באו לבקר במאורת הנמר: חיים כהן ורון דוידי, קמינריו

אל מאורת הנמר הגיעו לביקור בשבוע האחרון שני מנהלים צעירים ודינמיים – חיים כהן ורון דוידי מחברת אחסון ה-All-flash קמינריו.

החברה הוקמה ב-2010 ועל אף שהמטה שלה נמצא כיום בנידהאם, מסצ'וסטס, שורשיה נטועים עמוק באזור ההיי-טק של יקנעם, עם מרכז פיתוח וחדשנות בו מועסקים יותר מ-200 עובדים. אחדים אנשי ההנהלה, ובראשם המנכ"ל, דני גולן, עובדים חלק מהזמן מהמשרדים ביקנעם, כך שבהחלט ניתן לראות אותם שם לא מעט.

כהן הוא מנהל מכירות קמינריו בישראל ודוידי הוא מנהל הפיתוח העסקי של החברה באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). לדברי כהן, הלקוחות הרבים של החברה בארץ מרוויחים מהקרבה אל אנשי הפיתוח, שמאפשרת להם ליהנות מידע ומומחיות שמגיעים ממקור ראשון – מה שלא תמיד נמצא בהישג יד כשמדובר בחברות גלובליות עם סניף ישראלי.

השניים סיפרו לי שקמינריו מגדירה מחדש את העתיד של הדטה סנטרים המודרניים, והפתרון שלה מאפשר לארגונים להצליח בעולם ה-On demand של היום ומכין אותם לטפל באופן חלק בחידושים של מחר.

קמינריו עושה זאת באמצעות מערך ה-Kaminario K2 all-flash, שמספק אג'יליות, סקלאביליות, ביצועים ויתרונות כלכליים אותם דורשים דטה סנטרים כדי להתמודד עם עולם דינמי מוכוון ענן ועם גישה בזמן אמת לנתונים – בכל מקום ובכל זמן.

לדברי דוידי, מאות לקוחות בעולם מסתמכים על Kaminario K2 כדי להעצים את היישומים הקריטיים שלהם ולהגן על האקו-סיסטם הדיגיטלי שלהם.

בא לבקר במאורת הנמר: מוישי פרידמן, קמא-טק

נושא שילובם של חרדים בתעשיית ההיי-טק הישראלי נמצא באחרונה על הפרק, והולך וצובר תאוצה. חברות מבינות את היתרונות שבהעסקתם. מי שמשדך אותן עם אוכלוסיה זו הוא מיזם קמא-טק, שמוישי פרידמן, מייסד שותף והמנכ"ל שלו, הגיע באחרונה לבקר במאורת הנמר.

פרידמן סיפר לי את סיפורו: "לפני שש שנים, כשהקמתי את הסטארט-אפ Clipop והסתובבתי בכנסים ובמפגשים, חשתי תחושה של זרות. במקומות רבים הייתי היזם החרדי הראשון שדרך אי פעם על מפתן הדלת, אנשים רבים הסתכלו עליי כמו חייזר, לעתים בסקרנות אך על פי רוב בחשדנות ואף בעוינות. הרגשתי שכל הדלתות סגורות בפניי".

הוא אמר כי התפנית הגיעה כש-"באותו הזמן נפגשתי במקרה בכנס גדול עם ד"ר יוסי ורדי, שנחשב לאחד מאבות ההיי-טק הישראלי, וסיפרתי לו על הקשיים שאני נתקל בהם. ד"ר ורדי אמר לי ששילוב חרדים בהיי-טק הוא משימה לאומית ושהוא רוצה לסייע בעניין. הוא הכיר לי את זיקה אב-צוק מסיסקו (Cisco) ושלושתנו הקמנו ביחד את מיזם קמא-טק, על מנת לסייע לשילוב חרדים בענף".

"פנינו למספר גופים מובילים בהיי-טק", הוסיף, "לחברות ענק כמו סיסקו, מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google), לקרנות הון-סיכון כמו פיטנגו, קיינן ו-וינטאג', ולעוד גופים רבים, והקמנו קואליציה של קרוב ל-80 חברות וקרנות הון-סיכון שנרתמו לסייע במשימה. אנחנו פועלים לעזור בשילוב חרדים בחברות הגדולות כמהנדסים ומתכנתים, כמו גם לקיום הכשרות טכנולוגיות בתחומים שונים לחרדים, למשל פיתוח אפליקציות, Big Data וסייבר, ומקיימים הרבה סדנאות, כנסים ומפגשים. הארגון מטפל כיום ביותר מ-6,000 גברים ונשים מהמגזר החרדי, שפנו אלינו ומעוניינים בעזרה בהשמה או בקבלת הכשרות שונות".

