הדטה סנטר של רשות שדות התעופה עולה לירושלים

ברשות הבינו שעדיף ששני הדטה סנטרים שלה לא ימוקמו פיזית זה לצד זה והחליטו להעביר את אחד מהם לבירה ● באירוע שהתקיים שלשום (ג') חגגו אנשי הרשות ושותפיהם את סיומו המוצלח של הפרויקט

ברשות שדות התעופה הרימו שלשום (ג') כוסית לרגל השלמתו המוצלחת של פרויקט מאתגר ומורכב להעברת אחד הדטה סנטרים שלה לירושלים. האירוע נועד להוקיר ולכבד את אלה שעשו במלאכה ולהודות לחברות השותפות על תרומתן.

"היה לנו חזון להרחיק את אחד ממרכזי המחשבים של הרשות משטח נמל התעופה. זה חיוני לתפיסת ה-DRP שלנו. הנהלת הרשות ומועצת המנהלים אישרו את המהלך ותמכו בו", מסר מיכאל רוף, סמנכ"ל התקשוב של רשות שדות התעופה.

לדבריו, "הפרויקט היה אחת הפעילויות המורכבות, המאתגרות והמסוכנות ביותר בתחום תשתיות המחשוב. נוספה לכך הדרישה לבצע את המהלך תוך כדי עבודת הארגון וכמובן שלא להפריע לה. צריך לזכור שבנתב"ג עוברת כמות נוסעים גדולה בכל חודש. לדוגמה, בקיץ אנחנו מגיעים לשני מיליון נוסעים בחודש. כתוצאה מהשלמת המהלך, התווספה לרשות יכולת ברמה האסטרטגית, של מתקן מרוחק ומודרני שמשפר את השרידות שלנו ויאפשר להפעיל שדה בינלאומית נוסף (שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון, שייפתח בחודשים הקרובים) במקרה של השבתה משמעותית בנתב"ג, מכל סיבה שהיא".

רוף ציין כי "החלטנו שאנחנו מובילים ומבצעים את הפעילות בעצמנו והוספנו את בינת, בזק, מטריקס, יבמ, HPE ו-EMC לקבוצה שהשתתפה במהלך. הפרויקט נוהל ובוצע בצורה קפדנית, בדיוק כפי שתוכנן ותורגל לפני כן וללא פגיעה בפעילותו השוטפת של הארגון".

אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות שדות התעופה. צילום: פלי הנמר

אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות שדות התעופה. צילום: פלי הנמר

אלון ג'וס, ראש אגף פתרונות תקשוב ברשות, ציין בפני האורחים ש-"במציאות של ימינו, המחשוב הארגוני לא יכול לסבול מצב של שני דטה סנטרים שצמודים פיזית האחד לשני. הסיבה לכך היא הצטברות האיומים הביטחוניים. בנוסף לכך, פתיחתו הצפויה של נמל תעופה שני הצריך את המהלך. זהו אירוע ברמה הלאומית ומועצת המנהלים של הרשות תמכה בו מראשיתו. לפני ביצוע המעבר עצמו, ערכנו שישה תרגולים למעבר חלק. האתגר המשלים להעתקת הדטה סנטר היה לוודא שהמהלך לא יפריע לתנועת העוברים בנתב"ג ולא יורגש – וכך היה".

באו לבקר במאורת הנמר: בכירות בהתאחדות התעשיינים

התאחדות התעשיינים בישראל נחשבת לאחד הארגונים המובילים בתחומי ההיי-טק והחדשנות בארץ, ולכן יותר משמחתי כשמנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות, מירב קינן, הגיעה באחרונה על מנת לבקר אותי במאורת הנמר. התלוו אליה מורן קליין, מנהלת המכללה לניהול בתעשייה, ויעל לוקש גורן, מנהלת תחום השיווק בהתאחדות.

במסגרת פעילותה בהתאחדות, קינן מספקת שירותים חיוניים לתעשיית ההיי-טק בישראל ועורכת מפגשים בין ראשיה, בתחומים כמו סייבר, חומרה ותוכנה.

שאלתי אותה על תכניותיה וכיצד היא מתכוונת למנף את ניסיונה העשיר בעולמות הטק, והיא שיתפה אותי בכמה תובנות.

"אני רואה בכניסה לתפקידי כמנהלת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים הזדמנות נהדרת להצמיח את האיגוד ולהפוך אותו לבית מקצועי לחברות ההיי-טק, שייתן להן שירותים שונים בתחום היצוא, עזרה מול רשות החדשנות וגופי הממשלה, תמיכה בפיתוח שירותים עסקיים חדשים ועידוד שיתופי פעולה עם ארגונים בינלאומיים", היא אמרה. "להיי-טק אין לובי או בית, שכן אנשי התעשייה עוסקים ביצירה ובפיתוח, ולא בענייני רגולציה. בדיוק כאן אנחנו נכנסים. אנחנו יכולים לעזור לחברות צעירות, שנמצאות בראשית הדרך, ולהדריך אותן איפה להתחיל, עם מי לדבר ומיהם האנשים הנכונים שיעזרו להן להתקדם. אנחנו יכולים לעזור גם לחברות גלובליות שרוצות להמשיך ולהתפתח לשווקים חדשים".

