פרנק כהן, שכיום הוא סמנכ"ל מסחרי בסאפ (SAP) העולמית, בא לביקור מולדת וארגן באחרונה חאפלה של יין בשאטו. הוא הזמין חברים, ביניהם את אלי מיזלס, שאותו הכיר כשעבד עבור אינטנטיה אינטרנשיונל, שמיזלס הוא המנכ"ל והבעלים שלה, ואת פיליפ באוזיז, שהיה בעל חברת יישום בפריז, עיר מגוריו של כהן.
החברים הללו נלחמים כמו נמרים בשוק ה-ERP וכאן אנחנו רואים אותם שמחים ונהנים ביחד, אחרי תשע כוסות יין – דבר שאינו מובן מאליו, ושיפה לראות אותו.
לפני ימים אחדים בא לבקר במאורת הנמר יאיר אילן, מנכ"ל טיפולוג (מבית קליניקליקס) – חברה המפתחת תוכנת ניהול בענן למקצועות הטיפול והרפואה.
לקח לאילן כמה דקות להירגע מההתלהבות ממשרדי אנשים ומחשבים ובעיקר מכמות הנמרים והמיתוג. לאחר שהבכתי אותו בצילום בוק של 20 תמונות (ש-19.5 מהן הוא ישמיד, לטענתו, כי הוא שונא להצטלם) ניסינו להיות ממוקדים במסגרת הזמן שהקצינו לפגישה, אבל זה היה קשה, כי השיחה גלשה לנושא אחר בכל משפט שני.
תוך כדי השיחה על טיפולוג הספקנו לדבר גם על כושר ושעוני ספורט, מצלמות וצילום, הפקות אירועים, אתרי וורדפרס, אנשים ומחשבים, זוגיות בעבודה, ניהול עובדים ומה לא.
אילן הוא יזם בנשמתו, קופירייטר ומהנדס תעשייה וניהול. שאלתי אותו מה הקשר בין הדברים והוא השיב: "עד שהפכתי לעצמאי הייתי צריך להסתיר בקורות החיים את החלק שלא רלוונטי לאותה משרה – אחרי הצבא התגלגלתי לכתוב ג'ינגלים בירושלים עם חבר מוזיקאי וביימתי קריינים בולטים כמו מלאכי חזקיה ומנחם פרי. זה היה העסק הראשון שלי ובו כנראה נדבקתי בחיידק היזמות. אחרי שנה עברתי לתל אביב ללמוד קופירייטינג ולאחר מכן הגיע גם התואר. מול אנשי פרסום הייתי מסתיר את היותי סטודנט לתעשייה וניהול, כי הם פשוט לא ידעו איך 'לאכול' את זה ובהמשך, כשחיפשתי עבודה כמהנדס, השמטתי את היותי קופירייטר. רק כשהפכתי עצמאי ועסקתי בין השאר בייעוץ עסקי – הידע בשיווק, בפרסום, באסטרטגיה ובתפעול השתלב היטב לטובת העסקים הקטנים להם עזרתי".
"קליניקליקס הוקמה ב-2013 עם שם שיתאים למוצר בינלאומי, אך השם טיפולוג ניתן עוד הרבה קודם", סיפר לי אילן. "השם ניתן עוד ב-2009 לאבטיפוס שהקמתי עבור המקום שבו אשתו עבדה כמטפלת בעזרת בעלי חיים".
"ניבי, אשתי, הייתה מחוייבת לתעד לאחר כל טיפול ולשלוח למשרד כקובץ במייל. כבר אז זה היה נראה לי אבסורד, במיוחד לאור הסודיות הרפואית הנדרשת מתוכן הטיפול. כמו כן, היה ברור שקשה מאוד לנהל ארגון טיפולי מבחינת ניהול, מעקב ושליטה אם כל המידע אודות המטופלים מסודר בתיקיות מחשב ומסמכי Word מפוזרים. אז לימדתי את עצמי מחולל צד לקוח ב-ASP והצעתי לבוס שלה לפתח להם בחינם תוכנת תיעוד אינטרנטית. ד"ר רוני רדו זיהה את הצורך ואת הפוטנציאל והרים מיד את הכפפה. לאחר שנה מוצלחת עם אב הטיפוס חברנו לחברת פיתוח בשם יישומונים והפכנו כולנו לשותפים בתוכנת טיפולוג. הבעיה היחידה הייתה שהפיתוח התל לתפוס תאוצה בדיוק שהתאומים שלי אוריה ונבו נולדו ב-2010. אז השנה הזו לא תישכח לעולם. הייתי צוחק על זה שאני ישן בין המצמוצים. כיום יש גם את אבנר בן ה-3", אמר.
