בא לבקר במאורת הנמר: משה צמיר, מנכ"ל מר ישראל

מאורת הנמר אירחה באחרונה את משה צמיר, שמונה לא מכבר למנכ"ל מר ישראל מקבוצת מר.

הוא סיפר לי במהלך המפגש שהקבוצה, בניהולו של ניר למפרט, עברה בחודשים האחרונים שינוי ארגוני, במטרה להגביר את יכולותיה לספק מענה לשוק המשתנה בעולמות שבהם היא עוסקת. כחלק מאותם שינויים מונה צמיר ואוגדו במסגרת מר ישראל פעילויות החברה במגזרים הציבורי והפרטי, וחלק מהפעילות עבור לקוחות ביטחוניים. כמנכ"ל מר ישראל יהיה צמיר אחראי על כלל הפעילות המגזר האזרחי של קבוצת מר בארץ.

צמיר שימש בעבר כיו"ר דירקטוריון דלק גז טבעי, כסמנכ"ל התפעול ושרשרת האספקה של דלק וכמשנה למנכ"ל SkyVision, שם ניהל את חברות הבת של הקבוצה בחו"ל. כמו כן, הוא הקים וניהל את חברת ה-IT ארטנט, עד למכירתה לקבוצת אמן.

בדבריו ציין צמיר שקבוצת מר, שהמרכז שלה נמצא בחולון, מעסיקה כ-1,200 עובדים בארץ וברחבי העולם. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור, שיווק והטמעת פתרונות מבוססי טכנולוגיה בתחומי הטלקום, הביטחון, המודיעין, הסייבר, ה-Big Data, העיר החכמה ושירותי החירום. לקוחותיה כוללים גופים ממשלתיים, מוניציפאליים וביטחוניים, חברות, בנקים ומפעילי תקשורת. כעת מתכוונת קבוצת מר להגדיל את פעילותה בעולמות ה-IT , ההקמה, האינטגרציה, הדטה סנטרים ושילוב הידע ופתרונות הסייבר שלה.

לפיכך, אמר, נמצאת מר ישראל בתהליך גיוס של מנהלי מכירות, מנהלי פרויקטים ומומחי IT בתחומים רבים, ופועלת לחיזוק המערך הטכנולוגי של החברה.

"גיליתי בקבוצת מר מאגר אנושי איכותי ומסור עם ניסיון רב במגוון רב של פרויקטים ובעל יכולות רחבות היקף", הסביר צמיר. "אני מאמין שמיקוד כל היכולות תחת ניהולה של מר ישראל יאפשר לחברה למצב את עצמה בתוך זמן קצר כאינטגרטור חזק בישראל. כמו כן, פעילות הקבוצה בחו"ל תאפשר שילוב וניצול טוב יותר של הידע והיכולות להרחבת מעגל העסקים שלה בישראל ובעולם".

באו לבקר במאורת הנמר: מיכאל אזולאי, עמיר צרויה ומוטי סדובסקי

למאורת הנמר הגיעו באחרונה מכרים ותיקים: מיכאל אזולאי, יזם ויו"ר פעיל, ועמיר צרויה, יזם ומנכ"ל של הסטארט-אפ המבטיח טוקואורו (Tukuoro), מלווים במוטי סדובסקי, יועץ אסטרטגי.

במהלך הביקור במאורה העלינו זיכרונות מרגשים מימי דיגיטל וקומפאק, אך הדגש היה על הפיתוח של טוקואורו – מערכות מידע ארגוניות בהן הקלט יהיה מבוסס על זיהוי קולי.

אורחיי סיפרו לי שהפתרון שמפתחת החברה מייעל את עבודת אנשי השטח ומאפשר להם לבצע משימות קלט למערכות ארגוניות בדיבור (במקום הקשה) – בכל שפה. כך, במקום להקליד את המידע לתוך טופס מייגע, איש השטח (טכנאי, איש שירות, מכירות, קול סנטר וכו'…) פשוט מדבר אל האפליקציה הארגונית, וטוקואורו מבצעת את העיבוד והפיכת הקול למידע "המוכר" לה.

המערכת לומדת את האפליקציה הארגונית ואת אוצר המילים שבה ומגיעה לדיוק של 95% בזיהוי המידע הקולי – הם אמרו לי. באופן דומה יכול איש השטח לתשאל את מערכת המידע בקולו ולקבל מידית את התשובה מתוך מאגרי המידע – גם בקול.

טוקואורו תומכת בקישור ואינטגרציה עם מערכות CRM ו-ERP של אורקל (Oracle) ו-Salesforce, וניתן להוסיף בקלות תמיכה במערכות נוספות כגון קול סנטר.

"מממשים את מה שאומרים אנליסטים בכירים"

"אנחנו מממשים במערכת ובחזון של טוקואורו את מה שאומרים אנליסטים מוכרים בעולם", אמר אזולאי. הוא ציטט את מרי מיקר, אנליסטית בכירה ב-KCPB מעמק הסיליקון, שאמרה שהקול צריך להיות ממשק המשתמש הבא, ושהשימוש בקלט מבוסס קול ייעל מאוד את תהליך העבודה ויקל על משתמשי המערכות.

הזדהיתי עם הרעיונות האלה, בפרט לאור העובדה שחזרתי באחרונה מניתוח ושאני מוגבל בפעילות יד ימין. אמרתי לאורחיי ש-"היכולת לדבר עם המחשב במקום להקליד היא פיתוח שמקל על כל משתמשי המערכות ובמיוחד על אלה המוגבלים ביכולתם להקליד".

סדובסקי ציין כי "יישום קלט באמצעות קול יקל בנוסף על הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, כפי שקבעה הכנסת".

"ישנם אין סוף שימושים אפשריים להקלטה קולית המשולבת באפליקציה הארגונית והמערכת נמצאת כיום בניסוי במספר ארגונים גדולים מכל המגזרים", אמר צרויה.

השלושה סיפרו לי שטוקואורו נמצאת בתחילת דרכה ובתהליך גיוס ראשוני. החברה מעוניינת בהשקעה שתאפשר לה למקד את פעילותה בשווקים הרלבנטיים בארצות הברית ובאירופה.

סיכמתי את הפגישה בכך שאמרתי להם: "אתם בכיוון הנכון עם פוטנציאל אדיר".

בא לבקר במאורת הנמר: דב נרדימון

את החודש שעבר סיימתי בפגישה במאורה שלי עם דב נרדימון – מהנדס תעשייה וניהול ואיש תעשייה ותיק, שכיהן כמנכ"ל וכיו"ר של חברות רבות – פרטיות וציבוריות.

במהלך הפגישה העלינו זיכרונות מראשית תחילת יישום מערכות המחשוב בתעשייה. נרדימון סיפר לי על ימיו כמנהל ייצור ותפעול בשנות ה-70, עת ניהל את קווי הייצור של חטיבת ציוד הקשר הצבאית של תדיראן. ביחידה שבהנהלתו יושם בפעם הראשונה פיילוט של מערכת המידע הממוחשבת הראשונה בתדיראן, שהתבססה על Taxi processing: מדי ערב הועברו הנתונים הגולמיים ממיקום מערכת המידע בחולון למטה החברה בתל אביב ולמחרת בבוקר מונית הייתה מחזירה את החומר המעובד לבדיקה נוספת של דו"ח שגויים. רק אחרי 48 שעות עמד לרשותו של נרדימון דו"ח שהיה נכון ליומיים קודם.

נרדימון סיפר לי שהוא השלים את מעגל המעורבות הפעילה שלו בתחומי מערכות המידע כסמנכ"ל בהנהלה העולמית של נס טכנולוגיות – תפקיד שבמסגרתו עמד בראש פעילות שירותי מיקור-החוץ של החברה בהודו. 70 חברות אמריקניות ואירופיות הסתייעו ב-3,000 מהנדסי התוכנה שהיו אז לנס בהודו בפיתוח מוצריהן. הפיתוח התבצע בחמישה אתרים, שהגדול שבהם בבנגלור, תוך קיום קשר יום יומי עם לקוחות החברה בארצות הברית ובאירופה, תוך שימוש בכל אמצעי התקשורת והאינטרנט שעמדו לרשותה בעשור הראשון של המאה הנוכחית.

השיחה הזו היא עוד עדות למהפכה שעברה התקשורת ועברו מערכות המידע והמחשוב ב-40 השנים האחרונות.

כיום מנחיל נרדימון את ניסיונו לסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי רופין, שם הוא מרכז את פרויקטי הגמר ומנחה כמה מהם. כ-90 מהנדסים צעירים, שחלקם הגדול מצויים בהתמחות במערכות מידע, מסיימים את לימודיהם בבית הספר להנדסה שבמקום.