התובנה הזו התפשטה בעולם ההיי-טק הישראלי, וכיום קינן מוצאת את עצמה בשורה ארוכה של פגישות עם חברות טכנולוגיה ישראליות שהפכו לשחקניות גלובליות ויש להן צרכים מיוחדים.

"לצד אלה", הוסיפה, "יש את החברות שעומדות להבשיל לרמה הבינלאומית ואני לא רוצה לפגוש אותן במרכזי פיתוח באוקראינה".

"לשחרר את חבלי הרגולציה מצוואר ההיי-טק"

אי לכל אלה, המטרה המוצהרת של האיגוד היא לעזור לחברות הללו אל מול הרגולציה הכבדה שהן נתקלות בה לעתים קרובות מצד גופי הממשל. "זה אבסורד כשההיי-טק מהווה מחצית מהיצוא התעשייתי בישראל אבל אין שום גוף רגולטורי משמעותי שמטפל בו. קראתי לא מזמן שבכיר בתחום אמר שבהיי-טק הישראלי יש כ-250 אלף עובדים, שאת הבעיות שלהם צריך לתפור בחיזורים במסדרונות של כמה משרדי ממשלה במקביל, כמו משרדי האוצר והכלכלה. אין כאן יד מכוונת שמנסה לחבל בהיי-טק הישראלי ואמורה להיות כזו, על מנת לעזור לפתור בעיות ולהוריד חסמים. אותו בכיר צודק", ציינה קינן.

אמרתי לה שהמדינה משקיעה בהיי-טק מיליארד שקלים וחצי בשנה ושיש האומרים שגם את זה ההיי-טק הישראלי לא באמת צריך. "זה לא הכסף", השיבה. "מעולם ההיי-טק לא באמת לקח כסף מהמדינה. אנשי ההיי-טק גם נרתעים מגיוס כספים ממשלתיים, לרבות מרשות החדשנות. זה מרתיע משקיעים זרים. אני רוצה לשחרר את חבלי הרגולציה מצוואר ההיי-טק".

באו לבקר במאורת הנמר: מיכל ניסנסון ובוריס סיגלוב, מונסייט

באחרונה ביקרו במאורת הנמר בוריס סיגלוב, מנכ"ל ומייסד חברת הפיתוח מונסייט, ומיכל ניסנסון, שמונתה באחרונה למנהלת הפיתוח העסקי של החברה.

מונסייט, שנוסדה לפני כ-15 שנים, מתמחה במתן פתרונות תוכנה ופיתוח יצירתיים מכל הסוגים לחברות אנטרפרייז וכן לסטארט-אפים בראשית דרכם. החברה זכתה באחרונה, יחד עם מימון ישיר, בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards 2017 של אנשים ומחשבים בתחום שיפור תהליכים עסקיים, בזכות יישום זיהוי לקוח שמבוסס על טכנולוגיה לזיהוי פנים. היישום מטפל בתהליך מכירת ההלוואה באופן דיגיטלי מלא ומאובטח, ומייצר חוויית משתמש חדשנית של הלוואה ללא צורך בניירת או בשליחת מסמכים.

למונסייט שני מרכזי פיתוח – ברחובות ובבאר שבע, והיא פעילה בארץ ובארצות הברית.

סיגלוב הוא חובב גאדג'טים מושבע, Early Adopter, שנהנה להצטייד בכל חידוש שיוצא לשוק או, כמו שהוא קורא לזה, "בשפיץ של הטכנולוגיה". תוך כדי דיון על מערכות הבית החכם של אפל (Apple) ואמזון (Amazon), הוא שיתף אותי בכך שגם במונסייט, התפיסה היא לאמץ ולפתח בכל טכנולוגיה חדשה שיוצאת לשוק. "כיום, React Native היא הטכנולוגיה שבה אנחנו משתמשים בפיתוח אפליקציות, והיינו הספק הראשון בארץ לפתח אפליקציה בטכנולוגיה זו עבור לקוח אנטרפרייז – מימון ישיר", שיתף סיגלוב.

"יחידת סטארט-אפ עבור חברות האנטרפרייז"

דיברנו בביקור על סוגי החברות השונים שפעילות במשק הישראלי ועל מגוון הצרכים המשתנה שהן הדגימו בעשור האחרון. השניים שוחחו איתי בהרחבה על הפער הגדול בין סוגי הלקוחות השונים שאיתם עובדת החברה – שהוא, למעשה, תמצית הייחודיות שלה. "אנחנו מתפקדים כיחידת סטארט-אפ עבור חברות האנטרפרייז בכך שאנחנו מאפשרים להן להניע פתרונות חדשים במהירות וביעילות, ולעתים אף לתגבר את צוות הפיתוח הפנימי שלהן. אנחנו מבצעים את הפיתוח והמוצר הוא שלהן", הסביר סיגלוב. "מהצד השני, חברות סטארט-אפ שפונות אלינו בשלבי הפיתוח הראשוניים מקבלות מאתנו הכוונה כיצד לגשת לשוק ולהפוך את הרעיון ממצגת למוצר".

ניסנסון הסבירה כי "אנחנו מקפידים להיות בחזית הטכנולוגיה. גם אם לקוח מעוניין בפתרון שאין בכלל בנמצא, נמצא ונפתח אותו עבורו. אנחנו לוקחים את הרעיונות והחלומות של הלקוחות שלנו ומפתחים אותם עבורם".

