לפני ימים אחדים, קצת לפני שנסעתי ללונדון לאירוע השקת הסמארטפונים החדשים של וואווי, נפגשתי במאורת הנמר עם בני פלח – יזם, שמוביל כיום את הפיתוח העסקי של חברת האינטגרציה דאנת תקשורת.

"לאחר 11 שנות עבודה בפורטינט, חברתי לצוות טכנולוגי מוביל במטרה לרענן את המשמעות של אינטגרטור בעל ערכים מוספים בשוק הישראלי, המתמחה באיפיון ותמיכה בפתרונות תשתית מתקדמים בעולם הדטה סנטרים והענן", הוא אמר לי.

לדברי פלח, "לקוחות שלנו במגזר האטרפרייז מצפים מאתנו להסתכלות רחבה יותר על תשתיות הארגון, על תהליכי העבודה של המשתמשים, על חוויית הלקוח ועל הנראות בעידן הענן והעולם הווירטואלי".

בן שיחי ציין בפניי כי "הגבול של הדטה סנטרים היטשטש – לא מסתכלים יותר על פתרונות של אתר ראשי/אתר משני, אלא מדברים על גיבוי ורפליקציה, אבטחת מידע ונראות אל מול תשתיות כשירות (IaaS).

כמו כן, לדבריו, "הרבה לקוחות משוחחים אתנו על המשמעויות של שימוש באפליקציות תוכנה כשירות (SaaS) בכל הקשור לדלף מידע, הרשאות גישה, הצפנת המידע וכו'… לכן, האתגר שעומד בפנינו מאוד גדול – איך להיות חלק מהתמיכה בתהליכים העסקיים של ארגונים, תוך כדי הבנת הצרכים שלהם".

דאנת תקשורת פועלת מתל אביב ומשרתת לקוחות אנטרפרייז ברחבי הארץ. יש לה כ-200 לקוחות פעילים במגזרי הביטחון, הפיננסי, ההיי-טק, התעשייה והמונציפאלי. החברה היא שותפה עסקית של פאלו אלטו (שותפת זהב), אריסטה (ספקית Tier-1), טרנד מיקרו, F5, נטסקופ, גיגה-מון, רובריק וחברות הסייבר הישראליות Cynet ו-Cymulate. "בחרנו בשותפים עסקיים אלה לאחר בחינה שערכה מספר חודשים, על מנת לספק ללקוחות שלנו פתרון הוליסטי בתחומי התשתיות, אבטחת המידע והגיבוי לעולמות הענן, הדטה סנטרים ונקודות הקצה", הוסיף פלח.

את הצוות הטכנולוגי של החברה מוביל המוחות המבריקים בשוק הישראלי והבינלאומי – יונתן חצניוק, מי שהוביל את גופי ההנדסה ב-F5 ובפורטינט, ושותף להקמה ולאפיון של תשתיות מתקדמות בספקי שירות, גופי ביטחון, חברות היי-טק, ארגונים פיננסיים ועוד.

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר ידיד ותיק שלי מעולמות הסייבר ואבטחת המידע – אלעד קירסון.

קירסון הוא בעל 15 שנות ניסיון בסייבר ובאבטחת מידע, ובשנים האחרונות הוא ממלא תפקידי מנהל פרויקטים ויועץ בכיר בתחומים אלה. הוא בעל ראייה מערכתית והיכרות מגוונת עם רגולציות רלוונטיות בתחום – בינלאומיות (PCI-DSS) ומקומיות (הוראות בנק ישראל – נב"ת 357, ניהול הגנת הסייבר – 361, מחשוב ענן – 362, שרשרת אספקה – 363, הוראות משרד האוצר – ניהול סיכוני אבטחת מידע, וחוק הגנת הפרטיות). כמו כן, הוא בקי בהנחיות של גופים מנחים וגופים ממשלתיים שונים. לקירסון תואר ראשון במנהל עסקים מהמכללה למנהל, עם התמחות במערכות מידע ומימון, והסמכת מומחה אבטחת מידע (CISSP) מטעם ארגון ה-ISC2 מאז 2008.

מאז 2015, קירסון הוא חבר צוות ביחידת הסייבר בפיקוח על הבנקים, כיועץ חיצוני מטעם ליאקום מערכות. במסגרת תפקידו זה, הוא מתנהל מול גורמי הגנת הסייבר במגזר הבנקאי בהיבטים השונים שנוגעים לפיקוח ובקרה על איומי סייבר, לרבות הנחייה, תכנון תרגילי סייבר מגזריים, טיפול באירועי סייבר במערכת הבנקאית, ביצוע הדרכות ועבודה מול גופים מדינתיים.

