בא לבקר במאורת הנמר: גדי סוקניק

לפני ימים אחדים באו לבקר במאורת הנמר מגיש הטלוויזיה הוותיק גדי סוקניק (לילה כלכלי) ואנשי חברת סטארלינגאלי בן מאיר, חי לי שמש ומוטי שמש.

בפגישה העניקו אנשי החברה לסוקניק את הפסלון התלת מימדי האישי שלו. הפסלון יוצר עבור סוקניק לאחר שנסרק באירוע פורט טו פורט, שהתקיים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, ושבו השתתפו הסטארלינגים בשיתוף חברת אידיאהטק בהנהלת אילן רום.

מלבד היכולת להופיע בטלוויזיה, הפסלון זהה לסוקניק לחלוטין.

אנשי סטארלינג סיפרו לי כי הם משיקים בימים אלה את הסורק החדש של החברה, שמיועד לסריקת אנשים בכל הגילאים – ואפילו בעלי חיים. מדובר בסורק נייד וחדשני שניתן להגיע איתו ולסרוק כל קהל בכל מקום ובכל אירוע, וליצור פסלון אישי.

כמו כן, אנשי החברה עובדים בימים אלה על השלב הבא בחזון שלהם, המאפשר להיכנס אל העולם הווירטואלי ולייצר אנימציות אישיות, משחקים אישיים ועוד.

פרטים מלאים על סטארלינג ניתן למצוא באתר החברה ובעמוד הפייסבוק (Facebook) שלה.

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק ד'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.


מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, וד"ר ארנה ברי, מנכ"לית מרכז המצוינות של EMC ישראל.


אי אפשר בלי להזכיר את Airbnb, אובר (Uber) ואמזון (Amazon) כחברות חדשניות. צ'יימברס מציין את הודו, סין ואירופה (ובעיקר צרפת) כמרכזי החדשנות שמאיימים על ישראל. ראו הוזהרתם, יאמר בהמשך,ואל תישארו שאננים.


שקף שראוי להילמד על ידי כל אחד וכל ארגון: שמונת העקרונות למסד החדשנות בסיסקו. להדפיס ולתלות על הקיר.


העידן הדיגיטלי אמרנו? צ'יימברס טוען שלאחר 20 שנות עידן המידע, 20 השנים הבאות יהיו העידן הדיגיטלי. גם לפני כן המידע היה דיגיטלי, אלא שכעת, לדבריו, הכול בכף ידנו – כלומר, הדיגיטל הוא גם לא רק בשרתים אלא גם בכיסים של כל אחד מאתנו, וזה האתגר.


חזון העידן הדיגיטלי מהאיש שחזה לפני ארבע שנים את עידן האינטרנט של הדברים, כשניבא שיהיו ב-2020 כ-50 מיליארד התקנים מחוברים. בתעשייה הרימו גבה והתברר שהתחזיות שלו ריאליות. כעת הוא חוזה שב-2050 יהיו 500 מיליארד מכשירים מחוברים. כדאי לרשום.


המחסום העיקרי בדרך לדיגיטל: התרבות הארגונית.


התחזית של צ'יימברס לשוק האינטרנט של הדברים.


צ'יימברס מציג את הגידול בהכנסות של המובילות בתעשייה – סיסקו לעומת ארבע מתחרותיה הבולטות. שקף לפני הוא "הזהיר" שארבע מ-10 חברות ייעלמו בתוך עשור. כאן הוא מציג את HP ויבמ כחברות אדומות, עם 14 ו-13 רבעוני צמיחה שלילית, בהתאם. זאת, בהשוואה לסיסקו הירוקה ומעט פחות ממנה לאורקל (Oracle) ולמיקרוסופט (Microsoft). שתי חברות מתוך חמש הן 40%.


בשקף זה הוא מציג את מדד ה-EPS – הרווח למנייה. שוב סיסקו מובילה והאחרות משתרכות מאחור – מי פחות ומי יותר.


שיא הישירות: צ'יימברס מציג לפנים – אם השיבוש חל על כל התעשיות (ש-40% מ-10 המובילות ייעלמו), הוא חל גם על תעשיית ה-IT. בעוד שעל פי התחזית שלו, סיסקו מצליחה בטוחה, שימו לב סביב אילו חברות מתנוסס סימן שאלה: אורקל, אינטל (Intel), מיקרוסופט, דל (Dell), יבמ (IBM), סאפ (SAP) ו-HP. תחזית נועזת, אמיצה ואולי בעיני המתחרים חצופה.


