באחרונה הגיעה לבקר במאורת הנמר ד"ר ענת אבן זהב, וסיפרה לי על מחקר שערכה, תחת הכותרת "ניתוח אסטרטגי של מערכות חינוך: ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל".

ד"ר אבן זהב היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט בהוראת המדעים בפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה בטכניון – מפברואר אשתקד.

השכלתה האקדמית, ניסיונה כמורה במערכות חינוך והשקפת עולמה החברתית בנוגע לחשיבות קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי הביאו אותה לחקור את אתגרי החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל. במחקר הדוקטורט, ד"ר אבן זהב ביצעה ניהול סיכונים של החינוך למדע וטכנולוגיה בארץ.

ממצאי המחקר מצביעים על הצורך ליצור שיתוף פעולה הדוק בין חמש קבוצות בעלי עניין: מערכת החינוך, התעשייה, האקדמיה, צה"ל והפילנתרופיה לקידום החינוך העל יסודי למדע ולטכנולוגיה.

לדבריה, "ישנה חשיבות להציע דרכים לעידוד תלמידים לבחור במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בשנות התיכון, ולהפיכת מקצוע ההוראה לאטרקטיבי ומרכזי בחברה הישראלית, תוך מתן ביטוי למיצוב מעמדם של המורים בישראל".

עם סיום הדוקטורט, ד"ר אבן זהב עוסקת ביזמות בחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי; בהוראת מתמטיקה, שיטות מחקר ובנושאי מדיניות חינוך במכללות להוראה בישראל. בנוסף, היא משמשת כמרצה וכמובילת תכניות בהכשרת מורים במכללת תלפיות ובמכללת סמינר הקיבוצים.

לפני ימים אחדים בא לבקר במאורת הנמר צוות מאימאג' טכנולוגיות: רינה גילה, המנכ"לית, הבעלים והמייסדת, מלווה בחני גבאי ובאור דדוש ממחלקת המכירות, ובבן סטיטל ממחלקת השיווק.

אנשי אימאג' העניקו לי בובת נמר עם סמל החברה וקיבלו ממני את ספר הנמר.

הפגישה הייתה מלאה באנרגיות חיוביות, צחוקים וחיוכים. גילה סיפרה על החזון של החברה – משרד מצומצם ניירת. אימאג' מיישמת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי ההדפסה, הסריקה והחתימה הדיגיטלית. הפתרונות מוטמעים במערכת ה-ERP של הארגון, ונועדו לשיפור ולייעול תהליכי עבודה ולחיסכון במשאבים.

הכול התחיל כשגילה שהתה בארצות הברית בסוף שנות ה-80 ללימודים לתואר MIS ונתקלה במרצה יוצא דופן, ששיתף את תלמידיו בהמצאה שלו – הדפסת שיקים במדפסת לייזר עם טונר מגנטי.

גילה, על סף חזרתה לארץ, פיתחה והעצימה את הפתרון, המאפשר לעסקים שמחזיקים מספר חשבונות בנק להדפיס בקלות שיקים על נייר חלק ולא להחזיק מלאי המחאות חשופות לזיופים.

הלקוח הראשון שהתלהב מהיוזמה ומהרעיון היה בנק הפועלים, ומשם צלחה הדרך להטמעה אצל לקוחות בולטים נוספים במשק: בנקים, משרדי ממשלה וחברות בתחומי הביטוח, התקשורת, הבנייה, התעשיה והמסחר. הפתרון הוטמע בתוכנות ה-ERP הרבות של ארגונים אלה ונוספו פתרונות הדפסה לשוברי תשלום, מעטפיות לתלושי שכר וטפסים דיגיטליים.

לפני מספר שנים הורחבה הפעילות של החברה גם לפתרונות למשרד ללא ניירת – סריקה, קטלוג וחתימה דיגיטלית על משטחי החתמה וטאבלטים.

