מה ומי צפויים בכנס הענן של גוגל?

משתתפי הכנס, שייפתח הערב (ד', שעון ישראל) בסן פרנסיסקו, יגיעו לשמוע על החידושים שמציעה החברה בענן, כולל שתי הכרזות מסקרנות במיוחד

הערב (ד', שעון ישראל) ייפתח בסן פרנסיסקו הכנס השנתי של גוגל (Google) למשתמשי תשתיות ושירותי הענן שלה, ושמו 17 Next.

כיאה לחברה שרואה את עמק הסיליקון ככור מחצבתה הרעיוני, הכנס ייערך במרכז הכנסים מוסקוני שבעיר, שבו נערכים גם כנסים של שתי חברות ענק אחרות – אורקל (Oracle) ו-Salesforce. השנה ישתתפו באירוע מספר שיא של כ-10,000 איש. אמנם לא מדובר ב-40 אלף המשתתפים בכנסי אורקל או ב-80 אלף המשתתפים באלה של Salesforce – ששתיהן עדיין לא עברו לבירת הכנסים, לאס וגאס – אבל זהו בהחלט מספר מכובד.

רבבת המקצוענים והמנהלים מקרב לקוחותיה של גוגל בעולם, כמו גם שותפים, מפתחים ומנהלים בכירים, יגיעו לשמוע על החידושים שמציעה החברה בענן ועל רעיונות חדשים בעולמות ה-GCP (ר"ת Google Cloud Platform), ה-Google Maps, ה-G Suite ועוד. עניין רב צפויות לעורר בכנס שתי הכרזות, שניתן יהיה לפרסם אותן רק מחר.

שתי מליאות הפתיחה יארחו חלק מהבכירים ביותר בגוגל ובחברה האם שלה, אלפבית (Alphabet), בהם אריק שמידט, יו"ר אלפבית; סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל; והצמרת של גוגל בתחום הענן, בראשות דיאן גרין, סגנית הנשיא הבכירה לענן של גוגל (בעברה מייסדת VMware); אורס הלצלה, סגן נשיא בכיר לתשתיות; פרבאקר ראגאוון, סגן נשיא ליישומים; ופיי-פיי לי, המדענית הראשית לבינה מלאכותית ולימוד מכונה בענן של גוגל. הבינה המלאכותית ולימוד המכונה הם שני התחומים החמים ביותר בתעשייה.

מישראל יגיעו מנהלי חטיבת הענן של גוגל, בראשותם של ברק רגב, מנהל אזור EMEA, אורי ויינרוט וניר חינסקי. זאדרה, חברה לאחסון בענן מיקנעם, תציג בשדרת הפתרונות. בכנס כולו יינתנו יותר מ-200 הרצאות, במבחר נושאים ובכל הרמו, והוא יסתיים ביום ו' בערב.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.

ספר חדש: "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי"

הספר, אשר הוציאה לשכת העיתונות הממשלתית בעריכתו של מנהלה, ניצן חן, מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה לכל מי שעוסק בתחום התקשורת

לשכת העיתונות הממשלתית הוציאה לאור ספר הדרכה עדכני ומקורי  בשם "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי". הספר מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה כל מי שעוסק בתחום התקשורת.

את הספר ערך ניצן חן, המכהן מאז שנת 2012 כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. בעבר שימש ככתב, עורך ומנהל החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר מועצת הכבלים והלוויין.

"עידן ה-Web 2.0 הביא  עימו שינויים מרחיקי לכת בכל היבט של חיינו", כותב חן בהקדמה לספר. "השינויים האלו מציבים בפני הדובר הממשלתי אתגרים חדשים וגם הזדמנויות, אם יידע לנצלן".

 ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

בהמשך ההקדמה מציע חן לדוברים דימוי מקורי: "תחשבו על עצמכם כחפיץ (גאדג'ט) משוכלל, המחבר את הארגון שלכם לכל אמצעי התקשורת ולעיתים גם ישירות לציבור, ומעביר מידע הלוך ושוב במהירות שיא".

הספר, בן 62 עמודים, מכיל שמונה  פרקים הכתובים בצורה קלילה וזורמת, התואמת את רוח התקופה אליה מכוון הספר. בין הפרקים, יש פרק המגדיר את הקוד האתי של הדובר, "כאשר שם המשחק הוא שקיפות ושיתוף פעולה מלא עם הציבור בכל הערוצים האפשריים".

