בא לבקר במאורת הנמר: אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד

כשנמר פגש אריה: באחרונה הגיע למאורת הנמר ידידי אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד מקבוצת יוניטסק.

אני מכיר את גליקמן שנים רבות כאחד המנהלים הוותיקים והמנוסים בתעשיית ה-IT, במהלכן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות IT מהגדולות בשוק. בין היתר, הוא שימש כמנכ"ל Liam מקבוצת One1 וכסמנכ"ל המכירות של One1.

לפני שנה, באוגוסט 2015, הצטרף גליקמן לקבוצת יוניטסק והקים במסגרתה את יוניקלאוד, שנבחרה לייצג בישראל את Okta, שפועלת בתחומי ניהול הזהויות וניהול אימות המשתמשים.

"מהפכת הענן שינתה למעשה את האופן שבו ארגונים מתנהלים", הוא אמר לי בפגישה. "ארגונים מחזיקים אפליקציות ארגוניות רבות – כולל מערכות רגישות כמו CRM ואפילו ERP – בסביבת ענן או בסביבה היברידית, וכך עובדים מתחברים לאפליקציות מנקודות גישה שונות בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות המחשב או הנייד. מציאות זו יוצרת מצב בו עובד צריך להקליד כמה סיסמאות גישה או להזדהות בדרך אחרת מול המערכת, מה שגורם סרבול ובזבוז זמן עבודה יקר ויוצר פרצה קלה לגורמים עוינים לחדור למערכות אלה. תפיסה זו פשטה את הרגל ואינה רלוונטית עוד. במקום שהענן יקל ויפשט את התהליך, הוא הופך לגורם מסרבל ומעיק גם לעובדים וגם למנהלי היישומים בארגון".

במוקד: חוויית המשתמש

Okta מחוללת שינוי בעולם הענן, סיפר לי גליקמן. היא מאפשרת לעובדים לשמור על המידע הרגיש באמצעות זיהוי ואימות המשתמשים במעגלי הפעילות השונים – החל מעובדים ועד ללקוחות, ספקים וכו'… – ולהתחבר מנקודה גישה אחת בלבד (SSO) באמצעות סיסמה אחידה תוך יצירת אמצעי אימות גבוהים יותר לאפליקציות הקריטיות בארגון. ב-Okta מדגישים את חוויית המשתמש, במטרה לאפשר סביבת עבודה קלה ונוחה.

במקביל, היא מספקת למנהלי IT ויישומים יכולות נוספות, כמו הקצאה מהירה של אפשרויות גישה (Provisioning) או מחיקת מידע מהנייד ומניעת גישה במקרה של עזיבת עובד. גליקמן יודע לספר כי מדובר באחת החברות הצומחות בארצות הברית והיא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים. יש לה פעילות גלובלית ענפה עם יישומים בארגונים שרבים מהם נמנים על רשימת פורצ'ן 500 (Fortune 500). גרטנר (Gartner) מדרגת אותה בריבוע הקסם כמובילת שוק בתחומי ניהול הזהויות והגישה כשירות, כאשר מיקרוסופט (Microsoft) ניצבת בפער ניכר מאחוריה.

גליקמן אמר ש-Okta פועלת בישראל זמן קצר, אך תוך חודשים ספורים החלה לעבוד עם חברות כמו נטפים, Zerto וקליקסופטוור (Qlik Software). "אנחנו מרחיבים את הפעילות ובונים רשת משווקים של חברות בעלות ידע וניסיון", אמר.

לדבריו, "הפעילות שלנו במסגרת יוניטסק מהווה יתרון חשוב נוסף, כחברה ותיקה ובעלת ניסיון בתחום ה-IT. עברנו תהליך קליטה מוצלח בקבוצה ואנחנו נהנים מהגב החזק שלה ומהחיבור שהיא מאפשרת לארגונים שונים בשוק. זה יתרון גדול ואין ספק שהעתיד נראה מבטיח".

לסיכום אמר גליקמן כי "מצפות לנו הכרזות וחדשות משמעותיות גדולות בקרוב".

באו לבקר במאורת הנמר: ליאור לוי וקרוליין וולש

באחרונה ביקרו במאורת הנמר קרוליין וולש, בכירה במטה האירופי של SolarWinds, וליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק (Prologic). יצוין כי SolarWinds פועלת בעולם הפיתוח והשיווק של פתרונות לניהול, ניטור ואבטחה של תשתיות המחשוב הארגוניות, ופרולוג'יק משמשת הנציגה הבלעדית שלה בישראל.

וולש, המכהנת כדירקטורית שיווק באזור EMEA (ר"ת אירופה, מזרח תיכון ואפריקה) בחברה, הגיעה לביקור עבודה של שבוע בישראל, בראש משלחת בכירים בת ארבעה חברים. יחד אתה הגיעו שלושה מנהלים אזוריים בחברה – בתחומי המכירות, השותפים והטכנולוגיות והפריסייל. במהלך השבוע השתתפו חברי המשלחת במפגשים עם לקוחות החברה ואינטגרטורים בישראל, כאשר במרכזו הם לקחו חלק באירוע הלקוחות השנתי של SolarWinds בישראל. האירוע נערך על ידי פרולוג'יק במלון דן בתל אביב, בהשתתפות כ-150 מנהלים ואנשי תשתיות מהמגזר הארגוני.

