בא לבקר במאורת הנמר: תא"ל (מיל') רן לוי, ממייסדי SkyRails

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר רן לוי, תא"ל (מיל'), שהגיע לספר על הפרק החדש בחייו לאחר שסיים 30 שנות שירות בצה"ל, מתוכן 3.5 שנים כראש להק הציוד בחיל האוויר. רן ואחיו, זיו, גם הוא תא"ל (מיל') בחיל האוויר, הקימו יחדיו את SkyRails, אליה הביאו את הניסיון שלהם בעיסוק בתעופה ובטכנולוגיה לעולם הרחפנים המסחריים.

SkyRails מפתחת מערכת מחשב המבצעת ניהול אוטומטי לחלוטין של מרחב אווירי ובכך מאפשרת את הפעלתם של כלי טיס בלתי מאוישים (רחפנים) לצרכים מסחריים במרחב אווירי אורבני.

שוק הרחפנים לצרכים אזרחיים מתפתח במהירות בשנים האחרונות: רחפנים לתחביב (Recreational) היו המתנה הנמכרת ביותר בארצות הברית בחג המולד; רחפנים לשימוש מקצועי, דוגמת צילום אווירי, הולכים ותופסים את מקום המסוקים; רחפנים לשינוע הם בין המיזמים העיקריים של ענקיות, כגון PrimeAir של אמזון (Amazon) ו-X-wing של גוגל (Google).

אחד החסמים העיקריים להתפתחות שוק זה הוא הצורך לתת מענה לסוגיות בטיחות ופרטיות, במציאות בה חובבנים מטיסים כלים בטווח ראייה ובקשר עין LOS (ר"ת Line Of Sight), במרחב אותו הם צריכים לחלק עם כלים מסחריים המבצעים שליחויות וטסים בצורה אוטומטית מחוץ לטווח הראייה, BVR (ר"ת Beyond Visual Range), וכן בסמיכות לאזורים בהם טסים כלים מאוישים.

לוי סיפר לי ש-SkyRails תיתן מענה לצורך זה על ידי מערכת המתחברת למרכזי מידע ובקרה עירוניים ולמרכזי שליטה של רחפנים (קיימים ומתוכננים). כמו כן, היא תספק שירות של תכנון, ניטור ובקרה אוטומטיים של המרחב האווירי.

המערכת פורצת דרך טכנולוגית במספר מישורים: תכנון, ניטור ובקרה אוטומטיים; תכנון המבוסס על מידע גיאוגרפי ואופרטיבי עירוני ברזולוציה גבוהה; חישוב מסלולים בגישת מינימום תוחלת נזק על הקרקע; חישוב אוטומטי של נקודות נחיתה בחירום ונקודות התרסקות; ומערכת חוקים מרובדת המאפשרת האצלת סמכויות.

ראוי לציין כאן גם את אשתו של רן, ד"ר מוריה לוי, יזמית אף היא, שהקימה את חברת ROM לניהול ידע ועומדת בראש פורום ניהול הידע KMI של אנשים ומחשבים מאז ייסודו.

סינגפור: היעד החדש ליזמים וסטארט-אפים

קרן השקעות חדשה בשם InovGate תשקיע בסטארט-אפים ישראליים ותסייע להם לחדור לשוק במדינה האסייאתית הקטנה אך חשובה

אזור אסיה-פסיפיק הוא השוק הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם: המשחקים האולימפיים ב-2020, התקשורת המהירה וההתרחבות בכל תחומי המסחר. בנוסף ניתן לומר שהאוכלוסייה באזור צמאה למוצרים ושירותים חדשים, מה שמניע את הצמיחה המהירה בשוק זה. השער להצלחה באזור אסיה-פסיפיק הוא בסינגפור. נפגשנו עם פנינה איתן ויזהר מרחבי, שותפים ומייסדי קרן ההשקעות/האצה  InovGate, שהשיקה לאחרונה את פעילותה במטרה להשקיע בסטארט-אפים ישראליים ולסייע להם לחדור לשוק הסינגפורי.

מה הוביל אתכם להקים קרן השקעות דווקא לשוק הסינגפורי?
"השוק בדרום מזרח אסיה והשוק בסינגפור בפרט, הינו שוק המחפש טכנולוגיות חדשניות ואף רווי אמצעי מימון לכך. הממשלה הסינגפורית הכריזה שבמהלך חמש השנים הקרובות בכוונתה להפוך את סינגפור לסיליקון ואלי של המזרח, ולהיות קובעי הקצב והכיוון הטכנולוגי של השוק. הכרזה זו מלווה בצעדים ממשיים, המאפשרים היתכנות להצלחה באזור. כיום יש פער גדול בין היצע של טכנולוגיות מול ביקוש והטמעה בשוק. המדדים מראים שסינגפור הינה יעד אטקרטיבי להשגת השקעות/לקוחות, כאשר על כל משקיע/לקוח בסינגפור יש שביעית ממספר החברות המתמודדות על השקעה/לקוח בסיליקון ואלי, דבר המגדיל את סיכויי ההצלחה בסינגפור".

