בא לבקר במאורת הנמר: דב נרדימון

את החודש שעבר סיימתי בפגישה במאורה שלי עם דב נרדימון – מהנדס תעשייה וניהול ואיש תעשייה ותיק, שכיהן כמנכ"ל וכיו"ר של חברות רבות – פרטיות וציבוריות.

במהלך הפגישה העלינו זיכרונות מראשית תחילת יישום מערכות המחשוב בתעשייה. נרדימון סיפר לי על ימיו כמנהל ייצור ותפעול בשנות ה-70, עת ניהל את קווי הייצור של חטיבת ציוד הקשר הצבאית של תדיראן. ביחידה שבהנהלתו יושם בפעם הראשונה פיילוט של מערכת המידע הממוחשבת הראשונה בתדיראן, שהתבססה על Taxi processing: מדי ערב הועברו הנתונים הגולמיים ממיקום מערכת המידע בחולון למטה החברה בתל אביב ולמחרת בבוקר מונית הייתה מחזירה את החומר המעובד לבדיקה נוספת של דו"ח שגויים. רק אחרי 48 שעות עמד לרשותו של נרדימון דו"ח שהיה נכון ליומיים קודם.

נרדימון סיפר לי שהוא השלים את מעגל המעורבות הפעילה שלו בתחומי מערכות המידע כסמנכ"ל בהנהלה העולמית של נס טכנולוגיות – תפקיד שבמסגרתו עמד בראש פעילות שירותי מיקור-החוץ של החברה בהודו. 70 חברות אמריקניות ואירופיות הסתייעו ב-3,000 מהנדסי התוכנה שהיו אז לנס בהודו בפיתוח מוצריהן. הפיתוח התבצע בחמישה אתרים, שהגדול שבהם בבנגלור, תוך קיום קשר יום יומי עם לקוחות החברה בארצות הברית ובאירופה, תוך שימוש בכל אמצעי התקשורת והאינטרנט שעמדו לרשותה בעשור הראשון של המאה הנוכחית.

השיחה הזו היא עוד עדות למהפכה שעברה התקשורת ועברו מערכות המידע והמחשוב ב-40 השנים האחרונות.

כיום מנחיל נרדימון את ניסיונו לסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי רופין, שם הוא מרכז את פרויקטי הגמר ומנחה כמה מהם. כ-90 מהנדסים צעירים, שחלקם הגדול מצויים בהתמחות במערכות מידע, מסיימים את לימודיהם בבית הספר להנדסה שבמקום.

באה לבקר במאורת הנמר: עדי מור-בירן, HPE

לא מזמן הגיעה לבקר במאורת הנמר עדי מור-בירן, מנהלת פריסייל בחטיבת ה-EG של HPE ישראל.

המוטיב העיקרי שהיה שזור בשיחה המעניינת שקיימתי איתה היה "שינוי".

נזכרנו בימים עברו – מור-בירן ואנוכי עובדים יחד שנים רבות – ודיברנו על מה שקורה כיום ועל כמה הכול השתנה: שינויים טכנולוגיים, ארגוניים ובחיינו הפרטיים.

היה זה הרקליטוס שאמר ש-"אין אדם שדורך באותו נהר פעמיים, כי זה לא אותו נהר וזה לא אותו אדם". הכול משתנה, כל הזמן.

אנחנו חיים בתקופה מרתקת שבה מתרחשים שינויים טקטוניים ש-"הופכים" את העולם שלנו: פלטפורמות ענן, כמויות המידע (Big Data), מכשירים ניידים, מדיה חברתית, אינטרנט של הדברים, סייבר… השינויים הטכנולוגיים משנים הרגלים, ציפיות ואת הקצב.

שוחחנו על השינויים הארגוניים שאנחנו עדים להם: על הפיכתו של תפקיד המנמ"ר מכזה שעיקרו לספק שירותים לארגון, תוך דגש על חסכון ויציבות, לשותף עסקי מלא, שיושב בהרבה מקרים בדירקטוריון ושותף לדיונים האסטרטגיים.

דיברנו בנוסף על כך שגם בארגונים שמספקים טכנולוגיות ושירותים ללקוחות חלות תמורות משמעותיות. מור-בירן שיתפה אותי בחוויה האישית שלה, מאחר שגם ב-HPE, בה היא עובדת, הוכרזו באחרונה שינויים ארגוניים משמעותיים, במטרה להיות גמישים וממוקדים יותר, ולהתאים את החברה לעולם המשתנה.

התפלפלנו על האופן שבו מנהלים את השינוי המסיבי הזה – על רשתות תקשורת ארגוניות רב ממדיות ועל התפקיד המשמעותי של סוכני שינוי בארגון, שמצעידים קדימה את אימוץ המודלים החדשים.