לוי סיפר במפגש איתי על חזון העשור ההיברידי של SolarWinds, שבמרכזו האתגר ההולך וגובר של ארגונים לנהל תשתיות שנמצאות בו זמנית בסביבות הענן ובסביבות הדטה סנטר הארגוני. לדבריו, למרות קצב האימוץ הגבוה של סביבות ענן, ארגונים עדיין מעדיפים, ולעתים הרגולטור מאלץ אותם, לשמור חלקים קריטיים של מערכות המידע והתשתיות אצלם בדטה סנטר הארגוני. הדבר מחייב ארגונים לבצע סנכרון וניהול של סביבות חדשות וישנות כאחד, לאבטח אותן, לפתור תקלות ולעשות זאת במהירות, ביעילות ובמחיר סביר.

הוא הוסיף של-SolarWinds, המפתחת פתרונות לניהול, ניטור ואבטחה של שרתים, תקשורת, אפליקציות, גיבויים, וירטואליזציה וענן, יש פורטפוליו פתרונות שכולל יותר מ-30 מוצרים לניהול תשתיות ה-IT הארגוניות. לוי ציין כי SolarWinds מעסיקה כ-1,500 עובדים ברחבי העולם, פעילה ביותר מ-170 מדינות וכ-150 אלף ארגונים בעולם משתמשים במוצרים שלה. בישראל, אמר, יש לחברה מאות לקוחות, ששייכים למגזרים שונים, בהם הממשלה, צבא, תעשיות ביטחוניות, היי-טק, בנקאות, פיננסים, ביטוח וסטארט-אפים.

"פתרונות SolarWinds נכנסים למיינסטרים של עולם תשתיות ה-IT בישראל, עם גידול של 98% בפעילות ב-2014 ושל 108% ב-2015", סיכם לוי.

"ביחד נתרום למימוש הצרכים הטכנולוגיים בתחום הברקוד ופתרונות איסוף המידע"

לפני ימים אחדים הושק שיתוף הפעולה במסגרתו אדיסמה מחשוב 2000 תפיץ בישראל את מוצריה של Honeywell ● לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של אדיסמה, מספרת על המהלך ועל החברה

אדיסמה מחשוב היא אחת החברות המסקרנות בשוק. מדובר בחברת הפצה המתמחה במתן מגוון רחב של פתרונות בתחומי הברקוד ואיסוף מידע, מדפסות ברקוד טרמיות, עמדות מכירה POS, אביזרים, מתכלים ועוד. החברה מתפקדת כמפיצה רשמית בישראל למוצרי Citizen ו-Tysso.

לפני כחודשיים הוכתרה החברה כערוץ ההפצה של המותג Honeywell בישראל ולפני ימים אחדים התקיים אירוע ההכרזה הרשמי.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

"בשונה מחברות הפצה מסורתיות, אדיסמה ממצבת את עצמה כמספקת ערך מוסף. היא שמה לעצמה למטרה ללוות את משווקיה לאורך הדרך – הן בהיבט השיווקי, הן בהיבט הטכני ואף בהתאמות והטמעות של המוצרים באתרי הלקוחות הסופיים. היא לא מבצעת מכירת 'קופסאות' בלבד", כך אמרה לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של החברה.

"הטכנולוגיה בעולם איסוף המידע מתפתחת לתחומים חדשים. מונחים כמו RFID ופתרונות ברקוד חדשניים לתעשייה הופכים למוכרים יותר ויותר, ותופסים את מקומם בשוק המתפתח. אנחנו גאים שבחרו בנו כשחקן שיכול לממש את הפוטנציאל ולתרום למימוש הצפי הטכנולוגי בישראל. אין לי ספק שנוכחות של חברת הפצה כמו אדיסמה תוכל לתרום למימוש הצרכים הטכנולוגיים של התעשייה המתפתחת בתחום זה יחד עם שותפינו העסקיים וערוצי השיווק שלנו, הוסיפה בן עזרא.

צ'יפריאן קוסמה, מנהל הפיתוח העסקי של Honeywell

צ'יפריאן קוסמה, מנהל הפיתוח העסקי של Honeywell

Honeywell היא תאגיד אמריקני עצום, עם מחזור מכירות של יותר מ-40 מיליארד דולר. התאגיד מונה מספר חברות ענק במגוון תחומים טכנולוגיים, ביניהם חברת ענק בתחום איסוף המידע והברקוד לתעשיות השונות.

