באחרונה ביקר במאורת הנמר נציג הנמר"ה (ר"ת נבחרת מלם ראש הליגה) – לייזי (אליעזר) אגסי, המנהל הנכנס של מלם מערכות תוכנה בקבוצת מלם תים.

בתחילת הפגישה נגענו קצת בהיסטוריה ודיברנו על מכרים משותפים, עוד מהימים בהם אגסי עבד בתדיראן מערכות מידע, ובהמשך, יחד עם שלושה שותפים לדרך, הקים את חברת התוכנה תבונה מילניום, שהתמחתה ביישום ופיתוח מערכות ניהול מידע וידע ונמכרה ב-2012 ל-SQ Link.

אגסי, שנכנס לתפקיד מנהל מלם מערכות לפני מספר חודשים, סיפר על פעילותה של החברה, שהינה זרוע המערכות של מלם תים, בבעלותו של שלמה איזנברג, המשמש גם כיו"ר דירקטוריון פעיל של הקבוצה.

אגף המערכות מונה כיום כ-600 עובדים ושלוש חטיבות עסקיות מרכזיות:

חטיבת הפרויקטים, בניהולו של עופר בן דוד, המתמחה בפתרונות אינטגרציה ופרויקטים במגזר הציבורי, כמו גם ביישום פתרונות מיקרוסופט (Microsoft) בעולמות הענן, ניהול קשרי לקוחות ופורטלים ארגוניים.

חטיבת היישומים, בניהולה של עינת זרמי, המתמחה ביישום פתרונות ERP מבית סאפ (SAP) ומיקרוסופט, פתרונות ניהול תוכן וידע ופתרונות BI.

החטיבה הטכנולוגיות, אותה מנהל יורם לבקוביץ', שמתמחה בפיתוח ובפתרונות בעולם הקוד הפתוח. היא פיתחה ומשווקת פתרון ורטיקלי לסחר חוץ בשם פוקוס, המשמש מאות לקוחות בשוק הישראלי.

המגמות בשוק על פי מלם

ביקשתי לדעת מאגסי מהן המגמות העיקריות שמלם מזהה אצל לקוחותיה.

ראשית, הוא הזכיר את האתגרים של הלקוחות הנדרשים לטרנספורמציה דיגיטלית. "הלקוחות כיום הם אנשים מחוברים דיגיטלית", אמר. "הם מצפים כי בכל ערוץ בו יפנו – פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter), אינסטגרם (Instagram), טלפון או האתר, הארגון ידע לשרת אותו עם אותה רמה של חוויית לקוח. הפתרונות שלנו מסייעים לייצר את התיאום בין כל הערוצים, כדי לספק ללקוח שירות כל ערוצי (OmniChannel)".

הוא דיבר בהמשך על המעבר לענן, שמעסיק כמעט את כל תעשיית ה-IT, וציין כי ארגונים מאמצים בקצב הולך וגובר פתרונות SaaS (תוכנה כשירות). כדוגמה הוא נתן את פתרון הביליניג של מלם – מערכת לניהול תורמים המבוססת על שימוש בפועל ותשלום עבור שירותים. בנוסף, סיפק אגסי מספר תובנות מעניינות לפיהן "לקוחות רבים של מלם שרוצים לשמר את הנכסים שלהם מבקשים מאתנו: 'תעבירו את המערכות שלנו ושימו אותה, ללא פגיעה תפקודית, בענן'. המשמעות היא שזו יכולה להיות כל מערכת ייעודית שפותחה בעבר במגוון טכנולוגיות".

בעולם הפיתוח, שמסורתית הוא אחד מתחומי הליבה של מלם מערכות, הזכיר אגסי את המגמה של פיתוח אפליקציות בשלוש טכנולוגיות מחשוב פתוחות -Cloud Foundry, Docker ו-OpenStack, ארכיטקטורת הענן הפתוחה שמאפשרת ללקוחות שמאמצים כלים ופתרונות בסביבת ענן לא להיות מוגבלים לספק בודד.