"חלפו הימים שבהם דובר יכול היה להסתיר מידע. כיום כל בלוגר או מנהל קבוצה בפייסבוק (Facebook) יכול לטרטר דובר יממה שלמה ולקבוע לו סדרי עדיפויות", נאמר בספר.

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

בספר יש גם טיפים מעשיים להתמודדות עם מצבים שונים ואפילו מדריך איך לייצר ספין או לנטרלו. בחלק האחר של הספר, יש התייחסות נרחבת לאמצעי המדיה החדשים: פייסבוק, יוטיוב (YouTube), טוויטר (Twitter), אינסטגרם (Instagram) ועוד, כולל  הנחיות בסיסיות איך לנהוג בהם ואיך להפעילם לטובת הארגון.

בסוף הספר יש כמה ציטוטים מעיתונאים ודוברים ותיקים תחת הכותרת "דברים שגוגל (Google) לא ידע". ברובם חוזר המוטיב – "דבר אמת, עדיף לשתוק מאשר לשקר". עצה זו נכונה מן הסתם לכל מי שעוסק ביחסי ציבור ובכלל בתקשורת עם אנשים.

קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

קרן מרציאנו, פרשנית כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

הספר הושק באירוע שערכה לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים לדוברים ואנשי תקשורת בממשלה בנושא "חדשנות, אקטיביזם בעולם הדוברות". באירוע השתתפו מלבד חן, נורית דאבוש, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלווין וכיום מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית, קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2, ועוד.

"להפוך משבר לפרויקט מעורר השראה"

יואש טרוקמן, אשר הקים קרן על שמו של אביו, שלמה טירן, מספר לאנשים ומחשבים על הפעילות ותרומתו לפרויקט החלל הישראלי, וכיצד תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אביו

השבוע, התקיימה תחרות הניסויים "רמון ספייסלאב" (Spacelab Ramon) של קרן רמון במסגרתה התחרו תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ על האפשרות לבצע ניסוי ישראלי בתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א (NASA).

התחרות נערכה באוניברסיטת בר אילן בנוכחות 700 תלמידות ותלמידי רשת אורט מכל הארץ. הגמר התקיים לזכר שלמה טירן בשיתוף פעולה בין הקרן על שם שלמה טירן הפועלת לעידוד יזמות ויצירתיות של הדור הבא, וקרן רמון לזכרם של אילן ואסף רמון המלווה את התלמידות והתלמידים הלוקחים חלק בתכנית.

הניסויים הוצגו לשיפוט בפני אסטרונאוטים של נאס"א ובפני נציגים של סוכנויות חלל מובילות בעולם. מתוך 10 הצעות לניסויים נבחרו חמישה בלבד, בעלי פוטנציאל להיות ניסויים פורצי-דרך שיסייעו באופן רוחבי לתחנת החלל בפרט ולחקר החלל בכלל.

חמשת הניסויים הזוכים הם ניסוי של אורט אלון בנצרת עלית, במסגרתו יבצעו בחלל ניסוי להפקת כמות גדולה של ויטמינים מהתרבות שמרים על מצע שתן. ההשערה היא שאם הוויטמינים יישמרו בשמרים יתאפשר לספק לאסטרונאוטים מקור בלתי פוסק של ויטמינים בסביבת חלל דלה במשאבים.

נפגשנו עם יואש טרוקמן אשר הקים את הקרן ע"ש שלמה טירן, אביו, על הפעילות ותרומתו לפרוייקט החלל הישראלי.

מהי קרן שלמה טירן?
"אבי, שלמה טירן, היה מחלוצי תחום המחשוב בישראל ומייסד אלעד מערכות. אבא נפטר בתחילת 2015 והיה ברור לנו כמשפחה, שבנוסף להמשך קיום הפעילות העסקית, נשאף להמשיך את דרכו כאדם של נתינה, וכך קמה הקרן על שם שלמה טירן".

מה הקרן עושה?
"הקרן מעודדת חדשנות, יצירתיות ומצוינות ומסייעת לעמותות וארגונים תוך מתן דגש על תחומי החינוך, רפואה, טכנולוגיה,מחשוב, נוער בסיכון ועוד".