מוצרי Honeywell נחשבים למוצרים טכנולוגיים אינטואיטיביים מהשורה הראשונה בתעשיית הברקוד ואיסוף המידע, ומונים ציוד מגוון, כגון מסופונים לניהול ושליטה מרחוק, קוראי ברקוד תעשייתיים מוקשחים, מסופוני מלגזות, מדפסות טרמיות ומדפסות ניידות להפקת תוויות. כן מציעה החברה פתרונות טכנולוגיים מלאים לתעשייה הקמעונאית/סיטונאית ולעולמות נוספים, כגון הבריאות, הלוגיסטיקה, הבלדרות והשילוח.

דיוויד קואט, מנכ"ל ויו"ר Honeywell העולמית, אמר שחזון החברה הוא "להפוך לאפל (Apple) של הסקטור התעשייתי".

מה היה באירוע?

באירוע ההכרזה נכחו נציגים מכ-40 חברות משווקות, הבולטות והבכירות בתחומי הברקוד וה-POS בארץ. הכוונה היא לבתי תוכנה, משווקים, אינטגרטורים ומומחי נישה. הם שמעו את נציגי Honeywell העולמית, שהציגו לקהל המוזמנים את צפי הגדילה והביקושים בישראל בתחומי הברקוד ואיסוף המידע בחמש השנים הבאות. הנציגים הדגישו את מהות הבחירה באדיסמה כמפיץ רשמי בישראל, לתמיכה בגדילת השוק והביקושים.

המשתתפים באירוע האזינו ברוב קשב להרצאות

המשתתפים באירוע האזינו ברוב קשב להרצאות

הם נימקו את בחירתם באדיסמה בכך שמדובר בחברה עם ניסיון של מעל 30 שנים בתעשיית הברקוד בישראל, יחד עם היכרות ארוכה של החברות הגדולות במשק הישראלי וצרכיהן הטכנולוגיים, שמשתנים מעת לעת. מכאן, לדבריהם, שאדיסמה היא הכתובת הנכונה למימוש הצפי להגדלת נתח שוק הברקוד ואיסוף המידע בשנים הקרובות.

בנוסף, הוכרז באירוע על סדרת מוצרים אותם תפיץ אדיסמה בלעדית בישראל. מדובר במוצרי ברקוד מסדרת Youjie, שחולקו כמתנה למשתתפי האירוע לצורך היכרות והתנסות.

מימין: צ'יפריאן קוסמה, מנהל פיתוח עסקי ב-Honeywell; מרקו מריוטיני,Territory Account Manager בחברה; מארי וולדורן, מנהלת פיתוח עסקי בחברה; דני אזולאי, הבעלים של אדיסמה; לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של החברה; ומטה קרקון, מומחה להדפסה ולמדיה במזרח אירופה ב-Honeywell

מימין: צ'יפריאן קוסמה, מנהל פיתוח עסקי ב-Honeywell; מרקו מריוטיני,Territory Account Manager בחברה; מארי וולדורן, מנהלת פיתוח עסקי בחברה; דני אזולאי, הבעלים של אדיסמה; לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של החברה; ומטה קרקון, מומחה להדפסה ולמדיה במזרח אירופה ב-Honeywell

תוכנית המשווקים של Honeywell

באדיסמה יודעים לספר כי ההכרזה על הפצת המותג בארץ על ידם מסמנת גידול צפוי בשוק הישראלי בשנים הקרובות ומאפשרת למשווקים הזדמנות לחבור לשוק מתפתח, שנמצא בגדילה. אדיסמה מקיימת רישום של משווקים לתוכנית המשווקים העולמית מבית Honeywell.

    מימין: צ'יפריאן קוסמה, מנהל פיתוח עסקי ב-Honeywell; מארי וולדורן, מנהלת פיתוח עסקי בחברה; וילי פאין, יועץ עסקי באדיסמה; לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של החברה; ודני אזולאי, הבעלים של החברה

מימין: צ'יפריאן קוסמה, מנהל פיתוח עסקי ב-Honeywell; מארי וולדורן, מנהלת פיתוח עסקי בחברה; וילי פאין, יועץ עסקי באדיסמה; לירון (טאקו) בן עזרא, סמנכ"לית השיווק של החברה; ודני אזולאי, הבעלים של החברה

התוכנית מאפשרת למשווקים קבלת מחירים מיוחדים, הגנה תמחירית בפרויקטים, קבלת מוצרי דמו, תוכניות הדרכה וימי עיון מקצועיים, וקבלת הסמכות שיווקיות וטכניות לקידום המכירות והגדלת העסקים בתחום. ניתן לפנות לאדיסמה על מנת לקבל פרטים נוספים על הרישום לתוכנית המשווקים.

בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, יבמ ישראל

לפני מספר ימים הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים וקשרי המפתחים ביבמ (IBM) ישראל.

ויצמן, שהצטרף לענק הכחול לפני 10 שנים, מנהל בשנתיים האחרונות את הקבוצה האחראית על בניית שיתופי פעולה בין יבמ העולמית לסטארט-אפים הישראליים, במסגרתה בוחנת החברה שיתופי פעולה עם יותר מ-500 חברות בשנה. בין היתר, אחראי ויצמן על הפעילות בארץ ובעולם של Alpha Zone – המאיץ הראשון של יבמ.

