באחרונה ביקר במאורת הנמר יואב צור, כיום יועץ בכיר בתחומי ה IT והאסטרטגיה העסקית ובעברו הוא ודאי מוכר לרבים מכם, הקוראים, כסגן נשיא בכיר ומנהל המגזר הפיננסי בנס טכנולוגיות, סמנכ"ל אגף מיקור-חוץ ביבמ ומנהל אגף הפיתוח בבנק לאומי.

ניסיתי להבין באילו תחומים ולמי צור מייעץ. תחת מגבלות סודיות עסקית ולאחר "לחץ פיזי מתון", הצלחתי לחלץ ממנו שהוא פועל בשלושה קווי עסקים עיקריים:

ייעוץ להנהלות של חברות אינטגרציה או ונדורים – בהקמת ארגון מכירות, וכן תהליכי פיתוח עסקי ומכירה מורכבים. כך, למשל, הוא ייעץ במשך כשנתיים להנהלת מטריקס כדירקטור פיתוח עסקי בהרחבת פעילותה לתחומים חדשים במגזר הפיננסי, וכן לחברות רבות נוספות בפרויקטים נבחרים.

ייעוץ לארגונים, מנכ"לים, מנמ"רים וגופים ציבוריים – בעיקר בתחומי התמחותם הספציפית, דוגמת מערכות ליבה בנקאיות, ניהול קשרי ספקים ומיקור-חוץ. כך, למשל, ייעץ צור לחברות כמו רד ואקסלנס. כמו כן, הוא נבחר במכרז לפני כשנתיים כיועץ לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בתחומי מערכות ליבה בנקאיות ומיקור-חוץ, ומייעץ במספר פרויקטים לאומיים שמוביל הפיקוח על הבנקים, בתיאום עם משרד האוצר, ליישום רפורמת שטרום להגברת התחרות במגזר הבנקאי והחקיקה שבעקבותיה.

התחום השלישי הוא ליווי סטארט-אפים – מדובר בחברות ישראליות שכבר יש להן מכירות בעולם ונזקקות לייעוץ דווקא בחדירה לשוק המקומי. לדוגמה, Panaya, לה סייע צור בחדירה לממשלה, לבנקים, לחברת החשמל ולתעשיות גדולות. בחברות אלה, מודל המכירה הוא גלובלי, מערך המכירות שלהן מורכב מדוברי שפות זרות, בעיקר טלפוני, וחסרים להן נטוורקינג מקומי והבנת תרבות רכש ה-IT בישראל. "לקוח ישראלי שיושב בפתח תקווה לא נוהג לסגור עסקה גדולה עם נציג טלפוני ברעננה בלי קשר אישי, פגישות והכרת הארגון", אמר צור. אמנם, ישראל מהווה רק 0.5% מהשוק העולמי, אבל היא מאוד חשובה לחברות אלה כבטה סייט לרעיונות חדשים, וכן כרפרנס מוערך על ידי לקוחות בחו"ל. הישראלים נחשבים, ובצדק, ללקוחות מתוחכמים, ואם אין לחברות ישראליות אחיזה בשוק המקומי – הדבר מעורר שאלות ומקשה עליהן למכור מעבר לים.

איך המעבר משפיע על החיים של צור?

שאלתי את צור כיצד משפיע על סגנון חייו השינוי שעשה – מחבר הנהלה בארגונים של אלפי עובדים ליועץ. "בכל תפקידיי בעבר היו שלושה וקטורים שהיה עליי לשרת: הלקוחות שלי, העובדים שניהלתי והמנכ"ל ומטה החברה, עם כל מערכות הדיווח", השיב. "כיום אני משרת, ובכיף, בעיקר את הלקוחות, מה שמאפשר לי להתמקד במה שאני אוהב ומצטיין בו. זה גם מאפשר סגנון חיים קצת יותר מאוזן – זמן למשפחה ולעצמי. מצד שני, המשמעות היא אחריות אישית, לזהות את הצרכים בשוק, לתת ערך מוסף ולייצר את רצף הפרויקטים, מה שנקרא Pipeline, אני אחראי בלעדית. חשוב מאוד גם להקפיד על הפרדה וסודיות בין תחומי העיסוק השונים וכמובן, עבודה עם לקוח אחד בכל נושא בו זמנית, למניעת ניגוד עניינים".

מהברק בעיניים ומהאנרגיה שלו התרשמתי שצור מאוד נהנה ורואה ברכה בכיוון שבחר. לצערי, הוא היה מנוע מלפרט יותר.