באה לבקר במאורת הנמר: עדי מור-בירן, HPE

לא מזמן הגיעה לבקר במאורת הנמר עדי מור-בירן, מנהלת פריסייל בחטיבת ה-EG של HPE ישראל.

המוטיב העיקרי שהיה שזור בשיחה המעניינת שקיימתי איתה היה "שינוי".

נזכרנו בימים עברו – מור-בירן ואנוכי עובדים יחד שנים רבות – ודיברנו על מה שקורה כיום ועל כמה הכול השתנה: שינויים טכנולוגיים, ארגוניים ובחיינו הפרטיים.

היה זה הרקליטוס שאמר ש-"אין אדם שדורך באותו נהר פעמיים, כי זה לא אותו נהר וזה לא אותו אדם". הכול משתנה, כל הזמן.

אנחנו חיים בתקופה מרתקת שבה מתרחשים שינויים טקטוניים ש-"הופכים" את העולם שלנו: פלטפורמות ענן, כמויות המידע (Big Data), מכשירים ניידים, מדיה חברתית, אינטרנט של הדברים, סייבר… השינויים הטכנולוגיים משנים הרגלים, ציפיות ואת הקצב.

שוחחנו על השינויים הארגוניים שאנחנו עדים להם: על הפיכתו של תפקיד המנמ"ר מכזה שעיקרו לספק שירותים לארגון, תוך דגש על חסכון ויציבות, לשותף עסקי מלא, שיושב בהרבה מקרים בדירקטוריון ושותף לדיונים האסטרטגיים.

דיברנו בנוסף על כך שגם בארגונים שמספקים טכנולוגיות ושירותים ללקוחות חלות תמורות משמעותיות. מור-בירן שיתפה אותי בחוויה האישית שלה, מאחר שגם ב-HPE, בה היא עובדת, הוכרזו באחרונה שינויים ארגוניים משמעותיים, במטרה להיות גמישים וממוקדים יותר, ולהתאים את החברה לעולם המשתנה.

התפלפלנו על האופן שבו מנהלים את השינוי המסיבי הזה – על רשתות תקשורת ארגוניות רב ממדיות ועל התפקיד המשמעותי של סוכני שינוי בארגון, שמצעידים קדימה את אימוץ המודלים החדשים.

הרבה תמורות – אבל יש גם עוגנים שלא משתנים

מור-בירן הזכירה לי שהפעם האחרונה שבה היא ביקרה במאורת הנמר הייתה לפני כשבע שנים – כמעט נצח במונחים של עידן טכנולוגי.

היא אמרה ש-"מדהים לגלות שעל אף שמים רבים זרמו בנהר התעשייה שלנו (נזכרתי שבפעם האחרונה שנפגשנו שוחחנו בהתלהבות על פתרונות ניווט בעולם המובייל, שבימינו הם כבר מזמן מובנים מאליהם), ישנם עוגנים שלא משתנים: משרדי אנשים ומחשבים עדיין מלאים באנשים חיוביים, מאורת הנמר עדיין מלאה בנמרים מכל הסוגים ובכל הגדלים, והטכנולוגיה עדיין מהווה הדלק של החדשנות העסקית בישראל. וטוב שכך.

בא לבקר במאורת הנמר: אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד

כשנמר פגש אריה: באחרונה הגיע למאורת הנמר ידידי אריה גליקמן, מנכ"ל יוניקלאוד מקבוצת יוניטסק.

אני מכיר את גליקמן שנים רבות כאחד המנהלים הוותיקים והמנוסים בתעשיית ה-IT, במהלכן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות IT מהגדולות בשוק. בין היתר, הוא שימש כמנכ"ל Liam מקבוצת One1 וכסמנכ"ל המכירות של One1.

לפני שנה, באוגוסט 2015, הצטרף גליקמן לקבוצת יוניטסק והקים במסגרתה את יוניקלאוד, שנבחרה לייצג בישראל את Okta, שפועלת בתחומי ניהול הזהויות וניהול אימות המשתמשים.

