באחר צהריים קיצי בשבוע שעבר הגיעו לבקר במאורת הנמר איילת קוטנר ואורי ניישטיין מפורסקאוט – אחת מחברות הסייבר המצליחות בישראל, שפעלה עד כה מתחת לרדאר. קוטנר היא סמנכ"לית ההנדסה של החברה בארץ וניישטיין הוא סמנכ"ל בכיר בה שאחראי על כל המחקר והפיתוח.

פורסקאוט היא חברת אבטחת מידע שהוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים, ביניהם היו"ר, חזי ישורון, דורון שקמוני ועודד קומאי, ולפני קצת פחות משנה היא הונפקה בנאסד"ק. מטה החברה יושב בארצות הברית והמחקר והפיתוח – בארץ. פורסקאוט מתמקדת באבטחת אינטרנט של הדברים בארגונים ובעיקר במושג שבאחרונה מדברים עליו רבות – ויזיביליות, או נראות (Visibility).

נוף האיומים

מהי נראות בהקשר של אבטחת מידע? "כל נוף האיומים מגיע מהרשת וכיום, כשכל מכשיר – החל ממחשבים, עבור בשרתים ובטלפונים חכמים, ועד למקררים, נורות חכמות ומדפסות – מחובר לרשת, יש חשיבות רבה לכל חברה, בין אם הן חברות קטנות או ארגוני ענק, לדעת אילו מכשירים מחוברים לרשת, כדי להגן עליהם. הנראות היא היכולת לראות את כל המכשירים המחוברים לרשת ולגלות, לנטר ולשלוט על הגישה שלהם, לרבות מכשירי אינטרנט של הדברים. הדבר מאפשר לשפר ולחזק את הגנת נקודות הקצה ואת יכולת הריסון של איומים לרוחב הרשת הארגונית.

אף על פי שהיא קיימת כבר 18 שנים, פועלת פורסקאוט מתחת לרדאר. אולי לא ראיתם עליה כותרות ענק, אבל פורסקאוט היא אחת מבין שלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות. שווי השוק שלה עומד על כ-1.4 מיליארד דולר וסך ההכנסות ב-2017 הגיע ל-220 מיליון. היא מעסיקה 1,000 איש והסניפים הגדולים שלה נמצאים בסן חוזה שבקליפורניה ובתל אביב. מספר העובדים במרכז המו"פ שלה בארץ עומד על כ-250.

מהי האסטרטגיה שלכם?
ניישטיין: "הסיפור שלנו הוא סיפור הצלחה של טכנולוגיה ישראלית. זה אמנם לקח זמן והיה תהליך ארוך, אבל כיום אנחנו עובדים עם לקוחות הפדרל והאנטרפרייז הגדולים בעולם. בשוק האמריקני אנחנו עובדים עם חברות פורצ'ן 1000-G2K, גופי ממשל, בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים, מוסדות בריאות וחברות ענק. הסיבה שבאנו לבקר במאורת הנמר היא שאנחנו רוצים שיכירו אותנו גם כאן. אנחנו רוצים להמשיך לגדול ולצמוח, כשהפוקוס שלנו בישראל הוא סביב חדשנות בעולם הסייבר".

יצוין כי ניישטיין גדל בחברה. הוא הצטרף אליה עם הקמתה והיה עובד מספר שמונה. וזה בדיוק סוג העובדים שפורסקאוט מעסיקה ומחפשת. "אנחנו חברה שתומכת בעובדים, אנחנו גמישים ופתוחים לשינויים. אפשר להגיד עלינו שאנחנו אג'ייל. אין אצלנו סוליסטים, אנחנו חברה של עבודת צוות. אנשים באים ונשארים לתקופות ארוכות – לארבע-חמש שנים וגם ל-18 שנים. אחוזי העזיבה נמוכים מאוד ואחוזי הצמיחה גבוהים מאוד, ולראייה – רק בשנתיים האחרונות גייסנו 70 עובדים. כמו איילת, שהצטרפה לפורסקאוט לפני כשנתיים אחרי יותר מ-15 שנים בתחום הסייבר", אמר.

