באחרונה ביקר במאורת הנמר תת ניצב (בדימוס) עו"ד ד"ר אורי אנגלהרד, שבא אליי מצויד בספר החדש והייחודי שכתב, סודות הניהול על פי פרשות השבוע.

ד"ר אנגלהרד הוא מנהל בעל ניסיון רב מערכתי, ששימש כמנכ"ל חברות היי־טק (חלקן נסחרות בנסדא"ק), הקים וניהל את מִינהל הטכנולוגיות במשטרה בתקופת המתאבדים ומכוניות התופת, שימש כמרצה לניהול וקבלת החלטות באוניברסיטה וב-15 השנים האחרונות ממשיך לעבוד "סביב השעון" כחבר דירקטוריונים, כעו"ד עצמאי בנושאי צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הסכמי ממון, מקרקעין ודיני עבודה, וכמגשר מבוקש.

מדובר בספר ניהול ייחודי, בכך שהוא מרכז עשרות יסודות ניהול במקום אחד – בניגוד לספרי ניהול אחרים, שבדרך כלל מתמקדים בהיבט אחד, כמו משא ומתן, ניהול זמן וכדומה – ומראה שמקורם של כל יסודות הניהול הוא בספר העתיק ביותר בעולם, הלוא היא התורה.

אילו יסודות ניהוליים נלמדים בספר?
"לדוגמה, חשיבות יצירת החזון, התכנון מהסוף להתחלה, ההצלחות הקטנות, הצורך להתחדש ולהתקדם, העלייה על הרכבת הנעה במהירות, הראייה המערכתית, איתור ההזדמנויות, הזריזות והדבקות במטרה, הפחד המשתק, היצירתיות, ההתייעצות, העצמאות המחשבתית, ההגעה לשטח, הליך קבלת ההחלטות, ביזור הסיכונים, הסמכות והאחריות, הליך המשא ומתן, הבנת ייחודיות האדם והדאגה לעובדים – כל אלה ועוד הם יסודות המתאימים ליישום בחיים המקצועיים והפרטיים".

למי הספר מיועד?
"הספר מיועד למנהלים ולרוצים ללמוד על הרלוונטיות של התורה לימינו".

כיצד הוא מסודר?
"כדי לסייע לכל מנהל לשבץ בכל אירוע או ישיבת עבודה דבר ניהולי שנלמד מפרשת השבוע, הספר מסודר לפי סדר הפרשות בתורה, וכדי לסייע למנהל שמעוניין למצוא נושא ניהולי מסוים יש בסופו מפתח עניינים (אינדקס) המסודר לפי הנושאים ותתי הנושאים הניהוליים שנלמדו בספר.

הדיון בכל נושא מחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון מופיע עיקר הניהול הנלמד, החלק השני ממחיש את הדברים בעזרת דוגמאות מחיי היום יום ובחלק השלישי מוסבר כיצד ניתן ללמוד את עיקר הניהול מהפרשה.

הספר כולל 424 עמודים, בכריכה קשה".

כיצד ניתן לרכוש אותו?
"ניתן לרכוש אותו באתרים ובחנויות של צומת ספרים, סטימצקי ודברי שיר, אך הקניה הזולה ביותר מתבצעת כאן".

באחרונה התארח במאורת הנמר מיקי צ'סניק-שקד, שמונה למנהל מרכז הפיתוח בישראל של פנדו – חברה שמפתחת פלטפורמה לשיפור חוויית המשתמש עבור מנהלי מוצר. צ'סניק-שקד התחיל את הקריירה שלו ב-Check ולאחר מכירתה לאינטואיט הוביל את צוות העובדים והכפיל את מצבת כוח האדם.

המטה של פנדו ומרכז פיתוח שלה נמצאים בראלי, צפון קרוליינה, ויש לה מרכזים נוספים בסן פרנסיסקו, בלונדון ובישראל. מרכז הפיתוח המקומי מעסיק כ-35 עובדים והוא הוקם לפני כשנתיים, לאחר שפנדו רכשה את הסטארט-אפ הישראלי אינסרט, שפיתח פלטפורמה לניהול יישומים ללא תכנות במובייל. עד הרכישה, היה הפתרון של פנדו מבוסס ווב בלבד.

צ'סניק-שקד סיפר לי שפנדו נוסדה ב-2013 וגייסה עד היום כ-106 מיליון דולר מקרנות כגון סאפפיר ונצ'רס, באטרי ונצ'רס, ספארק קפיטל ומריטק קפיטל. יש לה יותר מ-850 לקוחות ברחבי העולם, ביניהם חברות גדולות כ-BMC ו-Salesforce, וכן מרקטו, Zendesk ועוד רבות וטובות.

לא עוד לגשש באפלה

"למעשה", אמר צ'סניק-שקד, "ארגון מטמיע מערכת, אבל לא באמת יודע במה אנשים משתמשים, באילו פיצ'רים, מה צריך לשפר או איזה פיצ'ר כדאי לפתח בהמשך. מנהלי המוצר ממש מגששים באפלה. הפלטפורמה של פנדו מאפשרת להם להגיע אל משתמשי הקצה, לנתח נתוני משתמשים, לבצע שינויים במהירות ולתקשר ישירות עם הלקוחות".

הוא הסביר לי שעם פנדו, צוותי ניהול המוצר יכולים להבין את התנהגות המשתמש, לאסוף משוב, למדוד NPS ולהכריז על הקמתם של פיצ'רים חדשים באפליקציה – ללא צורך בתכנות. לקוחות פשוט מכניסים שורה בקוד האפליקציה שלהם, בין אם היא במובייל או וובית, מוסיפים את שכבת המוצר של פנדו על גבי האפליקציה שלהם ומיד יכולים לפענח את התנהגות המשתמשים בתוכנה שלהם. השילוב של הבנת התנהגות המשתמשים עם הדרכה מובנית באפליקציה ותקשורת דו כיוונית בין מנהלי המוצר למשתמשי הקצה מאפשר לארגונים להעלות את מעורבות המשתמשים, לשפר ולהגביר את חוויית המשתמש, ובכך יוצרים מוצר המותאם טוב יותר לצרכיהם.

לדברי צ'סניק-שקד, "החזון של פנדו הוא לבנות מוצר טוב, שיותאם באופן מיטבי למשתמש. הפלטפורמה שלה מציעה למנהל המוצר מידע, שחלקו ויזואלי, על אופן השימוש של לקוחותיו בתוכנה של החברה, שמסייע לו לקבל החלטות מבוססות ומושכלות יותר".

באחרונה התארח במאורת הנמר גדי פרץ, ה-CTO ומנהל הדליוורי של טק מהינדרה, הזרוע הטכנולוגית של הענקית ההודית מהינדרה.

פרץ סיפר לי שמספר העובדים בטק מהינדרה עומד על 120 אלף, מתוך יותר מ-200 אלף עובדי קבוצת מהינדרה, שכמקובל בחברות הודיות גדולות, חולשת על תחומים רבים, ביניהם נדל"ן, ייצור ג'יפים ורכבים ממוגנים, והיא אף יצרן הטרקטורים הגדול בעולם.

טק מהינדרה החלה לפעול בארץ לפני כארבע שנים ומציעה פתרונות אינטגרציה בתחום ה-IT לארגונים וספקי תקשורת, ושירותי פיתוח ויישום לחברות טכנולוגיה, עבור מגוון פעילויות ו-ורטיקלים. מטה החברה ממוקם בהודו, עם פעילות ב-90 מדינות ברחבי העולם, ששווייה עומד על כחמישה מיליארד דולר.

המיקוד בישראל – במגזר הפיננסי

לדברי פרץ, טק מהינדרה ישראל מתמקדת במגזר הפיננסי, בו היא פועלת כמיישמת של מערכות ליבה בנקאיות. שוק מערכות הליבה בישראל צומח בקצב מואץ בשנים האחרונות, כשהחברות נדרשות לבצע תהליכי מודרניזציה דיגיטלית על מנת לייצר מנועי צמיחה חדשים ולייעל את התפעול והתחזוקה, שנשענים על מערכות ישנות. מדובר ב-20-30 גופים פיננסיים בארץ, הכוללים בנקים קטנים וגדולים, חברות בשוק האשראי וחברות ביטוח. "בניגוד למתחרותיה", אמר, "טק מהינדרה מיישמת פתרונות של יצרני תוכנה מובילים בעולם ולא מוצרים מתוצרתה. בישראל, טק מהינדרה מתמקדת ומפתחת יכולות מקומיות ליישום מערכת T24 של טמנוס".

פרץ ציין כי "הסיבות העיקריות לתהליך המואץ שעובר השוק הפיננסי בשנים האחרונות בתחום הן הצורך לייעל את מערכות הלגאסי הישנות, יחד עם דרישת היחידות העסקיות באותם ארגונים להיות גמישים ובעלי יכולות לענות לדרישות רגולטוריות ולייצר מוצרים חדשים בזמנים קצרים – דבר שאינו אפשרי במערכות הקיימות".

"מאגר הידע בישראל בתחום מצומצם", הוסיף, "ולכן מעסיקה טק מהינדרה מומחים מחו"ל, רובם עובדי Sofgen – חברת יישום שווייצרית שהתמזגה עם טק מהינדרה לפני כארבע שנים וכיום הם חלק ממאות מיישמים שיש לחברה בעולם, שהם בעלי הידע והניסיון הנדרשים". פרץ ציין כי "על מנת לצמצם את הפער ולהגדיל את מאגר הידע בישראל הקמנו מרכז מצוינות בתחום מערכות הליבה, שבו אנחנו מכשירים מנתחי מערכות מהצד העסקי ומיישמים טכנולוגיים (מפתחים), במסלול ייעודי יחיד מסוגו, שכולל למידה של התחום וכן הכשרה על המוצר. בוגרי הקורס עוברים סטאז' לצד מיישמים זרים, שכבר ביצעו פרויקטים דומים בעולם, ואחריו הם משתלבים באחד מהפרויקטים הרבים של טק מהינדרה בתחום".

