בא לבקר במאורת הנמר: זיו אלול, פייבר

בא לבקר במאורת הנמר: זיו אלול, מנכ

זיו אלול, מנכ"ל חברת האד-טק הגרמנית פייבר, הגיע באחרונה לבקר במאורת הנמר. בביקור הוא סיפר לי על הדרך הארוכה ויוצאת הדופן שאותה עבר בהיי-טק הישראלי. לפני מספר שנים, כשעוד היה מנכ"ל של סטארט-אפ קטן, מיודענו כמעט החליט לוותר על הכל ולנטוש את התחום.

אלול גדל בקריית אתא ושירת כחייל וכקצין כטכנאי גדרות מערכת ביחידת אל-אופ של חיל החימוש. תוך כדי הצבא הוא למד לתואר ראשון ואחר כך שני (EMBA) באוניברסיטה העברית, ומצא את עצמו כאיש צבא יחיד בכיתה בין מנכ"לים, סמנכ"לים ואנשי ממשל. אלול החליט לנטוש קריירה צבאית משגשגת ולהמר על כספי הפיצויים מצה"ל עבור אינראקטיב – הסטארט-אפ שהקים עם חברו הטוב מהיחידה, עופר יהודאי, בתחום האד-טק.

ב-2012 החליטו אלול ויהודאי לפרוץ לשווקים בחו"ל, לאחר שראו שככל שמוסיפים היצע ליצרני האפליקציות, כך העסק צומח. סוכני פרסום היו באים ליצרנים שיש להם טראפיק משמעותי ומוכרים להם פרסומות. "באנו ליצרנים ואמרנו להם שלעבוד לבד מול רשת פרסום תהיה מבחינתם משימה קשה, כי אין להם חשיפה לכל מה שקורה בעולם הזה. אמרנו להם שאנחנו נחבר אותם למאות סוכנים, ונביא להם את הפרסומת האחת שתניב עבורם הכי הרבה כסף. ככל שהתחברנו ליותר רשתות פרסום, כך הגדלנו את היכולות ואת הצמיחה שלנו. בשלב מסוים גייסנו כסף מקרן הון-סיכון שמתמחה בתחום האד-טק וראתה בנו פוטנציאל. ואכן, החברה גדלה והתחילה להניב יותר הכנסות. כאן הגיע החיבור לפייבר – חברה ציבורית שנסחרת בבורסה הגרמנית ושהוקמה על בסיס דומה למוצר שלנו", ציין.

ממנכ"ל סטארט-אפ למנכ"ל חברת ענק – בכמה חודשים בלבד

לפני כשנתיים, כאשר הסכים ומכר את אינראקטיב ב-86 מיליון דולר לפייבר, הוא לא חלם שלאחר מספר חודשים, כאשר קברניטי החברה ראו את הביצועים של הסטארט-אפ הישראלי בתוך כלל הקבוצה, הם יחליטו למנות אותו בצעד בזק למנכ"ל החברה כולה. פייבר אוחדה ממספר חברות קטנות שפעלו בנישות שונות בתחום האד-טק לענקית בתחום.

כמנכ"ל החברה המאוחדת, אלול נמצא על הקו שבין ישראל למרכזי החברה בברלין ובמקומות נוספים בעולם, וכן ממשיך בניהול הסניף בישראל, שהכפיל את גודלו לכ-100 עובדים – במטה ובמרכז המחקר והפיתוח. פייבר השיקה באחרונה את משרדיה החדשים בישראל, שיהיו הגדולים מבין משרדי החברה בעולם. המשרדים, בהם הושקעו כ-10 מיליון שקלים, מתפרשים על פני 2500 מ"ר בארבע קומות בבניין אינטרגרין 2 החדש בפתח תקווה.

כחלק מתהליך הצמיחה, מחלקת הפיתוח של החברה מגייסת בתקופה הקרובה עשרות עובדים, על מנת לתמוך בפעילותה ברחבי העולם: אנשי DevOps, ג'אווה, שרתים, Big data, אבטחה, FullStack, מנהלי מוצר ועוד.

הנמר בא לבקר – ואכל גספצ'ו

מנהלי נטאלייזר, המפתחת את פלטפורמת הענן Gazpacho, אירחו את הנמר במשרדים שלה בגבעתיים, הסבירו לו על פתרונות החברה והכינו עבורו ארוחה טעימה במיוחד

מאת: פלי הנמר.

גספצ'ו הוא מאכל מאוד טעים – בפרט לאוהבי מרקים ואוכל ספרדי קלאסי. כמו הטעם הערב לחיך של המרק, כך ערב לי הביקור במשרדים של נטאלייזר, מפתחת פלטפורמת הענן Gazpacho, שמנהליה אירחו אותי בהם באחרונה.

המשרדים של נטאלייזר נמצאים במגדל השחר – אחד מבנייני המשרדים היפים בגוש דן, שעומד ממש על נתיבי איילון. עם כניסתי למשרד, כיבדו אותי המארחים בארוחת צהרים טעימה, מעשה ידיו של השף (שהוא גם "במקרה" הבעלים והמנכ"ל של החברה), ג'ון רוזינסקי. ישבנו שנינו לשולחן ביחד עם הבעלים הנוסף, דני בלטוך. הארוחה כללה, כמובן, מנת מרק גספצ'ו, וכן ריזוטו עם אגסים ובצל לצד בקבוק פינו גריג'ו.

דלת הכניסה עדיין נושאת את השם הוותיק של החברה, נטאלייזר, ולצידו את השם החדש, גספצ'ו. צילום: פלי הנמר

דלת הכניסה עדיין נושאת את השם הוותיק של החברה, נטאלייזר, ולצידו את שם הפלטפורמה, גספצ'ו. צילום: פלי הנמר

שוחחנו על הקשר, הלא מקרי, בין הכנת מרק גספצ'ו טרי וטעים לבין מוצר הדגל של החברה – פלטפורמת Gazpacho בענן, שמעניקה ללקוחות את היכולת להגדיר בקלות ולממש יישומי מובייל ארגוניים בתוך מספר דקות, בדומה להכנת המרק.