השנה הרחיבה אימאג' את הפעילות מתחום השיקים היוצאים גם לאלה הנקלטים והושקו שני פתרונות תחת השם מ.ק.ש (מערכת קליטת שיקים): האחד מאפשר סריקת שיקים לתוכנת ה-ERP, שמירתם כתמונות והפקדתם באופן דיגיטלי ישירות לחשבון הבנק – בלחיצת כפתור; והשני מאפשר קליטת שיקים בפריסה לתוך מערכת ה-ERP, לחיסכון בזמן ומניעת טעויות בכתיבת השיקים עבור ארגונים המקבלים שיקים בתשלומים.

במהלך הפגישה התעניינתי בתפקידם של גבאי ודדוש בתחום המכירות ובשיפור השיווק שנעשה על ידי סטיטל. הפגישה הסתיימה בחיוכים וחיבוקים, ובהבטחה לפגישה נוספת אחרי החגים.

לפני ימים אחדים בא לבקר במאורת הנמר יאיר אילן, מנכ"ל טיפולוג (מבית קליניקליקס) – חברה המפתחת תוכנת ניהול בענן למקצועות הטיפול והרפואה.

לקח לאילן כמה דקות להירגע מההתלהבות ממשרדי אנשים ומחשבים ובעיקר מכמות הנמרים והמיתוג. לאחר שהבכתי אותו בצילום בוק של 20 תמונות (ש-19.5 מהן הוא ישמיד, לטענתו, כי הוא שונא להצטלם) ניסינו להיות ממוקדים במסגרת הזמן שהקצינו לפגישה, אבל זה היה קשה, כי השיחה גלשה לנושא אחר בכל משפט שני.

תוך כדי השיחה על טיפולוג הספקנו לדבר גם על כושר ושעוני ספורט, מצלמות וצילום, הפקות אירועים, אתרי וורדפרס, אנשים ומחשבים, זוגיות בעבודה, ניהול עובדים ומה לא.

אילן הוא יזם בנשמתו, קופירייטר ומהנדס תעשייה וניהול. שאלתי אותו מה הקשר בין הדברים והוא השיב: "עד שהפכתי לעצמאי הייתי צריך להסתיר בקורות החיים את החלק שלא רלוונטי לאותה משרה – אחרי הצבא התגלגלתי לכתוב ג'ינגלים בירושלים עם חבר מוזיקאי וביימתי קריינים בולטים כמו מלאכי חזקיה ומנחם פרי. זה היה העסק הראשון שלי ובו כנראה נדבקתי בחיידק היזמות. אחרי שנה עברתי לתל אביב ללמוד קופירייטינג ולאחר מכן הגיע גם התואר. מול אנשי פרסום הייתי מסתיר את היותי סטודנט לתעשייה וניהול, כי הם פשוט לא ידעו איך 'לאכול' את זה ובהמשך, כשחיפשתי עבודה כמהנדס, השמטתי את היותי קופירייטר. רק כשהפכתי עצמאי ועסקתי בין השאר בייעוץ עסקי – הידע בשיווק, בפרסום, באסטרטגיה ובתפעול השתלב היטב לטובת העסקים הקטנים להם עזרתי".

קצת על קליניקליקס

"קליניקליקס הוקמה ב-2013 עם שם שיתאים למוצר בינלאומי, אך השם טיפולוג ניתן עוד הרבה קודם", סיפר לי אילן. "השם ניתן עוד ב-2009 לאבטיפוס שהקמתי עבור המקום שבו אשתו עבדה כמטפלת בעזרת בעלי חיים".

"ניבי, אשתי, הייתה מחוייבת לתעד לאחר כל טיפול ולשלוח למשרד כקובץ במייל. כבר אז זה היה נראה לי אבסורד, במיוחד לאור הסודיות הרפואית הנדרשת מתוכן הטיפול. כמו כן, היה ברור שקשה מאוד לנהל ארגון טיפולי מבחינת ניהול, מעקב ושליטה אם כל המידע אודות המטופלים מסודר בתיקיות מחשב ומסמכי Word מפוזרים. אז לימדתי את עצמי מחולל צד לקוח ב-ASP והצעתי לבוס שלה לפתח להם בחינם תוכנת תיעוד אינטרנטית. ד"ר רוני רדו זיהה את הצורך ואת הפוטנציאל והרים מיד את הכפפה. לאחר שנה מוצלחת עם אב הטיפוס חברנו לחברת פיתוח בשם יישומונים והפכנו כולנו לשותפים בתוכנת טיפולוג. הבעיה היחידה הייתה שהפיתוח התל לתפוס תאוצה בדיוק שהתאומים שלי אוריה ונבו נולדו ב-2010. אז השנה הזו לא תישכח לעולם. הייתי צוחק על זה שאני ישן בין המצמוצים. כיום יש גם את אבנר בן ה-3", אמר.