"מהפכת הענן שינתה למעשה את האופן שבו ארגונים מתנהלים", הוא אמר לי בפגישה. "ארגונים מחזיקים אפליקציות ארגוניות רבות – כולל מערכות רגישות כמו CRM ואפילו ERP – בסביבת ענן או בסביבה היברידית, וכך עובדים מתחברים לאפליקציות מנקודות גישה שונות בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות המחשב או הנייד. מציאות זו יוצרת מצב בו עובד צריך להקליד כמה סיסמאות גישה או להזדהות בדרך אחרת מול המערכת, מה שגורם סרבול ובזבוז זמן עבודה יקר ויוצר פרצה קלה לגורמים עוינים לחדור למערכות אלה. תפיסה זו פשטה את הרגל ואינה רלוונטית עוד. במקום שהענן יקל ויפשט את התהליך, הוא הופך לגורם מסרבל ומעיק גם לעובדים וגם למנהלי היישומים בארגון".

במוקד: חוויית המשתמש

Okta מחוללת שינוי בעולם הענן, סיפר לי גליקמן. היא מאפשרת לעובדים לשמור על המידע הרגיש באמצעות זיהוי ואימות המשתמשים במעגלי הפעילות השונים – החל מעובדים ועד ללקוחות, ספקים וכו'… – ולהתחבר מנקודה גישה אחת בלבד (SSO) באמצעות סיסמה אחידה תוך יצירת אמצעי אימות גבוהים יותר לאפליקציות הקריטיות בארגון. ב-Okta מדגישים את חוויית המשתמש, במטרה לאפשר סביבת עבודה קלה ונוחה.

במקביל, היא מספקת למנהלי IT ויישומים יכולות נוספות, כמו הקצאה מהירה של אפשרויות גישה (Provisioning) או מחיקת מידע מהנייד ומניעת גישה במקרה של עזיבת עובד. גליקמן יודע לספר כי מדובר באחת החברות הצומחות בארצות הברית והיא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים. יש לה פעילות גלובלית ענפה עם יישומים בארגונים שרבים מהם נמנים על רשימת פורצ'ן 500 (Fortune 500). גרטנר (Gartner) מדרגת אותה בריבוע הקסם כמובילת שוק בתחומי ניהול הזהויות והגישה כשירות, כאשר מיקרוסופט (Microsoft) ניצבת בפער ניכר מאחוריה.

גליקמן אמר ש-Okta פועלת בישראל זמן קצר, אך תוך חודשים ספורים החלה לעבוד עם חברות כמו נטפים, Zerto וקליקסופטוור (Qlik Software). "אנחנו מרחיבים את הפעילות ובונים רשת משווקים של חברות בעלות ידע וניסיון", אמר.

לדבריו, "הפעילות שלנו במסגרת יוניטסק מהווה יתרון חשוב נוסף, כחברה ותיקה ובעלת ניסיון בתחום ה-IT. עברנו תהליך קליטה מוצלח בקבוצה ואנחנו נהנים מהגב החזק שלה ומהחיבור שהיא מאפשרת לארגונים שונים בשוק. זה יתרון גדול ואין ספק שהעתיד נראה מבטיח".

לסיכום אמר גליקמן כי "מצפות לנו הכרזות וחדשות משמעותיות גדולות בקרוב".

באו לבקר במאורת הנמר: ליאור לוי וקרוליין וולש

באחרונה ביקרו במאורת הנמר קרוליין וולש, בכירה במטה האירופי של SolarWinds, וליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק (Prologic). יצוין כי SolarWinds פועלת בעולם הפיתוח והשיווק של פתרונות לניהול, ניטור ואבטחה של תשתיות המחשוב הארגוניות, ופרולוג'יק משמשת הנציגה הבלעדית שלה בישראל.

וולש, המכהנת כדירקטורית שיווק באזור EMEA (ר"ת אירופה, מזרח תיכון ואפריקה) בחברה, הגיעה לביקור עבודה של שבוע בישראל, בראש משלחת בכירים בת ארבעה חברים. יחד אתה הגיעו שלושה מנהלים אזוריים בחברה – בתחומי המכירות, השותפים והטכנולוגיות והפריסייל. במהלך השבוע השתתפו חברי המשלחת במפגשים עם לקוחות החברה ואינטגרטורים בישראל, כאשר במרכזו הם לקחו חלק באירוע הלקוחות השנתי של SolarWinds בישראל. האירוע נערך על ידי פרולוג'יק במלון דן בתל אביב, בהשתתפות כ-150 מנהלים ואנשי תשתיות מהמגזר הארגוני.