בשיחה עם השניים למדתי שהרעיונות והחלומות הללו מתפרשים על פני מגוון רחב מאוד של תחומי פיתוח שבהם עסקה החברה בשנים האחרונות. כך, למשל, למדתי שמונסייט מובילה את הפיתוח הטכנולוגי בסטארט-אפ האמריקני Shelfmint. זהו סטארט-אפ שייצר פלטפורמה בין קמעונאים לבין מותגי מזון קטנים ובינוניים. "אנחנו מאפשרים לאותם מותגים קטנים להיכנס לחנויות בכל רחבי ארצות הברית", הסבירה ניסנסון. "בזכות הזירה והמעטפת הלוגיסטית שהיא מייצרת, הן יכולות להתאחד ולעבוד מול רשתות מרכולים".

בין הפרויקטים המעניינים הנוספים שמונסייט מעורבת בהם בימים אלה נכלל פיתוח תוכנה עבור ניהול של מוצרי אינטרנט של הדברים. "אנחנו לוקחים מוצר והופכים אותו לחכם, יחד עם מערכת ניהול של אותו המוצר – אפליקציה שמאפשרת, למשל, לחברות מתחום המזון והמשקאות להציע חוויה אינטראקטיבית ללקוחות שלהן באמצעות כלי אוכל חכמים", שיתף סיגלוב. "אנחנו עובדים גם על אפליקציה לניהול מלאי חכם, תוך כדי עבודה בשטח ואיתור של כל פריט מלאי בזמן אמת".

היכולת לפתח בטכנולוגיות מתקדמות ולפעול בצורה יצירתית אך גם יעילה נובעת, לדברי המנכ"ל, מיחסי העבודה הטובים שבתוך צוותי הפיתוח של החברה, שדומים לאלה שבחברת סטארט-אפ. "אני דואג קודם כל לרווחת העובדים שלנו. זו הסיבה, למשל, שהקמנו מרכז פיתוח נוסף בבאר שבע, לצד המרכז ברחובות. יש לנו עובדים שמתגוררים בבאר שבע וחשוב היה לי שיהיה להם קל ונוח להגיע לעבודה", אמר.

הנמר מבקר במשרדי HackerU

גיל עדני, מנכ

בלי עובדים מקצועיים ואיכותיים, אומת החדשנות הישראלית לא הייתה כזו ● HackerU היא אחת החברות שמאפשרות לזה לקרות, באמצעות הדרכה והשמה של אותם עובדים ● יצאתי לבקר במשרדיה

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בביקור שערכתי באחרונה במשרדיה של אחת החברות המרתקות בענף, שעוזרת להביא אליו את העובדים שבלעדיהם הענף לא היה כה משגשג ואומת החדשנות הישראלית לא הייתה כזו. מדובר ב-HackerU – חברה ותיקה, שמתמחה בהכשרת והשמת העובדים למקצועות ההיי-טק. משרדי החברה נמצאים בליבו של אזור הבורסה ברמת גן (בעבר האזור שימש בעיקר ליהלומים, וכיום יש בו חברות מכל מיני תחומים), והיא בהחלט יהלום.

משרדי HackerU באעזור הבורסה ברמת גן. צילום: פלי הנמר

משרדי HackerU באזור הבורסה ברמת גן. צילום: פלי הנמר

כבר בכניסה ניתן לראות את החזון המרשים של המקום: "להוביל את שוק ההדרכה בישראל לעולמות ההיי-טק ולספק את התכנים העדכניים ביותר בתחומי ההדרכה השונים".

גיל עדני, מנכ"ל HackerU, שועל ותיק בתחום, הקים את החברה לפני יותר משני עשורים, במטרה לייצר עובדי היי-טק מקצועיים ואיכותיים במגוון תחומים, במסלולי הכשרה מהירים ומדויקים, ובסופו של תהליך לשלב אותם בחברות היי-טק גדולות. בכניסה למשרד שלו הוא מציג בגאווה לוח עם שמות כל החברות שבהן משולבים הבוגרים של HackerU.

מימין: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, מציגים את פריסת החברה בעולם. צילום: פלי הנמר

מימין: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, מציגים את פריסת החברה בעולם. צילום: פלי הנמר

עדני ואיתי בר נחום, המשנה למנכ"ל, הציגו בפניי במהלך הביקור את פריסתה של החברה בעולם וסיפרו כי לאחר שזיהו את המחסור הענק שקיים בעמק הסיליקון באנשי פיתוח איכותיים, החליטו בה ליישם את המודל הישראלי גם בארצות הברית ובמקומות נוספים. כיום פועלת HackerU במקומות רבים בעולם, ובאחרונה אף נכנסה לשוק ההודי.