המוצר כשחקן צוות

מסתבר שגם המוצר הוא שחקן צוות בפורסקאוט. לדברי קוטנר, "הפתרון של פורסקאוט מוטמע בקלות ללא צורך בהתקנת תוכנה (Agent) על נקודות הקצה. הטכנולוגיה שלנו משתלבת עם כלי אבטחה שונים כדי לסייע לארגונים להאיץ את התגובה לאירועים, לשלב ביעילות בין מערכות ולאפשר אוטומציה של תהליכי אבטחה. אנחנו מתחברים לתשתיות קיימות מבלי לפגוע בכבודן".

הוא אמר כי "מנהלי תשתיות ו-IT לא צריכים להשליך פתרונות קיימים, ואחת המעלות שלנו היא שאנחנו מסוגלים לעשות אורקסטרציה של כל הפתרונות הקיימים אצל הלקוח".

מה האתגר הכי גדול שלכם?
"לפני 10 ו-20 שנה, רק מכשירים מועטים היו מחוברים לאינטרנט. כיום, לכל מכשיר הכי קטן יש שבב אלקטרוני, וכל מכשיר עם שבב מתחבר לרשת", אמרה קוטנר. "לרבות מהחברות שלנו יש מיליוני מכשירים ברשת, ויש גם ארגונים עם עשרות מיליונים. האתגר הוא להגן עליהם, גם כשמדובר בסדרי גודל כה עצומים".

בעיצומה של עונת הנסיעות ובפתח חגי תשרי, שמחתי לארח במאורת הנמר את אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, ואת יוחאי אנגלסמן, מנמ"ר החברה, ולשמוע מהם על הטכנולוגיות העדכניות, שמעבירות את תעשיית התיירות אל העולם הדיגיטלי.

אשת טורס, שהוקמה לפני יותר מ-30 שנים וכיום מדורגת כקבוצת התיירות השנייה בגודלה בישראל, עברה בשנים האחרונות מהפך: מחברת תיירות מסורתית לחברת תיירות דיגיטלית, עם מחלקת פיתוח טכנולוגי פנימית, שתפקידה להסב את החברה לדיגיטל, ולשפר את ממשק המשתמש באתר ובמובייל.

"תחום התיירות הוא בין התחומים שהושפעו הכי הרבה מהאינטרנט, מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת לקצר בקלות יחסית את הקשר בין הסוכן ללקוח הסופי", ציין קרמר. על אשת טורס הוא אמר כי "בשנים האחרונות החלטנו להשקיע בפיתוח פנימי משלנו, הכולל את התכנון, האפיון והביצוע – על מנת להפוך ל- OTA (סוכנות תיירות אונליין – Online Travel Agency) וליצור חבילות נופש עם תוכן ייחודי".

על רקע השינויים המהירים בעולם התיירות והתעופה, קרמר ואנגלסמן ציינו בפניי עוד שלב בהתפתחות הטכנולוגית, עם השקת מנוע חיפוש טיסות חכם, שיאפשר להזמין ולהשוות בין טיסות לפי רמות מחיר מותאמות אישית. הפיתוח החדש של מחלקת ה-IT של אשת טורס שולב באתר החברה – בגרסאות הווב והמובייל כאחד. "מנוע החיפוש החדש מהיר ויאפשר תצוגה של מגוון 'קבוצות מחיר' (Family Fare) לכל אפשרות טיסה, כך שהלקוח יוכל להשוות ולבחור את חבילת הטיסה והמחיר המתאימים לו, ללא צורך לדלג בין אתרי חברות התעופה השונות", הוסיף קרמר. "בנוסף, הלקוחות יוכלו לבחור בין אפשרויות סינון מתקדמות: שילוב תוצאות מחברות סדירות, חברות לואו-קוסט, טיסות צ'רטר וטיסות אשת טורס; אפשרות חיפוש במחלקת שירות מסוימת (תיירים, עסקים או ראשונה); אפשרות הגבלה למשך הטיסה, שעות הטיסה, מספר העצירות, שילוב בין חברות תעופה שונות ועוד".