לדברי קירסון, "נדרשת הבנה כי מרחב הגנת הסייבר הוא עולם חדש ולא התפתחות של אבטחת המידע המסורתית, תוך הבנה שעולם הסייבר אינו חסם, אלא מאפשר עסקים ודיגיטציה".

לסיום, קירסון סיפר לי על פרויקט מעניין במיוחד שהוא משתתף בביצועו בימים אלה – לא בתחום הטכנולוגי. "השנה, אם לא עשיתי מספיק, חיפשתי הגשמה עצמית ומימוש פנטזיה או חלום. למזלי הטוב, חברה טובה שלי, אסתי דהן, רוצה להוציא אלבום בכורה אותו אני מנהל אמנותית. זה יותר מהכל בשבילי, כי אנחנו מגשימים ביחד חלום שלי". הוא מזמין את הקוראים לתמוך בפרויקט ההדסטארט שהושק למימון הפקת האלבום. "אנחנו רק בהתחלה, וממתינים לניסים הגדולים שיפתיעו", אמר. "כל תמיכה, אפילו המינימלית ביותר, תעזור. אין דרך יותר יפה לעשות מוזיקה מאשר כולנו יחדיו".

באחר צהריים קיצי בשבוע שעבר הגיעו לבקר במאורת הנמר איילת קוטנר ואורי ניישטיין מפורסקאוט – אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל, שפעלה עד כה מתחת לרדאר. קוטנר היא סמנכ"לית ההנדסה של החברה בארץ וניישטיין הוא סמנכ"ל בכיר בה שאחראי על כל המחקר והפיתוח.

פורסקאוט היא חברת אבטחת מידע שהוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים, ביניהם היו"ר, חזי ישורון, דורון שקמוני ועודד קומאי, ולפני קצת פחות משנה היא הונפקה בנאסד"ק. מטה החברה יושב בארצות הברית והמחקר והפיתוח – בארץ. פורסקאוט מתמקדת באבטחת אינטרנט של הדברים בארגונים ובעיקר במושג שבאחרונה מדברים עליו רבות – ויזיביליות, או נראות (Visibility).

נוף האיומים

מהי נראות בהקשר של אבטחת מידע? "כל נוף האיומים מגיע מהרשת וכיום, כשכל מכשיר – החל ממחשבים, עבור בשרתים ובטלפונים חכמים, ועד למקררים, נורות חכמות ומדפסות – מחובר לרשת, יש חשיבות רבה לכל חברה, בין אם הן חברות קטנות או ארגוני ענק, לדעת אילו מכשירים מחוברים לרשת, כדי להגן עליהם. הנראות היא היכולת לראות את כל המכשירים המחוברים לרשת ולגלות, לנטר ולשלוט על הגישה שלהם, לרבות מכשירי אינטרנט של הדברים. הדבר מאפשר לשפר ולחזק את הגנת נקודות הקצה ואת יכולת הריסון של איומים לרוחב הרשת הארגונית.

אף על פי שהיא קיימת כבר 18 שנים, פועלת פורסקאוט מתחת לרדאר. אולי לא ראיתם עליה כותרות ענק, אבל פורסקאוט היא אחת מבין שלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות. שווי השוק שלה עומד על כ-1.4 מיליארד דולר וסך ההכנסות ב-2017 הגיע ל-220 מיליון. היא מעסיקה 1,000 איש והסניפים הגדולים שלה נמצאים בסן חוזה שבקליפורניה ובתל אביב. מספר העובדים במרכז המו"פ שלה בארץ עומד על כ-250.

מהי האסטרטגיה שלכם?
ניישטיין: "הסיפור שלנו הוא סיפור הצלחה של טכנולוגיה ישראלית. זה אמנם לקח זמן והיה תהליך ארוך, אבל כיום אנחנו עובדים עם לקוחות הפדרל והאנטרפרייז הגדולים בעולם. בשוק האמריקני אנחנו עובדים עם חברות פורצ'ן 1000-G2K, גופי ממשל, בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים, מוסדות בריאות וחברות ענק. הסיבה שבאנו לבקר במאורת הנמר היא שאנחנו רוצים שיכירו אותנו גם כאן. אנחנו רוצים להמשיך לגדול ולצמוח, כשהפוקוס שלנו בישראל הוא סביב חדשנות בעולם הסייבר".