מה הופך את סינגפור לאטרקטיבית?
"מיקומה המרכזי של סינגפור הופך אותה למסלול המהיר החדש לאסיה, בהיותה המרכז המסחרי האידיאלי עם קשרים לדרום מזרח אסיה (כגון: יפן, סין, דרום קוריאה, טאיוואן, ויאטנם, קמבודיה, תאילנד, אוסטרליה, מלזיה, אינדונזיה והפיליפינים). למעשה, כמעט כל תאגיד, מוסד פיננסי או קבוצת מו"פ חשובים מחזיקים משרד פיתוח בסינגפור. האוכלוסיה דוברת אנגלית ומתאפיינת בחריצות ורמת השכלה מהגבוהות בעולם. בסינגפור אוניברסיטאות מעולות ותאגידים המשתפים פעולה במתן עידוד ותגמול ליצירתיות. הודות לקשרים המצוינים בין שתי המדינות וההערכה הרבה לחדשנות הישראלית, סינגפור היא המקום המושלם שבו חברות ישראליות יכולות לשגשג".

האם כבר התחלתם בפעילות כלשהי?
"הקרן החדשה הינה נגזרת מפעילותנו השוטפת בסינגפור של ייצוג חברות טכנולוגיות זרות והגדלת פעילותן בשוק אסיה-פסיפיק. במהלך החצי שנה האחרונה הובילה הקרן סבב ראשון עם שש חברות. כתוצאה מפעילות InovGate, חלק מהחברות כבר הצליחו לסגור עסקאות ראשונות בסינגפור, כשחלק אחר נמצא בשלבי בדיקת היתכנות אצל לקוחות מקומיים או בשלבי מו"מ על סגירת עסקאות".

מה הקשר שלכם לסינגפור ומה הופך אתכם למומחים באזור הזה?
איתן: "אני הייתי בעבר שותפה להקמת מספר חברות סטארט-אפ ועמדתי בראש Software Alliances מקבוצת אמדוקס, ויזהר, שותפי, הוא יזם מנוסה בעל עבר עשיר בחיל האוויר, ושימש כנספח בסינגפור. אנו עובדים בסינגפור כנציגי חברות זרות, יש לנו היכרות מעמיקה עם השוק, צרכיו, האפשרויות הטמונות בו עבור יזמים ישראליים, פעילות שוטפת ורשת קשרים ענפה. מעבר לכך, לקרן InovGate שותפים סינגפורים המובילים את המהלכים המקומיים. השותף האסטרטגי הסינגפורי הינו Incuvest, חממה מקומית וקרן השקעות המנוהלת על ידי סופר אנגל מקומי. שותפים נוספים הינם גופים ממשלתיים ואקדמים".

מעבר לכך, בפועל – איזה ערך מוסף אתם מביאים ליזמים ולסטארט-אפים?
"באמצעות הקשרים הנרחבים שלנו בסינגפור, אנחנו מסוגלים להעניק לחברות צעירות את כל הכלים הדרושים להצלחה בשוק מורכב זה. לאחר שהחברות שנייצג יכירו שותפים פוטנציאליים, יצרנים, משווקים ומשקיעים, אנו נלווה אותם ונסייע להם בכל השלבים, גם אחרי שכבר התחילו לעשות עסקים באזור. הייחודיות של קרן InovGate לעומת קרנות, חממות ותוכניות האצה אחרות, הינה ביכולתנו להתמקד בסיוע לחברות צעירות להצליח באזור דרום מזרח אסיה-פסיפיק. ההיכרות המעמיקה שלנו עם השוק הסינגפורי מאפשרת לנו לגשר על הפערים התרבותיים, העסקיים והאחרים שקיימים בין המדינות. בעצם, אנו בונים גשר אל ההצלחה".

מהו מודל העבודה של הקרן?
"הקרן מחפשת חברות צעירות עם מוצרים או שירותים קיימים בעלי התכנות גבוהה. לקראת החדירה לשוק בסינגפור ישתתפו החברות בתוכנית שאורכת כארבעה חודשים, במהלכה יוכשרו לקראת השקת הפעילות שלהן בסינגפור. במהלך התוכנית יוגדרו החברה, המוצר, יתרונותיו (הצעת הערך), התועלות שהוא מציע, היעדים והדרכים להשגתם, תוך הבנת אזור אסיה-פסיפיק וגישור על פערים תרבותיים. בנוסף, תוגדר תוכנית עסקית מתאימה לשוק הסינגפורי, הדרישות הפיננסיות באסיה, דרכי מכירת המוצר לרבות תמחור, אריזה, מיצוב, ייצור ועוד. בסיום התהליך, לכל סטארט-אפ תהיה תוכנית אסטרטגית של חדירה לשוק וליווי צמוד של InovGate  להוצאת התוכנית אל הפועל".

