באחרונה באו לבקר במאורת הנמר עפרה פרנקל, סמנכ"לית המחשוב של משרד הבינוי והשיכון, ורחל לוביאנקר, סמנכ"לית מערכות המידע והדיגיטל של עמידר.

השתיים סיפרו לי על הפעילות של שני הגופים הציבוריים בתחום הדיור, לרבות הדיור הציבורי – תחום שלדבריהן מהווה דוגמה מעודדת לאופן שבו המגזר הציבורי מאמץ ומייבא גישות והתנהלות מקצועית מהסקטור הפרטי. כך, אמרו, רק בשנה האחרונה הובילו משרד הבינוי והשיכון ועמידר מספר מהלכים שהינם בבחינת "חזית הטכנולוגיה", לטיוב ולייעול השירות לדיירי הדיור הציבורי.

אחד מאותם מהלכים, סיפרו השתיים, הוא נגישות מלאה של הלקוחות של המשרד ושל עמידר – כלומר, דיירי הדיור הציבורי ומגישי הבקשות למגורים בו – למידע אודות הזכאויות והזכויות שלהם באמצעות אתר אינטרנט. כמו כן, הם יכולים להשתמש בשירותים מרחוק, באמצעות אזור אישי.

"בנוסף", אמרה לוביאנקר, "מציעה עמידר ללקוחותיה לבצע קשת רחבה של פעילויות באפליקציה חדשה בשם עמידר בשבילך, שבין יישומיה פתיחת קריאת אחזקה מרחוק, כולל צילום התקלה. כמו כן, הפך המפגש בדירה עם מנהלי תיקי הלקוחות למפגש 'אונליין', שכן מעתה מגיעים אנשי השטח של עמידר לבית הלקוח עם 'משרד נייד', מצוידים בטאבלטים, כדי לסייע ללקוחות לקבל את המידע במלואו ולייתר את הצורך עבורם להגיע לסניף".

לוביאניקר אמרה כי "החדשנות של עמידר בעולם הדיגיטל מאפשרת חוויית לקוח טובה יותר והרחבת סל השירותים באופן מקוון. לקוחות עמידר מאמצים במהירות וביעילות את השירותים החדשים שאנחנו מפתחים עבורם".

היא ביקשה להודות למשרד הבינוי והשיכון, שהינו שותף מרכזי וחשוב בתהליכים אלה, "מתוך ראייה משותפת שהנגשת השירותים בעולם הדיגיטלי הינה צעד הכרחי גם בדיור הציבורי. עפרה פרנקל, סמנכ"לית המחשוב של משרד הבינוי והשיכון, בהובלת מנכ"ל המשרד, חגי רזניק, ומנכ"ל עמידר, ראובן קפלן, רואים את העתיד הטכנולוגי כחלק מתפיסה שירותית, שבה הלקוח במרכז והטכנולוגיה היא אמצעי מרכזי כדי לשרת מטרה זו. כיף שיש שותפים טובים לדרך, שהם גם חברים טובים להצלחה".

שתי המנמ"ריות הנמרות בתפסו בעדשת המצלמה שלי, ברגע נדיר של נחת במאורת הנמר.

מאורת הנמר ממשיכה לארח בכירים ונציגי חברות מעניינות ובולטות בענף: לפני ימים אחדים התארח במאורתי עופר משה, מנכ"ל אקטיבפוינט.

אקטיבפוינט, למי מכם שלא שמע או לא מכיר, היא חברת היי-טק ישראלית-אמריקנית, שפועלת בעולם שהולך ומתפתח – ה-SaaS (תוכנה כשירות). הבשורה שמביאה החברה לבעלי העסקים היא D2D (ר"ת Data 2 Display), שמטרתה להחליף את המעצב האנושי בתוכנת מחשב מתוחכמת. יש למערכת לא מעט לקוחות, בהם חברות ענק בארצות הברית ובאירופה.

מה כל כך טוב ב-D2D? יתרונה העיקרי של המערכת הוא בהחלפת המעצב, שעלותו יקרה, בתוכנת מחשב שמסוגלת לעצב קטלוגים ופליירים בעלות נמוכה, שמניבה חסכון כספי. משה סיפר שתהליך יצירת הקטלוג מתבצע תוך זמן קצר, המסתכם בדקות בודדות, לעומת שעות, ימים ושבועות על ידי המעצב בן האנוש – תלוי בגודל הפלייר.