דיברנו על המגוון הרחב של תעשיות ולקוחות שעושים שימוש במערכת, מייצרים יישומים מגוונים ו-"טעימים", ונהנים מהתועלות המתקבלות מהשימוש ב- Gazpacho, על מגוון תוכנותיה.

מייסדי נטאלייזר וגספצ'ו: מימין - דני בלטוך, סמנכ"ל הפיתוח העסקי; וג'ון רוזינסקי, המנכ"ל. צילום: פלי הנמר

הבעלים של נטאלייזר: מימין – דני בלטוך, סמנכ"ל הפיתוח העסקי; וג'ון רוזינסקי, המנכ"ל. צילום: פלי הנמר

דני בלטוך מצביע על אותות הוקרה שבהן זכתה גספצ'ו בתחרויות שונות. צילום: פלי הנמר

דני בלטוך מצביע על אותות הוקרה שבהן זכתה החברה בתחרויות שונות. צילום: פלי הנמר

החמאתי לאנשי גספצ'ו על עיצוב המשרד החדש, שמביע את ערכי החברה ומוצריה: איכות ללא פשרות, חשיבה מחוץ לקופסה וחוויה אישית המותאמת במדויק לטעמו של הלקוח.

היה זה מפגש מרתק של שלושה אנשים שיש להם היכרות בת יותר מ-20 שנים של חוויות ותהפוכות בשוק ה-IT הישראלי. תענוג.

נוף העגורנים בגוש דן, המרקיעים שחקים, כפי שנצפה ממגדל השחר בגבעתיים, שבו שוכנים משרדי גספצ'ו, לשעבר נטאלייזר. צילום: פלי הנמר

נוף העגורנים בגוש דן, המרקיעים שחקים, כפי שנצפה ממגדל השחר בגבעתיים, שבו שוכנים משרדי נטאלייזר. צילום: פלי הנמר

לסיום, הנה פרופיל קצר של גספצ'ו:

בעלי החברה: ג'ון רוזינסקי, דני בלטוך וקבוצת אליפים.

שנת יסוד: 1999.

שמות מלאים ותפקידי ההנהלה: ג'ון רוזינסקי, מנכ"ל; דני בלטוך, סמנכ"ל פיתוח עסקי; ו-ולדימיר רזניצקי, CTO.

מגדל השחר, שבו נמצאים משרדיה של גספצ'ו. צילום: פלי הנמר

מגדל השחר. צילום: פלי הנמר

המוטו של החברה: איכות, יצירתיות ושירות אישי מכל הלב.

האני מאמין של רוזינסקי: "יושר, יחסי אמון ומסירות בשירות הינם הבסיס להצלחה ולקשר רב שנים עם הלקוחות. בנוסף, חשיבה לטווח אורך וחיפוש מתמיד כיצד לתת את המענה הטוב ביותר את הערך המוסף המרבי ללקוחות".

לקוחות מרכזיים: לאומי קארד, חברת החשמל, יוניליבר, עיריית תל אביב-יפו, פז, Ferrero Israel, דיפלומט, לילית, שסטוביץ', שטראוס, בנק הפועלים, קימברלי קלארק, Reckit Benkiser, החברה למשק וכלכלה, בית החולים אסף הרופא, ביואקולוגיה, רנואר, מגער, הגיחון, ארד ועוד.

סיפורי הצלחה: פרויקטים בכל הלקוחות הרשומים לעיל. לכולם יישומים הפועלים עם אלפי משתמשים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.

פרויקטים חשובים שהסתיימו באחרונה בהצלחה: בביואקולוגיה – ניהול מערך הפינוי והכילוי של פגרי בקר ומרעה בכל הארץ. מהרפתן, דרך מערך הפינוי, מפעל הכילוי, הווטרינר, חברת קנט ומשרד החקלאות.

בדיפלומט – הפעלת מערכת למאות אנשי שטח של החברה במספר מדינות בו זמנית.

פרויקט באיטליה – הפעלה של מערכות עבור מספר לקוחות במדינה, בתחומי התחבורה, החקלאות, הפרמצבטיקה, ההפצה ואחרים.

בלאומי קארד – השקה של שלבים חדשים בניהול מערך רישום הלקוחות והספקים בעזרת טאבלט מהשטח.

היכן תהיו בעוד שלוש שנים? "נטאלייזר תוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית באמצעות המובייל עבור מאות חברות ברחבי העולם".

באילו פעילויות של אנשים ומחשבים אתם משתתפים? כנסים ותחרות יישומי IT.

מה עוד אתם רוצים להגיד? "המטבח והלב שלנו פתוחים – בואו לבקר!"

 

צלמים, אדריכלים או מעצבים? יש מדפסות חדשות עבורכם

HP השיקה שתי מכונות הדפסה חדשות בסדרת DesignJet - ה-Z6 וה-+Z9 ● הנמר הלך לבדוק ולגלות עד כמה הן חדות, יעילות ומהירות

עולם המדפסות הוא אחד העולמות המרתקים והמתפתחים בתחום הטכנולוגיה. בכל זמן קצר יוצאות מדפסות חדשות שמשנות את פני העולם הזה – בתחום שצובר הייפ, הלוא הוא התלת ממד, אבל גם כאלה שאינן בטכנולוגיה זו.