מה פרופיל החברות שאתם מחפשים?
"על מנת להצטרף ל-InovGate, החברות צריכות להיות בעלות אב-טיפוס מוכח ומימון סיד. החברות שיבחרו להיות חלק מהקרן יקבלו כיסוי עלויות למהלך התוכנית ואת הכלים הדרושים להצלחה בשוק זה, כולל סיוע בקביעת פגישות עם גורמים אסטרטגיים. צוות הקרן יצטרף אל החברות בשטח, בכדי לפתח קשרים ארוכי טווח בסינגפור ולהאיץ את ההתקדמות העסקית".

מה כוללת התוכנית בפועל?

"לאחר השלב הראשון בישראל, ילוו מנהלי הקרן את החברות לסינגפור לתקופה של חודשיים נוספים. בפרק זמן זה הן יוצגו בפני שותפים, מפיצים, יצרנים ומשקיעים פוטנציאליים בשוק הסינגפורי. בנוסף יקבעו פגישות באוניברסיטאות מקומיות ובמשרדי הממשלה. בסיום ארבעת החודשים תקצה הקרן צוותים מקומיים, אשר ימשיכו לתפקד כנציגי החברות באזור וימשיכו לפתח את עסקי החברה בשוק המקומי. תהליך המיון של החברות מתבצע על ידי צוות המורכב מאנשים בכירים ומנוסים בתעשייה הישראלית שליוו או הובילו מכירות באזור זה, וצוות בכיר מהתעשייה המקומית שיאפשר להטמיע מוצרים ישראליים אצלם בחברות".

באיזה שלב אתם נמצאים עכשיו?
"בימים אלה הקרן החלה את תהליך המיון לתוכנית הראשונה, המונה שש-שמונה חברות, כשתוכנית ארבעת החודשים תתחיל במחצית הראשונה של 2016".

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש – חלק ג'

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


השקף הזה מראה שאפשר לחבר למכשירים ולמשדרים גם ג'וקים, ולא רק גיקים.


והרי התחזית: התפתחות מטאורית בעשור הקרוב של תחום האינטרנט של הדברים, עד כדי כך שב-2025 יהיו 500 מיליארד (קראתם נכון) מכשירים מחוברים, שמשדרים כל הזמן.


שתל אחד בגופנו יכול להחליף את כל מה שנמצא בכיסינו.


זהו האנס סיובלאד השבדי, Chief Disruption Officer ומייסד איגוד הביו-האקרים השבדי. בגב כף ידו הותקן שבב IP המאפשר לה להיות כרטיס האשראי שלו ושאר אמצעי זיהוי חיוניים לשרוד בעולם הדיגיטלי. סיובלאד היה המרצה המרכזי והמעניין ביותר באירוע.


כאן נראה גב כף ידו ובו השתל. לא בולט, אך פועל ונראה נאה וחביב ביותר.

להתראות ב-CeBIT!

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

באו לבקר במאורת הנמר: שחר דניאל, מנכ"ל Safe-T, ויוסי כרמון, סמנכ"ל המכירות והפיתוח העסקי בישראל ובאפריקה

שחר דניאל, מנכ"ל Safe-T, ויוסי כרמון, סמנכ"ל המכירות והפיתוח העסקי של החברה בישראל ובאפריקה, הגיעו באחרונה לבקר במאורת הנמר.

השניים סיפרו לי ש-Safe-T, הפועלת בעולם אבטחת המידע בשיתוף ובהעברת מידע ארגוני, נמצאת בגידול מתמיד. הם שיתפו אותי בהצלחות שהשיגה החברה בשנתיים האחרונות.

דניאל וכרמון ציינו ש-Safe-T מאפשרת פתרונות ייחודיים לניהול אבטחת המידע בארגונים, שמאפשרים פשטות ויעילות בגישה למידע, תוך הקפדה על אמצעי אבטחה המחמירים ביותר.

הם שיתפו אותי בפלטפורמה החדשנית של החברה להעברת נתונים מאובטחת – ה-Safe-T Box, וכן בפתרון הגנת הקצה RSAccess, שמאפשר הגנה על נתונים ואפליקציות בעולם ה- DMZ.

התרשמתי מרשימת הלקוחות המפוארת של Safe-T בארץ ובחו"ל, שכוללת גופים בולטים כמו חברת החשמל, תהילה, ממשל זמין, משרד הבריאות, מיטב דש, CareCore ,Temenos ו-Heritage Bank.

