פדי מרגי: שליחות עיצובית ומיתוגית מרתקת

פלי הנמר עורך ראיונות על כישורים רכים ומחזקים, והפעם לפניכם ראיון מנומר על מיתוג עם פדי מרגי, מומחה למיתוג עסקי, מרצה באקדמיה ובעלים של משרד Talking Brands, שהוא גם אמן בינלאומי מסקרן במיוחד

פדי מרגי הוא מומחה למיתוג עסקי, מרצה באקדמיה ובעלים של המשרד Talking Brands. דוגמה חזקה למיתוג עצמי יצירתי מספק כרטיס הביקור של מרגי – את הכרטיס בעל הגב האדום והחזית הלבנה נוהג פדי לחורר מול עיני הלקוח, ואז נגלה לב אדום. שירות מכל הלב. לב אל לב.

מה זה מיתוג ואתה לא חושב שיש כבר אינפלציה מזה? לא נראה לך שאנשים לא קונים את המניפולציות האלה יותר?
"לא. לא נראה לי. מיתוג זה כמו בני אדם. נראה לך שיהיה מספיק מזה? כלומר, היכולת לייצר ישויות ולארוז אותן היא צורך בסיסי, יודע מה, אפילו אנושי. לא נראה לי שלעולם זה יפסק. תמיד יהיו חברות, מוצרים, שירותים מה לא. וצריך יהיה לארוז אותם, קונספטואלית וויזואלית. ויודע מה, החוכמה היא לדעת איך לארוז אותם".

כן, אבל עייפנו. ראינו כל כך הרבה חברות וכל כך הרבה מסרים.
"יודע מה, אני אשאל אותך – עייפת אולי ממשהו מסוים? אני מבטיח לך שאנחנו בנויים על גירויים, על צרכים ומענה לצרכים. אולי עייפת מהאופן בו פונים אליך כצרכן. אני יכול להבין את זה. אבל זו החוכמה, לעורר את הגירויים הללו. תמיד תהיה דרך למצוא קונספט אסטרטגי חדש שיכול לגרום לך לרצות לרכוש. תחשוב איך נראה עולם הסלולר ללא iPhone. המכשיר שם הוא לא מכשיר סלולרי. הוא חוויה. הוא מיצוב".

אוקיי, בהקשר למוצרים אני יכול להבין, אבל תתרגם לי את זה לשירותים.
"בכיף. שירותים הם תוצר של מגמות ורוח התקופה. בעבר, לשלוח מוצר באותו יום נחשב כמעט כמו שילוח מוגזם ואולי יקר מאוד. היום יש אינספור חברות מסחר אלקטרוני שעושות משלוחים באותו יום. יודע למה? כי זה עונה על הצורך הנחשק שאם כבר בחרת נעליים, החלטת לרכוש, קנית – אתה מת לנעול אותן. אתה מבין שמענה לצורך כזה זה בראנד. זה מעבר לנעליים. המשמעות היא שיש לא מעט שירותים שנתפשים היום כרלוונטיים ובעבר היו לא רלוונטיים. ו-וייס ורסה. לבנות מותג משמעו להתאים את הדבר הנכון בזמן הנכון, בסביבה נכונה, לקהל הנכון. זה נשמע מורכב אבל האמת כשמשהו עובד זה עובד. זה נראה כל כך שם".

בוא נדבר על מיתוג של חברות היי-טק, במה אתה חושב שאתה יכול להועיל לחברות אלה?
"למתג חברות עתירות טכנולוגיה זה קריטי, כי בסופו של יום יש המון "ברזלים" או ש"שירותים", וכל חברה חייבת לבדל את עצמה בשוק ולחשוב במה היא מיוחדת, שונה, משמעותית כזו, שהקהל יוכל לתפוש אותה כמיוחדת. בנוסף, במיתוג יש מגמות ומאוד חשוב לדעת להתאים את המותג אבולוציונית למגמות הרווחות. כדי להרגיש שהמותגים רלוונטיים, עכשוויים, נוגעים, חיים ובועטים".

"בנוסף, בחברות סטארט-אפ לפעמים המטרות שלנו הן אחרות. כל מהות המיתוג זה להנגיש את התוכן, השירות, או המוצר בצורה מעניינת למשקיע. כאילו, בונים אריזה שתפגוש את הלקוח דרך המשקיע. בתהליכים כאלה גרמנו ללא מעט חברות סטארט-אפ לגייס השקעה. כמובן זה לא מהמיתוג בלבד, אבל תפרנו חליפה מדויקת ללקוחות".

"כיף לדעת שחברה ממשיכה להתקיים לאורך שנים עם הנכסים שבנית".

אתה יודע מה? למדתי משהו, עכשיו תגיד לי מה המיתוג שלך?
"
בשמחה. ב-Talking Brands בונים 'מותגים מדברים' – כאלה שיוצרים קשר, כאלה שנוגעים, כאלה שקונים".