"החברה מציעה תוכנת ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS) עבור אוכלוסיית המטפלים והרופאים, שלרוב אינם עובדים רק מקליניקה אחת. זה פשוט מתבקש. כך התוכנה נגישה עבורם 24/7, מכל מכשיר המחובר לאינטרנט", ציין אילן.

"ב-2016, שוק תוכנות הענן העולמי בתחום שירותי הבריאות עמד על חמישה מיליארד דולר והוא צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 22.5%", סיפר. "בהתחלה חשבנו כמו אזרחים נאמנים לאומת הסטארט-אפ ורצינו מיד לצאת לשוק הבינלאומי. אבל לאחר שבדיקת ההיתכנות בישראל הצליחה הרבה מעבר למתוכנן, החלטנו דווקא להתרכז בשוק הישראלי ולממש את הפוטנציאל הקיים מתחת לאף ובהמשך לצאת לשוק הרחב".

"בישראל, לפי הערכה שלנו, קיימים מעל 60 אלף מטפלים ובקרוב מאוד אנחנו מתכוונים גם לפנות לשוק הרופאים, באמצעות שיתוף פעולה עם שידורית, שמובילה את תחום מוקדי השירות לרופאים ומוקד קביעת תורים מ-1989", אמר. "הרעיון הוא לספק פתרון הוליסטי לניהול קליניקה קטנה כגדולה. הרופא או המטפל יוכל לאפשר למטופלים שלו שירות קביעת תורים בצורה מקוונת או טלפונית ביומן שידורית, ובאמצעות סנכרון ליומן טיפולוג הוא יוכל לנהל הסטוריית טיפולים, יומן רופא, סליקה, גבייה ובקיצור, לנהל באמצעותנו את העסק שלו".

לדבריו, "כבר מההתחלה הבנו שלהיות מטפל אומר גם לנהל עסק ובאופן סטיגמטי, זה לא הולך ביחד. מטפלים רוצים לעסוק בטיפול ושונאים את הביורוקרטיה סביב זה, וזו בדיוק ליבת החזון שלנו: מערכת פשוטה לתפעול שנותנת למטפל ראש שקט לניהול העסק. לפני כמה חודשים התקשרה אישה בת 78 והודתה לי באופן אישי שבזכותנו 'היא באינטרנט'. אחד הנכדים שלה רשם אותה עם המייל שלו והיא מתעדת טיפולים הוליסטיים שהיא עושה. אלו הרגעים שבשבילם שווה להיות יזם ובעל עסק וזו עבורי אחת ההוכחות שהכוונה לבנות תוכנה ידידותית ופשוטה הצליחה! כיום יש לנו לקוחות בכל גודל, החל ממטפל שרק עכשיו סיים את לימודיו ועד עיריית תל אביב, סמינר הקיבוצים, מועצה אזורית פרדס חנה כרכור, עמותת ניצן ועוד…".

מה לגבי אבטחת מידע? זוהי אכן סוגייה מאתגרת וחשובה מאין כמותה. אנחנו רשומים כמובן כמאגר מידע ובדיוק בימים אלה נמצאים בעיצומו של הליך הסמכה לתקן ISO 27799 שהוא תקן בינלאומי לאבטחת מערכות מידע בתחום הבריאות.

הקץ לניירת? בדיוק כך! "אנחנו מבשרים את הקץ לקלסרים, ליומן רופא המסורבל ולחוסר מעקב אחר הגבייה מלקוחות", אמר אילן. "בסכום חודשי הנמוך מ-100 שקלים יוכל כל מטפל או רופא לנהל את העסק שלו בקלות ובאופן וירטואלי לחלוטין. יש לנו לקוח שסיפר לנו בגאווה איך הוא נהנה לזרוק את חוברת יומן הרופא לאחר שקיבלנו אישור ממס הכנסה לפני כמה חודשים".