שלב הדו-שיח החל בשאלה קצרה, בת שני משפטים, של צ'יימברס והמשיך בתשובה ארכנית של פרס.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק ג'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.


מימין: אלון סלע, מוביל שיווק ענן בסיסקו ישראל, ובן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים.


מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, ואקי אלדר, יזם שותף ומייסד Secure islands, שמיקרוסופט (Microsoft) רכשה.


מימין: ריק קפלן, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, ואודי וינטראוב, מנכ"ל קבוצת מלם-תים.


אנשי הנהלת HDS ישראל: מימין – מיכאל פישמן, מנהל המכירות, ואלי משה, המנכ"ל.


מימין: איל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל מקבוצת TATA; אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת; ויואב צוקר, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ אוטונומיק.


בדרך לבמה: יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס, והנשיא לשעבר, שמעון פרס.


צ'יימברס הוא אדם שמדבר בצורה הישירה ביותר, ותומך את טיעוניו בעובדות ובמספרים. למשל, "בתוך עשור", הוא מצטט, "40% ומעלה מארגוני האנטרפרייז ייעלמו". אילו ארגונים לא יעברו לעידן הדיגיטלי החדש?

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

בא לבקר במאורת הנמר: שלומי אבירם, Headsapp

באחרונה ביקר במאורת הנמר שלומי אבירם, המנכ"ל ואחד המייסדים של Headsapp Technologies.

את אבירם הכרתי דרך אחותו התאומה, חי-לי, ובעלה, מוטי – גם הם יזמים, שהקימו את Starling. מסתבר שיזמות היא עניין שנשאר במשפחה.

אבירם סיפר לי מדוע הקים את החברה לפני כשנה, יחד עם ליאור פרוימוביץ' וניב גרוס. הכוונה שלהם היא להחזיר את השליטה והשקיפות בתהליכים שקורים באפליקציות לידי המפתחים והבעלים שלהן.

הוא סיפר לי על המספר הרב של רכיבי קוד שעל מפתח אפליקציות לשים בתוך האפליקציה שלו בתהליך הפיתוח; עד כמה זה משפיע על ביצועי האפליקציה; מה המורכבות בהחלפת קוד לאחר שהאפליקציה עלתה לאוויר; ועל כך שאין למפתחים דרך לדעת מראש מהי היכולת שלהם לייצר הכנסה מרכיבי קוד אלה ועם מי מהספקים השונים כדאי להם לעבוד.

"HeadsApp היא לא רשת פרסום", אמר. "אנחנו מספקים את הפתרון הטכנולוגי שמאפשר, דרך קוד פשוט, לפנות לרשתות פרסום רבות במקביל ובצורה קלה, להבין את ההצעות שלהן, להבין מהי התוצאה שתתקבל ולבחור בלחיצת עכבר. כיוון שאין לנו אינטרס, כפי שיש לרשתות פרסום, לדחוף לכיוונים שלהן – השירות שלנו לא מוטה".

עוד הוא סיפר לי שהטכנולוגיה של Headsapp מצויה בתהליך אישור פטנט בארצות הברית, כיוון שהחברה פיתחה דרך בה, ללא שינוי בקוד המוטמע בצד הלקוח, ניתן לבצע שינויים והוספה של ספקים אל אותו קוד. המטרה בכך היא להרחיב את השירות וההיצע הקיימים במוצר ללא צורך בעבודה מיותרת של הלקוח עצמו.

"יש לנו SDK קל ונוח להטמעה עם מגוון הפרסומות הרלוונטי לאותו היום, שמתעדכן לפי הצורך", ציין אבירם. "אנחנו מאפשרים מבחן A/B על מנת למקסם את הקמפיין. אין צורך לבזבז זמן בכל פעם שמחליפים רשת פרסום. כמו כן, אנחנו פועלים ברקע על מנת ללמד את המערכת איך למקסם את התוצאות מבין הספקים השונים. המערכת מכילה כלים אנליטיים עמוקים המאפשרים להבין מראש כיצד לתכנן את המוניטיזציה, איזה סוג תוכן מתאים לסוג האפליקציה, איך תוצאות הספקים נראות בממשק אחוד ומה יש לעשות על מנת שיעבדו יותר טוב".