"מערכת ה-D2D משרתת חברות ענק וקבוצות מכירה של דילרים במדינות רבות ובשפות שונות בהצלחה יתרה", אמר האורח. הוא טען ש-"לאנשים קשה לשנות את התפישה שאפשר להסתדר בלי מעצב, והראייה לכך היא שבאחת מחברות הענק בארצות הברית, שעוסקת ברכיבי אלקטרוניקה, התחרינו מול מעצב. בסיבוב הראשון הפסדנו. בסיבוב השני, הנצחון היה מוחץ. כיום החברה הזאת מייצרת את הקטלוגים שלה בעצמה, תוך דקות מעטות ובעלות מגוחכת".

"מלבד החיסכון בעלויות, הבשורה של התוכנה היא פשטות ההפעלה. כל אדם ללא ידע בעיצוב יכול ליצור בעצמו מוצר שיווקי על מנת לקדם את עסקיו", הוסיף.

שוק של יותר מ-25 מיליארד דולר

המטרה העיקרית של פליירים וקטלוגים היא להביא כמה שיותר משתמשים לאתרי האינטרנט והחנויות. כמו כן, כשאדם נכנס לאתר אינטרנט הוא מוצף במידע וקשה לו לקלוט את עשרות אלפי המוצרים המופיעים לפניו. בקטלוג נעשה שיווק ממוקד, שמקל על הלקוח בבחירה ובביצוע הרכישה על ידי מתן מגוון מצומצם של מוצרים.

ממדי השוק של ייצור הקטלוגים הם ענקיים. אם בעבר היו מייצרים את הקטלוגים המסורתיים הגדולים, כיום משתמשים בארצות הברית בפליירים קטנים (עד 20 עמודים) במסות אדירות. גודל השוק האמריקני בלבד עומד על יותר מ-25 מיליארד דולר.

יתרה מזאת, במכרזים של גופים ממשלתיים בארצות הברית יש דרישה לקטלוגים. "באחד המכרזים באחת ממדינות ארצות הברית, בסך של מיליון דולר, התחרה לקוח שלנו – דילר קטן – מול גוף ענק. אחת הדרישות במכרז הייתה האפשרות לייצר קטלוג. פנו למתחרה הענק והוא אמר שאין הוא יכול לבצע את זה בפרק הזמן העומד לרשותו. פנו לדילר, שבעזרת תוכנת ה-D2D שבה השתמש הוא יצר את הקטלוג בתוך פחות משעה – וזכה במכרז", אמר משה.

עוד עדות לדרישה ההולכת וגוברת לקטלוגים מצויה במחקר שנעשה על ידי דיוויד מרפי, ובו נתון קצת מפתיע: הוא מוכיח שהצעירים, בני דור המילניום, שקשורים כל כך למסכים שלהם, משתמשים בקטלוגים בדיוק כמו "המבוגרים". מדובר בכשליש מבני כל קבוצת גיל.

משה ציין ש-"אנחנו מביאים את אדובי (Adobe) להמונים במערכות עיצוב קטלוגים. בינתיים, התחברנו בהצלחה למספר מערכות, כמו אתר המכירות Shopify, בהצלחה יתרה".

הוא סיכם באמרו כי "לקוחות המשתמשים ב-D2D נהנים מפשטות המערכת, מהירות ביצוע, שיווק ממוקד, מותאם ועלות נמוכה, המהווים חלופה מתקדמת לשימוש במעצב האנושי".

לפני ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר מיכל מיכאל, שמונתה באחרונה למנהלת השיווק של היטאצ'י ונטרה ישראל.

מיכאל הגיעה להיטאצ'י ונטרה לאחר ששימשה במשך חמש שנים כמנהלת פרויקטים וקניינית בכירה עבור חיל האוויר, במשלחת הרכש של משרד הבטחון בניו-יורק. היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק ממכללת רופין, ובוגרת המסלול לניהול פרויקטים מ-NYU School of Professional Studies.

בפגישתנו שוחחנו על השינוי התדמיתי שעליו הכריזה היטאצ'י בכנס הלקוחות האחרון שלה, שהתקיים בלאס וגאס. לדברי מיכאל, "שינוי שמה להיטאצ'י ונטרה מסמל את מיזוג פעילויות ה-IT וה-OT של החברה. היטאצ'י ונטרה מעלה את יתרון החדשנות עבור הלקוחות שלה על ידי שילוב בין טכנולוגיית IT עמוקה, טכנולוגיית OT ומומחיות בתחום".

