומת לבי. הייתי כל כולי מרוכז במאורתו ובנמריותו המחויכת והנמרצת. בגמר המפגש, כיצד הייתי אני? בצאתי ממאורת הנמר הבחנתי שכל הזמן שם חייכתי חיוך גדול. אני יודע שהחיוך המשיך איתי עוד דקות ארוכות, ועמו הנמרצות הנמרית".

לסיום, פפר ביקש למסור: "כעת אני מבקר בטור הנמרי הזה. ובעודי חולק אתכם את חוויותיי, נזכרתי בציטוט של לאו טסה – גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. אם כך, אני מקווה שהפגישה היא צעד אחד במסע ארוך ומשותף".

באחרונה הגיעו לביקור במאורה שלי אברהם אסף, הידוע בכינויו לולו, יו"ר קבוצת אמנת, וליאור לוי גילור, סמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי בחטיבת המחשוב והתוכנה של הקבוצה, סיסנת.

קבוצת אמנת היאע מהחברות הוותיקות במשק הישראלי, ונכנסת השנה לשנת ה-50 שלה עם פעילות ועשייה ענפה. החברה היא בית מערכות רב תחומי, פועלת בארץ ובעולם, והחל מ-1994 נסחרת בבורסה בתל אביב.

שאלתי את אורחיי: מה ייחודה של קבוצת אמנת? לולו בחר לענות לי בציטוט משירו של נתן אלתרמן: "ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה". "קיימות קבוצות וחברות רבות במשק הישראלי שהן גדולות יותר ומוכרות יותר, אך קבוצה כמו שלנו קשה מאוד למצוא", אמרו השניים.

אמנת, שדומה לבתי המערכות הגדולות בעולם בשנות פעילותה, לקחה חלק בהתפתחות המקצועית בארץ ובעולם – בגופים המובילים בכל ענפי המשק בישראל, ואף ייעצה לבנק העולמי בנושאים מקצועיים הקשורים לפרויקטי מערכות IT בישראל ובאירופה.

"הייחודיות שלנו בולטת בראש ובראשונה בולטת בהון האנושי. כוחנו הוא בזכות כ-2,700 עובדי הקבוצה. כמו כן, אנחנו גאים בסינרגיה בין חברות הבת בקבוצה, שמאפשרת לנו לתת ללקוחותינו שירות מקיף ומושלם בתחומי הייעוץ, הניהול, הלוגיסטיקה ושירותי IT".

אילו פרוייקטים מעניינים מבצעת הקבוצה בימים אלה?
לוי גילור: "פעילות ייחודית של קבוצת התוכנה, על המאות הרבות של עובדיה, היא מרכז הפיתוח TDC, שממוקם בצפון הארץ. המרכז מספק חלופה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר ובעלויות אטרקטיביות מאוד ללקוחותינו, במודל Off Shore או Near Shore. אנחנו שותפים יחד עם לקוחותינו לייצור מקומות תעסוקה למאות מומחי IT בצפון , בקיבוץ סער, ומייבאים ארצה פרויקטי פיתוח שלימים נמכרים כפתרונות של חברות מובילות בעולם.

בנוסף, הוקם בקבוצה גוף סייבר בשם Triple Cyber, שמתמחה במתן פתרונות הגנת סייבר מתקדמים ומספק שירותים לארגונים גדולים כגון חברות תקשורת, בנקים וחברות בינלאומיות בישראל, באפריקה, באירופה ובאוסטרליה".

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר נתן זלדס, מוותיקי ההיי-טק בארץ, שלדבריו הוא "מצביא במלחמה בעומס המידע". זלדס עשה 26 שנים באינטל בתפקידי ניהול והנדסה שונים, ולפני 10 שנים יצא לעצמאות והמציא את עצמו מחדש כיועץ, תחת הכותרת חשיבה, הרצאות, פתרון בעיות. נפגשנו במאורה כבר בעבר, בשנה שבה זלדס עזב את הקוביה האינטלית, וכעת הוא שב אליה על מנת לספר מה הוא עשה מאז ולנסות לקדם שיתוף פעולה.

זלדס סיפר לי באילו תחומים הוא "חושב, מרצה ופותר בעיות". נראה שלא משעמם לו, והוא זורם עם פעילויות שמזדמנות לפניו ומתחברות לתחומי העניין שלו. למשל: הוא מייעץ לחברות ולארגונים בנושא התמודדות עם בעיית עומס המידע (Information Overload); מנחה סטארט-אפים, בפרט במסגרת האקסלרטור של MassChallenge בירושלים; מרצה בנושאי פיתוח חדשנות, מנהיגות טכנולוגית, עומסי מידע ותולדות המחשב; ואוצר תערוכות במוזיאונים למדע על תולדות הטכנולוגיה והנגשתה לציבור.

