באו לבקר במאורת הנמר: בועז יהודה ואייל ארבל, אקסלריו

השבוע ביקרו במאורת הנמר שני קולגות ותיקים מהתעשייה, המשתפים כיום פעולה בחברת אקסלריו: בועז יהודה, שותף, ואייל ארבל, סמנכ"ל פעילות עסקית, מייסד ושותף.

דיברתי איתם על משמעות המילה אחריותיות (Accountability) בתחום החינוך, בו ארבל עוסק כמורה במכינת אחד משלנו בכפר הנוער הדסה נעורים, ואף הסכמנו שאוסף הנמרים הענק במאורה צריך להגיע לספר השיאים של גינס.

אקסלריו היא חברת תוכנה ישראלית צעירה המתמחה בתחומי הדטה: רענון בין סביבות – בתוך הדטה הסנטר עצמו, בענן ובסביבת הבדיקות; ערבול נתונים בזמן העתקתם; רענון הסביבה ללא חשיפת נתוני ייצור מחוץ לארגון; וביצוע מיגרציות לוגיות. החברה תומכת בבסיסי הנתונים של אורקל (Oracle) ומיקרוסופט (Microsoft). לקראת אמצע השנה היא תוציא מודול ייחודי להעתקה ל-Big Data.

ארבל סיפר כי "סיימנו את 2015 עם גידול של 270% לעומת 2014. אחת המכירות המשמעותיות של השנה הייתה רשיון אתר לבנק לאומי, שכולל רישוי לכל שרתי בסיסי הנתונים של אורקל ומיקרוסופט בקבוצת הבנק. בפרויקט מרכזי בבנק, הוא מרענן איתנו נתונים בין שתי סביבות בזמן של חמש שעות בלבד, לעומת שלושה ימים בתהליך הקודם. ברכישת רשיון האתר ובהחלטה לאמץ את פתרונות אקסלריו לכל השרתים, הבנק מכיר למעשה ביתרון של הפתרונות. 2016 התחילה עם מכירה לחברת ביטוח וביצוע שני POC מוצלחים אצל שני לקוחות נוספים".

בארץ יש לאקסלריו 14 לקוחות, כולם ארגונים גדולים. חלק מהלקוחות השתמשו באקסלריו לעלות מהר יותר לאויר בסביבת אקסדטה. חלקם משתמשים בפתרון זה לרענון סביבות יומיומי, כולל ערבול, בחירת נתונים באופן סלקטיבי ועוד. מדובר בתהליך אוטומטי ומהיר, שבונה את בסיס הנתונים מחדש, כולל אופציה לשמירת שינויים שכבר בוצעו בסביבת הבדיקות או דריסה של הגרסה הקודמת.

פלטפורמה לא רק לאנשי DBA

יהודה וארבל סיפרו לי שאקסלריו נבנתה מראש כפלטפורמה לשימוש לא רק על ידי אנשי DBA, כי אם גם על ידי אנשי סיסטם ו-QA, שכן אין בה צורך בידע של DBA לביצוע של, למשל, רענון סביבות או ערבול. ככזו, המערכת של החברה מהווה כלי לשימוש בידי לקוחות פנימיים של הארגון, ללא צורך לחכות שהרענון או ההעתקה החלקית של הנתונים תתבצע על ידי אנשי ה-DBA. כך, לדבריהם, נחסכים זמן ומשאבים יקרים לארגון.

התרשמתי שהאפשרות להעתיק רק חלק מהנתונים מהווה חידוש מהותי, שכן רוב הלקוחות מבצעים Snap shot של כל הדטה או מבצעים העתקה מלאה של כל בסיס הנתונים – פעולות שכל אחת מהן מבזבזת מקום אחסון יקר ומהווה מגבלה עבור אנשי ה-QA והבדיקות. זאת, מאחר שלרוב הם לא צריכים את כל הנתונים אלא רק חלק קטן מהם ושינויים שבוצעו ונבדקו כעובדים בסביבת הבדיקות אובדים.

כיום, ציינו יהודה וארבל, אקסלריו נמצאת במספר תהליכי מכירה מתקדמים וחתימה על הסכמי הפצה בחו"ל עם כמה שותפים. התוכניות להמשך השנה, מעבר למכירות, הן המשך פיתוח התוכנה, גיוס עוד מפיצים בחו"ל, גיוס של עובדים במכירות ובפיתוח, מעבר למשרדים חדשים וקיום מספר כנסים בארץ ובחו"ל.

באה לבקר במאורת הנמר: נורית זאבי, סמנכ"לית הפיתוח העסקי והמכירות של אדלי

אדלי הגיעה לישראל, ונורית זאבי, סמנכ"לית הפיתוח העסקי והמכירות של החברה, הגיעה למאורת הנמר כדי לספר לי קצת על אדלי, שהייתה הראשונה שהקימה מערכת המוציאה ומנהלת פוסטים ממומנים של סלבריטאים אמריקניים ברשתות החברתיות שלהם.

כ-2,000 סלבריטאים מהשורה הראשונה נותנים לאדלי גישה ישירה לחשבונות האישיים שלהם והחברה מפרסמת פוסטים בתיאום איתם.

זאבי מזמינה את כלל המייצאים מוצרי צריכה ואפליקציות לארצות הברית, כמו גם את משרדי הפרסום, לפנות אל אדלי באופן ישיר וליהנות ממה שעד כה היה זמין רק למשרדי פרסום אמריקניים וחברות מובילות מארצות הברית.