לוי סיפר במפגש איתי על חזון העשור ההיברידי של SolarWinds, שבמרכזו האתגר ההולך וגובר של ארגונים לנהל תשתיות שנמצאות בו זמנית בסביבות הענן ובסביבות הדטה סנטר הארגוני. לדבריו, למרות קצב האימוץ הגבוה של סביבות ענן, ארגונים עדיין מעדיפים, ולעתים הרגולטור מאלץ אותם, לשמור חלקים קריטיים של מערכות המידע והתשתיות אצלם בדטה סנטר הארגוני. הדבר מחייב ארגונים לבצע סנכרון וניהול של סביבות חדשות וישנות כאחד, לאבטח אותן, לפתור תקלות ולעשות זאת במהירות, ביעילות ובמחיר סביר.

הוא הוסיף של-SolarWinds, המפתחת פתרונות לניהול, ניטור ואבטחה של שרתים, תקשורת, אפליקציות, גיבויים, וירטואליזציה וענן, יש פורטפוליו פתרונות שכולל יותר מ-30 מוצרים לניהול תשתיות ה-IT הארגוניות. לוי ציין כי SolarWinds מעסיקה כ-1,500 עובדים ברחבי העולם, פעילה ביותר מ-170 מדינות וכ-150 אלף ארגונים בעולם משתמשים במוצרים שלה. בישראל, אמר, יש לחברה מאות לקוחות, ששייכים למגזרים שונים, בהם הממשלה, צבא, תעשיות ביטחוניות, היי-טק, בנקאות, פיננסים, ביטוח וסטארט-אפים.

"פתרונות SolarWinds נכנסים למיינסטרים של עולם תשתיות ה-IT בישראל, עם גידול של 98% בפעילות ב-2014 ושל 108% ב-2015", סיכם לוי.

בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, יבמ ישראל

לפני מספר ימים הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל תחום הסטארט-אפים וקשרי המפתחים ביבמ (IBM) ישראל.

ויצמן, שהצטרף לענק הכחול לפני 10 שנים, מנהל בשנתיים האחרונות את הקבוצה האחראית על בניית שיתופי פעולה בין יבמ העולמית לסטארט-אפים הישראליים, במסגרתה בוחנת החברה שיתופי פעולה עם יותר מ-500 חברות בשנה. בין היתר, אחראי ויצמן על הפעילות בארץ ובעולם של Alpha Zone – המאיץ הראשון של יבמ.

בפגישה סיפר לי ויצמן איך ענק כמו יבמ מצליח לשתף פעולה עם סטארט-אפים בתחילת דרכם, במה יבמ ייחודית בנושא ואילו סטארט-אפים הוא מחפש.

מה מניע חברה גלובלית גדולה כמו יבמ לשתף פעולה עם סטארט-אפים ישראליים?
"יבמ היא גוף המחקר והפיתוח התעשייתי הגדול ביותר בעולם וזה 23 שנים ברציפות שאנחנו מובילים במספר הפטנטים הנרשמים בארצות הברית. אנחנו מייצרים ומובילים חדשנות טכנולוגית והסטארט-אפים הישראליים תמיד היו ראשונים בלאמץ חדשנות שכזאת".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים?
"אנחנו מעוניינים בסטארט-אפים טכנולוגיים שיגדלו להיות מצליחים ואנחנו תומכים בהם בבניית פתרונות המבוססים על הטכנולוגיה של יבמ. אנחנו מלווים אותם באינטגרציה, עוזרים להם בבניית התשתית המסחרית הנדרשת לשיתוף פעולה ארוך טווח איתנו ולבסוף מציגים את הפתרונות המשותפים ללקוחות האנטרפרייז שלנו בעולם. זהו בעצם מודל של 'חדשנות פתוחה', שמאפשר לנו לפתח יחד עם הסטארט-אפים הישראליים אפליקציות לתעשיות ספציפיות, המבוססות על הפלטפורמות החדשות ביותר שלנו".