הרבה תמורות – אבל יש גם עוגנים שלא משתנים

מור-בירן הזכירה לי שהפעם האחרונה שבה היא ביקרה במאורת הנמר הייתה לפני כשבע שנים – כמעט נצח במונחים של עידן טכנולוגי.

היא אמרה ש-"מדהים לגלות שעל אף שמים רבים זרמו בנהר התעשייה שלנו (נזכרתי שבפעם האחרונה שנפגשנו שוחחנו בהתלהבות על פתרונות ניווט בעולם המובייל, שבימינו הם כבר מזמן מובנים מאליהם), ישנם עוגנים שלא משתנים: משרדי אנשים ומחשבים עדיין מלאים באנשים חיוביים, מאורת הנמר עדיין מלאה בנמרים מכל הסוגים ובכל הגדלים, והטכנולוגיה עדיין מהווה הדלק של החדשנות העסקית בישראל. וטוב שכך.

בא לבקר במאורת הנמר: אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד

כשנמר פגש אריה: באחרונה הגיע למאורת הנמר ידידי אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד מקבוצת יוניטסק.

אני מכיר את גליקמן שנים רבות כאחד המנהלים הוותיקים והמנוסים בתעשיית ה-IT, במהלכן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות IT מהגדולות בשוק. בין היתר, הוא שימש כמנכ"ל Liam מקבוצת One1 וכסמנכ"ל המכירות של One1.

לפני שנה, באוגוסט 2015, הצטרף גליקמן לקבוצת יוניטסק והקים במסגרתה את יוניקלאוד, שנבחרה לייצג בישראל את Okta, שפועלת בתחומי ניהול הזהויות וניהול אימות המשתמשים.

"מהפכת הענן שינתה למעשה את האופן שבו ארגונים מתנהלים", הוא אמר לי בפגישה. "ארגונים מחזיקים אפליקציות ארגוניות רבות – כולל מערכות רגישות כמו CRM ואפילו ERP – בסביבת ענן או בסביבה היברידית, וכך עובדים מתחברים לאפליקציות מנקודות גישה שונות בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות המחשב או הנייד. מציאות זו יוצרת מצב בו עובד צריך להקליד כמה סיסמאות גישה או להזדהות בדרך אחרת מול המערכת, מה שגורם סרבול ובזבוז זמן עבודה יקר ויוצר פרצה קלה לגורמים עוינים לחדור למערכות אלה. תפיסה זו פשטה את הרגל ואינה רלוונטית עוד. במקום שהענן יקל ויפשט את התהליך, הוא הופך לגורם מסרבל ומעיק גם לעובדים וגם למנהלי היישומים בארגון".

במוקד: חוויית המשתמש

Okta מחוללת שינוי בעולם הענן, סיפר לי גליקמן. היא מאפשרת לעובדים לשמור על המידע הרגיש באמצעות זיהוי ואימות המשתמשים במעגלי הפעילות השונים – החל מעובדים ועד ללקוחות, ספקים וכו'… – ולהתחבר מנקודה גישה אחת בלבד (SSO) באמצעות סיסמה אחידה תוך יצירת אמצעי אימות גבוהים יותר לאפליקציות הקריטיות בארגון. ב-Okta מדגישים את חוויית המשתמש, במטרה לאפשר סביבת עבודה קלה ונוחה.

במקביל, היא מספקת למנהלי IT ויישומים יכולות נוספות, כמו הקצאה מהירה של אפשרויות גישה (Provisioning) או מחיקת מידע מהנייד ומניעת גישה במקרה של עזיבת עובד. גליקמן יודע לספר כי מדובר באחת החברות הצומחות בארצות הברית והיא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים. יש לה פעילות גלובלית ענפה עם יישומים בארגונים שרבים מהם נמנים על רשימת פורצ'ן 500 (Fortune 500). גרטנר (Gartner) מדרגת אותה בריבוע הקסם כמובילת שוק בתחומי ניהול הזהויות והגישה כשירות, כאשר מיקרוסופט (Microsoft) ניצבת בפער ניכר מאחוריה.

גליקמן אמר ש-Okta פועלת בישראל זמן קצר, אך תוך חודשים ספורים החלה לעבוד עם חברות כמו נטפים, Zerto וקליקסופטוור (Qlik Software). "אנחנו מרחיבים את הפעילות ובונים רשת משווקים של חברות בעלות ידע וניסיון", אמר.

לדבריו, "הפעילות שלנו במסגרת יוניטסק מהווה יתרון חשוב נוסף, כחברה ותיקה ובעלת ניסיון בתחום ה-IT. עברנו תהליך קליטה מוצלח בקבוצה ואנחנו נהנים מהגב החזק שלה ומהחיבור שהיא מאפשרת לארגונים שונים בשוק. זה יתרון גדול ואין ספק שהעתיד נראה מבטיח".

