באו לבקר במאורת הנמר: פרנצ'סקו קוארו ודורון קרופמן, APC שניידר אלקטריק

פרנצ'סקו קוארו, מנהל CEE ב-APC מבית שניידר אלקטריק, קפץ באחרונה, במהלך ביקורו בישראל, לביקור קצר במאורת הנמר, יחד עם דורון קרופמן, מנהל פעילות APC בישראל.

קוארו הגיע ארצה במטרה לפגוש לקוחות אסטרטגיים ושותפים עסקיים של החברה, כדי להעמיק עוד יותר את הפעילות העסקית שלה בתחום הדטה סנטר. בשיחתנו, הוא ציין לשבח את ענף ההיי-טק בישראל, את החדשנות הטכנולוגית, את ריבוי ההזדמנויות ואת ההון האנושי שקיים בארץ.

במהלך הביקור במאורה ציין קוארו כי לשניידר אלקטריק יש את היכולת להביא לכך שהדטה סנטר בארגונים השונים יתופעל באופן יעיל, עם צמצום ההוצאות על אנרגיה. לדבריו, "המוטו של החברה הוא להשיג יעילות אנרגטית גבוהה בפחות משאבים בתחום מרכזי המחשוב. את משאבי התקציב המתפנים ניתן להפנות לפיתוח מערכות חדשות עבור הארגון. עם המערכות החכמות של שניידר אלקטריק, גם משאבי הטבע פועלים לטובתנו ואנחנו יודעים לנצל בצורה מיטבית תנאי סביבה לקירור דטה סנטר עם נצילות אנרגטית גבוהה, באמצעות מערכות Free Cooling".

כמו כן, התייחס קוארו לטרנד המתפתח של מחשוב קצה ומודולים מוכנים מראש (Prefabricated Modules), שהולך ותופס תאוצה בעולם בכלל – וגם בישראל. פתרון זה מאפשר ללקוח לתכנן מראש את הדטה סנטר שלו, לבנות אותו במפעל, לבדוק אותו ואחר כך להתקינו במהירות באתר הלקוח. "שימוש בטכנולוגיה זו", אמר האורח, "מוביל להקטנה דרמטית של לוח הזמנים של הפרויקט ושל תקציבו (עד כ-30%) – דבר המאפשר לחברות לחסוך בהוצאות מיותרות".

באה לבקר במאורת הנמר: יעל מיטלמן, מנכ"לית היי סנטר

לפני ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר יעל מיטלמן, שמובילה מאז 2008 את היי סנטר, מאיץ טכנולוגי-עסקי בחיפה, ומקימה בימים אלה את קרן ההשקעות היי סנטר ונצ'רס.

מדובר בתפקיד מאתגר ולא מובן מאליו בעולם ההיי-טק הדינמי, אבל בכך אגע בהמשך.

לפני כן אציין שבטרם כניסתה לתפקיד מנכ”לית היי סנטר, כיהנה מיטלמן כמנכ”לית Trivnet – חברה גלובלית שפיתחה תוכנת תשלומים לתחום הטלקום (Mobile Financial Services), והובילה את החברה במהלך שהפך אותה למובילה בתחומה. ב-2010 נרכשה החברה על ידי ג’מלטו בסכום המוערך ב-40 מיליון דולר. לפני כן היא כיהנה כסמנכ”לית הלקוחות של חילן טק.

בפגישה שוחחנו על ההיי-טק בצפון הארץ בכלל ובחיפה בפרט. מיטלמן שטחה בפניי את הקשיים, החסמים, ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בעיר. עוד היא סיפרה על הפעילות החשובה שהיא מובילה בחיפה, בתחום פיתוח היזמות, ועל מעטפת התמיכה בסטארט-אפים ובהיי-טק שבהיי סנטר. החברה מציעה תשתיות ומימון לחברות ומעודדת הגעתן של חברות לעיר והשתלבותן בקהילה החיפאית המתפתחת.

"לחיפה אוניברסיטאות מעולות ומשאבי אנוש איכותיים וברמה הגבוהה ביותר בעולם. בהינתן קרנות הון מממנות, יכולה להתפתח פה תעשיית סטארט-אפים שתהווה קטר משמעותי להתפתחות ההיי-טק בצפון כולו", אמרה.