HP, כמעט שאין צורך להציג, היא אחת הענקיות בתחום, והחלה להשיק מדפסות לפני הרבה שנים. הבוקר (ג') היא השיקה בארץ את הדור החדש של המדפסות בפורמט רחב (24/44 אינץ') בסדרת HP DesignJet. למכונות הללו יש את כל היתרונות: הן מאפשרות הדפסה בחדות וברזולוציה גבוהות במיוחד, בזמן שיא, בגמישות תפעולית ובעלויות נמוכות. המוצרים החדשים מסדרה זו – Z6 ו-Z9+ – מיועדים לשימושם של צלמים מקצועיים, אדריכלים ומעצבים, וכן לקמעונאים שמחפשים פתרון זול, מהיר ואיכותי להדפסה של גיליונות גדולים.

ה-DesignJet Z6. צילום: HP#

ה-DesignJet Z6. צילום: HP#

הסדרה החדישה מיועדת למגוון יישומים, ובכלל זה לתערוכות צילומים, תכניות בנייה ו-GIS, הדפסה אישית ויצירת קמפיינים מהירים על ידי קמעונאים ועסקים קטנים.

ב-HP מציינים שהודות לטכנולוגיית ההדפסה והצבע המתקדמת שלה, המדפסות החדשות מאפשרות הדפסה איכותית וחדה במיוחד גם בפורמט רחב, על כמעט כל מצע אפשרי ותוך שמירה על הצבע המקורי. כן הן מציעות עמידות גבוהה עוד יותר בפני מים וקרני השמש, וזאת בשימוש ב-HP Vivid Photo Inks, שמונעים גם דהייה טבעית של הצבע.

משתמשים מתרשמים מהתוצרים של המדפסות החדשות של HP. צילום: HP#

משתמשים מתרשמים מהתוצרים של המדפסות החדשות של HP. צילום: HP#

מה עם הממשק? אתם שואלים. ובכן, הוא נוח וקל לתפעול, וכולל זיכרון פנימי מוגדל וכלי עיצוב מגוונים, שמתאימים לדרישות בפורמט הרחב. הסדרה החדשה אף כוללת פתרונות אבטחה מתקדמים ומאפשרת חסכון משמעותי בצריכת הדיו, אומרים בחברה.

אם להתעכב לכמה שורות על ה-Z9+, ובהחלט שווה להתעכב עליה: היא מאפשרת הדפסה איכותית של קבצים ברזולוציה של עד 2,400 על 1,200 DPI; הדפסה מהירה במיוחד – של עד כ-74 מטרים בשעה; מגוון מצעים, כגון קנבס, נייר, מדבקות ונייר פוטו; וספקטרום צבעים גדול במיוחד: מג'נטה, ילו, ציאן, אדום כרומטיק, שחור פוטו, שחור מאט, ירוק כרומטיק, כחול כרומטיק ואפור.

השוואת מדפסות HP שהוכרזו לאלה של המתחרות, קנון ואפסון. צילום: פלי הנמר

השוואת מדפסות HP שהוכרזו לאלה של המתחרות, קנון ואפסון. צילום: פלי הנמר

מחירי הדגמים השונים של HP DesignJet Z Series. צילום: פלי הנמר

מחירי הדגמים השונים של HP DesignJet Z Series. צילום: פלי הנמר

טאטיאנה אליעזר, מנהלת השיווק של HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

טטיאנה אליעזר, מנהלת השיווק של HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

וולפגנג פאלווקה, מנהל מדפסות רחבות ב-HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

וולפגנג פאלווקה, מנהל מדפסות רחבות ב-HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

בא לבקר במאורת הנמר: ארז טצ'ר

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר ידיד ותיק ושותף לדרך – ארז טצ'ר, מנכ"ל אג'יילספרקס, שחוגגת בימים אלה עשור לפעילותה העסקית.

טצ'ר סיפר לי כי יש לחברה מאות לקוחות בפריסה בינלאומית, כשליש מפעילותה הוא בייעוץ לחברות מעבר לים והיא אוחזת בסניפים בבוסטון שבארצות הברית ובפונה שבהודו.

"יש לנו קבוצת דיון פנימית בה אנחנו משתפים מידע וחוויות, ולא נדיר שבאותו היום מוחלפות תמונות מסדנאות שנערכות במספר אתרים בעולם. כך, למשל, לא מזמן נערכו במקביל סדנאות בבוסטון, קייב, תל אביב, בנגלור ומינכן", סיפר טצ'ר.

את חגיגות העשור בילו עובדי החברה בסוף שבוע מגבש, חווייתי ובעיקר עמוס אדרנלין, שכלל הופעת רוק בועטת של להקת מרסדס בנד, לינה מול נוף ים במלון האמנויות אלמא בזכרון יעקב, ארוחה במסעדה האיטלקית מנואלה במדרחוב המושבה וגולת הכותרת – צניחה חופשית בחוף הבונים. עובדי החברה שלא השתתפו בצניחה נהנו לצפות במפגן המרשים, להריע, לקלוט את עמיתיהם על קרקע מוצקה ולתעד את החוויה. "דיברנו, צחקנו, העלינו זיכרונות וחילקנו לכל עובד שי בדמות מטען נייד, על מנת להטעין את האווירה באנרגיות חיוביות", ציין טצ'ר.

משמאל: יעל רבינוביץ', סיגל פסטרנק, זהר פיצ'ון, עופר כהן, שגיא סמולרסקי וארז טצ'ר. צילום: אג'יילספרקס

משמאל: יעל רבינוביץ', סיגל פסטרנק, זהר פיצ'ון, עופר כהן, שגיא סמולרסקי וארז טצ'ר. צילום: אג'יילספרקס

הוא אמר כי "האנשים בחברה שלנו מיוחדים. הם אנשים בכירים ו-ותיקים (הגיל הממוצע עומד על 50+), שכבר עשו כמה דברים בקריירה שלהם ורואים את הייעוד שלהם בלעזור לחברות לבצע טרנספורמציות לאג'ייל, מחשוב רזה ו-DevOps. יש להם רצון לקדם את הידע שלהם, ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ומצד שני להיות שייכים לצוות של יועצי בכירים שבחרו בלייף סטייל של 'להיות יועץ' ותומכים האחד בשני".