לדבריו, "המציאות היא שבעלי שטח הפרסום מחפשים פתרון טכנולוגי הוליסטי שיעזור להם לנהל ולשפר את ההכנסות שלהם באופן מתמיד, ללא תלות בספק אחד או אחר. זהו הפתרון ש-Headsapp מביאה לשוק".

בימים אלה מצויה HeadsApp בתהליך של גיוס נוסף, המיועד להרחיב את היצע המוצר ואנחנו, באנשים ומחשבים, בוחנים אפשרויות שונות לשיתוף פעולה.

אבירם, טבח מקצועי בעברו, הביא לי איתו צנצנת חטיפי נמרים שהכין וקיבל את תפילת הנמר חקוקה על מחזיק מפתחות עם ברכה לרכב הבא שלו.

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק ב'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.

מימין: אלון חיימוביץ', סמנכ"ל מכירות למערכת הביטחון בסיסקו ישראל, ואיקו חסון, סגן בכיר לתקשוב ולמודיעין לראש מינהל הרכש במשרד הביטחון.


מימין: בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים, שחזר באחרונה לאחר 10 שנים מלימודים ותפקידי ניהול בארצות הברית ובמזרח הרחוק, ושלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל.


ממתיקים סוד בקבוצת בזק? מימין: מוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי, ורון אילון, מנכ"ל yes.


מימין: אלי צפריר, סמנכ"ל השיווק של בזק בינלאומי, ומוטי אלמליח, מנכ"ל החברה.


שני מימין – עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ומרצה באוניברסיטת תל אביב, ולצידו חמי פרס, שותף מייסד בקרן ההון-סיכון פיטנגו ובנו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס.

זהו המסר הקבוע של צ'יימברס: עכשיו הוא הזמן המתאים לעשות דברים מדהימים. אלא מתי? העבר נגמר והעתיד – מי ישורנו. כעת הזמן לצדנו – ותלוי במעשינו.


מימין: שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון; איקו חסון, סגן בכיר לראש מינהל הרשת לתקשוב ולמודיעין; ואורן שגיא, המארח, מנכ"ל סיסקו ישראל.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

המשך יבוא…

האם HP ויבמ בדרך להיעלם? – חלק א'

40% מהחברות הגדולות לא יהיו אתנו כאן בתוך עשור - את הנתון הזה ציטט ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו, בשיחה פומבית שערך השבוע עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ● האם אנחנו בדרך להיפרד מהחברות ששינו את עולם המחשוב?

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.


על חופה של יפו, מול מסעדת דגים, מתנוסס בניין-בלוק-מלבני הידוע בשמו: מרכז פרס לשלום. השלום לא הגיע, בינתיים, אז הוחלט לשנות את שמו למרכז פרס לשלום ולחדשנות. בגיל 94, פרס ממשיך לדבר בהתלהבות על חדשנות. אולי היא תביא שלום.

חייבים למצוא דרכים חדשניות ל-"כיבוש" השלום. אחרת, כפי שמיוחס לאלברט איינשטיין, "רק משוגעים חושבים שאם ימשיכו לפתור בעיה באותה דרך שגויה בה ניסו בעבר, אכן יפתרו אותה".

כך או כך, שלט צנוע של סיסקו ישראל מודיע על המפגש של יו"ר החברה העולמית עם הנשיא לשעבר שלנו, תחת הכותרת Inclusion, Innovation, Impact & growth.


החדשנות נוכחת על הבמה, כשנוף הים התיכון מאחוריה. הים המפריד בין ישראל, מקור החדשנות, לאירופה ולשאר העולם. החדשנות היא שוק הייצוא הגדול ביותר של ישראל.


צ'יימברס, בחיוכו הענק, נצפה בדרכו מהמפגש האינטימי עם שותפיה ולקוחותיה הרבים של סיסקו ישראל למליאה ולשיחה עם פרס מול עיני המוזמנים.


על הבמה פותח המארח: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, מברך את הנשיא לשעבר שלנו, את היו"ר הנוכחי שלו ואת הלקוחות והשותפים, ומעביר את השרביט לצ'יימברס.


באירוע נצפו שותפים ולקוחות ישראליים של סיסקו. מימין: ריק קפלן ויצחק באמבג'י, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל וסגנו, ויורם אהרון, מנכ"ל מג'יק (Magic) ישראל.