קשרים מיוחדים עם עיריית חיפה

מיטלמן פירטה על הקשרים המיוחדים שיש להיי ונצ'רס עם עיריית חיפה והעומד בראשה, יונה יהב, והציגה כיצד רשות מקומית בסדר גודל ענק כמו עיריית חיפה – גוף לא גמיש לכאורה – יכול לתת מענה לצרכי ההיי-טק המשתנים. היא עושה זאת על ידי החברה הכלכלית של חיפה ויהב עצמו, שבוחר לטפל בנושא ברמה האישית.

"ההצלחה של היי סנטר מתבטאת בהקמתן של חברות היי-טק שגייסו ומגייסות בהיקפים גדולים במרוצת השנים ונותנות דחיפה משמעותית להתפתחותן של טכנולוגיות בתחומי הניו-מדיה, האינטרנט של הדברים, הרפואה, החקלאות והערים החכמות", ציינה.

שוחחנו גם על נשים בהיי-טק, נשים מנהלות ומאפיינים של ההתמודדות נשים בעולם העסקים. בהקשר זה שמחתי לשמוע שגם לדעת מיטלמן, חובה עלינו לקדם את הנשים הצעירות והאיכותיות, להתקדם, להגשים ולתרום רבות מיכולותיהן וכישוריהן לתעשיית ההיי-טק הישראלית.

לסיום, דנו בטיפוח משקיעים ובנקודת מבטה של מיטלמן על המשקיעים כשותפים. קבענו לשוב להיפגש ולפעול ביחד לקידום ההיי-טק בצפון בכלל ובחיפה בפרט. חובתנו, כקבוצת אנשים ומחשבים, לסייע ולקדם את ההיי-טק במדינת ישראל כולה, ואני שמח שיש לנו שותפים בצפון.

ספר חדש: "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי"

הספר, אשר הוציאה לשכת העיתונות הממשלתית בעריכתו של מנהלה, ניצן חן, מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה לכל מי שעוסק בתחום התקשורת

לשכת העיתונות הממשלתית הוציאה לאור ספר הדרכה עדכני ומקורי  בשם "הדובר הממשלתי בעידן הדיגיטלי". הספר מיועד לכל הדוברים של משרדי ממשלה, מנהלים ועורכי תוכן במשרדים שבשירות המדינה, ולמעשה כל מי שעוסק בתחום התקשורת.

את הספר ערך ניצן חן, המכהן מאז שנת 2012 כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. בעבר שימש ככתב, עורך ומנהל החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר מועצת הכבלים והלוויין.

"עידן ה-Web 2.0 הביא  עימו שינויים מרחיקי לכת בכל היבט של חיינו", כותב חן בהקדמה לספר. "השינויים האלו מציבים בפני הדובר הממשלתי אתגרים חדשים וגם הזדמנויות, אם יידע לנצלן".

 ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. צילום: פלי הנמר

בהמשך ההקדמה מציע חן לדוברים דימוי מקורי: "תחשבו על עצמכם כחפיץ (גאדג'ט) משוכלל, המחבר את הארגון שלכם לכל אמצעי התקשורת ולעיתים גם ישירות לציבור, ומעביר מידע הלוך ושוב במהירות שיא".

הספר, בן 62 עמודים, מכיל שמונה  פרקים הכתובים בצורה קלילה וזורמת, התואמת את רוח התקופה אליה מכוון הספר. בין הפרקים, יש פרק המגדיר את הקוד האתי של הדובר, "כאשר שם המשחק הוא שקיפות ושיתוף פעולה מלא עם הציבור בכל הערוצים האפשריים".

"חלפו הימים שבהם דובר יכול היה להסתיר מידע. כיום כל בלוגר או מנהל קבוצה בפייסבוק (Facebook) יכול לטרטר דובר יממה שלמה ולקבוע לו סדרי עדיפויות", נאמר בספר.

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

נורית דאבוש, מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית. צילום: פלי הנמר

בספר יש גם טיפים מעשיים להתמודדות עם מצבים שונים ואפילו מדריך איך לייצר ספין או לנטרלו. בחלק האחר של הספר, יש התייחסות נרחבת לאמצעי המדיה החדשים: פייסבוק, יוטיוב (YouTube), טוויטר (Twitter), אינסטגרם (Instagram) ועוד, כולל  הנחיות בסיסיות איך לנהוג בהם ואיך להפעילם לטובת הארגון.

בסוף הספר יש כמה ציטוטים מעיתונאים ודוברים ותיקים תחת הכותרת "דברים שגוגל (Google) לא ידע". ברובם חוזר המוטיב – "דבר אמת, עדיף לשתוק מאשר לשקר". עצה זו נכונה מן הסתם לכל מי שעוסק ביחסי ציבור ובכלל בתקשורת עם אנשים.

קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

קרן מרציאנו, פרשנית כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2. צילום: פלי הנמר

הספר הושק באירוע שערכה לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים לדוברים ואנשי תקשורת בממשלה בנושא "חדשנות, אקטיביזם בעולם הדוברות". באירוע השתתפו מלבד חן, נורית דאבוש, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלווין וכיום מרצה ומנטורית לאסטרטגיה תקשורתית, קרן מרציאנו, פרשנית  כלכלה וכתבת חדשות ערוץ 2, ועוד.

באה לבקר במאורת הנמר: לימור רזניק, טלדור

באה לבקר במאורת הנמר: לימור רזניק, מנהלת השיווק החדשה של טלדור

השבוע באה לבקר במאורת הנמר לימור רזניק, מנהלת השיווק החדשה של טלדור.

רזניק בת ה-36 מתגוררת בראשון לציון. היא סיפרה לי שהיא התחילה את הקריירה שלה בתור מעצבת גרפית בישראכרט. "במהרה התקדמתי לניהול הסטודיו המעצב וכשראו כל הצדדים כי טוב, קידמו אותי שוב והשתלבתי בעולם ההפקות, האירועים והכנסים", ציינה.

לדברי רזניק, "החלטתי לעזוב את ישראכרט כי סקרן אותי להיכנס לעולם משרדי הפרסום. כך, התקבלתי למשרד הפרסום דחף, שם עבדתי עם לקוחות כמו קוקה קולה (Coca Cola), גלובוס גרופ, U Bank ומיטב דש".

"כאשר קיבלתי הצעה ממשרד האסטרטגיה השיווקית Respect, החלטתי לקבל אותה, כי עניין אותי לעבוד לא רק על קמפיינים, אלא גם ללוות חברות במשך שנים במתן ייעוץ שיווקי-פרסומי מעמיק ומקיף יותר. ב-Respectt עבדתי עם לקוחות כמו שטראוס והמותג העולמי שלה, Sabra, שטראוס מים, מגה, רכבת ישראל, אורקל (Oracle), טמבור, V-Sonic ו-NICE", אמרה.

"משם חזרתי לצד הלקוח והשתלבתי בבזק און ליין, כמנהלת תקשורת שיווקית. עסקתי, בין היתר, בכתיבה וביישום של אסטרטגיה שיווקית שנתית, ניהול תקציב, יחסי ציבור, כנסים ואירועים, שיווק דיגיטלי, כתיבה, עיצוב והפקה של חומרים שיווקיים ופרזנטציות מול לקוחות", הוסיפה.

רזניק ציינה ש-"כיום אני שמחה להשתלב בחברת ההיי-טק הגדולה והמבוססת טלדור, כמנהלת השיווק. התחלתי את עבודתי לפני כשבוע וחצי ובתוכנית העבודה שלי רבות ונצורות. אני מתכוונת להדגיש את החוזקות של טלדור, כחברה ותיקה וגדולה בענף, ויחד עם זאת כחדשנית וצעירה. ביכולותה להרים פרויקטי ענק חוצי חברה, מסובכים ומורכבים, ויחד עם זאת לרכוש חברת סטארט-אפ עם פתרונות מהמתקדמים בשוק. עם פתרונות מקצה לקצה, אנחנו One stop shop עבור הלקוחות שלנו".

"להפוך משבר לפרויקט מעורר השראה"

יואש טרוקמן, אשר הקים קרן על שמו של אביו, שלמה טירן, מספר לאנשים ומחשבים על הפעילות ותרומתו לפרויקט החלל הישראלי, וכיצד תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אביו

השבוע, התקיימה תחרות הניסויים "רמון ספייסלאב" (Spacelab Ramon) של קרן רמון במסגרתה התחרו תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ על האפשרות לבצע ניסוי ישראלי בתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א (NASA).

התחרות נערכה באוניברסיטת בר אילן בנוכחות 700 תלמידות ותלמידי רשת אורט מכל הארץ. הגמר התקיים לזכר שלמה טירן בשיתוף פעולה בין הקרן על שם שלמה טירן הפועלת לעידוד יזמות ויצירתיות של הדור הבא, וקרן רמון לזכרם של אילן ואסף רמון המלווה את התלמידות והתלמידים הלוקחים חלק בתכנית.