לסיכום אמר גליקמן כי "מצפות לנו הכרזות וחדשות משמעותיות גדולות בקרוב".

בא לבקר במאורת הנמר: דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק

באחרונה אירחתי במאורת הנמר את דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק.

רוס הוא מנכ"ל מנוסה מאוד בעולם ה-IT, ובפרט בעולם אבטחת המידע. יש לו ניסיון של יותר מ-25 שנים בתעשיית ההיי-טק, שבהן הוביל אקזיטים מרשימים, חברות צומחות והנפקות מוצלחות.

הוא הצטרף לפרומיסק לפני כארבע שנים, כדי למנף את ניסיונו וקשריו לטובת החברה, וכיום היא מסוקרת על ידי גרטנר (Gartner) כאחת מ-15 המובילות בתחום ה-EDR (ר"ת Endpoint Detect & Remediate) ובין היחידות עם טכנולוגיה שהיא Agentless, כלומר – ללא צורך בהתקנה בתחנות הקצה. רוס סיפר לי כי יש לפרומיסק מאות לקוחות ב-30 מדינות בעולם בעולם וכי רוב הארגונים הגדולים במגזרים הפיננסי והעסקי בישראל הם לקוחות החברה – בנקים, חברות ביטוח, חברות האשראי, בתי השקעות, חברות פרמצבטיקה, מזון, ביטחון ועוד.

במסגרת תפקידו כמנכ"ל פרומיסק נפגש רוס בארץ ובעולם עם מנהלי אבטחת מידע של ארגונים גלובליים. לראייתו, זהו כיום תפקיד קשה מאוד, משום שכמות האיומים עולה בקצב אקספוננציאלי בעוד שכוח האדם והטכנולוגיה העומדים לרשות מנהל אבטחת המידע לא מדביקים את הקצב. "הטכנולוגיה של פרומיסק מאפשרת יישום מהיר כדי לקבל תמונת מצב אמיתית על מצב התאימות של הארגון למדיניות האבטחה שהגדיר לעצמו ויכולת תיקון מאוד יעילה", אמר. "באמצעות הפתרון ניתן לטפל בהרבה יותר אירועים ולתקן חריגות תאימות, תוך שמירה על מסגרת כוח האדם שעומדת לרשות מנהל אבטחת המידע".

לדבריו, "ניתן לראות אצל לקוחות החברה אתגר משמעותי הן במניעה ואיתור בעיות אבטחת מידע והן בתגובה מהירה לצורך הכלה ותיקון הנזקים במהירות האפשרית. הפתרון שלנו הוא חלק משמעותי מהכלים העומדים לרשות צוותי תגובת סייבר. ניתן באמצעותו לאתר במהירות מחשבים שנפגעו מהתקיפה, לכבות אותם (העברה ל-Sleep mode) ואז לנתקם מהרשת ולטפל בהם".

"אתגר לא פחות חשוב ללקוחות הוא הטיפול וההגנה על עובדים ניידים, שמסתובבים שעות רבות וימים רבים מחוץ למשרד עם מחשב נייד", ציין רוס. "לצורך זה יצרנו גרסה מיוחדת של רכיב הסריקה הארגוני שלנו (Sentry) במתכונת Agent, להתקנה על לפטופים שנמצאים מחוץ לארגון. מדיניות הסריקה שלהם מוגדרת בפתרון הענן של פרומיסק והם נסרקים באופן שוטף כשהם מחוץ לארגון. בכל חיבור שלהם לרשת האינטרנט מעודכנות תוצאות בדיקות התאימות הן לפתרון הענן של פרומיסק והן לפתרון הארגוני. הפתרון מאפשר שליטה גם בתחנות ניידות שאינן מחוברות לארגון באופן שוטף ומניעה של הדבקת הארגון ממחשבים אלה מבעוד מועד. פרומיסק שחררה את הגרסה החדשה בענן ממש באחרונה".

בא לבקר במאורת הנמר: שלומי אבירם, Headsapp

באחרונה ביקר במאורת הנמר שלומי אבירם, המנכ"ל ואחד המייסדים של Headsapp Technologies.

את אבירם הכרתי דרך אחותו התאומה, חי-לי, ובעלה, מוטי – גם הם יזמים, שהקימו את Starling. מסתבר שיזמות היא עניין שנשאר במשפחה.

אבירם סיפר לי מדוע הקים את החברה לפני כשנה, יחד עם ליאור פרוימוביץ' וניב גרוס. הכוונה שלהם היא להחזיר את השליטה והשקיפות בתהליכים שקורים באפליקציות לידי המפתחים והבעלים שלהן.

הוא סיפר לי על המספר הרב של רכיבי קוד שעל מפתח אפליקציות לשים בתוך האפליקציה שלו בתהליך הפיתוח; עד כמה זה משפיע על ביצועי האפליקציה; מה המורכבות בהחלפת קוד לאחר שהאפליקציה עלתה לאוויר; ועל כך שאין למפתחים דרך לדעת מראש מהי היכולת שלהם לייצר הכנסה מרכיבי קוד אלה ועם מי מהספקים השונים כדאי להם לעבוד.