"החברה מציעה תוכנת ענן במודל תוכנה כשירות (SaaS) עבור אוכלוסיית המטפלים והרופאים, שלרוב אינם עובדים רק מקליניקה אחת. זה פשוט מתבקש. כך התוכנה נגישה עבורם 24/7, מכל מכשיר המחובר לאינטרנט", ציין אילן.
"ב-2016, שוק תוכנות הענן העולמי בתחום שירותי הבריאות עמד על חמישה מיליארד דולר והוא צפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 22.5%", סיפר. "בהתחלה חשבנו כמו אזרחים נאמנים לאומת הסטארט-אפ ורצינו מיד לצאת לשוק הבינלאומי. אבל לאחר שבדיקת ההיתכנות בישראל הצליחה הרבה מעבר למתוכנן, החלטנו דווקא להתרכז בשוק הישראלי ולממש את הפוטנציאל הקיים מתחת לאף ובהמשך לצאת לשוק הרחב".
"בישראל, לפי הערכה שלנו, קיימים מעל 60 אלף מטפלים ובקרוב מאוד אנחנו מתכוונים גם לפנות לשוק הרופאים, באמצעות שיתוף פעולה עם שידורית, שמובילה את תחום מוקדי השירות לרופאים ומוקד קביעת תורים מ-1989", אמר. "הרעיון הוא לספק פתרון הוליסטי לניהול קליניקה קטנה כגדולה. הרופא או המטפל יוכל לאפשר למטופלים שלו שירות קביעת תורים בצורה מקוונת או טלפונית ביומן שידורית, ובאמצעות סנכרון ליומן טיפולוג הוא יוכל לנהל הסטוריית טיפולים, יומן רופא, סליקה, גבייה ובקיצור, לנהל באמצעותנו את העסק שלו".
לדבריו, "כבר מההתחלה הבנו שלהיות מטפל אומר גם לנהל עסק ובאופן סטיגמטי, זה לא הולך ביחד. מטפלים רוצים לעסוק בטיפול ושונאים את הביורוקרטיה סביב זה, וזו בדיוק ליבת החזון שלנו: מערכת פשוטה לתפעול שנותנת למטפל ראש שקט לניהול העסק. לפני כמה חודשים התקשרה אישה בת 78 והודתה לי באופן אישי שבזכותנו 'היא באינטרנט'. אחד הנכדים שלה רשם אותה עם המייל שלו והיא מתעדת טיפולים הוליסטיים שהיא עושה. אלו הרגעים שבשבילם שווה להיות יזם ובעל עסק וזו עבורי אחת ההוכחות שהכוונה לבנות תוכנה ידידותית ופשוטה הצליחה! כיום יש לנו לקוחות בכל גודל, החל ממטפל שרק עכשיו סיים את לימודיו ועד עיריית תל אביב, סמינר הקיבוצים, מועצה אזורית פרדס חנה כרכור, עמותת ניצן ועוד…".
מה לגבי אבטחת מידע? זוהי אכן סוגייה מאתגרת וחשובה מאין כמותה. אנחנו רשומים כמובן כמאגר מידע ובדיוק בימים אלה נמצאים בעיצומו של הליך הסמכה לתקן ISO 27799 שהוא תקן בינלאומי לאבטחת מערכות מידע בתחום הבריאות.