בעוד השניים מתארים את חזון החברה להגן על נתונים בזמן תנועה ובזמן מנוחה והמתנה להורדה, גיליתי שאמיר מיזהר, מייסד ויו"ר Safe-T, הוזמן יחד עם עוד תשעה יזמים מהמובילים בשוק הישראלי לפגישה אישית עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כמו כן, החברה זכתה לא מכבר בתואר Cool Vendor של גרטנר (Gartner) ובשלושה פרסים יוקרתיים של Info Security Product Guide: החברה החדשנית ביותר ופורצת הדרך בתחומה, פרס על מהפכנות בפתרון אבטחת מידע במייל ופרס המוצר הטוב ביותר המספק מענה בעולם ה-DMZ.

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש – חלק ב'

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


תשתית ה-IT העולמית שוכנת על הקרקע או עמוק מתחתיה, בדטה סנטרים של הארגונים ברחבי העולם. גם הם נושא מרכזי ב-CeBIT השנה.


ב-CeBIT 2016 צפויים שורה של כנסים מקצועיים עם מרצים מעניינים. כדאי להיכנס לאתר הכנס ולראות מי במרצים, שישכנעו את המשתתפים להיכנס לאולמות במקום לשוטט בתערוכות.


אחד החידושים הבולטים באירוע השנה הוא תצוגת סטארט-אפים בה יציגו כ-250 חברות ממדינות שונות.


אחד התחומים המסקרנים של הזמן האחרון הוא הרחפנים. כמצופה מתערוכה חדשנית כמו CeBIT, גם הוא יבוא בה לידי ביטוי.

נושא חם וסקסי עוד יותר הוא הביו-האקינג. הכוונה היא להפיכת הגוף שלנו לדיגיטלי, על ידי השתלות של מכשירי IP. כולנו נהפוך לסייבורגים.

בכל שנה, מדינה אחת היא המדינה השותפה של CeBIT. הפעם המארגנים הגרמניים לא הלכו כל כך רחוק ובחרו בשווייץ. השווייצרים יציגו 50 מיצגים שיביאו את בשורת החדשנות שיוצאת ממדינה זו.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות ● חלק א'

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


תוספת של הרגע האחרון היא תערוכת הרחפנים DroneMasters, שאמורה לשדר חדשנות ולמשוך סקרנים רבים.
n3
פתרון מעולה לאורך חיי הסוללה הקצרים של הרחפנים מציע ETH Swiss Federal Institute of Tehcnolgy, שמעלה לאוויר בלון ממנו הרחפנים ממריאים ואליו הם חוזרים, כשהם כבר בגובה רב ובמרחק הרצוי.


הנהלת CeBIT הולכת על דיגיטל – כמו העסקים עצמם. ארגון שאיננו דיגיטלי – זמנו עבר.


תמצית הדיגיטליזציה – אפסים ואחדים. זהו הבסיס הבינרי, המאפשר להעביר המידע לכל מדיה בכל עת ובשיא המהירות, ובלבד שנפח התווך יגדל בהתאם.


ההנהלה מזמינה את מאות אלפי המשתתפים ב-CeBIT ליצור ולהצליח בעידן החדש של הכלכלה הדיגיטלית.


הענן צפוי למשוך השנה השקעות של יותר מ-100 טריליון דולר – סיבה טובה לבקר ב-CeBIT ולהתעדכן בנעשה גם בתחום הזה.

המשך יבוא…

באו לבקר במאורת הנמר: נעמי ויינשטוק ורוני פילבסקי, NRspirit אימוני הצלחה!

החיים מתדפקים בכל בוקר על הדלת, אבל לא תמיד מחכים עד שנואיל לפתוח – זה המסר שהביאו עמם למאורת הנמר נעמי ויינשטוק ורוני פילבסקי, מאמנים ושותפים ב-NRspirit אימוני הצלחה!

השניים סיפרו לי כי אחרי קריירות אחרות – ויינשטוק בהוראה וייעוץ ארגוני ופילבסקי בעיתונות וייעוץ תקשורתי – הם החליטו להיכנס לפרק שונה לחלוטין בחייהם. לדבריהם, המסע שהם יצאו אליו נדמה אז כלא הגיוני, אולם כיום הסתבר שהוא מסע נכון. את המסר הזה הם מעבירים מדי יום ביומו

רצים להצלחה. אחת הפעילויות של NRSpirit אימוני הצלחה!

רצים להצלחה. אחת הפעילויות של NRSpirit אימוני הצלחה!