"יש צמיחה של יזמות בעולם החרדי"

"אולם", לדבריו, "גולת הכותרת שלנו היא הפעילות לעידוד יזמות טכנולוגית. התחלנו לקיים הרצאות, מפגשים, אירועים, כנסים ותחרויות ליזמים חרדים, ובהמשך הקמנו את מאיץ הסטארט-אפים החרדי הראשון".

פרידמן ציין כי "כיום, כעבור שש שנים, יש צמיחה מסחררת של יזמות טכנולוגית בעולם החרדי. באירוע שעשינו עם גוגל בתחילת 2013 איתרנו בקושי חמישה יזמים חרדים על מנת שיציגו; לתחרות סטארט-אפים שערכנו בסוף 2013 עם מיקרוסופט ופיטנגו של חמי פרס נרשמו 20 יזמים; למחזור הראשון של המאיץ שלנו, שהוקם בסיועם של פרופ' אמנון שעשוע והמשקיע יזהר שי בתחילת 2015, נרשמו 220 סטארט-אפים; ובמחזור השני, שהחל בראשית 2016, כבר השתתפו 450 סטארט-אפים חרדים".

הוא פירט על האקסלרטור של קמא-טק: "המאיץ בנוי במודל מיוחד, בו חברות סטארט-אפ מצליחות מאמצות חברות הזנק חרדיות. סטארט-אפים גדולים נרתמו למיזם, ביניהם Wix ,Outbrain Taboola ,LiveU ,Plarium ,SQream ,ClickTale ו-OurCrowd. זהו מודל חדשני, שמאפשר ליזמים חרדים בתחילת דרכם ללמוד מהיזמים הטובים ביותר ומקנה להם גישה ישירה ללב האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי".

"בוגרי המחזור הראשון כבר גייסו יחד 7.2 מיליון דולר ומעסיקים 80 עובדים", אמר פרידמן. "באופן יחסי לאקסלרטורים אחרים, אלה נחשבים מספרים מרשימים ביותר, שמצביעים על כך שיש יזמים חרדים מצוינים שרק חיכו לקבל את ההזדמנות. תעשיית סטארט-אפים חרדית הולכת ומוקמת במהירות מול העיניים שלנו".

הוא ציין כי "באחרונה התחלנו בגיוס מועדון משקיעים, שישקיע בסטארט-אפים בוגרי המאיץ של קמא-טק, ושורה ארוכה של בכירי ההיי-טק הישראלי הצטרפו למועדון והשקיעו יחד יותר משני מיליון דולר. ביניהם נמצאים מנכ"לי מיקרוסופט ופייסבוק (Facebook) ישראל, מייסדי Wix, קלטורה ו-Plarium, וכן משקיעי הון-סיכון ואנג'לים מובילים כמו גיגי לוי, חמי פרס, דב מורן ויזהר שי".

הוא סיכם באמרו כי "אנחנו רואים תהליך מבורך של הרבה רצון טוב מצד תעשיית ההיי-טק לסייע והתעוררות של צעירים מהציבור החרדי, שפונים לעולם ההיי-טק והיזמות. אמנם, באופן יחסי המספרים עדיין קטנים ודרך ארוכה עוד לפנינו, אבל המגמה חיובית ונותנת הרבה תקווה. אני שמח שמעתה, קבוצת אנשים ומחשבים תסייע לנו להפיץ את הבשורה ולהפיק אירועים מעולים לקהילה המיוחדת שלנו".

בא לבקר במאורת הנמר: אורי לביא, PicScout

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר אורי לביא, מנכ"ל PicScout.

לביא סיפר לי ש-PicScout מיישמת שיטות חדשניות מתחום הבינה המלאכותית (AI) – למידה עמוקה (Deep Learning), טכנולוגיות מתקדמות של ניתוח תמונה ואנליטיקות – בכדי לעזור לחברות וליחידים להבין את השפעת התוכן הוויזואלי שלהם.

באמצעות טכנולוגיות אלה החברה סורקת את מרחב האינטרנט, ומקבלת מיפוי מלא של מופעי התמונות ומאפייני השימוש בהן ברשת. מיפוי כזה מאפשר ניתוח והבנה של טרנדים, והשפעות על משתמשים. במילים פשוטות, החברה מפיקה בעבור לקוחותיה תובנות ויזואליות בעלות השפעה כלכלית אדירה.

מוצרי הדגל של החברה הם Insights for Everyone ו-Insights for Business. לביא אמר כי המוצרים הללו מספקים יכולות של ניתוח תוכן ויזואלי ברחבי הרשת, על מנת לוודא אפקטיביות והשפעה של תוכן זה. המוצר Insights for Business מאפשר לחברות לשמור על איכות המוצרים, בלעדיות המיתוג וההשקה, והמוצר Insights for Everyone יכול לעזור לכל צרכן, מצלם מקצועי ועד הורה שמחפש תמונות של ילדיו, להבין מי ואיך משתמשים בתמונות שלו. מוצרים אלה הם אבולוציה של מוצרים ראשונים שסיפקה החברה בתחילת דרכה בתחום של הגנה על זכויות יוצרים. המוצרים הללו בעיקר תמכו באיתור שימוש בתמונות בעלות זכויות יוצרים ברשת.