הקץ לניירת? בדיוק כך! "אנחנו מבשרים את הקץ לקלסרים, ליומן רופא המסורבל ולחוסר מעקב אחר הגבייה מלקוחות", אמר אילן. "בסכום חודשי הנמוך מ-100 שקלים יוכל כל מטפל או רופא לנהל את העסק שלו בקלות ובאופן וירטואלי לחלוטין. יש לנו לקוח שסיפר לנו בגאווה איך הוא נהנה לזרוק את חוברת יומן הרופא לאחר שקיבלנו אישור ממס הכנסה לפני כמה חודשים".
היינו יכולים לדבר עוד שעות, אבל החלטנו שנדחה זאת לפעם הבאה. לפני שנפרדנו נתתי לו במתנה את הספר שלי: "איך לבנות או להרוס את חייך במו ידיך", וכמובן צילמנו סלפי על רקע העיצוב ממנו אילן כה התלהב. בדרך החוצה עוד דיברנו על האפשרות שטיפולוג תעבור לשבת איתנו במשרדים שהתפנו בקומה.
לאחר הפגישה קיבלתי פידבק על התגובה של אילן לחבר המשותף שהפגיש בינינו: "זו הייתה אחת הפגישות המיוחדות ביותר שהייתי בהן".
טיסות הן כבר דבר שבשגרה, בפרט במדינה כמו ישראל, שבה מספר הטיסות והנוסעים הולך ועולה משנה לשנה. אלא שדבר כמו הדרימליינר עוד לא ראינו. אנחנו רגילים למטוסי הבואינג (Boeing) האחרים ומי מאתנו שטס בחברות זרות – גם לאיירבאס (Airbus), אבל הרכש החדש של אל על הוא הרבה מעבר לזה.
מדובר במטוס גדול מימדים ומרובה מושבים, עם מערכות מהמשוכללות ביותר הקיימות. אל על רכשה 16 מטוסים כאלה, מדגם 787, שיחליפו את מטוסי הג'מבו הוותיקים מדגם 747-400 ובהמשך גם את צי מטוסי ה-767.
הקהל משתרך בתור בשמש הקופחת על מנת להתמזג במטוס הקריר. צילום: פלי הנמר
המטוס הראשון מבין ה-16 התקבל לפני ימים אחדים בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שהגיע בטיסה ישירה ממטה בואינג בסיאטל, ארצות הברית, שם קיבלו אותו אלי דפס, יו"ר אל על, תמי מוזס בורוביץ', סגנית יו"ר הדירקטוריון, ודוד מימון, מנכ"ל החברה. עוד היו על המטוס נציגי הנהלת ועובדי בואינג, ובראשם ריי קונור, סגן יו"ר בואינג העולמית; סטיב הייזי, נשיא ALC; ד"ר הילר מארק, מנכ"ל יצרנית המושבים ריקארו; ואורחים רבים נוספים מהארץ ומהעולם. בסך הכול השקיעה החברה ברכישת המטוסים יותר מ-1.25 מיליארד דולר.
דוד מימון, מנכ"ל אל על (במרכז), מאזין לדבריו של שר התחבורה, ישראל כץ, בטקס קבלת הדרימליינר החדש. צילום: פלי הנמר
המטוס התקבל בטקס חגיגי ובינלאומי, במעמד שר התחבורה, ישראל כץ; השר הבריטי לענייני המזרח התיכון ופיתוח בינלאומי, אליסטר ברט; שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן; שגריר ברזיל בישראל, פאולו סיזר מיירה דה וסקונסלוס; וראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – שהמטוס הראשון ייקרא על שם עירו.
את הטיסה הובילו קברניט נועם דורון, מנהל פרויקט 787, קברניט אלי נרי, קברניט רועי בנימיני וקצין ראשון אריאל להב.
מירה פיזצקי, ראשת אגף השיווק של אל על. צילום: פלי הנמר
אירוע הנחיתה כלל, כמיטב המסורת, את טקס ההסלנה – התזת סילוני מים על המטוס החדש, באמצעות כבאיות.