המוטו של החברה הוא בעצם טריפל א' – אדלי: אנרגיה ואהבת מעריצים. כיצד מוטיב ה-א' של אנרגיה ואהבה מתחבר ל-א' של אדלי? זאבי משיבה: "אדלי, שיושבת בלוס אנג'לס, קליפורניה, מרכז הסליבריטאים, הייתה החברה הראשונה שנכנסה לתחום פרסום פוסטים ממומנים של ידוענים. היא עשתה זאת עוד ב-2009. הפרסום מבוסס על האנרגיה והאהבה של מיליוני מעריצים ועוקבים שיש לסליבריטאי שמשתף וחושף אותם למוצרים ולשירותים שהוא צורך ובדרך מקבל על זה תיגמול".

"אהבת העוקבים מאפשרת להעלות פוסט למיליונים מהם שממשיכים לשתף. יש לאדלי נתונים על הביצועים והאפקטיביות של כל סלב, כך שכל האהבה והאנרגיה מתועלות אנליטית לחשיפת המוצר והמכירות", אמרה זאבי.

עסקים, אהבה וציונות

אדלי האמריקנית נרכשה על ידי משקיע יהודי ציוני מלוס אנג'לס, שתורם רבות לישראל ומשקיע בטכנולוגיות ישראליות. המשקיע, שעבד עם זאבי על מיזמים אחרים, ביקש ממנה שתיקח על עצמה לנהל ולייעל את החברה. זאבי גייסה את אייל קדם, שמשמש סמנכ"ל הטכנולוגיות, ושניהם חיים על הקו תל אביב-לוס אנג'לס.

"מעבר לביזנס, אנחנו ציונים ורואים פה אפשרות לעזור לקדם ייצוא מוצרים ואפליקציות ישראליות לארצות הברית ולאירופה", אומרים השניים.

אדלי ומפורסמים

החברה נוסדה על ידי שון רד, המייסד של טינדר (Tinder), שאומר: "אדלי התחילה את עם ההמלצות (הממומנות) של סלבריטאים במדיה החברתית, כך שאם סלבריטאי ממליץ על מותג ומקבל על כך תשלום, סביר להניח שהקמפיין הגיע דרכה".

רשימת הסליבריטאים הארוכה מגיעה מארצות הברית ובאחרונה גם מאירופה. היא כוללת כוכבי ריאליטי, ספורטאי על, סלבריטאים מתחומים טכנולוגיים שעשו אקזיטים ועוד. הלקוחות הם משרדי פרסום אמריקניים ומותגים מובילים לצד אפליקציות מארצות הברת, ובשנה האחרונה נוספו אפליקציות מאירופה וגם מישראל.

זאבי פירטה בפניי את היתרונות שיש, לדבריה, לאדלי על פני שירותים אחרים: "מיתוג עם הסלבריטאים המובילים, בנוסף למשפיענים; הפוסטים כוללים לינקים שמאפשרים חוץ משיווק ומיתוג גם מכירות; הפלטפורמה והאנליזה של הביצועים לאורך זמן מאפשרת לדעת את מידת 'יעילות' הסלב לקדם מוצרים, בהסתמך על מעורבות העוקבים שלו, התאמתו לקמפיין ומחיר אטרקטיבי לקליקים CPC; החברה מספקת את השימוש בסלבריטאים לצורך הקמפיין הזול ביותר שקיים כיום בשוק – קמפיין בסך 20 אלף דולר מאפשר להגיע לבין 2 ל-10 סלבריטאים מובילים; העלאת קמפיין המהירה ביותר בשוק – תוך שבועיים מהפנייה אלינו והעברת התשלום מועלים פוסטים; הפעלה עוצמתית מידית של העוקבים, עם אפשרות להוצאת הפוסטים בו זמנית, לקבלת אפקט משמעותי, למיליונים רבים של צפיות מידיות. יש אפשרות לריווח ויש אפשרות להוצאה בו זמנית, בהתאם לצורך".

בא לבקר במאורת הנמר: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל

באחרונה אירחתי במאורה את אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל, שמוביל את החברה בחמשת החודשים האחרונים.

שגיא סיפר לי שהוא נרגש להיות חלק ממהפיכת הדיגיטיזציה, אותה סיסקו מובילה. בהתלהבות רבה הוא ציין שלפי תחזיות של החברה, ב-2020 – בעוד ארבע שנים בלבד – 50 מיליארד דברים יהיו מחוברים לאינטרנט: אנשים, מכונות, חפצים, מוצרים רפואיים, מכוניות ואפילו בעלי חיים. הכול יהיה מחובר. לדבריו, החיבוריות הזו פותחת עולם חדש של הזדמנויות למדינות, לערים, לכל סוגי הארגונים והעסקים – וגם לאנשים.

מה שמייחד את החיבוריות הדיגיטלית הוא שהיא תאפשר להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי, לקרב את הפריפריה למרכז, לשפר את החינוך, את הרווחה ואת הבריאות, ולהנגיש את השירותים לכולם באופן שווה, אמר.

לדברי שגיא, סיסקו דואגת להיות צעד אחד לפני המהפכה, בכמה אופנים:

השקעות במחקר ופיתוח – "החברה משקיעה 15% מהכנסותיה בכך. אין לדבר זה אח ורע בתעשיית ההיי-טק. אנחנו מעסיקים ברחבי העולם 22 אלף מהנדסים שכל הזמן מפתחים את הדברים הבאים: את הדור הבא של פתרונות האבטחה, הסייבר, האינטרנט של הדברים וניהול הענן".

מיזוגים ורכישות – סיסקו רכשה עד היום יותר מ-182 חברות, מתוכן 11 רכישות בישראל, בהיקף כולל של יותר משישה מיליארד דולר. "אנחנו כל הזמן מחפשים באופן אקטיבי את הרחבת הפעילות ולא אמרנו את המילה האחרונה בישראל. יש בסיסקו הערכה רבה לחדשנות ולטאלנטים שקיימים בארץ. רק השבוע רכשה סיסקו את ג'אספר (Jasper), שבנתה פלטפורמה לתחום האינטרנט של הדברים, בסכום כולל של 1.4 מיליארד דולר", הוסיף שגיא.