בנוסף, החברה מציעה את PicScout Visual API – שירות API שמאפשר לחברות רבות להיעזר באינטליגנציה שפיתחה PicScout לאורך שנים על מנת לשלב טכנולוגיה כזו במוצרים שלהם. מדובר בחברות במגוון תחומים, מהמגזר הביטחוני ועד למגזר הקמעוני. החברה גם מחזיקה במנוע חיפוש התמונות ברישיון הגדול ביותר בעולם.

המטה המרכזי של החברה ממוקם בהרצליה פיתוח וכולל כ-70 עובדים, ששותפים להישגים רבים. כך, לדוגמה, סיפר לביא, החברה יצרה באחרונה קשרים עסקיים עם חברות בינלאומיות כמו אדידס (Adidas) ונייקי (Nike), שמבקשות לאמץ את מוצריה.

לביא הוא בעל 15 שנות ניסיון בעולם הטכנולוגי וניכר שהוא מביא עמו גישה ניהולית ששמה במרכז חדשנות מתמדת, שמתבטאת במוצריה האחרונים של החברה. מאז שמונה לתפקיד המנכ"ל, הוא הגדיל פי ארבעה את הכנסות החברה ויותר מהכפיל את כמות העובדים שלה.

לצד זאת, שוחחנו במהלך הפגישה על הפן החינוכי בפעילותה של PicScout. לביא ציין באוזניי שהחברה מובילה תוכניות לפיתוח קריירה ותוכניות חונכות לסטודנטים, שמחזקות את הקשר בין האקדמיה לתעשייה. כמו כן, החברה יוזמת תוכנית הכשרה לבני 50+ שבאה להחזיר אותם למעגל העבודה.

המהפכה בדרך

במבט לעתיד, לביא מאמין ש-PicScout תעזור לייצר מהפכה בתחום של טרנדים ואנליזות של תמונות ו-וידיאו, ותסייע לאנשים להיחשף למידע המותאם יותר לצרכים ולרצונות שלהם. הוא חוזה שהפתרונות שלה יהוו נדבך מרכזי עבור כל חברה שתרצה ליצור קשר טוב יותר עם לקוחותיה בעזרת שימוש בתוכן ויזואלי.

"כמות המידע הקיימת בעולם, ובמיוחד תכנים ויזואליים, גדלה בצורה אקספוננציאלית", אמר לביא. "כתוצאה מכך, אנשים מוצפים במרחב הדיגיטלי וזה מייצר פער שמקשה עליהם לברור את התכנים שמעניינים אותם. המגמה היא ש-PicScout תגשר על הפער בעזרת הבנת התכנים הוויזואליים והשפעתם על אנשים ברמה הפרסונאלית, וכך תעזור להם להיחשף לתכנים מתאימים יותר".

באה לבקר במאורת הנמר: אירנה פורטניק, Cal

מאורת הנמר אירחה באחרונה את אירנה פורטניק, שמונתה לא מכבר לסמנכ"לית הטכנולוגיות והתפעול של חברת כרטיסי האשראי Cal.

במהלך תשע השנים האחרונות כיהנה פורטניק כסמנכ"לית תפעול, תכנון ופיתוח בחברה, במהלכן ניהלה והובילה הקמה של אופרציות מורכבות חוצות ארגון, לרבות הובלת מהפכות טכנולוגיות ושינויי שוק. דוגמאות לך הן מעבר לכרטיס חכם, פעילות בעולם הסליקה וההנפקה מול ארגונים בינלאומיים, שינויים באקו-סיסטם של עולם כרטיסי האשראי, פרויקטים חדשניים כגון הארנק הדיגיטלי וניהול כלל מערכי הבק אופיס של החברה.

מינויה של פורטניק הוא חלק משינוי מבני שנערך ב-Cal לפני כחודשיים, שבמסגרתו אוחדו אגף הטכנולוגיות העסקיות ואגף התפעול, התכנון והפיתוח לאגף אחד – אגף טכנולוגיות ותפעול. פורטניק מונתה לעמוד בראש האגף החדש, שמונה יותר מ-500 עובדים.

תהליכי תפעול יותר ויותר דיגיטליים

היא הסבירה בפגישתנו כי הרציונל שעומד מאחורי השינוי נובע מכך שתהליכי התפעול הופכים יותר ויותר לדיגיטליים, פרסונליים ומהירים, קרובים יותר ללקוח ומצריכים יכולות מבוססות תשתיות מחשוב חדשניות בשילוב עם תהליכים ארגוניים. האיחוד, אמרה, יביא לריכוז עולמות תוכן משיקים מקצה לקצה תחת קורת גג אחת ובכך יאפשר ל-Cal תפיסת הפעלה גמישה ורזה, שתיתן מענה מהיר לצרכי הלקוחות ותסייע לחברה לעמוד באתגרים הצפויים לה בשנים הקרובות.