עוד שותפים ולקוחות של סיסקו. מימין: אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, האינטגרטור-השותף הגדול של החברה בארץ; אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון (Ericson) ישראל; קובי פז, סמנכ"ל חטיבה עסקית בבזק, לקוח ענק של החברה; ונתי אברהמי, מנכ"ל טלדור, אינטגרטור-שותף.


מימין: משה פרידמן, הבעלים והמייסד של חברת העסקת החרדים המובילה בישראל, משוחח עם יהודה זיסאפל, שיחד עם אחיו, זהר, מהווה הבעלים של קבוצת רד בינת.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

המשך יבוא…

באו לבקר במאורת הנמר: איתן יורמן ומוש לדר, CloudNow

איתן יורמן, מנהל CloudNow – יחידת הענן של קבוצת יעל, ומוש לדר, מנהל הפיתוח העסקי של היחידה, ביקרו באחרונה במאורת הנמר.

השניים סיפרו לי על היחידה ואמרו כי "בניגוד לדעה הרווחת בקרב ארגונים שלפיה המעבר לענן מייתר את עבודת צוות ה-IT, אנחנו משחררים אותו מהזמן היקר והעבודה הסיזיפית של כיבוי השריפות, על מנת שיוכלו להתרכז בהקמת הפרויקטים הדרושים להתפתחות החברה. במילים אחרות, אנחנו מאפשרים לאנשי הצוות להיות בוב הבנאי ולא סמי הכבאי".

יורמן ולדר ציינו כי "קבוצת יעל השיקה לפני מספר חודשים יחידה עסקית חדשה – CloudNow, שמתמקדת בפרויקטים בתחום הענן. זאת, לאחר שפעילות הענן של קבוצת יעל התחילה לפני כארבע שנים, כחלק מיעל תוכנה. היחידה מנהלת פרויקטים על בסיס סל שירותי הענן של גוגל (Google) לעסקים ומציעה פתרונות משלימים לארגוני SMB, לסטארט-אפים ולארגוני אנטרפרייז. מדובר ביחידה מקצועית, זריזה ומנוסה, שמלווה חברות שמעוניינות לעבור לענן. אנחנו מנהלים עבורן את הפרויקט, כולל פיתוח, הטמעה, ניהול שוטף ותמיכה בהתאם לצרכיהן".

מה הייחודיות שלכם?
"CloudNow מאופיינת בפעילות ממוקדת, זריזה ואיכותית, בנוסף, אנחנו חלק מקבוצת IT מנוסה, שעוסקת במגוון רחב של תחומי מחשוב ולפיכך זוכה לגב היציב של הקבוצה כולה. עובדה זו חשובה, היות שהלקוחות המקומיים מחפשים שותף מקצועי, מנוסה ויציב, שיספק להם בטחון במעבר הקריטי הזה. היותנו חלק מקבוצה מעניק לנו מיומנויות גם בתחומים משלימים, כמו אנליטיקה ו-BI, עם פתרונות ייחודיים דוגמת טיבקו (Tibco), שגם היא נכנסה לענן של גוגל. כך מתאפשר לנו להציע ללקוחות טיבקו להשתדרג לענן בצורה הטבעית ביותר.

בנוסף, הניסיון הרב שלנו בתחום מאפשר לנו בתחילת התהליך להתמקד בייעוץ הבסיסי – האם בכלל מתאים לארגון לעבור לענן ומהי הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת, מבלי לגרום לזעזועים".

כיצד אתם משתלבים במאמץ של גוגל לקדם את פתרונות הענן שלה?
"תחום הענן הוא בנשמתה של גוגל ואנחנו הולכים איתה יד ביד כבר ארבע שנים בתוך קבוצת יעל וכעת, באופן ממוקד וייחודי, ב-CloudNow. אנחנו פועלים על מנת לסייע לגוגל להגדיל את נתח השוק בישראל. יש לגוגל שירותים ייחודיים, כמו חיוב לפי שימוש ברזולוציה של דקות עם הנחות לפי שימוש בפועל, בלי התחייבות או תשלום מוקדם כתנאי להוזלת העלויות. בנוסף, תשתיות BigQuery מתחקרות כמויות אדירות של מידע ומאפשרות קבלת תובנות עסקיות בתוך שניות. זאת, יחד עם תשתיות גמישות, שכוללות אפשרות להגדיר את משאבי המחשוב בכל מכונה באופן מדורג לחלוטין, בלי תלות בדגמים שהוגדרו מראש. כך, ניתן לבצע שינויים בזמן אמת, כגון הגדלה והקטנה של גודל דיסק ב-VM, בלי צורך להוריד אותו לתחזוקה".