משמאל: חיים רומנו, לשעבר מנכ"ל אל על, ונדב פלטי, שותף בדורי מדיה (יחד עם תמי מוזס-בורוביץ'). צילום: פלי הנמר
השר כץ אמר כי "רכישת מטוסי הדרימליינר היא ביטוי להתפתחות אל על ולהשתלבותה במדיניות השמיים הפתוחים, כמו גם ובמקביל לעומק היחסים האזרחיים ויחסי הסחר בין ישראל לארצות הברית".
אלוף (מיל') אליעזר שקדי, בעברו מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על, עם מנחת הטקס, שרון כידון. צילום: פלי הנמר
מימון ציין ש-"היום הוא יום חג לאל על, שיאה של תנופת ההתחדשות אותה התחלנו לפני שנה וחצי בעת רכישת 16 המטוסים החדשים מבואינג. אנחנו יוצאים לדרך חדשה עם מטוס הדרימליינר הראשון. הגעתם הצפויה של מטוסי ה-787 החדשים תהווה את שיאה של תנופת ההתחדשות, שתכלול מהפכה בחוויית הלקוח בכל ממשקי הטיסה. קבענו לעצמנו רף גבוה מאוד של מצוינות שירותית ומוצרית על מנת להתמודד בזירה התחרותית ולהיות הבחירה הראשונה והמועדפת של הנוסעים – אל ומישראל. הצטיידות זו מהווה הזדמנות גדולה לעמוד ברף הגבוה המצופה מאיתנו ולהמשיך את תנופת ההתחדשות של אל על".
מימין: השגריר החדש של ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ועמירם פליישר, הבעלים של משרד היח"צ שנושא את שמו ומשרת את בואינג. צילום: פלי הנמר
לחלק א' לחצו כאן.
טיסות הן כבר דבר שבשגרה, בפרט במדינה כמו ישראל, שבה מספר הטיסות והנוסעים הולך ועולה משנה לשנה. אלא שדבר כמו הדרימליינר עוד לא ראינו. אנחנו רגילים למטוסי הבואינג (Boeing) האחרים ומי מאתנו שטס בחברות זרות – גם לאיירבאס (Airbus), אבל הרכש החדש של אל על הוא הרבה מעבר לזה.
מדובר במטוס גדול מימדים ומרובה מושבים, עם מערכות מהמשוכללות ביותר הקיימות. אל על רכשה 16 מטוסים כאלה, מדגם 787, שיחליפו את מטוסי הג'מבו הוותיקים מדגם 747-400 ובהמשך גם את צי מטוסי ה-767.
צפויים עוד 15 כאלה. הדרימליינר החדש של אל על. צילום: פלי הנמר
המטוס הראשון מבין ה-16 התקבל לפני ימים אחדים בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שהגיע בטיסה ישירה ממטה בואינג בסיאטל, ארצות הברית, שם קיבלו אותו אלי דפס, יו"ר אל על, תמי מוזס בורוביץ', סגנית יו"ר הדירקטוריון, ודוד מימון, מנכ"ל החברה. עוד היו על המטוס נציגי הנהלת ועובדי בואינג, ובראשם ריי קונור, סגן יו"ר בואינג העולמית; סטיב הייזי, נשיא ALC; ד"ר הילר מארק, מנכ"ל יצרנית המושבים ריקארו; ואורחים רבים נוספים מהארץ ומהעולם. בסך הכול השקיעה החברה ברכישת המטוסים יותר מ-1.25 מיליארד דולר.
המטוס התקבל בטקס חגיגי ובינלאומי, במעמד שר התחבורה, ישראל כץ; השר הבריטי לענייני המזרח התיכון ופיתוח בינלאומי, אליסטר ברט; שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן; שגריר ברזיל בישראל, פאולו סיזר מיירה דה וסקונסלוס; וראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – שהמטוס הראשון ייקרא על שם עירו.
מימין: ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד; דוד מימון, מנכ"ל אל על; ישראל כץ, שר התחבורה; שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן; תמי מוזס-בורוביץ', סגנית יו"ר דירקטוריון אל על; ואלי דפס, יו"ר החברה. צילום: סיון פרג'
את הטיסה הובילו קברניט נועם דורון, מנהל פרויקט 787, קברניט אלי נרי, קברניט רועי בנימיני וקצין ראשון אריאל להב.
