מאורת הנמר ממשיכה לארח בכירים ונציגי חברות מעניינות ובולטות בענף: לפני ימים אחדים התארח במאורתי עופר משה, מנכ"ל אקטיבפוינט.

אקטיבפוינט, למי מכם שלא שמע או לא מכיר, היא חברת היי-טק ישראלית-אמריקנית, שפועלת בעולם שהולך ומתפתח – ה-SaaS (תוכנה כשירות). הבשורה שמביאה החברה לבעלי העסקים היא D2D (ר"ת Data 2 Display), שמטרתה להחליף את המעצב האנושי בתוכנת מחשב מתוחכמת. יש למערכת לא מעט לקוחות, בהם חברות ענק בארצות הברית ובאירופה.

מה כל כך טוב ב-D2D? יתרונה העיקרי של המערכת הוא בהחלפת המעצב, שעלותו יקרה, בתוכנת מחשב שמסוגלת לעצב קטלוגים ופליירים בעלות נמוכה, שמניבה חסכון כספי. משה סיפר שתהליך יצירת הקטלוג מתבצע תוך זמן קצר, המסתכם בדקות בודדות, לעומת שעות, ימים ושבועות על ידי המעצב בן האנוש – תלוי בגודל הפלייר.

"מערכת ה-D2D משרתת חברות ענק וקבוצות מכירה של דילרים במדינות רבות ובשפות שונות בהצלחה יתרה", אמר האורח. הוא טען ש-"לאנשים קשה לשנות את התפישה שאפשר להסתדר בלי מעצב, והראייה לכך היא שבאחת מחברות הענק בארצות הברית, שעוסקת ברכיבי אלקטרוניקה, התחרינו מול מעצב. בסיבוב הראשון הפסדנו. בסיבוב השני, הנצחון היה מוחץ. כיום החברה הזאת מייצרת את הקטלוגים שלה בעצמה, תוך דקות מעטות ובעלות מגוחכת".

"מלבד החיסכון בעלויות, הבשורה של התוכנה היא פשטות ההפעלה. כל אדם ללא ידע בעיצוב יכול ליצור בעצמו מוצר שיווקי על מנת לקדם את עסקיו", הוסיף.

שוק של יותר מ-25 מיליארד דולר

המטרה העיקרית של פליירים וקטלוגים היא להביא כמה שיותר משתמשים לאתרי האינטרנט והחנויות. כמו כן, כשאדם נכנס לאתר אינטרנט הוא מוצף במידע וקשה לו לקלוט את עשרות אלפי המוצרים המופיעים לפניו. בקטלוג נעשה שיווק ממוקד, שמקל על הלקוח בבחירה ובביצוע הרכישה על ידי מתן מגוון מצומצם של מוצרים.

ממדי השוק של ייצור הקטלוגים הם ענקיים. אם בעבר היו מייצרים את הקטלוגים המסורתיים הגדולים, כיום משתמשים בארצות הברית בפליירים קטנים (עד 20 עמודים) במסות אדירות. גודל השוק האמריקני בלבד עומד על יותר מ-25 מיליארד דולר.

יתרה מזאת, במכרזים של גופים ממשלתיים בארצות הברית יש דרישה לקטלוגים. "באחד המכרזים באחת ממדינות ארצות הברית, בסך של מיליון דולר, התחרה לקוח שלנו – דילר קטן – מול גוף ענק. אחת הדרישות במכרז הייתה האפשרות לייצר קטלוג. פנו למתחרה הענק והוא אמר שאין הוא יכול לבצע את זה בפרק הזמן העומד לרשותו. פנו לדילר, שבעזרת תוכנת ה-D2D שבה השתמש הוא יצר את הקטלוג בתוך פחות משעה – וזכה במכרז", אמר משה.

עוד עדות לדרישה ההולכת וגוברת לקטלוגים מצויה במחקר שנעשה על ידי דיוויד מרפי, ובו נתון קצת מפתיע: הוא מוכיח שהצעירים, בני דור המילניום, שקשורים כל כך למסכים שלהם, משתמשים בקטלוגים בדיוק כמו "המבוגרים". מדובר בכשליש מבני כל קבוצת גיל.