אילו ארגונים הם הבשלים ביותר למעבר לענן?
"מרבית הארגונים בוחנים מעבר לענן כיוון שהם מחפשים פתרונות שיאפשרו להם זמינות מקסימלית, אלסטיות וצמצום עלויות. סטארט-אפים הם הראשונים לאמץ אותו, אולם גם ארגוני אנטרפרייז מתאהבים בו, משום שהוא מקצר להם זמנים, מאפשר זריזות וחוסך ביורוקרטיה פנים ארגונית מסורבלת. בדרך זו כל מנהל יכול להזמין, בהתאם לצרכיו, מערכת שתעלה לאוויר בתוך כמה דקות מרגע הבקשה. בנוסף, לחברות שמפתחות מערכת בתחום המובייל באופן מיוחד קל יותר לעשות זאת בענן בעזרת שירותים כגון FireBase Google, המספק Backend לאפליקציות המובייל כשירות מנוהל. אנחנו, יחד עם צוותי הפיתוח של הקבוצה, נותנים מענה לאפליקציות מורכבות, כגון חדשות 2 ושירותי בריאות כללית".

מה יעלה בגורל הדטה סנטרים של הארגונים בעקבות המעבר לענן?
"ארגוני האנטרפרייז הופכים להיות היברידיים ועדיין, מי שמבצע את העבודה בדטה סנטרים שלהם אלה אנשי הסיסטם. הענן הוא המיינפריים החדש, שמאפשר שליטה מלאה מכל מקום – לא משנה איפה המערכת נמצאת".

האם אתם צופים שהכניסה של הארגונים לענן תגרום לכך שמנהלי ה-IT יהיו מיותרים?
"נהפוך הוא! אנחנו משחררים את המנמ"ר וצוותו מהזמן יקר שהם מבלים בכיבוי שריפות ומאפשרים להם להתרכז בבניית מערך ה-IT הארגוני. זאת, לצד קידום פרויקטי מחשוב פנים ארגוניים, שמוציאים לפועל את האסטרטגיה העסקית של הארגון".

חילופי נשיאים במועדון ההיי-טק של רוטרי

אלון ברנע מחליף את אילן זורמן, שייסד את המועדון לפני כשנה ● בכירי היי-טק רבים הגיעו לאירוע חילופי הנשיאים החגיגי, נהנו מהופעה של ליאור מנור ושמעו סיפור הישרדות בלתי ייאמן

עשרות מבכירי ההיי-טק בישראל ואורחים נוספים התכנסו במוצאי שבת לטקס חילופי הנשיאים של מועדון רוטרי אפקה אביבטק, שהוקם לפני כשנה. אלון ברנע, איש היי-טק ותיק וסגן נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מונה לנשיא לשנים 2016-2017, במקומו של אילן זורמן, המייסד והמנהל הראשון.

רוטרי אפקה אביבטק הוא מועדון הרוטרי היחיד בעולם שמורכב כולו מאנשי היי-טק. במועדון חברים כ-60 אנשי היי-טק בכירים, שנפגשים על מנת לקדם אינטרסים ועסקים משותפים, ובעיקר כדי לקדם יחד פרויקטים חברתיים ותרומה לקהילה – המטרה של כלל מועדוני רוטרי.


בתחילת הערב הקריא משיריו גור שומרון, יזם היי-טק , משקיע סדרתי ויו"ר Walkme.


במסגרת האירוע החגיגי התקבלו למועדון מספר חברים חדשים, ביניהם אקי אלדר, מנכ"ל ומייסד Secure Islands. גבי אורן, נגיד האזור לשנים 2016-2017, העניק לו במעמד האירוע את סיכת רוטרי.


פרופ' יגאל קומם מהטכניון (שני משמאל), מומחה בעל שם לכימיה, סייע בהתנדבות במסגרת המועדון למספר סטארט-אפים. באירוע במוצאי שבת הוא הצטרף אליו באופן רשמי.


לאווירה העליזה טרם ידיד המועדון, ליאור מנור, המלווה בחינניות את תעשיית ההיי-טק מזה זמן רב. במהלך הערב הוענקה למנור תעודת הוקרה על תרומתו לאירוע ולמועדון.