עוד ציין טצ'ר ש-"אנחנו חברה שמקדשת את ערך ה-Life. העובדים שלנו שולטים בזמני העבודה שלהם ונותנים עדיפות לבית, למשפחות, לתחביבים ולפיתוח האישי, ואינם שותפים למרוץ המטורף שמאפיין בדרך כלל את עולם ההיי-טק. החברה מתנהלת לפי הערכים החשובים לנו, בשקיפות מוחלטת, כשלאנשים יש AMP – מושג שטבע דניאל פינק בספרו Drive. שיטת הניהול המודרנית מבוססת על יצירת סביבת עבודה המאפשרת לעובדים AMP- Autonomy, Mastery, Purpose (אוטונומיה, מטרה ומומחיות). אנחנו משתדלים להתנהל לפי הגישה הזו ולכל אחד יש את ה-AMP שלו".

"העובדים מחוברים לחזון החברה ולמטרתה – לעזור לארגונים להיות יותר אפקטיביים, יעילים ושמחים", הוסיף. "שיטת העבודה של אג'יילספארקס מאפשרת לכל יועץ לקבל את המיומנויות שהופכות אותו למומחה בתחומו, והוא מתנהל אוטונומית, במקביל להיותו חבר בצוות היועצים של הארגון, כדי להביא את הלקוחות להצלחה. מטרתנו היא לייצר מערכת יחסים ארוכת טווח עם אנשינו, בה הצרכים של כל פרט באים לידי ביטוי ונוצר חיבור ערכי חזק בין העובדים לחברה".

טצ'ר ניצל את ההזדמנות לספר לי על העבודה המתרחבת של אג'יילספרקס בישראל, עם חברות "מסורתיות" כגון גופי IT של חברות פיננסיות, חברות מהמגזר הביטחוני והממשלתי וחברות עם פיתוח מולטי-דיסציפלינארי (כגון חומרה ותוכנה תחת קורת גג אחת). "אלה גופים מורכבים, שלא היו הראשונים לאמץ את הגישות האג'יליות, אך עם התבגרות השיטות והפיכתן למיינסטרים, גם הן מכירות בערך הרב שניתן להפיק משיטות עבודה של אג'ייל, DevOps ו-SAFe (ר"ת Scaled Agile Framework), ונכנסות בגדול לתחום. הידע והניסיון הרב שלנו מאפשר להתמודד עם המערכות המורכבות ולהביא את ההצלחה גם למגזרים אלה".

באו לבקר במאורת הנמר: סלביק גרויסמן ורונן הורוביץ, GVK

לפני ימים אחדים התארחו במאורת הנמר סלביק גרויסמן, מייסד ומנכ"ל GVK פתרונות קירור, ורונן הורביץ, סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, לשיחה ערה על מודעות סביבתית, חינוך השוק לחשיבה ירוקה וחיסכון. GVK היא חברת הקירור התעשייתי היחידה בישראל שזכתה להכרה ממשלתית כחברת אסקו, המבצעת התייעלות אנרגטית.

"הניסיון שלנו מלמד שניתן לייעל כל מערכת קירור והקפאה ב-30% לפחות", סיפר גרויסמן. "מבחינתנו, לקוח מרוצה מרמת התפעול הבסיסית זה לא מספיק – הוא צריך להרוויח מהעבודה שלנו".

GVK נוסדה בשנת 2000 ומשרתת עשרות לקוחות בכל הארץ: מפעלי מזון בתחומים מגוונים, מאפיות, מסעדות, מרכזים לוגיסטיים גדולים ורשתות קמעוניות. החברה שמה לעצמה למטרה לבצע אופטימיזציות מתקדמות למערכות הקירור, כך שיתנו תפוקה גדולה יותר במחיר נמוך יותר, באמצעות בחירת הציוד הנכון, קביעת טמפרטורה אופטימלית, שיפור תיעול האוויר וצמצום זמן הפשרת הקרח למינימום.

גרויסמן והורביץ סיפרו לי שמאז 2015 חסכה GVK ללקוחותיה חשמל בהיקף של כ-60 מיליון קילו-ואט שעה, ובעשור האחרון הצטבר החיסכון ללקוחות בעשרות רבות של מיליוני שקלים. לדברי גרויסמן, "היעד שלנו הוא לחסוך מיליארד קילו-ואט שעה לשוק הישראלי".

הפרויקטים שהחברה מבצעת מתפרשים במקרים רבים על פני 10 עד 15 שנים, וכוללים תגמול על פי היקפי צריכת החשמל ועלויות התחזוקה. המודל הזה מחייב את GVK לעמוד ביעדי ההתייעלות האנרגטית ולהביא את המתקנים לרמה תפעולית מיטבית, שתאפשר להפחית משמעותית את עלויות התחזוקה. את הגישה הזאת סיכם גרויסמן במשפט פשוט: "אנחנו לא מתפרנסים מהצרות של הלקוחות שלנו אלא מהשקט התעשייתי שלהם". הוא הוסיף ש-"כל טכנאי החברה עוברים הכשרה מתמדת לעמידה בסטנדרטים ובשיטות המיוחדות שלה, ולשם כך פתחנו בתוך החברה בית ספר למקצועות הקירור".

לדבריו, "כל פרויקט מתחיל בזיהוי הצרכים הייחודיים ללקוחות, כך שהפתרונות מותאמים נקודתית ומאפשרים לנו להיות מדויקים ולעמוד בלוחות הזמנים המבוקשים. בשלב התחזוקה אנחנו משתמשים במערכת חכמה עם אמצעי שליטה ובקרה מרחוק, כדי לאתר מראש תקלות עוד לפני שהן מתרחשות".