הניסויים הוצגו לשיפוט בפני אסטרונאוטים של נאס"א ובפני נציגים של סוכנויות חלל מובילות בעולם. מתוך 10 הצעות לניסויים נבחרו חמישה בלבד, בעלי פוטנציאל להיות ניסויים פורצי-דרך שיסייעו באופן רוחבי לתחנת החלל בפרט ולחקר החלל בכלל.

חמשת הניסויים הזוכים הם ניסוי של אורט אלון בנצרת עלית, במסגרתו יבצעו בחלל ניסוי להפקת כמות גדולה של ויטמינים מהתרבות שמרים על מצע שתן. ההשערה היא שאם הוויטמינים יישמרו בשמרים יתאפשר לספק לאסטרונאוטים מקור בלתי פוסק של ויטמינים בסביבת חלל דלה במשאבים.

נפגשנו עם יואש טרוקמן אשר הקים את הקרן ע"ש שלמה טירן, אביו, על הפעילות ותרומתו לפרוייקט החלל הישראלי.

מהי קרן שלמה טירן?
"אבי, שלמה טירן, היה מחלוצי תחום המחשוב בישראל ומייסד אלעד מערכות. אבא נפטר בתחילת 2015 והיה ברור לנו כמשפחה, שבנוסף להמשך קיום הפעילות העסקית, נשאף להמשיך את דרכו כאדם של נתינה, וכך קמה הקרן על שם שלמה טירן".

מה הקרן עושה?
"הקרן מעודדת חדשנות, יצירתיות ומצוינות ומסייעת לעמותות וארגונים תוך מתן דגש על תחומי החינוך, רפואה, טכנולוגיה,מחשוב, נוער בסיכון ועוד".

מאיפה החיבור לקרן רמון ושבוע החלל?
"האבל על מותו של אבא, שהייתי קשור אליו מאוד, היה קשה מנשוא. בדקתי בגוגל (Google) כיצד ניתן להתמודד עם הכאב. התוצאה הראשונה בחיפוש הייתה, מי אם לא, רונה רמון. צפיתי ברונה מדליקה משואה ביום העצמאות ונושאת דברים – נדהמתי מהיכולת המופלאה שלה להתרומם ולנסוק מעל הכאב ולהפוך משבר לפרויקט אשר מעורר השראה באלפי ילדים. כך נפל הפור – תכנית בה ילדים שולחים ניסויים לחלל, תואמת בדיוק את מורשתו של אבא".

מה לניסויים לחלל ולמורשת של אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק?
"הניסויים שיישלחו לחלל הם התוצר הסופי של דרך ארוכה אותה עושים התלמידים, וכוללת פיתוח יצירתיות, יוזמה, חיפוש פתרונות לבעיות והתמודדות עם האתגרים שעולים בדרך, תוך כדי עבודת צוות וחשיבה מחוץ לקופסה. אלו גם הערכים המרכזיים שסייעו לאבא להפוך את אלעד מערכות לחברה מובילה אשר מספקת פרנסה ל-1,000 משפחות כיום".

כיצד לדעתכם פעילות זו משפיעה על התלמידים?
"אבא לא למד מדע בתיכון ולא חלם על שליחת ניסויים לחלל. הוא למד להיות מסגר מכני בבית ספר מקצועי. את הבגרות הוא השלים בגיל 24. סיפור חייו עשוי להיות דוגמה אישית לבני הנוער, ושם דגש על כמה חשוב לפתח מיומנויות, להתמיד בעקשנות, להתמודד עם משברים ולהיות חדור מטרה בדרך להגשמת היעדים והחזון".

סיסקו ציינה 20 שנים של חדשנות בישראל

באירוע בגני התערוכה, בנוכחות המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס, חגגה החברה 20 שנים של חדשנות, פיתוחים ופעילות חברתית ברחבי המדינה

יש בארץ הרבה חברות שמציעות חדשנות – חלקן מקומיות וחלקן רב לאומיות. כולן ביחד מרכיבות את הפסיפס שבזכותו יצא שמעה של ישראל כמדינת חדשנות לרחוק.

אחת הבולטות מבין החברות הללו היא סיסקו (Cisco). כבר 20 שנים שהחברה הענקית מייצרת חדשנות בסניפיה בישראל, ובמהלך שני העשורים שהיא כאן קנתה סיסקו 12 חברות מקומיות, בסכום כולל של יותר משבעה מיליארד שקלים. רק ביוני האחרון היא הודיעה על רכישת CloudLock תמורת כ-300 מיליון דולר.

