אריאל אמור, מנכ"ל בנדא, ופול גלנד, סמנכ"ל השיווק של החברה, ביקרו השבוע במאורת הנמר, שם הם נפגשו איתי לשיחה ארוכה ומרתקת.

שוחחנו ארוכות אודות הפעילות הענפה של החברה בשוק הטכנולוגיה הישראלי – פעילות שהחלה לפני כ-30 שנים, במהלכן ביססה החברה את מעמדה כיבואנית של מגוון רחב של מותגי חדשנות בינלאומיים, ביניהם Xbox ,TP Link ,DJI, פיליפס (Phillips), סנדיסק (SanDisk), ווסטרן דיגיטל (Western Digital), לוג'יטק (Logitech) ועוד מגוון פתרונות לארגונים ולמשתמשים פרטיים, שפרוסים ביותר מ-5,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ.

בא לבקר במאורת הנמר: פול גלנד, סמנכ"ל השיווק של בנדא

"החזון של בנדא, שלמענו אנחנו פועלים בכל יום ושעה, הוא להביא למשתמשים בישראל, הארגוניים והפרטיים, טכנולוגיה מתקדמת הכי מהר, בליווי שירות אמין ובמחיר משתלם", ציין אמור. "אנחנו מקפידים, לאורך שנים, לעשות את מה שאנחנו הכי טובים בו – הפצה ומעטפת לוגיסטית מקיפה עבור המותגים אותם אנחנו מייצגים כאן, בישראל".

בנדא, שהוקמה ב-1987 על ידי מרדכי (מוקי) בן דוד, הפכה זה מכבר לשם נרדף לאיכות בשירות. נקודה מעניינת במיוחד עלתה כאשר סיפר לי אמור שבבדיקה שערך בשנים האחרונות נמצא שבכל בית או משרד בישראל נמצא לפחות מוצר אחד מבית בנדא, ובמקרים רבים הרבה יותר מאחד.

אמור, המכהן כמנכ"ל בנדא כבר למעלה מעשור, התחיל את דרכו בחברה ב-1999 ומילא, עד לתפקידו הנוכחי, שורה של תפקידי מכירות ושירות בחברה. גלנד, סמנכ"ל השיווק של החברה ב-10 השנים האחרונות, החל את דרכו בה ב-2004, ובמסגרת תפקידו מוביל את אסטרטגיית השיווק שלה בשוק הישראלי.

"אני לא הכי ותיק בחברה", הדגיש אמור. "המשאב הכי יקר שיש לי, כמנכ"ל, הוא האנשים שעובדים איתי, מעל 140. זה משאב יקר יותר מכל המלאי, המשרדים והמרכז הלוגיסטי שלנו, שנמצאים בעמק חפר. בנדא חרטה על דגלה לפני הכול לטפח ולשמר את המשאב האנושי, מתוך הבנה שבדיוק מהמקום הזה מגיעה גם הצמיחה העסקית".

נאוה וינברג, המייסדת והבעלים של תירוש מערכות מחשוב, הגיעה לבקר במאורת הנמר יחד עם מאיה וינוקור, יד ימינה לנושאי מכירות, שיווק ושירות לקוחות.

שמו של הנמר והייחודיות שלו יצאו למרחוק והגיעו עד לקיבוץ שמרת שבגליל המערבי, שם ממוקמים משרדי החברה. לדברי וינברג, המארח, האירוח והאווירה במשרדי הנמר עלו על כל ציפיותיהן.

וינברג שיתפה אותי ב-"אני מאמין" שלה ושל הצוות. עיקר העיקרים, אמרה, הוא ההתמקדות באדם: בלקוח, באיש הצוות, בספק ובכל מי שפגשו ויפגשו.

"השירותיות מתבטאת אצלנו בשירות מקצועי ואישי, שניתן לתמצת אותו באופן הבא: לתירוש הון אנושי מיוחד. הצוות בנוי מאחוז נכבד של נשים, וגם הגברים ראויים לציון והערכה. כולם נהנים ממקום עבודה שמתחשב בצרכי העובד ומשפחתו", אמרה.