שותפים – הוא ציין ש-"אנחנו עובדים עם שותפים עסקיים, גם מקומיים וגם גלובליים. חתמנו השנה על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם אריקסון (Ericson) ועם אפל (Apple), והעצמנו את העבודה עם השותפים העסקיים בישראל".

לדברי שגיא, "המהפכה הדיגיטלית שאנחנו מדברים עליה טרם פרצה את בועת ההיי-טק הישראלית וחלחלה למטה". הוא מאמין שחייבים להנגיש את הפריפריה למרכז, לשפר את מערכות הבריאות והתחבורה ולהפוך את ישראל ליותר דיגיטלית ומחוברת לטכנולוגיה. "אנחנו מאמינים שכאשר יותר ויותר אלמנטים יהיו מחוברים לרשת, ייווצרו הרבה יותר הזדמנויות תעסוקה ועסקים חדשים. החיבור של הטכנולוגיות וההנגשה שלהן יאפשרו להוציא את ההיי-טק מהבועה שלו במרכז אל הפריפריה".

שגיא סיפר לי בגאווה שזו תקופה מצוינת לסיסקו בישראל ושלקוחותיה הם הראשונים לאמץ את המהפכה הדיגיטלית. הוא אמר שגופי המחקר והפיתוח של החברה הפכו למאוד רלוונטיים ושמים דגש רב על אבטחת מידע וסייבר. מרכז המו"פ בירושלים נחשב מוביל עולמי בתחום הגנת התוכן.

לסיום, הוא שיתף אותי בכך שסיסקו מקימה מרכז חדשנות בנתניה, סביב האינטרנט של הדברים. זאת, על מנת להנגיש את הטכנולוגיה של סיסקו עבור חברות סטארט-אפ בארץ, ולאפשר להן ליהנות מהאקו-סיסטם של ישראל – ולסיסקו ליהנות מהחדשנות הטכנולוגית שנמצאת כאן.

MICO של מעבדות סאפ בישראל מנגישה טכנולוגיות לסטארט-אפים

התוכנית שפועלת מזה ארבע שנים, מאפשרת לחברות להרחיב את קהל לקוחותיהם ● עד היום השתתפו בה למעלה מ-50 חברות שחלקן נהפכו לשותפות של סאפ

תוכנית MICO (ר"ת Mutual Inboud co innovation) של מרכז הפיתוח של מעבדות סאפ (SAP) בישראל מאפשרת לחברות סטארט-אפ וחברות צעירות לעשות את הצעדים הראשונים שלהן בסביבה של מערכות וטכנולוגיות סאפ.

התוכנית פועלת מזה ארבע שנים, ועד היום השתתפו בה יותר מ-50 חברות, שחלקן הפכו לשותפות של החברה.

ארז סובול, מנהל תוכנית MICO ומנהל פיתוח עסקי ומירב שמחי, מנהלת הקשרים עם האקו-סיסטם הישראלי במעבדות סאפ, מספרים על מטרות התוכנית והיתרונות שהיא מעניקה לחברות שלוקחות בה חלק.

מה המטרה המרכזית של תוכנית MICO ומה היתרונות שהיא מעניקה למשתתפים בה?
סובול: "מטרת התוכנית לתת לסטארט-אפים ולחברות צעירות הזדמנות להתחבר למערכות ולטכנולוגיות של סאפ בקלות, ביעילות ובעלות נמוכה. זאת במטרה לסייע להם להציג את הפתרון שלהם לסאפ ולקוחותיהם".

שמחי: "מערכות סאפ מותקנות היום באלפי ארגונים בישראל, במגוון גדול של וורטיקלים וגודלי ארגון שונים. אין ספק שעובדה זו הופכת את סאפ למרכזית עבור חברות שונות שמציעות לארגונים שירותי מחשוב אלו ואחרים. תוכנית MICO מאפשרת לחברות ליצר בקלות POC מול מערכות סאפ ובכך להקל על "מכירת" הפתרון שלהם ללקוחות פוטנציאליים. התוכנית בעצם מעניקה לחברות גישה לשוק רחב יותר ויתרון יחסי אל מול המתחרים".

תוכלו לתת דוגמא לחברות שהצטרפו לתוכנית ומה בעצם הערך המוסף שזה נתן להם?
סובול: "כיום יש מעל 50 חברות שכבר הפכו לשותפות בתוכנית ביניהן: מנטור גרפיקס, VATBox, Neebula, Fieldbit ועוד. התוכנית סייעה לחברות אלו כמנוע צמיחה עסקי וחלקן כבר הפכו לשותפות עסקיות של סאפ, מה שמעניק להן חשיפה וגישה למאות אלפי לקוחות ארגוניים שלנו. דוגמא טובה לכך היא מנטור גרפיקס. החברה מספקת מוצרים, שירותי ייעוץ, הטמעה ותמיכה לחברות המובילות בשוק האלקטרוניקה והמוליכים למחצה. מנטור גרפיקס הוסמכה לאחרונה כשותף של SAP NetWeaver, שותפות שמאפשרת לה לשלב את הפתרונות שלה עבור לקוחות המשתמשים במערכות סאפ באופן יעיל ומהיר יותר. זה בוודאי מוסיף לה יתרון נרחב אל מול המתחרים שלה".

שמחי: "החברות שמצטרפות לתוכנית, מקבלות בעצם הזדמנות להבין את הטכנולוגיה של סאפ ולבחון כיצד הטכנולוגיה שלהן יכולה להתחבר לתוך המערכות של סאפ. אם המוצר שלהן אכן בעל יכולת התממשקות, אז ההשתתפות בתוכנית MICO מסייעת להן להפחית עלויות ומשאבים, להפוך את המוצר שלהן למתאים יותר עבור ארגונים גדולים, ובכך כמובן לפתוח בפניהם שוק נוסף".