בפגישה סיפר לי ויצמן איך ענק כמו יבמ מצליח לשתף פעולה עם סטארט-אפים בתחילת דרכם, במה יבמ ייחודית בנושא ואילו סטארט-אפים הוא מחפש.

מה מניע חברה גלובלית גדולה כמו יבמ לשתף פעולה עם סטארט-אפים ישראליים?
"יבמ היא גוף המחקר והפיתוח התעשייתי הגדול ביותר בעולם וזה 23 שנים ברציפות שאנחנו מובילים במספר הפטנטים הנרשמים בארצות הברית. אנחנו מייצרים ומובילים חדשנות טכנולוגית והסטארט-אפים הישראליים תמיד היו ראשונים בלאמץ חדשנות שכזאת".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים?
"אנחנו מעוניינים בסטארט-אפים טכנולוגיים שיגדלו להיות מצליחים ואנחנו תומכים בהם בבניית פתרונות המבוססים על הטכנולוגיה של יבמ. אנחנו מלווים אותם באינטגרציה, עוזרים להם בבניית התשתית המסחרית הנדרשת לשיתוף פעולה ארוך טווח איתנו ולבסוף מציגים את הפתרונות המשותפים ללקוחות האנטרפרייז שלנו בעולם. זהו בעצם מודל של 'חדשנות פתוחה', שמאפשר לנו לפתח יחד עם הסטארט-אפים הישראליים אפליקציות לתעשיות ספציפיות, המבוססות על הפלטפורמות החדשות ביותר שלנו".

מה האינטרס של הסטארט-אפ לשתף פעולה דווקא עם יבמ ולאילו סטארט-אפים כדאי לפנות אליכם?
"עצם קיום הפגישה איתנו וקבלת פידבק מהמומחים שלנו – יש בהם ערך רב ליזמים. כל סטארט-אפ טכנולוגי עושה שימוש בתשתיות וצורך שירותים מספקי טכנולוגיה שונים, דוגמת יבמ. עבור סטארט-אפים המכוונים לשווקים בהם יבמ היא שחקן בולט – בנקאות, טלקו, קמעונות, בריאות, ערים חכמות, מדיה ותחבורה, וכאלה המושתתים על טכנולוגיה בה יבמ נחשבת למובילה – מחשוב קוגניטיבי, ענן, אינטרנט של הדברים, ניתוח נתונים, מובייל וסייבר, אנחנו מציעים ערך מוסף משמעותי. מעבר לאינטגרציה טכנולוגית עם שחקן מוביל, יש פה צוות ישראלי שכל ייעודו הוא בניית שיתופי פעולה וניסיון להפוך את יבמ להרבה מעבר לספק הטכנולוגיה של הסטארט-אפ, אלא לשותף אסטרטגי שלו.

כשותף אסטרטגי, אנחנו תומכים בסטארט-אפים בחדירה לשווקים חדשים, בפיתוח טכנולוגיה, בפתיחת דלתות ללקוחות גלובליים, בחשיפה תקשורתית ואף בגיוס כספים. עבור סטארט-אפים בשלבים המתקדמים יותר (Post Seed), אנחנו מפעילים את Alpha Zone והשנה הקמנו את חממת המדען MindUP בתחום הרפואה הדיגיטלית, יחד עם קרן פיטנגו, מדטרוניק, המרכז הרפואי רמב"ם וקרן אימפקט פירסט".

עד כמה אתם מעורבים באקו-סיסטם המקומי?
"אנחנו מעורבים בו מאוד. הצוות שלי ואני מקדישים חלק לא מבוטל מזמננו כדי לתרום ולתמוך בכל מה שקשור ליזמות בישראל. זוהי גם הדרך שלנו לפגוש סטארט-אפים ויזמים בתחילת דרכם. אנחנו שותפים בתוכנית ההאצה MassChallenge, שבאחרונה החלה את פעילותה גם בישראל ובאקסלרטור של Today.Ventures, אנחנו חברים פעילים ב-SOSA, ב-WMN, במועדון היזמות של הבינתחומי, נמצאים בקשר הדוק עם הקרנות המובילות בישראל ואנחנו חלק מתוכנית שיתופי פעולה תאגידים של המדען הראשי, במסגרתה יבמ תומכת בחברות בקבלת מענקים מהמדען. בנוסף, אנחנו מארגנים ולוקחים חלק במפגשים ואירועים רבים בנושאי יזמות וחדשנות, ובהאקתונים, וזו השנה הרביעית שאנחנו שותפים בתחרות הסטארט-אפים The Pitch, יחד עם ארנסט אנד יאנג (EY), קרן פיטנגו ו-ESOP.

אני, באופן אישי, מנטור במספר אקסלרטורים, כמו התוכנית החברתית של 8200, ובחממה החברתית של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, ובזמני הפנוי נותן במה וחשיפה לחדשנות ישראלית בטור השבועי שלי ב-TheMarker ובאתר MobileBusinessInsights".

בא לבקר במאורת הנמר: דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק

באחרונה אירחתי במאורת הנמר את דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק.