בביקור הם סיפרו לי כיצד בשנים של אימונים, אלפי קילומטרים של ריצה, מאות תחרויות ומרוצים, מרתונים, אולטרה מרתונים ותחרויות איש ברזל, הם צברו הנאה, סיפוק ואושר, וצלחו אתגרים, קשיים ורגעי סבל ומשבר. מכל זה הם צמחו ופיתחו פתרונות וכלים להשתפר ולהצליח בעסקים וגם כאנשים פרטיים. את הכלים שלהם מעבירים השניים בסדנאות, הרצאות ואימוני כושר וריצה ברחבי הארץ.

מה אתם עושים אחרת?
"אורח חיים בריא, שמשלב תזונה נכונה וספורט, הפך בשנים האחרונות לטרנד. אנחנו מאמנים כיום שמונה קבוצות ריצה, שמשתתפים בהן כ-150 רצים – נשים, גברים וילדים. כל אחד מהם הגיע מסיבה אחרת וכולם ממשיכים מסיבה אחת: זה הגיוני ונכון.

בנוסף, ראינו שארגונים מתחילים להבין שיש להם חלק חשוב ואחריות על אורח החיים הבריא של העובדים. עובד בריא, ששומר על תזונה וכושר נכונים, הוא עובד מאושר יותר, וזה משליך גם על הסובבים אותו, הקולגות והמנהלים שלו. ארגונים, בעיקר בהיי-טק, מתבססים על חזון וערכים, שמימושם יסלול את הדרך להצלחות עסקיות, אישיות וארגוניות. לדוגמא: נחישות, העזה, מנהיגות ושיתוף פעולה, הם ערכים קריטיים בהצלחת החברה, ועובדים המבטאים ערכים אלה ואחרים בעבודתם משיגים יותר הצלחות, הוקרה ובעיקר סיפוק וגאווה. ממקום זה פיתחנו מבחר סדנאות שמותאמות לארגונים ועסקים ומנחילות ערכים אלה בדרכים לא שגרתיות".

באילו סדנאות מדובר?
"סדנת ההצלחה Pro Sport Leader, למשל, מספקת ארגז כלים לארגון ולעובדיו בכל התחומים החשובים להצלחתם, בהם תקשורת ארגונית, שיתוף פעולה, מוטיבציה, הזדהות, מנהיגות ויצירתיות. את הסדנה הזו העברנו לצוותי עבודה, צוותי ניהול, מכירות, שירות לקוחות וכדומה. היא ממחישה את הערכים המופקים מפעילות ספורטיבית ומדריכה ליישומם בדרך להצלחה והשגת מטרות כלל ארגוניות. ניתן להעביר את הסדנאות עם או בלי פעילות ספורטיבית.

"סדנה נוספת היא Pro Sport Experience, שמעבירה את הערכים דרך הרצאות מרתקות, מלוות במצגות, בנושאים הקשורים לספורט וליתרונות ולרווחים שיש בו. תכני ההרצאות משלבים הקבלה בין ערכי הספורט לערכי החיים; סיפורים על השתתפות בתחרויות ומרוצים 'בלתי הגיוניים', וכמה רחוק זה יכול לקחת אותנו בעסקים; הצבת יעדים והדרך להגיע אליהם; ויצירה ושימור מוטיבציה.

NRSpirit אימוני הצלחה!

NRSpirit אימוני הצלחה!

"כמו כן, קיימת סדנת Pro Sport Fitness, 'דרך הרגליים', שמביאה לארגונים אימוני כושר וריצה – בקבוצות ובאופן פרטני. הפעילות הזו מכוונת את המתאמנים לפרוץ קדימה ולבטא יכולות שעד אז לא הצליחו לבטא. זאת, בנוסף לרווחים כשיפור דרמטי בכושר הגופני, הפחתת משקל עודף, שיפור חילוף חומרים, תחושות ואנרגיות חיוביות, ערנות ופעלתנות. הניסיון שלנו מראה שיש לקיום קבוצות ריצה ארגוניות רווחים יוצאי דופן עבור הארגון: הן מגבירות את ההזדהות של העובדים איתו, מחזקות אצלם מסרים של רווחה ואורח חיים בריא, מייצגות ומציגות את הארגון במרוצים ואחרון חביב: עובדים שהתאמנו בתחילת היום מגיעים לעבודה רעננים ומלאי מרץ, עם רמת אדרנלין ואנדורפינים גבוהה, שמניבה מצב רוח טוב וגישה חיובית למטלות.

אנחנו מקיימים גם ימי ספורט לעובדים, עם או בלי משפחות. ללא משפחות, מדובר ביום שכולו גיבוש ופאן, וכשזה איתן, יש שיתוף פעולה בתוך המשפחה, בין הורים וילדים, ובין משפחות.

אם רוצים פעילות עוד יותר לא שגרתית, אנחנו מתכננים מרוצים פרטיים לעובדי הארגון – רגילים או מרוצי שליחים, על פני חצי יום, יום שלם או יומיים – עם לינה או בלי.