יצוין כי ניישטיין גדל בחברה. הוא הצטרף אליה עם הקמתה והיה עובד מספר שמונה. וזה בדיוק סוג העובדים שפורסקאוט מעסיקה ומחפשת. "אנחנו חברה שתומכת בעובדים, אנחנו גמישים ופתוחים לשינויים. אפשר להגיד עלינו שאנחנו אג'ייל. אין אצלנו סוליסטים, אנחנו חברה של עבודת צוות. אנשים באים ונשארים לתקופות ארוכות – לארבע-חמש שנים וגם ל-18 שנים. אחוזי העזיבה נמוכים מאוד ואחוזי הצמיחה גבוהים מאוד, ולראייה – רק בשנתיים האחרונות גייסנו 70 עובדים. כמו איילת, שהצטרפה לפורסקאוט לפני כשנתיים אחרי יותר מ-15 שנים בתחום הסייבר", אמר.

המוצר כשחקן צוות

מסתבר שגם המוצר הוא שחקן צוות בפורסקאוט. לדברי קוטנר, "הפתרון של פורסקאוט מוטמע בקלות ללא צורך בהתקנת תוכנה (Agent) על נקודות הקצה. הטכנולוגיה שלנו משתלבת עם כלי אבטחה שונים כדי לסייע לארגונים להאיץ את התגובה לאירועים, לשלב ביעילות בין מערכות ולאפשר אוטומציה של תהליכי אבטחה. אנחנו מתחברים לתשתיות קיימות מבלי לפגוע בכבודן".

הוא אמר כי "מנהלי תשתיות ו-IT לא צריכים להשליך פתרונות קיימים, ואחת המעלות שלנו היא שאנחנו מסוגלים לעשות אורקסטרציה של כל הפתרונות הקיימים אצל הלקוח".

מה האתגר הכי גדול שלכם?
"לפני 10 ו-20 שנה, רק מכשירים מועטים היו מחוברים לאינטרנט. כיום, לכל מכשיר הכי קטן יש שבב אלקטרוני, וכל מכשיר עם שבב מתחבר לרשת", אמרה קוטנר. "לרבות מהחברות שלנו יש מיליוני מכשירים ברשת, ויש גם ארגונים עם עשרות מיליונים. האתגר הוא להגן עליהם, גם כשמדובר בסדרי גודל כה עצומים".

בעיצומה של עונת הנסיעות ובפתח חגי תשרי, שמחתי לארח במאורת הנמר את אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, ואת יוחאי אנגלסמן, מנמ"ר החברה, ולשמוע מהם על הטכנולוגיות העדכניות, שמעבירות את תעשיית התיירות אל העולם הדיגיטלי.

אשת טורס, שהוקמה לפני יותר מ-30 שנים וכיום מדורגת כקבוצת התיירות השנייה בגודלה בישראל, עברה בשנים האחרונות מהפך: מחברת תיירות מסורתית לחברת תיירות דיגיטלית, עם מחלקת פיתוח טכנולוגי פנימית, שתפקידה להסב את החברה לדיגיטל, ולשפר את ממשק המשתמש באתר ובמובייל.

"תחום התיירות הוא בין התחומים שהושפעו הכי הרבה מהאינטרנט, מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת לקצר בקלות יחסית את הקשר בין הסוכן ללקוח הסופי", ציין קרמר. על אשת טורס הוא אמר כי "בשנים האחרונות החלטנו להשקיע בפיתוח פנימי משלנו, הכולל את התכנון, האפיון והביצוע – על מנת להפוך ל- OTA (סוכנות תיירות אונליין – Online Travel Agency) וליצור חבילות נופש עם תוכן ייחודי".

על רקע השינויים המהירים בעולם התיירות והתעופה, קרמר ואנגלסמן ציינו בפניי עוד שלב בהתפתחות הטכנולוגית, עם השקת מנוע חיפוש טיסות חכם, שיאפשר להזמין ולהשוות בין טיסות לפי רמות מחיר מותאמות אישית. הפיתוח החדש של מחלקת ה-IT של אשת טורס שולב באתר החברה – בגרסאות הווב והמובייל כאחד. "מנוע החיפוש החדש מהיר ויאפשר תצוגה של מגוון 'קבוצות מחיר' (Family Fare) לכל אפשרות טיסה, כך שהלקוח יוכל להשוות ולבחור את חבילת הטיסה והמחיר המתאימים לו, ללא צורך לדלג בין אתרי חברות התעופה השונות", הוסיף קרמר. "בנוסף, הלקוחות יוכלו לבחור בין אפשרויות סינון מתקדמות: שילוב תוצאות מחברות סדירות, חברות לואו-קוסט, טיסות צ'רטר וטיסות אשת טורס; אפשרות חיפוש במחלקת שירות מסוימת (תיירים, עסקים או ראשונה); אפשרות הגבלה למשך הטיסה, שעות הטיסה, מספר העצירות, שילוב בין חברות תעופה שונות ועוד".