"HeadsApp היא לא רשת פרסום", אמר. "אנחנו מספקים את הפתרון הטכנולוגי שמאפשר, דרך קוד פשוט, לפנות לרשתות פרסום רבות במקביל ובצורה קלה, להבין את ההצעות שלהן, להבין מהי התוצאה שתתקבל ולבחור בלחיצת עכבר. כיוון שאין לנו אינטרס, כפי שיש לרשתות פרסום, לדחוף לכיוונים שלהן – השירות שלנו לא מוטה".

עוד הוא סיפר לי שהטכנולוגיה של Headsapp מצויה בתהליך אישור פטנט בארצות הברית, כיוון שהחברה פיתחה דרך בה, ללא שינוי בקוד המוטמע בצד הלקוח, ניתן לבצע שינויים והוספה של ספקים אל אותו קוד. המטרה בכך היא להרחיב את השירות וההיצע הקיימים במוצר ללא צורך בעבודה מיותרת של הלקוח עצמו.

"יש לנו SDK קל ונוח להטמעה עם מגוון הפרסומות הרלוונטי לאותו היום, שמתעדכן לפי הצורך", ציין אבירם. "אנחנו מאפשרים מבחן A/B על מנת למקסם את הקמפיין. אין צורך לבזבז זמן בכל פעם שמחליפים רשת פרסום. כמו כן, אנחנו פועלים ברקע על מנת ללמד את המערכת איך למקסם את התוצאות מבין הספקים השונים. המערכת מכילה כלים אנליטיים עמוקים המאפשרים להבין מראש כיצד לתכנן את המוניטיזציה, איזה סוג תוכן מתאים לסוג האפליקציה, איך תוצאות הספקים נראות בממשק אחוד ומה יש לעשות על מנת שיעבדו יותר טוב".

לדבריו, "המציאות היא שבעלי שטח הפרסום מחפשים פתרון טכנולוגי הוליסטי שיעזור להם לנהל ולשפר את ההכנסות שלהם באופן מתמיד, ללא תלות בספק אחד או אחר. זהו הפתרון ש-Headsapp מביאה לשוק".

בימים אלה מצויה HeadsApp בתהליך של גיוס נוסף, המיועד להרחיב את היצע המוצר ואנחנו, באנשים ומחשבים, בוחנים אפשרויות שונות לשיתוף פעולה.

אבירם, טבח מקצועי בעברו, הביא לי איתו צנצנת חטיפי נמרים שהכין וקיבל את תפילת הנמר חקוקה על מחזיק מפתחות עם ברכה לרכב הבא שלו.

בא לבקר במאורת הנמר: שרון נימירובסקי, White Hat

אחד האורחים שהגיע בימים האחרונים למאורת הנמר היה שרון נימירובסקי, הבעלים והמנכ"ל של חברת מודיעין הסייבר White Hat.

נימירובסקי עוסק ביומיום שלו בזירת האיומים המתרחבת שבדארק נט. המסר שלו לארגונים, וגם לצרכנים, הוא חד וחלק: אל תבטחו באף אחד. לדבריו, קצב הטכנולוגיה לא מדביק ולא ידביק לעולם את קצב התפתחות האיומים, שככל שקל יותר לממש אותם, כך קשה יותר לאתר ולנטרל אותם. "כל אחד יכול להיות האקר כיום, צריך רק לרצות ואז לעשות גוגל (Google)", כך אמר לי.

בסופו של דבר, ציין נימירובסקי, איסוף שוטף של מודיעין על איומים מתפתחים בסייבר והיערכות פרו-אקטיבית לקראתה על מנת להגן על נכסי הארגון מסתמנים ככלים היעילים ביותר באופן יחסי להתמודדות זו.

נימירובסקי הקים את White Hat ב-2012 ומעסיק בחברה עשרות האקרים – חלקם הגדול מאייש תפקידי מודיעין בגופים גדולים במשק, במגזרים הפיננסי, הציבורי והממשלתי. בדירקטוריון של החברה יושבים בכירים לשעבר במערכת הביטחון, עתירי ניסיון וידע בכל הנוגע לזירת הסייבר והפתרונות הקיימים והנדרשים.

הוא מעיד על עצמו כהאקר חובב כבר מגיל 14. לאחר שירות צבאי ביחידה סודית ולימודי תארים ראשון ושני במדעי המחשב ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, השתלב נימירובסקי בתעשיית ההיי-טק ועסק במגוון תפקידים, האחרונים שבהם כיועץ סייבר באבנט וקודם לכן כמנהל הטכנולוגי הראשי של בית החולים אסף הרופא.