"אנו מאמינים כי בשביל לבנות "מותג מדבר" נדרשת היכרות מעמיקה עם החזון והמודל, היעדים והסביבה העסקית. לשם כך אנחנו חוקרים, לומדים, מנתחים ובונים ומעצבים פתרונות מדויקים שהופכים מותגים ל-'מותגים מדברים' שמוכרים. כלומר בתהליכים ובמותגים שאנו בונים השילוב העסקי, האסטרטגי שיווקי והאריזה הנכספת הם שגורמים להצלחה. זה כמו לאפות עוגה. הכל צריך לעבוד במינון מדויק עד להצלחה".

ספר על תהליך מיתוג משמעותי שעשית לחברת טכנולוגיה.
"לא מזמן פנתה אלי חברת IT שנותנת שירותי פיתוח לחברות היי-טק. בתהליך הם הציגו את עצמם כ"נמרים" של הפיתוח. בראיונות עם הלקוחות שלהם הסתבר שהלקוחות תופסים אותם כחמודים, כאלה שלא מזיקים, אבל מקצועיים. התובנה הזו גרמה לנו למתג את החברה אחרת לגמרי, מה ששילש את המכירות שלה. לפעמים נעים לשכור את השירותים של "כלבלב" נאמן, מאשר של נמר אנרגטי. זה נשמע טריוויאלי, אבל החברה שינתה את כל הקונספט האסטרטגי ולאחר מכן את הנראות והשפה. הטעות השגורה היא שרובם רואים את עצמם, והחוכמה היא לעשות משהו נכון, לא רק יפה. צריך צניעות גדולה לעבוד במיתוג, לבטל את האגו ולפעול ממש בשירות המותג".

מה החלום שלך?
"וואו, האמת, החלום שלי זה לעשות טוב. אני מאוד אוהב את המקצוע שלי, מאוד אוהב את האתגרים, לראות איך נכנסים מהתהליך ואיך יוצאים ממנו מסב לי עונג צרוף. יש בזה כוח אדיר לגרום להצלחה. מכור להרגשה הזו, מאוד נהנה. החלק המרתק במקצוע זה הפיצוח הקונספטואלי, האסטרטגי המיתוגי. זה כיף אדיר".

מרגי בן ה-49 נולד במרוקו, יש לו שני ילדים והוא מרצה בכיר באקדמיה. הוא זכה ביותר מ-13 פרסים בארץ ובעולם על עבודותיו. משמש כשופט וכמומחה למיתוג, ומופיע לא מעט בתקשורת בנושאים הללו. בכובע שני שלו מרגי הוא גם אומן בינלאומי מוערך, שהציג אריזות פיזיות ביקורתיות שביניהן נכללו למשל החלב של אפל (Apple), הביצים של וסצ'ה (Versace), קמח של פראדה (PRADA), וכיוצא בזאת, ושהוצגו כמראה ביקורתית על תרבות הצריכה מחד ומאידך על היכולת המניפולטיבית של המעצבים המשפיעים על הצריכה. התערוכה הוצגה במוזיאון לעיצוב בסן פרנסיסקו, במילאנו, בסין והונג-קונג.

אז איפה נראה אותך בעוד 10 שנים?
"אני מאמין שאמשיך להרצות באקדמיה. זה כיף גדול לחנך דור מעצבים. אני כותב ספר בימים אלה, ומתרגש מכך מאוד. מבחינה עסקית אני מקבל המון פניות לשיתופי פעולה ואתגרים חדשים. אני מאמין שאעסוק בתחום המיתוג והאסטרטגיה במגוון אספקטים, מבחנתי זו שליחות".

באה לבקר במאורת הנמר: מילה פינקלשטיין, Mila

מה אירע כשמילה פינקלשטיין, הבעלים והלב הפועם של חברת Mila – שהיא יזמת, סטוריטלרית, אשת מכירות ומומחית להעברת מסרים, דיבור עם קהל ו-storytelling – הגיעה לביקור במאורת הנמר? זה נכון שבין עיסוקי הרבים אני גם מספר וכותב סיפורים, אבל תמיד אפשר ללמוד עוד, וזה בדיוק מה שקרה כשנפגשנו.

בעת הביקור סיפרה פינקלשטיין על מה שהיא מוצאת כמשותף בין מתכנת ואיש שיווק – שניהם מחפשים את השורה הבודדת שממנה תצמח פונקציונליות שלמה.

פינקלשטיין תיארה כיצד באחת מישיבות אפיון המוצר שניהלה אמר לה מתכנת נפלא את המשפט הבא: "אני מחפש את השורה הבודדת שממנה תצמח פונקציונליות שלמה". באותו רגע הבינה שאין הבדל בין מתכנת לאיש שיווק, כיון שכל בני האדם מחפשים את אותו הדבר – את היכולת ליצר שינוי.