תחילה פתחה החברה מטה בנתניה. כעבור שנתיים היא כבר העסיקה בארץ יותר מ-100 עובדים וכיום מגיע מספרם לכ-1,500. הם מועסקים בארבעה מרכזים שונים: בנתניה, בירושלים, בקיסריה ובתל אביב.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

החברה ציינה מלאות 20 שנים לפעילותה בישראל באירוע חגיגי שקיימה אתמול (ג') בגני התערוכה בתל אביב, במעמד צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, שעושה בימים אלה בארץ, ואורן שגיא, המנכ"ל שלה בישראל.

באירוע לקחו חלק עובדי החברה, לקוחותיה ושותפיה. במהלכו הוצגה תערוכה שדרכה עברו הנכנסים לאירוע, שמציגה את הסיפור של סיסקו ישראל ברבות השנים, כמו גם את הפיתוחים והחידושים שפיתחו עובדיה בארץ – עשרות פיתוחים שהניבו לה מאות פטנטים.

לצד הפעילות העסקית, צוינה באירוע הפעילות החברתית שסיסקו מקיימת בישראל, דוגמת שילוב נוער, חרדים וערבים בשוק ההיי-טק הישראלי. בכך היא עוזרת להקטנת מצוקת כוח האדם בענף ולהכשרת הדור הבא של ההיי-טקיסטים והסטארט-אפיסטים שלנו.

מנהלים ועובדים מסיסקו ישראל יחד עם המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס. צילום: ארתור פורר

מנהלים ועובדים מסיסקו ישראל יחד עם המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס. צילום: ארתור פורר

בין פעילויותיה החברתיות של סיסקו בישראל נמנות יוזמת הקמת תוכנית הכשרת היי-טק לבני נוער בשם נטע@, שבה עברו לאורך השנים אלפי משתתפים. בנוסף, היא יזמה את תוכנית קמא טק – קואליציה של עשרות חברות היי-טק, שהובילה לשילוב של אלפי עובדים חרדים בתעשייה. יוזמה נוספת מבית החברה היא תוכנית מענטק – קואליציה של 60 חברות, שמטרתה לעודד העסקה של ערבים ישראליים בענף ההיי-טק.

אנשי סיסקו. מימין: צ'אק רובינס, המנכ"ל העולמי; זיקה אבזוק, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי ממשל בישראל; אורן שגיא, המנכ"ל הישראלי; ד"ר יעל וילה, סגנית נשיא; ושני גינת, מנהלת משאבי האנוש בישראל. צילום: ארתור פורר

אנשי סיסקו. מימין: צ'אק רובינס, המנכ"ל העולמי; זיקה אבזוק, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי ממשל בישראל; אורן שגיא, המנכ"ל הישראלי; ד"ר יעל וילה, סגנית נשיא; ושני גינת, מנהלת משאבי האנוש בישראל. צילום: ארתור פורר

"ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל – לא מפתיעה"

במרכז האירוע קיים שגיא ראיון אחד על אחד עם רובינס, שאמר במהלכו כי "אי הוודאות היא הנורמליות החדשה. אנחנו חיים בעידן שבו ההזדמנויות נמצאות בכל מקום ולצידן חוסר הוודאות. זהו עולם משתנה, דינמי, ואנחנו צריכים להיות חדשניים מאוד בשביל להישאר רלוונטיים". עוד הוא ציין ש-"אין כיום תחום שלא מושפע מתהליך הדיגיטציה. ניתן לראות את היישומים היעילים של תהליך זה במגוון תחומים, דוגמת אנרגיה, תחבורה, בריאות ועוד".

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (משמאל), מראיין על הבמה את צ'אק רובינס, מנכ"ל החברה העולמית. צילום: ארתור פורר

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (משמאל), מראיין על הבמה את צ'אק רובינס, מנכ"ל החברה העולמית. צילום: ארתור פורר

לדברי רובינס, "מרגש לראות את ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל. זה לא מפתיע נוכח תדמיתה של ישראל כאומת סטארט-אפ וכעת, בביקורי הראשון כאן, אני עד ליצירתיות, ליוזמות ולאווירה המדהימה, שמאפשרת לדברים לצמוח הרבה יותר מהר. אני מודה לכל המעורבים בפעילות סיסקו לאורך השנים ובעיקר לעובדי החברה, שמהווים חלק אינטגרלי ממשפחת סיסקו העולמית".