לסיכום הוא אמר ש-"הצוות שלנו בארץ כולל 50 עובדים, כששני שליש מהם אלה מומחים זרים ורק שליש ישראלים. אנחנו שואפים, הודות לפיתוח מרכז המצוינות, לשנות את המאזן ובתוך שנה להגיע למצב שבו מחצית מהצוות מורכב מישראלים, ובהמשך לייצא את מאגר הידע שצברו המומחים הישראלים לביצוע פרויקטים בחו"ל".

ערב החג בא לבקר במאורת הנמר זאב שטח, ידיד ותיק, היזם, המייסד והמנכ"ל מזה 34 שנים של קומדע, ובהמשך גם של קומסיין. בפגישה סיפר שטח את סיפורו האישי, ובעיקר המקצועי.

כיום, אחד הכלים השימושיים ביותר הוא היכולת לחתום על מסמך דיגיטלי ולקבל את מבוקשך. אמנם, עדיין לא כל ארגון מוכן לקבל חתימה דיגיטלית, אבל זה בדרך לשם ולא רחוק היום שבו נשכח מהנייר והוא יהיה משהו ששייך להיסטוריה.

איך הכל התחיל?

קומסיין מספקת את השירות היעיל של חתימות אלקטרוניות כבר 20 שנים לערך. ראשיתו של דבר בכך שלפני שני עשורים שעמם לשטח, ואז הוא הגה עוד רעיון והלך אתו למשרד המשפטים. באותה העת, קומדע כבר הייתה חברה מצליחה, זו שהכניסה את ישראל לעידן ה-TCP/IP. בכיפה שלטו אז עולמות כמו ה-SNA של יבמ וה-DECNET של DEC, אולם קומדע הביאה לשינוי הדברים ולכך שכל הארגונים משתמשים כיום בפרוטוקול ה-IP לתקשורת ארגונית וחוץ ארגונית.

באותם הימים, ההזמנות לרישיונות ה-TCP לא הפסיקו להבליח ממכשיר הפקס. אלא ששטח לא שקט על השמרים והעביר את קומדע להתרכזות בהזדהות חזקה באינטרנט – תחום שעד היום פורח מאוד.

בהתחלה, היה על קומדע לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליים שססמת גישה קבועה היא אולי דבר נוח, אבל לא בטוח. במקום זאת, היא הציעה להם שימוש בססמאות חד פעמיות (OTP). כיום יש לקומדע, וליתר דיוק לקומסיין, מערכת שלה, שנקראת Comsign OTP, שנחשבת למערכת אטרקטיבית בארגונים לזיהוי משתמשים שרוצים לעבוד מהבית באופן מאובטח.

אחר כך עלה הצורך בפתרון ביומטרי. קומדע נענתה גם לאתגר הזה ופיתחה מערכת שרת שיודעת לזהות ולתת גישה לדומיין באמצעות טביעת אבצע או זיהוי פנים. ארגונים רבים אימצו את המערכת הזו ומשתמשים בה כיום.

מכאן, הדרך הייתה קצרה לתחום המפתחות, ועל בסיס זה הוקמה קומסיין. חוק החתימה האלקטרונית שהתקבל בכנסת אפשר לשטח להקים את קומסיין כחברה בת נפרדת לצורך זיהוי והנפקת חתימות אלקטרוניות מאושרות. זה נעשה בפשטות: מגיעים לאחד מסניפי החברה – בתל אביב, חיפה, ירושלים או באר שבע, שם מזדהים ומקבלים חתימה אלקטרונית אישית ובלעדית.

מי לא משתמש בחתימה של קומסיין?

השאלה שלמעלה היא שאלה רטורית: רופאים חותמים על מרשמים בחתימה האלקטרונית של החברה וחוסכים לנו הליכה למרפאה, עורכי דין הפסיקו לשאת ארגזים עם ניירות לבית המשפט ובאים עם לפטופ, רואי חשבון מגישים דו"חות לרשות המסים, עצמאים וחברות שולחים חשבוניות חתומות אלקטרונית ומקבלים תשלום, ועוד ועוד. עולם ללא נייר – פעם זו הייתה ססמה, אבל עם הזמן זה הופך יותר ויותר למציאות.

ארגונים רבים לאין ספור עושים שימוש בחתימה של קומסיין – מארגונים של המדינה כמו צה"ל ובתי המשפט ועד למגן דוד אדום, שירותי בריאות כללית, חברת החשמל, בזק, ואפשר להמשיך את הרשימה עוד ועוד. המותג קומסיין משדר ביטחון ואמינות לכל עבר.

לסיום, שטח לא שוכח לפרגן ל-120 עובדי החברה, שלדעתו נמצאים בבסיס הפירמידה שנקראת קומסיין. כאות תודה והוקרה, השנה הם טסים לסוצ'י שברוסיה.