באחרונה בא לבקר במאורת הנמר ידיד ותיק שלי מעולמות הסייבר ואבטחת המידע – אלעד קירסון.

קירסון הוא בעל 15 שנות ניסיון בסייבר ובאבטחת מידע, ובשנים האחרונות הוא ממלא תפקידי מנהל פרויקטים ויועץ בכיר בתחומים אלה. הוא בעל ראייה מערכתית והיכרות מגוונת עם רגולציות רלוונטיות בתחום – בינלאומיות (PCI-DSS) ומקומיות (הוראות בנק ישראל – נב"ת 357, ניהול הגנת הסייבר – 361, מחשוב ענן – 362, שרשרת אספקה – 363, הוראות משרד האוצר – ניהול סיכוני אבטחת מידע, וחוק הגנת הפרטיות). כמו כן, הוא בקי בהנחיות של גופים מנחים וגופים ממשלתיים שונים. לקירסון תואר ראשון במנהל עסקים מהמכללה למנהל, עם התמחות במערכות מידע ומימון, והסמכת מומחה אבטחת מידע (CISSP) מטעם ארגון ה-ISC2 מאז 2008.

מאז 2015, קירסון הוא חבר צוות ביחידת הסייבר בפיקוח על הבנקים, כיועץ חיצוני מטעם ליאקום מערכות. במסגרת תפקידו זה, הוא מתנהל מול גורמי הגנת הסייבר במגזר הבנקאי בהיבטים השונים שנוגעים לפיקוח ובקרה על איומי סייבר, לרבות הנחייה, תכנון תרגילי סייבר מגזריים, טיפול באירועי סייבר במערכת הבנקאית, ביצוע הדרכות ועבודה מול גופים מדינתיים.

לדברי קירסון, "נדרשת הבנה כי מרחב הגנת הסייבר הוא עולם חדש ולא התפתחות של אבטחת המידע המסורתית, תוך הבנה שעולם הסייבר אינו חסם, אלא מאפשר עסקים ודיגיטציה".

לסיום, קירסון סיפר לי על פרויקט מעניין במיוחד שהוא משתתף בביצועו בימים אלה – לא בתחום הטכנולוגי. "השנה, אם לא עשיתי מספיק, חיפשתי הגשמה עצמית ומימוש פנטזיה או חלום. למזלי הטוב, חברה טובה שלי, אסתי דהן, רוצה להוציא אלבום בכורה אותו אני מנהל אמנותית. זה יותר מהכל בשבילי, כי אנחנו מגשימים ביחד חלום שלי". הוא מזמין את הקוראים לתמוך בפרויקט ההדסטארט שהושק למימון הפקת האלבום. "אנחנו רק בהתחלה, וממתינים לניסים הגדולים שיפתיעו", אמר. "כל תמיכה, אפילו המינימלית ביותר, תעזור. אין דרך יותר יפה לעשות מוזיקה מאשר כולנו יחדיו".

באחר צהריים קיצי בשבוע שעבר הגיעו לבקר במאורת הנמר איילת קוטנר ואורי ניישטיין מפורסקאוט – אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל, שפעלה עד כה מתחת לרדאר. קוטנר היא סמנכ"לית ההנדסה של החברה בארץ וניישטיין הוא סמנכ"ל בכיר בה שאחראי על כל המחקר והפיתוח.

פורסקאוט היא חברת אבטחת מידע שהוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים, ביניהם היו"ר, חזי ישורון, דורון שקמוני ועודד קומאי, ולפני קצת פחות משנה היא הונפקה בנאסד"ק. מטה החברה יושב בארצות הברית והמחקר והפיתוח – בארץ. פורסקאוט מתמקדת באבטחת אינטרנט של הדברים בארגונים ובעיקר במושג שבאחרונה מדברים עליו רבות – ויזיביליות, או נראות (Visibility).