לשאלתי מה הייחוד של White Hat לעומת המגוון הרב של החברות שעוסקות בתחום הסייבר בישראל, הוא הדגיש שפועלות בארץ שלוש חברות מודיעין סייבר בלבד, והייחודיות של White Hat היא בכך שהיא היחידה שמעסיקה האקרים ("עכבישי רשת") מומחים, יוצאי יחידות טכנולוגיות ו-HLS, הפועלים באופן פרו-אקטיבי, ממוקד משימה. המטרה שלהם היא לתת מענה לאיומי סייבר קיימים ועתידיים, באמצעות נוכחות 24X7 ברשת וחיפוש אקטיבי אחר האיומים. White Hat מאבטחת את הרשת של הארגון על ידי תקיפתה וזיהוי פרצות ואיומים, תוך שימוש במרחבים הווירטואלי והפיזי כאחד.

ההבדל בין האקרים לבנים לשחורים

נימירובסקי הדגיש ש-"האקרים לבנים" פועלים כמו האקרים שחורים זדוניים, אך בהרשאת הלקוח בלבד וללא כל פגיעה במערכות הארגון או ניצול המידע הנחשף בפניהם לרעה.

עוד הוא אמר כי White Hat מספקת בסיום עבודתה דו"ח מקיף הממפה את הפרצות בארגון, ושעל בסיסו הוא יוכל לשפר את אבטחת הרשת ולמנוע התקפות עתידיות. "לא מדובר רק בבדיקת חדירה", הדגיש, "כי אנחנו פורצים למערכות בפועל ומגישים ללקוח את המידע הקריטי ביותר שלו, שהשגנו באמצעות שימוש בכלי הפריצה העומדים לרשותנו. זאת, כמובן, לאחר שהוא נותן לנו אישור לעשות את מה שצריך כדי לבדוק את הגנות הארגון".

"כשמציגים למנהל אבטחת המידע או למנכ"ל מידע שאמור להיות חסוי ביותר, ולטענתו גם מוגן היטב, אין אחד שלא ירצה בו במקום לשמוע כיצד זה קרה ויותר חשוב – כיצד מונעים את הפריצה הבאה מצד גורם זר ועוין", הוסיף.

"בשלב הבא מזמנת הנהלת הארגון ספקי פתרונות לאבטחת סייבר וביחד אנחנו בוחנים מה יהיה הפתרון המיטבי להגנת מערכות המידע הארגוניות. כיום יש צורך, יותר מאי פעם, בפתרונות מקיפים, רב מערכתיים, שיכולים לתקשר עם פתרונות שכבר מותקנים בארגון ולבסס את שכבת ההגנה שלו, כאשר ברקע פועל כל העת שירות המודיעין שאנחנו מספקים", אמר נימירובסקי.

בשולי הפגישה שלנו, שיתף אותי האורח בכמה אנקדוטות על שיטות המודיעין המקוריות, אפילו במרחב הפיזי, שאנשיו נוקטים בהן כדי להגיע למידע חסוי השמור במערכות המידע. הוא הסביר שלא רק ארגונים חשופים לסכנות הסייבר, אלא גם אנשים פרטיים, שחסרים את הכלים להתמודד.

לדבריו, White Hat מספקת שירות המיועד לאנשים מפורסמים ובעלי ממון – שומר ראש אישי למרחב הסייבר שלהם. "האנשים הללו חשופים כיום יותר מכולנו לאיומי פרוטקשן ולהפצת תכנים רגישים עליהם ברשת", אמר נימירובסקי. "אנחנו מנטרים את המרחב הסייברי שלהם בכל המכשירים שלהם ושל בני משפחתם, ומוודאים ששום דבר לא ייכנס או ייצא לפני שהוסר החשש לגבי אמינות המקור".

לשאר המשתמשים, ממליץ נימירובסקי לא לבטוח במיילים שמגיעים מחברים עם מסמכים שנראים לכאורה תמימים. "אם אתם לא מצפים למייל הזה, קחו בחשבון שהאקר מנסה להתחבר אליכם", אמר. בכל מצב, הוא ממליץ לגבות מידע חשוב בכונן נפרד ולא להשאירו לעולם על המחשב.

ללא ספק, זה היה אחד הביקורים היותר מדאיגים במאורה.

באו לבקר במאורת הנמר: מרטין פיגרמן ורומן מיטשל

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר מרטין פיגרמן, מנהל השותפים וערוצי ההפצה של NetSuite באזור EMEA. זהו ביקורו הראשון של פיגרמן בישראל מזה שש שנים, אך יש להניח שביקוריו כאן יהפכו לתכופים יותר בעקבות הסכם ההפצה עליו חתמה NetSuite עם קבוצת One1, שבולטת בתחום ה-ERP בשוק המחשוב המקומי. בפגישה השתתף גם רומן מיטשל, שעומד בראש חטיבה בקבוצת One1 ומי שמנהל בה את פעילות NetSuite.