שקט, לומדים... אלפי תלמידים לומדים במכללת HackerU בכל שנה. צילום: פלי הנמר

שקט, לומדים… אלפי תלמידים לומדים במכללת HackerU בכל שנה. צילום: פלי הנמר

המשרדים הצבעוניים משקפים את האווירה הצעירה במקום ומשפטי ההשראה מעטרים כל פינה. צילום: פלי הנמר

המשרדים הצבעוניים משקפים את האווירה הצעירה במקום ומשפטי ההשראה מעטרים כל פינה. צילום: פלי הנמר

משמאל: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, וחני שלום, מנהלת השיווק הנמרצת של החברה. צילום: פלי הנמר

משמאל: גיל עדני, מנכ"ל HackerU, וחני שלום, מנהלת השיווק הנמרצת של החברה. צילום: פלי הנמר

70 שנים, 7,000 גיליונות והיד עוד נטויה

פלי הנמר, המייסד והעורך האחראי של אנשים ומחשבים, מביט אחורה בהנאה, ובעיקר מתבונן קדימה בתשוקה ● דבר המו''ל

הכל בסימן שבע: בשנה שהסתיימה לא מכבר, 2017, מלאו לי 70 שנים, לאחר שנולדתי ב-1947, וגם מלאו 47 שנים של חיים משותפים שלי עם דליה אסיא-פלד, אשתי הקוסמת, שלפני 37 שנים הקמנו ביחד את אנשים ומחשבים. אמנם זה עסק משפחתי, אבל במשך כל השנים לא ראינו בו רק עסק. בשבילנו, אנשים ומחשבים זו משפחה, שילדיה הם העובדים שלנו, שהם גם יוזמים, מייצרים, חושבים ואף מתמודדים יחד אתנו עם האתגרים הלא פשוטים של ניהול חברת הפקת אירועים מובילה ומדיה ייחודית, כמו שלנו, המשרתת את ההיי-טק בישראל ובעולם.

"בני המשפחה" שלנו הם גם האנשים שהולכים איתנו שנים רבות בעיתונות, בכנסים, בוועידות. הם החברים שלנו. אנשים שמאמינים במה שאנו עושים, כבר כמעט ארבעה עשורים. זה לא דבר מובן מאליו, וכך אנו מתייחסים כל בוקר כשאנו באים לעבודה עם שיר בלב, חיוך על השפתיים ומוטיבציית-על לעמוד בכל האתגרים שלפנינו.

זהו הזמן לציין את העובדים הנפלאים והמסורים שלנו: ראשית, מאחר שמדובר בגיליון ה-7,000 של ה-Dailymaily, את אנשי המערכת, ובראשם העורך הראשי, יהודה קונפורטס, וסגנו, יוסי הטוני, ואיתם את העורך, יניב הלפרין, וסגנו, אלון שילדקראוט, ואת שלל כתבי המערכת. בולטים גם אנשי המחלקות האחרות של החברה: נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק; אוה שקלאר, מנהלת הפרסום והמדיה; יניב פאר, המנמ"ר; אילן ג'יבלי, סמנכ"ל הכספים; צוות ההפקה: מפיקת-העל יעל מסר, חגית קדם, המפיקה המנוסה, וגיל אור-נר הצעירה; והגרפיקאיות הוותיקות: מיכל לידני ואתי זך.

כבר שנים רבות אנחנו מפיקים בכל שנה עשרות כנסים ו-ועידות – בהם כלליים בתחומי ה-IT וההיי-טק השונים, כגון סייבר, בריאות, ממשלה, המגזר המוניציפאלי ועוד, ואירועים לחברות מהבולטות בענף. בשנתיים האחרונות הצטרפו כנסים חדשים, על תחומים צעירים אך חמים בעולם הטכנולוגי, כגון אופנה (Fashtech), פינטק (Fintech junction), צ'טבוט (Chatbot Summit) ובינה מלאכותית (Future of AI). "על האש" נמצאים כנסים ואירועים נוספים, בהם בחו"ל – בניהולו של בננו, ביג-בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי. זה המקום להזכיר את בתנו הבכורה, דנה פלד, שהצטרפה אלינו לפני עשור ומאז תורמת רבות לחברה וללקוחותיה.

37 שנים של הצטיינות

כשיזמתי ב-1981 את הרעיון הייחודי – הוצאה לאור של עיתון שבועי לקהילת ההיי-טק, שבקושי ידעה אז שזהו שמה – דליה כבר הייתה בעולם ההוצאה לאור. היינו השבועון היחיד בישראל בכל תחום מקצועי. אחר כך הוצאנו את הפקס-עיתון הראשון בעולם לקהילת ה-IT, ושמו בוקר טוב (שהיה ייחודי בעולם). עד שלפני כ-20 שנים הגיע עידן האינטרנט, וכמו כל השוק, התאמנו את עצמנו למציאות החדשה של הניו-מדיה. כיום אנחנו מפיצים את המידע שלנו בפורטל, שמעדכן במשך כל היום את חדשות הכי חמות בענף, במגזין המודפס, שיוצא אחת לרבעון, ובניוזלטר היומי, Dailymaily, שזוכה להצלחה רבה. בעיניי זו תופעה מופלאה. מההתחלה לא האמנתי, ואני עדיין לא ממש מאמין, שאפשר לדווח חדשות טכנולוגיות כמו עיתון יומי – והנה זה קורה.

כאמור, לצד המדיה, אנחנו גם ובעיקר חברה שמפיקה אירועים לקהילת ההיי-טק ולמשק בכלל. וגם בזה, בצניעות המתבקשת, אנחנו מצטיינים. כאן מתבטא שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם לקוחותינו ושותפינו. יחד איתם חווינו במשך השנים הצלחות וגם תקופות קשות. אנשים ומחשבים הביאו לארץ את התערוכות הבינלאומיות הכי גדולות מעודן בעולם המחשוב בישראל, כמו COMDEX ו-InternetWorld. היו לנו אתגרים לא קלים בדרך, אבל התגברנו עליהם – ובגדול. היום אנו עובדים על הלקוחות הבינלאומיים והחברות המקומיות הגדולות ביותר בישראל.