רוס הוא מנכ"ל מנוסה מאוד בעולם ה-IT, ובפרט בעולם אבטחת המידע. יש לו ניסיון של יותר מ-25 שנים בתעשיית ההיי-טק, שבהן הוביל אקזיטים מרשימים, חברות צומחות והנפקות מוצלחות.

הוא הצטרף לפרומיסק לפני כארבע שנים, כדי למנף את ניסיונו וקשריו לטובת החברה, וכיום היא מסוקרת על ידי גרטנר (Gartner) כאחת מ-15 המובילות בתחום ה-EDR (ר"ת Endpoint Detect & Remediate) ובין היחידות עם טכנולוגיה שהיא Agentless, כלומר – ללא צורך בהתקנה בתחנות הקצה. רוס סיפר לי כי יש לפרומיסק מאות לקוחות ב-30 מדינות בעולם בעולם וכי רוב הארגונים הגדולים במגזרים הפיננסי והעסקי בישראל הם לקוחות החברה – בנקים, חברות ביטוח, חברות האשראי, בתי השקעות, חברות פרמצבטיקה, מזון, ביטחון ועוד.

במסגרת תפקידו כמנכ"ל פרומיסק נפגש רוס בארץ ובעולם עם מנהלי אבטחת מידע של ארגונים גלובליים. לראייתו, זהו כיום תפקיד קשה מאוד, משום שכמות האיומים עולה בקצב אקספוננציאלי בעוד שכוח האדם והטכנולוגיה העומדים לרשות מנהל אבטחת המידע לא מדביקים את הקצב. "הטכנולוגיה של פרומיסק מאפשרת יישום מהיר כדי לקבל תמונת מצב אמיתית על מצב התאימות של הארגון למדיניות האבטחה שהגדיר לעצמו ויכולת תיקון מאוד יעילה", אמר. "באמצעות הפתרון ניתן לטפל בהרבה יותר אירועים ולתקן חריגות תאימות, תוך שמירה על מסגרת כוח האדם שעומדת לרשות מנהל אבטחת המידע".

לדבריו, "ניתן לראות אצל לקוחות החברה אתגר משמעותי הן במניעה ואיתור בעיות אבטחת מידע והן בתגובה מהירה לצורך הכלה ותיקון הנזקים במהירות האפשרית. הפתרון שלנו הוא חלק משמעותי מהכלים העומדים לרשות צוותי תגובת סייבר. ניתן באמצעותו לאתר במהירות מחשבים שנפגעו מהתקיפה, לכבות אותם (העברה ל-Sleep mode) ואז לנתקם מהרשת ולטפל בהם".

"אתגר לא פחות חשוב ללקוחות הוא הטיפול וההגנה על עובדים ניידים, שמסתובבים שעות רבות וימים רבים מחוץ למשרד עם מחשב נייד", ציין רוס. "לצורך זה יצרנו גרסה מיוחדת של רכיב הסריקה הארגוני שלנו (Sentry) במתכונת Agent, להתקנה על לפטופים שנמצאים מחוץ לארגון. מדיניות הסריקה שלהם מוגדרת בפתרון הענן של פרומיסק והם נסרקים באופן שוטף כשהם מחוץ לארגון. בכל חיבור שלהם לרשת האינטרנט מעודכנות תוצאות בדיקות התאימות הן לפתרון הענן של פרומיסק והן לפתרון הארגוני. הפתרון מאפשר שליטה גם בתחנות ניידות שאינן מחוברות לארגון באופן שוטף ומניעה של הדבקת הארגון ממחשבים אלה מבעוד מועד. פרומיסק שחררה את הגרסה החדשה בענן ממש באחרונה".

עמית דובר מונה למשנה למנכ"ל קבוצת יעל

דובר יהיה אחראי על הפיתוח העסקי של הקבוצה ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על התחומים שעליהם עומדת יעל לשים דגש ומגלה כי החברה עומדת להודיע על רכישה משמעותית

קבוצת יעל הודיעה על מינויו של עמית דובר כמשנה למנכ"ל. במסגרת תפקידו החדש הוא יוביל, בין השאר, את הפיתוח העסקי של הקבוצה.

דובר, שבתפקידו הקודם שימש כסמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות של קבוצת יעל, עובד בה מ-1997. בתפקידיו הקודמים בקבוצה הוא כיהן כמנהל מחקר ופיתוח, מנהל טכנולוגיות ראשי, ומנהל אגף טכנולוגיות ומוצרים. כמו כן, הוא שימש כקצין פרויקטים במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל. לדובר תואר B.Sc.בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון ותואר MBA במנהל עסקים ומערכות מידע מאוניברסיטת מנצ'סטר.

בראיון לאנשים ומחשבים הוא אמר כי "אני עובד בשוק ה-IT מזה כ-20 שנים. התחלתי וצמחתי כטכנולוג ועם השנים נכנסתי גם לתחום העסקי. האמונה שלי לאורך כל הדרך והסלוגן שאני משווק הוא מתן מקסימום פתרון במינימום קידוד. הערך של איש התוכנה לא נמדד במספר שורות הקוד שכתב אלא במינימום שורות הקוד שכתב ביחס לערך העסקי שנתן".