גם חבר המועדון, היזם והאנג'ל עמוס טלמור, שייסד באחרונה את האקסלרטור Lighthouse ברעננה, הצטרף לערב העליז והחגיגי.


במהלך האירוע הוענקו למספר חברי מועדון תעודות הוקרה על ריכוז פעילויותיו. אחת התעודות הוענקה לאוהד ימיני, המרכז את ערבי המפגש של חברי רוטרי אפקה אביבטק עם מיזמים.


גם מיכל וולפמן, מנכ"לית ומייסדת Michalinks, המרכזת את מפגשי הרעות במועדון, קיבלה תעודה.


האורח המרכזי באירוע היה יוסי גינזבורג, מחבר הספר בחזרה מטואיצי, המתאר את סיפור ההישרדות הבלתי ייאמן שלו לאחר שאבד במשך כשלושה שבועות ביערות הגשם באמזונס – סיפור שמהווה השראה לאנשים רבים ולהנהלות של חברות רבות.

הנמר בדרכים – עם מרצדס

אירוע ההשקה של דגמי ה-E-Class בישראל אפשר הצצה לרכב שמשלב בין ההיסטוריה רבת השנים של החברה לפיתוחים האחרונים בעולם הרכבים החכמים

תחום הרכבים החכמים הוא אחד התחומים החמים והמדוברים ביותר בימים אלה בעולם המחשוב והטכנולוגיה – וכמובן, גם בעולם הרכב. בעתיד, אם הכול ילך כפי שמתוכנן, לא נצטרך יותר לנהוג. האוטו הוא זה שינהג בשבילנו, אנחנו נהנה מהנסיעה ונצטרך מקסימום להיות שם כדי להשגיח.

חברות רבות כבר נמצאות בדרך לשם ומפתחות פיתוחים רלוונטיים. בין אם אלה חברות ענק טכנולוגיות כמו גוגל (Google), בין אם סטארט-אפים ובין אם ענקיות הרכב. כולן רואות את העתיד בעולם הרכב ומכוונות אליו.

אחת הבולטות שבהן היא מרצדס (Mercedes), או בשמה המלא מרצדס בנץ, שחרתה על דגלה את נושא החדשנות. בחברה השיקו לפני כמה ימים את דגם ה-E-Class, שכולל, לדברי אנשיה, את "הפיתוחים הטכנולוגיים החמים ביותר" בעולם הרכבים.

לפני החדשנות – קצת היסטוריה

בטרם אספר לכם על החדשנות הרבה המצויה ברכבי ה-E-Class – חזרה קצרה לעבר: הסיפור של מרצדס בנץ התחיל לפני יותר מ-130 שנים, ב-1885, כשקרל בנץ ניגש למשרד הפטנטים בברלין על מנת לרשום את הפטנט ששינה לחלוטין את העולם התעשייתי – פטנט המכונית ממונעת. פטנטים פורצי דרך נוספים שרשמה החברה הם מנוע הדיזל הראשון למכונית (1936), כרית האוויר (1968), ה-ABS – מערכת בלמים למניעת החלקה (1968) ועוד. 130 שנים אחרי הפטנט הראשון, בחברה אומרים שה-E-Class הוא בעל "טכנולוגיה המהפכנית שהולכת לשנות את כל תפישת הניידות".

אסטרטגיית הרכב האוטונומי באה לידי ביטוי בדבריו של ד"ר ז'טצ'י, יו"ר מועצת המנהלים של מרצדס בנץ, שאמר כי מרצדס מעריכה שהרכב הוא לא רק כלי נסיעה, אלא מהווה בית נייד לכל דבר – המקום בו אנשים יכולים למלא צרכים אישיים תוך ניצול זמן מיטבי. לדבריו, "בעולם הרכבים של מרצדס, השיא עוד לפנינו. לא רק שדגמי העתיד של החברה ינהגו ללא פליטות זיהומיות, אלא שברכבים אלה לא יהיה צורך בנהג. זה יהיה בטוח יותר, מפואר יותר ומרושת בצורה מלאה".