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר עידו מינקובסקי, יועץ תקשורת והבעלים של פירמת מינקובסקי, ושטח בפניי את הסיפור שלו.

אל תחפשו אתר או עקבות כלשהן של מינקובסקי ברשת, כי אין. גם כרטיס ביקור אין לו. מדוע, אתם שואלים? מתוך אידיאולוגיה.

מינקובסקי, שהקים את החברה לפני קצת יותר משנה, השתלב במהרה במקום טוב בייעוץ לעולמות התקשורת וההיי-טק, והפך לשם בולט בייעוץ לחברות סטארט-אפ, על אף שהוא מעיד על עצמו שהוא "לא יודע להדליק מחשב".

בין לקוחותיו של מינקובסקי ניתן למצוא את SimilarWeb. מינקובסקי חזר והדגיש בפניי שחברה זו היא הלקוח הראשון שלו ושהבעלים שלה, אור עופר, הביא אותו לנקודת שובר שוויון בחייו המקצועיים. בנוסף, נמצאות בין לקוחותיו שלל חברות, כגון Windward, בבעלותם של מתן פלד ועמי דניאל; AppsFlyer, בבעלותו של אורן קניאל; Lightricks, שהבעלים שלה הם זאב פרבמן, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין וירון אינגר; ו-MyHeritage, בבעלותו של גלעד יפת.

חברות נוספות שמשתמשות בשירותים של מינקובסקי הן ClicksMob, השלוחה הישראלית של AOL, כמו גם Mobite Media ,WebPick ,Neema ,Jelly Button Games ו-Perfecto. באחרונה הוסיפה החברה לרשימת לקוחותיה את סולוטו (Soluto) ו-Payoneer.

מינקובסקי סיפר לי שהחברה שהקים מתמחה בתחומים נוספים ובין לקוחותיה ניתן למצוא את גינדי החזקות, ועד עובדי בנק לאומי, חברת הדלק תפוז, התאחדות החקלאים והאיכרים בישראל, עמותת שלומית ופירמת עורכי הדין L.S. שמה של החברה אף נקשר עם ענקית הביון והמודיעין העסקי BlackCube.

מאורת הנמר אירחה באחרונה את אבישג טנג'י, מנהלת השיווק של אינטנסיטי, ורוני רויטמן, שותף ומנכ"ל החברה.

החברה הוקמה ב-2008 על ידי רות מארי, יוצאת יחידה 8200 של חיל המודיעין, ורויטמן הצטרף אליה ב-2014.

החברה מעניקה שירותי ייעוץ, יישום, אינטגרציה ומחקר IT, ומתמחה במתן פתרונות אבטחת מידע וסייבר, ניהול תשתיות תוכנה, אחסון, גיבוי והמשכיות עסקית.

השניים סיפרו לי שאינטנסיטי מספקת פתרונות ללקוחות בתעשיית ה-IT בישראל ובעולם, ומגייסת בימים אלה עובדים בתחומי אבטחת המידע והסייבר, תשתיות ה-IT והתוכנה.

לחברה שלוש זרועות מרכזיות, פירטו טנג'י ורויטמן: אבטחת מידע וסייבר, תוכנה, וכוח אדם ופרויקטים.

הזרוע הראשונה מספקת פתרונות להגנה על ארגונים, רובם של סטארט-אפים ישראליים. כמו כן, היא מספקת ייעוץ להנהלות, דירקטוריונים, מנמ"רים ומנהלי אבטחת מידע, ולדבריהם "מביאה זווית והסתכלות אחרות על נושא אבטחת המידע והסייבר. דרך נקודת המבט שלנו ניתן להטמיע פתרונות ייחודיים לניהול אבטחת המידע בארגונים, שמאפשרים פשטות ויעילות בגישה למידע, תוך הקפדה על אמצעי אבטחה מחמירים".