בפגישה הזכירה פורטניק שוב ושוב את המילה "גמישות" ועד כמה הנושא חשוב בעולם הפיננסי-דיגיטלי, המשתנה תוך כדי תנועה מדי יום. "גמישות היא בסיס קריטי לצמיחה והתפתחות עתידית לכל חברה – ובייחוד לחברות האשראי", הוסיפה. "גמישות מאפשרת חדשנות ויצירתיות, מאפשרת מענה לדינמיות שקיימת בשוק בו אנחנו פועלים – בצרכי הלקוחות, ברגולציה ובטכנולוגיה, שמתקדמת בקצב מהיר ומהווה חלק ממכלול התכונות של ארגון בר-קיימא". עוד היא סיפרה לי ש-"החשיבה האסטרטגית של Cal לשנים הבאות שמה דגש על מיצובה כחברת אשראי חדשנית המייצרת פתרונות טכנולוגיים, זאת כחלק מאתגרי העידן החדש – העידן הפיננסי-דיגיטלי".

פורטניק הסבירה את המשמעות שחברות כרטיסי האשראי בכלל, ו-Cal בפרט, מייחסות לטכנולוגיה, בטח בתקופה זו, בה צפויים שינויי שוק משמעותיים עם יישום החלטות ועדת שטרום, כניסת ה-emv ועוד. לדבריה, עולם התשלומים והאשראי צפוי לעבור, ולמעשה כבר החל לעבור, מהפיכה של ממש. הלקוחות מצפים לזמינות ונגישות של כלל המידע והשירותים הפיננסיים בכל מקום ובכל עת, דרך כל ערוץ רלוונטי ותוך שמירה על חוויה פרסונלית הוליסטית וחוצת ערוצים – באינטרנט, באפליקציה, בצ'אט, במסרונים וכן בערוצים המסורתיים – מענה קולי ומענה אנושי במוקדי השירות.

באשר לעולם התשלומים אמרה פורטניק ש-"לאחר שנים של שיח בנושא הארנקים הסלולריים ובדיקות במתכונות שונות שבוצעו בעולם ובארץ, אנחנו מצויים כעת בנקודה בה הן הטכנולוגיה והתשתיות והן הלקוחות בשלים למעבר לביצוע תשלומים באמצעות הסלולר. הסטנדרט בהקשר זה הינו פרוטוקול NFC ופתרונות אבטחה הכוללים זיהוי ביומטרי וטוקניזציה של כרטיס האשראי, בדומה לארנקים דוגמת Apple Pay ,Samsung Pay ו-Android Pay".

באו לבקר במאורת הנמר: ארז מזוז ומנחם רוזנבלום, Anagal

לפני מספר ימים התקיים במאורה שלי ביקור שהביא משב רוח של פסגות הצפון, ביום חם ולח בגבעתיים. ארז מזוז, סמנכ"ל השיווק והמכירות של Anagal, ומנחם רוזנבלום, דירקטור, מנהל העסקים ושותף בחברה, ביקרו במאורת הנמר.

הם סיפרו לי על חברה שלא ממש הכרתי. Anagal היא חברת טכנולוגיות מערכות מידע צפונית (מאוד), שנמצאת בתהליך צמיחה מואץ. באחרונה, פעילותה של אלטרנטיבה מוזגה ל-Anagal, שפועלת כקבוצת ניהול פרויקטים וייעוץ באופן זהה לפעילותה בעבר. אלטרנטיבה מנוהלת על ידי אותם מנהלים, תוך כדי סינרגיה מלאה לפעילויות של החברה שאליה מוזגה.

Anagal היא חברה פרטית שמונה כ-65 עובדים, ובעלי המניות שלה הם פיתוח הגליל ואלטרנטיבה.

אורחיי סיפרו לי כי החברה היא One Stop Shop עם תפיסת שירות ממוקדת לקוח. היא נותנת ערך עסקי ללקוחות באמצעות טכנולוגיית IT Business Alignment. כמו כן, הם סיפרו כי החברה מתמחה ב-ERP ,Microsoft Dynamics ,Priority ,BI, בתי אריזה, ניהול מערכות מידע, פרויקטים גדולים בממשלה, טכנולוגיות ענן, תשתיות טכנולוגיות ועוד. וכל זה – בצפון, בצוק מנרה.