אשתי, דליה, שזה המקום לציין שזכתה באחרונה בפרס אמ"י על מפעל חיים בכובע השני שלה כקוסמת, ואני מביטים אחורה בסיפוק וקדימה באופטימיות: נמשיך ליזום וליצור את העתיד, כמו שעשינו בעבר (הוצאנו את הפקס-עיתון הראשון, המצאנו את המושג מנמ"ר ועוד עשרות רעיונות). אנחנו מאחלים לנו ולכל משפחת אנשים ומחשבים – העובדים, המנהלים והשותפים שלנו – שנמשיך ביחד, נצליח ונגיע בריאים ושלמים ליובל ה-50. והכי חשוב: No More MotS (ר"ת More of the Same), לא עוד מאותו הדבר – לחדש, לחדש ולחדש.

שלכם,

פלי הנמר החבר.

באו לבקר במאורת הנמר: בכירים באלוט תקשורת

קצת לפני הפסח הגיעו לבקר במאורת הנמר חמישה בכירים באלוט תקשורת: ליאור דרי, מנהל אזורי למזרח אירופה ולמזרח התיכון; פרי נקר, AVP להצלחת לקוחות ארגוני אנטרפרייז; ליטל אור-עם, מנהלת Inside Sales/Sales ops לארגוני אנטרפרייז וטלפוניקה; מירי ורביצקי, מנהלת ערוצי שיווק גלובלית; וזאב הופמן, מנהל פריסייל לארגוני אנטרפרייז.

החמישה סיפרו לי על קו המוצרים של אלוט תקשורת בתחום מערכות ה-DPI, שאותו היא מפתחת מזה יותר משני עשורים, ושמספק ניתוח רשתות ואבטחה חדשניים בזמן אמת, וכן על הפתרונות המשלימים שהיא מציעה בתחומי הסייבר וה-BI.

החברה הוקמה ב-1996, ונסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסדא"ק. יש לה יותר מ-4,500 לקוחות ברחבי העולם, ביניהם משרדי ממשלה, גופי אכיפת חוק, בנקים גדולים, גופים מוסדיים וחברות מסחריות, כמו גם ספקיות שירות גדולות בישראל. המכירות בארץ ובעולם מתבססות על משווקים מוסמכים ומפיצים מובילים.

החמישה סיפרו לי שקו המוצרים של אלוט תקשורת מספק לארגוני אנטרפרייז מבוזרים אפשרות לאכוף ולבקר, באופן מרכזי וידידותי, את כלל האפליקציות והפרוטוקולים ברשת – הגלויים והסמויים; להאיץ ולשפר את חוויית המשתמש; לבצע אופטימיזציה מקסימלית של שימוש במשאבי הרשת השונים, ועל ידי כך להשיג חסכון והתייעלות לארגון. יתרון בולט של קו מוצרי החברה הוא היכולת לטפל בנפחי תעבורה גדולים מאוד ובזמן אמת.

"שוק האנטרפרייז גדול מאוד וצמא לפתרונות"

מ-2010 פותחו ונוספו לקו המוצרים של אלוט תקשורת פתרונות סייבר משלימים, מנועי התנהגות ואנליטיקה, שמספקים לארגונים יכולת לראות ולהגיב טוב יותר לאירועי סייבר בזמן אמת. עוד אמרו לי אורחיי שכיאה לפתרונות Carrier Grade, שמותקנים שנים אצל ספקיות תקשורת מובילות בעולם – כגון וודפון (Vodafone), עם 18 מילון משתמשים באירופה – קו מוצרי החברה מספק שרידות ויתירות גבוהים במיוחד.

כחברה ישראלית, המטה, הפיתוח והייצור של אלוט תקשורת נמצאים בארץ. לצד ארבעה מוקדי תמיכה טכנית המפוזרים בעולם, סך העובדים בחברה הוא 460.

דרי סיפר לי כי הוא התחיל את עבודתו באלוט ב-2012, אחרי 16 שנים במגוון תפקידי מכירות ושיווק בחברות 3Com ו-Enterasys, ולפני כן בתפקידים טכניים בסאיטקס ובממר״ם. לדבריו, "שוק האנטרפרייז הוא גדול מאוד וצמא לפתרונות. אנחנו נדרשים לעבודה רבה על מנת להקים רשת משווקים חזקה ומקצועית, וזהו כרגע המיקוד שלי. לאחר שנים שאנחנו מספקים ללקוחות CSPs מגוון פתרונות למניעת אובדן הכנסה, אנליטיקות שיווקיות, יכולת הגנה ממתקפות סייבר גדולות ואופטימיזציה לרשתות ענק, ארזנו את כלל היכולות האלה לקו מוצרי ה-SSG (ר"ת Secure Service Gateway) והתאמנו את מחירי המוצרים הללו לשוק האנטרפרייז. דבר זה היה מתבקש כבר הרבה שנים, ומאפשר לנו עכשיו להגיע למספר רב יותר של לקוחות עם מגוון רחב יותר של פתרונות. ההכנסות משוק האנטרפרייז מהווה שליש מהכנסות החברה ואני מאמין שבהשקעה נכונה וממוקדת, יש לנו את יכולות להגדיל את המספר באמצעות המכירות במדינות מתפתחות".