סיסקו ישראל - שני עשורים של חדשנות. צילום: ארתור פורר

סיסקו ישראל – שני עשורים של חדשנות. צילום: ארתור פורר

שגיא ציין ש-"אנחנו שמחים וגאים לארח בישראל את מנכ"ל סיסקו העולמית ולחגוג איתו 20 שנות פעילות מוצלחות בארץ. סיסקו מבצעת בארץ ובעולם את המהפכה הדיגיטלית ואנחנו רואים את עצמנו כשותפים אסטרטגיים לארגונים, מדינות וערים, במעבר לאימוץ התהליך הדיגיטלי במלואו. יחד עם שותפינו ולקוחותינו נמשיך לקדם חדשנות, יצירתיות וקדמה, עם העובדים המסורים והמוחות המבריקים פה בארץ, שאחראים להרבה מהפיתוחים של סיסקו לאורך השנים".

המיצג המרהיב בתערוכה. צילום: ארתור פורר

המיצג המרהיב בתערוכה. צילום: ארתור פורר

בשנים האחרונות, מובילה סיסקו ישראל את תהליך הדיגיטציה בקרב מגוון רחב של משרדי ממשלה וחברות מובילות במשק. ביוני האחרון הכריזה החברה, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, על האצת הדיגיטציה בישראל – פרויקט שהחל בהאצת הדיגיטציה בנגב ויתפרס לאזורים נוספים. הסכם דומה נחתם שלשום (ב') עם עיריית ירושלים, להפיכתה לעיר חכמה.

"אובדן נתונים עשוי לגרום לנזקים כספיים ותדמיתיים חמורים לחברה"

"האחסון הוא לב המערכת של כל ארגון והוא מקבל תשומת לב רבה, אך עקב ריבוי המידע ודרישת הביצועים מצד האפליקציות הארגוניות, החברות ניצבות בפני אתגרים לא פשוטים", כך לדברי דיוויד אזולאי, מנהל מערכות אנטרפרייז ודטה סנטר בפוג'יטסו ישראל

"הנתונים הינם ליבת העסקים של הארגון ולכן מקרה של אובדן נתונים משפיע רבות על הארגון ועשוי לגרום לנזקים כספיים ותדמיתיים חמורים לחברה",  כך אומר דיוויד אזולאי, מנהל מערכות אנטרפרייז ודטה סנטר בפוג'יטסו (Fujitsu) ישראל, בראיון לאנשים ומחשבים.

האם נושא האחסון והגיבוי מקבל תשומת לב מספיקה בארגונים?
"כיוון שהוא לב המערכת של כל ארגון, האחסון מקבל תשומת לב רבה ברוב הארגונים. יחד עם זאת, משנה לשנה עקב ריבוי המידע ודרישת הביצועים מצד האפליקציות הארגוניות, הארגונים ניצבים בפני אתגרים לא פשוטים".

"במקביל, עקרונות הגיבוי הקונבנציונליים ומערכות האחסון המסורתיות כבר לא נותנות מענה לאתגרים החדשים ויש צורך בפתרונות ייחודיים, שיתנו מענה לצורך של המנמ"רים לטפל בהיבטי האחסון והגיבוי בראייה עתידית".

מה ההמלצות שלך לארגונים לגבי מערכות האחסון והגיבוי שלהם?
"ראשית, אנחנו ממליצים לארגונים להתייחס לנושאי הגיבוי והאחסון בכובד ראש ולהבין שהם קריטיים. יחד עם זאת, לכל ארגון יש צרכים משלו ובהתאם כך גם ההמלצות שלנו משתנות. אולם, באופן כללי, העולם צועד בתחום האחסון לטכנולוגית פלאש בגלל דרישות הביצועים ורק מערכות פלאש יכולות לספק את הנדרש".

"במערכות כאלה פותחו יכולות מניעת כפילות מידע וצמצום נפחים, בשביל לחסוך נפח דיסק ומבלי לגרוע מדרישות הביצועים. כך, ניתן להציג ROI עסקי, ביחס למערכות אחסון מסורתיות. בתחום הגיבוי אנחנו ממליצים לכל הלקוחות לעבור לטכנולוגית גיבוי לדיסק, שמאפשרת גיבוי מהיר, מניעת כפילות מידע וצמצום נפחים וגם יכולות שכפול המידע לאתר שני".