אנשי Anagal – בהמשך לפעילותם, מחויבותם ומיקודם באזור – יוזמים את הקמתו בקרוב של מועדון המנמ"רים של הצפון. מועדון זה ירכז את הידע בנושאי טכנולוגיות המידע והערכים המוספים מהן עבור העסקים, וישמש קטליזטור לקשרים וחילופי ידע בין המנמ"רים באזור.

באו לבקר במאורת הנמר: שלמה גורפינקל ועידו ליפשיץ, CGS Tower Networks

בין האורחים שהגיעו באחרונה לבקר במאורת הנמר היו שלמה גורפינקל, המנכ"ל והיזם של CGS Tower Networks, ועידו ליפשיץ, סמנכ"ל ערוצי השיווק והלקוחות האסטרטגיים של החברה.

ליפשיץ שיתף פעולה עם אנשים ומחשבים כאשר היה מנכ"ל אינטרביט הדרכה וייעוץ מקבוצת א.מ.ת מיחשוב, לפני כ-15 שנים. בטרם הצטרף ל-CGS Tower Networks הוא ניהל את ערוצי השיווק של סיבידיה בשוק הבינלאומי ויצר שיתוף פעולה עם אמדוקס, שרכשה את סיבידיה בינואר השנה.

בפגישה העלינו זיכרונות מהעבר – מממר"ם, יחידת המחשב בה שירתנו, מהמפגש הקודם שלנו בכנס Oracle Open World שנערך בסן פרנסיסקו ומהארוחה המעולה שערכה אורקל (Oracle) לשותפיה העסקיים במסעדת Benihana.

שמחתי לארח את גורפינקל וליפשיץ במאורת הנמר ולשמוע את הסיפור של CGS Tower Networks הישראלית, ששוזר ציונות ומצוינות, והרי הוא לפניכם.

גורפינקל, מושבניק דור שלישי מכפר ורבורג, שכיהן בתפקידו הקודם כסמנכ"ל הפיתוח של Netoptics בעמק הסיליקון, חזר ארצה עם משפחתו על מנת להקים מרכז פיתוח בישראל, ממניעים ציוניים. IXIA, שרכשה את Netoptics, החליטה לסגור את מרכז הפיתוח בארץ, כשנתיים לאחר הקמתו, וגורפינקל החליט לדבוק במשימתו לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל. הוא הקים במאי 2014 את Tower Networks CGS, המתחרה ב-IXIA. ב-2015 הצטרפה לחברה קבוצת משקיעים בהובלתו של אביגדור וילנץ, יזם ישראלי, שאחראי לאחד האקזיטים הגדולים של ההיי-טק בישראל, כשמיזג את הסטארט-אפ שהקים, גלילאו, עם מארוול (Marvell) האמריקנית.

CGS Tower Networks מספקת פתרונות בתחום ה-Network Visibility, שמאפשרים את הפעילות התקינה והיעילה של מערכות ניטור ביצועים והגנת סייבר, ועל ידי כך מקטינים באופן משמעותי את הסכנה מפני פריצה למערכות המחשוב בארגון ופגיעה בביצועי המערכות. גורפינקל ציין כי מערכות החברה מתמודדות עם שני האתגרים המרכזיים של מערכות הניטור והסייבר: האתגר הראשון הוא יכולת הגישה לכלל התעבורה ברשת ומניעת Blind Spots שעלולים להיות המקור לפריצת הסייבר או לבעיית הביצועים. האתגר השני הוא סינון ואיתור התעבורה הרלוונטית ברשת התקשורת בכדי למנוע מצב בו הכלים נמצאים בעומס יתר ולא מסוגלים לבצע את משימתם. יתרון נוסף של המערכות הוא בכך שהן מקטינות את נפח התקשורת המופנה אל הכלים ובכך מביאות לחסכון מהותי.

קידום ההיי-טק הישראלי – ציונות מודרנית

לדברי גורפינקל, חברות דוגמת Tower Networks CGS מקבלות על עצמן את האחריות לקדם את תעשיית ההיי-טק הישראלית ורואות זאת כציונות מודרנית. הוא אמר כי חוזקה העיקרי של החברה מגיע מצוות ישראלי בעל יכולות ביצוע גבוהות, שמאפשר לחברה לספק את מוצרי הדור הבא של ה-Network Visibility. החברה מטמיעה את התוכנה שלה על חומרות מיתוג Off the shelf בעלות ביצועים ואמינות טובים, ובכך מביאה להקטנה בעלויות.

היא הטמיעה את מוצריה בהצלחה כבר בשנה הראשונה לפעילותה ובין לקוחותיה נמנות חברות מהמגזרים הפיננסי, הטלקום, ההיי-טק, הצבא והביטחון.

"בפעילותנו בישראל פעם אחר פעם מרגש אותנו לפגוש לקוחות ושותפים עסקיים ולראות את האהדה הרבה שלהם למוצרים כחול לבן", אמרו גורפינקל וליפשיץ. "ההכרה שההצלחה של כל חברת היי-טק ישראלית היא גם ההצלחה שלהם מייצרת אווירת שותפות ונכונות לשיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגיים, שתורמים רבות להצלחת החברות".