הנושא שבוער בעצמותיו הוא, כפי שניתן להבין מהפסקה הראשונה של כתבה זו, עומס המידע. לדבריו, מדובר בבעיית הפרודוקטיביות החמורה ביותר כיום. עובדי ידע מקבלים מדי יום מאות מיילים והודעות SMS מכל הסוגים, ואלה מטרטרים אותם, מונעים מהם להתרכז ולחשוב, ומחסלים את האיזון בין העבודה לבית. כל זה מביא לתוצאות קשות לתפוקה, ליצירתיות ולשפיות של כולנו. מה הקשר שלו לזה? זלדס זיהה את הבעיה באינטל לפני 24 שנים והכריז עליה מלחמה. הוא פיתח פתרונות ארגוניים וטכנולוגיים, והוביל שיתוף פעולה עם אנשי תעשיה ואקדמיה, שהתנקז להקמת העמותה הבינלאומית לחקר עומס המידע, שבראשה הוא עומד מאז ועד היום.

לדבריו, כל עובד שהוא מחנך להתגבר על ההתמכרות למייל ולחזור לעבודה פוריה ושפויה נותן לו נקודת זכות לעולם הבא. "להגדיל ערך עבור בעלי המניות זה נחמד, אבל לאפשר לילדים לראות את ההורים שלהם זה מצווה אמיתית", אמר.

מה מצאנו שנוכל לקדם ביחד? זיהינו כמה כיוונים וכבר החלטנו על קידומם: הרצאות בכנסים של אנשים ומחשבים – הראשונה כבר משובצת בכנס KMDM, שיתקיים ממש בקרוב – ביום ב' הבא, ה-17 בדצמבר, תחת הכותרת אתגרים חדשים ופתרונות חדשניים לצריכת וניהול מידע בעידן של עומס מידע ומידע מזויף. ההרשמה בעיצומה; כתבות בפורטל אנשים ומחשבים ובניוזלטר, ה-Daily Maily, על נושאים בחזית המדע והחדשנות; וארגון כנס משותף בנושא עומס המידע ופתרונו – בתכנית ל-2019. והיד, כמו שאומרים, עוד נטויה.

באחרונה ביקרו אותי במאורת הנמר דויד פרידמן, מייסד וסמנכ"ל דומיין דה נט טכנולוגיות, ויואב קרן, מנכ"ל החברה. ההיכרות האישית שלי עם השניים החלה לפני 18 שנים, כך שיצא לי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחות העסקית שלה.

דומיין דה נט היא רשם ישראלי מורשה של ארגון האינטרנט העולמי – ICANN, שמספקת קשת רחבה של פתרונות אינטרנט ופתרונות הגנת מותג דיגיטליים, בהם רישום, העברה וחידוש דומיין, חבילות אחסון, תעודות אבטחה, מניעת ספאם ואנטי וירוס. הם סיפרו לי כי החברה מתמחה גם בפתרונות הגנת מותג דיגיטליים (Digital Brand Security) וניהול שמות דומיין. דומיין דה נט יזמה והקימה את BrandShield, חברה אחות, שפיתחה מערכת אוטומטית להגנה על מותגים גלובליים באינטרנט.

בשיחתנו סיפרו לי פרידמן וקרן אודות האפשרות החדשה לבחור שם דומיין בעברית.קום, שיוביל לאתר האינטרנט של החברה או לדף הפייסבוק שלה. בהזדמנות זו קיבלתי שי: ברכה מהודרת על הכתובת החדשה שהצטרפה למשפחת אנשים ומחשבים – אנשיםומחשבים.קום, שמובילה ישירות לאתר שלנו, וצ'ופר אישי – הכתובת הנמר.קום.

שותפיי לשיחה טענו שדומיין בעברית הוא הבחירה הנכונה עבור רוב העסקים הממוקמים ופועלים בארץ, מאחר שהגולשים יכולים להקליד את כתובת האתר בשפתם ולהגיע אליו בקלות. "דומיין בעברית מספק יתרונות חשובים לבעל האתר, כמו נראות גבוהה באינטרנט, נגישות טובה ללקוחות ואפשרות לזכור את שם האתר בקלות. אנחנו ממליצים לבחור דומיין קליט וקצר, המשקף את פעילות העסק", אמרו.

פרידמן הסביר כי "בחירת דומיין לאתר העסק אינה עניין של מה בכך. יש לה השפעה ישירה על חשיפת האתר, קידומו ברשת, מיתוגו ובידולו מהמתחרים. בנוסף, ישראלים רבים אינם שולטים באנגלית וכדי להקל עליהם להגיע לאתר, כדאי לבחור בדומיין בעברית".

על פי התרשמותי מההתלהבות של השניים, אפשר בהחלט להיווכח שהם מאמינים בכל מאודם בחשיבות הורדת המחסום האחרון של השפה באינטרנט, והיו רוצים להנגיש את הרשת לאוכלוסיות המתקשות לזכור שמות באנגלית.