למי פתוחה התוכנית ומה התהליך כדי להצטרף אליה?
ארז: "התוכנית פתוחה לכל חברה (סטארט-אפ, חברה קטנה, חברה גדולה ואפילו אקדמיה) שיש לה מוצר בעל פוטנציאל טוב להתממשק למערכות של סאפ. לאחר תהליך סינון ראשוני, יחד עם Xact שהיא שותפה עסקית שלנו, אנחנו עוזרים להן להצליח – הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי".

מה כוללת התוכנית?
שמחי: "היא מעניקה לחברות גישה ישירה וחינמית למערכות של סאפ בתוספת ידע שהם מקבלים על ידי מומחים שמדריכים אותם. זה מאפשר להם להתנסות בכל הנוגע להתממשקות של המערכות שלהם למערכות סאפ, כך כשהם פונים ללקוח הם כבר בעלי מיומנות וניסיון להציע פתרון כולל על גבי מערכות שלנו, שכבר מותקנות בארגון. האסטרטגיה של החברות שמחליטות להצטרף לתוכנית היא לגדול דרך ההתממשקות שלהם למערכות סאפ, ותוכנית MICO מהווה עבורם את הצעד הראשון בדרך לכך".

מהו הערך המוסף עבורכם?
שמחי: "אנחנו במעבדות סאפ בישראל נותנים חשיבות אדירה לכל הנוגע לחיבור עם האקו-סיסטם הישראלי ובייחוד לחברות סטארט-אפ. אנחנו משקיעים בחדשנות, ויש לנו כמה תוכניות כאלו בישראל, שמאפשרות להביא חדשנות לתוך הארגון שלנו. במקרה של תוכנית כמו MICO, הרווח שלנו בא לידי ביטוי בכך שאנו מרוויחים שותפים חדשים ואיכותיים מצד אחד, ואפשרות להעצמת המוצרים שלנו בשוק מצד שני. השותפות החדשה עם מנטור גרפיקס למשל הובילה לכך שהם מקימים בארץ מעבדת פיתוח משלהם עם טכנולוגיות סאפ . שיתופי פעולה כאלה חשובים לנו ברמה האסטרטגית ולכן אנחנו משקיעים בתוכנית MICO זמן ומשאבים רבים".

סובול: "מאז ומתמיד האמנו בחיבור לאקו-סיסטם, ובאמצעות תוכנית MICO אנחנו מסייעים לסטארט-אפים הלכה למעשה להגיע לשווקים חדשים ונרחבים יותר. המעבדה בישראל היא היוזמת של MICO ובינתיים הראשונה שמיישמת אותה, אבל עקב ההצלחה שלה, כבר קיימת כוונה של סאפ העולמית להעתיק אותה למעבדות נוספות של סאפ ולאוניברסיטאות ברחבי העולם".

בא לבקר במאורת הנמר: אילן סגלמן, Power Communication ו-Sophos

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר אילן סגלמן, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-Power Communication ומנהל פעילות Sophos בישראל.

במהלך הביקור הציג סגלמן את פעילות Power Communication בישראל ואף זכה ממני להתפעלות מלאת חברבורות.

Power Communication הוקמה ב-1996. החברה היא Value Added Distributor ומתמחה בתחומי התקשורת, אבטחת המידע וההמשכיות העסקית.

הידע המקצועי והניסיון שנצבר במהלך השנים, בשילוב הפתרונות המופצים על ידה, מאפשרים ל-Power לספק פתרונות אבטחת מידע, המשכיות עסקית ותקשורת של מיטב היצרנים בעולם, בשילוב תמיכה ושירות ברמה גבוהה.

אחת החברות הבולטות שאותן מייצגת החברה בישראל היא Sophos, שיותר מ-100 מיליון משתמשים ב-150 מדינות מסתמכים על פתרונות אבטחת המידע שלה, כהגנה מול האיומים המורכבים שעומדים מולם ואובדן מידע יקר.

סגלמן הסביר לי שמדובר בפתרונות עתירי ועטורי פרסים, ופשוטים להטמעה, ניהול ושימוש. הפתרונות הללו, בתחומי ההצפנה, הגנת הרשת, המייל, האינטרנט והתקנים ניידים ונקודות קצה, מגובים על ידי רשת של מעבדות גלובליות המשמשות כמרכזי התמודדות מול איומים מתקדמים.

Sophos היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה הלונדונית. מרכז הפעילות שלה נמצא באוקספורד, בריטניה.

בא לבקר במאורת הנמר: שי עבודי, מנהל שיווק ומכירות בקבוצת סרגטה

השבוע בא לבקר במאורת הנמר שי עבודי, מנהל שיווק ומכירות בקבוצת סרגטה. עבודי הצטרף לקבוצה לפני חצי שנה, לאחר יותר מחמש שנות ניסיון בשיווק, מכירות ופיתוח עסקי בחברות טכנולוגיות.

גבי לי, בוגר צ'ק פוינט (Check Point), הקים את סרגטה לפני כ-10 שנים. החברה מהווה גוף מו"פ רזה, מהיר וחכם עבור יזמים וסטארט-אפים. החברה פיתחה מאז היווסדה כ-500 פרויקטים ומעסיקה 80 מפתחים בשלושה אתרים בארץ. יש לה ניסיון רב בפיתוח תוכנה בפרויקטים רחבי היקף, כמו גם מערכות התומכות במיליוני משתמשים ובפיתוח פרויקטים מצומצמים עבור יזמים לשם הוכחת היתכנות (Proof of Concept). החברה מתמחה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בדגש על סביבות האינטרנט והמובייל.