מה החידושים העכשוויים בתחום האחסון והגיבוי? מה יש לפוג'יטסו להציע בתחום?
"בתחום האחסון, לתשתית וירטואלית אחודה יתרונות אדירים, ביניהם – חסכון במשאבי המחשוב בסדרי גודל של עד 40%, שימור השקעות עבר בכך שניתן לאחד את רכיבי האחסון הישנים למאגר גמיש. כאשר הופכים את המערך לווירטואלי אפשר ל"ערבב" מערכות ועדיין לנהל הכל ממסך אחד קל ופשוט לביצוע".

"כן, מערכת אחסון וירטואלית מאפשרת גמישות בשיוך נפחי אחסון מהירים במקומות הדרושים ובמקומות בהם אין צורך, ובכך מאפשרת להשתמש ברכיבים זולים יותר".

"גם בנושא התאוששות מאסון ותחזוקה למערכות וירטואליות יתרונות בפשטות ותחזוקה ב-Down Time מינימלי. בתחום זה, הטכנולוגיה של פוג'יטסו מאפשרת להשתמש במערכי האחסון הקיימים ולשלבם בתוך התכנון של המערכת הוירטואלית כדי לחסוך בעלויות. אנו מסייעים ללקוחות הארגוניים לעבור לפתרונות תשתית וירטואלית ואחודה המבוססת תוכנה ושרתים על ידי שימוש בתוכנה SDS (ר"ת Software Defined Storage)".

"היתרון שלנו כיצרן המערכת האחודה הזו, נעוץ בעובדה שהמערכת תוכננה על ידי מהנדסי החברה, עברה סרטיפיקציה מלאה ומאפשרת עבודה חלקה והתאמה של מערכות התוכנה והחומרה וכן התמיכה 'האחודה' שאנחנו נותנים לכל המרכיבים בחשיבה מערכתית. אנחנו הלכה למעשה One stop shop גם בתחום התמיכה והתחזוקה".

"גם האחסון ברכיבי פלאש (Flash) תופס תאוצה עקב ירידת המחיר של רכיבי הפלאש, עלייה אדירה בביצועים ובאמינות וארגונים רבים רוכשים אחסון פלאש לטובת פתרון VDI ובסיסי נתונים גדולים שדורשים ביצועים רבים".

"בתחום הגיבוי, זה זמן רב שעולם הגיבוי צועד לפתרונות גיבוי לדיסק. טכנולוגיה זו מציגה מספר יתרונות ברורים, כגון שיפור המהירות והאמינות של מערכות הגיבוי, ובין היתר שיפור דרמטי של מהירות ואיכות שחזור הנתונים".

"המעבר לטכנולוגית גיבוי לדיסק מציגה יכולת של צמצום נפחים (דה-דופליקציה) וחסכון רב בנפח הדרוש לשמירה על הגיבויים. יותר ויותר אנו רואים בסביבת הגיבויים מדיניות היררכית עם הגדרות שונות (SLA) ליישומים עסקיים שונים. גיבוי לדיסק משתלב בכל מדיניות הגיבוי ומתאים לכל ארגון. ניתן לשלב בין הטכנולוגיות של גיבוי לדיסק וטכנולוגיה המסורתית של גיבוי לקלטות. למשל, לקוחות הנדרשים לשמור יותר מעותק אחד".

מה יהיה בעתיד? לאן הולך התחום?
"התחום הולך למערכות מבוססות תוכנה על גבי תשתית מחשוב Commodity Hardware, שרתים ודיסקים SAS ו-SSD, עם יכולות חיבור Hybrid לעננים שונים. כמו כן, תחום הגיבוי באתר הלקוח יהיה מבוסס גיבוי לדיסק עם נפחי גיבוי לחודשיים שלושה, וחיבור Hybrid לאחסון S3 בענן לגיבוי היסטוריית גיבויים".

"כאמור, הנתונים הינם ליבת העסקים של הארגון ולכן מקרה של אובדן נתונים משפיע רבות על הארגון ועשוי לגרום לנזקים כספיים ותדמיתיים חמורים לחברה. ולכן, ארגונים רבים אכן משקיעים בפתרונות גיבוי ואחסון אולם, לעיתים קרובות פתרון שנרכש לפני שנה שנתיים לא תמיד ייתן את המענה לצרכי הארגון העכשוויים, ולכן יש להשקיע בפתרון שיתעדכן כל הזמן, בהתאם לצרכים המשתנים של הארגון, ויגן עליו מפני כשלים ומקרי אסון".

בא לבקר במאורת הנמר: חמי פקר, מוטורולה סולושנס

חמי פקר, מנהל מרכז החדשנות של מוטורולה סולושנס (Motorola Solutions) בישראל, הגיע באחרונה לביקור במאורת הנמר. הביקור שלו אפשר לי לשאול אותו מספר שאלות ולדעת טוב יותר על מוטורולה, המרכז החדש שלה ופתרונות שקשורים בערים החכמות ובביטחון הציבור.