הטכנולוגיה שמאחורי ה-E-Class

ה-E-Class משלבת מערכות סיוע בנהיגה ומערכות נהיגה אוטונומיות שעובדות עם מערכת בקרת השיוט האוטונומית Drive Pilot. זו מסוגלת לשמור מרחק מהמכונית שלפניה, לעקוב אחריה עד למהירות של 210 קמ"ש, לעבור בין נתיבים בצורה אוטונומית עם הפעלת האיתות ולשמור על היגוי בפניות.

הגרסה החדשה של מערכת ה-Pre-Safe, המשולבת ב-E-Class, מזהה מראש מצבי תאונה בלתי נמנעים ומכינה את נוסעי הרכב להפחתה בעוצמת הפגיעה על ידי שינוי זווית המושבים, מתיחת חגורת הבטיחות, השמעת צלילי התראה ואפשרות להרחקה מהירה של המושבים מאזור הפגיעה.

טכנולוגיה נוספת שניתן למצוא ב-E-Class היא Active Brake Assist – מערכת בלימה אוטונומית שיודעת לזהות הולכי רגל, להזהיר את הנהג מפני התנגשות עתידית ולספק תמיכה אופטימלית באמצעות בלימת חירום בעת הצורך. ה-Evasive Steering Assist עובדת בסנכרון איתה ויודעת לשמור על יציבות האוטו בעת התחמקויות ותמרונים.

כמו כן, כולל הרכב החדש תאורת LED מרכזית בת 84 נקודות, שמתאימה באופן מדויק את מנח התאורה על הכביש. רכיב אוטונומי נוסף בו מאפשר כניסה ויציאה מחנייה ללא שום התערבות מצדו של הנהג.

עוד כוללת סדרת ה-E-Class צג פנימי בגודל של 12.3 אינץ' ופקדי Touch control המאפשרים לנהג לשלוט במערכות הרכב בעזרת אצבעותיו מבלי להזיז את הידיים מההגה, לרבות שימוש בממשק מלא לטלפונים חכמים IcarPlay) ו-(Android auto. בנוסף, בתא הנוסעים ניתן לבחור בתאורה בעלת 64 צבעים.

לדברי אריאל פינטו, מנכ"ל קבוצת רכבי היוקרה בכלמוביל, "היצרן מבשר ב-E-Class על עולם רכב עתידי שישלב בין חוויית נהיגה ואפשרות בחירה בנהיגה אוטונומית. השקת המכונית החדשה בישראל מאפשרת לנהג לחוות נהיגה וליהנות ממערכות סיוע מתקדמות, המסייעות לו בתהליכי קבלת ההחלטות ובעת הצורך פועלות באופן אקטיבי".

בא לבקר במאורת הנמר: שרון נימירובסקי, White Hat

אחד האורחים שהגיע בימים האחרונים למאורת הנמר היה שרון נימירובסקי, הבעלים והמנכ"ל של חברת מודיעין הסייבר White Hat.

נימירובסקי עוסק ביומיום שלו בזירת האיומים המתרחבת שבדארק נט. המסר שלו לארגונים, וגם לצרכנים, הוא חד וחלק: אל תבטחו באף אחד. לדבריו, קצב הטכנולוגיה לא מדביק ולא ידביק לעולם את קצב התפתחות האיומים, שככל שקל יותר לממש אותם, כך קשה יותר לאתר ולנטרל אותם. "כל אחד יכול להיות האקר כיום, צריך רק לרצות ואז לעשות גוגל (Google)", כך אמר לי.

בסופו של דבר, ציין נימירובסקי, איסוף שוטף של מודיעין על איומים מתפתחים בסייבר והיערכות פרו-אקטיבית לקראתה על מנת להגן על נכסי הארגון מסתמנים ככלים היעילים ביותר באופן יחסי להתמודדות זו.

נימירובסקי הקים את White Hat ב-2012 ומעסיק בחברה עשרות האקרים – חלקם הגדול מאייש תפקידי מודיעין בגופים גדולים במשק, במגזרים הפיננסי, הציבורי והממשלתי. בדירקטוריון של החברה יושבים בכירים לשעבר במערכת הביטחון, עתירי ניסיון וידע בכל הנוגע לזירת הסייבר והפתרונות הקיימים והנדרשים.

הוא מעיד על עצמו כהאקר חובב כבר מגיל 14. לאחר שירות צבאי ביחידה סודית ולימודי תארים ראשון ושני במדעי המחשב ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, השתלב נימירובסקי בתעשיית ההיי-טק ועסק במגוון תפקידים, האחרונים שבהם כיועץ סייבר באבנט וקודם לכן כמנהל הטכנולוגי הראשי של בית החולים אסף הרופא.