בכל הפעילויות הללו אנחנו נוכחים, מדגימים ומעודדים".

תנו דוגמה לפעילות בארגון שהייתה מבחינתכם הצלחה
"יש לא מעט כאלה, ביניהם בקמפוס שיאים באוניברסיטת תל אביב; איגוד הספורט לנשים אתנה; ועיריות הרצליה וכפר סבא. ההצלחה בגופים הללו הייתה מספקת ומתגמלת.

אנחנו עובדים גם עם קבוצת ילדים אוטיסטים ועמותה למען נשים חולות בסרטן שחלות ושד. בפעילויות האלה מתווספות לעבודה ולהצלחה משמעויות אנושיות, כמעט קיומיות".

מה המסר שלכם לקהילת ההיי-טק?     
"יש בעולם הספורט ייצוג יוצא דופן לאנשי היי-טק, בעיקר ברכיבת אופניים ובריצה, מאחר שמדובר באנשים שמטבעם הם הישגיים, נענים לאתגרים ואוהבים פעילות לא שגרתית. אנחנו פוגשים אותם מתאמנים לבד או בקבוצות שגיבשו במסגרת חייהם הפרטית, או כחלק מהקבוצות שלנו, וזה משמח ומבורך וכן ירבו.

יחד עם זאת, אנחנו מאמינים בכוחה של פלטפורמה משותפת שתחבר ביניהם. היינו רוצים לראות יותר ארגוני היי-טק נרתמים לנושא ומספקים את התשתית הנכונה והיעילה ביותר להישגים. אין לנו ספק בכוח הקבוצה והארגון לא רק לתמוך בהתגייסות למשימה אלא גם בהתמדה – וזה האתגר הקשה ביותר.

ברוח אנשים ומחשבים, המסר שלנו הוא: היי-טק מחבק – גם בספורט".

בא לבקר במאורת הנמר: מיכה ריסלינג, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ולשיווק ב-ולנס

יומיים לאחר שנחת בארץ, היישר מתערוכת CES שנערכה בלאס וגאס, בא לבקר במאורת הנמר מיכה ריסלינג, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי ושיווק ב-ולנס (Valens). לצערי, את פרס האמי הטכנולוגי שקיבלו בכירי החברה בתערוכה הוא לא יכול היה להביא עמו, אבל הוא שיתף אותי בסיפור המרתק שמאחורי זכייה זו.

ריסלינג הצטרף ל-ולנס ב-2007, שנה לאחר שהוקמה כסטארט-אפ בתחום השבבים, במרתף ביתו של דרור ירושלמי, מנכ"ל החברה ואחד מששת מייסדיה (כולם עדיין בחברה). "הרעיון שלהם לפתח טכנולוגיה שמאפשרת הפצה פשוטה של וידיאו באיכות Ultra HD היה כל כך בלתי נתפס והחזון שלהם להפוך לתקן תעשייתי עולמי היה כל כך דמיוני, שחשבתי שמקסימום נכנסתי להרפתקה מקצועית ומלהיבה שתסתיים מהר למדי. אחרי כמעט עשור בחברה, אני נוכח יום יום כיצד הרעיון והחזון הפכו למציאות שעולה על כל דמיון – והיד עוד נטויה".

מה עשיתם כדי לזכות בפרס?
"ולנס זכתה בפרס על תרומתה לשיפור איכות הצפייה בטלוויזיה. זוכות בו מדי שנה חברות שמפגינות חזון וחדשנות טכנולוגית יוצאות דופן ומשפיעות מהותית על שוק הטלוויזיה והבידור העולמי. טכנולוגיית HDBaseT שפיתחנו הפכה לתקן עולמי להפצת תכני מולטימדיה בבתים, עסקים ומקומות ציבוריים, ומשמשת כיום יותר מ-150 חברות ברחבי העולם, בהן פנסוניק (Panasonic), פיליפס (Phillips) והיטאצ'י (Hitachi). מעטות החברות הישראליות שמגיעות למעמד מכובד זה ואנחנו גאים מאוד בהישג".

ולנס

ולנס

כיצד מסייעת הטכנולוגיה לשפר את איכות הצפייה?
"הטכנולוגיה, השבב והתוכנה שמאחוריו מאפשרים חיבוריות Plug and play בין מקורות וידיאו Ultra HD למסכי התצוגה, ללא צורך בדחיסה ותוך שמירה על איכות התוכן. זה נעשה באמצעות כבל רשת שמסוגל להגיע עד לאורך של 100 מטר ומאפשר העברת אודיו, וידיאו, אתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד 100w ותמיכת USB 2.0. תכונות ייחודיות אלה מייתרות את ריבוי הכבלים המוכר בכל בית ועסק. הטכנולוגיה מאפשרת התקנה פשוטה, יעילה וחסכונית יותר של מערכות AV מקצועיות. כיום, ולנס אחראית ליותר מ-30 פטנטים מוכרים ומספר דומה נמצאים בתהליך קבלת פטנט".