NetSuite האמריקנית מספקת פתרונות ERP בענן. פיגרמן סיפר לי שהיא נוסדה כחברת ענן כבר ב-1998 וכיום יש לה יותר מ-30 אלף לקוחות ארגוניים ביותר מ-200 מדינות. פיגרמן עובד במטה EMEA של החברה בבריטניה ומתגורר בלונדון.

הפתעתי אותו כשהפגנתי את היכרותי עם חלקיה ופרבריה של בירת הממלכה המאוחדת. לאחר מכן הענקתי לו שי מיוחד, עליו חקוקה תפילת הנמר – באנגלית, כמובן.

פיגרמן סיפר לי על פעילות NetSuite ברחבי העולם והוסיף שעדיין יש לה הרבה לאן לצמוח. בישראל היא מתכוונת להצליח בכך בעזרת הניסיון הרב של One1 בעולמות ה-ERP וההיכרות העמוקה שלה עם השוק המקומי ועם צרכי הלקוחות בישראל. פיגרמן הדגיש את המחויבות הגבוהה של NetSuite כלפי One1 ולקוחותיה כיום ובעתיד. לדבריו, One1 מהווה שותף בכיר של NetSuite בישראל.

"בתוך כשנה השלימה One1 את פיתוח הלוקליזציה הישראלית, שתושק בקרוב, בליווי והנחיה צמודה של המומחים במטה NetSuite בלונדון. One1 גייסה והכשירה אנשים על הפלטפורמה שלנו והיא פועלת במרץ למכירת פרויקטים נוספים בשוק הישראלי", אמר לי האורח.

במבט לעתיד, פיגרמן הוסיף כי "יחד עם One1, בכוונתנו להרחיב את השימוש של לקוחות קיימים בישראל בפלטפורמת NetSuite, עם מודולים מיוחדים לתעשיית ההיי-טק, כגון בילינג, תכנון פיננסי ומסחר אלקטרוני. זאת, לצד מכירה ללקוחות חדשים".

בסיום הפגישה הזמנתי את פיגרמן להצטרף לקהילת ה-IT המקומית, לשוב ולבקר בארצנו היפה, ואף להשתתף ולהוביל את האירועים הבאים של התעשייה. פיגרמן, שהגיע לישראל בשיאו של גל חום, קיבל את ההזמנה בשמחה והוסיף שמזג האוויר בישראל הוא נעים מאוד – אם רק לא היה צריך ללבוש חליפה.

באו לבקר במאורת הנמר: הרצל עוזר וארז קפלן, סייבר 2.0

לפני ימים אחדים הגיעו לבקר במאורת הנמר הרצל עוזר, מייסד סייבר 2.0, וארז קפלן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.

הם סיפרו לי על המערכת שהחברה פיתחה – מערכת הגנה שלדבריהם, פועלת גם לאחר שכל ההגנות לגילוי מוקדם כשלו או נעקפו.

"כידוע", אמרו לי השניים, "מערכות הסייבר הראשונות סיפקו הגנה היקפית לארגון בדמות פיירוול ואנטי וירוס. במקרים כאלה, כאשר וירוס חדש חודר בכל זאת, המידע מועבר לחברות אלה והן משפרות את המוצר, כך שיכלול הגנה גם בפני הווירוס החדש. בשלב הבא, הן מעדכנות את התוכנה אצל הלקוחות".

"הבעיה של מערכות אלה היא שהן לא מציעות הגנה אמתית נגד איומים חדשים", הוסיפו. "המערכת נדרשת להכיר את ההתקפות השונות על מנת להתמודד איתן. היא בנוייה להגיב על מתקפה ולכן, התוקפים תמיד נמצאים צעד אחד קדימה לפני המגנים".

נקודת המוצא: כל הארגונים נגועים

נקודת המוצא כיום היא שכל הארגונים נגועים בווירוס או בזליגת מידע. על רקע זה קמו חברות ששמו להן למטרה להגן על הארגון שכבר הותקף. המכנה המשותף להן הוא שהן לומדות את הארגון ומבצעות ניתוח של התעבורה בתוך הארגון, לצורך גילוי אנומליות וחריגות מהשגרה.

"גם כאן הבעיות רבות", לדברי עוזר וקפלן. "כל פתרון חייב להיות מותאם באופן פרטני לארגון ויש ללמוד אותו – דבר שדורש זמן. לעולם לא ניתן לכסות את כל הפעילות של הארגון, עלות היישום גבוהה ואין הצלחה מוחלטת, ומאידך יש התרעות שווא על פעילות חריגה, שאינה בהכרח עוינת. הדבר העיקרי הוא שאין פתרון לווירוסים לא מוכרים ואין מניעה של ההפצה הזדונית בארגון – אלא רק התרעות מפני חשש כזה".