על פי פינקלשטיין, על מנת לייצר שינוי ולהפיח חיים ברעיון, מקטן ועד גדול, צריך לדעת איך לתקשר אותו באופן שיעורר השראה. יש להבין מה המטרה, מי קהל היעד ואיך שוזרים את הסיפור כך שיניע אחרים לפעולה, לפעמים בזכות פשוט שורה בודדת אחת.  

בהיותה מרצה בעולם העסקי ובעולם היזמות, ומלווה מנהלים בכירים, אנשי מכירות ופוליטיקאים בכתיבת מסרים, נאומים ומצגות, הובילה פינקלשטיין לאורך השנים תהליכי הכשרות מנהלים, ניהול מכירות, שיווק ופיתוח עסקי בעולמות ההיי-טק והפיננסים. בנוסף עסקה גם בדיבייט תחרותי, והיא מחזיקה בתואר אלופת ישראל הפתוחה, ודוברת מספר 17 בעולם.

לדבריה, בעבודה אחד על אחד עם לקוחותיה על בניית הסיפור והמצגת, היא שוזרת מאפיינים מעולמות תוכן של תאטרון, דיבייט, יזמות, שיווק ומכירות. דבר זה מייצר סיפור ייחודי, בולט, מדויק ובלתי נשכח.

תהליכי הליווי שמעניקה מילה הם מודולריים, ומותאמים עבור כל ארגון או אדם. הם יכולים לכולל את יצירת הסיפור, כתיבת התכנים והמצגות, כתיבת הנאומים, שיפור הגשת הטקסט, אימון לדיבור עם קהל, התמודדות עם פחד קהל ושיפור שפת הגוף.

פינקלשטיין סיפרה שארנסט המנגווי, הסופר הידוע, כתב את הסיפור הקצר ביותר בעולם – סיפור בן 6 מילים בלבד! בסדנה שלה היא מבטיחה ללמד איך להיות קצת כמו המנגווי וקצת כמו סטיב ג'ובס, איך לזקק את המסר למרכיבים החשובים ביותר ואז להעביר אותו בצורה אפקטיבית ובזמן קצר. לדבריה, השיטות שנלמדות בסדנה שלה, מועילות מאוד גם לתכנים ארוכים יותר כמו פרזנטציות.

מילה יקרה, תודה שבאת לבקר במאורת הנמר, ועכשיו אני ממתין לחוות דעתך על ספר הנמר.

בא לבקר במאורת הנמר: פדי מרגי, Talking Brands

פדי מרגי, הבעלים והמייסד של Talking Brands. צילום: פלי הנמר

לפני ימים אחדים בא לבקר במאורת הנמר פדי מרגי, הבעלים והמייסד של Talking Brands.

מרגי סיפר ש-Talking Brands נוסדה לפני 17 שנים ומתמחה במיתוג ובאסטרטגיה. יש לה מאות פרויקטים מניבים במגוון רחב של לקוחות ממגזרים שונים במשק, בהם סופר פארם, מפעל הפיס, חברות היי-טק, חברות פיננסים ולא מעט מיזמים בשלבי צמיחה. מרגי הוא בוגר הפקולטה לעיצוב במכון האקדמי-טכנולוגי חולון (HIT), שם הוא משמש כיום כמרצה בכיר ולא מכבר כיהן שם כראש המחלקה לתקשורת חזותית. כמו כן, הוא בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות ביזמות מאוניברסיטת פוליטכניק בניו-יורק.

מרגי נמנה בין שורה של מעצבים מובילים בעולם בתחומי המיתוג והאריזה, ומציג תערוכה בשם Wheat is Wheat is Wheat, שזכתה בפרסים בינלאומיים ובסיקור נרחב במגוון אמצעי תקשורת בעולם, בהם Fox News, המגזין Life ומגזין האופנה Vogue. הוא אף משמש כשופט בתחרויות ישראליות ובינלאומיות בתחום.

בפגישתנו דיברנו על מיתוג ועל התפיסה הייחודית שלו את הנושא, ומרגי ציין שאני בעצמי מהווה מותג. "אתה חיי את הנמרות וגר במאורה מטפורית. ניכסת את הדימוי במלוא הדרו", אמר לי המומחה. לדבריו, "מותג הוא כנות ונראה שהכנות היא נר לרגליך. רואים את זה בכל קעקוע, בכל טבעת, בשפה שלך ובמהות שלך. אני מאמין לכל מילה שלך ומת על זה. אתה איש מרגש".

"מעבר לזה", ציין מרגי, "רואים שלא רק שאתה אומר על עצמך שאתה נמר – גם הסביבה אומרת זאת. מותג צריך לפרוע את השטר ואתה לא רק פורע אותו, אלא נוגס בשטר, טורף אותו". בנוסף, הוא הרעיף שבחים על המאורה שלי ואמר כי "למדתי לא מעט על הנמר בזכות מאורתו".

מה אגיד ומה אומר? המחמאות האלה היו שוות את הפגישה.