אינטנסיטי אף מספקת פתרונות ייחודיים לארגונים בתחום התוכנה, אמרו השניים, כגון אופטימיזציה של רישוי והתייעלות של ארגונים, "מה שמביא, בסופו של דבר, לחסכון גדול בכסף". כמו כן, היא מספקת פתרונות בעולם ההמשכיות העסקית, "שאותם אנחנו רואים בהלימה אחת עם מערכות אבטחת המידע", ציינו.

"בתחום כוח האדם והפרויקטים, אנחנו מבינים את הצרכים של הלקוח ומתאימים את האנשים שלנו לאותו פרויקט, כאשר לכל איש מקצוע שלנו יש ניסיון גדול מאוד באותו התחום", אמרו טנג'י ורויטמן. "חשוב לציין שאנחנו מגייסים אנשים עם ניסיון רב, שלפעמים זאת הקריירה השלישית או הרביעית שלהם".

הם הוסיפו כי "בנינו מעגל בתוך החברה שנותן תמיכה לאנשים שלנו, שמנהלים את הפרויקטים אצל הלקוחות. מי שמרוויח מזה הם הלקוחות, שמשתמשים בשירותי התמיכה שלנו ללא עלות – דבר שמקדם את הפרויקט ויוצר סינרגיה טובה בינם לבינינו".

השניים יודעים לספר שבין לקוחותיה של אינטנסיטי נמנים ארגונים גדולים בישראל, ושהחברה עשתה בשנה וחצי האחרונה קפיצה משמעותית. "החברה נמצאת בגידול מתמיד והשיגה הצלחות יפות", ציינו טנג'י ורויטמן.

הם הדגישו שאינטנסיטי עומדת להשקיע בסטארט-אפים בתחומי הסייבר והתוכנה, ומקימה בימים אלה, עם יזמים חיצוניים ואנשי מקצוע, מתחם We Work, שאליו יוכלו סטארט-אפיסטים להגיע ולהתייעץ עם מומחים בנוגע ליזמות, פיתוח תוכנה, ייעוץ עסקי וגיוס כספים. "כך נוכל לנסות ולקדם את החברות שנבחר בכל הנושאים שהוזכרו, ולעזור להן מבחינה עסקית בשווקים המקומי והבינלאומי", אמרו.

באחרונה הגיעו לביקור במאורת הנמר שני חברים ותיקים – יפתח בן צבי ומוטי ברנוב, לשעבר מבכירי ה-IT בתעשייה האווירית. השניים טוענים שיש פתרון למצוקת כוח האדם בהיי-טק – ובאו לספר לי, ובאמצעותי לכם, הקוראים, כיצד ניתן לעשות זאת.

בן צבי החל את דרכו בענף התוכנה בישראל לפני יותר מ-50 שנים – ב-1963 – וכיום מוביל צוות המבצע פעילות ענפה להוספת משאבי כוח אדם מקצועי לענפי התוכנה וההיי-טק. הוא סיפר כי פעילות הצוות מכוונת למטרה נוספת ולא פחות חשובה: הגברת התעסוקה בהיי-טק של בני ובנות המגזר הערבי.

כדי לממש את המטרות החשובות האלה, בן צבי ריכז צוות משימה המורכב מוותיקים בענף התוכנה וקצינים בכירים במילואים, בעלי קשרים וניסיון ניהולי רב. "יצרנו קשרי עבודה רבים עם גורמים במגזר הערבי בישראל וברשות הפלסטינית, והתחלנו בהקמת חברות תוכנה בפריפריה, בשיתוף פעולה עם יזמים ומשקיעים מקומיים", אמר.

הפעילות החלה לפני כחצי שנה והמניעים הישירים לה היו תחילתו של סבב הטרור האחרון, ובעקבות זאת התובנה שהסיכוי היחיד לזכות לחיים נורמליים בישראל מבוסס על בניית קשרים בין אנשים ושילוב דרך עבודה ופרנסה.

"במסעי היכרות ביישובים ערביים בישראל וברשות הפלסטינית גילינו שקיים פוטנציאל מאוד גדול של אנשי מקצוע מעולים בעלי השכלה במדעי המחשב ממוסדות אקדמיים מישראל, מארצות הברית ומאירופה", אמר בן צבי. "רבים מהמועמדים אינם עובדים כלל או שעובדים במקצועות אחרים".