מאיפה החיבור לקרן רמון ושבוע החלל?
"האבל על מותו של אבא, שהייתי קשור אליו מאוד, היה קשה מנשוא. בדקתי בגוגל (Google) כיצד ניתן להתמודד עם הכאב. התוצאה הראשונה בחיפוש הייתה, מי אם לא, רונה רמון. צפיתי ברונה מדליקה משואה ביום העצמאות ונושאת דברים – נדהמתי מהיכולת המופלאה שלה להתרומם ולנסוק מעל הכאב ולהפוך משבר לפרויקט אשר מעורר השראה באלפי ילדים. כך נפל הפור – תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אבא".

מה לניסויים לחלל ולמורשת של אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק?
"הניסויים שיישלחו לחלל הם התוצר הסופי של דרך ארוכה אותה עושים התלמידים, וכוללת פיתוח יצירתיות, יוזמה, חיפוש פתרונות לבעיות והתמודדות עם האתגרים שעולים בדרך, תוך כדי עבודת צוות וחשיבה מחוץ לקופסה. אלו גם הערכים המרכזיים שסייעו לאבא להפוך את אלעד מערכות לחברה מובילה אשר מספקת פרנסה ל-1,000 משפחות כיום".

כיצד לדעתכם פעילות זו משפיעה על התלמידים?
"אבא לא למד מדע בתיכון ולא חלם על שליחת ניסויים לחלל. הוא למד להיות מסגר מכני בבית ספר מקצועי. את הבגרות הוא השלים בגיל 24. סיפור חייו עשוי להיות דוגמה אישית לבני הנוער, ושם דגש על כמה חשוב לפתח מיומנויות, להתמיד בעקשנות, להתמודד עם משברים ולהיות חדור מטרה בדרך להגשמת היעדים והחזון".

לקבל כמה טיפים מאריק שמידט

יו"ר גוגל הגיע למסיבה לכ-100 מנהלים בכירים שארגנו Team 8 הישראלית ו-Innovation Endeavors במסגרת כנס RSA ● הנמר היה וראה

הכנס של RSA, אירוע אבטחת המידע הגדול ביותר בעולם, היה מלא באנשים שאפשר ללמוד מהם הרבה. בין המגיעים אליו היו בכירים ביותר בעולמות הטכנולוגיה השונים ובמרכזם, כמובן, אבטחת המידע והסייבר.

אחד מאותם בכירים שהגיעו לסן פרנסיסקו לכבוד האירוע דווקא לא מגיע מתחום האבטחה. הכוונה היא לאריק שמידט, יו"ר אלפבית (Alphabet) והחברה הבת שלה, גוגל (Google). בעבר הוא כיהן כמנכ"ל גוגל, לפני שאחד ממייסדי החברה, לארי פייג', נכנס לתפקיד, ואף ישב בדירקטוריון של אפל (Apple).

במהלך הביקור הוא למעשה הוכיח ש-"מה שקורה בכנס RSA לא נשאר בסן בפרנסיסקו". איך? אתם שואלים. ובכן, זה קרה כשהוא הגיע למסיבה שארגנו Team 8 הישראלית ו-Innovation Endeavors לכ-100 מנהלים בכירים – חלקם משקיעים, נציגי ממשל, לקוחות וחברות סייבר מבטיחות.

במהלך האירוע הוא נפגש עם מארק גזית, מנכ"ל חברת הסייבר המבטיחה ThetaRay ומי ששימש בשני העשורים האחרונים כמנכ"ל של כמה חברות היי-טק, והשניים החליפו טיפים זה עם זה.


בתמונה הו נראה תא"ל (מיל') נדב צפריר (מימין), מייסד שותף ומנכ"ל Team 8, יחד עם אלוף (מיל') עמוס מלכא, בעבר ראש אמ"ן וכיום יו"ר ניוטרון הישראלית, שפתחה באחרונה משרדים בעמק הסיליקון. התמונה צולמה בשדה התעופה של סן  פרנסיסקו, שם הם היו יחד עם שאר הישראלים שמיהרו לחזור ארצה לאחר הכנס.