מיכאל סיפרה לי על המהפך שעשתה היטאצ'י ונטרה, שמסגרתו היא עברה להיות חברה ממוקדת נתונים, ולא רק מוצרים. זאת, על מנת להפיק ערך נוסף לארגון, מעבר ליכולות תשתיות ה-IT המסורתיות, שבהן היא כבר מתמחה. עוד היא אמרה כי "היטאצ'י ונטרה שמה לעצמה מטרה להיות שותפה של ארגונים בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם – ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית".

שם חדש – משרדים חדשים

בהמשך ישיר לשינוי, היא ציינה שלאחר 30 שנים, היטאצ'י תעבור למשרדים חדשים בעוד כחודשיים. הכניסה למשרדים החדשים תלווה באירוע לקוחות והשקה שיתקיים בסוף אפריל.

"אני מתרגשת להיות חלק ממשפחת היטאצ'י ישראל בזמנים אלה של שינוי – הן בתחומי הפעילות של החברה והן במעבר למיקום החדש, שמסמל את התחדשותה של היטאצ'י", אמרה לי מיכאל. לדבריה, "2018 הולכת להיות שנה של התפתחות ועבודת השיווק בחברה תהווה חלק בלתי נפרד מכך. בניית אסטרגיה שיווקית נכונה ומותאמת היטאצ'י והבאת היטאצ'י למרכז הבמה הם חלק מהאתגרים שעומדים בפניי השנה".

לפני ימים אחדים באה לבקר במאורת הנמר ד"ר גאיה לורן, המנהלת הטכנולוגית הראשית של חממת האצ'יסון כנרות.

חממת האצ'יסון כנרות נמצאת בבעלות האצ'יסון ווטר, שהיא חלק מ-CK Hutchison Holdings Limited – קונגלומרט רב לאומי שנסחר בבורסה בהונג קונג, פועל ביותר מ-50 מדינות ומעסיק למעלה מ-270 אלף עובדים ברחבי העולם. היא פועלת תחת תכנית החממות של רשות החדשנות, ומלווה ומשקיעה במיזמים שמשלבים חדשנות טכנולוגית ומספקים פתרונות בתחום הקלינטק.

החממה משקיעה במיזמים בשלב ה-Seed ומטפחת חברות סטארט-אפ במגוון תחומים בעלי זיקה לנושאי איכות הסביבה והקיימות, ביניהם תחומי המים, האנרגיה, הטיפול בפסולת, הערים החכמות והאינטרנט של הדברים, זיהום האוויר, החקלאות והחומרים המתקדמים.

האצ'יסון כנרות מלווה באופן צמוד את הסטארט-אפים בכדי לתת להם מעטפת שתאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי שלהם. בצוות החממה יש מנהל פיתוח עסקי, מנהלת טכנולוגית ראשית, עורך דין, סמנכ"ל כספים ומחלקת כספים. כן פועלת במסגרתה מעבדה כימית-ביולוגית, שמשמשת מספר חברות לפעילות מו"פ בתחומים אלה.

ד"ר לורן היא בעלת תארים מתקדמים בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי החיים, והשכלה בהנדסת תוכנה ובמנהל עסקים. היא סיפרה לי בפגישתנו על הדרך שעשתה ב-20 השנים האחרונות במו"פ בתעשיית ההיי-טק, בתעשיית הביו-טק ובאקדמיה, והעידה על עצמה כמי ש-"מדברת שפות" מדעיות-טכנולוגיות: מתמטיקה, תוכנה ואלגוריתמים, פיזיקה, ביולוגיה, ביו-אינפורמטיקה, חקר המוח ואת השפה העסקית. ד"ר לורן שיתפה אותי בראייתה חוצת התחומים והשנים. כך, לדבריה, "קידוד של פרוטוקול תקשורת דומה לקידוד של וירוס שחודר לאדם, וטכנולוגיית הענן החדישה לא שונה במהותה מזו של המיינפריים הוותיק".