פקר סיפר לי שהמרכז בישראל הוא השני בעולם והראשון מחוץ לגבולות ארצות הברית. ראוי לציין שפקר מביא עימו ניסיון עשיר בתחום טכנולוגיות הגנת הציבור והסייבר במגזרים שונים. בתפקידו הקודם שימש כמנהל תוכניות הסייבר של לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) בישראל ולפני כן כראש מנהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה וכראש חטיבת הטכנולוגיה במועצה לביטחון לאומי ובמטה ללוחמה בטרור. לאורך שנותיו בשירות המדינה עסק פקר בין השאר בלוחמת מידע ובפיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ללוחמה בטרור.

מהי מוטורולה?
"מוטורולה, חברה עם היסטוריה מפוארת של כמעט 90 שנות חדשנות – למשל, היא זו שאחראית לייצור מכשיר הרדיו הראשון והטלפון הסלולרי הראשון – עברה ועוברת שינויים בעשור האחרון, כדי להתאים את עצמה לעידן הנוכחי. ב-2011 היא נפרדה מחטיבת הטלפונים הסלולריים, שינתה את שמה למוטורולה סולושנס וחזרה להתמקד בביטחון הציבור.

ב-2015 השקיעה מוטורולה העולמית 620 מיליון דולר, יותר מ-10% מהרווח השנתי שלה, בפיתוח, ובאחרונה השלימה את הרכישה של Airwave – ספקית התקשורת של גופי החירום בבריטניה, שמשרתת כ-300 אלף מנויים".

מה עושה כיום מוטורולה בישראל?
"התחום שבו היא מתמקדת נקרא Smart Public Safety. הוא כולל מספר קטגוריות: פתרונות תקשורת מתקדמים מבוססי נתונים – למשל סמארטפונים מוקשחים לרשת LTE; פתרונות לבישים – מצלמות, וכן משקפי מציאות רבודה ומציאות מדומה; מוצרי אינטרנט של הדברים לערים חכמות, מתקנים ותשתיות, ובכלל זה ניתוח Big Data שמגיע מהשטח, להפקת תובנות שיסייעו לייעל את תפקודן של הרשויות".

"בעבר", אמר פקר, "מי שהובילו את השינויים הטכנולוגיים הגדולים היו ממשלות, צבאות וארגונים מסחריים גדולים. בעידן הנוכחי, ההובלה הטכנולוגית עברה ליישומים צרכניים. החוכמה בחברות שפונות ללקוחות ממשלתיים וארגוניים היא לקחת את הטכנולוגיות, לפתח ולהתאים אותן לצרכי לקוחותיהן".

לדבריו, "אנחנו לוקחים טכנולוגיות בתחום התקשורת, מחשוב לביש ואפילו מציאות מדומה, ומפתחים יישומים שיסייע לגופים העוסקים בביטחון הציבור".

"אנחנו מסייעים לגופי ביטחון הציבור לעבור ממצב שבו הם מגיבים לתרחישים למצב שבו הם יכולים לחזות את התרחשותם ואף למנוע אותם", ציין פקר. "הלקוחות שלנו יכולים לשלב מידע קריטי שמגיע ממספר מקורות – מכשירי LTE, מצלמות לבישות, רשתות חברתיות, חדשות ומאגרי מידע – ולנתח, למשל, מגמות פשיעה לטובת חיזוי הפשע הבא. שימוש נכון באנליטיקה יכול לסייע בחיזוי 30%-40% ממקרי הפשע של המחר. אנחנו הופכים להיות ה-'App Store' של הפתרונות לביטחון הציבורי החכם".

מהי מטרתו של מרכז החדשנות?
"מרכז החדשנות שלנו, בשונה ממרכזים אחרים שהוקמו באחרונה, מסתכל קדימה לא לשנתיים-שלוש, אלא ליותר. תיכננו אותו כמנוע לצמיחה עתידית של החברה, שיעסוק בבינה מלאכותית, אנליטיקה וטכנולוגיות עתיד, שיסייעו לנו להמשיך ולבלוט בתחומים שלנו. אנחנו מגייסים ומחפשים אנשי אקדמיה מנוסים ומהנדסים בתחומי לימודי המכונה, הלמידה העמוקה והסייבר המתקדם".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)