Win-Win-Win

הורביץ ציין שעל פי המחקרים, בקרוב ל-90% מהמקרים, תכניות להקמת מערכות תשתית כוללות תחזיות שגויות, מה שמביא לעלויות גבוהות ב-45% בממוצע מהמתוכנן. "קבלנים בכל התחומים מודים לא פעם שעיקר הרווח שלהם מגיע מהתוספות לתכניות המקוריות, ולכן הם נוהגים במקרים רבים להנמיך את העלויות החזויות בהצעות שהם מגישים, רק כדי לזכות במכרזים", אמר.

"בפרויקטים של בניית מערכות קירור והקפאה, הלקוחות מחפשים להוזיל את העלויות הראשוניות, ומתעלמים מכך שההוצאה הגדולה ביותר היא על אנרגיה ותחזוקה לטווח הארוך. העובדה הזאת כה מובהקת, שאפילו אם הלקוח יקבל את מערכת הקירור וההקפאה חינם אין כסף, שיטת המכרז המקובלת עדיין לא תהיה כדאית לו. למרות זאת, כמעט בכל הפרויקטים שבהם נתקלנו בשני העשורים האחרונים, העלויות לטווח ארוך לא היו חלק מהמכרז. את התפיסה הזאת אנחנו מנסים לשנות, כדי לייעל את השוק. הכל מתחיל ונגמר במודעות", אמר.

בשלב הנוכחי, הוסיף הורביץ, המודעות לא מספיק גדולה. "לקוחות שיכולים לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה מהססים או חוששים לעשות את השינוי, על אף ש-GVK מוכנה להתחייב לתוצאות ואף לממן את התהליך. התייעלות אנרגטית כבר מזמן אינה רק סיסמה, והיא משמשת כמנוע צמיחה משמעותי במדינות החזקות ביותר בעולם. בישראל החל שינוי בשנים האחרונות, המתבטא ביעדי התייעלות שקבעה הממשלה ובמענקים שהיא נותנת לקידום התחום. התייעלות אנרגטית היא מצב של Win-Win-Win, שבו הלקוח מרוויח, החברה המבצעת מרוויחה ולא פחות חשוב – הסביבה וכולנו מרוויחים".

בא לבקר במאורת הנמר: נדבי נוקד

ביום ג' האחרון בא לבקר במאורת הנמר נדבי נוקד, בעבר עיתונאי ומנהל שיווק בהיי-טק – והיום מורה לאנגלית בתיכון ומתרגם שירים.

הכרתי את נדבי לפני כעשור, אז כיהן כעורך PC Magazine ישראל. מאז פגישתנו הראשונה הספיק נדבי למלא שני תפקידי ניהול שיווק – בחברת פוג'י (Fuji) ישראל ובסטארט-אפ בתחום ה-Funnel Optimization – וכן להשתתף בפיילוט להוראה באמצעות יישומי מציאות רבודה (AR) בתיכון בליך ברמת גן, מטעם חברת התוכנה קומפדיה, כמו גם להשלים הסבה להוראה במכללת בית-ברל.

איך הגעת מעיתונות טכנולוגיה ומניהול שיווק בהיי-טק להוראה?
"מעולם לא העליתי על דעתי שאהיה מורה, אבל כשנכנסתי לראשונה לכיתה בשנת 2014 (אז עוד כאיש צוות בפרויקט של חברת תוכנה ולא כמורה "מן המניין") גיליתי שיש שם קסם – באינטראקציה הבלתי אמצעית עם התלמידים, בדינמיקה שמייצרת הבנה, עניין וסקרנות – אצלם ואצלי. אז עוד לא הייתה לי הכשרה רשמית כמורה, ולכן למדתי לשחות במים העמוקים באופן עצמאי (ע"ע swimology). מהר מאוד הבנתי שתלמידים שרוצים שיראו אותם ויקשיבו להם לא פחות משהם רוצים לשמוע. זו תובנה שאני מתנהל לאורה מאז".

ומאיפה בא תרגום השירים?
"בשלהי הקריירה שלי כמנהל שיווק גיליתי שיש לי רגישות לחיבור בין מוזיקה ומילים במעבר בין השפות. התמקצעתי בתרגום ריתמי של שירים (תרגום שבו יש שמירה על חריזה ומשקל) מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית. התחום הזה הוביל אותי למפגשים מקצועיים מעניינים: למשל, ביצעתי דואט עם ארי גורלי על בסיס נוסח עברי שכתבתי ל-"Sisters of Mercy" (בערב מחווה ללאונרד כהן), תרגמתי לאנגלית את השיר "אור וירושלים" שכתב יוסף שריג, עבור הסרט "המוזיאון" מאת רן טל, עבדתי בצמוד לדוד גרוסמן על תרגום לאנגלית לשירו "קצר פה כל כך האביב". תרגומים שלי פורסמו בכתבי עת ישראליים דוגמת "המוסך" ו-"ליריקה" כמו גם ב-Mantis מבית אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית. על קירות חדרי הישיבות בפיי פאל (PayPal) ישראל יש תרגומים שלי לאנגלית לשירים מאת נעמי שמר ומאיר אריאל".

איך אתה מתכנן לשלב את ההוראה ואת התרגום?
"כמורה אני מתמקצע בהוראת אנגלית, כך שהחיבור טבעי למדי. קריאת שיר לצורך תרגומו היא קריאה פרשנית שדורשת רמה גבוהה של הבנת הנקרא, ומהווה תרגיל מעניין לכיתות הגבוהות יותר. יתכן שהתלמידים בכיתות שלי ימצאו את עצמם קוראים הרבה יותר שירים במהלך השיעור מאשר התלמידים בכיתות הסמוכות ואני עשוי להוסיף לרשימת הקריאה שלהם את טום ווייטס, לאונרד כהן, טורי איימוס ובוקובסקי".

איפה אפשר לראות תרגומים שביצעת?
"ריכזתי את רוב התרגומים בבלוג שפתחתי למטרה הזו ובדף הפייסבוק (Facebook). הנה שתי דוגמאות לביצוע של תרגום לאנגלית: תרגום לאנגלית לשיר "ממעמקים" מאת עידן רייכל, ותרגום לאנגלית לשיר "לא ידע איש מי היא" של ח.נ. ביאליק.