העתיד של תחומי הקלינטק והקיימות

שוחחנו שיחה מעמיקה על עתיד הקלינטק ועל הפוטנציאל הרב הגלום בטכנולוגיות בעלות ערך מוסף בתחום הקיימות. בהקשר זה הסבירה ד"ר לורן שהגידול באוכלוסיית העולם והתעצמות תרבות הצריכה, שנשענת על ניצול גדל והולך של משאבי טבע, מביאים לכך שחשיבות תחומי האגטק (טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות) והקלינטק הולכת וגוברת, ובהתאם – הצימאון בשוק לטכנולוגיות חדשניות. עוד היא ציינה שהתחום הסביבתי לא מוגבל רק לעולם המפותח, ובעיות איכות הסביבה לא יודעות גבולות ומשפיעות על מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. "סין משקיעה מיליארדי דולרים בטיפול בזיהומי אוויר ומים, הודו שמה דגש מיוחד על טכנולוגיות חקלאיות, והדבר נכון גם למדינות באפריקה ודרום אמריקה", אמרה.

הסכמנו שיש פוטנציאל רב לפיתוחים בתחומים כמו הערים החכמות, האינטרנט של הדברים והחקלאות המדייקת, שמשלבים מחשוב ואלוגריתמיקה לטובת פתרונות בקרה, ניטור ושליטה בעלי ערך מוסף סביבתי.

ד"ר לורן סקרה בפניי כמה מחברות הסטארט-אפ המבטיחות שפועלות בחממת האצ'יסון כנרות בתחומים הללו. בין השאר, היא סיפרה על Inensto, שמפתחת סוללת אלומיניום-אוויר עם אנרגיה רבה ביחס לשוק, לא מצריכה הטענה ומיועדת למגוון אפליקציות, לרבות שימוש עתידי בתחום האינטרנט של הדברים.

עוד היא ציינה את זכייתה של MercuRemoval במקום הראשון בגמר תחרות הסטארט-אפים CleanTech Open TLV. החברה תייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית Cleantech Open – Global Ideas, שתתקיים בסוף החודש בארצות הברית. MercuRemoval פיתחה טכנולוגיה להרחקת כספית שנפלטת בגזים בתהליכים תעשייתיים. חברה נוספת שעלתה לגמר בתחרות זו וסיימה במקום השני בקטגוריית החברות שגייסו 1-5 מיליון דולר היא PLW 3, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת אורגנית לביו-פלסטיק מתכלה.

באחרונה ביקרו במאורת הנמר אופיר גרינר, מנהל פעילות PB digital בקונסיסט, ותומר דרורי, מנהל חטיבת הפיתוח והאינטגרציה של הקבוצה.

השניים אמרו לי כי קונסיסט מסכמת בימים אלה עוד שנה מוצלחת – עם גידול בהיקף הלקוחות, בהיקף פרויקטי הפיתוח ובהון האנושי. לדבריהם, החברה "ממשיכה להיות גורם מוביל ומשפיע בענף הטכנולוגיה ושירותי ה-IT בישראל – כמפתחת, משווקת ומיישמת של מערכות תוכנה בארגונים גדולים בתחומי הפינטק, התחבורה, המסחר והשירותים. בשנים האחרונות בלטו חלק מהפרויקטים שביצעה עבור לקוחות בולטים, כמו פרויקטי התחבורה השיתופית אוטותל ו-Car2Go, תל אופן, מיזמים חדשניים כמו Easy2Give ולוקר אמבין, ועוד".

פעילות ה-PB Digital של קונסיסט מספקת פתרון CCM כולל ומקיף לניהול תקשורת רב ערוצית של ארגונים עם לקוחותיהם. לדבריו, "הייחודיות של קונסיסט טמונה ביכולת שלה לשמש שותף אמיתי של הארגון ולא רק ספק, כזה שאפשר לסמוך עליו ולבנות עמו אמון הדדי, שמתבסס על ערכי החברה מזה כ-45 שנים – מקצוענות, אחריות, מסירות, הגינות וידידותיות. כמי שמנהל פעילות מול מאות לקוחות בארץ ובעולם, החל מב.מ.וו. (BMW) ועד לבנק אוף אמריקה (Bank of America), אני מכיר בחשיבות המערכות שלנו עבור הלקוחות ובמשמעויות הנגזרות מכך. חשוב ללקוח שנהיה זמינים לצרכיו וקשובים ל-'כאביו'".