באה לבקר במאורת הנמר: עדי סלמה, היטאצ'י ונטרה

לפני ימים אחדים, לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, הגיעה לבקר במאורת הנמר עדי סלמה, מנהלת השיווק של היטאצ'י ונטרה (Hitachi Vantara) ישראל.

סלמה אמרה לי כי היא "שמחה ונרגשת להצטרף לצוות היטאצי' ונטרה בתקופה אביבית, פורחת, מלבלבת ומלאה בהתחלות חדשות, במשרדים החדשים של הסניף הישראלי של החברה".

היא סיפרה כי הגיעה לתפקיד לאחר פגישה עם המנכ"ל של היטאצ'י ונטרה ישראל, אלי משה, במסגרת תפקידה הקודם בטכניון. "כמתאמת ביקורים בכירים באגף קשרי ציבור ופיתוח משאבים התכבדתי ללוות אורחים בכירים מהיטאצי' העולמית, שלווו על ידי משה ועל ידי איתן יהודה, סמנכ"ל הטכנולוגיות. הקוסמוס רצה והנסיבות אפשרו לי להראות את הכישורים שלי בזמן הנכון ובמקום הנכון. משה לא ניתק קשר וקרא לי להצטרף לצוות".

לדבריה, "זוהי הזדמנות של ממש עבורי לתת מעצמי ומאישיותי התוססת לשיווק החברה, וכמובן לצמוח מבחינה אישית ומקצועית".

בהזדמנות זו, קראה סלמה ללקוחות היטאצ'י ונטרה להירשם לאירוע פתיחת המשרדים החדשים של החברה במרפסת בית מור, רחוב משכית 26 בהרצליה, שיתקיים ב-24 באפריל.

עוד שוחחנו על מפגש הגומלין, שבמסגרתו אגיע בסוף החודש הבא למשרדים החדשים של היטאצ'י ונטרה ישראל, לרגל אירוח 90 מנמ"רים בכירים מחו"ל לשולחנות עגולים.

בא לבקר במאורת הנמר: דן אנגל, פוליקום

תחומי הטלפוניה והווידיאו הם תחומים מרתקים, עם התפתחויות מהירות ושינויים מסחררים. אחת החברות הבולטות בהם היא פוליקום (Polycom). דן אנגל, מנהל מכירות אזורי של החברה לישראל, יוון ודרום אפריקה בא באחרונה לבקר במאורת הנמר.

אנגל סיפר לי על שיתוף הפעולה של פוליקום עם מיקרוסופט (Microsoft) בסביבות Skype for Business ו-Office 365, ואמר שהוא הוכיח את עצמו. לדבריו, "שתי החברות משתפות פעולה ברמת כתיבת הקוד ולא רק בנגישות לשוק מזה מעל עשור, ויחס הצימוד בין מכשיר טלפון מבית הייצור של פוליקום לקו טלפון פעיל של Skype for Business עומד על יותר מ-80%".

הוא ציין כי "פעילות הטלפוניה של פוליקום מהווה כ-50% מהפעילות העסקית שלה בתחומי החומרה והתוכנה".

שוחחנו על הפתרון של פוליקום לחדרי דיונים קטנים ובינוניים – Trio880, המשלב יכולת הצגת תוכן מקומי, טלפון ועידה ועמדת וידיאו. אנגל ציין כי הפתרון, שהוצג באחרונה בתערוכת AV TLV, שערכה פוליקום בשיתוף אנשים ומחשבים, "ללא ספק סוחף את השוק. מספר הלקוחות הישראליים שמאמצים אותו הולך וגדל מחודש לחודש, ומוכיח שוב שפוליקום הצליחה לחדש בתחום של חדרי הישיבות".

בא לבקר במאורת הנמר: עופר בן דוד

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר עופר בן דוד, שאותו אני מכיר מזה כעשור, מתפקידים בכירים שאותם מילא בענף ה-IT, מתוכם שנים רבות במגוון תפקידים במלם תים.

בן דוד הוא בעל רקע ניהולי עשיר בתעשיית המחשוב והמערכות, שבה הוא עובד כ-23 שנים. הוא ניהל את חטיבת הפרויקטים של מלם תים, שבמסגרתה הוביל פרויקטי אינטגרציה מהגדולים והמשמעותיים שבוצעו בשוק הישראלי בשנים האחרונות. חלק מאותם פרויקטים בוצעו בשוק הציבורי-ממשלתי, ביניהם ברשות לעסקים קטנים, מחשוב המועצות הדתיות ופרויקטי בחירות.

אנומליות בשוק הפרויקטים

שאלתי את בן דוד על תכניותיו וכיצד הוא מתכוון למנף את ניסיונו העשיר בעולמות הפרויקטים, והוא שיתף אותי בשתי אבחנות מעניינות.

האבחנה הבולטת שלו היא שעל אף שהשוק הציבורי-ממשלתי מגלגל למעלה משליש מה-IT הישראלי, באופן מפתיע הוא מרתיע רבות מהחברות הבינוניות. אלה מהן שכבר מחליטות להתמודד אינן מנוסות מספיק בהבנת התהליכים המכרזיים – החל מהיבטי האיכות והמענה לדרישות הלקוח, וכלה במרכיב העלות – ובשל כך נכשלות בתהליך.