אל על השיקה אינטרנט אלחוטי בטיסות

שירות ה-Wi-Fi של אל על. בינתיים, ב-15 מטוסים

החברה מציעה שלוש חבילות, שכוללות שימוש בווטסאפ, מיילים, גלישה ובחלק מהן גם צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה ● בשלב הזה מוצע השירות ב-15 ממטוסי אל על, כולל בכל מטוסי הדרימליינר

אל על השיקה אתמול (ג') שירות חיבור מהיר לאינטרנט, באמצעות Wi-Fi, במטוסיה. בינתיים מוצע השירות ב-15 ממטוסי אל על, כולל חמשת הדרימליינרים שלה שהגיעו עד כה, שמונת מטוסי הבואינג 737-900 ושני מטוסי בואינג 737-800.

בכך מהווה אל על חלק מ-88 חברות תעופה מסחריות שמציעות אינטרנט במטוסיהן ומטוסיה – חלק מ-6,300 המטוסים שבהם השירות מוצע (מתוך 24 אלף מטוסים בעולם). ההערכות הן שב-2025 יהיו כ-20 אלף מטוסים עם מערכות אינטרנט, שיהוו שני שלישים מסך המטוסים שיטוסו אז – לעומת כ-25% כיום.

באל על מציעים לנוסעים שלוש חבילות, שיהיו זמינות החל מיום א' הקרוב: חבילת Basic, הכוללת הודעות מידיות, למשל בווטסאפ (WhatsApp), גישה לדואר אלקטרוני וגלישה לאתרי אל על. החבילה תוצע חינם בתקופת ההשקה (עד 31 באוגוסט) ולאחר מכן תעלה 3.99 דולר.

חבילת Social, שמלבד מה שמציעה חבילת ה-Basic כוללת גלישה חופשית באתרים ובאפליקציות (כולל, כשמה כן היא, רשתות חברתיות), וצפייה בסרטונים קצרים, שאורכם עד שלוש דקות. עלות החבילה לנוסע לקטע טיסה עומדת על 9.99 דולר או במבצע לתקופת ההשקה – 30 נקודות מועדון הנוסע המתמיד או 20 נקודות למחזיקי Flycard.

וחבילת Business, שהיא בעצם האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו בבית או במשרד. החבילה מאפשרת, בנוסף לווטסאפ, מיילים וגלישה חופשית, גם צפייה בסרטים ללא הגבלה, האזנה למוזיקה וחיבור ל-VPN. עלות החבילה לנוסע לקטע טיסה הינה 19.99 דולר או במבצע לתקופת ההשקה – 60 נקודות מועדון הנוסע המתמיד או 40 נקודות למחזיקי Flycard.

חבילות ה-Basic וה-Social מיועדות לבעלי סמארטפונים וטאבלטים, וחבילת ה-Business מתאימה גם לבעלי מחשב נייד.

יצוין כי השירות יוצע לטסים לצפון אמריקה במטוסי הדרימליינר בחינם עד לרבעון האחרון של השנה. כמו כן, החבילות מאפשרות לגלוש ממספר מכשירים במהלך הטיסה, אם כי בכל זמן נתון ניתן לבצע שימוש במכשיר אחד. שימוש במכשיר נוסף ינתק את המכשיר הראשון. כמו כן, לא ניתן יהיה לבצע שיחות קוליות במהלך הטיסה על גבי רשת ה-Wi-Fi.

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על. צילום: פלי הנמר

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על. צילום: פלי הנמר

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על, אמר במסיבת ההשקה, שנערכה בטרקלין העסקים של החברה בנתב"ג, כי "הנוסע הישראלי מעוניין להמשיך ולהיות מעודכן ומחובר בזמן אמת גם בהיותו באוויר ועל כן, השקענו בפיתוח המוצר, במטרה לתת את המענה הטוב ביותר לצרכי לקוחותינו".

לדברי נמרוד בורוביץ', ראש אגף אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת התעופה, "אנחנו מציגים את המוצר בתום תהליך פיתוח ארוך וממושך. אל על השקיעה משאבים רבים במטרה לספק ללקוחותיה את מוצר הדגל של ענף התעופה – מערכת Wi-Fi חדשה, שתאפשר לנוסעים גלישה באתרים, התחברות לדואר אלקטרוני, שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות, האזנה למוזיקה וצפייה בסרטים במהלך הטיסה".

עדכון מלא של כל פרטי הטיסה וההגעה בזמן אמת במסך האישי (הענק במחלקת עסקים). צילום: פלי הנמר

עדכון מלא של כל פרטי הטיסה וההגעה בזמן אמת במסך האישי (הענק במחלקת עסקים). צילום: פלי הנמר

חוויית גלישה דומה כמה שיותר לקרקע

ספקית שירות ה-Wi-Fi שמציעה אל על היא Viasat האמריקנית, שעוסקת בתקשורת לוויינית למתן אינטרנט מהיר ומאובטח בטיסות. השירות מבוסס על טכנולוגיית KA BAND של החברה, שמספקת מהירות ואיכות גלישה גבוהות, במטרה להציע במטוס חוויית גלישה דומה כמה שיותר לזו שהלקוח רגיל אליה בבית או במשרד. עם זאת, מהירות הגלישה נמוכה יותר מאשר מה שרבים מהישראלים רגילים אליו על הקרקע ועומדת על 12 מגה-ביט לשנייה.

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat. צילום: פלי הנמר

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat. צילום: פלי הנמר

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat, אמר כי "באמצעות טכנולוגיית הלוויין שלנו, נוסעי אל על נהנים מחוויית טיסה מועשרת עם גישה אונליין לתכנים באינטרנט, דואר אלקטרוני, מסרים מידיים ועוד".