בא לבקר במאורת הנמר: שמואל ברקן

מאורת הנמר אירחה באחרונה את שמואל ברקן, איש ותיק ורב זכויות בתעשייה. ב-15 השנים האחרונות הוא שימש כמנכ"ל מוטורולה סמיקונדקטורס, פריסקייל סמיקונדרקורס ו-NXP במזרח אירופה, רוסיה, אוסטריה, יוון, המזרח התיכון ואפריקה. בתפקידיו הוביל ברקן חדירה של טכנולוגיות מתקדמות וגידול מרשים בהיקפי מכירות. לפני כשלושה חודשים הוא פרש וכיום עוסק בייעוץ, הדרכה וליווי אסטרטגי.

נושא השיחה שלנו היה "בין פריון לנוירון". ברקן סיפר לי שהתפתחותו של המוח האנושי ומימוש יכולותיו על ידי לימוד ופעולה על המשאבים הפיזיים והאינטלקטואליים של הסביבה, הביאו לגידול דרמטי בתפוקה הכלכלית של מוצרים ושירותים ובמדד החדשנות בעולם בעשרות השנים האחרונות. יחד עם זאת, בעשור האחרון יש האטה בצמיחה הכלכלית, בפריון העבודה וההשקעות.

"הגורם המניע שאמור 'לצבוע את לוח כלכלת העולם בירוק' הוא ההיי-טק, שבכוחו לשפר את האפקטיביות והיעילות של תהליך הלימוד ושל הפעולה על המשאבים, בכל תחומי החיים", אמר ברקן. "יחד עם זאת, תעשיית ההיי-טק מתאפיינת באחוזי הצלחה נמוכים מאוד כאשר מדובר בסטארט-אפים, מיזוגים ורכישות, עקב חוסר צמיחה מספקת של השווקים, תוחלת חיים קצרה יחסית של חברות קיימות, שינויים דחופים במודלים עסקיים, שינויים חדים בשוויין העתידי של חברות, סיכונים גבוהים על ההון והקושי להגדיר את הצרכים האמתיים של השווקים".

"כמו כן", הוסיף, "עליית חשיבותם של הנכסים האינטלקטואליים על הפיזיים, מחסור כמותי ואיכותי בכוח אדם יחד עם צורך גובר במימוש עצמי והערכה של כוח אדם קיים עושים את החיים להיי-טק עוד יותר קשים".

ברקן טען ש-"על מנת שתעשיית ההיי-טק תוכל להתמודד עם הציפיות הגבוהות שיש לכלכלה העולמית ממנה ועם האתגרים שעומדים בפניה, החברות נדרשות ל-'מוח על' שילמד ויפעל בצורה אינטליגנטית וחכמה על החברה ופיתוח מוצריה. מוח על זה הוא האסטרטגיה של הארגון".

כיצד עושים זאת? לדברי ברקן, "המוח הגיע להישגיו עד עתה הודות לרשת ענקית של נוירונים בעלת יכולת ללמוד את משאבי הסביבה באמצעות החושים ולהפוך אותם למשמעויות ברמות הפשטה המכילות ומוכלות זו בזו. כמו כן, לרשת יכולת לשנות את משאבי הסביבה באמצעות אקטואטורים של הגוף. השינוי, שהוא בעצם שירות ולא מוצר, יהיה מוכל במשמעות שאליה שואפים להגיע".

"לעזור למוח לעזור לעצמו"

"צריך לעזור למוח לעזור לעצמו", הוא אמר לי, "בכך שנמנף את יתרונותיו היחסיים ונעשה שיפורים, באמצעותו כמובן, במקומות המגבילים אותו".

"היכולת העיקרית של המוח שיש למנף אותה היא הקוגניציה שלו. הרשת הענקית של הנוירונים, שהם יחידות אינטליגנציה בסיסיות, מלמדת אותנו שיש לרשת כמה שיותר מוחות על מנת ליצור מוח אינטגרטיבי ולהגיע למשמעויות נכונות באסטרטגיה של חברות, מוצרים ושירותים. דבר זה יושג באמצעות עבודה באקו-סיסטם של יצרנים, לקוחות, ספקים, קהילות מפתחים, אקדמיה, דיסציפלינות שונות ומשקיעים. כמו כן, יש לנצל את חוכמת ההמונים וגיוס ההון מההמונים דרך הרשת", ציין ברקן.

הוא אמר ש-"את השיפורים צריכים לעשות בעיקר בחיישנים ואקטואטורים, על מנת ללמוד את המשאבים ולפעול עליהם בצורה יעילה ואפקטיבית יותר במרחב ובזמן. כאן, האינטרנט של הדברים, נתונים מרובים, בינה מלאכותית ומציאות מדומה נכנסים לתמונה".