מה האינטרס של הסטארט-אפ לשתף פעולה דווקא עם יבמ ולאילו סטארט-אפים כדאי לפנות אליכם?
"עצם קיום הפגישה איתנו וקבלת פידבק מהמומחים שלנו – יש בהם ערך רב ליזמים. כל סטארט-אפ טכנולוגי עושה שימוש בתשתיות וצורך שירותים מספקי טכנולוגיה שונים, דוגמת יבמ. עבור סטארט-אפים המכוונים לשווקים בהם יבמ היא שחקן בולט – בנקאות, טלקו, קמעונות, בריאות, ערים חכמות, מדיה ותחבורה, וכאלה המושתתים על טכנולוגיה בה יבמ נחשבת למובילה – מחשוב קוגניטיבי, ענן, אינטרנט של הדברים, ניתוח נתונים, מובייל וסייבר, אנחנו מציעים ערך מוסף משמעותי. מעבר לאינטגרציה טכנולוגית עם שחקן מוביל, יש פה צוות ישראלי שכל ייעודו הוא בניית שיתופי פעולה וניסיון להפוך את יבמ להרבה מעבר לספק הטכנולוגיה של הסטארט-אפ, אלא לשותף אסטרטגי שלו.

כשותף אסטרטגי, אנחנו תומכים בסטארט-אפים בחדירה לשווקים חדשים, בפיתוח טכנולוגיה, בפתיחת דלתות ללקוחות גלובליים, בחשיפה תקשורתית ואף בגיוס כספים. עבור סטארט-אפים בשלבים המתקדמים יותר (Post Seed), אנחנו מפעילים את Alpha Zone והשנה הקמנו את חממת המדען MindUP בתחום הרפואה הדיגיטלית, יחד עם קרן פיטנגו, מדטרוניק, המרכז הרפואי רמב"ם וקרן אימפקט פירסט".

עד כמה אתם מעורבים באקו-סיסטם המקומי?
"אנחנו מעורבים בו מאוד. הצוות שלי ואני מקדישים חלק לא מבוטל מזמננו כדי לתרום ולתמוך בכל מה שקשור ליזמות בישראל. זוהי גם הדרך שלנו לפגוש סטארט-אפים ויזמים בתחילת דרכם. אנחנו שותפים בתוכנית ההאצה MassChallenge, שבאחרונה החלה את פעילותה גם בישראל ובאקסלרטור של Today.Ventures, אנחנו חברים פעילים ב-SOSA, ב-WMN, במועדון היזמות של הבינתחומי, נמצאים בקשר הדוק עם הקרנות המובילות בישראל ואנחנו חלק מתוכנית שיתופי פעולה תאגידים של המדען הראשי, במסגרתה יבמ תומכת בחברות בקבלת מענקים מהמדען. בנוסף, אנחנו מארגנים ולוקחים חלק במפגשים ואירועים רבים בנושאי יזמות וחדשנות, ובהאקתונים, וזו השנה הרביעית שאנחנו שותפים בתחרות הסטארט-אפים The Pitch, יחד עם ארנסט אנד יאנג (EY), קרן פיטנגו ו-ESOP.

אני, באופן אישי, מנטור במספר אקסלרטורים, כמו התוכנית החברתית של 8200, ובחממה החברתית של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, ובזמני הפנוי נותן במה וחשיפה לחדשנות ישראלית בטור השבועי שלי ב-TheMarker ובאתר MobileBusinessInsights".

בא לבקר במאורת הנמר: דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק

באחרונה אירחתי במאורת הנמר את דניאל רוס, מנכ"ל פרומיסק.

רוס הוא מנכ"ל מנוסה מאוד בעולם ה-IT, ובפרט בעולם אבטחת המידע. יש לו ניסיון של יותר מ-25 שנים בתעשיית ההיי-טק, שבהן הוביל אקזיטים מרשימים, חברות צומחות והנפקות מוצלחות.

הוא הצטרף לפרומיסק לפני כארבע שנים, כדי למנף את ניסיונו וקשריו לטובת החברה, וכיום היא מסוקרת על ידי גרטנר (Gartner) כאחת מ-15 המובילות בתחום ה-EDR (ר"ת Endpoint Detect & Remediate) ובין היחידות עם טכנולוגיה שהיא Agentless, כלומר – ללא צורך בהתקנה בתחנות הקצה. רוס סיפר לי כי יש לפרומיסק מאות לקוחות ב-30 מדינות בעולם בעולם וכי רוב הארגונים הגדולים במגזרים הפיננסי והעסקי בישראל הם לקוחות החברה – בנקים, חברות ביטוח, חברות האשראי, בתי השקעות, חברות פרמצבטיקה, מזון, ביטחון ועוד.