"מגבלות אלה לא מאפשרות לחברות קטנות ובינוניות ליהנות מחלקן ההוגן בעוגה של תקציב ה-IT הציבורי-ממשלתי וכתוצאה מכך, מתעכבות ואינן מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית שלהן", אמר בן דוד.

דוגמה מעניינת שהוא נתן לי היא של מכרז שהוציא משרד הבריאות, שמספר חברות בינוניות יכולות היו על הנייר לזכות בו בקלות, אולם הצעותיהן נפסלו על הסף בשל אי עמידה ברף האיכות הנדרש ובמענה לדרישות הלקוח. הוא אמר שיש לא מעט סיפורים כאלה.

אנומליה נוספת שבן דוד מצא כבולטת בשוק הפרויקטים נוגעת בבעיית המחסור ההולך וגדל בעובדים, עם דגש על מפתחים והיכולת לשמר אותם לאורך זמן במחיר סביר. הניסיון לפתור את המצוקה באמצעות חברות שעבדו עם Offshore העלה בעיות חמורות של איכות התוצרים והמוצר.

"את הפערים ניתן לזהות בקלות על פי הציונים הנמוכים שחברות אלה מקבלות בדרוג האיכות. הן ניגשות שוב ושוב למכרזים ונפסלות על אותם פרמטרי איכות בסיסיים", ציין בן דוד.

לדבריו, הוא החליט לרתום את ניסיונו על מנת לסייע לחברות לעבור את תקרת הזכוכית במגזרים אלה ולסייע לחברות בצמיחה עסקית. הוא מציע ליווי עסקי ואסטרטגי לחברות שמעוניינות לצמוח דרך הרחבת הפעילות לשוק הציבורי ודרך מעטפת של כלים מתודולוגיים ייחודיים, ואספקת פתרונות פיתוח ומפתחים המאפשרים לחברות ליהנות מהיתרון להוציא חבילות פיתוח או הרחבת צוותים לחברות Offshore, ללא פגיעה באיכות התוצרים ואיכות המוצר.

פורום אלפא למנהלים אירח את יובל דיסקין

במפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל התארחו ראש השב"כ לשעבר, וכן יזמים מובילים של גשרים עסקיים-כלכליים, תרבותיים וחברתיים ● הנמר השתתף בפורום, הקשיב לדוברים, והתרשם

פורום אלפא למנהלים של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התכנס במתחם החברתי באברהם הוסטל בתל אביב, למפגש חגיגי לכבוד שבעים שנה לישראל, תחת הכותרת "איזו מדינה?!", שנערך בערב יום ב' האחרון.

באירוע השתתפו הדוברים פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א והמנהלת האקדמית של פורום אלפא, יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר וכיום מייסד ושותף בשתי חברות היי-טק בתחום הסייבר, חוי ארנפלד, יזמת חרדית, רים יונס, יזמת ערביה, בעלים של חברת אלפא אומגה ופעילה חברתית, פרופ' חנה הרצוג, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מעוז ינון, יזם ומהבעלים של רשת "אברהם הוסטל", ושרון בן טובים, משוררת Poetry Slam.

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' אורלי יחזקאל, חוי ארנפלד, יובל דיסקין ומעוז ינון. צילום: יעל צור

פרופ' אורלי יחזקאל בירכה את המשתתפים והסבירה שלנוכח השסעים והפערים בחברה הישראלית, יתמקד המפגש דווקא בגשרים: עסקיים, אקדמיים, כלכליים, חברתיים, ואנושיים, שנבנים על ידי יזמים עסקיים וחברתיים. יזמים, שמובילים, איש איש בדרכו, תהליכי שינוי שצומחים מהחברה האזרחית.

"הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות"

יובל דיסקין, שהיה הדובר המרכזי במפגש – ושכאמור פועל כיום כמייסד שותף של שתי חברות, העוסקות בייעוץ ובפיתוח פתרונות סייבר סקיוריטי לתעשיית הרכב – התייחס בהרצאתו "גשר על מים סוערים" לניגודים ולפערים בחברה הישראלית, בצורך לשמור על ערכי היסוד, כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, ובדבריהם של האבות המייסדים דוגמת הרצל, בן גוריון וז'בוטינסקי שקראו לשמור על השוויון לכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת גזע ומין. עוד דיבר דיסקין על חובתה של מדינת ישראל להיות דוגמה ומופת לעולם כולו בהובלת המאבק בגזענות בשנאת האחר, דווקא בשל ההיסטוריה של העם היהודי.

לדבריו, "השסעים הרבים בחברה הישראלית, המוזנים על ידי הפוליטיקאים במקרים רבים מתוך שיקולים תועלתניים קצרי טווח, הם האיומים הקיומיים האמתיים של מדינת ישראל, והם אלו שעלולים לפורר אותה מבפנים יותר מאשר האיומים הביטחוניים החיצוניים, חמורים ככל שיהיו".

בהיבט המדיני-ביטחוני הציג דיסקין את תפישתו המתנגדת לפתרון בילאטרלי בלבד בין ישראל לפלסטינים, עקב סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו. לאור זאת דיסקין מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת של הסדר אזורי בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות, תוך תיאום ציפיות מוקדם בין כל הצדדים לגבי חוסר היכולת לפתור את כל רובדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדור הנוכחי.