שאלתי אותם: במה שונה, אם כך, סייבר 2.0? והם השיבו: "הפתרון שלנו מונע זליגת מידע מהארגון, גם מתוך מחשבים שכבר נגועים. הוא מונע בזמן אמת מווירוסים, מרוגלות ומתוכנות זדוניות (מוכרות ושאינן מוכרות), שפגעו כבר בחלק מהמחשבים בארגון, את התפשטותן לשאר המחשבים. כמו כן, הוא מונע ניסיונות השתלטות מרחוק של תוכנות לא מורשות, גם על מחשבים שכבר נגועים".

"כבר בהתקנה הראשונית המערכת מגלה וחוסמת את כל התוכנות הזדוניות, גם הלא ידועות, שמותקנות בארגון, ומאתרת וחוסמת התקנת תוכנות ותוספים לא מורשים במחשבי החברה", אמרו עוזר וקפלן.

הדבר העיקרי הוא, לדבריהם, שהמערכת "לא משביתה את המחשבים הנגועים, אבל גם לא מתריעה בדיעבד. היא פשוט חוסמת את יציאת האלמנטים הזדוניים, ואותם בלבד. זוהי מערכת שנמצאת צעד אחד קדימה לפני התוקפים, והיא מגנה על עצמה מפני תוקפים ומפני הנדסה הפוכה, וממשיכה להגן על הרשת גם אם תקפו או ניטרלו אותה".

"התקנת המערכת בארגון לא יוצרת לו שום סיכון, היא לא מעמיסה או מאטה את הפעילות בו ולא נדרשת להסתמך על מאגרים קיימים של התקפות ידועות", ציינו.

המערכת של סייבר 2.0 כבר רשמה ארבעה פטנטים, זכתה להכרה ולתמיכה של המדען הראשי ובימים אלה נמצאת בפיילוטים בשישה ארגונים גדולים במשק.

בא לבקר במאורת הנמר: רמי שטיינפלד, מייסד STR

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר רמי שטיינפלד, שהקים את STR – חברה שעוסקת בניהול משא ומתן ארגוני.

שטיינפלד, לשעבר חבר הנהלת מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ומערב אירופה, סיפר לי ש-"במהלך 25 שנות עבודתי עסקתי בתחומים שונים ומגוונים בארץ ובחו"ל. הסתובבתי במקומות רבים על פני הגלובוס, פגשתי אנשים ממקומות שונים ומתרבויות שונות, היו לי לקוחות, עובדים ועמיתים מכל העולם וניהלתי מאות תהליכי משא ומתן".

"הניסיון הרב שצברתי לאורך השנים בניהול אנשים, פרויקטים, עסקים ומכירות, בשילוב עם התובנה החזקה שהכול אפשרי, נתנו לי את היכולת והכלים לפתח מתודולוגיית משא ומתן אפקטיבית", אמר.

לדברי שטיינפלד, "ניהול תהליך משא ומתן הוא כמו ריצת מרתון. אין זבנג וגמרנו – זהו מסע ארוך ומתוכנן, שנבנה בחוכמה, באיזון ובתשומת לב, ומביא אותך ליעד בהצלחה!"

"תחילת דרכי המקצועית כאיש פיתוח והמשכה כסמנכ"ל פיתוח בתחום האחסון אפשרו לי להבין לעומק ניהול תהליכי פיתוח, חשיבות עבודת צוות, יצירת Internal Buy in ויכולת בניית תהליכי עבודה פרודוקטיביים", הוסיף.

הוא אמר ש-"השנים הרבות בהן עסקתי בניהול מאות אנשים ופרויקטי תוכנה מורכבים בחברות כגון TTI Telecom ו-ורינט (Verint) נתנו לי את ההזדמנות להתמקצע ב-Delivery ובניהול משברים מול לקוחות קטנים וגדולים, מתרבויות שונות ומתחומי עסקים מגוונים".

"ב-10 השנים האחרונות, כסמנכ"ל וחבר הנהלה במיקרוסופט ישראל ומערב אירופה, הובלתי בהצלחה רבה תהליכי משא ומתן מכירתיים מורכבים ורב שנתיים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, מול, בין היתר, משרד האוצר, משרד הביטחון וחברת החשמל, כמו גם מול גופים כוודפון (Vodafone), פורטוגל טלקום (Portugal Telecom) והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", ציין.

"משא ומתן הוא שפה שצריך ללמוד ולהטמיע"

שטיינפלד מבטיח ללקוחותיו הפוטנציאליים כי "כמומחה למשא ומתן, אלווה ואהיה שותף מלא לתהליך, עם הבנה וניתוח הצרכים, מיפוי העמדות, האינטרסים והכוחות הפועלים, תוך שמירה על ערכי הארגון".