הוסר הלוט מעל הבניין החדש של סייברארק בפתח תקווה

החברה, שלפני 13 שנים שכרה חצי קומה בפארק עופר 1 בפתח תקווה, בשטח של 800 מ"ר, סיימה בימים אלה את כניסתה לבניין בפארק עופר 2 בעיר, ששטחו 10,000 מ"ר ● הנמר היה, ראה והתרשם מהגידול ומההתרחבות

פארק עופר בפתח תקווה המה אתמול (ג') באנשים שהגיעו לטקס הסרת הלוט מעל הבניין החדש של סייברארק (CyberArk). בין מסירי הלוט מהבניין, שממוקם בפארק עופר 2 בעיר, היו ליאורה עופר, יו"רית מליסרון; אודי מוקדי, יו"ר סייברארק; חן ביתן, מנהל החברה בישראל; אבי לוי, מנכ"ל מליסרון; ויצחק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה.

מדובר בבניין גדול, בשטח של כ-10,000 מ"ר – דבר שאינו מפתיע לנוכח העובדה שסייברארק היא חברת הסייבר הישראלית השנייה בגודלה, ונסחרת בנאסדא"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. סייברארק היא הדיירת הראשונה בפארק המשרדים החדש של מליסרון.

מימין: יצחק ברוורמן, אודי מוקדי, ליאורה עופר וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

מימין: יצחק ברוורמן, אודי מוקדי, ליאורה עופר וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

בניית פארק עופר 2 מהווה חיבור טבעי לפארק עופר 1, שהוקם בתחילת שנות ה-2000. הפארק משתרע על שטח קרקע של כ-40 דונם, עליהם בנויים מבני משרדים, אותם מנהלת ומפעילה חברת ניהול ותיקה ומקצועית, בראשותו של עודד גרסון. הפארק מציע לשוכריו מגוון שירותים, שמעניקים לחברות מצע מתאים ונוח לפעילויות העסקיות שלהן.

מימין: פלי הנמר ואודי מוקדי. צילום: דרור סיתהכול

מימין: פלי הנמר ואודי מוקדי. צילום: דרור סיתהכול

סייברארק החלה את דרכה בפארק עופר 1 ב-2004, בשטח צנוע ביותר, של כ-800 מ"ר. בספטמבר השנה היא עברה לבניין עצמאי – כאמור, בשטח של כ-10,000 מ"ר, שהקמתו ואכלוסו הסתיימו אתמול.

פלי הנמר. צילום: דרור סיתהכול

פלי הנמר. צילום: דרור סיתהכול

פרסים ושבחים רבים מעטרים את החברה, שבאחרונה נבחרה לאחת החברות שהכי טוב לעבוד בהן בארצות הברית, במסגרת סקר שערך פורצ'ן (Fortune). בישראל, נכנסה סייברארק השנה לעשירייה הראשונה בדירוג 100 חברות הטכנולוגיה שהכי טוב לעבוד בהן של דן אנד ברדסטריט וגלובס, וכן נכנסה לרשימת 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל של Bdi Coface ודה מרקר (TheMarker). אשתקד היא דורגה בין 50 חברות הטכנולוגיה בעלות שיעור הצמיחה הגבוה בישראל בדירוג Fast 50 של דלויט (Deloitte).

כיום נמצא בשלבי בנייה בפארק עופר 2 בניין נוסף, בשטח של כ-12 אלף מ"ר, שבנייתו צפויה להסתיים בעוד כשנה – ברבעון האחרון של שנת 2018. בנוסף, מליסרון נמצאת בשלבים מתקדמים להשלמת מבנה עצמאי המיועד למסחר, ששיווקו החל בימים אלה. סך כל השטחים שצפויים להיבנות בפרויקט עומד על כ-50 אלף מ"ר בארבעה בנייני משרדים ושטחי מסחר.

מימין: אודי מוקדי, יצחק ברוורמן, אבי לוי וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

מימין: אודי מוקדי, יצחק ברוורמן, אבי לוי וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

"ההתרחבות והצמיחה של ההיי-טק – גאווה ישראלית"

עופר אמרה כי "מליסרון מקבוצת עופר השקעות ממשיכה לפתח את תחום פארקי המשרדים וההיי-טק, לצד ניהול הקניונים. החברה חרתה על דיגלה את חוויית המשתמש במתחמי המשרדים ובקניונים שבבעלותה ועל כן, משקיעה את מיטב כספה ומרצה בבניית קמפוסי משרדים שיספקו את כל השירותים הנלווים לעובדים במתחמים אלה. ההתרחבות והצמיחה של חברות היי-טק ישראליות מצליחות הן תמיד סימן לגאווה ישראלית. אנחנו שמחים על כך שחברת אבטחת מידע מהמובילות בתחומה בחרה להרחיב את פעילותה בפארק עופר בפתח תקווה".