דיסקין אמר כי הוא סבור שעדיף שלא להתחיל את המו"מ בדיונים בסוגיות הקשות – דוגמת: פינוי התנחלויות, המקומות הקדושים או זכות השיבה – ולדחות את העיסוק בהן לשלבים המאוחרים של המו"מ, לאחר שייצברו הצלחות ותשתפר האווירה והאמון בתהליך בשני הצדדים.

לדבריו, בשלבים הראשונים צריך להתחיל לפעול לפתרון הדרגתי שיהיה פרוס על לא פחות מ-10 שנים, תוך ניסיון לצבור הרבה הצלחות קטנות ולא כישלון אחד גדול. המיקוד צריך להיות במיזמים כלכליים ובשיתופי פעולה אזוריים, בשיפור חופש התנועה בשטחי איו"ש, בשיפור ברמת החיים של האזרחים הפלסטינים, ובהשקעות משמעותיות שיגיעו ממדינות האזור וממדינות נוספות בעולם, לצורך קידום פרויקטים בתחומים כגון תחבורה, אנרגיה, מים, חקלאות ועוד.

לסברתו, מיזמים אלה, במידה שיצליחו, יכולים להשפיע על שיפור האווירה ועל יצירת בסיס טוב יותר לקידום השיחות וליישום של תהליך שלום הדרגתי, שבו יתמכו גם מדינות נוספות באזור, ובכך יסייעו לשרידותו לטווח ארוך. הבעיה העיקרית, לדברי דיסקין, היא חולשת ההנהגות בשני הצדדים, שצריכות להוביל מהלכים כאלו.

טכנולוגיה כגשר לחיזוק קהילות

במפגש התארחו ושיתפו את הקהל בחזונם גם אחרים –

חוי ארנפלד, יזמת חרדית, דיברה על גשר בין נשים חרדיות ואקדמיה, וסיפרה על הדרך שהובילה אותה לפני כעשור להקמת חברה, שמסייעת לנשים חרדיות להתגבר על החסמים הרבים וללמוד באוניברסיטאות לתואר אקדמי. עד כה למדו דרכה למעלה מ- 2,500 נשים לתואר ראשון ושני. לדבריה, ההשכלה היא המפתח למיגור הבערות והעוני בחברה החרדית, וליצירת שינוי משמעותי במעמדן של הנשים.

רים יונס, יזמת ערביה, דיברה על טכנולוגיה כגשר לחיזוק הקהילה, באמצעות שילוב המגזר הערבי בעולם ההיי-טק. חברת אלפא אומגה, שנמצאת בבעלותה של יונס, מייצרת ומשווקת ציוד רפואי המסייע למנתחי מוח לנווט, והיא חברת ההיי-טק הראשונה מהמגזר הערבי בישראל, שהוקמה כבר ב-1993. החזון של החברה הוא לצמצם פערים באמצעות קטר ההיי-טק, הן בקידום היזמות של עובדיה, והן בעידוד עובדים לצאת לעצמאות ולפתוח מיזמים משלהם. עד כה הוקמו כבר חמש חברות של יוצאי אלפא אומגה.

פרופ' חנה הרצוג, ערכה סקירה ומבט על החברה הישראלית בשנת 2018 וכיצד ניתן לגשר על הפערים החברתיים, באמצעות ידע שהוא כוח.

מעוז ינון דיבר על מיזמי תיירות פורצי דרך, כגשר תרבותי וכלכלי, כאשר הרעיון שהוביל את הקמת רשת "אברהם הוסטל" היה הקמת עסק תיירותי שיוביל לשינוי חברתי. ההוסטל הראשון, שהקימו בנצרת בעיר העתיקה בשנת 2005, הוביל להקמת הוסטלים נוספים בעיר, וכך בהמשך הוקם הוסטל בירושלים, שבו חוגגים את החגים של כל הקהילות והעמים, והוסטל שנפתח לפני כשנתיים בתל אביב, ומעורב בפעילות חברתית ענפה. לדבריו, חברות עסקיות חייבות לקחת חלק ולסייע בנושאים חברתיים.

על החלק האמנותי הופקדה האומנית שרון בן טובים, משוררת Poetry Slam, שהקסימה את הקהל בהצגת שיריה "חריף" ו"שכבת הסומק".

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

מימין: חוי ארנפלד, פרופ' אורלי יחזקאל, רים יונס ופרופ' חנה הרצוג. צילום: יעל צור.

המפגש כלל מרתון "ספיד נטוורקינג" בין המנהלים, בניהולה של טלי שילון. בין המשתתפים בו נכללו נורית ברמן, יו"ר עמדה, איתי כוכבי, מנכ"ל Novelook, עדי מימרן, מנכ"ל Eduboost Investments, איציק למפל, בכיר בשב"כ לשעבר, בעל חברת ייעוץ אסטרטגי ויזם היי-טק, כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים, ירון לובינסקי, סמנכ"ל מטרה טובה, רבקה קהת, יזמית ויועצת אסטרטגיה וחדשנות, אריק רוטמן, שותף ומנכ"ל ביזנס סמארט, מיכל בלימן, סמנכ"לית באפקטיב, ג'וס נויהאוז, יועץ עסקי, ניצן קמחי, מהבעלים של אברהם הוסטל ואחרים. מנחי האירוע היו אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש במט"ח ואבי תמיר, מייסד Autonome.