איך מתחברים לשירות?

על מנת להתחיל להשתמש ב-Wi-Fi במהלך הטיסה, יש לבצע את הפעולות הבאות: להיכנס להגדרות במכשיר האישי, להפעיל רשת אלחוטית ולבחור ברשת ELAL; לפתוח דפדפן אינטרנט. עמוד הפתיחה של הפורטל יעלה אוטומטית. במידה שזה לא יקרה, יש להיכנס ל-wifi.elal.com; תוך כדי תהליך ההתחברות, הנוסע יתבקש לאשר את תנאי השירות ולמלא את אופן התשלום (אשראי, נקודות מועדון הנוסע המתמיד או שובר). במטוסי 737, יוכל הנוסע לבחור, בעמוד הבית של פורטל השירות, בין מערכת הבידור בטכנולוגיית סטרימינג – DreamStream לצפייה בתכני הבידור, לבין גלישה באינטרנט.

הכותב היה אורח החברה בטיסת ניסיון של המערכת לפריז.

בא לבקר במאורת הנמר: טובי כוכב, Deloitte

טובי כוכב, ה-CTO של פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte. צילום: פלי הנמר

השבוע הגיע לבקר במאורת הנמר טובי כוכב, ה-CTO של פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte.

טובי הצטרף לפני כ-4 שנים ל-Deloitte, לאחר סיומה של קריירה ארוכה בת 30 שנה בתפקידי פיתוח, ניהול ופיקוד בכיר בעולם התקשוב בחיל האוויר. במהלך הקריירה ביצע שורה של תפקידי מפתח בעולם טכנולוגיות המידע, מתכניתן דרך מנהל פרויקטים ועד מפקד יחידות פיתוח, ובתפקידו האחרון שימש כרמ"ח תקשוב (אל"ם) והוביל את בניין הכח התקשובי בחיל האוויר.

מה זו בדיוק פרקיטקת הטכנולוגיה, ומה תפקידך כ-CTO?
"פרקטיקת הטכנולוגיה של Deloitte מסייעת לחברות וארגונים למנף טכנולוגיות חדשות לכדי יתרונות עסקיים באמצעות שירותים מקצה לקצה – מייעוץ אסטרטגי ועד ליישום ומדידה. אנחנו מספקים שירותי אסטרטגיה וארכיטקטורת IT, אנליטיקס, דיגיטל, ניהול ידע, ניהול סיכוני סייבר, טרנספורמציה ומודרניזציה למערכות ליבה ארגוניות במגזרי התעשייה, הבנקאות, הבריאות ועוד.

אנו נמצאים בעידן חדש ומופלא, המשתנה בקצב מטורף ודורש מומחים אשר רואים מעבר לאופק ויכולים לנווט את הפעילות בסביבה המאופיינת בחוסר ודאות. ארגונים כיום מתמודדים עם אתגר מאוד גדול. מצד אחד יש להם מערכות מסורתיות מורכבות המנהלות את העסק ומצד שני, קיים לחץ להביא עסקים ולקוחות חדשים וליצור time-to-market מהיר, באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים, גמישים ומהירים.

הטעות הכי הנפוצה שארגונים עושים בבואם לתכנן ולממש את הטרנספורמציה, היא העובדה שהטכנולוגיה מהווה עבורם את נקודת המבט המרכזית, בעוד שנקודת המוצא והמבט המרכזית צריכה להיות זו העסקית.

כ-CTO, אני עוזר לארגונים להתוות את הדרך ל-Next Generation IT ולהפכם לארגונים גמישים, דינמיים ודיגיטליים, ומתכנן עבורם את אותה טרנספורמציה כך שתהיה בהלימה לצרכים העסקיים, השירותים שלהם, כמו גם לשווקים  מולם הם עומדים. לצורך מענה על אתגרים שכאלה אני נעזר בפתרונות מקצה לקצה הנשענים על מתודולוגיות ומומחיות גלובלית, וניזונים מהאסטרטגיה העסקית של כל לקוח ולקוח. כך, אנו ממנפים את הטכנולוגיה להובלת ארגונים קדימה".

וכיצד ארגון יכול באמת לקחת את הצעד הזה ולהפוך לארגון חכם?
"ארגונים בישראל ובעולם נושאים עיניהם לטכנולוגיות המתקדמות ביותר – מחשוב ענן, הגנה בסייבר, Machine Learning, רובוטיקה וקוגניטיב, וזאת כדי להפוך לארגונים חכמים יותר, ואג'יליים יותר. אך האתגר הוא הרבה מעבר לאיתור ופיתוח הטכנולוגיה המהירה והמתאימה ביותר. צריך גם להתאים את המבנה הארגוני של החברה ואת שיטות העבודה שלה לחידושים הטכנולוגיים האלה. וכל זאת צריך לנבוע מהצורך האסטרטגי-עסקי של החברה, ולקחת בחשבון את התחום והשוק שבו הארגון פועל. הרי הפתרונות והאסטרטגיות שנציע לחברה בתחום הבנקאות לא יהיו זהים לחברה מתחום הבריאות, ההיי-טק או התעשייה.

אנו מאמינים שהגישה הנכונה היא Business-led, Technology-enabled או במילים פשוטות – זו לא הטכנולוגיה, זה לאן מובילים איתה".

לאחר כ-30 שנים בחיל האוויר, איך אתה מסכם את ההשתלבות ב-Deloitte?
"ביליתי בחיל האוויר את רוב חיי הבוגרים, כך שחיל האוויר עבורי היא שליחות ומשפחה. היפה הוא שאני מוצא היום ב-Deloitte, דרך התרבות הארגונית, קווי דמיון רבים לחיל האוויר כמו השאיפה למצוינות, חשיבה יצירתית ושאיפה לחדשנות, סדר וארגון ויחסים אישיים מצוינים בין השותפים לדרך. אני חש כי אני מצליח להביא לידי ביטוי את הניסיון הרב שצברתי, למנף אותו ברמה המקצועית דרך תפקידי כ-CTO ולהטביע חותם אצל לקוחותינו, כך שהסיפוק הוא רב. כיום אני יכול לומר שזו הייתה הבחירה הנכונה עבורי".