דבר אודי מוקדי - המנכ"ל, היו"ר והמייסד של סייברארק. צילום: פלי הנמר

דבר אודי מוקדי – המנכ"ל, היו"ר והמייסד של סייברארק. צילום: פלי הנמר

מוקדי אמר בטקס כי "כשעברנו לפארק עופר 1, לפני 13 שנים, שכרנו חצי קומה בלבד, והיה צריך הרבה חזון להאמין שנצליח לאכלס את כולה. כיום אנחנו מאכלסים בניין שלם בפארק עופר החדש, וממשיכים לצמוח".

ממרומי מגדל סייברארק: חלק קטן מעתודות הקרקע לבניית מרכז ההיי-טק החדש בפתח תקווה, שיש לה מרכזי תעשייה בשטח הגדול ביותר בישראל. ראש העיר ישמח מאוד למגדלים החדשים ועתירי הארנונה. צילום: פלי הנמר

ממרומי מגדל סייברארק: חלק קטן מעתודות הקרקע לבניית מרכז ההיי-טק החדש בפתח תקווה, שיש לה מרכזי תעשייה בשטח הגדול ביותר בישראל. ראש העיר ישמח מאוד למגדלים החדשים ועתירי הארנונה. צילום: פלי הנמר

לדבריו, "אנחנו כאן היום בזכות העובדים שלנו. כשאני מספר את סיפורה של סייברארק ברחבי העולם, מדובר בסיפור שעוסק לא רק ב-Startup Nation, אלא ב-Scaleup Nation. סייברארק מוכיחה שאפשר לעבור את השלב של הסטארט-אפ ולספק תעסוקה למשפחות רבות בישראל. ממרכז המו"פ שלנו בפתח תקווה אנחנו מספקים פתרונות חדשניים המיושמים על ידי הארגונים הגדולים בעולם, שבוטחים בטכנולוגיה שלנו בהגנה על המידע הרגיש ביותר שלהם מפני מתקפות סייבר מתוחכמות".

חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל, עם ליאורה עופר, שקיבלה קופה "מאובטחת" כמו התיבה סייברארק, בדמות מילון אוקספורד. צילום: פלי הנמר

חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל, עם ליאורה עופר, שקיבלה קופה "מאובטחת" כמו התיבה סייברארק, בדמות מילון אוקספורד. צילום: פלי הנמר

ברוורמן ציין כי "זו גאווה שחברות כמו סייברארק וחברות היי-טק מפוארות נוספות בוחרות לשבת בפתח תקווה, אני יכול רק לברך על כל חברה כזו שמגיעה לעיר ולאחל שתמשיכו לצמוח ולגדול". הוא עדכן שלפני כחודש הגישה העיריה תכנית מתאר לאזור ההיי-טק קריית אריה, שתכלול שטח ירוק לאורך כל אזור התעשייה. התכנון החדש יהפוך את כל האזור למוקד משיכה, טיול ובילוי לעובדים, לתושבי העיר ולאזרחים אחרים – גם לאחר שעות העבודה.

כמו בחברות היי-טק, המטה החדש של סייברארק עטור בתמונות ובקישוטים מינימליסטיים על הקירות, כמו האמרה הזו של אלברט איינשטיין, המתכתב עם סוקרטס: "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע". צילום: פלי הנמר

כמו בחברות היי-טק, המטה החדש של סייברארק עטור בתמונות ובקישוטים מינימליסטיים על הקירות, כמו האמרה הזו של אלברט איינשטיין, המתכתב עם סוקרטס: "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע". צילום: פלי הנמר

לוי ציין כי "הקמת הבניין החדש עבור סייברארק מהווה חיבור טבעי למליסרון, המתמחה בין היתר בפיתוח והשבחה של פארקים לתעשייה עתירת ידע. הקמתו בפארק עופר בפתח תקווה מהווה פוטנציאל אדיר לצמיחה לעיר".

 

באו לבקר במאורת הנמר: גיא בינדר ורון סטרינסקי, ICV

באו לבקר במאורת הנמר: גיא בינדר ורון סטרינסקי, ICV. צילום: פלי הנמר

רון סטרינסקי וגיא בינדר, שניים ממייסדי הסטארט-אפ ICV, פלטפורמה דיגיטלית לגיוס עובדים בהיי-טק, ביקרו באחרונה במאורת הנמר. בביקור סיפרו לי השניים על האפליקציה של החברה, שממש כמו באפליקציות היכרויות, מבצעת התאמה בין מחפש העבודה לבין המעסיק.

התרשמתי ש-ICV מציעה פלטפורמה חדשנית, המאפשרת למחפשי עבודה להגיש מועמדות למשרות בתחומי ההיי-טק דרך האפליקציה בסמארטפון, בפורמט דיגיטלי אחיד וידידותי למשתמש. במקביל, היא מאפשרת למנהלי כוח אדם בענף לצפות במידע באופן מלא ולאתר מועמדים איכותיים באמצעות ממשק נוח ומהיר. מחפש העבודה מזין את קורות חייו ודרישות שונות, דוגמת רשימת שפות התכנות שהוא יודע, והאפליקציה מחשבת את אחוזי ההתאמה למשרה כלשהי שהוזנה על ידי מעסיק. בכך, האפליקציה חוסכת את ההתעסקות במעבר על רשימת דרישות מפורטת וארוכה שמחפש העבודה צריך לנתח.

