באחרונה באו לבקר במאורת הנמר איש העסקים ויזם הנדל"ן אליאור נאור הושמנד ושותפו לסטארט-אפ פוטוקיר, איש המחשבים נדב וירש. בשיחה קולחת סיפרו לי השניים על המיזם החדש שלהם, שמביא חדשנות לעולם העיצוב.

הושמנד ו-וירש נתנו לי סריקה מקיפה, ומבלי היסוס טענו: "אנחנו יכולים לגרום לכך שיהיו לך נמרים על הקיר בכל גודל ובכל כמות שתרצה, תוך שעות ספורות, שיתנו לך את ההרגשה שאתה בטוח נמצא במאורת נמרים חיים". אותי כבר אי אפשר להפתיע, ממרום ניסיוני בחיים, והפניתי להם מבט עם סימן שאלה גדול וסיננתי: "נו, איך?"

"אני עובד עם מספר אדריכלים ומעצבי פנים מהטובים בענף. אני נעזר בהם ומחפש את הייחודיות וחדשנות בפרויקטים שלי", סיפר הושמנד. "אם אלה משרדים או דירות, תמיד הרגשתי שאני רוצה עוד משהו שחסר לי, ולא ידעתי להצביע על נקודה מסוימת. עיקרי העצות שקיבלתי היו: תזיז קיר, תנמיך קיר, תצבע בקיר זה או אחר בגוון מסוים, תוסיף טפט, תבחר סוג קרמיקה מסוים וכדומה. שיתפתי את ההתלבטויות שלי עם וירש, שחזר אליי כעבור זמן עם רעיון מהפכני. הוא שאל אותי: מה תאמר אם אגיד לך שאני יכול ליישם את כל חלומות העיצוב שלך במהירות ובאיכות? אתה יכול לבחור כל תמונה או ציור ותוך שעות הוא יהיה מודפס על כל קיר, משטח עץ, קרמיקה, פרספקס או זכוכית – וכל זאת באמצעות מכונות הדפסה משוכללות, שיוצרות אפקטים חזותיים מרהיבים, שתופסים כל עין".

זוג השותפים יצא למפעל בחו"ל על מנת ללמוד את ביצועי המכונה, ושבו ארצה לאחר שחתמו בחברה בחו"ל על בלעדיות והקימו בשותפות את פוטוקיר.

השניים המחישו לי, בעזרת סרטון, את ביצועיה של מכונת ההדפסה האוטומטית המשוכללת שלהם: הם שלחו למדפסת פקודות באמצעות מחשב נייד וכך נוצר לנגד עיניי, שלב אחרי שלב, אריה בגודל טבעי ובצבעים מלאים המבצבצים על הקיר, ועד גמר ההדפסה התקבלה תמונה תלת ממדית מרשימה. וירש האנרגטי הראה לי עבודות נוספות, ולשאלה מיהם הלקוחות שלכם הוא ענה בלי היסוס: "מי לא? עשינו עבודות לגני ילדים, חדרי ילדים, דלת זכוכית במשרד, חדרי קבלה וללקוחות של מעצבים".

הושמנד הוסיף: "אנחנו נותנים שירות טוב ללקוחות שלנו והם מקדמי המכירות הכי טובים שלנו. יותר מ-50% מהלקוחות החדשים שלנו מגיעים מהמלצות".

מיהם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם?
הושמנד: "כמעט כל אחד – בתי חולים, מרפאות, בתי אבות, מרכזי יופי, חברות פרטיות בתחומים כמו ביטוח וניהול, משרדים, סיטונאים וקמעונים, ועד לעולמות הלייף סטייל והקולינריה – מכוני כושר, בתי מלון, מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדוני לילה, מוזיאונים, לקוחות פרטיים ומי לא?!"

האם יש הגבלה לגודל שאתם יכולים להדפיס?
"אנחנו יכולים להדפיס על כל עצם, עץ, זכוכית, פרספקס, קיר וכדומה, מגובה של סנטימטרים בודדים עד לגובה של ארבעה מטרים, כאשר מבחינת הרוחב אין לנו שום הגבלה, מותנה בעבודה בתנאי השטח של המזמין. אם יש רצף של מספר מטרים ללא מכשול בדרך, תבוצע העבודה כמקשה אחת. ההדפסה היא ברמה איכותית ומקצועית עם חומרים וצבעים מהיצרנים הטובים בעולם. אנחנו ערוכים ובעלי יכולת ביצוע של כל רעיון או משאלה של הלקוח".

לסיכום אמר הושמנד כי "ההדפסה מהווה פתרון עיצובי טוב לכל מטרה, כאשר תכונות האזור המודפס – קרי: קיר, אריח, דלת זכוכית או ויטרינה – לא משתנות לאחר ההדפסה. כתוצאה מכך, ההדפס נשאר עמיד בכל תנאי מזג אוויר ונשמר לאורך שנים".

באחרונה הגיעו לבקר במשרדי אנשים ומחשבים, ובכלל זה במאורת הנמר, חברי הנהלת וולף תקשורת – לימור רוזנטל, ארז בנק ורוני וולף.