משה ציין ש-"אנחנו מביאים את אדובי (Adobe) להמונים במערכות עיצוב קטלוגים. בינתיים, התחברנו בהצלחה למספר מערכות, כמו אתר המכירות Shopify, בהצלחה יתרה".

הוא סיכם באמרו כי "לקוחות המשתמשים ב-D2D נהנים מפשטות המערכת, מהירות ביצוע, שיווק ממוקד, מותאם ועלות נמוכה, המהווים חלופה מתקדמת לשימוש במעצב האנושי".

לפני ימים אחדים הגיעה לבקר במאורת הנמר מיכל מיכאל, שמונתה באחרונה למנהלת השיווק של היטאצ'י ונטרה ישראל.

מיכאל הגיעה להיטאצ'י ונטרה לאחר ששימשה במשך חמש שנים כמנהלת פרויקטים וקניינית בכירה עבור חיל האוויר, במשלחת הרכש של משרד הבטחון בניו-יורק. היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק ממכללת רופין, ובוגרת המסלול לניהול פרויקטים מ-NYU School of Professional Studies.

בפגישתנו שוחחנו על השינוי התדמיתי שעליו הכריזה היטאצ'י בכנס הלקוחות האחרון שלה, שהתקיים בלאס וגאס. לדברי מיכאל, "שינוי שמה להיטאצ'י ונטרה מסמל את מיזוג פעילויות ה-IT וה-OT של החברה. היטאצ'י ונטרה מעלה את יתרון החדשנות עבור הלקוחות שלה על ידי שילוב בין טכנולוגיית IT עמוקה, טכנולוגיית OT ומומחיות בתחום".

מיכאל סיפרה לי על המהפך שעשתה היטאצ'י ונטרה, שמסגרתו היא עברה להיות חברה ממוקדת נתונים, ולא רק מוצרים. זאת, על מנת להפיק ערך נוסף לארגון, מעבר ליכולות תשתיות ה-IT המסורתיות, שבהן היא כבר מתמחה. עוד היא אמרה כי "היטאצ'י ונטרה שמה לעצמה מטרה להיות שותפה של ארגונים בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם – ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית".

שם חדש – משרדים חדשים

בהמשך ישיר לשינוי, היא ציינה שלאחר 30 שנים, היטאצ'י תעבור למשרדים חדשים בעוד כחודשיים. הכניסה למשרדים החדשים תלווה באירוע לקוחות והשקה שיתקיים בסוף אפריל.

"אני מתרגשת להיות חלק ממשפחת היטאצ'י ישראל בזמנים אלה של שינוי – הן בתחומי הפעילות של החברה והן במעבר למיקום החדש, שמסמל את התחדשותה של היטאצ'י", אמרה לי מיכאל. לדבריה, "2018 הולכת להיות שנה של התפתחות ועבודת השיווק בחברה תהווה חלק בלתי נפרד מכך. בניית אסטרגיה שיווקית נכונה ומותאמת היטאצ'י והבאת היטאצ'י למרכז הבמה הם חלק מהאתגרים שעומדים בפניי השנה".

לפני ימים אחדים באה לבקר במאורת הנמר ד"ר גאיה לורן, המנהלת הטכנולוגית הראשית של חממת האצ'יסון כנרות.

חממת האצ'יסון כנרות נמצאת בבעלות האצ'יסון ווטר, שהיא חלק מ-CK Hutchison Holdings Limited – קונגלומרט רב לאומי שנסחר בבורסה בהונג קונג, פועל ביותר מ-50 מדינות ומעסיק למעלה מ-270 אלף עובדים ברחבי העולם. היא פועלת תחת תכנית החממות של רשות החדשנות, ומלווה ומשקיעה במיזמים שמשלבים חדשנות טכנולוגית ומספקים פתרונות בתחום הקלינטק.