עשיתם מהלך נוסף – הקמת ארגון עולמי שדוחף את הטכנולוגיה שלכם.
"אכן. ארגון HDBaseT הוקם ב-2010, בשיתוף LG, סמסונג (Samsung) ו-Sony Pictures Entertainment, במטרה לקדם את התקן להפצת תכני מולטימדיה בעסקים, מקומות ציבוריים ובבתים, ולחבר בין שחקני מפתח מובילים בשוק מוצרי הקצה. פעילויות הארגון מכסות את כל האקו-סיסטם בשוק האודיו-וידיאו ומגוון רחב של תחומים בתעשיית הבידור: מסכי תצוגה, מקרנים, ציוד AV מקצועי, קולנוע ביתי, יצרני ציוד CE/PC, ספקי ציוד קישוריות לאודיו-וידיאו, אינטגרטורים וקמעונאים, וכלה במתקינים ובצרכנים. כיום יש בארגון יותר מ-150 חברות, בהן יצרניות האלקטרוניקה המוכרות בעולם".

מה הדבר הבא מבחינתכם?
"יש עוד הרבה מה לעשות בשוק ה-AV, אבל הדבר הבא כבר קורם עור וגידים, והכרזנו עליו במהלך CES: אנחנו נכנסים לעולם הרכב. מדובר בשוק ענק ומלא פוטנציאל. זאת תעשייה שקשה מאוד לחדור אליה, הכללים והסטנדרטים המקצועיים בה מאוד גבוהים. כשהבנו שיש לנו טכנולוגיה שבהתאמות לא מורכבות יחסית יכולה להביא ערך מוסף לדור הבא של כלי הרכב, יצאנו להיפגש עם השמות הגדולים בתעשייה. לקח זמן עד שהתייחסו אלינו ברצינות והקשיבו באמת למה שהיה לנו לומר וכשזה קרה – לסתות נשמטו, פשוטו כמשמעו, והנושא החל להתגלגל.

שבבים של ולנס

שבבים של ולנס

עברנו באחרונה בהצלחה מרובה ביקורת מחמירה מאוד של דיימלר (Daimler), יצרנית מרצדס (Mercedes),. כמו כן, יצרניות הרכב דיימלר וג'נרל מוטורס (GM), וכן דלפי, ספקית טכנולוגיות מובילה לתעשיית הרכב, הודיעו על הצטרפותן לארגון HDBaseT. אנחנו מעריכים שהטכנולוגיה שלנו תשולב בכלי הרכב שלהן כבר בשנים הקרובות".

כיצד היא תשולב במכוניות העתידיות?
"השבב והתוכנה שלנו אמורים להשתלב במכוניות של היצרניות המדוברות, במערכות הבידור מבוססות המידע (Infotainment) ובמערכות הבטיחות, ההתרעה והנהיגה העצמאית (ADAS – ר"ת Advanced driver assistance systems). בכך נאפשר לייעל את תפעול ועלות הדור הבא של מערכות אלה, שיאופיינו ברוחב פס חסר תקדים עם קצב העברה של עד 6 ביט לשנייה על גבי כבל UTP בודד באורך של כ-15 מטר. בנוסף, נספק הפצה מהירה ללא דחיסה, של תכני אודיו-וידיאו, אתרנט, אותות בקרה, USB וחשמל, על גבי תשתית כבילה פשוטה, חסכונית ואמינה".

מי האנשים שעושים את ולנס?
"ולנס מעסיקה כ-180 איש, רובם במטה ההנהלה והפיתוח של החברה בהוד השרון והשאר בסניפיה בארצות הברית, אירופה, יפן, סין, דרום קוריאה וטייוואן. למרות הגידול המתמיד, כולל לקראת הכניסה לשוק הרכב, אנחנו משתדלים לשמור על אווירת הסטארט-אפ ונמנעים ככל האפשר מפורמליות.

החברה רווחית ומציעה לאנשיה אתגרים מקצועיים מרתקים, ולכן מהווה אבן שואבת לכוח אדם איכותי. הגיל הממוצע בה גבוה מהמקובל בשוק. יש לא מעט עובדים שחצו את העשור החמישי של חייהם, מכהנים בתפקידי מפתח ותורמים רבות מניסיונם המקצועי, ולא פחות מניסיון החיים שלהם".

מיכה ריסלינג על אחת מפסגות העולם

מיכה ריסלינג על אחת מפסגות העולם

מה הדלק שמניע אותך?
"קודם כל המשפחה – אשתי, סיגל, ושתי בנותיי, מאי ונטלי.