נושא נוסף עליו שוחחתי עם עבודי הוא פיתוח Hand to hand. עבודי סיפר לי ש-"כיזמים בשלב הקונספט הראשוני, הלקוחות שלנו מבקשים לעתים קרובות לפתח הוכחת היתכנות למוצר שלהם, על מנת לגייס השקעות או לוודא שהמוצר אפשרי טכנולוגית. עם השנים פיתחנו הוכחות היתכנות שסייעו ללקוחות שלנו לגייס את כל ההשקעה שנדרשה להם על מנת לפתח תוכנה או אפליקציה באופן מלא, כמו שהם דמיינו בתחילת התהליך".

עוד הוא ציין כי "סרגטה מעניקה אחריות על חלק מתוכנית הפיתוח. ללקוחות להם מערך פיתוח קיים, או כשישנו פרויקט או חלק מסויים בפיתוח אותו היזמים מעוניינים לייצא החוצה. בעבודה צמודה מול חברות מובילות ברחבי העולם, סרגטה מסייעת בגישור של פערים טכנולוגיים, האצת כוח פיתוח בשלבים קריטיים – למשל, לפני השקה, פיתוח מבודד של רכיבים (אפליקציות, צד שרת או צד לקוח), קסטומיזציה של מוצרים קיימים או בתגבור צוותי פיתוח קיימים מול חוסרים זמניים. מול מספר חברות, סרגטה משמשת כשלוחת חדשנות, כאשר פרויקטים קצרים שמרכזם בדיקת היתכנות מפותחים בסרגטה ולאחר מכן מועברים לחברה".

בין לקוחות סרגטה ניתן למצוא גופים מכל תחומי הפעילות העסקית, בהם איירונסורס, פייבר, פריון, טרפילוג, סמביוניק, גולן טלקום, בזק ואיסתא.

באה לבקר במאורת הנמר: שרה סנואו, מנהלת קהילות ב-Glide

שרה סנואו, מנהלת קהילות ב-Glide, קפצה באחרונה לביקור במאורה על מנת להדגים לי את האפליקציה המהפכנית שפיתחה החברה הישראלית.

סנואו הסבירה לי ש-Glide היא אפליקציית הודעות חדשנית וחינמית, המאפשרת לשלוח הודעות וידיאו במהירות שגדולה אפילו ממהירות של הודעות טקסט. התרשמתי שעם Glide ניתן, בנגיעה אחת, לשלוח הודעת וידיאו ליחיד או קבוצה במהירות ובפשטות.

אז מה הסיפור? הקשיתי על סנואו, והיא השיבה שיש כמה פרמטרים:

קלות ונוחות בכל גיל – נגיעה אחת והודעת הווידיאו נשלחת או מתקבלת בזמן אמת. היא מאפשרת לכם ולקרובים לכם להמשיך ולבצע פעולות נוספות במקביל, ממש בזמן שהיא נוצרת ונשלחת. כך, לדוגמה, ניתן לשלוח הודעה תוך כדי כך הליכה, חיפוש חנייה או שיחת ועידה. Glide מאפשרת להשתחרר מהשימוש המכביד לעתים במקלדת.

ביטול הודעה שכבר נשלחה – בעידן של תופעות "מלבבות" כמו השיימינג, Glide מאפשרת לבטל כל הודעה שנשלחה בכל רגע, והיא תימחק מידית מכל המכשירים של מקבלי ההודעה.

חיסכון – כל ההודעות של Glide נשמרות בענן, בספרייה אישית ופרטית, ולא על זיכרון המכשיר הנייד. הן זמינות לצפייה בכל רגע נתון וכאמור, בחינם.

ספונטניות – הצד שמקבל את הודעת הווידיאו יכול להחליט האם לענות מיד או מאוחר יותר. אם אתם בישיבה, תוכלו לענות להודעה שהתקבלה מהילד שלכם, למשל, בסופה.

לא רק הודעות וידיאו – ב-Glide ניתן לעשות שימוש גם בהודעות טקסט או תמונה בדיוק כמו שעושים בווטסאפ (WhatsApp) או בסמסים.

עשרות מיליוני הורדות ומיליארדי הודעות שנשלחו

בהמשך סנואו סיפרה לי ש-Glide זוכה להצלחה ופרגון בינלאומיים עם עשרות מיליוני הורדות ומיליארדי הודעות וידיאו שנשלחו בעזרתה. גרטנר (Gartner) אף הכתירה אותה אשתקד כ-Cool Vendor.

האפליקציה עושה שימוש בטכנולוגיה ייחודית ומוגנת פטנט, שמאפשרת שידור מהיר במיוחד, Live Streaming, של הודעות וידיאו. מקבלי ההודעה יכולים לצפות בה תוך כדי השידור, בזמן אמת, ולהגיב לה מידית, תוך יצירת פינג פונג של הודעות וידיאו.

החברה הוקמה ב-2012 וגייסה כ-30 מיליון שקלים. היא מעסיקה כ-80 עובדים במשרדיה בירושלים, בתל אביב, בניו-יורק ובפאלו אלטו.

היכולות המופלאות האלה של האפליקציה והרצון לשמור על קשר יומיומי עם המשפחה, כולל הנכדים, הביאו אותי לשאול את סנואו היכן ניתן להוריד את Glide. התשובה: מ-App Store, למשתמשי iOS, או מ-Google Play, למשתמשי אנדרואיד (Android).

בא לבקר במאורת הנמר: תא"ל (מיל') רן לוי, ממייסדי SkyRails

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר רן לוי, תא"ל (מיל'), שהגיע לספר על הפרק החדש בחייו לאחר שסיים 30 שנות שירות בצה"ל, מתוכן 3.5 שנים כראש להק הציוד בחיל האוויר. רן ואחיו, זיו, גם הוא תא"ל (מיל') בחיל האוויר, הקימו יחדיו את SkyRails, אליה הביאו את הניסיון שלהם בעיסוק בתעופה ובטכנולוגיה לעולם הרחפנים המסחריים.