באה לבקר במאורת הנמר: טלי שם טוב, קווליטסט

באחרונה באה לבקר במאורת הנמר טלי שם טוב, מנכ"לית קווליטסט ישראל. שם טוב היא דוגמה מצוינת ויחסית חריגה בשוק המקומי: אישה מצליחה המנהלת חברה גדולה.

קווליטסט היא חברת בדיקות תוכנה ואבטחת איכות בולטת והאמביציה, הכישרון והראייה של שם טוב לטווח הרחוק מאפיינים אותה מהצטרפותה לחברה ב-2002. מאז מילאה שם טוב מגוון תפקידים, ביניהם מנהלת פיתוח עסקי וסמנכ"לית משאבי אנוש. כל התפקידים שעשתה בחברה עד כה לא היו בעלי אופי טכנולוגי מובהק, אך הביאו אותה, בעבודה קשה ומוכוונת תוצאות, לתפקיד המנכ"לית בישראל, המנהלת את 1,500 מתוך 3,500 עובדי החברה.

שם טוב אחראית על הניהול השוטף והפיתוח העסקי בישראל, והיא מעורבת בפרויקטים שונים ומגוונים, ביניהם מרגליות – פרויקט המשלב נשים מהציבור החרדי בתחום בדיקות התוכנה. ככלל, היא חרתה על דגלה של החברה שילוב אוכלוסיות מגוון בכל רחבי הארץ וממגזרים שונים, כולל עובדים ללא ניסיון אך בעלי פוטנציאל טכנולוגי וראייה מערכתית, שעוברים הכשרות מקצועיות מלאות על ידי החברה: נשים חרדיות, ערבים, דרוזים, בעלי מוגבלויות ועוד.

קווליטסט מתכננת ומפתחת פתרונות מותאמים למגוון תחומים בתעשייה, עם ניסיון רב בתהליכים ומתודולוגיות לבדיקת תוכנה מהמתקדמים בעולם. החברה מציגה מגוון רחב של בדיקות ומערכות אבטחת איכות מותאמות ברמת מומחיות גבוהה לחברות בתחומי הטכנולוגיה, טלקום, המובייל, הבינה המלאכותית, הסייבר, הבריאות, הפיננסים, הביטחון, המדיה, הקמעונות והתעשייה. החברה פועלת בישראל, ארצות הברית, בריטניה, אוקראינה, הודו ורומניה.

בניהולה של שם טוב מבצעת החברה עשרות פרויקטים עם חברות גדולות במשק. עובדי החברה אחראים באופן מלא ושוטף על בדיקות מוצרים טכנולוגיים ומוודאים שהם ראויים, בטוחים לשימוש, יעילים ופועלים ללא באגים.

קווליטסט נרכשה על ידי קרן ההשקעות מרלין ב-2016, אך עם זאת שמרה על DNA ישראלי: שדרת הניהול שלה כוללת ישראלים רבים ובראשם מנכ"ל קווליטסט העולמית, אייל זילברמן. חלק מהחדשנות של החברה ברחבי העולם מקורו בעובדיה בישראל, שמפתחים כלי בדיקה ואבטחת איכות, והם אלה שמניעים את קטר החדשנות שלה.

באו לבקר במאורת הנמר: ד"ר בנצי אופיר ואבי נטף, ניסקו טכנולוגיות

באחרונה הגיעו לביקור במאורת הנמר ד"ר בנצי אופיר, סמנכ"ל השיווק של ניסקו טכנולוגיות, ואבי נטף, סמנכ"ל המכירות של החברה.

השניים אינם רק סמנכ"לים של החברה (שהיא חברה בת של קבוצת ניסקו-ארדן), אלא גם ראשי חטיבות מצליחות, עם עשרות שנות ותק בתחום פעילותם: ד"ר אופיר מנהל את חטיבת הצב"ד ומערכות הניטור לתשתית אופטית ו-IT ונטף מנהל את חטיבת פתרונות ה-Embedded. מנכ"ל ניסקו טכנולוגיות מזה מספר שנים הוא מיקי קליין, שבאופן עקבי מוביל אותה להישגים.

השניים ידעו לספר לי שניסקו טכנולוגיות, המוכרת גם כ-IES Electronics Agencies, היא חברה בעלת מוניטין רב בתחומי פעילותה. באחרונה היא הקימה פעילות חדשה בתחום ה-RF ומשווקת את מוצריה לשווקים כגון לוויינים וצבא. פעילות זו מנוהלת על ידי גדעון יצחקי, המשמש דירקטור בחברה.

ניסקו טכנולוגיות פועלת כמפיצה ושותפה עסקית בתחומה בשוק הישראלי, ומייצגת חברות בינלאומיות בולטות כמו פוג'יטסו (Fujitsu), אדוונטק ו-Viavi Solutions. לדברי נטף וד"ר אופיר, היא מציעה יכולות גבוהות – החל משלב האפיון ועד לשלבי האספקה והשירות לאחר המכירה. יכולות גבוהות אלה נובעות מהידע והניסיון הרב שרכשה במרוצת השנים ומכוח אדם מנוסה ואיכותי – מהטובים שיש בשוק הישראלי.

יצוין כי ניסקו טכנולוגיות אף מציעה מענה מהיר, יעיל ואיכותי ללקוחותיה. "לכל אחד ממוצריה מלווים שירות ברמה גבוהה, אמינות, ניהול פרויקטים מקצועי ,יכולות יבוא ויצוא גבוהות, ניהול מלאי ברמה גבוהה ועוד", סיכמו השניים.