כמובן שהקריירה חשובה לי מאוד. הגעתי לולנס לאחר מגוון תפקידים בתעשייה, החל ממהנדס חומרה ב-LSI-LOGIC, דרך מנהל מוצר במיינדספיד טכנולוגיות ומנהל קבוצת פיתוח באופטיקס נטוורקס, ועד מנהל אסטרטגיית מוצר ב-M-Systems ומנהל אסטרטגיה ושיווק בסייפן.

ב-ולנס למדתי שאין דבר כזה בלתי אפשרי. אנחנו נהנים לאתגר עצמנו ומעלים את הרף כל הזמן.

גם באספקט האישי, אני נהנה לאתגר את עצמי ולא לוותר. אני חובב ספורט לסוגיו ומתמקד בשנים האחרונות בריצות ארוכות, בעיקר חצאי מרתון, ובתקווה אעשה בחודש הבא את מרתון תל אביב המלא. בנוסף, אני מטפס הרים וכבר הגעתי לפסגות הגבוהות באפריקה ובאירופה, ומתאמן בחדר כושר.

בשביל הנפש, אני מתנדב בתנועת גיבורים קטנים, שמוציאה טיולי שטח לילדים עם מוגבלויות.

בין כל אלה אני נוסע הרבה במסגרת העבודה ולחופשות, כך שזמן הוא מצרך נדיר מבחינתי".

בא לבקר במאורת הנמר: ד"ר ליאור רותם

באחרונה ביקר במאורת הנמר ד"ר ליאור רותם, יועץ ומוביל פרויקטים אסטרטגיים בתחומים הטכנולוגיים והארגוניים.

הוא סיפר לי ש-"הופתעתי לגלות שבמאורת הנמר שוכנים להם גם טיגריסים, ברדלסים וחברי משפחה נוספים, זה ליד זה, בנחת ובשלווה. ביניהם, פלי הנמר מחייך  אל העולם ומחבק את כולם".

בשיחתנו עלו מספר נושאים הנוגעים במגמות העכשוויות בעולם המחשוב.

בנושא העיר החכמה/בטוחה ויישומה בישראל, גורס ד"ר רותם כי ערים רבות מנסות להוציא לפועל פרויקטים מסוגים שונים תחת כובע זה. לצערו, כפי שמתברר לרוב, מרכיבי התמונה הכוללת, הראייה לטווח ארוך והאינטגרציה הנדרשת לכלל פרויקטים אלה בסופו של דבר לא נלקחות בחשבון במלואן. כתוצאה מכך, התוצאות שונות ממודלים מצליחים הקיימים בעולם.

ד"ר רותם הוביל את תוכנית הפיתוח ואינטגרציית התוכנה בפרויקט העיר הבטוחה בבואנוס איירס. היה זה פרויקט בהובלתה של מר מערכות, בהיקף כולל של עשרות מיליוני דולרים, בו הוא שימש כקבלן משנה. בהמשך למד ד"ר רותם את המודלים המצליחים בעולם לשם ייעוץ ויישום עתידי.

מה לגבי האינטרנט של הדברים?

בנושא אחר, הוא מעריך כי בקרוב תגבר התחרות בתחום התקשורת עבור רכיבי האינטרנט של הדברים למיניהם. צוות בהובלתו מסיים בקרוב פיתוח שיאפשר את הנגשת פתרונות הסלולר באמצעות הדור השלישי לקהל הלקוחות שנמנע עד כה מפתרונות אלה עקב העלויות הגבוהות. הפתרון עומד בתאימות לדרישות האינטרנט של הדברים ויאופיין בעלויות נמוכות, בשרידות גבוהה וביכולות להתחבר לרשתות אד הוק.

לתפיסתו של ד"ר רותם, ניהול, שינויים ארגוניים והתפתחות טכנולוגית כרוכים בחבל הטבור עם תקשורת נכונה – הן בפן הבין אישי, הן בפן התקשורת הפנים ארגונית והן בתקשורת ההמונים לסוגיה. כיוון שכך, הוא בחר לעשות את עבודת הדוקטורט שלו בתחום תקשורת ההמונים, בנושא השפעתה של התקשורת כמעצבת מדיניות בכלכלה ובפוליטיקה בישראל.

ד"ר רותם הוא בוגר שני משרדי רו"ח (PwC ו-EY). הוא נכנס לעולם ה-IT דרך עולמות ה-BI, ה-ERP וה-CRM. בין תפקידיו בשנים האחרונות ניתן למנות מנהל חטיבת הסקטור הפיננסי במלם מערכות, מנהל תוכנית הפיתוח ואינטגרציית התוכנה בפרויקט עיר בטוחה בחו"ל ובאחרונה יועץ (מבצע) למנכ"ל הכנסת לתחומי המחשוב והטכנולוגיה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)