הדלת נפתחת וראשונה יורדת תמי מוזס-בורוביץ', שבנוסף להיותה סגנית יו":ר דירקטוריון אל על היא גם בת זוגו של דדי בורוביץ', מבעלי החברה. אחריה יורד המנכ"ל, דוד מימון. צילום: פלי הנמר
אירוע הנחיתה כלל, כמיטב המסורת, את טקס ההסלנה – התזת סילוני מים על המטוס החדש, באמצעות כבאיות.
מסלינים את המטוס – מקבלים פניו בסילוני מים. צילום: פלי הנמר
השר כץ אמר כי "רכישת מטוסי הדרימליינר היא ביטוי להתפתחות אל על ולהשתלבותה במדיניות השמיים הפתוחים, כמו גם ובמקביל לעומק היחסים האזרחיים ויחסי הסחר בין ישראל לארצות הברית".
אלוף (מיל') אליעזר שקדי, המנכ"ל הקודם של אל על, שהעביר את הגה החברה לדוד מימון, ועידית פדן, מנכ"לית קבוצת אופקים, מ-10 הסוכנויות המצטיינות של אל על. צילום: פלי הנמר
מימון ציין ש-"היום הוא יום חג לאל על, שיאה של תנופת ההתחדשות אותה התחלנו לפני שנה וחצי בעת רכישת 16 המטוסים החדשים מבואינג. אנחנו יוצאים לדרך חדשה עם מטוס הדרימליינר הראשון. הגעתם הצפויה של מטוסי ה-787 החדשים תהווה את שיאה של תנופת ההתחדשות, שתכלול מהפכה בחוויית הלקוח בכל ממשקי הטיסה. קבענו לעצמנו רף גבוה מאוד של מצוינות שירותית ומוצרית על מנת להתמודד בזירה התחרותית ולהיות הבחירה הראשונה והמועדפת של הנוסעים – אל ומישראל. הצטיידות זו מהווה הזדמנות גדולה לעמוד ברף הגבוה המצופה מאיתנו ולהמשיך את תנופת ההתחדשות של אל על".
הקוקפיט – המקום הלוהט במטוס. צילום: פלי הנמר
המשך יבוא…
צוות מטעם NVIDIA התארח באחרונה במאורת הנמר. המתארחים היו רשמי אמרנת', מנהלת השיווק האזורית; אמיליה וג'ואנסו, מנהלת אזורית; ובי לונגוורת', מנהלת יחסי ציבור, ארגונים ואוטובמוטיב לאזור EMEA והודו.
חברי הצוות הגיעו למאורה במסגרת ההכנות לקראת ה-GPU Technology Conference Israel, שיתקיים ב-17 עד ל-18 באוקטובר בגני התערוכה בתל אביב.
כחלק מסדרת אירועים גלובלית, GTC ישראל הוא אירוע מוביל לתחומי האינטליגנציה המלאכותית וה-Deep Learning בכלי רכב אוטונומיים, בערים חכמות, באבטחת סייבר ובבריאות.
האירוע, שמופק על ידי אנשים ומחשבים, יכלול פרזנטציה עיקרית ממנכ"ל NVIDIA, ג'ן-סון הואנג, הכשרה מעשית למפתחים מטעם מכון Deep Learning, פאנל ממומחי בינה מלאכותית בינלאומיים ותחרות שתאתר את הסטארט-אפ הישראלי הטוב ביותר בתחום הבינה מלאכותית.
בקיצור, יש למה לחכות. מתעניינים בתחומים אלה? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לאירוע כאן.
מאורת הנמר אירחה באחרונה את שגיא סטוניס ומירב מאיר מ-Digital-IL – מרכז לימודים והכשרה למקצועות ה-eCommerce והדיגיטל, שהציב לעצמו למטרה לפתח את דור העתיד של העובדים והמנהלים במקצועות אלה. מאז הקמתו הכשיר המרכז יותר מ-450 בוגרים ב-21 מחזורי לימוד.