נוף האיומים

מהי נראות בהקשר של אבטחת מידע? "כל נוף האיומים מגיע מהרשת וכיום, כשכל מכשיר – החל ממחשבים, עבור בשרתים ובטלפונים חכמים, ועד למקררים, נורות חכמות ומדפסות – מחובר לרשת, יש חשיבות רבה לכל חברה, בין אם הן חברות קטנות או ארגוני ענק, לדעת אילו מכשירים מחוברים לרשת, כדי להגן עליהם. הנראות היא היכולת לראות את כל המכשירים המחוברים לרשת ולגלות, לנטר ולשלוט על הגישה שלהם, לרבות מכשירי אינטרנט של הדברים. הדבר מאפשר לשפר ולחזק את הגנת נקודות הקצה ואת יכולת הריסון של איומים לרוחב הרשת הארגונית.

אף על פי שהיא קיימת כבר 18 שנים, פועלת פורסקאוט מתחת לרדאר. אולי לא ראיתם עליה כותרות ענק, אבל פורסקאוט היא אחת מבין שלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות. שווי השוק שלה עומד על כ-1.4 מיליארד דולר וסך ההכנסות ב-2017 הגיע ל-220 מיליון. היא מעסיקה 1,000 איש והסניפים הגדולים שלה נמצאים בסן חוזה שבקליפורניה ובתל אביב. מספר העובדים במרכז המו"פ שלה בארץ עומד על כ-250.

מהי האסטרטגיה שלכם?
ניישטיין: "הסיפור שלנו הוא סיפור הצלחה של טכנולוגיה ישראלית. זה אמנם לקח זמן והיה תהליך ארוך, אבל כיום אנחנו עובדים עם לקוחות הפדרל והאנטרפרייז הגדולים בעולם. בשוק האמריקני אנחנו עובדים עם חברות פורצ'ן 1000-G2K, גופי ממשל, בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים, מוסדות בריאות וחברות ענק. הסיבה שבאנו לבקר במאורת הנמר היא שאנחנו רוצים שיכירו אותנו גם כאן. אנחנו רוצים להמשיך לגדול ולצמוח, כשהפוקוס שלנו בישראל הוא סביב חדשנות בעולם הסייבר".

יצוין כי ניישטיין גדל בחברה. הוא הצטרף אליה עם הקמתה והיה עובד מספר שמונה. וזה בדיוק סוג העובדים שפורסקאוט מעסיקה ומחפשת. "אנחנו חברה שתומכת בעובדים, אנחנו גמישים ופתוחים לשינויים. אפשר להגיד עלינו שאנחנו אג'ייל. אין אצלנו סוליסטים, אנחנו חברה של עבודת צוות. אנשים באים ונשארים לתקופות ארוכות – לארבע-חמש שנים וגם ל-18 שנים. אחוזי העזיבה נמוכים מאוד ואחוזי הצמיחה גבוהים מאוד, ולראייה – רק בשנתיים האחרונות גייסנו 70 עובדים. כמו איילת, שהצטרפה לפורסקאוט לפני כשנתיים אחרי יותר מ-15 שנים בתחום הסייבר", אמר.

המוצר כשחקן צוות

מסתבר שגם המוצר הוא שחקן צוות בפורסקאוט. לדברי קוטנר, "הפתרון של פורסקאוט מוטמע בקלות ללא צורך בהתקנת תוכנה (Agent) על נקודות הקצה. הטכנולוגיה שלנו משתלבת עם כלי אבטחה שונים כדי לסייע לארגונים להאיץ את התגובה לאירועים, לשלב ביעילות בין מערכות ולאפשר אוטומציה של תהליכי אבטחה. אנחנו מתחברים לתשתיות קיימות מבלי לפגוע בכבודן".

הוא אמר כי "מנהלי תשתיות ו-IT לא צריכים להשליך פתרונות קיימים, ואחת המעלות שלנו היא שאנחנו מסוגלים לעשות אורקסטרציה של כל הפתרונות הקיימים אצל הלקוח".

מה האתגר הכי גדול שלכם?
"לפני 10 ו-20 שנה, רק מכשירים מועטים היו מחוברים לאינטרנט. כיום, לכל מכשיר הכי קטן יש שבב אלקטרוני, וכל מכשיר עם שבב מתחבר לרשת", אמרה קוטנר. "לרבות מהחברות שלנו יש מיליוני מכשירים ברשת, ויש גם ארגונים עם עשרות מיליונים. האתגר הוא להגן עליהם, גם כשמדובר בסדרי גודל כה עצומים".