עמית יורן, נשיא RSA: "על כשרונות באבטחת המידע לפעול כציידים היוצאים לרדוף"

יורן פתח את כנס אבטחת המידע והסייבר העולמי בהפניית אצבע מאשימה לחברות האבטחה, והציע כיצד להיערך אחרת כדי להצליח במניעת המתקפות הזדוניות למיניהן

הכנס השנתי ה-25 של חברת אבטחת המידע RSA נפתח אתמול (ג') בסן פרנסיסקו בהשתתפות שיא של מעל ל-40 אלף מקצועני אבטחה מרחבי העולם.

מה שהתחיל ככנס קטן של עשרות אנשים בראשותם של מייסדי החברה – רון ריווסט, עדי שמיר ולן אלדמן (שפיתחו אלגוריתם לקוד ההצפנה הנושא את שמם ואת שם החברה שהקימו) – הפך לכנס הגלובלי של כל תעשיית אבטחת המידע והסייבר הגדול בעולם, הנערך גם בסינגפור ובאבו-דאבי.

את הכנס פתח בהרצאת המליאה, עמית יורן, שהתמנה לפני כשנה וחצי לנשיאה של RSA, והחליף את ארט קוביילו, שעמד בראשה שנים רבות ופרש ממנה מסיבות בריאותיות. יורן הצטרף ל-RSA בעקבות רכישתה ב-2011 של NetWitness, החברה שייסד, על ידי EMC, שקנתה את RSA לפני כעשור, תמורת 2.1 מיליארד דולר.

הכנס השנתי ה-25 של חברת אבטחת המידע RSA. צילום: פלי הנמר

הכנס השנתי ה-25 של חברת אבטחת המידע RSA. צילום: פלי הנמר

את מליאת הכנס בשנה שעברה, בה כבר כיהן כנשיא החברה, פתח יורן בהפניית אצבע מאשימה לכיוון חברות אבטחת המידע עצמן, שאינן מציעות את הפתרון הנכון למניעת התקפות זדוניות על חברות עסקיות וכך נגנבות זהויות של אנשים בעולם המסחר האלקטרוני ומותקפים ארגונים ממשלתיים על ידי גופים עוינים. השנה הוא המשיך בהתקפתו על הכיוונים הלא נכונים לדעתו בהם צועדת תעשיית אבטחת המידע.

ממכלול דבריו מתקבלת התפיסה הבאה: מודיעין אקטיבי ואנליטיקס יעמדו במרכז המוצרים שיחליפו את חומות האש שעבר זמנן. ואכן RSA הכריזה על פתרון האנליטיקס שלה לשליטה באבטחת המידע. גם גילוי ופעולה אקטיבית יחליפו את המניעה הפסיבית דוגמת אנטי-וירוס, ארגזי-חול לקוד זדוני, חומות אש וגם אלה של הדור החדש – כל אלה לא יספיקו לעצור את התוקפים למיניהם.

עוד טוען יורן שמערכות בינה מלאכותית אינן יכולות לזהות ולעצור את התוקפים, וגם רצון הממשלות להחליש את פרוטוקולי ההצפנה רק יחליש את ההגנה על המסחר האלקטרוני מחד ואת עצירת התוקפים מאידך. הוא הביא כדוגמה את הפתרון שהציגה גוגל (Google) – אלגוריתם בשם AlphaGO שניצח את אלופי העולם במשחק הסיני GO בו (כמעט) אינספור אפשרויות להזיז את אבני המשחק הרבות. יורן טען שהתוכנה מצליחה במערכת סגורה הפועלת בכללי משחק מוגדרים מראש וכל השחקנים מחויבים להם, ואילו בעולם אבטחת המידע אין כללים מוגדרים כלל והשחקנים ה"רעים" אינם מחויבים לשום כלל. להיפך, הם מחפשים כל פרצה יצירתית לשבור את הכללים, כדי לתקוף, לחדור, לגנוב ולהרוס. לכן על כשרונות באבטחת המידע לפעול כציידים היוצאים לרדוף, אקטיבית ובדרכים לא מוכרות וידועות, אחר התוקפים, במקום להתגונן פסיבית, להמתין לתקיפה ולמזער נזקים, לאחר שנערכה.

המשחק הסיני GO - אינספור אפשרויות. צילום: פלי הנמר

המשחק הסיני GO – אינספור אפשרויות. צילום: פלי הנמר

כך לדבריו, הענף סובל מכישלון מתמשך של שנים, והוא מציע למנהלי אבטחת המידע הראשיים, CISO, בארגונים שיהפכו את אנשי האבטחה שלהם לציידים במקום למתגוננים בלבד.