היא ציינה כי "הצוות בתירוש עוסק מזה יותר משני עשורים במתן פתרונות תוכנה ידידותיים לתפעול תהליכים מורכבים". "אפיון, פיתוח והטמעת פתרונות מתקדמים הם המומחיות שלנו", ציינה וינברג. "הניסיון הרב שצברנו במשך השנים מאפשר לנו להיות ממוקדי לקוח, להבין היטב ובמהירות את צרכיו ולפשט ולהוזיל את תהליכי העבודה שלו".

"ההצלחה של הלקוחות היא ההצלחה שלנו"

"מיום ההקמה, ב-1992, מלווים אותנו מאות לקוחות, שההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו", אמרה וינברג. "כאמצעי לשיפור מתמיד, אימצנו ב-2011 את תקני ISO9001, המפוקחים על ידי מכון התקנים".

עוד היא ציינה כי "אנחנו עוסקים בפיתוח ייעודי – בתחום המג'יק (Magic), שהיא פלטפורמה שאנחנו אוהבים ושהניסיון הרב שהצטבר אצלנו בטיפול בה נותן ערך מוסף ללקוחות שלנו. כן אנחנו עוסקים בתחום הדוט.נט. כמעט כל פתרון שלנו מחייב בקיאות בסביבה זו".

"תחום נוסף המהווה חלק מפעילתנו הוא יישום והטמעת פתרונות ומוצרים כשותפים עסקיים מאושרים (תרתי משמע) –  BizDoc (הכוונה היא ל-BPM-WorkFlow) – מנוע אדיר לסבב אישורים ובקרה תקציבית, וכן מערכת Priority, שעליה אין צורך להכביר במילים. כמו כן, תירוש מספקת פתרונות למובייל, פלניט – כלי לתכנון בקיבולת סופית, שמאפשר לאנשי תפ"י לקבל החלטות בסביבה דינמית ולחוצה, ו-QLIK View/Sense/NPrinting, שהוא הדובדבן שבקצפת ומאפשר לתחקר את המידע ולקבל החלטות על סמך הנתונים שנאגרים בכל המערכות התפעוליות", ציינה וינברג.

לסיכום היא אמרה ש-"היה נהדר להגיע למאורת הנמר ונשמח לארח את פלי במשרדינו בשמרת".

נתן הרשקוביץ, מנהל מחלקת מערכות המידע של רשות ניירות ערך, ומזליאן לוי, דוברת והממונה על החינוך הפיננסי ברשות, הגיעו באחרונה לביקור ראשון במאורת הנמר, עם שובי למשרד מהביקור השבועי בספארי ברמת גן, במהלכו דרשתי בשלומו של הנמר הפרסי שלו.

השניים נדהמו מהכמות וממגוון הנמרים שנמצאים במאורה שלי והבטיחו לשוב אליה בפעם הבאה עם נמר נוסף לאוסף.

הרשקוביץ, המכהן בתפקידו מאז שנת 2000, הוביל מספר רב של פרויקטים מחשוביים שהביאו למהפכה של ממש בעבודת הרשות ושוק ההון הישראלי. בין הפרויקטים הללו ניתן למנות את מגנא – מערכת הדיווחים האלקטרוניים, שבאמצעותה מדווחים הגופים המפוקחים את דיווחיהם לרשות, לבורסה ולציבור; מערכת BI לאיתור חריגים וגילוי עבירות במסחר בבורסה; מערכת ההצבעות המשולבת, שמאפשרת לציבור להצביע באסיפות דרך האינטרנט; יעל, המשמשת להעברת מסרים מאובטחת לגופים המפוקחים; ומערכות מידע מתקדמות למודיעין ולחקירות.

לדברי הרשקוביץ, מערכות אלה מהוות מודל לחיקוי על ידי רשויות זרות, וזיכו את הרשות בפרסים רבים, כולל שמונה זכיות רצופות באות ממשל זמין על הצטיינות בהענקת שירותים מקוונים לאזרחים.

לוי, המכהנת בתפקיד מאז 2011, הובילה את צירוף רשות ניירות ערך לוועדת החינוך הפיננסי של ארגון רשויות ניירות ערך העולמי. באחרונה היא מונתה כחברה בצוות ההיגוי של הוועדה לשבוע החינוך הפיננסי הבינלאומי שייערך בעוד כשנה, לצד רשויות ניירות הערך של ארצות הברית, סין, ברזיל, מכסיקו, ספרד, איטליה ומלזיה.