מעבר לכך, היא מאפשרת למועמדים לעקוב בנייד אחר סטטוס ההתקדמות של כל משרה (האם קורות החיים התקבלו? האם נקראו?) ומעניקה להם שקיפות מלאה מול המעסיק הפוטנציאלי בכל רגע נתון. כמו כן, בפעם הראשונה יכולים מחפשי העבודה לקבל מידע מלא לגבי זמני ההגעה לעבודה בכלי התחבורה השונים בשעות העומס.

השניים סיפרו שאת ההשראה הם קיבלו מאפליקציות היכרויות, שבהן מעבירים את המועמד האופציונאלי ימינה או שמאלה בהתאם לרצון להתאים אליו. כך, גם באפליקציה של ICV, מחפשי העבודה והמעסיקים יכולים לחפש את המשרה או המועמד המתאימים להם.

סטרינסקי ובינדר אף הדגישו כי בשלב הראשוני, לא מופיעים בפני המעסיק הפוטנציאלי הגיל והמין של המועמד, מה שמאפשר לנטרל גורמים שעלולים להשפיע על התפיסה שלהם אותו. "בדרך זו", אמרו, "אנחנו מנסים לנטרל את 'רעשי הרקע' ולסייע למעסיק מצד אחד ולעובד מצד שני בהתאמה המדויקת ביותר לשני הצדדים. כך נבחר המועמד בשלב הראשוני רק על פי ניסיונו המקצועי והשכלתו, שהם הרלוונטיים ביותר מבין הגורמים בשלב הסינון שלפני הריאיון הפרונטלי".

"הביקוש לטאלנטים רק עולה, ונראה שמדובר בנושא על סדר היום העולמי בעידן הכלכלה הגלובלית. בימים אלה, פתרונות כמו של ICV מבוקשים מאוד ומביאים ערך עסקי מוסף לחברות בכל התחומים ובכל הגדלים", הוסיף סטרינסקי.

ICV הוצגה בפעם הראשונה בכנס השנתי של אתר גיקטיים, שהתקיים בנובמבר 2016, בהפקת אנשים ומחשבים, שם זכתה החברה בפרס בחירת הקהל. מאז השקתה בפברואר השנה, נרשמו באפליקציה שלה יותר מ-45 אלף מחפשי עבודה ומעל ל-200 חברות מובילות כבר מגייסות באמצעותה מועמדים, ביניהן yes ,Booking ,IronSource ,NICE ,EMC, רפאל, אורקל (Oracle), צ'ק פוינט (Check Point), רדוור, Radwin ,888 ,ECI ,Fiverנס, Playtika ,ClickSoftware ,Outbrain ועוד רבות אחרות.

באו לבקר במאורת הנמר: רם שהם ומריה פנאנן, אקסלרטור פרנקפורט

רם שהם ומריה פנאנן, מייסדים ומנכ"לים שותפים של אקסלרטור פרנקפורט, קפצו באחרונה לביקור במאורה שלי, בתום יום עמוס פגישות שערכו יחד עם משלחת משקיעים גדולה מגרמניה שהם מלווים בביקורם בישראל.

השניים סיפרו לי שאקסלרטור פרנקפורט מציע לסטארט-אפים שיש ברשותם מוצר קיים וביצעו כבר סבב גיוס ראשון: תכנית בינלאומית ייחודית בפרנקפורט, שמציעה לחברות הישראליות חיבורים ישירים לתאגידים וגופים עסקיים בגרמניה, ובכלל זה בנקים, חברות ביטוח, קרנות הון-סיכון וגופי השקעה נוספים. התמיכה כוללת ייעוץ וליווי צמוד בכניסה לשוק הגרמני, שיכולה לקצר את הדרך גם למדינות נוספות באירופה.

לדבריהם, קרוב למחצית מהחברות השותפות בתכניות ה-Go to market של האקסלרטור הן ישראליות, ולפנאנן יש הסבר לכך.:"פרנקפורט הופכת בהדרגה להאב בינלאומי של חברות סטארט-אפ – במיוחד כאלה שפועלות בתחומי הפינטק. פרנקפורט היא מקום אידיאלי עבור סטאראט-אפים, בשל הקרבה לבנקים, תאגידים וגופים פיננסיים מהגדולים בגרמניה ובאירופה בכלל, והחברות הישראליות מעוניינות לנצל את זה".