חיבור הבק אופיס לדיגיטל

אנגלסמן אמר ש-"הארגונים שהצליחו במעבר הטכנולוגי חיברו את הבק אופיס לדיגיטל, וכך קרה גם באשת טורס – ללא מתווכים. עקרונות נוספים שלנו בפיתוח הם להיות פתוחים לשיתופי פעולה ולהשקיע בארכיטקטורה של האתר".

פעילות אשת טורס כוללת שלוש זרועות: חבילות נופש לחו"ל, תיירות פנים, הכוללת מלונות והופעות בישראל, וטיולים מאורגנים – תחום שבו החברה היא הגדולה ביותר בשוק.

במבט קדימה, קרמר סיפר על החזון הטכנולוגי של החברה, שכולל פיתוח ממשק ידידותי להזמנת חבילות דינמיות (מלונות וטיסות בנפרד). "במאה ה-21, כל לקוח רואה את עצמו כאינדיבידואל", הוא אמר. "טיסות הלואו-קוסט שינו את התמונה מקצה לקצה. המטרה שלנו היא להציג בתחילת 2019 באתר את חבילות הנופש הפתוחות עם מבחר גדול של חברות תעופה ובתי מלון".

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר גיל-עד חריש, המייסד והיו"ר הפעיל (בהתנדבות) של עמותת לשובע.

לשובע היא עמותה שאין להמעיט בחשיבותה: מטרתה היא להבטיח לנזקקים הנמנים על המאיון התחתון את הצרכים הבסיסיים ביותר לאדם. היא עושה זאת באמצעות 30 מוסדות הפזורים ברחבי הארץ.

חריש סיפר לי כי העמותה מפעילה 20 בתי נוער בשם קדימה לחינוך משלים של ילדים ונוער בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. 10 מהם נמצאים בתל אביב ובשאר גוש דן, ועשרת האחרים פרושים מקריית שמונה ועד ערד ואופקים. עם קרוב ל-1,000 חניכים, מטרת בתי הנוער היא לצמצם חסכים, לגשר על פערים ולהבטיח את השתלבותם בעתיד במרכז החברה ולא בשוליה המסוכנים. צוות ההדרכה כולל 110 מתנדבי שנת שירות ובנות שירות לאומי.

העמותה מפעילה בנוסף שישה בתי מחסה להומלסים – ארבעה לגברים ושניים לנשים, שמעניקים להם מיטה נקייה, רחצה, בגדים, טיפול רפואי ותחילת הליך השיקום. כל זאת ללא תשלום. עוד היא מפעילה שלוש מסעדות (בתי תמחוי) – בתל אביב, עכו וכרמיאל, שבהם יכול כל אדם לקבל ארוחה מלאה ומשביעה, ללא שאלות ותשלום; בגד – שירות איסוף וחלוקה של בגדים מיד שנייה; וטל-לשובע – חבילה סלולרית מוזלת ומסובסדת לנזקקים, במחיר של 35 שקלים לחודש, שכוללת שיחות, הודעות וגלישה בנפח של שישה ג'יגה-בייט. מאחר שלנזקקים אין פעמים רבות כרטיס אשראי, החבילה חוסכת עבורם את הצורך בכרטיסי חיוג יקרים.

פעילות העמותה נסמכת על תמיכות מהעיריות ומהממשלה, שמהוות כ-20% מתקציבה; תרומות כספיות מחברות, יחידים וקרנות; תרומות מזון והצלת עודפי מזון; וכ-200 מתנדבים קבועים שפועלים בהתמדה וברציפות במוסדותיה. חריש הדגיש כי "אנחנו זקוקים למתנדבים רבים נוספים, במיוחד מתחום ההיי-טק, להדרכת יישומי מחשב, סיוע בהכנת שיעורי בית, הדרכת חוגים וחונכים אישיים. כמו כן, אנחנו זקוקים למתנדבים במסעדות לשובע, לצורך הגשת הארוחות ונהיגת רכבים לאיסוף עודפי מזון ממוסדות ואולמות אירועים".