לדבריו, "קבוצת יעל עוסקת במגוון תחומי ה-IT, ביניהם: תחום החומרה והתשתיות, בו אנחנו עובדים בעיקר עם דל (Dell); עולם התוכנה, בו אנחנו עובדים עם מוצרי ה-ERP וה-CRM של אורקל (Oracle); מוצרי Tibco בתחומי האינטגרציה וה-BI; מוצרי גוגל (Google) בעולמות הענן והחיפוש; בתחום ניהול התוכן, עם הפתרונות מבית FileNet של יבמ (IBM); ותחום היישום והייעוץ הפיננסי, עם מוצרי יבמ ופריוריטי (Priority). בנוסף, עוסקת הקבוצה בפעילות מיקור-חוץ נרחבת".

מהם התחומים עליהם אתם עומדים לשים דגש בפיתוח העסקי?
"התחום החם ביותר מבחינתנו הוא הענן. השוק צועד לשם בצעדי ענק. בתחילת השנה הרחבנו את השותפות שלנו עם גוגל והקמנו פעילות ממוקדת בשם CloudNow, שתתרכז במתן שירותי מחשוב היקפיים סביב פתרונות הענן של גוגל. לצד זה, אנחנו מקדמים גם את פתרונות הענן של החברות אותן אנחנו מייצגים, כגון מוצרי Tibco ,Spotfire ו-Mashery.

תחום נוסף עליו נשים דגש הוא הדיגיטל, המשלב את הערוצים השונים: מהאינטרנט המסורתי בדפדפן ועד למובייל. באחרונה אף רכשנו את חברת הדיגיטל Intigo – מיזוג שהניב כבר מספר פרויקטים מעניינים ביותר, כגון הנגשת רשת ארכיוני ישראל.

נפתח גם את תחום האינטרנט של הדברים, המשלב את הענן, האינטגרציה והמובייל, ונציע פתרון המשלב את החיבור למוצר הקצה, איסוף הנתונים והניתוח שלהם בזמן אמת.

נושא נוסף בו אנחנו מתרכזים כעת ונערכים אליו הוא המיזוג הצפוי בין דל ל-EMC.

קבוצת יעל משקיעה רבות בפיתוח העסקי וכבר בשבועות הקרובים היא צפויה להכריז על רכישה מעניינת ומשמעותית".

מיהם קהלי היעד שאליהם אתם מכוונים?
"יעל עובדת בעיקר בשוק ה-IT הארגוני. עם זאת, פתרונות התוכנה הנוכחיים מכוונים מעבר לשוק זה ופונים גם ללקוחות העסקיים ולחברות המוצר השונות. פתרונות ענן, דיגיטל ואינטרנט של הדברים מצויים בליבת העשייה העסקית ופותחים אותנו לקהלי יעד חדשים של סטארט-אפים וחברות מוצר, שמעוניינים לבסס את הפתרונות שלהם על רכיבים קיימים ומוכחים, שמאפשרים להם זמן הגעה לשוק קצר יותר והחזר השקעה מוכח".

לסיכום אמר דובר כי "אנחנו מספקים פתרונות שמאפשרים ללקוחות להתמקד בפעילויות הליבה העסקית שלהם. הדרך להשיג זאת היא על ידי שילוב פתרונות מתאימים וקדמה טכנולוגית, המאפשרת את ניצול הקיים תוך מיקוד והתאמה לעסק הספציפי".

TechCrunch בתל אביב

האירוע שקיים הבלוג הטכנולוגי בנמל תל אביב משך אליו משקיעים, אנשי קרנות הון-סיכון, סטארט-אפיסטים שהתחרו על מקום בתחרות העולמית של האתר, ואת הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● הנמר היה וראה

לאחר שבועות של הכנות נערך באחרונה ה-Meetup+Pitch off הראשון של TechCrunch בישראל. כ-1,000 איש השתתפו באירוע של בלוג הטכנולוגיה האמריקני, שנערך בנמל תל אביב, בשיתוף לאומיטק. נכחו בו הנשיא לשעבר, שמעון פרס, משקיעים, אנשי קרנות הון-סיכון, יזמים וסטארט-אפיסטים, וכמובן – צוות העורכים של TechCrunch, שהגיע במטרה לחקור לעומק את סצנת ההיי-טק הישראלית.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

במהלך האירוע נערכה תחרות ה-Pitch off לסטארט-אפים. החברה שזכתה במקום הראשון, Arbe Robotics, פיתחה טכנולוגיה שתאפשר לרחפנים ראיה משודרגת ומשך טיסה ארוך יותר. מנכ"ל החברה, קובי מרנקו, אמר שמטרתה היא לעשות מהפכה בתעשיית הרחפנים, דווקא באמצעות רדאר ולא באמצעי ראייה. במקום השני זכתה 6over6 Vision, שפיתחה אפליקציה המאפשרת אבחון ובדיקת ראייה באמצעות הסמארטפון. Fieldin, שהמוצר שלה הוא תוכנה נסמכת אינטרנט של הדברים למניעת מזיקים בגידולים שונים ומשרתת גם את הצרכן, שמקבל מידע מדויק יותר על התוצרת אותה הוא קונה, נבחרה כחביבת הקהל.