SkyRails מפתחת מערכת מחשב המבצעת ניהול אוטומטי לחלוטין של מרחב אווירי ובכך מאפשרת את הפעלתם של כלי טיס בלתי מאוישים (רחפנים) לצרכים מסחריים במרחב אווירי אורבני.

שוק הרחפנים לצרכים אזרחיים מתפתח במהירות בשנים האחרונות: רחפנים לתחביב (Recreational) היו המתנה הנמכרת ביותר בארצות הברית בחג המולד; רחפנים לשימוש מקצועי, דוגמת צילום אווירי, הולכים ותופסים את מקום המסוקים; רחפנים לשינוע הם בין המיזמים העיקריים של ענקיות, כגון PrimeAir של אמזון (Amazon) ו-X-wing של גוגל (Google).

אחד החסמים העיקריים להתפתחות שוק זה הוא הצורך לתת מענה לסוגיות בטיחות ופרטיות, במציאות בה חובבנים מטיסים כלים בטווח ראייה ובקשר עין LOS (ר"ת Line Of Sight), במרחב אותו הם צריכים לחלק עם כלים מסחריים המבצעים שליחויות וטסים בצורה אוטומטית מחוץ לטווח הראייה, BVR (ר"ת Beyond Visual Range), וכן בסמיכות לאזורים בהם טסים כלים מאוישים.

לוי סיפר לי ש-SkyRails תיתן מענה לצורך זה על ידי מערכת המתחברת למרכזי מידע ובקרה עירוניים ולמרכזי שליטה של רחפנים (קיימים ומתוכננים). כמו כן, היא תספק שירות של תכנון, ניטור ובקרה אוטומטיים של המרחב האווירי.

המערכת פורצת דרך טכנולוגית במספר מישורים: תכנון, ניטור ובקרה אוטומטיים; תכנון המבוסס על מידע גיאוגרפי ואופרטיבי עירוני ברזולוציה גבוהה; חישוב מסלולים בגישת מינימום תוחלת נזק על הקרקע; חישוב אוטומטי של נקודות נחיתה בחירום ונקודות התרסקות; ומערכת חוקים מרובדת המאפשרת האצלת סמכויות.

ראוי לציין כאן גם את אשתו של רן, ד"ר מוריה לוי, יזמית אף היא, שהקימה את חברת ROM לניהול ידע ועומדת בראש פורום ניהול הידע KMI של אנשים ומחשבים מאז ייסודו.

סינגפור: היעד החדש ליזמים וסטארט-אפים

קרן השקעות חדשה בשם InovGate תשקיע בסטארט-אפים ישראליים ותסייע להם לחדור לשוק במדינה האסייאתית הקטנה אך חשובה

אזור אסיה-פסיפיק הוא השוק הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם: המשחקים האולימפיים ב-2020, התקשורת המהירה וההתרחבות בכל תחומי המסחר. בנוסף ניתן לומר שהאוכלוסייה באזור צמאה למוצרים ושירותים חדשים, מה שמניע את הצמיחה המהירה בשוק זה. השער להצלחה באזור אסיה-פסיפיק הוא בסינגפור. נפגשנו עם פנינה איתן ויזהר מרחבי, שותפים ומייסדי קרן ההשקעות/האצה  InovGate, שהשיקה לאחרונה את פעילותה במטרה להשקיע בסטארט-אפים ישראליים ולסייע להם לחדור לשוק הסינגפורי.

מה הוביל אתכם להקים קרן השקעות דווקא לשוק הסינגפורי?
"השוק בדרום מזרח אסיה והשוק בסינגפור בפרט, הינו שוק המחפש טכנולוגיות חדשניות ואף רווי אמצעי מימון לכך. הממשלה הסינגפורית הכריזה שבמהלך חמש השנים הקרובות בכוונתה להפוך את סינגפור לסיליקון ואלי של המזרח, ולהיות קובעי הקצב והכיוון הטכנולוגי של השוק. הכרזה זו מלווה בצעדים ממשיים, המאפשרים היתכנות להצלחה באזור. כיום יש פער גדול בין היצע של טכנולוגיות מול ביקוש והטמעה בשוק. המדדים מראים שסינגפור הינה יעד אטקרטיבי להשגת השקעות/לקוחות, כאשר על כל משקיע/לקוח בסינגפור יש שביעית ממספר החברות המתמודדות על השקעה/לקוח בסיליקון ואלי, דבר המגדיל את סיכויי ההצלחה בסינגפור".

מה הופך את סינגפור לאטרקטיבית?
"מיקומה המרכזי של סינגפור הופך אותה למסלול המהיר החדש לאסיה, בהיותה המרכז המסחרי האידיאלי עם קשרים לדרום מזרח אסיה (כגון: יפן, סין, דרום קוריאה, טאיוואן, ויאטנם, קמבודיה, תאילנד, אוסטרליה, מלזיה, אינדונזיה והפיליפינים). למעשה, כמעט כל תאגיד, מוסד פיננסי או קבוצת מו"פ חשובים מחזיקים משרד פיתוח בסינגפור. האוכלוסיה דוברת אנגלית ומתאפיינת בחריצות ורמת השכלה מהגבוהות בעולם. בסינגפור אוניברסיטאות מעולות ותאגידים המשתפים פעולה במתן עידוד ותגמול ליצירתיות. הודות לקשרים המצוינים בין שתי המדינות וההערכה הרבה לחדשנות הישראלית, סינגפור היא המקום המושלם שבו חברות ישראליות יכולות לשגשג".