בנוסף, לוי היא מרצה מן החוץ בבית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ובתוכנית לשיווק פוליטי במרכז הבינתחומי בהרצליה, בתחום הדוברות והתקשורת הפוליטית, בלימודים לתארים ראשון ושני.

במהלך עשרת ימי תשובה בא לבקר במאורת הנמר עמיר סנדר – חבר, פסיכולוג ויועץ ארגוני מומחה.

סנדר הוא בעל ניסיון בן שנים רבות של עבודת ייעוץ ארגוני בגופי הטכנולוגיה בצה"ל – בעיקר באגף התקשוב ויחידותיו: לוט"ם, ממר"ם וגופי הסייבר. בנוסף, הוא שירת בתפקידי פיקוד ולחימה.

"מאז פרישתי מצה"ל, הקמתי חברת ייעוץ המספקת שירותי ייעוץ ארגוני ומיון בעיקר לחברות טכנולוגיות – גופי IT בשוק הפיננסים, חברות וסטארט-אפים בתחומי הסייבר ואקסלרטורים – אך גם לחברות גדולות בשוק המזון ובתעשייה בכלל", הוא ציין.

לדבריו, "הייחוד של החברה הוא שילוב של הבנה טכנולוגית-עסקית עם הבנה עמוקה בתהליכים אישיים ובין אישיים. האתגר שקיים בשנים האחרונות בארגונים בכלל ובארגונים טכנולוגיים בפרט הוא הפער ההולך וגדל בין קצב התפתחויות הטכנולוגיות וכניסתן לארגונים, כמעט ללא שליטה, לבין כלי הניהול וכישורי הניהול הבינאישיים. כל אלה, בצד הכסף הגדול הנלווה לתעשייה זו, מטלטלים הנהלות, משנים דפוסי ניהול מסורתיים ומאתגרים את יכולת שימור הנכסים האנושיים-אינטלקטואליים הכל כך קריטיים בעידן זה".

שאלות חדשות

"בצד אתגרים אלה מתחילות לעלות שאלות אתיות-ארגוניות ואף משפטיות: לשם מה כל זה? באיזו מידה תורמת הטכנולוגיה לרווחה האישית והחברתית, והיכן היא עלולה לגרום נזק? עוד עולות שאלות של אחריות תאגידית ושל מעורבות גורמי ממשל ורגולציה", אמר סנדר.

הוא ציין ש-"כל אלה מחייבים ניהול מתוחכם ומודע הרבה יותר, כזה שמוכן להתבונן בעצמו ובמציאות העסקית והארגונית בעיניים פקוחות באופן מתמשך, ללא ההגנות שהיו נחלת הנהלות במשך שנים רבות, בהן הריחוק מהשטח, סמלי הסטטוס וההיררכיה, הפוליטיקה הארגונית והתרבות הארגונית המגוננת. מודעות מצבית זו בנויה על רמה גבוהה של מודעות ניהולית, אישית וצוותית בכל רמות הארגון, בדגש על הנהלות, בדרך ליצירת הלימה בין ייעודו, האסטרטגיה שלו, הטכנולוגיה שבה הוא עוסק, המבנה, האנשים והתהליכים שקורים בו".

"דוגמה אופיינית ניתן לזהות בחברות המספקות שירותי הגנה בתחום הסייבר ונדרשות ליצור תרבות, תהליכים, כלים ואנשים בעלי חשיבה ספקנית-מבצעית-מודיעינית, כאשר מרבית האנשים בתחום זה כלל לא הוכשרו לכך, שכן רובם אנשי טכנולוגיה", הוסיף.

לדבריו, זהו המקום שבו מתבטא היתרון היחסי של הצוות עימו הוא עובד שנים רבות, שמשלב פסיכולוגים, אנשי תעשייה וניהול, אנשי הדרכה וטכנולוגים. "היכולת להחזיק נקודת מבט עסקית-ניהולית 'קשה' בצד הבנה פסיכולוגית-תהליכית עמוקה של מה שקורה בארגון חשובה אצל יועצים בעידן זה, כמו גם אצל מנהלים", סיכם סנדר.