יותר מ-150 חברות ישראליות הגישו מועמדות לתחרות, ומתוכן נבחרו 10 חברות בתחומים מגוונים, מרביתן בשלבי Seed מוקדמים. כל החברות שעלו לשלב הגמר פונות לשווקי יעד גדולים ויש להן יכולת ליצור אימפקט בתחומן. הן פיתחו, בין היתר, פלטפורמה בתחום הבריאות הדיגיטלית, המכוונת לשנות את אורח החיים של אנשים הצפויים לפתח מחלות כרוניות (Eco Fusion), פלטפורמה לחיבור בין יוצרי תוכן וידיאו לאתרי תוכן (Lip) ופלטפורמה המספקת הלוואות לזמן קצר (Fido Solutions).

מימין: יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק; דני ירושלמי, חבר הנהלת לאומי, סמנכ"ל בכיר בבנק וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות; חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ"ל קרן ההון-סיכון פיטנגו; ודוד ברודט, יו"ר מועצת המנהלים של הבנק

מימין: יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק; דני ירושלמי, חבר הנהלת לאומי, סמנכ"ל בכיר בבנק וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות; חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ"ל קרן ההון-סיכון פיטנגו; ודוד ברודט, יו"ר מועצת המנהלים של הבנק

להציג את החברה בדקה אחת בלבד

TechCrunch ולאומיטק חברו באירוע זה על מנת לספק לקהילת ההיי-טק הישראלית במה בינלאומית ולייצר לחברות המשתתפות בתחרות חשיפה בשוק הגלובלי. בבוקר התחרות, החברות המשתתפות קיבלו מצוות העורכים של הבלוג טיפים והדרכה על הדרך הנכונה לעשות Pitch – הצגת החברה בתוך דקה אחת בלבד. בערב הם עשו זאת מול פאנל השופטים, שכלל את יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק; חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ"ל קרן פיטנגו; גדי תירוש, שותף בכיר בקרן JVP; מייק בוצ'ר, עורך בכיר ב-TechCrunch; ואינגריד לונדן, כתבת ועורכת באתר.

מימין: רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, ואיציק ג'יני, מנכ"ל ביג'יני

מימין: רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, ואיציק ג'יני, מנכ"ל ביג'יני

החברה הזוכה, כאמור – Arbe Robotics, תציג בכנס TechCrunch Disrupt London 2016, שיתקיים בלונדון ב-5 וב-6 בדצמבר הקרוב. הכנס מציג את הטרנדים החמים ביותר בעולם החדשנות והטכנולוגיה, ומייצר הזדמנות עבור סטארט-אפים בתחילת דרכם להשיק את מוצריהם ולהציגם בפני קרנות, משקיעים פוטנציאליים, כלי תקשורת, עיתונאים ובלוגרים מכל העולם. בין החברות הישראליות שזכו במקומות הראשונים בכנסי ה-Disrupt בשנים עברו נמצאות Soluto (מקום ראשון בתחרות שנערכה ב-2010 בניו-יורק); Shaker – ראשונה בתחרות שנערכה ב-2011 בסן פרנסיסקו; Billguard – שנייה ב-2011 בניו-יורק; ו-Glide, שזכתה בתואר חביבת הקהל בניו-יורק ב-2013.

הנשיא לשעבר, שמעון פרס, בשיחה עם מייק בוצ'ר, עורך בכיר ב-TechCrunch

הנשיא לשעבר, שמעון פרס, בשיחה עם מייק בוצ'ר, עורך בכיר ב-TechCrunch

הדוברים באירוע כללו, בין היתר, את הנשיא לשעבר, שמעון פרס; מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח; ומייסד MobilEye, אמנון שעשוע. במהלך הראיון עם בוצ'ר אמר פרס לקהל: "העתיד נמצא בידיכם. המדע שאתם רוצים לפתח כיום צריך לשאוף לפתור את הבעיות של המחר. תפתחו טכנולוגיה שתבנה חברה טובה ומוסרית יותר. זכרו תמיד שכדי להצליח בגדול עליכם לחלום בגדול".

בא לבקר במאורת הנמר: גדי סוקניק

לפני ימים אחדים באו לבקר במאורת הנמר מגיש הטלוויזיה הוותיק גדי סוקניק (לילה כלכלי) ואנשי חברת סטארלינגאלי בן מאיר, חי לי שמש ומוטי שמש.

בפגישה העניקו אנשי החברה לסוקניק את הפסלון התלת מימדי האישי שלו. הפסלון יוצר עבור סוקניק לאחר שנסרק באירוע פורט טו פורט, שהתקיים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, ושבו השתתפו הסטארלינגים בשיתוף חברת אידיאהטק בהנהלת אילן רום.