למעשה, יורן הציע למומחי אבטחת המידע שצפו בו – לעצור ולתכנן דרכם מחדש, כדי לבחון את האתגר המרכזי של התעשייה מנקודת מבט שונה. יורן הדגיש שעל הארגונים למקד את ההשקעות הטכנולוגיות בהשלמה ובחיזוק של יכולות צוותי האבטחה שלהם, כדי להפכם ל"ציידים" חכמים, היודעים ל"צוד" את טרפם, ולא להסתפק בהתגוננות פסיבית.

בנוסף הזכיר יורן את הכישלון המתמשך בתעשייה כולה, כולל אחדות מפרצות האבטחה הקשות ביותר שקרו בשנה שעברה, כולל מה שהביא לדבריו את הדיון באתגרי אבטחת המידע, לבתים רבים בעולם, והוא הפריצה לאתר ההיכרויות המפורסם, אשלי מדיסון (Ashley Madison).

יורן ייחס את הכישלון בתפיסה, בגישות מיושנות ובחוסר יישור קו בין הפתרונות הטכנולוגיים לבין הבעיה האנושית שאותה נועדו לפתור. הוא הצהיר שהוא מאמין שלארגונים לעולם לא יהיו די אנשי מקצוע המתמחים באבטחת מידע וסייבר, ופירט את סדרי העדיפויות שיעצימו את צוותי האבטחה הקיימים ויאפשרו להם להגן מפני איומים מתקדמים וחדשים. נושא המחסור באנשי אבטחת מידע ובעיקר כישרונות (talents) הוזכר גם על ידי דוברים אחרים במליאה, כשכריס יאנג, מנכ"ל חטיבת האבטחה של אינטל (Intel), מק'אפי (McAfee), הכריז שבעולם כולו יחסרו לא פחות מ-20 מיליון אנשי אבטחת מידע עד שנת 2020.

בהמשך הרצאתו אמר יורן כי "ארגונים יצטרכו ליצור תרבות שמקדמת את העובד היצירתי והחכם, בעל המחשבה החופשית והסקרן. אם תוכנית האבטחה שלכם מתמקדת בראש ובראשונה בתאימות וציות לתקנים, זו שגיאה. עודדו את החופש לצוד באופן פעיל את היריבים, ועל-ידי כך תמשכו את הצוות הנכון ותטפחו את התרבות הנכונה".

עמית יורן, נשיא RSA. צילום: פלי הנמר

עמית יורן, נשיא RSA. צילום: פלי הנמר

יורן גם קרא לארגונים למקד את ההשקעות שלהם בטכנולוגיות שתומכות ביצירתיות וביכולת פתרון הבעיות של בני האדם, במקום בטכנולוגיות שמיועדות להחליף אותם. "אנחנו זקוקים לכלים שיעניקו לנו נראות מקיפה ופרספקטיבה".

בנוסף ציין יורן כי למגזר הציבורי הבינלאומי יש תפקיד חשוב ביצירת קווי מדיניות שיעזרו במאמצי האבטחה במקום לפגוע בהם. הוא קרא להתאמה טובה יותר בין תוכניות אבטחת סייבר במגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי במונחים של מנהיגות, שקיפות וגיבוש מדיניות. יורן הביע ביקורת חריפה כלפי כל ההצעות המגיעות בעיקר מצד גופים ממשלתיים, להחליש הצפנות וטען כי מדיניות שזו מטרתה – היא בגדר טעות.

יורן סיכם את הרצאת המליאה שלו בטענה שענף האבטחה חייב להתעורר ולחשוב בצורה יצירתית כפי שעשו מייסדי  הענף, מפתחי הקריפטוגרפיה. "התעשייה שלנו נוסדה ונבנתה על-ידי 'פורעי חוק' חלוציים, יצירתיים באופן מרדני, וכמעט אקסנטריים'". הוא אתגר את הקהל בשאלת הסיכום: "אז מה אתם מתכוונים לעשות אחרת השנה"? וזה המוטו שלו ושל הכנס השנה "אתה הינך כפי שאתה מתנהג – You are how you behave".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)