האם כבר התחלתם בפעילות כלשהי?
"הקרן החדשה הינה נגזרת מפעילותנו השוטפת בסינגפור של ייצוג חברות טכנולוגיות זרות והגדלת פעילותן בשוק אסיה-פסיפיק. במהלך החצי שנה האחרונה הובילה הקרן סבב ראשון עם שש חברות. כתוצאה מפעילות InovGate, חלק מהחברות כבר הצליחו לסגור עסקאות ראשונות בסינגפור, כשחלק אחר נמצא בשלבי בדיקת היתכנות אצל לקוחות מקומיים או בשלבי מו"מ על סגירת עסקאות".

מה הקשר שלכם לסינגפור ומה הופך אתכם למומחים באזור הזה?
איתן: "אני הייתי בעבר שותפה להקמת מספר חברות סטארט-אפ ועמדתי בראש Software Alliances מקבוצת אמדוקס, ויזהר, שותפי, הוא יזם מנוסה בעל עבר עשיר בחיל האוויר, ושימש כנספח בסינגפור. אנו עובדים בסינגפור כנציגי חברות זרות, יש לנו היכרות מעמיקה עם השוק, צרכיו, האפשרויות הטמונות בו עבור יזמים ישראליים, פעילות שוטפת ורשת קשרים ענפה. מעבר לכך, לקרן InovGate שותפים סינגפורים המובילים את המהלכים המקומיים. השותף האסטרטגי הסינגפורי הינו Incuvest, חממה מקומית וקרן השקעות המנוהלת על ידי סופר אנגל מקומי. שותפים נוספים הינם גופים ממשלתיים ואקדמים".

מעבר לכך, בפועל – איזה ערך מוסף אתם מביאים ליזמים ולסטארט-אפים?
"באמצעות הקשרים הנרחבים שלנו בסינגפור, אנחנו מסוגלים להעניק לחברות צעירות את כל הכלים הדרושים להצלחה בשוק מורכב זה. לאחר שהחברות שנייצג יכירו שותפים פוטנציאליים, יצרנים, משווקים ומשקיעים, אנו נלווה אותם ונסייע להם בכל השלבים, גם אחרי שכבר התחילו לעשות עסקים באזור. הייחודיות של קרן InovGate לעומת קרנות, חממות ותוכניות האצה אחרות, הינה ביכולתנו להתמקד בסיוע לחברות צעירות להצליח באזור דרום מזרח אסיה-פסיפיק. ההיכרות המעמיקה שלנו עם השוק הסינגפורי מאפשרת לנו לגשר על הפערים התרבותיים, העסקיים והאחרים שקיימים בין המדינות. בעצם, אנו בונים גשר אל ההצלחה".

מהו מודל העבודה של הקרן?
"הקרן מחפשת חברות צעירות עם מוצרים או שירותים קיימים בעלי התכנות גבוהה. לקראת החדירה לשוק בסינגפור ישתתפו החברות בתוכנית שאורכת כארבעה חודשים, במהלכה יוכשרו לקראת השקת הפעילות שלהן בסינגפור. במהלך התוכנית יוגדרו החברה, המוצר, יתרונותיו (הצעת הערך), התועלות שהוא מציע, היעדים והדרכים להשגתם, תוך הבנת אזור אסיה-פסיפיק וגישור על פערים תרבותיים. בנוסף, תוגדר תוכנית עסקית מתאימה לשוק הסינגפורי, הדרישות הפיננסיות באסיה, דרכי מכירת המוצר לרבות תמחור, אריזה, מיצוב, ייצור ועוד. בסיום התהליך, לכל סטארט-אפ תהיה תוכנית אסטרטגית של חדירה לשוק וליווי צמוד של InovGate  להוצאת התוכנית אל הפועל".

מה פרופיל החברות שאתם מחפשים?
"על מנת להצטרף ל-InovGate, החברות צריכות להיות בעלות אב-טיפוס מוכח ומימון סיד. החברות שיבחרו להיות חלק מהקרן יקבלו כיסוי עלויות למהלך התוכנית ואת הכלים הדרושים להצלחה בשוק זה, כולל סיוע בקביעת פגישות עם גורמים אסטרטגיים. צוות הקרן יצטרף אל החברות בשטח, בכדי לפתח קשרים ארוכי טווח בסינגפור ולהאיץ את ההתקדמות העסקית".

מה כוללת התוכנית בפועל?

"לאחר השלב הראשון בישראל, ילוו מנהלי הקרן את החברות לסינגפור לתקופה של חודשיים נוספים. בפרק זמן זה הן יוצגו בפני שותפים, מפיצים, יצרנים ומשקיעים פוטנציאליים בשוק הסינגפורי. בנוסף יקבעו פגישות באוניברסיטאות מקומיות ובמשרדי הממשלה. בסיום ארבעת החודשים תקצה הקרן צוותים מקומיים, אשר ימשיכו לתפקד כנציגי החברות באזור וימשיכו לפתח את עסקי החברה בשוק המקומי. תהליך המיון של החברות מתבצע על ידי צוות המורכב מאנשים בכירים ומנוסים בתעשייה הישראלית שליוו או הובילו מכירות באזור זה, וצוות בכיר מהתעשייה המקומית שיאפשר להטמיע מוצרים ישראליים אצלם בחברות".

באיזה שלב אתם נמצאים עכשיו?
"בימים אלה הקרן החלה את תהליך המיון לתוכנית הראשונה, המונה שש-שמונה חברות, כשתוכנית ארבעת החודשים תתחיל במחצית הראשונה של 2016".

CeBIT: עבר מפואר ועתיד שצפוי לחדש – חלק ג'

האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן ושאר המגמות החמות בשוק יהיו בין הנושאים המרכזיים בתערוכת CeBIT2016, שתתקיים באמצע מרץ ● האירוע המקדים לתערוכה הוכיח שיש למה לצפות

ל-CeBIT יש עבר מפואר, הווה מדשדש ועתיד שצפוי לחדש – כך לפחות לדברי מארגני תערוכת ה-IT, שמתקיימת מדי שנה בהנובר, גרמניה, ושעדיין נחשבת הגדולה ביותר מסוגה בעולם, גם אחרי 46 שנים מאז התקיימה בפעם הראשונה.