Digital-IL הוקם על ידי שני בכירים בתעשיית המסחר האלקטרוני בישראל, שזיהו את הצורך המתגבר באנשי מקצוע המתמחים במגוון מקצועות הדיגיטל וה-eCommerce. השניים הם אלעד גולדנברג, מקים ומנהל הפעילות העסקית של eBay בישראל, ומרצה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון ולתואר ראשון בשנקר; ושגיא סטוניס, מנכ"ל חברת הייעוץ וניהול הפרויקטים Stunis, מהמובילות בתחום המסחר אונליין, וממייסדי תעשיית האינטראקטיב בישראל. מנכ"לית המרכז היא מירב מאיר, שמגיעה מתפקידי ניהול בתחומי הפרסום והמדיה באונליין ובאופליין.
מאיר אמרה לי כי "עסקים רבים מרחיבים את פעילותם לאינטרנט ובשנים הקרבות ייפתחו מגוון רב של הזדמנויות ומקצועות שונים בתחום הסחר האלקטרוני. התאמנו, ב-Digital-IL, את תוכניות הלימודים וההכשרות שלנו להתפתחויות בשוק, ואנחנו מלווים את הבוגרים שלנו ומסייעים להם להשתלב בתעשייה".
"אנחנו מעוניינים לחלוק את הידע והניסיון הרב שלנו ולהכשיר את הדור הבא של מנהלי הפעילויות המסחריות באונליין בישראל", ציינה. "בשלושה חודשים בלבד אנחנו מעניקים לבוגרינו מקצוע וניסיון מעשי שיאפשרו להם להשתלב בעבודה מאתגרת, כמנהלי eCommerce"
מה בעיקר אתם מספקים לתלמידים שלכם?
"ניסיון – עבודה מעשית והקמת פרויקט ממשי במהלך הלימודים; פרקטיקה – הקניית הידע והכלים המתקדמים במגוון תחומי האונליין והדיגיטל, שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה או להמשיך בפעילות eCommerce באופן מיידי; סטנדרט בינלאומי – לימודים מעודכנים לסטנדרט הבינלאומי של עולם העסקים באינטרנט, בניית אסטרטגיה, מסמכי אפיון, שירות לקוחות וחוויית משתמש; וחיבור לתעשייה – בכירי תעשיית האונליין הישראלית חולקים במסגרת הלימודים אצלנו עם הסטודנטים מניסיונם ומהידע העשיר שלהם, ומעניקים משוב לפרויקטים של בוגרי הקורס".
מהם עיקרי תוכנית הלימודים?
"התלמידים בקורס יקבלו את כל הכלים המעשיים לתכנון, הקמה וניהול של מערך מכירות באינטרנט; הכרת עולם ה-eCommerce – מספרים, מגמות ושחקנים ראשיים; מודלים למכירה באינטרנט (B2B, B2C, C2C) וסוגי חנויות באונליין (Marketplace Vs. Single Brand); סקירת פלטפורמות המסחר הנפוצות באינטרנט: Magento, Shopify, Prestashop, Wix, eBay, etsy; מה צריך כי שפעילות האונליין תצליח?; לימוד כלי מחקר מובילים ללמידת הצרכן וניתוח טרנדים באינטרנט (Google Trends, Similar Web ועוד); הגדרת האסטרטגיה הנכונה לפעילות העסקית באונליין ובניית תוכנית עסקית; תכנון נכון של המערך הלוגיסטי שמאחורי ה-eCommerce; פרויקט קורס – הקמת אתר מסחר אונליין עצמאי בליווי המומחים הבכירים שלנו; בניית קטלוג דיגיטלי מניע למכירה; חוויית לקוח, לא רק ממשק משתמש; לימוד העקרונות לבניית חוויית קנייה בחנות האונליין (UI/UX); בניית תהליך משפך המכירה (Sales funnel); היכרות עם ערוצי השיווק והפרסום האפקטיביים הקיימים כיום; קידום ממומן בגוגל (Google), בפייסבוק (Facebook) וברשתות חברתיות נוספות; כלים לכתיבת תוכנית עבודה; שימוש בכלים מתקדמים, ובראשם Google Analytics, למדידת העסק; הפקת תובנות עסקיות לשיפור הפעילות; ושירות לקוחות ושימור לקוחות בעולם ה-ce-eCommer".