"אחרון אחרון חביב הוא הדגש על הפקה מרבית של שירותים מהמוצרים, כי הצורך האמיתי הוא בשירותים, המוצרים הם רק אמצעי להשיגם. גם כאן, אותן הטכנולוגיות המתקדמות עוזרות להגדיר את השירותים ולספק אותם", סיכם ברקן.

נקודות למחשבה.

באו לבקר במאורת הנמר: דרור הר וד"ר לירן אדליסט, אקטיביו

באחרונה ביקרו במאורת הנמר דרור הר, מנכ"ל אקטיביו (Actiview) – חברה מקבוצת יעל, שמתמחה ב-BI, ניהול מידע ואנליטיקה – וד"ר לירן אדליסט, סמנכ"ל תחום ייעוץ ושירותים פיננסיים בחברה.

המפגש עם הר וד"ר אדליסט התקיים מספר ימים לאחר רכישת אקטיביו על ידי קבוצת יעל. במפגש סיפר הר כי אקטיביו חוותה בשנים האחרונות תהליך של גדילה מואץ, במהלכו צמחה החברה מ-20 עובדים בתחילת 2010 ליותר מ-100 כיום. החברה הפכה בשנים אלה לספקית של פתרונות BI מקצה לקצה – החל מפתרונות ה-BI וה-Data Management הקלאסיים, וכלה בתחומי פעילות חדשים יותר, דוגמת אנליטיקה, יישום מערכות לניהול תהליכי קמפיינים שיווקיים (Campaign Management) ומערכות BI פיננסי.

הר סיפר לי על הרכישות שביצעה אקטיביו במהלך השנים האחרונות – של TOP IT ושל B.I. Insight – שהפכו אותה לספקית של פתרונות מלאים ומקיפים למערכות פיננסים ולמערכות ניהול קמפיינים, הן בתהליך העסקי והן בהקמה של התשתיות הטכנולוגיות, הכוללות מחסני נתונים או מערכות BI תומכות. הוא הוסיף שהחיבור עם קבוצת יעל יאפשר לאקטיביו להמשיך ולצמוח, ויתמוך בתהליך של הפיכתה לשחקנית דומיננטית עוד יותר בשוק ה-BI הישראלי. כמו כן, הוא יתמוך בהעמקת הפעילות של החברה בחו"ל.

אדליסט, ד"ר למנהל עסקים מאוניברסטת בר אילן עם התמחות בתמחור וניהול של פרויקטי תוכנה, סיפר לי על הגידול בדרישה וביישום של פתרונות BI לעולמות התוכן של מנהל הכספים הראשי, בדגש על כלי תכנון ובקרה ארגוניים לניהול תקציב, יעדים, תחזיות ופרויקטים. הוא אמר כי יש הבנה הולכת וגדלה במגזר הארגוני בנחיצות של כלים שיאפשרו לטייב ולשכלל את התהליך התכנוני, הפיננסי והעסקי באופן חוצה ארגון, ושיאפשרו למחלקות הכספים והכלכלה בארגון להיפרד מהאקסל (Excel) לטובת כלים מהירים, מדויקים, אמינים ותואמי דרישות רגולציה.

בהמשך אמר אדליסט כי אקטיביו מייצגת בישראל את חברת התוכנה הגרמנית Jedox, המתמחה בכלי תכנון ו-BI פיננסי, וכי היקף הפעילות של החברה גדל פי שלושה מאז שרכשה אקטיביו את TOP IT.

בא לבקר במאורת הנמר: יריב לבסקי, מנכ"ל AppReal-VR

בין האורחים שהגיעו באחרונה לבקר במאורת הנמר היה יריב לבסקי, מנכ"ל AppReal-VR – חברת פיתוח תוכנה למציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR), אותה הקים בשותפות עם אבירם אייזנברג, מנכ"ל Ignite Outsourcing.

לבסקי שיתף פעולה רבות עם אנשים ומחשבים ואיתי כשהיה מנהל השיווק של בזק בינלאומי לפני כ-10 שנים. העלינו במפגש זיכרונות מהעבר ורקמנו שיתופי פעולה עתידיים עם AppReal ו-Ignite. לבסקי שאל אותי מה הסוד שלי ואמר כי נדמה שהזמן עצר במאורה מלכת ושלא השתניתי במשך השנים. השבתי ש-"זו חוכמת הנמר".

AppReal-VR היא חברת פיתוח תוכנה במיקור-חוץ. לבסקי הוא בעל ניסיון ניהולי עשיר בתחומים שונים, כולל תפקידי ניהול שיווק ב-012-קווי זהב, לאומי קארד ובזק בינלאומי, ותפקידי ניהול בכירים. הוא היה משנה למנכ"ל בדורי מדיה ספייק ומנכ"ל הסטארט-אפ Second Opinion Group, שעוסק בתחום השירותים הרפואיים. כמו כן, הוא כיהן בדירקטוריונים של כמה סטארט-אפים, שחלקם נמכרו.