השאלה המרכזית שעלתה בפגישה במאורה היא: מה קורה כשהזאבים מגיעים למאורת הנמר? זאבים ונמרים בבית הוורד זו כבר התחלה של סיפור טוב.

בוולף תקשורת, מחברות יחסי הציבור הבולטות בישראל, מאמינים שמאחורי המילים, התמונות ועומס המידע ישנו אדם שמביא עמו הסתכלות ייחודית וזווית אחרת, המאפשרת לה, כקבוצה, לראות את התמונה הרחבה ולהבין את התהליכים בקשר הנכון והמדויק יותר. השלושה אמרו לי ש-"נקודות החוזק והמומחיות שכל אחד במשרד מביא עמו יוצרים יחידה סינרגטית ששואפת למלא את צרכי הלקוחות באחריות, נאמנות, מקצועיות, רצון טוב ובכבוד לאדם ולמילה הכתובה".

וולף מייצגת חברות ישראליות הפועלות בארץ ובחו"ל וחברות בינלאומיות הפועלות בישראל. בנוסף לפעילות יחסי הציבור, החברה הינה הבעלים של הסטארט-אפ Talk ahead, המאפשר הטמעת תכנים בזמן אמת באתרי חדשות מובילים ברשת ובנוסף משמשת כנציגה הרשמית בישראל של HKTDC – החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג, שעוסקת בקידום סחר שירותים ומוצרים ממנה ברחבי העולם.

במסגרת המפגש עם הצוות שלנו, שמלבדי כלל את יהודה קונפורטס, יוסי הטוני, יניב הלפרין, רלי כהן-קיבק וקרן גביש, הדגישו החברים מוולף מניסיונם שהטכנולוגיה עוטפת אותנו בכל מקום ובכל מצב ונמצאת בכל מוצר, שירות ותהליך, גם בחברות שאינן מזוהות כחברות טכנולוגיה. הכוונה היא לחברות כנטפליקס, המזוהה עם תעשיית הסרטים והבידור, דרך מאסטרקארד, שמחפשת סטארט-אפים בישראל והיא בעצמה חברת פינטק מהגדולות בעולם, ועד למרצדס, שהקימה בישראל מרכז פיתוח, ועוד ועוד.

צמרת הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל הגיעה באחרונה לבקר במאורת הנמר. אלי פרנק, היו"ר החדש, דוד בן טולילה, סגן היו"ר, ויורם אלדר, המנכ"ל, סיפרו לי על ההתחדשות שעוברת הלשכה בימים אלה.

פרנק נבחר לפני כשבועיים לתפקיד על ידי נשיאות הלשכה וביחד עמה הציבו כיעד להיות הבית המקצועי של כל אנשי ה-IT וההיי-טק בישראל. "הלשכה", אמר לי פרנק, "חרטה על דגלה את קידום המקצוענות באמצעות מרכזי מצוינות לתחומים השונים (תשתיות, דטה ואנליטיקה, דיגיטל, ענן, ALM, סייבר, האינטרנט התעשייתי של הדברים, חדשנות, יזמות ועוד), הסמכות מקצועיות, מפגשי למידה, שיתוף ידע ופורומים (מיט-אפים, כנסים וקבוצות ברשתות החברתיות). בכוונת הלשכה להמשיך ולעודד הצטרפות לשורותיה של יחידים וארגונים, לרבות הרחבה להשתתפות של אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית".

אלדר סיפר ש-"הלשכה מונה אלפי חברים ורק בחודשים האחרונים הצטרפו אליה כחברים תאגידיים מספר ארגונים גדולים במשק, שעליהם יפורסם בתקשורת בימים הקרובים".

השלושה עדכנו שתכנית העבודה של הלשכה ל-2019 היא העשירה ביותר בתולדותיה, עם יותר מ-65 פעילויות מקצועיות למען הקהילה הטכנולוגית בישראל. מתכנית זו ניתן לראות שהחזון של הלשכה להוות בית מקצועי לכל אנשי ההיי-טק בישראל קורם עור וגידים לנגד עינינו. החברים בלשכה נהנים מקבלת ערך מקצועי וחברתי אדיר, ושותפים לקהילה מקצועית חיה ותוססת. "באחרונה גם הרחבנו את שיתופי הפעולה עם המוסדות האקדמיים – האוניברסיטאות והמכללות – ובימים הקרובים נוכל לפרסם על שיתוף פעולה חדש ומאתגר – מקצועית וחברתית – שתרומתו לחברה הישראלית תהיה ענקית", ציינו אורחיי.

בן טולילה, האחראי בנוסף על שיווק הלשכה, אמר ש-"אנחנו רואים עלייה במעורבות החברים בערוצי התקשורת החדשים של הלשכה – בפייסבוק, בלינקדאין ובקבוצות הטלגרם השונות, ובכוונתנו להרחיב מגמה זו ולהנגיש את תכניה המקצועיים הרבים של הלשכה באמצעים דיגיטליים".

השלושה העניקו לי פרס מפעל חיים בשם הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל על עשייתי הענפה ומרובת השנים למען הקהילה הטכנולוגית בארץ.