למי מתאים הקורס?
"הקורס מתאים למתעניינים בקריירה חדשה, בתור מנהלי מסחר אלקטרוני של חברות קמעונאיות; בעלי חנויות המעוניינים להרחיב את העסק הקיים שלהם לאינטרנט; וסטארט-אפיסטים ויזמים המעוניינים לפעול בעולם המסחר המקוון".
באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אדם מעניין במיוחד: ארז קמינסקי, שחקן פוטבול בדימוס וכרגע עובד כעוזר מיוחד למנכ״ל בחברת המחקר וולפרם (Wolfram). ואם לא די בכך, הרקע שלו הוא בעולמות הפיזיקה והמתמטיקה.
קמינסקי סיפר לי כי "ב-30 השנים שבהן וולפרם משרתת את עולמות החישוב והמחשוב, עזרנו לחברות ומוסדות מכל הגדלים להגשים את המטרות שלהן. שפת התכנות היחודית שלנו, שפת וולפרם, מאיצה פיתוח טכני ונותנת גישה למאגר אלגוריתמים גדול . מנוע החישוב שלנו, וולפרם אלפא, מספק תשובות מדויקות למכלול תחומים רחב בעזרת שאלות בשפה טבעית. אנחנו מציעים גישה קלה אליו בעזרת API".
לדברי קמינסקי, "וולפרם מעוניינת להרחיב את המאמצים שלה בישראל ולמטרה זו התבקשתי להעביר את הקיץ הנוכחי בארץ, בכדי לעזור לחברות מקומיות להבין איך להתממשק עם המערכת שלנו. אנחנו מעוניינים להיפגש עם חברות מתאימות, ולתת להן גישה חינמית למערכת שלנו בכדי לקדם את הפיתוח שלהן".
כדי להדגים בקצרה את השפה, לפניכם סרט קצר שנעשה על ידי מנכ"ל החברה, סטפן וולפרם.
באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר יאיר סאקוב, יו"ר מרכז היזמות ומנטור ראשי ב-StartOno Accelerator – מאיץ המיזמים של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו.
בישראל כמו בישראל, מהר מאוד, אחרי דקתיים של שיחה, מצאנו עמיתים משותפים, ששנינו מכירים ומוקירים משלבים כאלה ואחרים בקריירות.
סאקוב, שגדל בגבעתיים, העיר בה מצויים משרדי אנשים ומחשבים, אף חולק עם רעייתי, הקוסמת דליה אסיא פלד, את תחביב הקוסמות, והופיע במסיבות יום הולדת כבר בגיל 15.
דבר נוסף ראוי לציון ברזומה של סאקוב הוא היותו מנהל המוצר של הפנטיום האגדי כשעבד באינטל (Intel) בארצות הברית והיה חלק מההצלחה הפנומנלית של המוצר. עם חזרתו לארץ ניהל קרן הון-סיכון של מעל 100 מיליון דולר ולאחר מכן ניהל במספר חברות גדולות.
אבל יותר מהכול, העדיף סאקוב לספר לי על פעילותו בתחום היזמות החברתית. יותר מ-15 שנים שהוא חבר ב-IVN, ארגון פילנתרופי העוסק בהקמת המגזר הרביעי – עסקים חברתיים – בישראל. סאקוב גם חבר בוועד המנהל של הבית של סוזן, עסק חברתי שעוזר לנוער במצוקה, ושל הגסט האוס של ג'וחא, עסק חברתי שפועל לקידום כלכלי וחברתי של ג'סר א-זרקא.