תרומות כספיות ניתן להעביר ללשובע באמצעות אתר העמותה ואם אתם רוצים להתנדב בה, אתם מוזמנים ללחוץ כאן. אין ספק שבכל אחד משני המקרים תעשו מצווה, במיוחד לקראת החגים.

ידידותיי הטובות והוותיקות עידית רוזנברג ומיכל זילבר הגיעו באחרונה לבקר במאורת הנמר, בכדי לאחל לי מזל טוב ליום הולדתי ולהעניק לי מתנה מקורית – בול של דואר ישראל עם תמונתי המנומרת כמיטב המסורת.

רוזנברג וזילבר משתלבות מזה שנים רבות בנוף ההיי-טק המקומי והגלובלי: שתיהן מתמחות בייעוץ אסטרטגי ויחסי ציבור בענף זה, וכיום הן שותפות במשרד הייעוץ התקשורתי הוותיק רימון-כהן ומנהלות יחד את מחלקת ההיי-טק הענפה שלו.

השתיים מכירות שנים ומספרות כי ברמה האישית הן דומות להפליא ובעבודה הן לגמרי משלימות זו את זו.

רימון-כהן היא חברת ייעוץ תקשורתי אסטרטגי, יחסי ציבור, ניהול משברים ומאבקים תקשורתיים, שמייסדיה, רוני רימון ובני כהן, פעילים בתחום יותר מ-20 שנים.

לרוזנברג ולזילבר רקורד מפואר בעבודה עם החברות המובילות בענף ההיי-טק, כך שמחלקת ההיי-טק במשרד מהווה אחד העיסוקים המרכזיים של החברה וכוללת טיפול בלקוחות גלובליים, חברות מקומיות, יזמים ומשקיעים, חברות סטארט-אפ, קרנות הון-סיכון, חממות ואקסלרטורים מובילים. בין הלקוחות שהן עובדות אתם ניתן למצוא חברות כמו דרופבוקס, פוג'יטסו, האקסלרטור של בנק ברקליס וטקסטארס, קרן טרה והחממה ביקנעם, קבוצת יעל ו-PTC. לצד העיסוק בהיי-טק מתמחות השתיים בעבודה עם עמותות וארגונים חברתיים, וזה, כפי שהן מעידות, "בעיקר לנשמה". מבט על רשימת הלקוחות שלהן בתחום זה מעלה ארגונים כמו קרן אייסף לחינוך, עמותת מחשבה טובה וקרן מעגלים.

השתיים מספרות שמה שמייחד אותן הוא העובדה שמעבר ליחסי ציבור "קלאסיים", שמהותם לחשוף את הארגון בערוצי הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט, העיתונים, הבלוגים והפודקאסטים, הן מציעות דבר חשוב אחר: לקבל תמיכה מקיפה ו-"עוטפת" בכל המהלכים השיווקיים של הארגון. הכוונה היא לתמיכה בפעילות ברשתות החברתיות, בהפקת ימי עיון וכנסים, בעריכת תכנים לאתר האינטרנט ובכתיבת חומרים שיווקיים, יצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים ועוד. "למעשה", הן אומרות, "ניתן לקבל יותר, באמצעות בחירת השותף שילווה את הארגון בכל המהלכים שנועדו לבנות ולטפח את תדמיתו".

שמחתי שבין פגישה עם לקוח – קיים או פוטנציאלי, בין סגירת אייטם בעיתון לראיון טלוויזיוני, רוזנברג וזילבר מצאו את הזמן לשמח אותי ביום הולדתי.