לשאלתי מה הייחוד של White Hat לעומת המגוון הרב של החברות שעוסקות בתחום הסייבר בישראל, הוא הדגיש שפועלות בארץ שלוש חברות מודיעין סייבר בלבד, והייחודיות של White Hat היא בכך שהיא היחידה שמעסיקה האקרים ("עכבישי רשת") מומחים, יוצאי יחידות טכנולוגיות ו-HLS, הפועלים באופן פרו-אקטיבי, ממוקד משימה. המטרה שלהם היא לתת מענה לאיומי סייבר קיימים ועתידיים, באמצעות נוכחות 24X7 ברשת וחיפוש אקטיבי אחר האיומים. White Hat מאבטחת את הרשת של הארגון על ידי תקיפתה וזיהוי פרצות ואיומים, תוך שימוש במרחבים הווירטואלי והפיזי כאחד.

ההבדל בין האקרים לבנים לשחורים

נימירובסקי הדגיש ש-"האקרים לבנים" פועלים כמו האקרים שחורים זדוניים, אך בהרשאת הלקוח בלבד וללא כל פגיעה במערכות הארגון או ניצול המידע הנחשף בפניהם לרעה.

עוד הוא אמר כי White Hat מספקת בסיום עבודתה דו"ח מקיף הממפה את הפרצות בארגון, ושעל בסיסו הוא יוכל לשפר את אבטחת הרשת ולמנוע התקפות עתידיות. "לא מדובר רק בבדיקת חדירה", הדגיש, "כי אנחנו פורצים למערכות בפועל ומגישים ללקוח את המידע הקריטי ביותר שלו, שהשגנו באמצעות שימוש בכלי הפריצה העומדים לרשותנו. זאת, כמובן, לאחר שהוא נותן לנו אישור לעשות את מה שצריך כדי לבדוק את הגנות הארגון".

"כשמציגים למנהל אבטחת המידע או למנכ"ל מידע שאמור להיות חסוי ביותר, ולטענתו גם מוגן היטב, אין אחד שלא ירצה בו במקום לשמוע כיצד זה קרה ויותר חשוב – כיצד מונעים את הפריצה הבאה מצד גורם זר ועוין", הוסיף.

"בשלב הבא מזמנת הנהלת הארגון ספקי פתרונות לאבטחת סייבר וביחד אנחנו בוחנים מה יהיה הפתרון המיטבי להגנת מערכות המידע הארגוניות. כיום יש צורך, יותר מאי פעם, בפתרונות מקיפים, רב מערכתיים, שיכולים לתקשר עם פתרונות שכבר מותקנים בארגון ולבסס את שכבת ההגנה שלו, כאשר ברקע פועל כל העת שירות המודיעין שאנחנו מספקים", אמר נימירובסקי.

בשולי הפגישה שלנו, שיתף אותי האורח בכמה אנקדוטות על שיטות המודיעין המקוריות, אפילו במרחב הפיזי, שאנשיו נוקטים בהן כדי להגיע למידע חסוי השמור במערכות המידע. הוא הסביר שלא רק ארגונים חשופים לסכנות הסייבר, אלא גם אנשים פרטיים, שחסרים את הכלים להתמודד.

לדבריו, White Hat מספקת שירות המיועד לאנשים מפורסמים ובעלי ממון – שומר ראש אישי למרחב הסייבר שלהם. "האנשים הללו חשופים כיום יותר מכולנו לאיומי פרוטקשן ולהפצת תכנים רגישים עליהם ברשת", אמר נימירובסקי. "אנחנו מנטרים את המרחב הסייברי שלהם בכל המכשירים שלהם ושל בני משפחתם, ומוודאים ששום דבר לא ייכנס או ייצא לפני שהוסר החשש לגבי אמינות המקור".

לשאר המשתמשים, ממליץ נימירובסקי לא לבטוח במיילים שמגיעים מחברים עם מסמכים שנראים לכאורה תמימים. "אם אתם לא מצפים למייל הזה, קחו בחשבון שהאקר מנסה להתחבר אליכם", אמר. בכל מצב, הוא ממליץ לגבות מידע חשוב בכונן נפרד ולא להשאירו לעולם על המחשב.

ללא ספק, זה היה אחד הביקורים היותר מדאיגים במאורה.