היא ציינה כי "התגובות של היזמים שלוקחים חלק בתכנית הן מצוינות, בשל רשת הקשרים של אקסלרטור פרנקפורט, שמכילה קשרים לגורמים רלוונטיים ומאפשרת לחברות להאיץ את תהליכי הפיתוח שלהן. יכולות אלה הצליחו ליצור מוניטין חיובי סביב האקסלרטור, שמתבטא במספר הבקשות הגבוה שאנחנו מקבלים מיזמים שמבקשים להתקבל למחזור הבא".

שהם ציין את שיתוף הפעולה עם זרוע ההשקעות והשיווק של העיר פרנקפורט וסביבתה, FRM (ר"ת FrankfurtRheinMain GmbH International Marketing, במטרה לעודד חברות סטארט-אפ מכל העולם, ומישראל בפרט, לקדם את הפעילות שלהן בעיר.

באה לבקר במאורת הנמר: ד"ר ענת אבן זהב

באחרונה הגיעה לבקר במאורת הנמר ד"ר ענת אבן זהב, וסיפרה לי על מחקר שערכה, תחת הכותרת "ניתוח אסטרטגי של מערכות חינוך: ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל".

ד"ר אבן זהב היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט בהוראת המדעים בפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה בטכניון – מפברואר אשתקד.

השכלתה האקדמית, ניסיונה כמורה במערכות חינוך והשקפת עולמה החברתית בנוגע לחשיבות קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי הביאו אותה לחקור את אתגרי החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל. במחקר הדוקטורט, ד"ר אבן זהב ביצעה ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה בארץ.

ממצאי המחקר מצביעים על הצורך ליצור שיתוף פעולה הדוק בין חמש קבוצות בעלי עניין: מערכת החינוך, התעשייה, האקדמיה, צה"ל והפילנתרופיה לקידום החינוך העל יסודי למדע ולטכנולוגיה.

לדבריה, "ישנה חשיבות להציע דרכים לעידוד תלמידים לבחור במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בשנות התיכון, ולהפיכת מקצוע ההוראה לאטרקטיבי ומרכזי בחברה הישראלית, תוך מתן ביטוי למיצוב מעמדם של המורים בישראל".

עם סיום הדוקטורט, ד"ר אבן זהב עוסקת ביזמות בחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי; בהוראת מתמטיקה, שיטות מחקר ובנושאי מדיניות חינוך במכללות להוראה בישראל. בנוסף, היא משמשת כמרצה וכמובילת תכניות בהכשרת מורים במכללת תלפיות ובמכללת סמינר הקיבוצים.

באו לבקר במאורת הנמר: רוני ניר ושרון דיין, אסנס

רוני ניר, סמנכ"ל השיווק והמכירות של אסנס (Essence), המנהל את חטיבות האינטרנט של הדברים, המשרד החכם והבית החכם בחברה, ושרון דיין, מנהלת התקשורת השיווקית שלה, ביקרו באחרונה במאורת הנמר. הביקור הפך מהר מאוד למפגש נוסטלגי, שבו העלינו זיכרונות על שכנות מהי (במפגש התברר שדיין ואני היינו שכנים טובים) וגלש לציטוטים שזכר ניר מהמפגשים הקודמים, שהוא לקח איתו הלאה, ואת חלקם אף שכלל.

אסנס היא חברה פרטית, בבעלות ד״ר חיים אמיר, שקיימת 23 שנים. היא מכרה עד היום כ-25 מיליון מוצרים, ומעסיקה 300 עובדים במטה שלה באזור ההיי-טק של הרצליה ועוד כ-600 עובדי ייצור. לחברה יש משרדים גם בספרד, ארצות הברית וסין.

ניר ודיין סיפרו לי שהפלטפורמות של אסנס, שעושות שימוש בחדשנות וביכולות הטמונות בתחום האינטרנט של הדברים, נמכרות במודל B2B ומשפרות את חוויית הלקוח הסופי. החברה מספקת פתרון מלא, מקצה לקצה, שכולל את כל המרכיבים המאפשרים לספקי השירותים השונים להיכנס לשווקים חדשים ולהגדיל את הכנסותיהם. השימוש בארכיטקטורה מבוססת ענן ובאפליקציות מובייל מקל על הצרכן הסופי בשימוש בפתרונות שמציעה החברה ולבצע חיבור נכון לפתרון הספציפי עבורו, אמרו השניים. מהצד השני, הם ציינו, ספקי השירות יכולים להציע ללקוחותיהם שירותים בעלי ערך ושירותים שיועילו להם (Predictive maintenance).

אסנס החלה את פעילותה בתחום האבטחה החכמה וכאמור, עד היום הטמיעה כ-25 מיליון מערכות ברחבי העולם, אמרו ניר ודיין. משם קצרה הדרך לתחום פעילות נוסף – הבית החכם, ולאחריו המשרד החכם. ההתפתחות הטבעית הבאה, שנולדה כמענה לבעיות בשטח ולצרכי השוק, הייתה פיתוח כחול לבן של טכנולוגיות ופתרונות לחיים עצמאיים של בני הגיל השלישי – בביתם.