מלבד היכולת להופיע בטלוויזיה, הפסלון זהה לסוקניק לחלוטין.

אנשי סטארלינג סיפרו לי כי הם משיקים בימים אלה את הסורק החדש של החברה, שמיועד לסריקת אנשים בכל הגילאים – ואפילו בעלי חיים. מדובר בסורק נייד וחדשני שניתן להגיע איתו ולסרוק כל קהל בכל מקום ובכל אירוע, וליצור פסלון אישי.

כמו כן, אנשי החברה עובדים בימים אלה על השלב הבא בחזון שלהם, המאפשר להיכנס אל העולם הווירטואלי ולייצר אנימציות אישיות, משחקים אישיים ועוד.

פרטים מלאים על סטארלינג ניתן למצוא באתר החברה ובעמוד הפייסבוק (Facebook) שלה.

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק ד'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.


מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, וד"ר ארנה ברי, מנכ"לית מרכז המצוינות של EMC ישראל.


אי אפשר בלי להזכיר את Airbnb, אובר (Uber) ואמזון (Amazon) כחברות חדשניות. צ'יימברס מציין את הודו, סין ואירופה (ובעיקר צרפת) כמרכזי החדשנות שמאיימים על ישראל. ראו הוזהרתם, יאמר בהמשך,ואל תישארו שאננים.


שקף שראוי להילמד על ידי כל אחד וכל ארגון: שמונת העקרונות למסד החדשנות בסיסקו. להדפיס ולתלות על הקיר.


העידן הדיגיטלי אמרנו? צ'יימברס טוען שלאחר 20 שנות עידן המידע, 20 השנים הבאות יהיו העידן הדיגיטלי. גם לפני כן המידע היה דיגיטלי, אלא שכעת, לדבריו, הכול בכף ידנו – כלומר, הדיגיטל הוא גם לא רק בשרתים אלא גם בכיסים של כל אחד מאתנו, וזה האתגר.


חזון העידן הדיגיטלי מהאיש שחזה לפני ארבע שנים את עידן האינטרנט של הדברים, כשניבא שיהיו ב-2020 כ-50 מיליארד התקנים מחוברים. בתעשייה הרימו גבה והתברר שהתחזיות שלו ריאליות. כעת הוא חוזה שב-2050 יהיו 500 מיליארד מכשירים מחוברים. כדאי לרשום.


המחסום העיקרי בדרך לדיגיטל: התרבות הארגונית.


התחזית של צ'יימברס לשוק האינטרנט של הדברים.


צ'יימברס מציג את הגידול בהכנסות של המובילות בתעשייה – סיסקו לעומת ארבע מתחרותיה הבולטות. שקף לפני הוא "הזהיר" שארבע מ-10 חברות ייעלמו בתוך עשור. כאן הוא מציג את HP ויבמ כחברות אדומות, עם 14 ו-13 רבעוני צמיחה שלילית, בהתאם. זאת, בהשוואה לסיסקו הירוקה ומעט פחות ממנה לאורקל (Oracle) ולמיקרוסופט (Microsoft). שתי חברות מתוך חמש הן 40%.


בשקף זה הוא מציג את מדד ה-EPS – הרווח למנייה. שוב סיסקו מובילה והאחרות משתרכות מאחור – מי פחות ומי יותר.


שיא הישירות: צ'יימברס מציג לפנים – אם השיבוש חל על כל התעשיות (ש-40% מ-10 המובילות ייעלמו), הוא חל גם על תעשיית ה-IT. בעוד שעל פי התחזית שלו, סיסקו מצליחה בטוחה, שימו לב סביב אילו חברות מתנוסס סימן שאלה: אורקל, אינטל (Intel), מיקרוסופט, דל (Dell), יבמ (IBM), סאפ (SAP) ו-HP. תחזית נועזת, אמיצה ואולי בעיני המתחרים חצופה.


שלב הדו-שיח החל בשאלה קצרה, בת שני משפטים, של צ'יימברס והמשיך בתשובה ארכנית של פרס.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק ג'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.


מימין: אלון סלע, מוביל שיווק ענן בסיסקו ישראל, ובן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים.


מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, ואקי אלדר, יזם שותף ומייסד Secure islands, שמיקרוסופט (Microsoft) רכשה.


מימין: ריק קפלן, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, ואודי וינטראוב, מנכ"ל קבוצת מלם-תים.


אנשי הנהלת HDS ישראל: מימין – מיכאל פישמן, מנהל המכירות, ואלי משה, המנכ"ל.


מימין: איל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל מקבוצת TATA; אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת; ויואב צוקר, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ אוטונומיק.


בדרך לבמה: יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס, והנשיא לשעבר, שמעון פרס.


צ'יימברס הוא אדם שמדבר בצורה הישירה ביותר, ותומך את טיעוניו בעובדות ובמספרים. למשל, "בתוך עשור", הוא מצטט, "40% ומעלה מארגוני האנטרפרייז ייעלמו". אילו ארגונים לא יעברו לעידן הדיגיטלי החדש?

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)