חיבור הבק אופיס לדיגיטל

אנגלסמן אמר ש-"הארגונים שהצליחו במעבר הטכנולוגי חיברו את הבק אופיס לדיגיטל, וכך קרה גם באשת טורס – ללא מתווכים. עקרונות נוספים שלנו בפיתוח הם להיות פתוחים לשיתופי פעולה ולהשקיע בארכיטקטורה של האתר".

פעילות אשת טורס כוללת שלוש זרועות: חבילות נופש לחו"ל, תיירות פנים, הכוללת מלונות והופעות בישראל, וטיולים מאורגנים – תחום שבו החברה היא הגדולה ביותר בשוק.

במבט קדימה, קרמר סיפר על החזון הטכנולוגי של החברה, שכולל פיתוח ממשק ידידותי להזמנת חבילות דינמיות (מלונות וטיסות בנפרד). "במאה ה-21, כל לקוח רואה את עצמו כאינדיבידואל", הוא אמר. "טיסות הלואו-קוסט שינו את התמונה מקצה לקצה. המטרה שלנו היא להציג בתחילת 2019 באתר את חבילות הנופש הפתוחות עם מבחר גדול של חברות תעופה ובתי מלון".

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר גיל-עד חריש, המייסד והיו"ר הפעיל (בהתנדבות) של עמותת לשובע.

לשובע היא עמותה שאין להמעיט בחשיבותה: מטרתה היא להבטיח לנזקקים הנמנים על המאיון התחתון את הצרכים הבסיסיים ביותר לאדם. היא עושה זאת באמצעות 30 מוסדות הפזורים ברחבי הארץ.

חריש סיפר לי כי העמותה מפעילה 20 בתי נוער בשם קדימה לחינוך משלים של ילדים ונוער בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. 10 מהם נמצאים בתל אביב ובשאר גוש דן, ועשרת האחרים פרושים מקריית שמונה ועד ערד ואופקים. עם קרוב ל-1,000 חניכים, מטרת בתי הנוער היא לצמצם חסכים, לגשר על פערים ולהבטיח את השתלבותם בעתיד במרכז החברה ולא בשוליה המסוכנים. צוות ההדרכה כולל 110 מתנדבי שנת שירות ובנות שירות לאומי.

העמותה מפעילה בנוסף שישה בתי מחסה להומלסים – ארבעה לגברים ושניים לנשים, שמעניקים להם מיטה נקייה, רחצה, בגדים, טיפול רפואי ותחילת הליך השיקום. כל זאת ללא תשלום. עוד היא מפעילה שלוש מסעדות (בתי תמחוי) – בתל אביב, עכו וכרמיאל, שבהם יכול כל אדם לקבל ארוחה מלאה ומשביעה, ללא שאלות ותשלום; בגד – שירות איסוף וחלוקה של בגדים מיד שנייה; וטל-לשובע – חבילה סלולרית מוזלת ומסובסדת לנזקקים, במחיר של 35 שקלים לחודש, שכוללת שיחות, הודעות וגלישה בנפח של שישה ג'יגה-בייט. מאחר שלנזקקים אין פעמים רבות כרטיס אשראי, החבילה חוסכת עבורם את הצורך בכרטיסי חיוג יקרים.

פעילות העמותה נסמכת על תמיכות מהעיריות ומהממשלה, שמהוות כ-20% מתקציבה; תרומות כספיות מחברות, יחידים וקרנות; תרומות מזון והצלת עודפי מזון; וכ-200 מתנדבים קבועים שפועלים בהתמדה וברציפות במוסדותיה. חריש הדגיש כי "אנחנו זקוקים למתנדבים רבים נוספים, במיוחד מתחום ההיי-טק, להדרכת יישומי מחשב, סיוע בהכנת שיעורי בית, הדרכת חוגים וחונכים אישיים. כמו כן, אנחנו זקוקים למתנדבים במסעדות לשובע, לצורך הגשת הארוחות ונהיגת רכבים לאיסוף עודפי מזון ממוסדות ואולמות אירועים".

תרומות כספיות ניתן להעביר ללשובע באמצעות אתר העמותה ואם אתם רוצים להתנדב בה, אתם מוזמנים ללחוץ כאן. אין ספק שבכל אחד משני המקרים תעשו מצווה, במיוחד לקראת החגים.