לא בכדי, PB Digital הפך לאחד ממוצרי הדגל של קונסיסט. "אנחנו ערים לכך שקיימים בשוק לא מעט פתרונות בתחום ה-CCM, שמאפשרים להפיק טפסים ומסמכים ללקוחות הארגון. PB Digital לקח את זה צעד אחד קדימה. נוסף על האפשרות להפיק קובץ או מסמך מתוך תבנית ייעודית, המשתמש יכול למלא טפסים בקלות ומכל מקום, להוסיף מידע, לצרף תמונות ומסמכים, ולהיות בטוח שכל המידע הזה חוזר חזרה למערכות המידע התפעוליות, ואף למערכות הארכיב וניהול המסמכים שבארגון", ציין גרינר. "כיום, ביחד עם מחלקת הפיתוח והאינטגרציה, אנחנו כבר עובדים על הפיתוחים העתידיים של המוצר, בהם יכולות Omni-Channel, התממשקות למערכות כגון ערוצי פייסבוק (Facebook), אי-מיילים, צ'אטים וצ'טבוטים, וידיאו צ'ט, פורטלים ארגוניים ועוד".

דרורי החל לעבוד בקונסיסט לפני כשנתיים, כמנהל פרויקט אוטותל, ומביא עמו ניסיון מחברות כמו HP ומטריקס. הוא מספר על אתגר הפיתוח בחברה: "קונסיסט היא שילוב של חברה ותיקה ויציבה מאוד בשוק עם יכולות חדשניות וביצוע פרויקטים בחזית הטכנולוגיה. אנחנו מפתחים לתאגידי ענק ובאותה מסירות גם ליזם בודד – אפליקציות, שילובי חומרה-תוכנה ומערכות מידע מסורתיות יותר. יש לנו צוותי פיתוח מיומנים ומסורים וידע רחב במגוון טכנולוגיות. כמו כן, קונסיסט מספקת ללקוחותיה אחריות כוללת מקצה לקצה ויחס אישי בכל פרויקט".

הלה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב לפיתוח, הגיעה באחרונה לבקר במאורת הנמר.

אורן מעידה על עצמה שהיא City Maker, אורבניסטית בנשמתה, aחיה ונושמת את העיר תל אביב-יפו בעשור האחרון. היא הקימה את עיר עולם, חברה עירונית למיצוב העיר על המדף הבינלאומי.

קרן תל אביב לפיתוח, שמציינת בימים אלה 40 שנות פעילות, שמה לעצמה למטרה להוביל שינוי חברתי ולשפר את חיי התושבים באמצעות פילנתרופיה אורבנית. הקרן מקדמת פרויקטים בהתאם לתכנית העירונית ולצרכים המתפתחים של תל אביב-יפו, על ידי גיוס תרומות וקשר עם העירייה.

אורן סיפרה לי שבתפקידה הקודם, כמנכ"לית עיר עולם, "מינפתי את תל אביב כשער לכלכלה הישראלית ופיתחתי את סצנת הסטארט-אפים וההיי-טק המתרחשת בה כמנוע צמיחה כלכלי. הבאתי את העיר ב-2014 לזכייה בפרס היוקרתי Smart City Awards והובלתי את בשורת החדשנות של העיר ברחבי העולם. כיום אני משקיעה את זמני בתוך תל אביב-יפו בעיקר בטיפוח הדור הבא ובשינוי בר קיימא לפיתוח המשאבים העירוניים".

"המנבטה של ההיי-טק הישראלי"

לדבריה, פרויקט חמד"ע, שקרן תל אביב לפיתוח תומכת בו, הוא "המנבטה של ההיי-טק הישראלי, המצוינות והפיתוח של הצעירים. אלה מתנקזים לשם". אורן ציינה כי "ב-10 השנים האחרונות צמחה חמד"ע מ-300 תלמידים ליותר מ-2,000, ואנחנו רוצים להמשיך לתמוך ולעודד את התכנית בדרכים נוספות". היא אמרה כי "אני פונה לבכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית וקוראת להם להכיר בחשיבות טיפוח הדור הבא. אחת התכניות שחשוב לחשוף נקראת אמץ כיתה, שבמסגרתה חברה טכנולוגית לוקחת תחת חסותה כיתה ותומכת בפעילות. ההיכרות עם השטח והמוטיבציה שזה מכניס בתלמידים – אין להם מחיר".

אורן, יזמת בכל רמ"ח איבריה, מוזמנת תכופות להנחות פאנלים בכנסים בעולם בנושאי הערים החכמות ומיתוג הערים. על פי ראייתה, בעולם שבו בכל שנה גדל אחוז החיים בסביבה אורבנית, הכרחי ליצור סביבה איכותית שתענה על צרכי כל התושבים, תוך שמירה על אופייה של העיר.