במסגרת תפקידו כמנכ"ל פרומיסק נפגש רוס בארץ ובעולם עם מנהלי אבטחת מידע של ארגונים גלובליים. לראייתו, זהו כיום תפקיד קשה מאוד, משום שכמות האיומים עולה בקצב אקספוננציאלי בעוד שכוח האדם והטכנולוגיה העומדים לרשות מנהל אבטחת המידע לא מדביקים את הקצב. "הטכנולוגיה של פרומיסק מאפשרת יישום מהיר כדי לקבל תמונת מצב אמיתית על מצב התאימות של הארגון למדיניות האבטחה שהגדיר לעצמו ויכולת תיקון מאוד יעילה", אמר. "באמצעות הפתרון ניתן לטפל בהרבה יותר אירועים ולתקן חריגות תאימות, תוך שמירה על מסגרת כוח האדם שעומדת לרשות מנהל אבטחת המידע".

לדבריו, "ניתן לראות אצל לקוחות החברה אתגר משמעותי הן במניעה ואיתור בעיות אבטחת מידע והן בתגובה מהירה לצורך הכלה ותיקון הנזקים במהירות האפשרית. הפתרון שלנו הוא חלק משמעותי מהכלים העומדים לרשות צוותי תגובת סייבר. ניתן באמצעותו לאתר במהירות מחשבים שנפגעו מהתקיפה, לכבות אותם (העברה ל-Sleep mode) ואז לנתקם מהרשת ולטפל בהם".

"אתגר לא פחות חשוב ללקוחות הוא הטיפול וההגנה על עובדים ניידים, שמסתובבים שעות רבות וימים רבים מחוץ למשרד עם מחשב נייד", ציין רוס. "לצורך זה יצרנו גרסה מיוחדת של רכיב הסריקה הארגוני שלנו (Sentry) במתכונת Agent, להתקנה על לפטופים שנמצאים מחוץ לארגון. מדיניות הסריקה שלהם מוגדרת בפתרון הענן של פרומיסק והם נסרקים באופן שוטף כשהם מחוץ לארגון. בכל חיבור שלהם לרשת האינטרנט מעודכנות תוצאות בדיקות התאימות הן לפתרון הענן של פרומיסק והן לפתרון הארגוני. הפתרון מאפשר שליטה גם בתחנות ניידות שאינן מחוברות לארגון באופן שוטף ומניעה של הדבקת הארגון ממחשבים אלה מבעוד מועד. פרומיסק שחררה את הגרסה החדשה בענן ממש באחרונה".

עמית דובר מונה למשנה למנכ"ל קבוצת יעל

דובר יהיה אחראי על הפיתוח העסקי של הקבוצה ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על התחומים שעליהם עומדת יעל לשים דגש ומגלה כי החברה עומדת להודיע על רכישה משמעותית

קבוצת יעל הודיעה על מינויו של עמית דובר כמשנה למנכ"ל. במסגרת תפקידו החדש הוא יוביל, בין השאר, את הפיתוח העסקי של הקבוצה.

דובר, שבתפקידו הקודם שימש כסמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות של קבוצת יעל, עובד בה מ-1997. בתפקידיו הקודמים בקבוצה הוא כיהן כמנהל מחקר ופיתוח, מנהל טכנולוגיות ראשי, ומנהל אגף טכנולוגיות ומוצרים. כמו כן, הוא שימש כקצין פרויקטים במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל. לדובר תואר B.Sc.בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון ותואר MBA במנהל עסקים ומערכות מידע מאוניברסיטת מנצ'סטר.

בראיון לאנשים ומחשבים הוא אמר כי "אני עובד בשוק ה-IT מזה כ-20 שנים. התחלתי וצמחתי כטכנולוג ועם השנים נכנסתי גם לתחום העסקי. האמונה שלי לאורך כל הדרך והסלוגן שאני משווק הוא מתן מקסימום פתרון במינימום קידוד. הערך של איש התוכנה לא נמדד במספר שורות הקוד שכתב אלא במינימום שורות הקוד שכתב ביחס לערך העסקי שנתן".

לדבריו, "קבוצת יעל עוסקת במגוון תחומי ה-IT, ביניהם: תחום החומרה והתשתיות, בו אנחנו עובדים בעיקר עם דל (Dell); עולם התוכנה, בו אנחנו עובדים עם מוצרי ה-ERP וה-CRM של אורקל (Oracle); מוצרי Tibco בתחומי האינטגרציה וה-BI; מוצרי גוגל (Google) בעולמות הענן והחיפוש; בתחום ניהול התוכן, עם הפתרונות מבית FileNet של יבמ (IBM); ותחום היישום והייעוץ הפיננסי, עם מוצרי יבמ ופריוריטי (Priority). בנוסף, עוסקת הקבוצה בפעילות מיקור-חוץ נרחבת".