מקור השם CeBIT הוא ראשי התיבות בגרמנית של Centrum für Büroautomation, Informationstechnologie und Telekommunikation. בתרגום חופשי לעברית: המרכז למיכון משרדי, טכנולוגיות מידע ותקשורת. השם התאים ל-1970, עת היא נערכה בראשונה, כחלק קטן בתערוכת "יריד הנובר לתעשייה – Hanover Fair". מאז העולם הטכנולוגי השתנה רבות ומכל המגזרים, ה-IT הוא השולט, כי בכל התחומים עברו לשימוש בפרוטוקול IP (אינטרנט פרוטוקול) והוא מנוהל על ידי ה-IT. כלומר, אין יותר הפרדה בין תקשורת למחשוב ולמיכון משרדי – הכול IT, שמנוהל בדטה סנטרים שמנפקים את הנתונים למשתמשים, בענן.

במקביל, צצו להם מכשירי הקצה הניידים, כמו הסלולריים וכל שאר הגאדג'טים למיניהם.

במשך השנים נהנתה הנהלת יריד הנובר, חברה ששייכת לעירייה המקומית, ממעמדה כתערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם, עם קרוב ל-400 אלף מבקרים בשנה בחלק מהן, בשטח האולמות הגדול בתבל – כ-400 אלף מ"ר. החברה המשיכה לסמוך על המומנטום בלבד, בלי לחדש את המודל: אוסף מקרי של חברות מקומיות ובינלאומיות המציגות בעשרות אולמות ענק.

הנמר בדרכים

הנמר בדרכים

אלא שבמקביל אליה, התפתחו בעולם תערוכות מתמחות שהפכו למתחרות של ממש ל-CeBIT, ביניהן שתיים שלקחו את הבכורה, כל אחת בתחומה. הראשונה היא תערוכת CES של איגוד יצרני האלקטרוניקה הצרכנית, שנערכת מדי שנה בתחילת ינואר בלאס וגאס ומציגה את חידושי הגאדג'טים בעולם ליותר מ-170 אלף מבקרים. השנייה היא MWC, שנערכת בכל שנה בפברואר בברצלונה ומושכת קרוב ל-100 אלף מבקרים שתרים אחרי החידושים בעולם המובייל.

לקראת CeBIT2016, שתיערך השנה ב-14-18.3, החליטה ההנהלה לחדש את פני האירוע ולהוכיח שהוא צועד עם הזמן, ושתערוכת ה-IT הגדולה בעולם מקצועית בתכניה ומתאימה את עצמה לנושאים החמים ביותר בתעשייה. כך היא מקווה לחדש את שיאי תנועת המבקרים, שכבר ירדה לכדי פחות מ-200 אלף לפני כעשור. השנה צופים שהמספר ישוב לצמוח ויעמוד על קרוב ל-350 אלף איש. השנה התערוכה מצטמצמת בימיה לשני עד שישי בלבד, בלי ימי סוף השבוע, שמשכו קהל לא מקצועי. מעתה CeBIT היא מפגש B2B בלבד ולא אירוע לקהל הרחב.

בחוץ – קר, בפנים – חם

במסגרת המאמצים לחזור למספרים הגבוהים הללו הוזמנו עיתונאים מרחבי העולם, בהם עבדכם הנאמן, לאחד מאולמות התערוכה בהנובר, לכנס חד יומי בו הוצגו הנושאים המרכזיים שיועלו ב-CeBIT2016. בחוץ ירד שלג והרחובות היו חלקלקים מהקרח שהצטבר – כך זה בינואר בצפון גרמניה – אך בתוך האולם היה חם, פיזית ונושאית.

חברי הנהלת התערוכה הציגו את הנושאים הלוהטים שצפויים השנה, כפי שיוצגו על ידי כ-2,400 חברות. בין אותם נושאים ניתן למנות את האינטרנט של הדברים, דטה סנטרים, מחשוב ענן, תצוגת סטארט-אפים והחידוש האחרון – תערוכה בת של רחפנים. כמובן, יהיו גם שאר הנושאים שמהווים "הלחם והחמאה" של ה-IT, בהםERP  ,ECM ,CRM ועוד.

התערוכה כולה עומדת בסימן המעבר של העולם העסקי לדיגיטל והיא תתקיים תחת הכותרת D!conomy. הישג חשוב להנהלת התערוכה, שמחפשת כל מנוף להתחדש, הוא החלטתה של Salesforce לקיים את הכנס האירופי השנתי שלה, DreamForce, באחד האולמות בתוך CeBIT.

בסיכומו של דבר, האירוע המקדים ל-CeBIT היה מעניין ביותר והראה שיש למה לצפות.


השקף הזה מראה שאפשר לחבר למכשירים ולמשדרים גם ג'וקים, ולא רק גיקים.


והרי התחזית: התפתחות מטאורית בעשור הקרוב של תחום האינטרנט של הדברים, עד כדי כך שב-2025 יהיו 500 מיליארד (קראתם נכון) מכשירים מחוברים, שמשדרים כל הזמן.


שתל אחד בגופנו יכול להחליף את כל מה שנמצא בכיסינו.


זהו האנס סיובלאד השבדי, Chief Disruption Officer ומייסד איגוד הביו-האקרים השבדי. בגב כף ידו הותקן שבב IP המאפשר לה להיות כרטיס האשראי שלו ושאר אמצעי זיהוי חיוניים לשרוד בעולם הדיגיטלי. סיובלאד היה המרצה המרכזי והמעניין ביותר באירוע.


כאן נראה גב כף ידו ובו השתל. לא בולט, אך פועל ונראה נאה וחביב ביותר.

להתראות ב-CeBIT!

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.