"ההכנה, הצגת חלופות בארגון ומול הלקוח, העבודה השוטפת תוך מתן משוב והמלצות מעשיות הינן המפתח למשא ומתן מוצלח", הוסיף.

לדבריו, "הניסיון הרב מאפשר להביא פרספקטיבה רחבה. היכולת להיות מעורב ובו זמנית להביא נקודות מבט חיצונית לארגון מהוות יתרון משמעותי, שמאפשר לאנשים בארגון לקבל משוב שוטף ולחשוב מחוץ לקופסה כשצריך".

לסיכום אמר שטיינפלד כי "עולם המשא ומתן הוא מורכב ומתוחכם ולכן, מקצוענות וניסיון הם המפתח לתהליך מוצלח ולתוצאות טובות".

בא לבקר במאורת הנמר: לייזי אגסי, מלם מערכות תוכנה

באחרונה ביקר במאורת הנמר נציג הנמר"ה (ר"ת נבחרת מלם ראש הליגה) – לייזי (אליעזר) אגסי, המנהל הנכנס של מלם מערכות תוכנה בקבוצת מלם תים.

בתחילת הפגישה נגענו קצת בהיסטוריה ודיברנו על מכרים משותפים, עוד מהימים בהם אגסי עבד בתדיראן מערכות מידע, ובהמשך, יחד עם שלושה שותפים לדרך, הקים את חברת התוכנה תבונה מילניום, שהתמחתה ביישום ופיתוח מערכות ניהול מידע וידע ונמכרה ב-2012 ל-SQ Link.

אגסי, שנכנס לתפקיד מנהל מלם מערכות לפני מספר חודשים, סיפר על פעילותה של החברה, שהינה זרוע המערכות של מלם תים, בבעלותו של שלמה איזנברג, המשמש גם כיו"ר דירקטוריון פעיל של הקבוצה.

אגף המערכות מונה כיום כ-600 עובדים ושלוש חטיבות עסקיות מרכזיות:

חטיבת הפרויקטים, בניהולו של עופר בן דוד, המתמחה בפתרונות אינטגרציה ופרויקטים במגזר הציבורי, כמו גם ביישום פתרונות מיקרוסופט (Microsoft) בעולמות הענן, ניהול קשרי לקוחות ופורטלים ארגוניים.

חטיבת היישומים, בניהולה של עינת זרמי, המתמחה ביישום פתרונות ERP מבית סאפ (SAP) ומיקרוסופט, פתרונות ניהול תוכן וידע ופתרונות BI.

החטיבה הטכנולוגיות, אותה מנהל יורם לבקוביץ', שמתמחה בפיתוח ובפתרונות בעולם הקוד הפתוח. היא פיתחה ומשווקת פתרון ורטיקלי לסחר חוץ בשם פוקוס, המשמש מאות לקוחות בשוק הישראלי.

המגמות בשוק על פי מלם

ביקשתי לדעת מאגסי מהן המגמות העיקריות שמלם מזהה אצל לקוחותיה.

ראשית, הוא הזכיר את האתגרים של הלקוחות הנדרשים לטרנספורמציה דיגיטלית. "הלקוחות כיום הם אנשים מחוברים דיגיטלית", אמר. "הם מצפים כי בכל ערוץ בו יפנו – פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter), אינסטגרם (Instagram), טלפון או האתר, הארגון ידע לשרת אותו עם אותה רמה של חוויית לקוח. הפתרונות שלנו מסייעים לייצר את התיאום בין כל הערוצים, כדי לספק ללקוח שירות כל ערוצי (OmniChannel)".

הוא דיבר בהמשך על המעבר לענן, שמעסיק כמעט את כל תעשיית ה-IT, וציין כי ארגונים מאמצים בקצב הולך וגובר פתרונות SaaS (תוכנה כשירות). כדוגמה הוא נתן את פתרון הביליניג של מלם – מערכת לניהול תורמים המבוססת על שימוש בפועל ותשלום עבור שירותים. בנוסף, סיפק אגסי מספר תובנות מעניינות לפיהן "לקוחות רבים של מלם שרוצים לשמר את הנכסים שלהם מבקשים מאתנו: 'תעבירו את המערכות שלנו ושימו אותה, ללא פגיעה תפקודית, בענן'. המשמעות היא שזו יכולה להיות כל מערכת ייעודית שפותחה בעבר במגוון טכנולוגיות".

בעולם הפיתוח, שמסורתית הוא אחד מתחומי הליבה של מלם מערכות, הזכיר אגסי את המגמה של פיתוח אפליקציות בשלוש טכנולוגיות מחשוב פתוחות -Cloud Foundry, Docker ו-OpenStack, ארכיטקטורת הענן הפתוחה שמאפשרת ללקוחות שמאמצים כלים ופתרונות בסביבת ענן לא להיות מוגבלים לספק בודד.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)