הוא ציין כי ההשתתפות הנמוכה של הערבים הישראלים בענף נובעת הן מהמרחק של מרבית היישובים מהמרכז והן מחוסר מודעות מצד המועמדים והמעסיקים לפוטנציאל הקיים. באשר לנשים הערביות מצטרפת לכך מגבלה על תעסוקתן במקום זר ומרוחק מביתן. לגבי תושבי הרשות הפלסטינית קיימות מגבלות נוספות של תנועה והיעדר היכרות ויחסים בינם לבין יהודים. "אנחנו מעודדים ערבים ישראלים המקושרים עם אנשי מקצוע ויזמים פלסטינים להקים גשר לבניית יחסי עבודה עם מקביליהם ברשות הפלסטינית", אמר בן צבי.

המודל לפתרון מצוקת ההון האנושי בענף

"תוך לימוד אפשרויות ואילוצים פיתחנו מודל עבודה שיאפשר מימוש העסקה של מאות ואלפי עובדים ברמה גבוהה. בשבועות האחרונים הצלחנו להביא לשולחן יזמים ומשקיעים, מאות קורות חיים ושאיפה עזה מצד מועמדים להשתלבות בענף ההיי-טק הישראלי", אמר בן צבי.

"על פי המודל אנחנו מובילים הקמה של חברות תוכנה ביישובים שונים במגזר הערבי בישראל וברשות הפלסטינית", ציין. "בכל צוות יהיו כ-25 עובדים, שיעברו הכשרות והתאמות נוספות, על פי צרכי השוק, הרקע והיכולות של המועמדים. כל צוות יתבסס על כמה בעלי מקצוע מנוסים וקבוצה של בוגרי לימודים בתחילת דרכם, שיעבדו בהתמחות תוך הנחייה של בעלי מקצוע מנוסים. בכל אזור יש פוטנציאל צמיחה לתוספת עובדים עם הזמן".

בן צבי הדגיש כי "משרדי הממשלה מעניקים תמיכה וסיוע משמעותי לפעילויות של הכשרה ועידוד תעסוקה".

"בשלב זה, אנחנו מתחילים לפנות לחברות תוכנה והיי-טק על מנת להפעיל את מודל העבודה. לחברות רבות יש ניסיון בהעסקת עובדי קבלן במשרדי החברה ולחלק מהן יש ניסיון במיקור-חוץ מעבר לים – בהודו, באוקראינה ובמדינות אחרות. כמה חברות ישראליות כבר עובדות עם חברות תוכנה פלסטיניות או שפתחו שלוחות במגזר הערבי. ניתן להסיק מכך שהמודל יכול לעבוד, ובקנה מידה הרבה יותר גדול, עד כדי פתרון מלא למצוקת כוח האדם בתחום", אמר.

בנוסף למיקור-החוץ עם חברות בחו"ל מתבצעת במסגרת המודל שיטת עבודה דומה עם חברות בפריפריה. "מיקור-חוץ עם חברות מקומיות בפריפריה יכול להתבטא בהתקשרות בלעדית לזמן ארוך, בהתקשרות מזדמנת לפרויקט או כשותפות עסקית מלאה, עם שלוחה בה מועסקים עובדי חברה לכל דבר באזור מגוריהם ולא במשרד הראשי של החברה. כל אחת מהאפשרויות ליישום המודל תחייב חשיבה והיערכות מעט שונה מהשגרה, אבל תאפשר מיצוי של פוטנציאל כוח האדם באיכות גבוהה מאד ובזמינות מיידית", אמר.

"מאחר שאנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הקמה של צוותי פתוח בכמה מרכזים, נשמח לקיים פגישה עם כל חברה שתגלה עניין ולבדוק אפשרויות לניצול ההזדמנות", סיים בן צבי.

פרטים נוספים ניתן לקבל כאן.