לאייזנברג ניסיון רב בניהול פיתוח תוכנה. החברה שאותה הקים, Ignite Outsourcing, היא בית תוכנה עם צוותי פיתוח באוקראינה וניהול ישראלי, שחוגגת השנה 10 שנים לקיומה. קודם לכן הוא כיהן כארכיטקט ראשי ב-Mind CTI, שם הקים וניהל ציוותי פיתוח ברומניה. יש לאייזנברג ניסיון רחב מאוד של ניהול מאות עובדי מיקור-חוץ ב-Offshore במזרח אירופה.

ארגונים רבים בישראל עדיין לא ערוכים למהפכה

בפגישה ציין לבסקי ש-AppReal-VR קמה על מנת לתת מענה לצורך חדש בשוק – פיתוח תוכנה בתחומי המציאות המדומה והרבודה. בחודשים האחרונים החלה הפריצה השיווקית של תחום זה, בשל מכשירים רבים שיצאו לשוק בתחום המציאות המדומה, ונדמה שכל השחקניות החשובות בשוק פועלות בו כיום. התחזית היא שעד 2020, ההכנסות מתחום זה יגיעו ל-150 מיליארד דולר וכי התחום אף ייקח את הבכורה משוק המכשירים הסלולריים. ב-2016 יימכרו, על פי התחזיות, יותר מ-10 מיליון מכשירי VR שונים וב-2017 המכירות יוכפלו.

שוק ה-AR פרץ באחרונה גם הוא לתודעה עם משחק ה-Pokémon GO, שהגיע לפופולריות שיא ולתואר המשחק המשוחק ביותר בארצות הברית חודש בלבד לאחר השקתו.

המשותף לשווקים אלה הוא שימוש במנועי תכנות תלת מימד, כמו Unity ו-Unreal.

הסכמתי עם לבסקי ששני השווקים הללו הם המהפכה הבאה במחשוב ושארגונים רבים בישראל עדיין לא נערכו אליה. בסיום המפגש שאלתי אותו מתי יוסיפו דמות של נמר ל-Pokémon GO.

באה לבקר במאורת הנמר: ליטל ברנשטיין, מנכ"לית ReStart

לפני ימים אחדים הגיעה למאורת הנמר ליטל ברנשטיין, רק בת 30 (בעוד שבוע) וכבר היזמית והמנכ"לית של ReStart – Optimize your Body & Mindחברה שעוסקת בעיקר בטיפולי רפואה משלימה לחברות היי-טק.

ברנשטיין סיפרה לי שהטיפולים מתקיימים בתוך המשרדים ונותנים למעסיקים שקט נפשי, כיוון שכשיש מטפל בחברה – העובדים רגועים יותר, כאובים פחות ואפקטיביים הרבה יותר. בנוסף, אמרה, היתרון לעובד הוא עצום – חסכון בזמן הגעה למטפל, חיפוש חנייה, אי הנעימות בביטול טיפול בשל שינויים של הרגע האחרון בעבודה ועוד.

בתחילת הפגישה העלינו זיכרונות מעברה (הלא רחוק) של ברנשטיין כמנהלת פרויקטים בחברת ההיי-טק KCS. היא סיפרה לי שהחלה לעבוד בחברה טכנולוגית אך כבר בהתחלה ידעה שייעודה האמיתי הוא טיפול באנשים ועל כן הלכה ללמוד רפואה סינית.

הרעיון של ברנשטיין, שהביא אותה להקמת ReStart, היה לשלב את הידע וניסיון החיים שצברה בעולם ההיי-טק יחד עם הידע המקצועי שקיבלה בהכשרתה כמטפלת.

ברנשטיין סיפרה שהיא זוכרת את הימים הקשים, המתחים, ההתחייבויות ולוחות הזמנים שמאוד העיקו על גופה ונפשה ובסופו של דבר, גרמו לה לעזוב את הענף התובעני ולהגיע אליו עם בשורת הטיפולים בתוך החברה, כדי שהעובדים יהיו מרוצים, בריאים ורגועים יותר. הסכמתי איתה שגוף ונפש בריאים הם דבר בסיסי.

היא ציינה גם את הפידבקים החיוביים שהיא מקבלת מכמה חברות שהעובדים בהן נהנים מהטיפולים של מטפלי החברה.

נפרדנו בחיוכים ובמחשבה על העתיד – שיתוף פעולה בין אנשים ומחשבים ל-ReStart, על מנת לחשוף את הרעיון של הטיפולים בעובדים בקרב בכירי ועובדי היי-טק.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)