החממה משקיעה במיזמים בשלב ה-Seed ומטפחת חברות סטארט-אפ במגוון תחומים בעלי זיקה לנושאי איכות הסביבה והקיימות, ביניהם תחומי המים, האנרגיה, הטיפול בפסולת, הערים החכמות והאינטרנט של הדברים, זיהום האוויר, החקלאות והחומרים המתקדמים.

האצ'יסון כנרות מלווה באופן צמוד את הסטארט-אפים בכדי לתת להם מעטפת שתאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי שלהם. בצוות החממה יש מנהל פיתוח עסקי, מנהלת טכנולוגית ראשית, עורך דין, סמנכ"ל כספים ומחלקת כספים. כן פועלת במסגרתה מעבדה כימית-ביולוגית, שמשמשת מספר חברות לפעילות מו"פ בתחומים אלה.

ד"ר לורן היא בעלת תארים מתקדמים בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי החיים, והשכלה בהנדסת תוכנה ובמנהל עסקים. היא סיפרה לי בפגישתנו על הדרך שעשתה ב-20 השנים האחרונות במו"פ בתעשיית ההיי-טק, בתעשיית הביו-טק ובאקדמיה, והעידה על עצמה כמי ש-"מדברת שפות" מדעיות-טכנולוגיות: מתמטיקה, תוכנה ואלגוריתמים, פיזיקה, ביולוגיה, ביו-אינפורמטיקה, חקר המוח ואת השפה העסקית. ד"ר לורן שיתפה אותי בראייתה חוצת התחומים והשנים. כך, לדבריה, "קידוד של פרוטוקול תקשורת דומה לקידוד של וירוס שחודר לאדם, וטכנולוגיית הענן החדישה לא שונה במהותה מזו של המיינפריים הוותיק".

העתיד של תחומי הקלינטק והקיימות

שוחחנו שיחה מעמיקה על עתיד הקלינטק ועל הפוטנציאל הרב הגלום בטכנולוגיות בעלות ערך מוסף בתחום הקיימות. בהקשר זה הסבירה ד"ר לורן שהגידול באוכלוסיית העולם והתעצמות תרבות הצריכה, שנשענת על ניצול גדל והולך של משאבי טבע, מביאים לכך שחשיבות תחומי האגטק (טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות) והקלינטק הולכת וגוברת, ובהתאם – הצימאון בשוק לטכנולוגיות חדשניות. עוד היא ציינה שהתחום הסביבתי לא מוגבל רק לעולם המפותח, ובעיות איכות הסביבה לא יודעות גבולות ומשפיעות על מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. "סין משקיעה מיליארדי דולרים בטיפול בזיהומי אוויר ומים, הודו שמה דגש מיוחד על טכנולוגיות חקלאיות, והדבר נכון גם למדינות באפריקה ודרום אמריקה", אמרה.

הסכמנו שיש פוטנציאל רב לפיתוחים בתחומים כמו הערים החכמות, האינטרנט של הדברים והחקלאות המדייקת, שמשלבים מחשוב ואלוגריתמיקה לטובת פתרונות בקרה, ניטור ושליטה בעלי ערך מוסף סביבתי.

ד"ר לורן סקרה בפניי כמה מחברות הסטארט-אפ המבטיחות שפועלות בחממת האצ'יסון כנרות בתחומים הללו. בין השאר, היא סיפרה על Inensto, שמפתחת סוללת אלומיניום-אוויר עם אנרגיה רבה ביחס לשוק, לא מצריכה הטענה ומיועדת למגוון אפליקציות, לרבות שימוש עתידי בתחום האינטרנט של הדברים.

עוד היא ציינה את זכייתה של MercuRemoval במקום הראשון בגמר תחרות הסטארט-אפים CleanTech Open TLV. החברה תייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית Cleantech Open – Global Ideas, שתתקיים בסוף החודש בארצות הברית. MercuRemoval פיתחה טכנולוגיה להרחקת כספית שנפלטת בגזים בתהליכים תעשייתיים. חברה נוספת שעלתה לגמר בתחרות זו וסיימה במקום השני בקטגוריית החברות שגייסו 1-5 מיליון דולר היא PLW 3, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת אורגנית לביו-פלסטיק מתכלה.