לפני הגיעו לקריה האקדמית אונו, היה סאקוב סמנכ"ל באלפנאר, מיזם חברתי העוסק בהכוונה, הכשרה והשמה של ערבים בעסקים בישראל. בהקשר זה הוא סיפר לי על הייחודיות של הקריה האקדמית אונו, שבה לומדים סטודנטים ערבים רבים שזוכים לתוכניות קידום ומכינות, סטודנטים מהמגזר החרדי בקמפוסים ייעודיים המותאמים לצרכיהם, אחוז גבוה של סטודנטים ממוצא אתיופי ותוכניות לאוכלוסיות מיוחדות נוספות.
סאקוב עומד כיום, כאמור, בראש מרכז היזמות של הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, שפותח בימים אלה ממש את ההרשמה למחזור השני של מאיץ המיזמים StartOno Accelerator . המחזור הראשון של התוכנית החל את דרכו לפני כמה חודשים ואת המיזמים שנבחרו ליווה צוות של מנטורים מהתעשייה. חמשת המיזמים שסיימו את התוכנית הציגו באחרונה ב-Demo Day הראשון מצגות מרשימות.
לדבריו, בשלב המיונים למחזור השני מחפש צוות האקסלרטור מיזמים מתחומי המוזיקה, העסקים החברתיים וסטארט-אפים עסקיים. המיזמים שייכנסו לתוכנית יזכו לליווי מקצועי צמוד על ידי מנטורים מובילים מהתעשייה.
לסיכום אמר סאקוב כי תוכנית האקסלרטור מהווה את קצה הפירמידה במודל היזמות של הקריה האקדמית אונו והדגיש את הצורך בהענקת ארגז כלים של יזמות לכלל הסטודנטים.
איריס אתגר באה לבקר אותי לפני כשבוע במאורת הנמר. אתגר היא עורכת דין בעלת ותק של כ-20 שנה, מגשרת מוסמכת, חברת מועצת העיר הרצליה, דירקטורית בחברות שונות והיועצת המשפטית של קבוצת One1 מזה כשמונה שנים. היא ציינה בנוסף שהיא אם לשלושה ילדים מתבגרים.
אתגר מספרת שמאז שהגיעה ל-One1, החברה צמחה בצורה בלתי רגילה: בתקופה זו הצמיחה השנתית הממוצעת של הרווח התפעולי של חברה עמדה על כ-12.5%, וזה הגיע לכ-90 מיליון שקלים ב-2016, הצמיחה השנתית הממוצעת של הרווח הנקי עמדה על כ-13%, וזה הגיע אשתקד לכ-67 מיליון, ומספר עובדי החברה הוכפל.
לדבריה, בחברה צומחת וגדלה כמו One1, בעידן הדיגיטלי, שהינו אבן דרך נוספת במהפכה הטכנולוגית, גם היועץ המשפטי צריך לשנות את שיטות העבודה שלו, כדי שיהיה ניתן לתת שירות שמתאים לעת החדשה. תפקידו של היועץ המשפטי אינו עוד רק לפעול על מנת להבטיח שהחברה, האורגנים שלה ועובדיה ימלאו את תפקידם על פי הוראות החוק וכללי המנהל התקין. זה לא מספיק ולא מספק!
"היועץ המשפטי הפנימי חייב להיות אג'ילי, מיידי, ענייני ולספק מידע וייעוץ רחב ומדויק", אמרה אתגר. "הוא לא יכול להרשות לעצמו להגיד: 'חכו שבוע'. עליו לתרום לפעילות החברה וליכולותיה לעמוד באתגרים העסקיים. זה מצריך מהיועץ המשפטי הפנימי לנהל את הדברים אחרת, התארגנות מחדש והתאמה לסביבה משתנה ומתפתחת. אג'יליות הינה חיונית ליצירת מחלקה משפטית משמעותית".
עוד היא ציינה כי "היועץ המשפטי הפנימי צריך לתפוס את עצמו כנותן שירות בדיוק כמו כל גוף עסקי שמספק שירותים ללקוחות. אין ספק שיכולות שפיתחתי כספורטאית ותיקה – בסקווש מקצועי, טניס ואופני שטח – תורמות ליכולת שלי כיועצת משפטית של One1 לבצע את השינויים הנדרשים בייעוץ ובמחלקה כדי לתרום ולתמוך בפעילות העסקית".