מהם התחומים עליהם אתם עומדים לשים דגש בפיתוח העסקי?
"התחום החם ביותר מבחינתנו הוא הענן. השוק צועד לשם בצעדי ענק. בתחילת השנה הרחבנו את השותפות שלנו עם גוגל והקמנו פעילות ממוקדת בשם CloudNow, שתתרכז במתן שירותי מחשוב היקפיים סביב פתרונות הענן של גוגל. לצד זה, אנחנו מקדמים גם את פתרונות הענן של החברות אותן אנחנו מייצגים, כגון מוצרי Tibco ,Spotfire ו-Mashery.

תחום נוסף עליו נשים דגש הוא הדיגיטל, המשלב את הערוצים השונים: מהאינטרנט המסורתי בדפדפן ועד למובייל. באחרונה אף רכשנו את חברת הדיגיטל Intigo – מיזוג שהניב כבר מספר פרויקטים מעניינים ביותר, כגון הנגשת רשת ארכיוני ישראל.

נפתח גם את תחום האינטרנט של הדברים, המשלב את הענן, האינטגרציה והמובייל, ונציע פתרון המשלב את החיבור למוצר הקצה, איסוף הנתונים והניתוח שלהם בזמן אמת.

נושא נוסף בו אנחנו מתרכזים כעת ונערכים אליו הוא המיזוג הצפוי בין דל ל-EMC.

קבוצת יעל משקיעה רבות בפיתוח העסקי וכבר בשבועות הקרובים היא צפויה להכריז על רכישה מעניינת ומשמעותית".

מיהם קהלי היעד שאליהם אתם מכוונים?
"יעל עובדת בעיקר בשוק ה-IT הארגוני. עם זאת, פתרונות התוכנה הנוכחיים מכוונים מעבר לשוק זה ופונים גם ללקוחות העסקיים ולחברות המוצר השונות. פתרונות ענן, דיגיטל ואינטרנט של הדברים מצויים בליבת העשייה העסקית ופותחים אותנו לקהלי יעד חדשים של סטארט-אפים וחברות מוצר, שמעוניינים לבסס את הפתרונות שלהם על רכיבים קיימים ומוכחים, שמאפשרים להם זמן הגעה לשוק קצר יותר והחזר השקעה מוכח".

לסיכום אמר דובר כי "אנחנו מספקים פתרונות שמאפשרים ללקוחות להתמקד בפעילויות הליבה העסקית שלהם. הדרך להשיג זאת היא על ידי שילוב פתרונות מתאימים וקדמה טכנולוגית, המאפשרת את ניצול הקיים תוך מיקוד והתאמה לעסק הספציפי".

בא לבקר במאורת הנמר: גדי סוקניק

לפני ימים אחדים באו לבקר במאורת הנמר מגיש הטלוויזיה הוותיק גדי סוקניק (לילה כלכלי) ואנשי חברת סטארלינגאלי בן מאיר, חי לי שמש ומוטי שמש.

בפגישה העניקו אנשי החברה לסוקניק את הפסלון התלת מימדי האישי שלו. הפסלון יוצר עבור סוקניק לאחר שנסרק באירוע פורט טו פורט, שהתקיים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, ושבו השתתפו הסטארלינגים בשיתוף חברת אידיאהטק בהנהלת אילן רום.

מלבד היכולת להופיע בטלוויזיה, הפסלון זהה לסוקניק לחלוטין.

אנשי סטארלינג סיפרו לי כי הם משיקים בימים אלה את הסורק החדש של החברה, שמיועד לסריקת אנשים בכל הגילאים – ואפילו בעלי חיים. מדובר בסורק נייד וחדשני שניתן להגיע איתו ולסרוק כל קהל בכל מקום ובכל אירוע, וליצור פסלון אישי.

כמו כן, אנשי החברה עובדים בימים אלה על השלב הבא בחזון שלהם, המאפשר להיכנס אל העולם הווירטואלי ולייצר אנימציות אישיות, משחקים אישיים ועוד.

פרטים מלאים על סטארלינג ניתן למצוא באתר החברה ובעמוד הפייסבוק (Facebook) שלה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)