הגישה של אסנס, סיפרו השניים, היא די פשוטה: לקחת את הטכנולוגיה החדשנית ביותר ולרתום אותה כמענה לצרכים קיימים של משתמשים בתחומי חיים שונים. ״באסנס מאמינים בבניית עתיד שבו הטכנולוגיה היא הרחבה חלקה ושקופה של חייהם של אנשים״, אמר ניר. ״הטכנולוגיות החיבוריות, של 360 מעלות, שמאפשר האינטרנט של הדברים, בשילוב חדשנות, פתרונות ומוצרים איכותיים ואמינים נועדו להעצים את המודלים העסקיים של השותפים והלקוחות של החברה״.

באו לבקר במאורת הנמר: מזי גלאור ואייל גולדמן, יבמ

באחרונה התארחו במאורת הנמר מזי גלאור, סמנכ"לית שיווק ותקשורת ביבמ (IBM) ישראל, ואייל גולדמן, דובר החברה. השניים נחשפו לפילוסופיית הנמר ואף זכו לעותק מספרי החדש, להיות נמר – להיות אדם טוב יותר – ולא נשארו אדישים.

במהלך המפגש נוכחתי לדעת כי הסניף הישראלי של ענקית טכנולוגיית המידע ממשיך להתפתח ולהתרחב – ואף הוקמה ממש באחרונה מעבדת פיתוח תוכנה בת שבע קומות במגדל השחר היוקרתי בגבעתיים (ניתן לראותו מנתיבי איילון, בצמוד למתחם הבורסה). במעבדה אחת עובדים יחד מאות מפתחים וחוקרים מתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר, הענן, האנליטיקה, האחסון ועוד.

המעבדה החדשה היא המרכז השישי של יבמ בישראל, בפריסה ארצית. זאת, לצד מטה החברה בפתח תקווה, מעבדת המחקר בחיפה, מעבדות הפיתוח בירושלים ובתל אביב והמרכז למצוינות הסייבר באוניברסיטת בן גוריון. המוחות הישראלים ממשיכים לייצא מכאן אל העולם חידושים טכנולוגיים פורצי דרך ולהביא גאווה לכולנו.

בשנים האחרונות, אסטרטגיית החברה מתמקדת במתן פתרונות קוגניטיביים לארגונים (וביניהם כלים מעולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה), ענן וסייבר. מחשב העל שלה, ווטסון (Watson), ממשיך לסייע לרופאים, לכוחות הביטחון, לאנשי חינוך ולאנליסטים להתמודד עם האתגרים המצויים בדטה ההולכת וגדלה. אגב, על פי מנכ"לית החברה העולמית, ג'יני רומטי, עד סוף 2017, לא פחות ממיליארד איש ייהנו מפרותיו של ווטסון .

גלאור ציינה כי "ווטסון צובר תאוצה גם בישראל ומסייע לעוד ועוד מגזרים גם במשק הישראלי. אני שמחה לראות את התנופה של הבינה המלאכותית בארץ, ומקווה כי ארגונים נוספים יאמצו לחיקם את הפלטפורה של ווטסון ויפתחו פתרונות שיאפשרו להם להתמודד טוב יותר עם המהפכה הטכנולוגית בת ימינו".

באו לבקר במאורת הנמר: גלי עידן ואבנר ארז, IVC

גלי עידן, מנהלת הפיתוח העסקי, ואבנר ארז ממחלקת המכירות – שניהם אנשי חברת המחקר IVC – באו באחרונה לבקר במאורת הנמר והתרשמו מאוסף הנמרים המרשים.

IVC, שבולטת בעולמות ההיי-טק וההון-סיכון בישראל, חוגגת בימים אלה 20 שנות פעילות. עידן וארז אמרו לי שהחברה מנהלת מאגר מידע מקיף, שמכיל יותר מ-8,000 חברות היי-טק ישראליות פעילות בכל הסקטורים הטכנולוגיים.

השניים נפגשו אתי ועם בני, ביג בן פלד, כדי לספר על החידושים ב-IVC: אתר חדש שיעלה בקרוב וכנס בנושא A Synergy of Big Data, Artificial Intelligence, Machine Vision and IOT, שיתקיים ב-29 בנובמבר, יחד עם ש. הורוביץ, פינגן והבורסה.

עוד הם ציינו כי מחלקת המחקר התרחבה ועומדים לצאת מוצרים חדשים, כגון מגזין דו שנתי, שיצא לאור בפברואר הקרוב ויתמקד בקנאביס רפואי ובסיכומי שנת ההיי-טק 2017.

עידן וארז אמרו כי "IVC שמה לה ליעד להגביר ב-2018 את שיתופי הפעולה עם גופים מרכזיים באקו-סיסטם, כשאחד מהם הוא שיתוף פעולה בינה לבין אנשים ומחשבים".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)