היינו יכולים לדבר עוד שעות, אבל החלטנו שנדחה זאת לפעם הבאה. לפני שנפרדנו נתתי לו במתנה את הספר שלי: "איך לבנות או להרוס את חייך במו ידיך", וכמובן צילמנו סלפי על רקע העיצוב ממנו אילן כה התלהב. בדרך החוצה עוד דיברנו על האפשרות שטיפולוג תעבור לשבת איתנו במשרדים שהתפנו בקומה.

לאחר הפגישה קיבלתי פידבק על התגובה של אילן לחבר המשותף שהפגיש בינינו: "זו הייתה אחת הפגישות המיוחדות ביותר שהייתי בהן".

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר יאיר סאקוב, יו"ר מרכז היזמות ומנטור ראשי ב-StartOno Accelerator – מאיץ המיזמים של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו.

בישראל כמו בישראל, מהר מאוד, אחרי דקתיים של שיחה, מצאנו עמיתים משותפים, ששנינו מכירים ומוקירים משלבים כאלה ואחרים בקריירות.

סאקוב, שגדל בגבעתיים, העיר בה מצויים משרדי אנשים ומחשבים, אף חולק עם רעייתי, הקוסמת דליה אסיא פלד, את תחביב הקוסמות, והופיע במסיבות יום הולדת כבר בגיל 15.

דבר נוסף ראוי לציון ברזומה של סאקוב הוא היותו מנהל המוצר של הפנטיום האגדי כשעבד באינטל (Intel) בארצות הברית והיה חלק מההצלחה הפנומנלית של המוצר. עם חזרתו לארץ ניהל קרן הון-סיכון של מעל 100 מיליון דולר ולאחר מכן ניהל במספר חברות גדולות.

יותר מהכול: יזמות חברתית

אבל יותר מהכול, העדיף סאקוב לספר לי על פעילותו בתחום היזמות החברתית. יותר מ-15 שנים שהוא חבר ב-IVN, ארגון פילנתרופי העוסק בהקמת המגזר הרביעי – עסקים חברתיים – בישראל. סאקוב גם חבר בוועד המנהל של הבית של סוזן, עסק חברתי שעוזר לנוער במצוקה, ושל הגסט האוס של ג'וחא, עסק חברתי שפועל לקידום כלכלי וחברתי של ג'סר א-זרקא.

לפני הגיעו לקריה האקדמית אונו, היה סאקוב סמנכ"ל באלפנאר, מיזם חברתי העוסק בהכוונה, הכשרה והשמה של ערבים בעסקים בישראל. בהקשר זה הוא סיפר לי על הייחודיות של הקריה האקדמית אונו, שבה לומדים סטודנטים ערבים רבים שזוכים לתוכניות קידום ומכינות, סטודנטים מהמגזר החרדי בקמפוסים ייעודיים המותאמים לצרכיהם, אחוז גבוה של סטודנטים ממוצא אתיופי ותוכניות לאוכלוסיות מיוחדות נוספות.

סאקוב עומד כיום, כאמור, בראש מרכז היזמות של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, שפותח בימים אלה ממש את ההרשמה למחזור השני של מאיץ המיזמים StartOno Accelerator . המחזור הראשון של התוכנית החל את דרכו לפני כמה חודשים ואת המיזמים שנבחרו ליווה צוות של מנטורים מהתעשייה. חמשת המיזמים שסיימו את התוכנית הציגו באחרונה ב-Demo Day הראשון מצגות מרשימות.

לדבריו, בשלב המיונים למחזור השני מחפש צוות האקסלרטור מיזמים מתחומי המוזיקה, העסקים החברתיים וסטארט-אפים עסקיים. המיזמים שייכנסו לתוכנית יזכו לליווי מקצועי צמוד על ידי מנטורים מובילים מהתעשייה.

לסיכום אמר סאקוב כי תוכנית האקסלרטור מהווה את קצה הפירמידה במודל היזמות של הקריה האקדמית אונו והדגיש את הצורך בהענקת ארגז כלים של יזמות לכלל הסטודנטים.