15 בפברואר 2018 פלי הנמר

בא לבקר במאורת הנמר: ליאור ויצמן, דלויט

השבוע הגיע לבקר במאורת הנמר ליאור ויצמן, מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte).

ויצמן הצטרף באחרונה לדלויט, לאחר 11 שנים שבהן עבד ביבמ (IBM). בתפקידו האחרון בענק הכחול הוא ניהל את קבוצת הסטארט-אפים וקשרי המפתחים בישראל והיה אחראי על תוכנית האקסלרציה של החברה בארץ (IBM Alpha Zone). ביקורו במאורת הנמר נתן לי הזדמנות מצוינת לראיין אותו ולשאול אותו עליו ועל פעילותו המעניינת.

מה זה בדיוק מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים?
"המשימה שלי היא לתמוך וללוות חברות בינלאומיות באיתור ובהטמעה של טכנולוגיות ישראליות, וביצירת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה מקומיות. ישראל נחשבת בעולם כמעצמה טכנולוגית והתברכנו באלפי סטארט-אפים פעילים. חברות בינלאומיות רבות, שדוגלות באימוץ חדשנות, מזהות את הפוטנציאל ומגיעות לארץ כדי לבחון כיצד הן יכולות להשתלב. אני וצוות היועצים והמומחים בדלויט מלווים את החברות האלה כבר מהביקור הראשון בישראל, בהגדרת האסטרטגיה איך יהיה נכון עבורן לפעול כאן ועד להוצאה לפועל של הטמעת הטכנולוגיה, רכישת חברה ישראלית, השקעה בחברה או בקרן, הקמת מרכז חדשנות או מרכז פיתוח וכדומה".

למה חברות בינלאומיות גדולות צריכות את העזרה של גוף כמו דלויט?
"בישראל פועלות כיום יותר מ-300 חברות בינלאומיות שעוסקות באיתור טכנולוגיות בדרכים כאלה ואחרות. זה יכול להיות במרכזי פיתוח, מרכזי חדשנות, אקסלרטורים, חממות של רשות החדשנות, קרנות הון-סיכון, תחרויות ועוד. אם זה לא מפסיק, קיימים עוד שחקנים מקומיים רבים שפונים גם הם לאותו הקהל. יש לא מעט אתגרים שעומדים בפני חברה בינלאומית שרוצה גם היא להצטרף למשחק, כמו באיזה מודל לפעול, היכן למקם את המשרדים, איך לדבר ולעבוד עם יזמים ישראליים, לאילו שותפים מקומיים לחבור ועוד.

דלויט ישראל כבר ליוותה בשנים האחרונות עשרות חברות בינלאומיות במסע הזה וצברה ניסיון רב, אבל בעיקר פיתחה מתודולוגיה שמאפשרת לחברות הענק האלה להוריד את הסיכון שבמהלך ולהעלות את הסיכוי להצלחה. יש לנו צוות של לא פחות מ-15 אנשים, שמצד אחד מאד מקושרים לאקו-סיסטם המקומי ומצד שני יודעים איך להטמיע חדשנות בחברה גדולה. בנוסף, אנחנו מלווים את החברות בהקמת החברה, קבלת מענקים מרשות החדשנות ורילוקיישן של עובדים אם יש בכך צורך, ונותנים מענה לכל מה שרק נדרש מחברה גדולה כשהיא נכנסת לפעול בשוק חדש".

אילו סטארט-אפים אתם מחפשים ואיך אתם מצליחים לאתר אותם?
"לא חסרות חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות חדשניות בישראל. החוכמה היא לאתר את אלה שיתאימו לצרכי הלקוח. מעבר לכך שהצוות שלנו פוגש עשרות סטארט-אפים בשבוע על מנת להישאר מעודכן, אנחנו שומרים על קשר הדוק עם קרנות הון-הסיכון הישראליות, עם המשקיעים הפרטיים ועם חברות בינלאומיות שכבר פועלות בארץ – על מנת לשמוע על החברות שמעניינות אותם. מעבר לכך, יש בדלויט מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים, כמו סייבר, אנליטיקה, בנקאות ודיגיטל, שאנחנו נעזרים בהם בבחינת הטכנולוגיות. כל חברה בינלאומית מחפשת טכנולוגיה בשלב בשלות אחר ולמטרה שונה, מה שגם כמובן משפיע על תהליך החיפוש.

לבסוף חשוב גם לזכור שלטנגו צריך שניים ולכן, לפני שאנחנו מחברים בין סטארט-אפ לחברה, אנחנו מנהלים שיח מעמיק עם היזמים, כדי לוודא שהם מבינים ויודעים איך להתנהל מול חברה בינלאומית. בסיומו של תהליך הבחינה אנחנו מביאים את כלל הנתונים בפני הלקוח שלנו וביחד מקבלים החלטות".

אחרי 11 שנים ביבמ, איך אתה מסכם את המעבר לדלויט?
"ביליתי ביבמ כמעט שליש מחיי, כך שיבמ הייתה עבורי משפחה, יותר ממה שהיא הייתה מקום עבודה. אף פעם לא פשוט לעזוב משפחה וליבמ תמיד תישאר פינה חמה בלב שלי. הרגשתי שצברתי ניסיון רב בכל הקשור בהטמעת חדשנות וחיבור סטארט-אפים לחברות ענק ואני מצליח, דרך דלויט, ליישם את הניסיון הזה בחברות רבות, כך שהסיפוק המקצועי הוא אדיר. לשמחתי, גיליתי מהר מאוד שיש לי עוד משפחה, שקוראים לה דלויט, עם אנשים מדהימים ותרבות ארגונית שמעודדות יצירתיות ומאפשרת לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה. כיום אני כבר בטוח שלא יכול הייתי לבחור טוב יותר".

תגיות: , , ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *