מאורת הנמר אירחה באחרונה את שמואל ברקן, איש ותיק ורב זכויות בתעשייה. ב-15 השנים האחרונות הוא שימש כמנכ"ל מוטורולה סמיקונדקטורס, פריסקייל סמיקונדרקורס ו-NXP במזרח אירופה, רוסיה, אוסטריה, יוון, המזרח התיכון ואפריקה. בתפקידיו הוביל ברקן חדירה של טכנולוגיות מתקדמות וגידול מרשים בהיקפי מכירות. לפני כשלושה חודשים הוא פרש וכיום עוסק בייעוץ, הדרכה וליווי אסטרטגי.
נושא השיחה שלנו היה "בין פריון לנוירון". ברקן סיפר לי שהתפתחותו של המוח האנושי ומימוש יכולותיו על ידי לימוד ופעולה על המשאבים הפיזיים והאינטלקטואליים של הסביבה, הביאו לגידול דרמטי בתפוקה הכלכלית של מוצרים ושירותים ובמדד החדשנות בעולם בעשרות השנים האחרונות. יחד עם זאת, בעשור האחרון יש האטה בצמיחה הכלכלית, בפריון העבודה וההשקעות.
"הגורם המניע שאמור 'לצבוע את לוח כלכלת העולם בירוק' הוא ההיי-טק, שבכוחו לשפר את האפקטיביות והיעילות של תהליך הלימוד ושל הפעולה על המשאבים, בכל תחומי החיים", אמר ברקן. "יחד עם זאת, תעשיית ההיי-טק מתאפיינת באחוזי הצלחה נמוכים מאוד כאשר מדובר בסטארט-אפים, מיזוגים ורכישות, עקב חוסר צמיחה מספקת של השווקים, תוחלת חיים קצרה יחסית של חברות קיימות, שינויים דחופים במודלים עסקיים, שינויים חדים בשוויין העתידי של חברות, סיכונים גבוהים על ההון והקושי להגדיר את הצרכים האמתיים של השווקים".
"כמו כן", הוסיף, "עליית חשיבותם של הנכסים האינטלקטואליים על הפיזיים, מחסור כמותי ואיכותי בכוח אדם יחד עם צורך גובר במימוש עצמי והערכה של כוח אדם קיים עושים את החיים להיי-טק עוד יותר קשים".
ברקן טען ש-"על מנת שתעשיית ההיי-טק תוכל להתמודד עם הציפיות הגבוהות שיש לכלכלה העולמית ממנה ועם האתגרים שעומדים בפניה, החברות נדרשות ל-'מוח על' שילמד ויפעל בצורה אינטליגנטית וחכמה על החברה ופיתוח מוצריה. מוח על זה הוא האסטרטגיה של הארגון".
כיצד עושים זאת? לדברי ברקן, "המוח הגיע להישגיו עד עתה הודות לרשת ענקית של נוירונים בעלת יכולת ללמוד את משאבי הסביבה באמצעות החושים ולהפוך אותם למשמעויות ברמות הפשטה המכילות ומוכלות זו בזו. כמו כן, לרשת יכולת לשנות את משאבי הסביבה באמצעות אקטואטורים של הגוף. השינוי, שהוא בעצם שירות ולא מוצר, יהיה מוכל במשמעות שאליה שואפים להגיע".
"לעזור למוח לעזור לעצמו"
"צריך לעזור למוח לעזור לעצמו", הוא אמר לי, "בכך שנמנף את יתרונותיו היחסיים ונעשה שיפורים, באמצעותו כמובן, במקומות המגבילים אותו".
"היכולת העיקרית של המוח שיש למנף אותה היא הקוגניציה שלו. הרשת הענקית של הנוירונים, שהם יחידות אינטליגנציה בסיסיות, מלמדת אותנו שיש לרשת כמה שיותר מוחות על מנת ליצור מוח אינטגרטיבי ולהגיע למשמעויות נכונות באסטרטגיה של חברות, מוצרים ושירותים. דבר זה יושג באמצעות עבודה באקו-סיסטם של יצרנים, לקוחות, ספקים, קהילות מפתחים, אקדמיה, דיסציפלינות שונות ומשקיעים. כמו כן, יש לנצל את חוכמת ההמונים וגיוס ההון מההמונים דרך הרשת", ציין ברקן.
הוא אמר ש-"את השיפורים צריכים לעשות בעיקר בחיישנים ואקטואטורים, על מנת ללמוד את המשאבים ולפעול עליהם בצורה יעילה ואפקטיבית יותר במרחב ובזמן. כאן, האינטרנט של הדברים, נתונים מרובים, בינה מלאכותית ומציאות מדומה נכנסים לתמונה".
"אחרון אחרון חביב הוא הדגש על הפקה מרבית של שירותים מהמוצרים, כי הצורך האמיתי הוא בשירותים, המוצרים הם רק אמצעי להשיגם. גם כאן, אותן הטכנולוגיות המתקדמות עוזרות להגדיר את השירותים ולספק אותם", סיכם ברקן.
נקודות למחשבה.